אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

אברהם אליהו הרכבי

מַדָד אברהם אליהו הרכבי

אברהם אליהו הרכבי (ברוסית: Авраа́м Я́ковлевич Гарка́ви; 14 בנובמבר 1835, כ"ב בחשון תקצ"ו בנבהרדק באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) – 13 במרץ 1919, י"א באדר תרע"ט בסנקט פטרבורג) היה היסטוריון ומזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי רוסי. [1]

תוכן עניינים

  1. 58 יחסים: ממלכת הכוזרים, מנחם מנדל בראונשטיין, מקיצי נרדמים, משה הגולה מקיוב (השני), מגילת אנטיוכוס, א"א הרכבי, א. א. הרכבי, א.א. הרכבי, אלברט הרכבי, אליעזר יצחק פריד, אברהם אליהו הרקווי, אברהם פירקוביץ', אד"ם הכהן, אהרן בן אשר, ספר אלעזר בן עיראי, פינחס ברבי יעקב הכהן, קרטיגנין, רמב"ן, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רב סעדיה גאון, רבי יצחק דמן קרטיגנין, שמואל מסנות, שמואל הנגיד, שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא, שנת היובל, תשובות הגאונים, ליאו וינר, זמון, חננאל ניפי, חול המועד, חיוי הבלכי, חיים מאיר הורוויץ, חיים בן עטר, חיים ירמיהו פלנסברג, בית הקברות פראוברז'נסקי היהודי, דאוד אבן מרואן אלמקמץ, דפוס ראם, דונש בן תמים, הסנהדרין של פריז, הפסגה (כתב עת), הרכבי, הרי החושך, התרגום השומרוני, כתר דמשק, כבוד הלבנון, יאקוב בראפמן, יצחק סגי נהור, ישמעאל העכברי, ישעיהו ברנשטיין, ישראל ברלין, ... להרחיב מדד (8 יותר) »

ממלכת הכוזרים

שחזור של בגד גוף כללי (כפתן) מתקופת ממלכת הכוזרים. ממלכת הכוזרים או כזאריה הייתה כגאנות טורקית שהוקמה בערבה האירואסייאתית והתקיימה בראשית ימי הביניים בתקופה שבין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וממלכת הכוזרים

מנחם מנדל בראונשטיין

מנחם מנדל בּרַאוּנשטיין (בּרוֹיְנשטיין; בראשי תיבות: מבש"ן; א' באב תרי"ח, 15 באוגוסט 1858 – כ"ד בכסלו תש"ה, 10 בדצמבר 1944) היה סופר, מתרגם ומחנך עברי, מראשי התנועה הציונית ברומניה.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ומנחם מנדל בראונשטיין

מקיצי נרדמים

חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ומקיצי נרדמים

משה הגולה מקיוב (השני)

רבי משה הגולה מקיוב (ט"ו בכסלו ה'ר"ט, 12 בנובמבר 1448 - ה'ר"ף בערך) היה רב בתקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים אשר עסק בקבלה ואף כתב מספר ספרים בנושא.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ומשה הגולה מקיוב (השני)

מגילת אנטיוכוס

מגילת אנטיוכוס או אנטיוכס (נקראת גם מגילת בני חשמונאי, מגילת חנוכה ומגילה יוונית) היא מדרש אגדה קצר המתאר את נס החנוכה ואת מרד החשמונאים.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ומגילת אנטיוכוס

א"א הרכבי

#הפניה אברהם אליהו הרכבי.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וא"א הרכבי

א. א. הרכבי

#הפניה אברהם אליהו הרכבי.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וא. א. הרכבי

א.א. הרכבי

#הפניה אברהם אליהו הרכבי.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וא.א. הרכבי

אלברט הרכבי

#הפניה אברהם אליהו הרכבי.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ואלברט הרכבי

אליעזר יצחק פריד

הרב אליעזר יצחק פריד (כונה בפי בני דורו: ר' לייב איצ'ה) (ה'תקס"ט (1809) - י"ט באלול ה'תרי"ג (1853)) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ואליעזר יצחק פריד

אברהם אליהו הרקווי

#הפניה אברהם אליהו הרכבי.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ואברהם אליהו הרקווי

אברהם פירקוביץ'

אברהם פירקוביץ' אברהם בן שמואל פִירְקוֹביץ' (באנגלית: Avraham ben Shmuel Firkovich, ברוסית: Авраам Самуилович Фиркович, בפולנית: Awram Firkowicz, מכונה אב"ן רש"ף (אברהם בן רבי שמואל פירקוביץ'); 1787, לוצק - 1874, צ'ופוט-קלה), חכם דת קראי ואוסף כתבים עתיקים מפורסם.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ואברהם פירקוביץ'

אד"ם הכהן

אד"ם הכהן הוא שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים (לֶבֶּנזון) (בכתיב יידי: לעבענזאָהן; בגרמנית: Abraham Dov Bär Lebensohn; ברוסית: Аврахам Дов Лебенсон) (1794 ה'תקנ"ד – 19 בנובמבר 1878 כ"ג בחשוון ה'תרל"ט), ראשון המשוררים העבריים בזמן תנועת ההשכלה ברוסיה, בלשן עברי ופרשן המקרא, מחלוצי הספרות העברית החדשה, וממנהיגיה הראשונים והבולטים של תנועת ההשכלה בליטא.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ואד"ם הכהן

אהרן בן אשר

אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ואהרן בן אשר

ספר אלעזר בן עיראי

ספר אלעזר בן עיראי הוא חיבור עלום אשר מצוטט על ידי רבי סעדיה גאון בהקדמתו לספר הגלוי וכן בפירושו לספר יצירה, החיבור נחשב היום לחיבור אבוד.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וספר אלעזר בן עיראי

פינחס ברבי יעקב הכהן

רבי פינחס ברבי יעקב הכהן (נולד ב-מאה ה-8, כפרא) היה פייטן ארץ-ישראלי.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ופינחס ברבי יעקב הכהן

קרטיגנין

קרטיגנין, קרטיגני, קרטיגנא או קרתיגנא הייתה עיר שהתקיימה בה בתקופת התלמוד קהילה יהודית, וממנה יצאו כמה אמוראים.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וקרטיגנין

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ורמב"ן

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ורב סעדיה גאון

רבי יצחק דמן קרטיגנין

לפי גרסת ש"ס וילנא לתלמוד הבבלי, רבי יצחק דמן קרטיגנין היה אמורא תושב קרטיגנין המוזכר בתלמוד פעם אחת בלבד.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ורבי יצחק דמן קרטיגנין

שמואל מסנות

רבי שמואל בן נסים מסנות היה רב ומחבר מחלב במאה ה-13.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ושמואל מסנות

שמואל הנגיד

רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ושמואל הנגיד

שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא

בסיפורי המקרא מופיעות דמויות רבות ללא ציון שמן.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ושמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא

שנת היובל

בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ושנת היובל

תשובות הגאונים

עיסוקם הספרותי העיקרי של הגאונים היה להשיב תשובות ליהודים ברחבי תבל.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ותשובות הגאונים

ליאו וינר

ליאו וינר (באנגלית: Leo Wiener; 1862 ביאליסטוק, האימפריה הרוסית - 1939 בוסטון, ארצות הברית) היה היסטוריון, בלשן ומתרגם יהודי רוסי-אמריקאי.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וליאו וינר

זמון

בית הכנסת בזמון זֶמוּן (בסרבית: Земун, בגרמנית: זֶמְלִין (Semlin)) היא אחת מ-17 הרשויות המקומיות המרכיבות את מחוז בלגרד, אשר מרכזו בלגרד בירת סרביה.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וזמון

חננאל ניפי

רבי חֲנָנִאֵל רפאל חי נֵיפִּי (כונה החכם ח"ן; באיטלקית: Graziadio Nepi; ה'תק"כ, 1759 – כ"ח בטבת ה'תקצ"ו, 18 בינואר 1836) היה מרבני איטליה, רבה של צ'נטו, פוסק הלכה וחבר הסנהדרין של פריז.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וחננאל ניפי

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וחול המועד

חיוי הבלכי

__ללא_תוכן_עניינים__ חיוי הבלכי היה יהודי מהעיר באלך שבמדינת ח'וראסאן שבממלכת פרס (כיום באפגניסטן).

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וחיוי הבלכי

חיים מאיר הורוויץ

בהוצאת חיים מאיר הורוויץ - פרנקפורט תרמ"ט (1889) חיים מאיר הורוויץ הלוי בן יוסף - (1855–1904) היה רב, חוקר כתבי יד, ובעל חנות ספרים עבריים בפרנקפורט.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וחיים מאיר הורוויץ

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וחיים בן עטר

חיים ירמיהו פלנסברג

הרב חיים ירמיהו פלנסברג (במקור: פלענסבערג) (1842 – תרע"ד (1914)) רב, פילוסוף ומחבר ספרים.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וחיים ירמיהו פלנסברג

בית הקברות פראוברז'נסקי היהודי

בית הקברות פראוברז'נסקי היהודי (ברוסית: Преображенское еврейское кладбище) הוא בית קברות יהודי בסנקט פטרבורג.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ובית הקברות פראוברז'נסקי היהודי

דאוד אבן מרואן אלמקמץ

דוד (דאוד) אִבן מָרוּאן אלמֻקָמָץ אלרָאקי (בערבית: داود بن مروان المقمص; נפטר ב-937 לערך) היה פילוסוף יהודי.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ודאוד אבן מרואן אלמקמץ

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ודפוס ראם

דונש בן תמים

רבי דונש (אדונים) בן תמים (אבו סהל) היה דיין, פילוסוף, אסטרונום, מדקדק ורופא בקירואן במאה העשירית.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ודונש בן תמים

הסנהדרין של פריז

מושב הסנהדרין של פריז "הסנהדרין של פריז" היה כינויה של אספה של רבני היהודים בצרפת, אשר הוקמה ביוזמת נפוליאון בונפרטה במטרה להגביר את הפיקוח על היהודים בקיסרותו, אך גם לרכוש את אהדתם.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי והסנהדרין של פריז

הפסגה (כתב עת)

שער הקובץ השמיני של המאסף, נדפס בשל בעיות רישוי תחת השם "עין הפסגה" הפסגה היה שמו המקורי של מאסף תורני בעריכת הרב הלל דוד הכהן טריווש שראה אור בסוף המאה ה-19 בווילנה, בוורשה ובפיוטרקוב.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי והפסגה (כתב עת)

הרכבי

משפחת הַרכָּבִי (במלעיל; בכתיב יידי: האַרקאַווי) היא משפחה יהודית שראשיתה ברבי גרשון הרכבי מרוסיה הלבנה, בן המאה ה-18.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי והרכבי

הרי החושך

הרי החושך הם הרים אגדיים המוזכרים בתלמוד ובספרות האגדה היהודית.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי והרי החושך

התרגום השומרוני

התרגום השומרוני הוא תרגום ארמי-שומרוני לתורה.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי והתרגום השומרוני

כתר דמשק

שם.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וכתר דמשק

כבוד הלבנון

גליונו הראשון של '''כבוד הלבנון''', כמוסף בתוך גליונו הראשון של "הלבנון". בשער: חידושי תורה של הרבנים משה יהודה לייב זילברברג ויהוסף שוורץ כבוד הלבנון היה כתב עת תורני שנדפס בתור המוסף התורני של עיתון "הלבנון".

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וכבוד הלבנון

יאקוב בראפמן

יעקב אלכסנדרוביץ' ברפמן (ברוסית: Я́ков Алекса́ндрович Бра́фман; 1824 – 28 בדצמבר 1879) המוכר בכינויו הרווח יאקוב בראפמן, היה יהודי ליטאי שהתפרסם כמומר אנטישמי, ממניחי הבסיס התאורטי למחשבה האנטישמית המודרנית ברוסיה.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ויאקוב בראפמן

יצחק סגי נהור

רבי יצחק סגי נהור (1160–1235), הידוע גם בשם ריס"ן, היה מהמקובלים הראשונים בפרובאנס שבצרפת, בנו של הראב"ד.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ויצחק סגי נהור

ישמעאל העכברי

ישמעאל העכברי היה מייסד כת יהודית בבבל, שנקראה "אל-עכבריה", שחי במאה ה-9.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וישמעאל העכברי

ישעיהו ברנשטיין

ישעיהו ברנשטיין (כ"ה באדר ב' ה'תרס"ב, 3 באפריל 1902 - תשמ"ח, 28 בדצמבר 1987) היה מראשוני "הפועל המזרחי" והאידאולוג של התנועה.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וישעיהו ברנשטיין

ישראל ברלין

ישראל זכרוביץ' ברלין (ברוסית: Израил (Израиль) Захарович Берлин; 1886 – אחרי 1920) היה היסטוריון רוסי, עורך שותף ב"יברייסקיה אנציקלופדיה".

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וישראל ברלין

ישראל וייסברם

ישראל וייסבּרֶם (כתיבים שנהגו בתקופתו: ווייסברעם, וויסברעם; בפולנית: Israel Weissbrem; כ' בשבט תקצ"ט, 4 בפברואר 1839, גרודנה – 1915 או 1917, ורשה) היה סופר ספרות עברית בוורשה בתקופת ההשכלה.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי וישראל וייסברם

יששכר בן יקותיאל הלוי

רבי יששכר בן יקותיאל הלוי (נפטר ה'צ"ב, 1332) מן הראשונים, מגדולי תלמידיו של הרא"ש ומחבר החיבור האבוד "קיצור ספר התרומות".

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ויששכר בן יקותיאל הלוי

יחזקיה יהושע פייבל תאומים

רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים (? - תצ"א, 1731 בערך), היה רב ופוסק הלכה.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ויחזקיה יהושע פייבל תאומים

יהודה ליב קרינסקי

הרב יהודה ליב קרינסקי מחבר ספרים, איש עסקים ופילנתרופ בלרוסי יליד המאה ה-19.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ויהודה ליב קרינסקי

יהודה ליב רוזנטל

יהודה ליב (ליאון) בן משה (מויסייביץ') הלוי רוזנטל (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: לעאָן ראָזענטהאל; ברוסית: Леон Моисеевич Розенталь); 16 בנובמבר 1817, תקע"ח, וילנה, רוסיה (ליטא) – 19 ביוני 1887, לוקרנו, שווייץ) היה בעל הון משכיל ועסקן ציבור יהודי-רוסי, פילנתרופ ומצנט שתמך בספרות העברית, מעשירי היהודים בבירה בסנקט פטרבורג, מראשי העסקנים בקהילה, ממייסדי חברת מרבי השכלה בישראל ומראשיה.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ויהודה ליב רוזנטל

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ויהודה הלוי

יונה בר יהודה הספרדי

רבי יונה ב"ר יהודה הספרדי, היה שד"ר ירושלמי במחצית השנייה של המאה ה-10.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ויונה בר יהודה הספרדי

יוסף הלוי

פרופסור יוסף הלוי (בצרפתית: Joseph Halévy; 15 בדצמבר 1827 – 7 בפברואר 1917) היה יהודי-צרפתי ממוצא טורקי ששימש כמחנך ומורה לעברית, משורר, חוקר מקרא, בלשן, מזרחן, ארכאולוג ונוסע נודע, מראשוני המכירים ביהדותם של יהודי אתיופיה ומבין אלו שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.

לִרְאוֹת אברהם אליהו הרכבי ויוסף הלוי

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אליהו_הרכבי

, ישראל וייסברם, יששכר בן יקותיאל הלוי, יחזקיה יהושע פייבל תאומים, יהודה ליב קרינסקי, יהודה ליב רוזנטל, יהודה הלוי, יונה בר יהודה הספרדי, יוסף הלוי.