גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
143 יחסים: מנשה הכהן הגדול, מעמד הר גריזים והר עיבל, מצרים, מצוות התלויות בארץ, מקדש חוניו, מקדש יב, מקווה, מרים, אם ישו, משל יותם, משה, משה פלורנטין, משה בר-אשר, משכן שילה, מלכי-צדק, מטבע זהב, מזבח, מגילת תענית, מגילות קומראן, מוזיאון השומרונים - גריזים, מיתולוגיה יוונית, אנציקלופדיה יהודית דעת, אנטיוכוס הרביעי, אפוד, ארץ ישראל, ארתחששתא השלישי, ארד, ארון הברית, אלכסנדר הגדול, אבן גוויל, אברהם, אבו אל-פתח, אבימלך בן גדעון, אוניברסיטת אוטווה, אוסביוס מקיסריה, אוריאל רפפורט, איסורי נישואים לכהן, אישה, נחמיה, נחושת, נכתנבו השני, סנבלט החורני, סוכות, ענבל, עצם, עקדת יצחק, עלי הכהן, עז, פנחס חורגין, פסח, פרעה, ..., פרשת בחוקותי, פרה, קרבנות, קדמוניות, קדמוניות היהודים, קורבן, קורבן פסח, שמן, שמעון הצדיק, שאול, שלוש רגלים, שבט לוי, שבט בנימין, שבט יהודה, שבועות, שביל, שומרונים, שופט (מקרא), שכם הקדומה, תנית, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמי הראשון, תלמי השישי, תור (עוף), תורה, תיארוך, טומאה וטהרה, זנון, קיסר האימפריה הביזנטית, זהב, חנן אשל, חפירות ארכאולוגיות, חרס, חשמונאים ב, חז"ל, בנימין מטודלה, בעלי חיים, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו, בית בד, בית המקדש, בית המקדש השני, גדעון בן יואש, גיור, דלוס, דברים, דונם, דוד, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-5, המאה הרביעית לפנה"ס, המאה השנייה לפנה"ס, המאה החמישית לפנה"ס, המשכן, האוניברסיטה הפתוחה, העדה השומרונית, הקרבת קרבנות, הר עיבל, הר גריזים, הר גריזים (אתר ארכאולוגי), הר הבית, השומרון, התנחלות השבטים, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, הים הכספי, כ"א בכסלו, כ"ה בטבת, כסף (יסוד), כרוניקה, כתב עברי עתיק, כלי אבן, כבש הבית, כהן, כהן גדול, כותים, יצחק בן-צבי, ירושלים, יריחו, יד יצחק בן-צבי, יהושע בן נון, יהושע גוטמן, יהודים, יום הדין, יונה (סוג), יוסף נוה, יוסף בן מתתיהו, יותם בן גדעון, יוחנן הורקנוס הראשון, ייצור יין, 128 לפנה"ס, 350 לפנה"ס, 351 לפנה"ס. להרחיב מדד (93 יותר) »
מנשה הכהן הגדול
מנשה היה כוהן גדול יהודי (245 - 240 לפנה"ס) בימי בית שני.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומנשה הכהן הגדול · ראה עוד »
מעמד הר גריזים והר עיבל
מעמד הר גריזים והר עיבל או מעמד הברכה והקללה הוא סיפור מקראי על אחד האירועים המרכזיים בסיפור יציאת מצרים והכניסה לארץ.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומעמד הר גריזים והר עיבל · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומצרים · ראה עוד »
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »
מקדש חוניו
שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) בית חוניו (נקרא גם מקדש חוניו) היה מקדש יהודי שהקים במצרים כהן ושמו חוניו (Ὀνίας) מבית צדוק בתקופה הסמוכה למרד החשמונאים - לפניו, במהלכו או מעט לאחריו.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומקדש חוניו · ראה עוד »
מקדש יב
האי אלפנטינה - יב כפי שהוא נראה בשנת 2004 מקדש יֵבּ (בלשון יהודי המקום: אגורא זי יהו אלאהא.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומקדש יב · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומקווה · ראה עוד »
מרים, אם ישו
לוקאס הקדוש עוד בחייה של מרים. על פי הברית החדשה, מִרְיָם (ביוונית: Μαρία, מַרִיָה; בלטינית: Maria; בסורית: ܡܪܝܡ, מַרְיַם), הייתה אישה יהודייה-גלילית מתקופת בית שני, אמו של ישו הנוצרי ואשתו של יוסף.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומרים, אם ישו · ראה עוד »
משל יותם
משל יותם בגן רינה סמילנסקי, רחובות מְשַׁל יוֹתָם (נקרא גם משל האטד) הוא משל שנשא יותם בן גדעון על דרך מינויו של שופט חדש לאחר מות אביו, השופט גדעון.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומשל יותם · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומשה · ראה עוד »
משה פלורנטין
משה פלורנטין (נולד ב-16 בפברואר 1950) הוא בלשן ומשמש כפרופסור מן המניין בחוג ללימודי התרבות העברית באוניברסיטת תל אביב וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומשה פלורנטין · ראה עוד »
משה בר-אשר
משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומשה בר-אשר · ראה עוד »
משכן שילה
שילה. האתר המזוהה כיום עם שילה המקראית, שם על פי המקרא שכן משכן שילה משכן שילֹה (או מקדש שילה) הוא אתר פולחן ישראלי ששכן בשילה בתקופת ההתנחלות ובתקופת השופטים, טרם בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומשכן שילה · ראה עוד »
מלכי-צדק
כפגישת אברהם (מימין) עם מלכי-צדק (משמאל). ציור מהמאה ה-15. התמונה מוצגת בקתדרלת סנט-פטר בלוון, בלגיה מַלְכִּי-צֶדֶק מלך שלם, היא ירושלים, כהן לאל עליון, הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומלכי-צדק · ראה עוד »
מטבע זהב
מטבע זהב הוא מטבע שכולו או מרביתו עשוי זהב.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומטבע זהב · ראה עוד »
מזבח
מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומזבח · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומגילת תענית · ראה עוד »
מגילות קומראן
#הפניה מגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומגילות קומראן · ראה עוד »
מוזיאון השומרונים - גריזים
כהן העדה יפת בן אשר מסביר למבקרים על השומרונים תחת סוכה שומרונית ייחודית בחג הסוכות מוזיאון השומרונים - גריזים (בעברית שומרונית: ࠌࠅࠆࠉࠀࠅࠍ ࠄࠔࠌࠓࠉࠌ, בערבית: المتحف السامري) הוא מוזיאון הנמצא במרכז שכונת השומרונים קריית לוזה, על הר גריזים, מול בית הכנסת השומרוני.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומוזיאון השומרונים - גריזים · ראה עוד »
מיתולוגיה יוונית
זאוס - ראש האלים המיתולוגיה היוונית היא אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ומיתולוגיה יוונית · ראה עוד »
אנציקלופדיה יהודית דעת
#הפניה דעת (אתר אינטרנט).
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ואנציקלופדיה יהודית דעת · ראה עוד »
אנטיוכוס הרביעי
אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »
אפוד
במקרא, אֵפוֹד (רבים: אֲפוֹדִים) הוא פריט לבוש שהיה אחד משמונת בגדי הכהונה של הכהן הגדול.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ואפוד · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וארץ ישראל · ראה עוד »
ארתחששתא השלישי
אַרְתַּחְשַׁסְתְּא השלישי (בפרסית עתיקה: 𐎠𐎼𐎫𐎧𐏁𐏂, בפרסית אמצעית: ארדשיר, בפרסית חדשה: اردشير سوم), שנקרא אוֹכוֹס (ביוונית: Ὦχος; מלך בשנים 358–338 לפנה"ס), היה המלך הגדול של פרס והמלך האחד עשר באימפריה האחמנית, וכיהן גם כפרעה הראשון של השושלת ה-31 של מצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וארתחששתא השלישי · ראה עוד »
ארד
אָרָד (בְּרוֹנְזָה בלעז) היא סגסוגת של נחושת בתוספת בדיל להקשיה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וארד · ראה עוד »
ארון הברית
ציור מאת ג'יימס טיסו המתאר את משה ואהרון משתחווים בפני ארון הברית. ארון הברית (קרוי גם ארון האלוהים או ארון העדות), הוא תיבה עשויה עץ ומצופה זהב, בה נשמרו לוחות הברית לפי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וארון הברית · ראה עוד »
אלכסנדר הגדול
מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »
אבן גוויל
#הפניה אבן לבנייה#אבן גוויל ואבן גזית.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ואבן גוויל · ראה עוד »
אברהם
אנגלית.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ואברהם · ראה עוד »
אבו אל-פתח
אַבּוּ אלְ-פַתְח בְּן אַבִּי אלְ-חַסַן הַשּׁוֹמְרוֹנִי (בערבית: أبو الفتح بن أبي الحسن، السامري) היה היסטוריון שומרוני בן המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ואבו אל-פתח · ראה עוד »
אבימלך בן גדעון
אֲבִימֶלֶךְ בֶּן גִדְעוֹן היה מנהיג בתקופת השופטים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ואבימלך בן גדעון · ראה עוד »
אוניברסיטת אוטווה
אוניברסיטת אוטווה (באנגלית: University of Ottawa) היא אוניברסיטה ציבורית, הממוקמת באוטווה שבקנדה, אשר הוקמה בשנת 1848.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ואוניברסיטת אוטווה · ראה עוד »
אוסביוס מקיסריה
אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ואוסביוס מקיסריה · ראה עוד »
אוריאל רפפורט
אוריאל רפפורט (1935 – 20 בדצמבר 2019) היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, שכיהן כרקטור האוניברסיטה, כחבר המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ואוריאל רפפורט · ראה עוד »
איסורי נישואים לכהן
איסורי נישואים לכהן – לפי ההלכה, כהן הדיוט (כהן שאינו כהן גדול) אינו רשאי להתחתן עם אישה גרושה, חלוצה, זונה, חללה או גיורת, ויכול להתחתן רק עם רווקה או אלמנה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ואיסורי נישואים לכהן · ראה עוד »
אישה
שלוש נשים המחזיקות שלטים עליהם רשום "I am woman" (אני אישה) פניה של אישה ג'ינג'ית אישה במהלך תחרות טיפוס קירות ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות אִשָּׁה היא אדם בוגר מהזוויג נקבה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ואישה · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ונחמיה · ראה עוד »
נחושת
נחושת בטבע נְחוֹשֶׁת (לטינית: Cuprum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Cu ומספרו האטומי 29.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ונחושת · ראה עוד »
נכתנבו השני
נכתנבו השני (תעתיק של מנתון ליוונית ממצרית עבור נח'ת-חר-חבת (Nḫt-Ḥr-Ḥbt), שפירושו "הורוס מֵחביית הוא המנצח") היה מלך מצרים בין השנים 360–342 לפני הספירה, המלך השלישי והאחרון בשושלת השלושים של מלכי מצרים והמלך האחרון ממוצא מצרי במצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ונכתנבו השני · ראה עוד »
סנבלט החורני
#הפניה סנבלט.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וסנבלט החורני · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וסוכות · ראה עוד »
ענבל
תיאור אנטומי של מבנה הפה. ענבל (לעיתים לְהָאָה) (palatine uvula או uvula) הוא פיסת רקמה התלויה מעל שורש הלשון מגג הפה מאחורי הווילון.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וענבל · ראה עוד »
עצם
עצמות גפה עליונה אנושית עצם היא רקמת חיבור קשה וצפופה, המהווה חלק מרכזי בשלדם של רוב החולייתנים, מעניקה להם את צורתם, ומאפשרת את תפקודם.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ועצם · ראה עוד »
עקדת יצחק
עקדת יצחק, 1635 עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה משמעותה קשירה) היא סיפור מקראי המופיע ב: אברהם עקד את יצחק בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, על פי מצוותו של אלוהים, וברגע האחרון שלפני פעולת השחיטה, מלאך אלוהים ציווה אותו להימנע מלשחוט את בנו, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים".
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ועקדת יצחק · ראה עוד »
עלי הכהן
עֵלי הכהן הוא דמות מקראית, נחשב לאחרון הכהנים הגדולים במשכן שילה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ועלי הכהן · ראה עוד »
עז
#הפניה עז הבית.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ועז · ראה עוד »
פנחס חורגין
פנחס חוּרגין (באנגלית: Pinkhos Churgin; כ"ה בחשוון תרנ"ה - ו' בכסלו תשי"ח; נובמבר 1894 – 28 בנובמבר 1957) היה פרופסור להיסטוריה וספרות יהודית, נשיא תנועת "המזרחי" בארצות הברית, דקאן ישיבה יוניברסיטי בניו יורק, מייסדה ונשיאהּ הראשון של אוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ופנחס חורגין · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ופסח · ראה עוד »
פרעה
פסל של ראש פרעוני אמנחותפ השלישי, המוזיאון הבריטי פַּרְעֹה (ברבים: פֵַּרְעוֹנִים) היה תוארם של מלכי מצרים העתיקה, שנחשבו לאלים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ופרעה · ראה עוד »
פרשת בחוקותי
מתנות כהונה פרשת בְּחֻקֹּתַי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ופרשת בחוקותי · ראה עוד »
פרה
#הפניה בקר הבית.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ופרה · ראה עוד »
קרבנות
#הפניהקורבן (יהדות).
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וקרבנות · ראה עוד »
קדמוניות
#הפניה ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה#קדמוניות.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וקדמוניות · ראה עוד »
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וקדמוניות היהודים · ראה עוד »
קורבן
תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וקורבן · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וקורבן פסח · ראה עוד »
שמן
שֶמֶן הוא שם כללי לנוזלים שומניים שאינם מסיסים במים (הידרופוביים).
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ושמן · ראה עוד »
שמעון הצדיק
קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ושמעון הצדיק · ראה עוד »
שאול
מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ושאול · ראה עוד »
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ושלוש רגלים · ראה עוד »
שבט לוי
בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ושבט לוי · ראה עוד »
שבט בנימין
בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ושבט בנימין · ראה עוד »
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ושבט יהודה · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ושבועות · ראה עוד »
שביל
#הפניה דרך.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ושביל · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ושומרונים · ראה עוד »
שופט (מקרא)
#הפניה תקופת השופטים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ושופט (מקרא) · ראה עוד »
שכם הקדומה
שכם הקדומה או שכם העתיקה היא עיר קדומה, שראשיתה בתקופה הכלכוליתית, ויישובה הרציף נקטע בהחלפתה בעיר הרומאית הסמוכה נאפוליס, שזוהתה עמה בהמשך.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ושכם הקדומה · ראה עוד »
תנית
#הפניה תנת.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ותנית · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמי הראשון
תַּלְמַי הראשון, המכונה גם תלמי סוטר (ביוונית עתיקה: Πτολεμαῖος Σωτήρ, "תלמי המושיע"; 367 לפנה"ס – 283 לפנה"ס), היה דיאדוך ומלך מצרים התלמיית, מייסד שושלת תלמי.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ותלמי הראשון · ראה עוד »
תלמי השישי
תלמי השישי בדמותו כמלך הלניסטי מלך מצרי תלמי השישי (יוונית: Πτολεμαῖος Φιλομήτωρ, בתעתיק עברי: פטולמאוס פילומטור שמשמעותו פטולמאוס אוהב אמו; 145-186 לפנה"ס) מלך במצרים התלמיית והיה המלך השישי מבית תלמי.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ותלמי השישי · ראה עוד »
תור (עוף)
תור אדום עין בדרום אפריקה תור מנוקד תור (שם מדעי: Streptopelia) הוא סוג של עוף בגודל בינוני-קטן ממשפחת היוניים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ותור (עוף) · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ותורה · ראה עוד »
תיארוך
תיארוך הוא פעולה, במגוון שיטות, לשם קביעת גילם של שרידים מהעבר – כגון סלעים, מינרלים, מאובנים, ממצאים ארכאולוגיים וביולוגיים; אירועים – כמו רעידת אדמה, שבר או מחדר; או תהליכים – הצפה (של ים), המסה, או התמרה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ותיארוך · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וטומאה וטהרה · ראה עוד »
זנון, קיסר האימפריה הביזנטית
מטבע של זנון זנון (ביוונית: Ζήνων, בלטינית: Flavius Zeno Augustus; 425 – 9 באפריל 491) היה קיסר האימפריה הביזנטית בין השנים 475–474 ושוב ב-476–491.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וזנון, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »
זהב
250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וזהב · ראה עוד »
חנן אשל
חנן אשל (ח' באב תשי"ח 25 ביולי 1958 - כ"ד בניסן ה'תש"ע 8 באפריל 2010), היה היסטוריון וארכאולוג בעל שם עולמי בתחום כת ים המלח, המגילות הגנוזות, מצדה ומרד בר כוכבא.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וחנן אשל · ראה עוד »
חפירות ארכאולוגיות
#הפניה חפירה ארכאולוגית.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וחפירות ארכאולוגיות · ראה עוד »
חרס
כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וחרס · ראה עוד »
חשמונאים ב
#הפניה ספר מקבים ב'.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וחשמונאים ב · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וחז"ל · ראה עוד »
בנימין מטודלה
בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ובנימין מטודלה · ראה עוד »
בעלי חיים
בעלי־חיים (שם מדעי: Animalia) הם יצורים חיים איקריוטים רב־תאיים, המשתייכים לממלכת בעלי־חיים Animalia.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ובעלי חיים · ראה עוד »
בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו
#הפניהבית מקרא.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ובית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו · ראה עוד »
בית בד
שחזור מתקני כבישה (לחיצה) בבית בד במרשה בית בד הוא מפעל לעצירת (הפקת) שמן זית.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ובית בד · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ובית המקדש השני · ראה עוד »
גדעון בן יואש
גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ הוא דמות מקראית, שעל פי המסופר בספר שופטים היה השופט החמישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים גדעון הציל את ישראל מיד מדיין, עמלק ובני קדם.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וגדעון בן יואש · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וגיור · ראה עוד »
דלוס
דֶלוֹס (ביוונית: Δήλος) הוא אי יווני בים האגאי, השוכן במרכזו של ארכיפלג הקיקלאדיים, כשלושה ק"מ דרומית-מערבית לאי מיקונוס אליו הוא שייך מבחינה מנהלתית.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ודלוס · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ודברים · ראה עוד »
דונם
דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ודונם · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ודוד · ראה עוד »
המאה ה-2 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-5
המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והמאה ה-5 · ראה עוד »
המאה הרביעית לפנה"ס
#הפניההמאה ה-4 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והמאה הרביעית לפנה"ס · ראה עוד »
המאה השנייה לפנה"ס
#הפניההמאה ה-2 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והמאה השנייה לפנה"ס · ראה עוד »
המאה החמישית לפנה"ס
#הפניההמאה ה-5 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והמאה החמישית לפנה"ס · ראה עוד »
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והמשכן · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
העדה השומרונית
#הפניה שומרונים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והעדה השומרונית · ראה עוד »
הקרבת קרבנות
#הפניה קורבן.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והקרבת קרבנות · ראה עוד »
הר עיבל
כתיבת ספר יהושע על מגילת קלף בהר עיבל בשנת 2000, ניתן לראות את העיר שכם המשתרעת למרגלות ההר מול קבר יוסף, ואחריה הר גריזים. העומד מימין הוא הרב הלל ליברמן שנרצח באותה שנה בדרכו לקבר יוסף. גוש דן בתצפית מהר עיבל. בחלק התחתון – פאתי העיר שכם בית הכנסת בפסגת ההר, 10/10 הר עיבל (בערבית: جبل عيبال, וגם جبل إسلامية – ג'בל אסלאמיה, או جبل الشمالي – ג'בל א־שמאלי, ההר הצפוני; בעברית מכונה גם הר הקללה או הר הברית) הוא שמו של גוש הררי גדול מצפון לעיר שכם בגובה 940 מטר מעל פני הים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והר עיבל · ראה עוד »
הר גריזים
הר גריזים (בערבית: جَبَل جَرِزِيم, גַ'בַּל גַ'רִזִים, או جبل الطور, ג'בל א-טור; בעברית שומרונית: ࠄࠟࠓࠂࠟࠓࠩࠆࠝࠉࠌ - הָרגָרִזֵים, ללא רווח), המכונה גם "הר הברכה", הוא שמו של רכס הררי גדול מדרום לעיר שכם ובראשו היישוב השומרוני השייך לרשות הפלסטינית, קריית לוזה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והר גריזים · ראה עוד »
הר גריזים (אתר ארכאולוגי)
"גבעת עולם" - במסורת השומרונית, אבן השתייה (ברקע החומה המקיפה את אתר החפירות על פסגת ההר) שרידי העיר על ההר שרידי הכנסייה המתומנת, ברקע קבר השייח' ע'אנם האתר הארכאולוגי בהר גריזים הוא אתר עתיקות השוכן בראש הר גריזים שבשומרון, בתחומי קריית לוזה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והר גריזים (אתר ארכאולוגי) · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והר הבית · ראה עוד »
השומרון
חבל השומרון (בערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא שמו של אזור גאוגרפי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המרכזי.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והשומרון · ראה עוד »
התנחלות השבטים
התנחלות השבטים היא אירוע מקראי המתואר בספר יהושע ובספר שופטים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והתנחלות השבטים · ראה עוד »
התקופה הפרסית בארץ ישראל
התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה הרומית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »
הים הכספי
הים הכספי - נוף מבאקו הים הכספי או ים מזנדראן (בחלק מן השפות המקומיות: הים הכוזרי), על אף שמו, הוא אגם מלוח המצוי בין אסיה לאירופה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים והים הכספי · ראה עוד »
כ"א בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וכ"א בכסלו · ראה עוד »
כ"ה בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה טבת היא, ברוב השנים, פרשת וארא.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וכ"ה בטבת · ראה עוד »
כסף (יסוד)
כסף (באנגלית: Silver, בלטינית: Argentum) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ag ומספרו האטומי 47.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וכסף (יסוד) · ראה עוד »
כרוניקה
כרוניקה (בלטינית: Chronica, מיוונית: χρονικά), או "קורות", היא דיווח היסטורי על עובדות ואירועים בסדר כרונולוגי.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וכרוניקה · ראה עוד »
כתב עברי עתיק
#הפניה הכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וכתב עברי עתיק · ראה עוד »
כלי אבן
כלי אבן שאריות ייצור: ליבה של כוס אבן מתקופת בית שני מחצבה וסדנה ליצור כלי אבן מתקופת בית שני, סמוך לכביש ירושלים - מעלה אדומים כלי אבן הם כל סוג של כלי העשוי מחומר סלעי.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וכלי אבן · ראה עוד »
כבש הבית
כבש הבית (שם מדעי: Ovis aries) הוא מין בסוג "כבש".
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וכבש הבית · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וכהן · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וכהן גדול · ראה עוד »
כותים
הכותים הם קבוצה, שעל־פי המסופר במקרא הוגלתה על־ידי מלך אשור מכותא וערים נוספות באזור מסופוטמיה אל השומרון.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וכותים · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וירושלים · ראה עוד »
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ויריחו · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יהושע בן נון
ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ויהושע בן נון · ראה עוד »
יהושע גוטמן
יהושע גוטמן (כ"ב בתשרי תרנ"א, 7 באוקטובר 1890, צ'אשניקי, פלך ויטבסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ד בכסלו תשכ"ד, 30 בנובמבר 1963, ירושלים) היה איש חינוך עברי, מורה בתיכון, מנהל הסמינר העברי למורים "תרבות" בווילנה ובית המדרש למורים העברי בבית הכרם, וחוקר תולדות עם ישראל בתקופה ההלניסטית והספרות היהודית-הלניסטית, עורך אנציקלופדיות במדעי היהדות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ויהושע גוטמן · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ויהודים · ראה עוד »
יום הדין
תיאור יום הדין בכתב יד מאמצע המאה ה-13 יום הדין הוא זמן שיחול על פי מספר דתות באחרית הימים ובו יעמדו כל בני האדם לדורותיהם למשפט בפני אלוהים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ויום הדין · ראה עוד »
יונה (סוג)
Columba torringtoni יוני ענק Columba leuconota יונה (שם מדעי: Columba) היא סוג של עוף ממשפחת היוניים ובתוכו מספר מינים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ויונה (סוג) · ראה עוד »
יוסף נוה
יוסף נוהתמונה להחלפה יוסף נוה (Joseph Naveh; 21 בינואר 1928 – 21 בנובמבר 2011) היה ארכאולוג, פרופסור אמריטוס לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה שמית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ויוסף נוה · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יותם בן גדעון
יותם נושא את משלו. יוֹתָם בֶּן גִּדְעוֹן הוא דמות מקראית המוזכרת בפרק ט' בספר שופטים.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ויותם בן גדעון · ראה עוד »
יוחנן הורקנוס הראשון
שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »
ייצור יין
#הפניה.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים וייצור יין · ראה עוד »
128 לפנה"ס
#הפניה 129–120 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ו128 לפנה"ס · ראה עוד »
350 לפנה"ס
#הפניה350-359 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ו350 לפנה"ס · ראה עוד »
351 לפנה"ס
#הפניה350-359 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: מקדש השומרונים בהר גריזים ו351 לפנה"ס · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מקדש_השומרונים_בהר_גריזים
