גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
34 יחסים: מנחם המאירי, מסכת פסחים, מסכת שקלים, מסכת יומא, מפעל המילון ההיסטורי, מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מלאכת אוכל נפש, מהר"ם מרוטנברג, מוקצה ביום טוב, נולד (מוקצה), סמיכה (קורבן), סדר מועד, עירוב תבשילין, צבי הירש חיות, קדושה אחת, רמב"ן, רא"ש, רא"ה, ראשונים, שלוש רגלים, שחיטה ביום טוב, שבת, תערובת (הלכה), תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספות, בורר ביום טוב, בית הלל ובית שמאי, בית הבחירה למאירי, האקדמיה ללשון העברית, כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור, כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו, כללי מלאכת יום טוב, יום טוב.
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומנחם המאירי · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומסכת פסחים · ראה עוד »
מסכת שקלים
שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומסכת שקלים · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומסכת יומא · ראה עוד »
מפעל המילון ההיסטורי
#הפניה המילון ההיסטורי ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומפעל המילון ההיסטורי · ראה עוד »
מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך
מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מסברת חז"ל בדברי התורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך · ראה עוד »
מלאכת אוכל נפש
מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לשם סיפוק צרכיו הקיומיים של האדם.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומלאכת אוכל נפש · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנברג
#הפניה מהר"ם מרוטנבורג.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומהר"ם מרוטנברג · ראה עוד »
מוקצה ביום טוב
מוקצה הוא מושג הלכתי, שמשמעותו היא: דבר שאדם מקצה מדעתו את השימוש בו, כלומר הוא מוקצה (.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ומוקצה ביום טוב · ראה עוד »
נולד (מוקצה)
#הפניה נולד.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ונולד (מוקצה) · ראה עוד »
סמיכה (קורבן)
סמיכה ביהדות, סמיכה על הקורבן היא הנחת ידיו של בעל הקורבן על ראש הקורבן, לפני תחילת הקרבתו, תוך הישענות עליו.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה וסמיכה (קורבן) · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה וסדר מועד · ראה עוד »
עירוב תבשילין
עירוב תבשילין היא תקנה הלכתית המאפשרת להכין את צורכי השבת ביום הטוב החל לפניה.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ועירוב תבשילין · ראה עוד »
צבי הירש חיות
275x275 פיקסלים הרב צבי הירש חיות (בראשי תיבות: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון ה'תקס"ו – 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי ה'תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה וצבי הירש חיות · ראה עוד »
קדושה אחת
קדושה אחת הוא כינוי למחלוקת הלכתית בתלמוד, אודות שני ימים של שבת, ראש השנה, וחגים אחרים האם הם נחשבים לקדושה אחת וכיום אחד ארוך, או לשתי קדושות נפרדות.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה וקדושה אחת · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ורמב"ן · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ורא"ש · ראה עוד »
רא"ה
רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ורא"ה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה וראשונים · ראה עוד »
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ושלוש רגלים · ראה עוד »
שחיטה ביום טוב
מלאכת שוחט היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ושחיטה ביום טוב · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ושבת · ראה עוד »
תערובת (הלכה)
ביעור חמץ במסגרת דיני הכשרות שבהלכה, תערובת היא דבר אסור ודבר מותר שהתערבבו, כגון מזון כשר עם מזון טרף או כלי כשר עם כלי טרף.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ותערובת (הלכה) · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ותוספות · ראה עוד »
בורר ביום טוב
מלאכת בורר היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ובורר ביום טוב · ראה עוד »
בית הלל ובית שמאי
קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »
בית הבחירה למאירי
בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ובית הבחירה למאירי · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור
#הפניה מראית עין#כל דבר שאסרו חכמים משום מראית העין.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה וכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור · ראה עוד »
כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו
כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו הוא כלל הלכתי האומר כי כל דבר שנאסר בהחלטה של כוח מסוים, כמו מניין בית דין או נבואה, צריך החלטה בהרכב בעל כוח הלכתי שווה, כדי להתירו.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה וכל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו · ראה עוד »
כללי מלאכת יום טוב
כללי המלאכות ביום טוב הוא מושג האוגד בתוכו את מכלול הכללים ההלכתיים המאפיינים ומגדירים את היתרי עשיית מלאכת אוכל נפש שבשונה משבת, הותרה ביום טוב.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה וכללי מלאכת יום טוב · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: מסכת ביצה ויום טוב · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מסכת_ביצה
