תוכן עניינים
56 יחסים: מנוח הנדל, מניין השנים בלוח העברי, מניין השטרות, מעגל, מעוין, מרדכי יפה, משיב הרוח ומוריד הגשם, מוריד הטל, מיכאל גוטמן (רב), ארתור שפנייר, ארבע התקופות, אברהם בן חייא, אברהם בן חייא הנשיא, אברהם בר חיא, אברהם בר חייא הנשיא, נקודות אנטיפודיות, ספרות המוסר, עצמים קונצנטריים, עליית יהודים להר הבית, עולם הקטן, פילוסופיה יהודית, פילוסופיית ימי הביניים, פיבונאצ'י, צום תשעה בטבת, צורת הארץ, קדיש יתום, קו התאריך בהלכה, קידוש החודש, ראב"ח, שנת היובל, שעות זמניות, תקופת הביניים של העברית, תורת השמיטות, תוהו ובוהו, לידת ישו, חלק (יחידת מידה), חורבן העולם באלף השביעי, חיים רבין, גאומטריה, גלגול נשמות, ד'תתפ"ג, הלל נשיאה, הלוח העברי, היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות, היסטוריה של האריתמטיקה, הישארות הנפש, ותן טל ומטר, יממה, יעקב בן מכיר אבן תיבון, יעקב בן שמשון, ... להרחיב מדד (6 יותר) »
מנוח הנדל
רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטא – כ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ומנוח הנדל
מניין השנים בלוח העברי
שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ומניין השנים בלוח העברי
מניין השטרות
מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ומניין השטרות
מעגל
החלק החיצוני הצבוע באפור מסמן את המעגל והשטח הצבוע בצהוב מסמן את העיגול מעגל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מהמרכז, קבוע.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ומעגל
מעוין
מעוינים ואלכסוניהםמעוין הוא מרובע שווה-צלעות.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ומעוין
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ומרדכי יפה
משיב הרוח ומוריד הגשם
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם (נ"א: הַגָּשֶׁם), המכונה במשנה הזכרת גבורות גשמים, היא משבחי הבורא הנאמרים בימות החורף בתפילת העמידה בברכת גבורות (ברכת מחיה המתים).
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ומשיב הרוח ומוריד הגשם
מוריד הטל
מוֹרִיד הַטַּל (נ"א: הַטָּל; נקראת גם גבורות הטל) היא הזכרה הנאמרת, למנהג רוב העדות, בתפילת שמונה עשרה בימות הקיץ, בברכת גבורות (ברכת מחיה המתים), ומשבחת את הקב"ה על גבורתו בהורדת הטל לעולם.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ומוריד הטל
מיכאל גוטמן (רב)
ד"ר יחיאל מיכל (מיהאי) הכהן גוטמן (בהונגרית: Guttmann Mihály; קישקונפלג'האזה, 6 בפברואר 1872 – בודפשט, כ"ז בחשוון תש"ג/7 נובמבר 1942) היה רב הונגרי, תלמודיסט, מנהל בית המדרש לרבנים בבודפשט, מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1924–1925.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ומיכאל גוטמן (רב)
ארתור שפנייר
ארתור אברהם שְׁפַּנְיֶיר (בתעתיק ארכאי: שפּאניער; שמו העברי: אברהם; בגרמנית: Arthur Spanier; 17 בנובמבר 1889, מגדבורג, פרובינציית סקסוניה, ממלכת פרוסיה, גרמניה – 30 במרץ 1944, ברגן-בלזן) היה ספרן וחוקר מדעי היהדות יהודי-גרמני.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וארתור שפנייר
ארבע התקופות
ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וארבע התקופות
אברהם בן חייא
#הפניה אברהם בר חייא.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ואברהם בן חייא
אברהם בן חייא הנשיא
#הפניה אברהם בר חייא.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ואברהם בן חייא הנשיא
אברהם בר חיא
#הפניה אברהם בר חייא.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ואברהם בר חיא
אברהם בר חייא הנשיא
#הפניה אברהם בר חייא.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ואברהם בר חייא הנשיא
נקודות אנטיפודיות
מפת כדור הארץ. כל נקודה במפה מסמנת שתי נקודות האנטיפודיות אחת לשנייה. השטחים בכתום מסמנים את כל המקומות בהם שתי הנקודות האנטיפודיות נמצאות ביבשה. בגאוגרפיה ובמתמטיקה, נקודות אנטיפודיות הן נקודות על גבי כדור הממוקמות זו מול זו משני צידי הכדור.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ונקודות אנטיפודיות
ספרות המוסר
אליהו הכהן, נדפס בירושלים בשנת ה'תרכ"ג על ידי השותפים יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון ספרות המוסר היא ענף של הספרות התורנית הכולל ספרים שנכתבו החל מימי הביניים שעיקרם חיזוק האמונה, חיי הרוח ותיקון המידות.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וספרות המוסר
עצמים קונצנטריים
לוח קליעה למטרה מורכב ממעגלים קונצנטריים סדרה של מצולעים קונצנטריים עצמים קונצנטריים הם עצמים בעלי מרכז משותף (קונצנטריות היא מחזור, חוג בתוך חוג), עצמים אלה עשויים להיות דומים זה לזה (למשל: סדרה של מעגלים קונצנטריים), או שונים זה מזה, אך בכל זאת בעלי מרכז משותף (למשל: סדרה של מצולעים משוכללים החסומים כולם במעגל נתון).
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ועצמים קונצנטריים
עליית יהודים להר הבית
ממוזער ממוזער עליית יהודים להר הבית היא תופעה דתית שבמסגרתה יהודים עולים להר הבית, המקום בו על פי המסורת היהודית ניצבו בית המקדש הראשון והשני.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ועליית יהודים להר הבית
עולם הקטן
ספר עולם הקטן הוא חיבור פילוסופי של רבי יוסף אבן צדיק.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ועולם הקטן
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ופילוסופיה יהודית
פילוסופיית ימי הביניים
ימי הביניים, התקופה שהוגדרה לראשונה על ידי אנשי הרנסאנס האיטלקי, אשר תחילתה בנפילת האימפריה הרומית, הייתה תקופת השיא בגיבושן של הדתות האברהמיות הגדולות: היהדות הרבנית עם חתימת התלמוד במאה ה-6, ניסוח הדוגמות המרכזיות של הנצרות הקתולית והאורתודוקסית ועליית האסלאם.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ופילוסופיית ימי הביניים
פיבונאצ'י
פִיבּוֹנַאצִ'י, או לאונרדו מפיזה, לאונרדו ביגולו או לאונרדו פיזנו (.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ופיבונאצ'י
צום תשעה בטבת
צום תשעה בטבת הוא תענית ביום ט' בטבת המופיע במגילת תענית בתרא.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וצום תשעה בטבת
צורת הארץ
שער הספר "צורת הארץ" במהדורה השנייה כריכת הספר "צורת הארץ" במהדורה האחרונה צורת הארץ, הוא ספר אסטרונומיה בעברית מאת רבי אברהם בר חייא העוסק בנושאים הבאים: מהלך הירח, ליקויי חמה ולבנה, מהלך כוכבי הנבוכה, תיאור אופן המזלות, חלוקת כוכב ארץ לאזורי אקלים, מידת כוכב ארץ והוויכוח סביב מהלך כוכבי שבת.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וצורת הארץ
קדיש יתום
קדיש יתום (או קדיש יהא שלמא, על שם המילים הפותחות את התוספת לעיקר הקדיש) היא קדיש הנאמר על ידי אבלים יהודים במשך שנת האבל על הוריהם (אבא או אמא).
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וקדיש יתום
קו התאריך בהלכה
מיקומו של קו התאריך הוא בעל משמעויות שונות בהלכה, והיה נתון במחלוקת בין הפוסקים.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וקו התאריך בהלכה
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וקידוש החודש
ראב"ח
#הפניה אברהם בר חייא.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וראב"ח
שנת היובל
בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ושנת היובל
שעות זמניות
שעות זמניות מוגדרות על ידי חלוקת היום (חלוקת זמן האור השמש שביממה) ל-12 חלקים וכן הלילה.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ושעות זמניות
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ותקופת הביניים של העברית
תורת השמיטות
תורת השמיטות היא תורה קבלית קוסמוגנית וקוסמולוגית המתארת את העולם כנברא ונחרב במחזורים של 7,000 שנה (שמיטה) ושל 50,000 שנה (יובל).
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ותורת השמיטות
תוהו ובוהו
ייצוג אומנותי של שבעת ימי הבריאה תֹהוּ וָבֹהוּ הוא ביטוי עברי מקראי הנמצא בנרטיב הבריאה, המופיע בתחילת ספר בראשית כחלק מסיפור מקראי המתאר כיצד נברא העולם על ידי האלוהים.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ותוהו ובוהו
לידת ישו
"לידת ישו", ציור מעשה ידי חרארד ואן הונת'ורסט, מ-1622. כנסיית המולד בבית לחם. לידת ישו מתוארת בכתבי הברית החדשה, ובעיקר בבשורות של מתי ושל לוקאס ובבשורות האפוקריפיות.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ולידת ישו
חלק (יחידת מידה)
חלק הוא יחידת זמן המשמשת לחישוב החודשים, התקופות, והשנים בלוח העברי.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וחלק (יחידת מידה)
חורבן העולם באלף השביעי
על פי התלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וחורבן העולם באלף השביעי
חיים רבין
חיים מנחם רבין (ט"ו בכסלו ה'תרע"ה, 22 בנובמבר 1915 - כ"ד באייר ה'תשנ"ו, 13 במאי 1996) היה פרופסור לבלשנות וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וחיים רבין
גאומטריה
"אלוהים הגאומטריקן", איור לכתב־יד צרפתי מהמאה ה-13 גאומטריה (בכתיב תקין: גאומטרייה. מיוונית עתיקה – γεωμετρία. γεω – "אדמה" או "קרקע"; μέτρον – "מדידה") היא ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים, ובהם הישויות: נקודות, קווים ישרים, עקומות, משטחים, מעגלים ופאונים.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וגאומטריה
גלגול נשמות
הודי גלגול נשמות הוא תהליך אותו עוברת הנשמה, על פי אמונה רווחת, לאחר המוות.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וגלגול נשמות
ד'תתפ"ג
רבי אברהם בר חייא מחבר את ספר העיבור - החיבור המפורט הראשון על הלוח העברי.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וד'תתפ"ג
הלל נשיאה
הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא והלל נשיאה
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא והלוח העברי
היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות
האומנות הגדולה הוא ספר חשוב על אלגברה בסיסית פרי עטו של ג'ירולמו קרדאנו. בתמונה עמוד הפתיחה של הספר. במסגרתו פורסמו לראשונה הפתרונות למשוואה ממעלה שלישית ומשוואה ממעלה רביעית.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא והיסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות
היסטוריה של האריתמטיקה
מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא והיסטוריה של האריתמטיקה
הישארות הנפש
הישארות הנפש היא אמונה כי הנפש מוסיפה להתקיים לאחר המוות.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא והישארות הנפש
ותן טל ומטר
תזכורת לאמירת 'משיב הרוח' ו'ותן טל ומטר' בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ותן טל ומטר (גם שאלת גשמים) היא חובה הלכתית להוסיף בברכת השנים שבתפילת העמידה בימות החורף בקשה מיוחדת על ירידת הגשם.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא וותן טל ומטר
יממה
צלמית המסמלת יממה מחזוריות מופע השמש נגרם על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו סיבוב כדור הארץ במהלך היממה יממה היא יחידת זמן שאורכה נקבע על פי השלמת סיבוב מלא של כדור הארץ על צירו ביחס לשמש.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ויממה
יעקב בן מכיר אבן תיבון
יעקב בן מכיר אבן תיבון (סביבות 1236, מרסיי – סביבות 1304, מונפלייה).
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ויעקב בן מכיר אבן תיבון
יעקב בן שמשון
רבי יעקב בן שמשון היה רב צרפתי בדור הראשון לבעלי התוספות, מצעירי בית מדרשו של רש"י.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ויעקב בן שמשון
יעקב בן דוד בן יום טוב
יעקב בן דוד בונז'ורן הידוע גם בשם יעקוב בר דוד בר יום טוב פועל, היה אסטרונום יהודי שעבד על פי הזמנתו של מלך אראגון פדרו הרביעי.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ויעקב בן דוד בן יום טוב
יעקב גוטמן
הרב יעקב גוטמן (22 באפריל 1845 – 29 בספטמבר 1919) היה תאולוג יהודי-גרמני, פילוסוף של הדת.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ויעקב גוטמן
יהדות קטלוניה
בית כנסת בקטלוניה מתוך הגדת סרייבו (ברצלונה שנת 1350 בקירוב) יהדות קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הייתה קהילה יהודית שהתקיימה בחצי האי האיברי, בממלכות הנוצריות של קטלוניה, ולנסיה ומיורקה עד גירוש ספרד ב-1492.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ויהדות קטלוניה
יהודה בן ברזילי הברצלוני
רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני (נקרא גם: רבי יהודה הנשיא מברצלונה; ר"י ברצלוני או ברגלוני, אלברצלוני, אלברגלוני) חי מסוף המאה ה-11 עד תחילת המאה ה-12 (על פי הלוח העברי באמצע המאה התשיעית לאלף החמישי).
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ויהודה בן ברזילי הברצלוני
יוסף בכור שור
פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ויוסף בכור שור
359
בשנה זו נקבע לוח שנה עברי קבוע על ידי הלל נשיאה (המכונה "הלל השני"), מצאצאי רבי יהודה הנשיא, את חשבונות לוח השנה העברי כפי שהוא מקובל עד לימינו.
לִרְאוֹת אברהם בר חייא ו359