גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
55 יחסים: מנחם בן סרוק, מסורה, מחברת, מחברת מנחם, מילון עברי, מילונאי, אליהו בחור, אברהם אבן עזרא, אוצר מילים, נתן מרומי, ניקוד, סעדיה גאון, ערבית, עברית, עברית מקראית, פרשנות המקרא, פרשני המקרא, פירוש רש"י לתורה, פיוט, ראשונים, רס"ג, רש"י, רב, רבנו תם, רד"ק, שורש (שפות שמיות), שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, שירה, תנ"ך, תקופת הביניים של העברית, תרנ"ו, תלמוד, תור הזהב של יהדות ספרד, לשון חז"ל, לשון הקודש, טעמי המקרא, חז"ל, בניינים בעברית, בעלי המסורה, ברלין, דקדוק, דקדוק עברי, דונש בן לברט, המאה ה-10, המאה ה-8, המאה העשירית, האגרון, הערוך, הקלטה, הקוראן, ..., יהדות קראית, יהודה חיוג', יונה אבן ג'נאח, יונה בן ג'נאח, יוסף קמחי. להרחיב מדד (5 יותר) »
מנחם בן סרוק
מנחם בן סרוק (920 עד 970 או 980 בערך), היה בלשן ופילולוג יהודי בספרד של תור הזהב.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ומנחם בן סרוק · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ומסורה · ראה עוד »
מחברת
מחברת מחברת היא אוסף דפי נייר הכרוכים ביחד לצורך כתיבה בהם.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ומחברת · ראה עוד »
מחברת מנחם
#הפניה מחברת מנחם בן סרוק.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ומחברת מנחם · ראה עוד »
מילון עברי
מילונים עבריים "האוצר", מילון השפה העברית, 1903 דף מתוך מילון בן יהודה מילון עברי או מילון עברי-עברי או מילון עברי-בעברית הוא מילון המכיל מילים בעברית ופירושיהן.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ומילון עברי · ראה עוד »
מילונאי
#הפניה מילונאות.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ומילונאי · ראה עוד »
אליהו בחור
עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ואליהו בחור · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אוצר מילים
דף ממילון בן יהודה, 1908. מילונים מאגדים אוצר מילים, למשל של שפה או תחום מקצועי למושג אוצר מילים שתי משמעויות סמוכות.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ואוצר מילים · ראה עוד »
נתן מרומי
רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ונתן מרומי · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים וניקוד · ראה עוד »
סעדיה גאון
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים וסעדיה גאון · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ועברית מקראית · ראה עוד »
פרשנות המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ופרשנות המקרא · ראה עוד »
פרשני המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ופרשני המקרא · ראה עוד »
פירוש רש"י לתורה
צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ופיוט · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים וראשונים · ראה עוד »
רס"ג
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ורס"ג · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ורש"י · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ורב · ראה עוד »
רבנו תם
רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ורבנו תם · ראה עוד »
רד"ק
רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ורד"ק · ראה עוד »
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל-אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ושירה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ותנ"ך · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תרנ"ו
#הפניה ה'תרנ"ו.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ותרנ"ו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ותלמוד · ראה עוד »
תור הזהב של יהדות ספרד
#הפניה תור הזהב של יהודי ספרד.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ותור הזהב של יהדות ספרד · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ולשון חז"ל · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ולשון הקודש · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים וטעמי המקרא · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים וחז"ל · ראה עוד »
בניינים בעברית
הבניין הוא תבנית שנותנת משמעות שונה למילים מאותו שורש.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ובניינים בעברית · ראה עוד »
בעלי המסורה
בעלי המסורה הם קבוצה של חכמים יהודים שהעלו על הכתב, ככל הנראה מן המאה השמינית ועד המאה העשירית, את אופן הקריאה של המקרא כפי שהשתמר בידם במסורת.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ובעלי המסורה · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים וברלין · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ודקדוק · ראה עוד »
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ודקדוק עברי · ראה עוד »
דונש בן לברט
דונש הלוי בן לברט או בשמו העברי אדונים הלוי (920 - סביבות 990) היה פרשן, משורר ומדקדק יהודי-ספרדי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ודונש בן לברט · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-8
המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים והמאה ה-8 · ראה עוד »
המאה העשירית
#הפניההמאה ה-10.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים והמאה העשירית · ראה עוד »
האגרון
הָאֶגְרוֹן הוא מילון עברי ועברי-ערבי, ספרו הראשון של רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים והאגרון · ראה עוד »
הערוך
ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים והערוך · ראה עוד »
הקלטה
מכשיר הקלטה על סרט מגנטי מתחנת רדיו גרמנית בימי מלחמת העולם השנייה הקלטה היא תהליך של רישום לאורך זמן של מידע מהסביבה (בדרך-כלל קול או אור) על גבי מדיה מכנית או אלקטרונית, כגון תקליט, סרט מגנטי, או זיכרון מחשב.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים והקלטה · ראה עוד »
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים והקוראן · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ויהדות קראית · ראה עוד »
יהודה חיוג'
רבי יהודה בן דוד המכונה חיוג' (945–1012 לערך) היה ממדקדקי העברית והפרשנים הפילולוגיים למקרא בספרד המוסלמית.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ויהודה חיוג' · ראה עוד »
יונה אבן ג'נאח
שער ספרו של ר' יונה בן ג'נאח - ספר השרשים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו רבי יונה אבן ג'נאח (בקיצור: ריב"ג), בשמו הערבי אַבּוּ אלְוַלִיד מַרְוַאן בן ג'נאח (כוּנה רבי מרינוס על ידי ראב"ע), היה בלשן, פילולוג ורופא.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ויונה אבן ג'נאח · ראה עוד »
יונה בן ג'נאח
#הפניהיונה אבן ג'נאח.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ויונה בן ג'נאח · ראה עוד »
יוסף קמחי
רבי יוסף קמחי (ריק"ם) (1105 – 1170 בערך) היה פרשן ומבקר מקרא יהודי וכן הוא מדקדק חשוב.
חָדָשׁ!!: מדקדקי העברית בימי הביניים ויוסף קמחי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מדקדקי_העברית_בימי_הביניים
