תוכן עניינים
16 יחסים: מצהף קדוס, אטאנקון, אבא צברא, סיגד, צאגה אמלק, שירת הקודש של ביתא ישראל, תאזזה סנבת, תולדות ביתא ישראל, תולדות ביתא ישראל: 1270–1529, טומאה וטהרה בביתא ישראל, חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל, באדה מריאם הראשון, קיסר אתיופיה, ביתא ישראל, ביתא ישראל (מינוח), המאה ה-15, היימנות.
מצהף קדוס
מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.
לִרְאוֹת אבא צברה ומצהף קדוס
אטאנקון
אַטִּנְקוּן (אמהרית: "አትንኩኝ" אתנכנְיְ, עברית ישירה: "אל תנגְעוני", עברית ישראלית: "אל תיגע בי") הוא הכינוי שניתן לפסק ההלכה שהוציא הנזיר אבא צברה באמצע המאה ה-15 המצווה שאין לגעת באדם גוי.
לִרְאוֹת אבא צברה ואטאנקון
אבא צברא
#הפניה אבא צברה.
לִרְאוֹת אבא צברה ואבא צברא
סיגד
ריקודי בנות באירועי חג הסיגד בנשר בהיכל התרבות 10 בנובמבר 2021 סִיגְד (בגעז: ስግድ, "סגידה") שמו העממי של חג המֶהֶללַה (ምህልላ, "תחינה"); הנקרא גם עמתה סו (ዐመተ ሰወ, "יום הקיבוץ"), הוא אחד מחגי ומועדי ביתא ישראל.
לִרְאוֹת אבא צברה וסיגד
צאגה אמלק
צאגה אמלאכ (נקרא גם: אבא צאגה) היה נזיר יהודי אשר חי ופעל במאה החמש-עשרה באימפריה האתיופית והיה תלמידו הקרוב של הנזיר אבא צברה.
לִרְאוֹת אבא צברה וצאגה אמלק
שירת הקודש של ביתא ישראל
כהנים מקהילת ביתא ישראל שעלו לישראל. סידור תפילות של קהילת ביתא ישראל, בעריכת קס קאסאו זימרו. שירת הקודש של ביתא ישראל היא שירה דתית מסורתית בת מאות שנים, שפותחה בקרב קהילת ביתא ישראל, בחבש, והועברה מדור לדור.
לִרְאוֹת אבא צברה ושירת הקודש של ביתא ישראל
תאזזה סנבת
תְאְזַזֵה סנְבֶת (געז: ትእዛዘ ሰንበት, "מצוות השבת") הוא ספר הלכה שנכתב לפי המסורת במאה החמש עשרה, על ידי הנזיר אבא צברה, מפוסקי ומחדשי ההלכה הגדולים של קהילת ביתא ישראל, כחלק מפועלו לשימור יהדותה של קהילת ביתא ישראל ואחדותה בתקופה בה הייתה נתונה תחת לחץ הנצרות.
לִרְאוֹת אבא צברה ותאזזה סנבת
תולדות ביתא ישראל
תולדות ביתא ישראל התאפיינו במלחמות ואיומי שמד, אך גם בתקופות זוהר של פריחה תרבותית.
לִרְאוֹת אבא צברה ותולדות ביתא ישראל
תולדות ביתא ישראל: 1270–1529
השנים 1270–1529 ידועות בתולדות ביתא ישראל בשם תקופת ההישרדות.
לִרְאוֹת אבא צברה ותולדות ביתא ישראל: 1270–1529
טומאה וטהרה בביתא ישראל
טבילה של בני ביתא ישראל בנהר (1862). דיני הטומאה והטהרה בביתא ישראל היו מחמירים, והקפידו עליהן ביותר.
לִרְאוֹת אבא צברה וטומאה וטהרה בביתא ישראל
חגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל
החגים והמועדים בקהילות ביתא ישראל מקורם בהלכה ובמסורת שבע"פ שקדמו לימי חז"ל והותאמו למציאות החיים בגלות סאמיאן.
לִרְאוֹת אבא צברה וחגים ומועדים בקהילות ביתא ישראל
באדה מריאם הראשון, קיסר אתיופיה
באדה מריאם הראשון (געז: "በእደ ማርያም", תרגום: "בידי מרים") היה קיסר האימפריה האתיופית לקראת סוף תקופת תור הזהב.
לִרְאוֹת אבא צברה ובאדה מריאם הראשון, קיסר אתיופיה
ביתא ישראל
ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.
לִרְאוֹת אבא צברה וביתא ישראל
ביתא ישראל (מינוח)
החוקר הסקוטי ג'יימס ברוס סייר ביישובי ביתא ישראל לאורך שנת 1770, במסגרת מסעו לגילוי מקור נהר הנילוס.
לִרְאוֹת אבא צברה וביתא ישראל (מינוח)
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
לִרְאוֹת אבא צברה והמאה ה-15
היימנות
קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת (בגעז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי הדת והאמונה, הלכה ומחשבה, שהיו נהוגים בעדת ביתא ישראל.
לִרְאוֹת אבא צברה והיימנות