גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
40 יחסים: מקובל, מרדכי רוביו, משה חיים אפרים מסדילקוב, אברהם גרשון מקוטוב, אברהם גרשון מברודי, אברהם גרשון קוטובר, אברהם גרשון קוטווער, אברהם גרשון קיטובר, אברהם גרשון קיטווער, אברהם יהושע השל, אגרות ארץ ישראל, אימתי קאתי מר, עליית החסידים, צמאה, צבי בן הבעל שם טוב, קהילת יהודי ברודי, קוטי, שלום שרעבי, שד"ר, ברוך אידלשטיין, ברודי, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, גרשון מקוטוב, גרשון מקיטוב, גרשון מברודי, גרשון קוטובר, גרשון קוטווער, גרשון קיטובר, גרשון קיטווער, גדליה חיון, העליות בשנים 1700–1881, הר הזיתים, הבעל שם טוב, היישוב הישן, היישוב היהודי בחברון, כ"ה באדר, יעקב שור, ישיבת המקובלים בית אל, ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, יחזקאל לנדא.
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ומקובל · ראה עוד »
מרדכי רוביו
הרב מרדכי רוביו (נפטר תקמ"ג, 1783) היה ראש הרבנים בחברון בשלהי המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ומרדכי רוביו · ראה עוד »
משה חיים אפרים מסדילקוב
רבי משה חיים אפרים ("בעל הדגל") מסדילקוב (ה'תק"ב, 1742 לערך - י"ז באייר ה'תק"ס, 12 במאי 1800) היה נכדו של הבעל שם טוב (בעש"ט), מממשיכי דרכו ומסופריה הראשונים של החסידות.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ומשה חיים אפרים מסדילקוב · ראה עוד »
אברהם גרשון מקוטוב
#הפניה אברהם גרשון מקיטוב.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ואברהם גרשון מקוטוב · ראה עוד »
אברהם גרשון מברודי
#הפניה אברהם גרשון מקיטוב.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ואברהם גרשון מברודי · ראה עוד »
אברהם גרשון קוטובר
#הפניה אברהם גרשון מקיטוב.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ואברהם גרשון קוטובר · ראה עוד »
אברהם גרשון קוטווער
#הפניה אברהם גרשון מקיטוב.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ואברהם גרשון קוטווער · ראה עוד »
אברהם גרשון קיטובר
#הפניה אברהם גרשון מקיטוב.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ואברהם גרשון קיטובר · ראה עוד »
אברהם גרשון קיטווער
#הפניה אברהם גרשון מקיטוב.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ואברהם גרשון קיטווער · ראה עוד »
אברהם יהושע השל
הרב אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, פרופסור לאתיקה ולמיסטיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ואברהם יהושע השל · ראה עוד »
אגרות ארץ ישראל
עטיפת מגן של כריכת הספר. עיצוב: מ. ארנוןתמונה להחלפה אגרות ארץ ישראל, שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו הוא קובץ של איגרות יומנים של 83 איגרות של אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אל תפוצות ישראל, מאז העת העתיקה ועד העת החדשה, בעריכתו ועם ביאוריו של הביבליוגרף אברהם יערי.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ואגרות ארץ ישראל · ראה עוד »
אימתי קאתי מר
אימתי קאתי מר הוא פזמון חסידי מניגוני חב"ד.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ואימתי קאתי מר · ראה עוד »
עליית החסידים
מפת ארץ ישראל וסביבתה, 1736 עליית החסידים או עליית תלמידי הבעל שם טוב היא גלי עליית החסידים לארץ ישראל בקבוצות וביחידים משנת ה'תק"ז (1747) ביניהם רבים הקשורים לרבי ישראל בעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ועליית החסידים · ראה עוד »
צמאה
צמאה הוא פרויקט מוזיקלי של ניגוני חב"ד המבוצעים על ידי אמנים ישראלים בעיבודים עכשוויים, שבמסגרתו יצאו לאור שישה אלבומים מוזיקליים וכמה סינגלים.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וצמאה · ראה עוד »
צבי בן הבעל שם טוב
רבי צבי בן רבי ישראל (תפ"ה בערך — ז' בטבת תק"ם) היה בנו ותלמידו של רבי ישראל בעל שם טוב מייסד תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וצבי בן הבעל שם טוב · ראה עוד »
קהילת יהודי ברודי
קהילת יהודי בְּרוֹדִי (ביידיש: בראָד, נהגה "ברוֹד") היא קהילה יהודית אשכנזית, שהתקיימה בעיר ברודי שבגליציה (כיום אוקראינה) לפחות מסוף המאה ה-16 ועד הכחדתה בשואה.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וקהילת יהודי ברודי · ראה עוד »
קוטי
קוטי (באוקראינית: Кути; בפולנית: Kuty; ברומנית: Cuturi, קוטורי; ביידיש: קיטעוו, קיטוב) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבאוקראינה, על גדת נהר צ'רמוש, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וקוטי · ראה עוד »
שלום שרעבי
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ושלום שרעבי · ראה עוד »
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ושד"ר · ראה עוד »
ברוך אידלשטיין
הרב ברוך בן-ציון אידלשטיין (כ' באב ה'תרצ"ו, 8 באוגוסט 1936 – ט"ז באלול ה'תשע"ה, 30 באוגוסט 2015) היה ראש ישיבה ציוני ישראלי שייסד את הישיבה התיכונית "פרחי אהרן" בקריית שמואל, ועמד בראשותה במשך 22 שנים.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וברוך אידלשטיין · ראה עוד »
ברודי
בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וברודי · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »
גרשון מקוטוב
#הפניה אברהם גרשון מקיטוב.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וגרשון מקוטוב · ראה עוד »
גרשון מקיטוב
#הפניה אברהם גרשון מקיטוב.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וגרשון מקיטוב · ראה עוד »
גרשון מברודי
#הפניה אברהם גרשון מקיטוב.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וגרשון מברודי · ראה עוד »
גרשון קוטובר
#הפניה אברהם גרשון מקיטוב.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וגרשון קוטובר · ראה עוד »
גרשון קוטווער
#הפניה אברהם גרשון מקיטוב.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וגרשון קוטווער · ראה עוד »
גרשון קיטובר
#הפניה אברהם גרשון מקיטוב.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וגרשון קיטובר · ראה עוד »
גרשון קיטווער
#הפניה אברהם גרשון מקיטוב.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וגרשון קיטווער · ראה עוד »
גדליה חיון
דלת הכניסה לישיבת המקובלים בית אל הרב גדליה חיון (נפטר בה' באב ה'תק"י, 1750) היה מקובל, שד"ר, מייסד ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ומחשובי חכמיה במחצית הראשונה של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וגדליה חיון · ראה עוד »
העליות בשנים 1700–1881
מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב והר הזיתים · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב והבעל שם טוב · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב והיישוב הישן · ראה עוד »
היישוב היהודי בחברון
היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »
כ"ה באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וכ"ה באדר · ראה עוד »
יעקב שור
הרב יעקב שור (ט"ז באלול ה'תרי"ג, ספטמבר 1853 – כ"ח באב תרפ"ד, אוגוסט 1924) היה אחד מרבני העיר קיטוב, זכה לתואר "הגאון מקיטוב" והיה מרבניה הבולטים של יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ויעקב שור · ראה עוד »
ישיבת המקובלים בית אל
דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »
ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית
לאורך שנות התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, שבה שלטה בארץ ישראל האימפריה העות'מאנית, התקיימו בארץ ישראל ישיבות רבות.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב וישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
חָדָשׁ!!: אברהם גרשון מקיטוב ויחזקאל לנדא · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_גרשון_מקיטוב
