תִקשׁוֹרֶת

372 יחסים: מאיר אבן גבאי, מאיר דיזנגוף, מנשה מאירוביץ, מנחם מנדל מפרמישלן, מנחם מנדל מקאמיניץ, מנחם מנדל משקלוב, מנחם אוסישקין, מנחם יצחק קליונר, מניה שוחט, מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל, מסע וילהלם השני לארץ ישראל, מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר), מסגד סידנא עומר, מסדר המג'ידיה, מערת הרמב"ן, מפעל הביבליוגרפיה העברית, מפי אל, מצפה (יישוב), מקוה ישראל, מרדכי בן הלל הכהן, מרדכי הלוי, משמר העמק, משמר הירדן (מושבה), משמר הירדן במלחמת העצמאות, משפחת אלישר, משפחת עבד אל-האדי, משפחת עבו, משפחת שונצינו, משפחת בג'איו, משה אדרעי (השני), משה סמילנסקי, משה פוריית, משה ריישר, משה חגיז, משה באסולה, משה ישראל, משיח שקר, מטבעות ארץ ישראל, מדרש בית זלכה, מוסתערבים, מוצא, מולא אהרון הכהן, מוחמד אבן פרוך, מכת הארבה בארץ ישראל (1915), מי שברך, מיכל לייב כץ, מייסדי תל אביב, אפרים ניימרק, אפרים כהן-רייס, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, ..., ארתור רופין, ארבה, אריה טויבר, אשקלון (עיר עתיקה), אשר ברש, אשתורי הפרחי, אלוני ממרא, אלכסנדר זייד, אליעזר בן-יהודה, אליעזר הלוי, אליהו מפרארה, אליהו מפיסארו, אליהו קפשאלי, אליהו זאב לוין אפשטיין, אליהו ישראל (שיריזלי), אברהם אבלי פאסוועלער, אברהם רוויגו, אברהם שפירא (זקן השומרים), אברהם טביב, אברהם בן אליעזר הלוי, אברהם בן אביגדור, אברהם בן חנניה, אברהם בן יצחק אשכנזי, אברהם גרשון מקיטוב, אברהם גדילייא, אברהם דב מאבריטש, אברהם הכהן מקליסק, אברהם יצחק פורטיס, אברהם ישראל זאבי, אגם החולה, אגרות ארץ ישראל, אהרן חרמוני, אומלבס, אוצר המורה, אוצרות הגולה, איטה ילין, איזמיר, נס ציונה, נפתלי בן-מנחם, נתן מיכאל גלבר, נתן אדאדי, נתן עמרם, נחמן מהורדנקא, נחום בנארי, נבי סמואל, נהלל, נושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום, נווה צדק, נווה שלום (שכונה), ניל"י, סנדר חדד, ספריית בני ברית, ספריית גרשם שלום, סבארין, סדר ט"ו בשבט, סומייל, סולטאני, סילאן, סילואן, סיבוב שערי הר הבית, עמנואל קאנט, עמק יזרעאל, עמק יהושפט, עמרם בן דיוואן, עריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, עליות מגורשי ספרד ופורטוגל, עליות קדומות לארץ ישראל, עליית תלמידי הגר"א, עליית בעלי התוספות, עליית החסידים, עלייה לארץ ישראל, עברית, עובדיה מברטנורא, עין חרוד, עין השופט, עיר דוד, פרס אוסישקין, פרס ביאליק, פרס יצחק בן-צבי, פרעות צפת (1834), פרדיננד לסל, פתח תקווה, פתחיה מרגנסבורג, פייבל כהנוב, צפת, צל עץ תמר ואור ירח, צלע-האלף, צדוק הלוי קרויז, קבר רחל, קבר רבי שמעון בר יוחאי, קבר הרמב"ן, קבר הרמב"ם, קבר ישי ורות, קבר יוסף, קבוצת כנרת, קהילת חב"ד בחברון, קהילות ביתא ישראל, ר' בנימין, רמב"ן, ראש פינה, ראשון לציון, ראובן לרר, רפאל מאיר פאניז'ל, רפאל יצחק זרחיה אזולאי, רפאל ישראל קמחי, רחובות, ש. שלום, שמעון קושניר, שמעון ברמן, שמעון גינצבורג, שמחת תורה, שמואל פרימו, שמואל שבח קנטורוביץ, שמואל בס, שמואל דיין, שמואל כהן (חלוץ), שמואל יבנאלי, שער הרחמים, שער הגיא, שרפת התלמוד, שרה מלכין, שרה איטה פלמן, שלמה תווינא, שלמה לביא, שלג בישראל, שלום אלשיך, שבתי ונטורה, שבחי הבעש"ט, שד"ר, שוק הכתנים, שוכר כחיל הראשון, שוכר כחיל השני, שכונת הבוכרים, תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה, תנו רבנן (שיר), תקוותנו, תל דור, תל יוסף, תחכמוני (ספר), תחיית ישראל, תדמור, תולדות הדפוס העברי, לימודי ארץ ישראל, ט"ו בשבט (מועד), טבריה, טוביה סלומון, זמון, זאב יעבץ, זרח ברנט, זלמן דוד ליבונטין, זכרון יעקב, זכרונות ארץ ישראל, זיהוי מקום המקדש, חמדת ימים (ספר), חאן מנולי, חצר היהודים בטבריה, חרבת ב"ק, חלאקה, חזקיה די סילוה, חברת אשלג ארץ-ישראלית, חגית רכבי ניקוליבסקי, חדרה, חוקי הנשים, חייא דיין, חיים אמזלאג, חיים אבולעפיה (השני), חיים פרחי, חיים צבי שניאורסון, חיים חיסין, חיים דב פרידברג, חיים המבורגר, במברגר את וואהרמן, באר טוביה, בנימין מטודלה, בנימין זאב הרצל, בנימין הלוי (מקובל), בנימין הכהן מעלי, בקעת הבטיחה, בר גיורא (ארגון), ברוך בן שמואל מפינסק, בתיה מקוב, בלהה יפה, ביקורת התבונה הטהורה, בית אלפא, בית אג'ימן, בית הספר חביב, בית הקברות סמבוסקי, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר, בית הכנסת רבי יוסף קארו, בית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה, בית הכנסת החורבה, בית-גן, ביבליוגרפיה של גרשם שלום, גרשם שלום, גרשון פליישר, גלות בארץ, גדוד נהגי הפרדות, גוג'ם, גירוש תל אביב, דמוגרפיה של ממלכת ירושלים, דאהר אל-עומר, דב חביב לובמן, דבש ענבים, דבורה בן-יהודה, דגניה א', דגל מדפיסים, דגל שמחת תורה, דואר ישראל, דוד סמילנסקי, דוד שוב, דוד חיים שמואל חסאן, דוד בן רפאל מילדולה, דוד גוטמן, דוד דבית הלל, דוד די רוסי, דוד ילין, דוד יודילוביץ, המדפיסים בני פואה, הספרייה הלאומית, העליות בשנים 1700–1881, הקפות, הקדמות לכל מטפיזיקה בעתיד, הקואופרציה במרחביה, הרברט ג'ורג' ולס, הרועה, הרובע היהודי, השומר, השומרים הראשונים של פתח תקווה, השילוח (כתב עת), התקופה הממלוכית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים, התקווה, הלל יפה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, החברה לקניית אדמת יריחו, הבלדה על יואל משה סלומון, הגדה של פסח, הגדודים העבריים, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, הילולת רבי שמעון בר יוחאי, היישוב הישן, היישוב היהודי בחברון, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, ועד חלוצי יסוד המעלה, והיה העקוב למישור, וילהלם השני, קיסר גרמניה, כפר מנדי, כפר סבא, כפר חסידים, כפר גלעדי, כפר יחזקאל, כולל הולנד ודויטשלנד, ימי ביאליק, יסניץ, יסוד המעלה, יעקב (שליח יחיאל מפריז), יעקב משה עייאש, יעקב מזור, יעקב פרנק, יעקב שאול אלישר, יעקב בן נתנאל הכהן, יעקב בירב (המאה ה-18), יערי, יפו, יצחק אפשטיין, יצחק קוב'ו, יצחק שריון, יצחק לטיף, יצחק לבני (ציגל), יצחק גבאי, ירושלים בתקופה הממלוכית, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ירושלים בתקופה הצלבנית, ירושלים בתקופה הביזנטית, יריחו, ישראל מפולוצק, ישראל משקלוב, ישראל אבן נור, ישראל אהרוני (זואולוג), ישראל שוחט, ישראל ב"ק, ישראל גלעדי, ישראל יוסף בנימין, ישיבת בית יעקב (פירירא), ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, יחזקאל ניסנוב, יחזקאל חנקין, יחיאל מפריז, יחיאל מיכל פוחצ'בסקי, יחיאל מיכל פינס, יבנה, יהדות מץ, יהדות קוצ'ין, יהוסף שוורץ, יהושע ילין, יהודה זרחיה אזולאי, יהודה בן-עזר, יהודה גור, יהודה החסיד (ירושלים), יהודה יערי, יואל משה סלומון, יום-טוב אלגאזי, יונה משה נבון, יונה בר יהודה הספרדי, יוסף ממן, יוסף מרקו ברוך, יוסף מולכו, יוסף אליהו שלוש, יוסף איסקפה, יוסף סרגוסי, יוסף טרומפלדור, יוסף חריט, יוסף חזנוביץ, יוסף חיים ברנר, יוסף דמונטנייא, יוסף ויתקין, יוסף יואל ריבלין, יוהאן גוטליב פיכטה, 13 באוקטובר, 1966 בישראל, 5 באוגוסט. להרחיב מדד (322 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאיר אבן גבאי

רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, מכונה ר' מאיר ן' גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומאיר אבן גבאי · ראה עוד »

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »

מנשה מאירוביץ

קברם של מנשה ומרים מאירוביץ בבית הקברות הישן בראשון לציון מנשה מאירוביץ (תר"ך, 1860 – י"ב בתמוז תש"ט, 9 ביולי 1949) היה מאנשי ביל"ו, אגרונום, סופר ומראשי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה ואחריה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומנשה מאירוביץ · ראה עוד »

מנחם מנדל מפרמישלן

קבר של רבי מנחם מנדל מפרמישלן בבית הקברות בטבריה רבי מנחם מנדל מפרמישלן (תפ"ח? – כ"א בתשרי תקל"א/תקל"ז), היה מתלמידי הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומנחם מנדל מפרמישלן · ראה עוד »

מנחם מנדל מקאמיניץ

מנחם מנדל (מנדלבוים) מקאמיניץ דליטא ("מנחם-מנדל ב"ר אהרן (בוים) קאמיניץ"; בריסק, 1800 - 10 במאי 1873, י"ג באייר תרל"ג) היה המלונאי הראשון בארץ-ישראל ובעליו של מלון קאמיניץ שפעל בירושלים בתקופה העות'מאנית בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומנחם מנדל מקאמיניץ · ראה עוד »

מנחם מנדל משקלוב

רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומנחם מנדל משקלוב · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מנחם יצחק קליונר

ר' מנחם יצחק קליונר מנחם יצחק קליונר (כ"ג בתמוז ה'תרמ"ה 8 ביולי 1885 - י' בניסן תשכ"ה 12 באפריל 1965) היה מראשי ועד ההגירה המרכזי של מגורשי תל אביב ועמד בראש ועד ההגירה המקומי בכפר סבא.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומנחם יצחק קליונר · ראה עוד »

מניה שוחט

מַניָה (וִילבּוּשֶביץ) שוֹחַט (11 באוקטובר 1878 – 17 בפברואר 1961) הייתה מנהיגה ומהפכנית ברוסיה הצארית, מנהיגה ציונית בתנועת העבודה בארץ ישראל, מראשי הארגונים "בר גיורא", "השומר" ו"הקיבוץ החשאי", גדוד העבודה וקיבוץ כפר גלעדי ואחרים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומניה שוחט · ראה עוד »

מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל

מסעותיו על רקע מפה משנת 1470 - נתיב מסעותיו בצבע ורוד מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל בשנת ה'רמ"א (1481) הוא ספר המסעות של הנוסע היהודי מאיטליה משולם בן מנחם מוולטרה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל · ראה עוד »

מסע וילהלם השני לארץ ישראל

פמליית הקיסר במוריסטן, ברקע - מגדל כנסיית הגואל אותה חנך הקיסר מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומסע וילהלם השני לארץ ישראל · ראה עוד »

מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר)

מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים, מימי הביניים ועד ראשית שיבת ציון הוא קובץ חיבורים על מסעות: יומנים וזיכרונות, של 33 נוסעים יהודים בארץ ישראל, בעריכתו של הביבליוגרף אברהם יערי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר) · ראה עוד »

מסגד סידנא עומר

המסגד ביחס לבית כנסת החורבה, בשלהי המאה ה-19 מסגד סידנא עומר (ערבית: مسجد سيدنا عمر, "מסג'ד סידנא עמר". מילולית "מסגד אדוננו עומר").

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומסגד סידנא עומר · ראה עוד »

מסדר המג'ידיה

מסדר המג'ידיה (מֶדְזִ'ידֵיֶה) (בטורקית: Kılıçlı Mecidi Nişanı, ובשפה העממית: mecidiye nişanı, תרגום מילולי: מסדר ועיטור החרב של אבדילמג'יט) הוא מסדר הצטיינות במערכה צבאית של האימפריה העות'מאנית, אשר הוענק בשנים: 1852–1922.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומסדר המג'ידיה · ראה עוד »

מערת הרמב"ן

מערת הרמב"ן היא מערה שעל פי האגדה בשנת 1267 קבע בה רמב"ן את מקומו לתפילה, המערה עמדה במחלוקת בשאלה האם המקום מוגדר כמקום מקודש לעניין חוק השמירה על המקומות הקדושים, בג"ץ הכריע שהמקום איננו מוגדר כך לעניין חוק זה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומערת הרמב"ן · ראה עוד »

מפעל הביבליוגרפיה העברית

נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »

מפי אל

מִפִּי אֵל הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מההקפות בשמחת תורה, בדרך כלל בניגון עליז.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומפי אל · ראה עוד »

מצפה (יישוב)

מִצְפָּה היא מושבה באזור הצפון בבקעת ארבל ליד טבריה, בתחומי המועצה האזורית גליל תחתון.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומצפה (יישוב) · ראה עוד »

מקוה ישראל

מקוה ישראל וסביבותיה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומקוה ישראל · ראה עוד »

מרדכי בן הלל הכהן

מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »

מרדכי הלוי

הרב מרדכי הלוי (נפטר תקס"ז - 1807), הידוע בכינוי הרב המלי"ץ, היה שד"ר, דיין ופוסק בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומרדכי הלוי · ראה עוד »

משמר העמק

מִשְׁמַר הָעֵמֶק הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר במערב עמק יזרעאל, הממוקם לצד כביש 66, בתחום השיפוט של מועצה אזורית מגידו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשמר העמק · ראה עוד »

משמר הירדן (מושבה)

מִשְׁמַר הַיַּרְדֵּן הייתה מושבה שהוקמה בגליל העליון בזמן העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשמר הירדן (מושבה) · ראה עוד »

משמר הירדן במלחמת העצמאות

בתחילת יוני 1948, במהלך מלחמת העצמאות הדפו מגיני משמר הירדן שתי התקפות של צבא סוריה שחצה את נהר הירדן ופלש לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשמר הירדן במלחמת העצמאות · ראה עוד »

משפחת אלישר

משפחת אלישר היא משפחת רבנים ועסקנים חשובה ממוצא ספרדי, שבניה שימשו כרבנים, כאישי ציבור וכעסקנים מפורסמים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשפחת אלישר · ראה עוד »

משפחת עבד אל-האדי

משפחת עבד אל-האדי (בערבית: عبد الهادي) היא משפחה ערבית-פלסטינית, שלצד משפחת טוקאן, הייתה אחת משתי המשפחות החשובות והמיוחסות (אם כי לא העתיקות) שבאזור העיר שכם.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשפחת עבד אל-האדי · ראה עוד »

משפחת עבו

הרב הקונסול יעקב חי עבו ורעייתו אסתר מלכה, עם שומר הראש הטורקי, הקאוואס משפחת עבו היא משפחה יהודית שעלתה לארץ ישראל מאלג'יר ב-1817 והשתקעה בצפת - משום היותה מרכז רוחני חשוב לתורת הקבלה ובגלל קרבתה להר מירון, מקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשפחת עבו · ראה עוד »

משפחת שונצינו

סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשפחת שונצינו · ראה עוד »

משפחת בג'איו

משפחת בג'איו היא משפחת יהודים פורטוגזים אנוסים שמוצאם מהעיר בז'ה בפורטוגל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשפחת בג'איו · ראה עוד »

משה אדרעי (השני)

רבי משה אדרעי, היה רב דרשן, וסופר מרוקאי, מתרגם ומורה לשפות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשה אדרעי (השני) · ראה עוד »

משה סמילנסקי

משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשה סמילנסקי · ראה עוד »

משה פוריית

משה פוריית הוא מחברו של הקונטרס דרכי ציון, מדריך לעולה לארץ ישראל בעקבות גזרות ת"ח ות"ט.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשה פוריית · ראה עוד »

משה ריישר

משה ריישר (1840-1880 ת"ר-תר"ם) היה שד"ר רב, סופר וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשה ריישר · ראה עוד »

משה חגיז

רבי משה חגיז (כונה גם "המני"ח"; ה'תל"ב, (1672) – נפטר אחרי שנת ה'תק"י, 1750), היה מחכמי ירושלים במאה ה-18, מראשי הלוחמים בשבתאות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשה חגיז · ראה עוד »

משה באסולה

רבי משה באסולה (לעיתים בסולה; נולד בשנת ה'ר"ם (1480) בפזארו, איטליה - נפטר בשנת ה'ש"ך (1560) בצפת) רב ומקובל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשה באסולה · ראה עוד »

משה ישראל

הרב משה ישראל (ה'ת"ל, 1670 - ה'ת"ק, 1740) היה מחכמי צפת וירושלים במאה ה-18, שד"ר ומחבר שו"ת "משאת משה".

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשה ישראל · ראה עוד »

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, אך בראיה היסטורית הסתבר כי אינו משיח, ולכן מכונה "משיח שקר".

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומשיח שקר · ראה עוד »

מטבעות ארץ ישראל

כד אחסון שבור ומטבעות שנמצאו בחפירה ארכאולוגית; צבעם הירקרק-תכלכל נוצר בשל תגובת המתכת לחומרים בקרקע ובאוויר; מראה אופייני (צולם 2009) כמטבעות נחשפים בחפירה ארכאולוגית בין שברי כד; מראה אופייני (צולם 2006) מטבעות ארץ ישראל שימשו כאמצעי תשלום בשווקים ותרומה לצורכי ציבור בארץ ישראל מאז העת העתיקה, ועד הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומטבעות ארץ ישראל · ראה עוד »

מדרש בית זלכה

מתלמידי הרב עבדאללה סומך אשר למדו במדרש בית זלכה ושמשו ברבנות, במשרות רשמיות. מימין לשמאל: החכם יחזקאל משה הלוי, החכם אברהם הלל, הרב יצחק מג'לד, רבי דוד פאפו, הרב ששון שמוחה, חכם משה שמאש, הרב עזרא אדם והרב עזרא דנגור. מדרש בית-זלכה (מדרש אבו מנשי), היה בית מדרש מרכזי בבגדאד, המפורסם ביותר בארצות המזרח מאמצע המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20, ממנו יצאו רבני בגדאד הגדולים של הדורות האחרונים, ובו השתלמו רבנים מתפוצות המזרח.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומדרש בית זלכה · ראה עוד »

מוסתערבים

מוּסְתערבּים (בעברית: מִסְתַּעַרְבִים, בערבית: اليهود المستعربة) היה כינוי לקהילות יהדות ארצות האסלאם העתיקות ודוברות הערבית שחיו במזרח התיכון, ובארץ ישראל, אשר ישבו בארצות אלו לפני המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומוסתערבים · ראה עוד »

מוצא

בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומוצא · ראה עוד »

מולא אהרון הכהן

מולא אהרון הכהן (1910 לערך) מולא אהרן הכהן (1843 - 13 במאי 1918) היה שד"ר, ממעוררי עליית יהודי פרס לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומולא אהרון הכהן · ראה עוד »

מוחמד אבן פרוך

מוחמד אבן פרוך (פרוח') (נפטר ב-1639) היה אחד ממושלי ירושלים בתקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומוחמד אבן פרוך · ראה עוד »

מכת הארבה בארץ ישראל (1915)

חקלאים מנסים להדביר את הארבה, 1915 להקות ארבה בשדות רחובות, 1915 בשנת 1915 אירעה מכת ארבה חסרת תקדים באזור ארץ ישראל אשר גרמה לנזקים חמורים לחקלאות המקומית וכתוצאה מכך נוצר רעב בארץ.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומכת הארבה בארץ ישראל (1915) · ראה עוד »

מי שברך

מי שברך ליולדת (למעלה). מי שברך לחולה (למטה) מִי שֶׁבֵּרַךְ הוא כינוי לקטע קצר של תפילה יהודית, הנאמרת בדרך כלל במהלך קריאת התורה, או לאחריה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומי שברך · ראה עוד »

מיכל לייב כץ

מיכל לייב כץ מיכל לייב כץ (זאנגאר) (1846 – 5 באוקטובר 1922, יג' בתשרי תרפ"ג), היה מאנשי הישוב הישן, ממייסדי המושבה פתח תקווה, סייע למושבות שהקימו אנשי העלייה הראשונה והעלייה השנייה, יזם בניית שכונות מחוץ לחומות בירושלים, גאל אדמות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומיכל לייב כץ · ראה עוד »

מייסדי תל אביב

מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ומייסדי תל אביב · ראה עוד »

אפרים ניימרק

אפרים ניימרק (תשיעי משמאל בשורת העומדים השנייה), עם חברי "החלוץ" בהכשרה בחלקת הגן בסלובודקה, ב-29 ביולי 1919, לרגל ביקור משלחת אמריקנית עם הנרי מורגנטאו (האב) אפרים ניימרק (כ"ג בתשרי ה'תרכ"א, 9 באוקטובר 1860 – אחרי ה'תרצ"ח, 1938) היה נוסע, עיתונאי, סופר, פעיל ציוני, וחבר בהנהגת הקהילה היהודית בגרודנה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואפרים ניימרק · ראה עוד »

אפרים כהן-רייס

ממוזער אפרים כהן-רייס (בלועזית: Ephraim Cohen-Reiss; 14 במאי 1863, ירושלים – 1 בינואר 1943, צרפת) היה מראשוני המייסדים של חינוך מודרני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואפרים כהן-רייס · ראה עוד »

ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי

כריכת הספר אֲרֶשֶׁת: ספר שנה לחקר הספר העברי, היה כתב עת ביבליוגרפי, שיצא לאור בין השנים תשי"ט, 1958 - תשמ"א, 1980, בהוצאת מוסד הרב קוק.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי · ראה עוד »

ארתור רופין

ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וארתור רופין · ראה עוד »

ארבה

ארבה מלחך עץ בסודאן. חגב סודני מדברי. למעלה במופע כחרק בודד, למטה במופע כחלק מנחיל ארבה היא צורת התקהלות של חגבים נודדים, הנעים בקבוצות ענקיות, הנחשבות למזיקות לחקלאות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וארבה · ראה עוד »

אריה טויבר

אריה טויבר (1871–1932) היה ביבליוגרף וחוקר הספר העברי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואריה טויבר · ראה עוד »

אשקלון (עיר עתיקה)

שער העיר הכנענית בתל אשקלון ולימינו הסוללה - מהתקופה הכנענית התיכונה (2000-1550 לפני סה"נ) מטבע כסף עם דמות אלת אשקלון אטרגטיס 1280 לפנה"ס). שברים עם כתובות בעברית ויוונית ומנורה מבית כנסת באשקלון מהמאה ה-5 עד המאה-7 במוזיאון המטרופוליטן לאמנות חורבות אשקלון, צילום מ-1921 קרב אשקלון במסע הצלב הראשון בשנת 1099 המצור על אשקלון (1153) קבר שיח' עואד, מבנה ממלוכי מהמאה ה-13 אשקלון נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואשקלון (עיר עתיקה) · ראה עוד »

אשר ברש

לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואשר ברש · ראה עוד »

אשתורי הפרחי

שלט רחוב בירושלים על שם אשתורי הפרחי. רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותו "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן) בן ר' משה הַפַּרְחִי (בספרדית: Ishtori haFarhi; נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואשתורי הפרחי · ראה עוד »

אלוני ממרא

אתר אלוני ממרא בינואר 2010 אלוני ממרא, 2017 אֵלֹנֵי מַמְרֵא (בערבית: חירבת רמת ח'ליל) הוא אתר ארכאולוגי המצוי כשני ק"מ מצפון-מערב לחברון.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואלוני ממרא · ראה עוד »

אלכסנדר זייד

אלכסנדר זייד קטע משאלון אישי שמילא זייד אנדרטת אלכסנדר זייד ליד הגן הלאומי בית שערים, פיסל דוד פולוסקברו של אלכסנדר זייד בקברות השומרים בקריית טבעון ציון המקום בו נורה אלכסנדר זייד בקצה רחוב יזרעאל אלכסנדר זייד (1886 – 11 ביולי 1938) היה חלוץ, שומר ועובד אדמה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואלכסנדר זייד · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליעזר הלוי

ד"ר אליעזר הלוי (לואי לֶווה) (באנגלית: Louis Loewe; י' בתמוז תקס"ט, 24 ביוני 1809 – א' בכסלו תרמ"ט, 5 בנובמבר 1888) היה מלומד יהודי בריטי ממוצא גרמני אשר שימש כעוזרו ומזכירו של משה מונטיפיורי במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואליעזר הלוי · ראה עוד »

אליהו מפרארה

אליהו מפרארה (או אליהו מפררה או אליהו מפירארא) היה יהודי-איטלקי מהעיר פרארה אשר נסע לארץ ישראל בתחילת המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואליהו מפרארה · ראה עוד »

אליהו מפיסארו

אליהו מפיסארו היה נוסע ועולה רגל יהודי, סוחר אמיד מהעיר פזארו באיטליה בשנות ה-60 של המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואליהו מפיסארו · ראה עוד »

אליהו קפשאלי

רבי אליהו קפשאלי בן אלקנה (1490, הרקליון, כרתים - נפטר בסביבות 1555), היה החכם האחרון במשפחת קפשאלי, והנודע שבהם.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואליהו קפשאלי · ראה עוד »

אליהו זאב לוין אפשטיין

אליהו זאב לוין אפשטיין (28 ביולי 1864, כ"ד בתמוז תרכ"ד, וולקוביסק, פולין הרוסית – 18 ביולי 1932, י"ד בתמוז תרצ"ב, רחובות) היה מו"ל עברי, מחנך וממייסדי רחובות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואליהו זאב לוין אפשטיין · ראה עוד »

אליהו ישראל (שיריזלי)

הרב אליהו ישראל (שיריזלי) (? – י' באב תרכ"ו, 1866) היה רב ומנהיג הקהילה היהודית בקהיר שבמצרים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואליהו ישראל (שיריזלי) · ראה עוד »

אברהם אבלי פאסוועלער

רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם אבלי פאסוועלער · ראה עוד »

אברהם רוויגו

רבי אברהם רוויגו (נולד ה'ת"י (1650) בקירוב; נפטר בכ"ה באדר ה'תע"ד, 12 במרץ 1714) היה מגדולי מקובלי איטליה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם רוויגו · ראה עוד »

אברהם שפירא (זקן השומרים)

אברהם שפירא (ג' בתשרי תרל"א, 28 בספטמבר 1870 – ה' בטבת תשכ"ו, 28 בדצמבר 1965) היה ראש אגודת שומרים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם שפירא (זקן השומרים) · ראה עוד »

אברהם טביב

אברהם טביב (28 בפברואר 1890 – 22 באפריל 1950), היה יו"ר מייסד של התאחדות התימנים בישראל וחבר הכנסת הראשונה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם טביב · ראה עוד »

אברהם בן אליעזר הלוי

רבי אברהם בן אליעזר הלוי (הזקן; ה'ר"כ, 1460 בערך – בין ה'ר"צ–ה'רצ"ה, 1530–1535).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם בן אליעזר הלוי · ראה עוד »

אברהם בן אביגדור

רבי אברהם בן אביגדור או אברהם בכ"ר אביגדור (לעיתים: אברהם אביגדור; ~ה'תע"ה, 1715 - ה'תקמ"ו, 1786) היה רב וראש ישיבה באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם בן אביגדור · ראה עוד »

אברהם בן חנניה

רבי אברהם בן חנניה תלמיד רבי יוסף מטראני מחכמי ארץ ישראל, שד"ר ומקובל נולד בשנת שמ"ה בערך.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם בן חנניה · ראה עוד »

אברהם בן יצחק אשכנזי

אברהם בן רבי יצחק אשכנזי היה תלמיד חכם, מאנשי היישוב בצפת במאה ה-16, שד"ר ומדפיס הספרים בעברית הראשון בארץ ישראל ובאסיה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם בן יצחק אשכנזי · ראה עוד »

אברהם גרשון מקיטוב

רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם גרשון מקיטוב · ראה עוד »

אברהם גדילייא

רבי אברהם בן ר' שמואל גדיליא (גדיליה/גדליה) הראשון, שד"ר ירושלים ומחבר ברית אברהם, הפירוש הקדום ביותר על הילקוט שמעוני.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם גדילייא · ראה עוד »

אברהם דב מאבריטש

רבי אברהם דב אוירבוך מאבריטש (כונה רבי אברהם דוב מאבריץ', הרבי מאבריץ או אד"ם, וחתם את שמו אברהם דוב מאברוטש; ה'תק"ך, 1760 – י"ב בכסלו ה'תר"א, דצמבר 1840) היה רב חסידי שחי בסוף ימיו בצפת, ומחבר הספר בת עין.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם דב מאבריטש · ראה עוד »

אברהם הכהן מקליסק

רבי אברהם הכהן מקליסק (1741 - ד' בשבט ה'תק"ע, 9 בינואר 1810) היה מתלמידי המגיד ממזריטש וממנהיגי עליית החסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז (1777).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם הכהן מקליסק · ראה עוד »

אברהם יצחק פורטיס

אברהם יצחק פורטיס-חזק (במקורות ארכאיים: פורטיז, מכונה:פורטיז דוקטור; נפטר בטווח השנים ה'תצ"א-ה'ת"ק) היה רופא ועסקן יהודי-פולני, פעל בקהילות לבוב, ירוסלב, ז'שוב, ויברוב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם יצחק פורטיס · ראה עוד »

אברהם ישראל זאבי

רבי אברהם ישראל זאבי (חברון, ראשית שנות ה'ת' - חברון, ה'תצ"א), היה רב, דרשן שד"ר וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואברהם ישראל זאבי · ראה עוד »

אגם החולה

גשר עץ על אגם החולה הרי גולן אגם החולה (נודע גם בשם ים סומכי, ים סובכי או מי מרום) (בערבית: بحيرة الحولة) היה אגם מים מתוקים בדרום עמק החולה, שהיווה חלק ממערכת נהר הירדן ויובש בשנות ה-50 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואגם החולה · ראה עוד »

אגרות ארץ ישראל

עטיפת מגן של כריכת הספר. עיצוב: מ. ארנוןתמונה להחלפה אגרות ארץ ישראל, שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו הוא קובץ של איגרות יומנים של 83 איגרות של אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אל תפוצות ישראל, מאז העת העתיקה ועד העת החדשה, בעריכתו ועם ביאוריו של הביבליוגרף אברהם יערי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואגרות ארץ ישראל · ראה עוד »

אהרן חרמוני

אהרון חרמוני (1882–1960) היה סופר, עיתונאי, עורך ופובליציסט עברי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואהרן חרמוני · ראה עוד »

אומלבס

תל אומלבס כיום מכוסה בפארק הנקרא לב סביונים והנמצא בליבה של שכונת אם המושבות אוּמְלָבָּס (מלאבס, בערבית: ملبس) היה כפר ערבי אשר אדמתו נרכשה על ידי יהודים, ובשטחו נבנתה בשנת 1878 המושבה פתח תקווה, היום העיר פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואומלבס · ראה עוד »

אוצר המורה

אוצר המורֶה הייתה הוצאת ספרים של הסתדרות המורים בישראל, שפעלה להעשיר בפרסומיה את החינוך העברי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואוצר המורה · ראה עוד »

אוצרות הגולה

הוועדה להצלת אוצרות הגולה הוקמה באוניברסיטה העברית בשנות ה-40 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואוצרות הגולה · ראה עוד »

איטה ילין

איטה יֶלין (1 בדצמבר 1868 – 29 באפריל 1943) הייתה מאנשי העלייה הראשונה, ממייסדי בית החולים עזרת נשים ופעילה במוסדות בני ברית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואיטה ילין · ראה עוד »

איזמיר

איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ואיזמיר · ראה עוד »

נס ציונה

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונס ציונה · ראה עוד »

נפתלי בן-מנחם

נפתלי בן מנחם (בלועזית: Naftali, or Naphtali Ben Menachem, or Ben Menahem; נולד בשם נפתלי פריעד (Fried, קרי: פְרִיד; י"ג בטבת, תרע"א, 13 בינואר 1911 – י' באדר תשל"ד, 4 במרץ 1974) היה חוקר ספרות עברית, ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן ספרים. פרסם מאות רשימות ביקורת על ספרים ומחבריהם, עמד בראש מפעל הביבליוגרפיה העברית במשך חמש עשרה שנה (עד ליום מותו), וכן היה חבר בהנהלת מוסד הרב קוק וחבר ההנהלה הראשונה של גנזך הציונות הדתית. על מאמריו הראשונים חתם בשם נפתלי פריעד או פריד, על חלק אחר חתם בשם נפתלי אילון ועל חלק א. אמיתי, אך על מרבית מאמריו ועל כל ספריו חתם בשם נפתלי בן מנחם.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונפתלי בן-מנחם · ראה עוד »

נתן מיכאל גלבר

נתן מיכאל גֶלבֶּר (Nathan Michael Gelber; 27 במאי 1891, למברג (לבוב), גליציה, אוסטרו-הונגריה – 24 בספטמבר 1966, ירושלים) היה היסטוריון של היהודים בפולין (ובפרט יהדות גליציה) במאות ה-19 וה-20 ושל ראשית הציונות, ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונתן מיכאל גלבר · ראה עוד »

נתן אדאדי

רבי נתן אדאדי (באנגלית: Nathan Adadi; ת"ק, 1740 – ג' באלול תקע"ח, 4 בספטמבר 1818, צפת) היה רב ופרשן תלמוד, מחכמי טריפולי שבלוב; חתנו ותלמידו של רבי מסעוד חי רקח, מחבר מעשה רקח.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונתן אדאדי · ראה עוד »

נתן עמרם

הרב נתן בן חיים עמרם (תקנ"א, 1791 – כ"ט בחשוון תרל"א, 23 בנובמבר 1870) היה רב, דיין, סופר, מנהיג, שד"ר של קהילת טבריה לאלכסנדריה ושד"ר קהילת חברון לאירופה, סוחר, מרפא ובשנות חייו האחרונות כיהן כרב הראשי של קהילת אלכסנדריה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונתן עמרם · ראה עוד »

נחמן מהורדנקא

רבי נחמן מהורדנקא (ה'ת"מ (1680) בקירוב, זולקובה – ב' בתמוז ה'תקכ"ה, (1765), טבריה) היה דמות חשובה בדור הראשון של תנועת החסידות והתפתחותה. היה חסיד במובן הוותיק של המילה עוד בטרם נוסדה תנועת החסידות. נמנה על חשובי תלמידיו הקרובים וחברו של הבעל שם טוב, עד כדי כך שהבעש"ט כינהו כ"נאמן ביתו". מקשרי חיתון של צאצאיהם מפורסם הנכד רבי נחמן מברסלב. היה דמות נודעת בקרב יהדות רוסיה בשל צדיקותו ולפיכך עליותיו לארץ ישראל עשו בקרבם רושם גדול. נודע גם בשל מסירותו לקיום מצוות פדיון שבויים. האגדה החסידית מייחסת לר' נחמן מעלות ומעשי נפלאות רבים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונחמן מהורדנקא · ראה עוד »

נחום בנארי

נחום בנארי, 1950 נַחוּם בֶּנאֲרִי (בּרוֹדסקִי) (1 במרץ 1893 – 24 בדצמבר 1963) היה איש ההסתדרות הכללית שפעל רבות לקידום התרבות הישראלית בשנות ה-40 וה-50, סופר והוגה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונחום בנארי · ראה עוד »

נבי סמואל

נבי סמואל באיור משנת 1889 נבי סמואל. מבט מכיוון שדרות מנחם בגין בירושלים. מימין - שכונת רמות פתח הכניסה הראשי של המסגד, (2007) המונים עולים לקבר שמואל הנביא ביום ההילולה ממצאים צלבניים וממלוכים סביב המסגד נשים בציון הקבר בקומת המרתף (בניגוד למוסלמים, המציגים אותו בקומת הכניסה) נבי סמואל בלילה נבי סמואל (מכונה גם קבר שמואל הנביא; בערבית: النبي صموئيل, "אַ-נַבִּי צַמְוִיל") הוא אתר המקודש לשלוש הדתות האברהמיות כמקום קבורתו של שמואל הנביא.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונבי סמואל · ראה עוד »

נהלל

תלמידים על רקע בית הספר בנהלל בשנות ה-20 של המאה ה-20 נהלל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 ילדים בעבודות גן בנהלל, 1925 -1937 "https://emeknews.co.il/בעמק-יזרעאל-מחזירים-עטרה-לישנה/ בעמק יזרעאל מחזירים עטרה לישנה, עמקניוז, 6 באוגוסט 2023 נַהֲלָל הוא מושב העובדים הראשון בארץ ישראל, נמצא בצפון הארץ בעמק יזרעאל, משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונהלל · ראה עוד »

נושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום

ספרייתו גרשם שלום, אבי תחום חקר הקבלה, נחשב בעיני רבים לאחד מגדולי חוקרי הקבלה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »

נווה צדק

שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונווה צדק · ראה עוד »

נווה שלום (שכונה)

מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאות בתי השכונה בשנת 1964 נווה שלום היא בין השכונות הראשונות מחוץ לחומות יפו אשר היו לימים לעיר תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ונווה שלום (שכונה) · ראה עוד »

ניל"י

ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וניל"י · ראה עוד »

סנדר חדד

המצבה של סנדר חדד בבית הקברות סגולה בפתח תקווה סנדר חדד (אלכסנדר קרינקר; 1859 – 20 בנובמבר 1899) היה שומר יהודי בזמן העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וסנדר חדד · ראה עוד »

ספריית בני ברית

ספריית בני ברית היא מבנה שנבנה בירושלים בראשית המאה ה-20 בידי ארגון בני ברית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וספריית בני ברית · ראה עוד »

ספריית גרשם שלום

חדר קריאה באוסף גרשם שלום (2011) ספריית גרשם שלום או אוסף גרשם שלום היא ספריית עיון בתחום הקבלה, החסידות והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וספריית גרשם שלום · ראה עוד »

סבארין

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וסבארין · ראה עוד »

סדר ט"ו בשבט

שולחן ערוך לסדר ט"ו בשבט בקיבוץ אילות, 2007 סדר ט"ו בשבט הוא נוסח אמירת דברי תורה בשבח ארץ ישראל ופירותיה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וסדר ט"ו בשבט · ראה עוד »

סומייל

סומייל או אל-מסעודיה (ערבית: صميل או المسعوديّة; מתועתק גם כ"צומייל", "צומיל" או "סומיל") היה כפר ערבי שהתקיים במישור החוף, והחל משנות ה-30 של המאה ה-20 נכלל בעיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וסומייל · ראה עוד »

סולטאני

סולטאני, הוטבע ב-1481 סולטאני (בטורקית: Sultani) היה מטבע זהב עות'מאני במשקל 3.45 גרם, אשר הוטבע לראשונה בתקופת הסולטאן מהמט השני במאה ה-15.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וסולטאני · ראה עוד »

סילאן

התגבשות סוכר בסילאן לא טהור סילאן או סילן או דבש תמרים או דבש חרובים הוא סירופ מתמרים או מחרובים מתוקים הידוע גם בשמות: "דובוס", "חילק", "שירה".

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וסילאן · ראה עוד »

סילואן

כפר סילואן בשלהי המאה ה-19 סילְוָאן (בערבית: سلوان) או כפר השילוח, היא שכונה ערבית עם מיעוט יהודי במזרח ירושלים, על שלוחה היורדת מהר הזיתים דרומה, ומשני צדי נחל קדרון בסמיכות לאזור שמכונה "האגן הקדוש".

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וסילואן · ראה עוד »

סיבוב שערי הר הבית

סיבוב השערים ליד שער הכותנה סיבוב השערים הוא טקס תפילה ייחודי שנזכר במקורות יהודיים קדומים כבר לפני אלף שנים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וסיבוב שערי הר הבית · ראה עוד »

עמנואל קאנט

פרוטומה של עמנואל קאנט מאת עמנואל ברדו במוזיאון בודה עמנואל קאנט (בגרמנית: Immanuel Kant; 22 באפריל 1724 – 12 בפברואר 1804) היה פילוסוף גרמני.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועמנואל קאנט · ראה עוד »

עמק יזרעאל

מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועמק יזרעאל · ראה עוד »

עמק יהושפט

עמק יהושפט בסוף המאה ה-19. מימין לשמאל: קבר זכריה, קבר בני חזיר, יד אבשלום. עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט הוא עמק קטן בירושלים בין הר הזיתים לעיר דוד שנוצר כתוצאה ממפגש בין שני יובלים של נחל קדרון.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועמק יהושפט · ראה עוד »

עמרם בן דיוואן

ציון קברו של רבי עמרם בן דיוואן רבי עמרם בן אפרים דיוואן (מוכר בכינוי: רבנו העד"ן הקדוש; ה'ת"ק - ט"ו באב ה'תקמ"ב) היה שד"ר ומקובל יליד ירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועמרם בן דיוואן · ראה עוד »

עריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

בית הסראייה ביפו, 1900 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בעקבות היחלשות השלטון המרכזי בקונסטנטינופול, החל משלהי המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-19, נהגו שליטים מקומיים במחוזות שבארץ ישראל הנתונים למרותם בכלל ובירושלים בפרט בשיטה של עריצות שלטונית כנגד המיעוט היהודי והנוצרי ולעיתים גם כנגד המוסלמים תוך העדפת המיעוטים האהודים עליהם.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

עליות מגורשי ספרד ופורטוגל

עליות מגורשי ספרד ופורטוגל הם גלי העלייה לארץ ישראל של מגורשי חצי האי האיברי וצאצאיהם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועליות מגורשי ספרד ופורטוגל · ראה עוד »

עליות קדומות לארץ ישראל

מאז גלותם מארץ ישראל, במשך כל הדורות, שאפו יהודים לחזור ממקומות גלותם ולעלות לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועליות קדומות לארץ ישראל · ראה עוד »

עליית תלמידי הגר"א

עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועליית תלמידי הגר"א · ראה עוד »

עליית בעלי התוספות

44.4 עליית בעלי התוספות (מכונה גם עליית שלוש מאות הרבנים), הייתה תנועה של קבוצות עולים, שהגיעו בתקופה הצלבנית לארץ ישראל החל מראשית המאה ה-13 ובמהלכה, מאנגליה ומצרפת.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועליית בעלי התוספות · ראה עוד »

עליית החסידים

מפת ארץ ישראל וסביבתה, 1736 עליית החסידים או עליית תלמידי הבעל שם טוב היא גלי עליית החסידים לארץ ישראל בקבוצות וביחידים משנת ה'תק"ז (1747) ביניהם רבים הקשורים לרבי ישראל בעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועליית החסידים · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועברית · ראה עוד »

עובדיה מברטנורא

תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »

עין חרוד

גלבוע (2010) מראה קיבוץ עין חרוד מכיוון הגלבוע: משמאל למטה - קיבוץ עין חרוד מאוחד, למעלה - קיבוץ עין חרוד איחוד ומימין - קיבוץ תל יוסף, 12/06 עין חרוד, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 חדר האוכל של קיבוץ עין חרוד, 1938 שלט מורשת על בית הספר המשותף לעין חרוד ולתל יוסף המוצב בעין חרוד עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועין חרוד · ראה עוד »

עין השופט

עֵֵין הַשּׁוֹפֵט הוא קיבוץ של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, הנמצא בתחומי מועצה אזורית מגידו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועין השופט · ראה עוד »

עיר דוד

עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ועיר דוד · ראה עוד »

פרס אוסישקין

פרס אוסישקין הוא פרס ספרותי שניתן בעבר על ידי הקרן הקיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ופרס אוסישקין · ראה עוד »

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ופרס ביאליק · ראה עוד »

פרס יצחק בן-צבי

פרס יצחק בן-צבי הוא פרס להיסטוריה המוענק לזכרו של יצחק בן-צבי על ידי יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ופרס יצחק בן-צבי · ראה עוד »

פרעות צפת (1834)

פרעות צפת או הביזה הגדולה בצפת הייתה סדרת פרעות שערכו כפריים ערבים ומוסלמים ודרוזים מקומיים בקהילה היהודית בצפת במהלך מרד הפלאחים בשנת 1834.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ופרעות צפת (1834) · ראה עוד »

פרדיננד לסל

פרדיננד יוהאן גוֹטליבּ לָסָל (בגרמנית: Ferdinand Johann Gottlieb Lassal; 11 באפריל 1825 – 31 באוגוסט 1864) היה הוגה דעות ומנהיג סוציאליסטי יהודי-גרמני, מחלוצי רעיון המפלגה המודרנית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ופרדיננד לסל · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ופתח תקווה · ראה עוד »

פתחיה מרגנסבורג

מסעו המשוער של פתחיה פתחיה בן יעקב מרגנסבורג (נדפס גם "רגנשבורג" או "רטיסבון") היה נוסע יהודי מפורסם בן המאה ה-12, שכתב תיאור של מסעו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ופתחיה מרגנסבורג · ראה עוד »

פייבל כהנוב

שרגא פייבל כהנוב (ט"ו בשבט תר"ך, 1860 – 23 בנובמבר 1952) מהעולים לארץ ישראל בתקופה שקדמה לעלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ופייבל כהנוב · ראה עוד »

צפת

כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וצפת · ראה עוד »

צל עץ תמר ואור ירח

268x268 פיקסלים צל עץ תמר ואור ירח (המוכר גם בשם צל עץ תמר) הוא פזמון ישראלי הנחשב כאחת מהקלאסיקות של המוזיקה המזרחית, אף על פי שלא נכתב ככזה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וצל עץ תמר ואור ירח · ראה עוד »

צלע-האלף

צלע-האלף היה שמה של שכונה קראית אשר שכנה בירושלים במאות ה-10 וה-11.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וצלע-האלף · ראה עוד »

צדוק הלוי קרויז

רבי צדוק הלוי קרויז (1784 – 16 במרץ 1861, ה' בניסן התרכ"א), היה גביר ירושלמי, שד"ר, מראשי כולל הו"ד, מבוני ירושלים וממייסדי תלמוד תורה וישיבת עץ חיים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וצדוק הלוי קרויז · ראה עוד »

קבר רחל

250x250px קבר רחל הוא מבנה במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים, בין השכונות גילה והר חומה, הנמצא תחת שליטה ישראלית (דרך מסדרון צר מגודר).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וקבר רחל · ראה עוד »

קבר רבי שמעון בר יוחאי

מקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), תנא בן המאה ה-2, הוא נושא שנוי במחלוקת.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וקבר רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

קבר הרמב"ן

קבר הרמב"ן הוא שמם של מספר אתרים ברחבי ארץ ישראל, מקום קבורתו המדויק של רמב"ן לא ידוע, אך ככל הנראה הוא בסביבות הר הכרמל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וקבר הרמב"ן · ראה עוד »

קבר הרמב"ם

מראה קבר הרמב"ם בשנת 1927 קבר הרמב"ם נמצא בטבריה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וקבר הרמב"ם · ראה עוד »

קבר ישי ורות

בית הכנסת הקטן במתחם הקבר קבר ישי ורות הוא מבנה עתיק ואתר קבורה הנמצא בחברון, על ראש גבעה בתל רומיידה, המיוחס לרות המואביה ולנכדה ישי אבי דוד.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וקבר ישי ורות · ראה עוד »

קבר יוסף

"קבר יוסף", ציורו של דייוויד רוברטס, 1839 חצר קבר יוסף ועץ התות טרם גדיעתו לפני 1996 החצר ב-2014. עץ התות איננו קבר יוסף (בערבית: قبر يوسف) הוא ציון קבר המיוחס, על פי המסורת היהודית ומסורות נוספות, לקברו של יוסף, בנו של יעקב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וקבר יוסף · ראה עוד »

קבוצת כנרת

קְבוּצַת כִּנֶּרֶת היא קיבוץ השוכן בחוף הדרום-מערבי של הכנרת, בין המושבה כנרת ובין דגניה המשתייך לתנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וקבוצת כנרת · ראה עוד »

קהילת חב"ד בחברון

שניאור זלמן קהילת חב"ד בחברון הייתה קהילת חסידי חב"ד שהתקיימה במשך קרוב למאה ועשר שנים, בין תקפ"א לתרפ"ט, בעיר חברון.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וקהילת חב"ד בחברון · ראה עוד »

קהילות ביתא ישראל

קהילת ביתא ישראל הוא מושג הבא לתאר את פיזורם הגאוגרפי ומקום מושבם של ביתא ישראל באתיופיה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וקהילות ביתא ישראל · ראה עוד »

ר' בנימין

ר' בנימין (קרי: רבי בנימין; 23 במאי 1880 – 15 בדצמבר 1957, כ"ב בכסלו תשי"ח) הוא שמו הספרותי של יהושע רדלר-פלדמן (שעיברת אותו ליהושע התלמי) שהיה סופר, עיתונאי ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ור' בנימין · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ורמב"ן · ראה עוד »

ראש פינה

ראש פינה (בכתיב מנוקד: רֹאשׁ פִּנָּה) היא מועצה מקומית במורדות הגליל העליון למרגלות הר כנען והעיר צפת, ובסמיכות למועצה המקומית חצור הגלילית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וראש פינה · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וראשון לציון · ראה עוד »

ראובן לרר

בית ראובן לרר בית לרר והבאר בית הבאר ב"נחלת ראובן" שלט הסבר ב"נחלת ראובן" תמונות ראובן ופייגה לרר באתר המבקרים "נחלת ראובן" פסל לזכרם של ראובן ורעייתו פייגה פסלי ראובן ופייגה לרר במבואה של היכל התרבות בנס ציונה ראובן לֶרֶר (תקצ"ב, 1832 – ט' באייר תרע"ז 1917, נס ציונה) היה ראשון הדבוראים בארץ ישראל וממייסדי נס ציונה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וראובן לרר · ראה עוד »

רפאל מאיר פאניז'ל

הרב רפאל מאיר פַּאניזֶ'ל (כונה: מרפ"א; ה'תקס"ד, 1804- י"ד בטבת ה'תרנ"ג, 2 בינואר 1893) היה שד"ר, והראשון לציון משנת 1880 ועד פטירתו ב-1893.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ורפאל מאיר פאניז'ל · ראה עוד »

רפאל יצחק זרחיה אזולאי

רבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי (1701–1765) היה דיין, מרבני ירושלים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ורפאל יצחק זרחיה אזולאי · ראה עוד »

רפאל ישראל קמחי

הרב רפאל ישראל קמחי (נפטר בין השנים תצ"ב - תצ"ז) היה רב, מחבר ספרים ושד"ר מקהילת צפת לארצות אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ורפאל ישראל קמחי · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ורחובות · ראה עוד »

ש. שלום

ש.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וש. שלום · ראה עוד »

שמעון קושניר

שמעון קושניר גן שמעון קושניר בגבעתיים שמעון קושניר (כ"ח בכסלו תרנ"ו, 15 בדצמבר 1895 – פברואר 1986) היה סופר עברי ופעיל ציוני ביישוב, ממייסדי מושב העובדים כפר יחזקאל, חבר מועצת ההסתדרות, מנהל המחלקה החקלאית של האיגוד למען תוצרת הארץ, חבר אספת הנבחרים השלישית מטעם מפא"י וחבר המועצה המקומית גבעתיים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושמעון קושניר · ראה עוד »

שמעון ברמן

שמעון בֶּרְמַן (בכתיב ארכאי: בערמאן; תקע"ח, 1818, קרקוב – כ"ח בטבת תרמ"ד, 26 בינואר 1884, טבריה) היה מחובבי ציון, מהראשונים שפעלו באופן מעשי להתיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושמעון ברמן · ראה עוד »

שמעון גינצבורג

שמעון גינצבורג (1890, ליפניקי, ווהלין – 1944, ניו יורק) היה סופר עברי, מורה ומחנך, מתרגם, עורך, ופעיל ציוני; אחיהם של המתרגם פסח גינזבורג והמתמטיקאי יקותיאל גינצבורג.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושמעון גינצבורג · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושמחת תורה · ראה עוד »

שמואל פרימו

רבי יהודה שמואל פרימו (לעיתים: יאודה; בראשי תיבות: רש"ף או מהרש"ף; ה'שצ"ד, 1634 - ט"ז בניסן ה'תס"ח, 6 באפריל 1708) היה רב ומקובל טורקי ממוצא מצרי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושמואל פרימו · ראה עוד »

שמואל שבח קנטורוביץ

שמואל שֶבַח בן זאב קַנטורוביץ (נכתב לעיתים קנטרוביץ) (בכתיב יידי: קאַנטאָראָוויטץ (נכתב גם קאנטאראוויץ, קאנטאראוויטש); ברוסית: С. Ш. Канторовичъ (כתיב שלפני הרפורמה); בפולנית: Sz. Sz. Kantorowicz; תרל"א, 1871, מריאמפולה – כ"ז/כ"ח בטבת תרצ"א, 16/17 בינואר 1931 ורשה) היה מורה, מדקדק עברי ומחברי ספרי דקדוק.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושמואל שבח קנטורוביץ · ראה עוד »

שמואל בס

שמואל בַּס (25 בספטמבר 1899, כ"א בתשרי תר"ס, פוצ'פ, פלך צ'רניגוב, רוסיה (אוקראינה) – 31 במאי 1949, ג' בסיוון תש"ט, תל אביב) היה מחנך, משורר וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושמואל בס · ראה עוד »

שמואל דיין

שמואל דיין (8 באוגוסט 1891 – 11 באוגוסט 1968) היה מפעילי היישוב, איש ההתיישבות העובדת וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושמואל דיין · ראה עוד »

שמואל כהן (חלוץ)

שמואל כהן (1870 – 1940) היה חלוץ ומלחין ביישוב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושמואל כהן (חלוץ) · ראה עוד »

שמואל יבנאלי

שמואל יבנאלי (ורשבסקי; 24 באוגוסט 1884 - 14 באפריל 1961) היה איש העלייה השנייה, ממנהיגי תנועת הפועלים בארץ ישראל, ממייסדי מפלגות אחדות העבודה ומפא"י.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושמואל יבנאלי · ראה עוד »

שער הרחמים

תקריב של שער הרחמים (2012) מפת הר הבית פנורמה של שער הרחמים מכיוון מזרח שער הרחמים בציורו של דייוויד רוברטס (ליתוגרפיה של הצייר לואי האג), 1842 שער הרחמים (בערבית: בּאבּ אלרחמה باب الرحمة) הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים, בחלק החומה המהווה גם את החומה המזרחית של הר הבית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושער הרחמים · ראה עוד »

שער הגיא

קטע הכביש הסמוך לשער הגיא שער הַגַּיְא (בערבית: باب الواد – בָּאב אל-וָאד) הוא פתח כניסה צר מהשפלה אל הרי ירושלים המצוי כיום בכביש 1, בקילומטר ה-35 מתל אביב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושער הגיא · ראה עוד »

שרפת התלמוד

שרפת התלמוד היא אוסף מאורעות שהתרחשו באירופה בתקופת ימי הביניים והעת החדשה, של שרפת כרכים של התלמוד בידי אנשי כמורה נוצריים, לרוב בטקס פומבי תוך שלהוב ההמונים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושרפת התלמוד · ראה עוד »

שרה מלכין

שרה מלכין (באמצע, חמישית מימין) עם חברותיה להכשרה בחוות העלמות, 1912 שרה מלכין שנייה משמאל למטה יחד עם חבריה בימי חוות כנרת. משמאלה מרים ברץ שרה מַלְכין (1885 – 22 בפברואר 1949) הייתה מחלוצות העלייה השנייה, ממייסדות תנועת הפועלות ואחת מראשיה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושרה מלכין · ראה עוד »

שרה איטה פלמן

שרה איטה פֶלמַן (א' בניסן תרט"ז, 6 באפריל 1856, מזריטש, פולין – ח' באלול תרצ"ו, 26 באוגוסט 1936, תל אביב) טיפחה את הפרדס היהודי הפרטי הראשון בארץ, כונתה "אם הפרדסנות העברית בארץ ישראל" או "חלוצת הפרדסנות העברית בארץ ישראל".

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושרה איטה פלמן · ראה עוד »

שלמה תווינא

הרב שלמה תווינא (ה'תרט"ז, 1855, בגדאד – כ"ד באלול ה'תרע"ג, 6 בספטמבר 1913, כלכותא) היה סופר, מתרגם, עיתונאי ומדפיס מקהילת יהודי בגדאד בהודו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושלמה תווינא · ראה עוד »

שלמה לביא

שלמה לביא (לבקוביץ) (חנוכה תרמ"ג, 1882 – ב' באב תשכ"ג, 23 ביולי 1963) היה חלוץ איש העלייה השנייה, מאבות התנועה הקיבוצית וחבר הכנסות הראשונה והשנייה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושלמה לביא · ראה עוד »

שלג בישראל

הסופה שהתרחשה ב-2013 בחלקו המערבי של המזרח התיכון חיילי צה"ל בצפון ישראל, פברואר 2021 שלג בישראל אינו שכיח.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושלג בישראל · ראה עוד »

שלום אלשיך

הרב אלשיך הרב שלום הלוי אלשיך (תרי"ט, 1859, צנעא, תימן – א' באלול תש"ד, 1944, ירושלים) היה רב העדה התימנית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושלום אלשיך · ראה עוד »

שבתי ונטורה

רבי דוד שבתי ונטורה (ה'תצ"ב, 1732 בערך – לפני תקנ"ט, 1799) היה רב ופוסק הלכה בדלמטיה, רבה של העיר ספליט (בכינויה היהודי: איספלטרו).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושבתי ונטורה · ראה עוד »

שבחי הבעש"ט

שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושד"ר · ראה עוד »

שוק הכתנים

שוק הכתנים ובסופו השער להר הבית, ינואר 2008 הכוס, סמלו של תנכיז. על גבי הכניסה לח'אן בשוק הכתנים מפת הרובע המוסלמי שוק הכתנים, "שוק מוכרי הכותנה", "שוק עושי הכותנה", או "שוק מנפצי הכותנה" (ערבית: سوق القطانين סוק אל-קטאנין), כיום "רחוב החנויות", הוא שוק מקורה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, המוביל אל אחד משערי הר הבית הקרוי על שמו, שער מוכרי הכותנה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושוק הכתנים · ראה עוד »

שוכר כחיל הראשון

מארי שׁוּכְּר כֻּחַיל הראשון היה משיח שקר יהודי-תימני, שפעל בשנים ה'תרי"ט-ה'תרכ"ג (1860 יד 1863).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושוכר כחיל הראשון · ראה עוד »

שוכר כחיל השני

שׁוּכְּר כֻּחַיל השני היה משיח שקר יהודי-תימני שפעל בשנים 1868–1875.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושוכר כחיל השני · ראה עוד »

שכונת הבוכרים

בתי פאר וכתובות הקדש בית יהודיוף-חפץ ("הארמון") ב'''שכונת הבוכרים''' מחצרות השכונה מרפסת ססגונית בשכונה בית יוסף דוידוף שכונת הבוכרים היא שכונה בלב ירושלים, שנבנתה בשנת 1894 על ידי יהודי בוכרה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ושכונת הבוכרים · ראה עוד »

תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה

250px תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה היא תמונת פוטומונטז', שנוצרה על מנת להנציח את פגישתו של בנימין זאב הרצל עם קיסר גרמניה וילהלם השני, שהתקיימה ליד מקוה ישראל ב-28 באוקטובר 1898, במהלך מסעו של הקיסר לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה · ראה עוד »

תנו רבנן (שיר)

גרסה אחת של השיר "תנו רבנן", מושר על ידי משפחת ברנר תנו רבנן הוא שיר עממי המבוסס על סוגיות ומושגים ביהדות, המסודרים לפי מספרם, בעיקר כאלו הלקוחים מהמשנה ומהתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותנו רבנן (שיר) · ראה עוד »

תקוותנו

נפתלי הרץ אימבר הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, משנת תרס"ח-1908 תִּקְוָתֵנוּ (בכתב ידו של המחבר (בהתאם להגייה האשכנזית): תִּקְוָתֵינוּ) הוא המנון עברי מאת המשורר נפתלי הרץ אימבר, אשר נכתב ברוח הלאומיות היהודית והציונות בדורו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותקוותנו · ראה עוד »

תל דור

תל דור (בערבית: חרבת אל בורג' ע"ש המצודה ההרוסה בדרום מערב התל) הוא תל קדום המזוהה עם העיר המקראית דור (או דֹּאר).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותל דור · ראה עוד »

תל יוסף

תל יוסף בעמק יזרעאל תֵּל יוֹסֵף הוא קיבוץ בעמק חרוד, הוקם בי"ב כסלו תרפ"ב (13.12.1921) על ידי חברי פלוגת גדוד העבודה עין חרוד, במקום מושבה הראשון ליד מעיין חרוד.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותל יוסף · ראה עוד »

תחכמוני (ספר)

המקאמה השביעית של אל-חרירי מסוף המאה העשירית. תמונות מתוך כתב היד של מחברות אל-חרירי מקשטות את כריכות מהדורות תחכמוני של יהלום. "תחכמוני" הוא יצירה ספרותית מונומנטלית מאת המשורר והמתרגם היהודי-ספרדי יהודה אלחריזי (1165–1234), הנחשבת לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותחכמוני (ספר) · ראה עוד »

תחיית ישראל

פתיח מגילת ספר הברית של תחיית ישראל "תחיית ישראל" הייתה חברה שנוסדה באייר תרמ"ב (1882) על ידי אליעזר בן-יהודה, נסים בכר והרב יחיאל מיכל פינס ומטרתה הייתה פיתוח הלשון העברית כשפה מדוברת, חינוך עברי-לאומי וגאולת אדמות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותחיית ישראל · ראה עוד »

תדמור

תַּדְמוֹר (בערבית: تدمر תַדמֻר; ביוונית Παλμύρα, פלמירה; בארמית: ܬܕܡܘܪ) היא עיר קדומה השוכנת בשטחה של סוריה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותדמור · ראה עוד »

תולדות הדפוס העברי

מכונת דפוס עתיקה אחד הגליונות שמשערים שהודפס באביניון ב-1444-כ1446. הגליונות תוארכו לפי סימן המים שנמצא באמצע הגיליון (ניתן לראות אותו בהגדלה) תחיה אגדת פועלי הדפוס בירושלים, 1933 הדפוס העברי החל במאה ה-15, בעיקר מאמצע המאה עם מהפכת הדפוס.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ותולדות הדפוס העברי · ראה עוד »

לימודי ארץ ישראל

לימודי ארץ ישראל או בקיצור "ידיעת הארץ" הוא תחום לימוד העוסק בהיסטוריה, גאוגרפיה, גאולוגיה וביולוגיה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ולימודי ארץ ישראל · ראה עוד »

ט"ו בשבט (מועד)

עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וטבריה · ראה עוד »

טוביה סלומון

טוביה סלומון (נכתב שאלאמאן) (כ"ד בתשרי תרכ"ג, אוקטובר 1862 - כ"ג באדר א', תשי"א, 1951) היה מדפיס, משורר, סופר וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וטוביה סלומון · ראה עוד »

זמון

בית הכנסת בזמון זֶמוּן (בסרבית: Земун, בגרמנית: זֶמְלִין (Semlin)) היא אחת מ-17 הרשויות המקומיות המרכיבות את מחוז בלגרד, אשר מרכזו בלגרד בירת סרביה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וזמון · ראה עוד »

זאב יעבץ

הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (ט"ז בתשרי ה'תר"ח, 26 בספטמבר 1847, פולין –י"ח בשבט ה'תרפ"ד, 24 בינואר 1924, לונדון) היה סופר, היסטוריון ואיש חינוך.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וזאב יעבץ · ראה עוד »

זרח ברנט

זֶרַח בַּרְנֶט (ט"ז בניסן ה'תר"ג, 16 באפריל 1843, ציטוביאן, פלך קובנה האימפריה הרוסית – י"ח בתשרי ה'תרצ"ו, 15 באוקטובר 1935, תל אביב) איש היהדות החרדית, אשר היה פעיל ציוני, ממקימי שכונת מאה שערים בירושלים, וכן היה ממקימי העיר פתח תקווה, אם המושבות, וממתיישביה הראשונים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וזרח ברנט · ראה עוד »

זלמן דוד ליבונטין

זלמן דוד לֵיבוֹנְטִין (לעיתים נכתב לבונטין; בכתיב יידי: לעוואָנטין; בראשי תיבות: זד"ל; 20 במאי 1856 ט"ו באייר ה'תרט"ז, אוֹרשָה, פלך מוגילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 19 ביוני 1940, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון, וממקימי אוצר התיישבות היהודים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וזלמן דוד ליבונטין · ראה עוד »

זכרון יעקב

זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וזכרון יעקב · ראה עוד »

זכרונות ארץ ישראל

זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »

זיהוי מקום המקדש

זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »

חמדת ימים (ספר)

ספר חמדת ימים הוא ספר העוסק במנהגים והלכות, בעיקר של מועדי ישראל, הספר רצוף תוכחות מוסר, על פי הקבלה בכלל וקבלת האר"י בפרט, ופורסם לראשונה בידי הרב ישראל יעקב אלגאזי באיזמיר תצ"א (סביבות 1731).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחמדת ימים (ספר) · ראה עוד »

חאן מנולי

חאן מנולי חאן מנולי הוא מבנה ברחוב בית אשל 11 ביפו הקרוי על שם בעליו הארמני שאה מנוליאן שהיה הקאוואס של הקונסול האוסטרי ביפו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחאן מנולי · ראה עוד »

חצר היהודים בטבריה

חצר היהודים בטבריה היא הרובע היהודי בטבריה שמנה כ-1,000 יהודים והשתרע על חופי הכנרת.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחצר היהודים בטבריה · ראה עוד »

חרבת ב"ק

חרבת ב"ק, אוקטובר 2017 חרבת ב"ק, אוקטובר 2017 אבן ים בשימוש כשוקת ליד באר רום, אוקטובר 2017 מאגורת ב"ק, אוקטובר 2017 חרבת ב"ק (או חרבת רום) הם שרידי חווה חקלאית, שהוקמה על ידי ישראל ב"ק באדמות הכפר ג'רמק שעל הר מירון, ופעלה בשנים 1834-1840.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחרבת ב"ק · ראה עוד »

חלאקה

מוהרא"ש מברסלב ביצוע החלאקה, 1992 ביצוע החלאקה, 1992 חלאקה (מערבית: حلاقة, תגלחת; או ביידיש: אָפּשערן, נהגה: Opshern, לסַפר. בחב"ד: אָפּשֶׁערנֶעש, תספורת.) הוא טקס תספורת יהודי, הנערך לילדים כשהם מגיעים לגיל שלוש.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחלאקה · ראה עוד »

חזקיה די סילוה

הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחזקיה די סילוה · ראה עוד »

חברת אשלג ארץ-ישראלית

מחסן האשלג במפעל ב-1937 חברת אשלג ארץ-ישראלית (באנגלית: Palestine Potash Limited) הייתה חברה שעסקה בהפקת מינרלים מים המלח והפכה בתוך שנים מספר מהקמתה לגדולה ולמצליחה בתעשיות ארץ ישראל לפני הקמת המדינה - כמחצית היצוא מהארץ הייתה מתוצרתה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחברת אשלג ארץ-ישראלית · ראה עוד »

חגית רכבי ניקוליבסקי

חגית רכבי ניקוליבסקי (נולדה ב-1 בינואר 1951) היא במאית, מחזאית, תסריטאית, דרמטורגית ומורה לתיאטרון ישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחגית רכבי ניקוליבסקי · ראה עוד »

חדרה

חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחדרה · ראה עוד »

חוקי הנשים

שער מהדורה ראשונה חוקי הנשים או בשמו המקורי בערבית קָאנוּן אל נִסָא הוא ספר מאת רבי יוסף חיים מבגדאד, ובו הלכות ודרשות מוסר לנשים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחוקי הנשים · ראה עוד »

חייא דיין

רבי חייא דיין בן רבי יוסף היה חכם יליד ירושלים ותושב חברון ברבע האחרון של המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחייא דיין · ראה עוד »

חיים אמזלאג

חיים אמזלאג במיצג תוצרת הארץ של דוד טרטקובר במרכז סוזן דלל בנווה צדק בתל אביב חיים נסים אמזלאג או אמזלאק (1828–1916) היה איש עסקים ומנהיג קהילתי יהודי מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחיים אמזלאג · ראה עוד »

חיים אבולעפיה (השני)

רבי חיים אבולעפיה השני (ה'ת"כ 1660 – ו' בניסן ה'תק"ד מרץ 1744) היה רב, שד"ר ומדינאי ארץ ישראלי, ממחדשי היישוב היהודי בטבריה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחיים אבולעפיה (השני) · ראה עוד »

חיים פרחי

חיים פרחי (1760 – אוגוסט 1820) היה יועצם היהודי של שליטי הגליל בימי האימפריה העות'מאנית ובמהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחיים פרחי · ראה עוד »

חיים צבי שניאורסון

חיים צבי שניאורסון הרב חיים צבי שניאורסון, (1834, לובביץ' בלארוס - 1882, דרום אפריקה) היה ממבשרי הציונות, שד"ר, חסיד חב"ד, עיתונאי מאנשי היישוב הישן שפעל למען יסוד מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחיים צבי שניאורסון · ראה עוד »

חיים חיסין

ד"ר חיים חיסין בפסיפס של נחום גוטמן בקומת הכניסה של מגדל שלום בתל אביב הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין פאניה חיסין, 1885 מצבת קברו של חיסין בבית הקברות טרומפלדור חיים איסר חיסין (3 בינואר 1865 – 26 בספטמבר 1932) היה רופא, פעיל ציוני בבלארוס, אז חלק מהאימפריה הרוסית, איש ביל"ו מראשוני תל אביב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחיים חיסין · ראה עוד »

חיים דב פרידברג

חיים דב (דובר או דובעריש) (ברנרד) פרידברג (נכתב גם פריעדבערג; בלועזית: Bernard (Haim Dov) Friedberg; כ"ה בכסלו, תרל"א, 19 בדצמבר 1870 – י' בשבט, תשכ"א, 27 בינואר 1961) היה ביבליוגרף, ביוגרף של משפחות רבנים ומחבר הספר הנודע "בית עקד ספרים".

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחיים דב פרידברג · ראה עוד »

חיים המבורגר

חיים אליהו יוסף המבורגר (כ"ג באדר תרכ"ח, 1868- כ"ג בכסלו תשי"ב, 1951) – היה מינהלן, מומחה לכספים ולסדרי הדואר בירושלים של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וחיים המבורגר · ראה עוד »

במברגר את וואהרמן

בַּמְבֶּרְגֶר את וַואהרְמַן הייתה חנות ספרים והוצאת ספרים שפעלה בירושלים באמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובמברגר את וואהרמן · ראה עוד »

באר טוביה

באר טוביה, לפני 1899 מגדל בריכת המים בבאר טוביה אחד המתיישבים מנסה לשכנע את קהל קוראי הצבי לבקר במושבה, 1908 בית הספר ביישוב ב-1910 באר טוביה בגלויה עתיקה אנדרטה בבאר טוביה לנופלים במלחמת העצמאות בְּאֵר טוּבְיָה הוא מושב עובדים במישור החוף הדרומי, ממערב לקריית מלאכי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובאר טוביה · ראה עוד »

בנימין מטודלה

בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובנימין מטודלה · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנימין הלוי (מקובל)

רבי בנימין הלוי היה מחכמי העיר צפת ומתלמידי גורי האר"י במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובנימין הלוי (מקובל) · ראה עוד »

בנימין הכהן מעלי

רבי בנימין הכהן מעלי (או: מֵעֵלִי הכהן; ה'ת"ל, 1670 - ה'תצ"ה, 1735 בערך) היה רב ומקובל ירושלמי יליד חלב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובנימין הכהן מעלי · ראה עוד »

בקעת הבטיחה

מבט אל הבטיחה מאזור אלמגור בקעת הבטיחה או בקעת בית ציידה (על שם כפר דייגים קדום שישב בה) היא בקעה בשיפולי רמת הגולן והגליל המזרחי, צפונית-מזרחית לכנרת, ובה שמורת הבטיחה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובקעת הבטיחה · ראה עוד »

בר גיורא (ארגון)

ישראל שוחט, מפקד ארגון "בר גיורא" "בר גיורא" היה ארגון שמירה יהודי חשאי שפעל בארץ ישראל מספטמבר 1907 עד אפריל 1909.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובר גיורא (ארגון) · ראה עוד »

ברוך בן שמואל מפינסק

ר׳ ברוך בן שמואל מפינסק (נרצח בשנת 1834) היה הרפתקן ורופא.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וברוך בן שמואל מפינסק · ראה עוד »

בתיה מקוב

בתיה מקוב בתיה מקוב (ה'תר"א, 1841 – י' בטבת ה'תרע"ב, 27 בדצמבר 1911) הייתה חלוצה עברית, ממקימי העיר רחובות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובתיה מקוב · ראה עוד »

בלהה יפה

בלהה ויצחק יפה ברחובות 1919 בלהה יפה (דצמבר 1891 – 23 בנובמבר 1961) הייתה מחנכת, סופרת ומשוררת ילדים ישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובלהה יפה · ראה עוד »

ביקורת התבונה הטהורה

ביקורת התבונה הטהורה (בגרמנית: Kritik der reinen Vernunft) הוא ספר העוסק בתורת ההכרה שנכתב על ידי עמנואל קאנט בשנת 1781 ויצא במהדורה שנייה בשנת 1787.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וביקורת התבונה הטהורה · ראה עוד »

בית אלפא

קיבוץ בית אלפא בשנת 1923 בֵּית אַלְפָא הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, קיבוץ א' של השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובית אלפא · ראה עוד »

בית אג'ימן

בית אג'ימן היה חאן יהודי ביפו שנקרא על שם הגביר ישעיהו אג'ימן מאיסטנבול שמימן את רכישתו בשנת 1825.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובית אג'ימן · ראה עוד »

בית הספר חביב

שלט המסביר על אודות בית הספר חביב בית הספר "חביב" הוא בית ספר יסודי בראשון לציון הנחשב בית הספר העברי הראשון בעולם שבו כל מקצועות ההוראה נלמדו בעברית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובית הספר חביב · ראה עוד »

בית הקברות סמבוסקי

בית הקברות סמבוסקי הוא בית עלמין יהודי עתיק בירושלים, על מורדותיו הדרומיים והמזרחיים של הר ציון.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובית הקברות סמבוסקי · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »

בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר

בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר היה בית כנסת עתיק ומפואר בכפר ג'וֹבָּר שליד דמשק (שלימים היה לפרוור של העיר), שכנראה חרב בפסח תשע"ג (2013) או באייר תשע"ד (מאי 2014), כוחות הצבא הסורי בעת מלחמת האזרחים בסוריה, לאור הבטחה של אנשי העסקים אמריקאים וממשל ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר · ראה עוד »

בית הכנסת רבי יוסף קארו

בית הכנסת רבי יוסף קארו הוא בית כנסת מן המאה ה-16 בעיר העתיקה של צפת, אשר על פי המסורת היה בית מדרשו של רבי יוסף קארו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובית הכנסת רבי יוסף קארו · ראה עוד »

בית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה

פנים בית הכנסת ארון הקודש עמוד התפילה ששלח רבי אהרן מקרלין בית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה, או בית הכנסת קרלין סטולין בטבריה, הוא מבנה בית כנסת שנבנה בשנת 1786 במרכז "חצר היהודים" בעיר העתיקה בטבריה, ליד שפת הכנרת.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה · ראה עוד »

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »

בית-גן

בית גן ב-1925, גדוד העבודה בסלילת כביש יבנאל-בית גן בית-גן הייתה מושבה חקלאית לשעבר.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ובית-גן · ראה עוד »

ביבליוגרפיה של גרשם שלום

ציור של 'עץ החיים' מהמאה ה-16, מתוך התרגום ללטינית של פאולו ריצ'יו לספר '''שערי אורה''', של רבי יוסף ג'יקטיליה. הציור הופיע על מהדורת הכריכה הרכה, משנת 1961, של ספרו של שלום באנגלית על הזוהר '''Zohar, the Book of Splendor''', Basic Readings from the Kabbalah. גרשם שלום, אבי תחום חקר הקבלה והמיסטיקה היהודית ומגדולי חוקריה, היה כותב פורה מאוד.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וביבליוגרפיה של גרשם שלום · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וגרשם שלום · ראה עוד »

גרשון פליישר

גרשון פליישרתמונה להחלפה 250px גרשון פליישר (1893 בוקובינה אוסטריה (כיום רומניה ואוקראינה) - 12 באפריל 1974) - מאנשי העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וגרשון פליישר · ראה עוד »

גלות בארץ

גלות בארץ, יישוב ארץ-ישראל בטרם ציונות הוא קובץ מאמרים מאת ההיסטוריון הישראלי פרופ' ישראל ברטל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וגלות בארץ · ראה עוד »

גדוד נהגי הפרדות

לויטננט קולונל ג'ון פטרסון, מפקד הגדוד, בצילום מ-1917 יוסף טרומפלדור במדי קצין גדוד נהגי הפרדות רכוב על סוס, גליפולי גְּדוּד נֶהָגֵי הַפְּרָדוֹת, Zion Mule Corps (זמ"ק, ZMC), הוא הראשון מבין הגדודים העבריים שהוקמו על ידי הבריטים בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וגדוד נהגי הפרדות · ראה עוד »

גוג'ם

גוג'ם (געז: ጎጃም, גם: גוזם, גוז'ם) אזור היסטורי במערב אתיופיה השוכן דרומית לאגם טאנה ושהנילוס הכחול משמש כגבול הצפון-מזרחי, המזרחי והדרומי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וגוג'ם · ראה עוד »

גירוש תל אביב

ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וגירוש תל אביב · ראה עוד »

דמוגרפיה של ממלכת ירושלים

ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מהכיבוש הצלבני של ארץ ישראל במסע הצלב הראשון, ונכבשה בשנת 1187.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודמוגרפיה של ממלכת ירושלים · ראה עוד »

דאהר אל-עומר

דאהר אל-עומר (בערבית: ظاهر العمر; תעתיק מדויק: "ט'אהר אלעֹמר"; שמו המלא הוא ظاهر بن عمر الزيداني, "ט'אהר בן עמר אלזידאני"; 1689–1775) היה שליט אוטונומי של הגליל במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודאהר אל-עומר · ראה עוד »

דב חביב לובמן

דב חביב לובמן (אברהם דב לובמן חביב) (13 ביוני 1864 - 21 ביוני 1951) היה חקלאי, ראש מועצה מקומית ראשון לציון ואיכרי המושבות העבריות, איש חינוך וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודב חביב לובמן · ראה עוד »

דבש ענבים

משקה ג'לאב העשוי מדבש ענבים עם צנוברים שרשראות צ'ורצ'חלה מצופות עם דבש ענבים בגאורגיה מכשיר להכנת דבש ענבים במחוז טוסקנה באיטליה דבש ענבים, אשר מכונה בימינו, בערבית, "דבס", הוא מאכל ממותק העשוי מתירוש ענבים מורתח.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודבש ענבים · ראה עוד »

דבורה בן-יהודה

דבורה בן-יהודה (1855 – 24 בספטמבר 1891) הייתה אשתו הראשונה של מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה, ונחשבת ל"אם העברייה הראשונה".

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודבורה בן-יהודה · ראה עוד »

דגניה א'

מבט אווירי על דגניה ב', 1931 הצריף המשוחזר באום ג'וני בית המגורים הראשון בדגניה א', 2009 הכניסה לחצר ראשונים בדגניה א', 2008 דְּגַנְיָה א' היא קבוצה הנמצאת בקצהו הדרומי של ים כנרת, כעשרה ק"מ מדרום לטבריה, בתחום המועצה האזורית עמק הירדן.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודגניה א' · ראה עוד »

דגל מדפיסים

פוסט, בסוף מהדורת כתבי ולריוס מקסימוס, 1471 דגל מדפיסים (באנגלית: Printer's Mark, סימן המדפיס) הוא סמליל שנועד לתת היכר בולט לספרים שנדפסו בידי מדפיס או בית דפוס מסוים, כדי להבדילם מספרי מדפיסים אחרים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודגל מדפיסים · ראה עוד »

דגל שמחת תורה

כרטיס שנה טובה המציג ילדים אוחזים בדגלי שמחת תורה (גרמניה, 1910) דגל ובו איור של משה עם לוחות, וסביבו סמלי 12 שבטי ישראל (שנות ה-30 בערך) דגל ובו איור של בנים ובנות בלבוש ישראלי חלוצי רוקדים יחדיו סביב ספר התורה (שנות ה-50–60) מטוסי חיל האוויר הישראלי (1967) דגל שמחת תורה (ביידיש: באַנער שמחת תורה) הוא דגל מקושט שמניפים ילדים כחלק ממנהג חגיגות ההקפות הנערכות בחג היהודי שמחת תורה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודגל שמחת תורה · ראה עוד »

דואר ישראל

מרכז מיון הדואר הארצי הישן בתל אביב תיבת דואר של רשות הדואר המוצגת במוזיאון הדואר שבמוזיאון הארץ מכונית מתוצרת פורד ששימשה את רשות הדואר מוצגת במוזיאון הדואר שבמוזיאון הארץ אוטומט לקבלת דברי דואר בחזית סניף הדואר מול אוניברסיטת תל אביב סוסיתא מודל 1965 ששימשה את ״משרד הדואר״ מרכז חלוקת דואר בכניסה לאלפי מנשה דואר מרכזי בפתח תקווה דואר מרכזי בפתח תקווה (תיבות הדואר) דואר ישראל בע"מ (לשעבר רשות הדואר) היא חברה ממשלתית המספקת שירותי דואר ושירותי בנקאות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודואר ישראל · ראה עוד »

דוד סמילנסקי

דוד סמילנסקי (ראשון משמאל) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 דוד סמילנסקי (כ"ו בתמוז תרל"ה, 29 ביולי 1875, בלוזריה, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 3 בנובמבר 1953, כ"ה בחשוון תשי"ד, תל אביב) היה סופר עברי ופובליציסט, פעיל ציוני, ממייסדי תל אביב, חבר הוועד הראשון של העיר ועובד עיריית תל אביב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודוד סמילנסקי · ראה עוד »

דוד שוב

דוד שוב פ"נ ר' '''משה דוד שוב''' ז"ל, שעורר רעיון חִבּת ציון ברומניה, ראשון החלוצים של היישוב החקלאי בגליל העליון, מיסד המושבות ראש פינה ומשמר הירדן. משה דוד שוב (משה דוד ינקוביץ שו"ב; 18 ביולי 1854, כ"ב בתמוז תרי"ד – 23 במרץ 1938, כ' באדר ב' תרצ"ח) היה שליחה של "חבורה יישוב ארץ-ישראל על ידי עבודת אדמה" ממוינשט שברומניה; הוא רכש בשם האגודה את האדמות עבור ראש פינה, והיה ממייסדי מושבה זו, וכן המושבות יסוד המעלה ומשמר הירדן.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודוד שוב · ראה עוד »

דוד חיים שמואל חסאן

רבי דוד חיים שמואל חסאן (נולד: ה'ת"ע, 1710; נפטר: ה'תקמ"ה, 1785) היה רב, דיין, שד"ר וראש ישיבה, שחי במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודוד חיים שמואל חסאן · ראה עוד »

דוד בן רפאל מילדולה

רבי דוד מילדולה (התע"ד, 1714 – התקע"ח, 1818) היה רב בליוורנו ואמסטרדם, ראש ישיבה, מחבר ספרי הלכה, ובעל בית דפוס, דמות מרכזית בפולמוס שבת החתונה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודוד בן רפאל מילדולה · ראה עוד »

דוד גוטמן

דוד מאיר גוטמן (תקפ"ז, 1827 הונגריה - א' בטבת תרנ"ד, 9 בדצמבר 1894, יפו) היה בין בוני השכונות הראשונות מחוץ לחומות וממייסדי "החברה ליישוב ארץ ישראל".

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודוד גוטמן · ראה עוד »

דוד דבית הלל

רבי דוד דבית הלל היה נוסע יהודי בן המאה ה-19 שערך מסע מארץ ישראל להודו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודוד דבית הלל · ראה עוד »

דוד די רוסי

דוד די רוסי היה סוחר ונוסע לארץ ישראל בשנת ה'רצ"ה 1535.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודוד די רוסי · ראה עוד »

דוד ילין

אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודוד ילין · ראה עוד »

דוד יודילוביץ

דוד יוּדֶילוֹביץ (לעיתים נכתב יודילביץ, יודלביץ; בגרסה המעוברתת: יוּדה-לֵב-אִיש) (25 ביוני 1863, יאשי, רומניה – 11 באוגוסט 1943, ראשון לציון) היה איש ביל"ו, מורה וסופר; מהמורים הראשונים בראשון לציון אשר הנהיג לימודים בבית הספר בשפה העברית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ודוד יודילוביץ · ראה עוד »

המדפיסים בני פואה

המדפיסים בני פואה (Foá) הם בני משפחת מדפיסים, אשר הפעילו בתי דפוס בכל רחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והמדפיסים בני פואה · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והספרייה הלאומית · ראה עוד »

העליות בשנים 1700–1881

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »

הקפות

שלום קובושווילי, הקפות בבית הכנסת בשמחת תורה, ציור משנת 1937 לערך. הקפות הן מנהג דתי בו קבוצת אנשים מקיפה בהליכה או בריקודים מקום או עצם מסוים, בדרך כלל דבר קדוש.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והקפות · ראה עוד »

הקדמות לכל מטפיזיקה בעתיד

הקדמות לכל מטאפיזיקה בעתיד שתוכל להופיע כמדע (בגרמנית: Prolegomena zu einer jeden künftigen Metaphysik, die als Wissenschaft wird auftreten können) הוא ספר קצר מאת הפילוסוף הפרוסי עמנואל קאנט.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והקדמות לכל מטפיזיקה בעתיד · ראה עוד »

הקואופרציה במרחביה

חצר הקואופרציה במרחביה מראה בחצר הקואופרציה במרחביה הייתה חווה קואפרטיבית יהודית-ציוניות שהוקמה בעמק יזרעאל בשנת 1911 (כ"ד בטבת ה'תרע"א), על פי רעיונותיו של פרופסור פרנץ אופנהיימר.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והקואופרציה במרחביה · ראה עוד »

הרברט ג'ורג' ולס

הרברט ג'ורג' וֵלס (באנגלית: Herbert George Wells; 21 בספטמבר 1866 – 13 באוגוסט 1946) היה סופר, הוגה דעות, עיתונאי, סוציולוג והיסטוריון אנגלי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והרברט ג'ורג' ולס · ראה עוד »

הרועה

250px הרועה היא קבוצה של חברי השומר שפעלה בארץ ישראל מימי העלייה השנייה ועסקה ברעיית צאן.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והרועה · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והרובע היהודי · ראה עוד »

השומר

תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והשומר · ראה עוד »

השומרים הראשונים של פתח תקווה

השומרים הראשונים של פתח תקווה היו ששת השומרים הקבועים הראשונים, שהגנו על העיר פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והשומרים הראשונים של פתח תקווה · ראה עוד »

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »

התקופה הממלוכית בארץ ישראל

התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והתקופה הממלוכית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ארכה כארבע מאות שנה, משנת 1517 עד 1917, ומונחים רבים בשפה הטורקית החדשה והערבית, שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות העברית, כמו בתרבות הארצישראלית בכללה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים · ראה עוד »

התקווה

"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והתקווה · ראה עוד »

הלל יפה

הלל יפה (י"ז בתשרי תרכ"ה, אוקטובר 1864, בריסטובקה, פלך יֶקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – כ"ג בטבת תרצ"ו, 18 בינואר 1936, חיפה, פלשׂתינה-א"י) היה רופא המושבות בתקופת העלייה הראשונה, מבולטי חוקרי המלריה, איש ציבור ונציג "חובבי ציון" בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והלל יפה · ראה עוד »

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

החברה לקניית אדמת יריחו

החברה לקניית אדמת יריחו הייתה מיזם משנת תרל"ב (1872) לקניית אדמות כיכר הירדן ליד יריחו מידי השלטונות העות'מאנים לצורך הקמת יישוב יהודי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והחברה לקניית אדמת יריחו · ראה עוד »

הבלדה על יואל משה סלומון

הבלדה על יואל משה סלומון (בשמו המלא "הבלדה על יואל משה סלומון ושלושת רעיו"; במילותיו הראשונות: "בבוקר לח בשנת תרל"ח") הוא פזמון שכתב יורם טהרלב והלחין שלום חנוך, ואשר התפרסם בשנת 1970.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והבלדה על יואל משה סלומון · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והגדה של פסח · ראה עוד »

הגדודים העבריים

דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעמו בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והגדודים העבריים · ראה עוד »

היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל

תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »

הילולת רבי שמעון בר יוחאי

חגיגות ל"ג בעומר בחצר המערה בשנות ה-20 של המאה ה-20, בהשתתפות ערבים ודרוזים ריקוד מעגלים בכניסה לקבר הרשב"י, 1953. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית מתפללים מדליקים נרות בעת הילולת הרשב"י, 1953 החגיגות בחצר המערה, 1962 המונים משתטחים על המצבה בל"ג בעומר ריקודים בחצר קבר רשב"י, בוקר ל"ג בעומר תשע"ו (2016) אזור קבר רשב"י בל"ג בעומר תשס"ו (2006) מקום הדלקת המדורה של חסידי בויאן, 1920 ספר התורה של משפחת עבו הילולת רבי שמעון בר יוחאי נערכת מדי שנה בל"ג בעומר בציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי על הר מירון.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והילולת רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והיישוב הישן · ראה עוד »

היישוב היהודי בחברון

היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »

היישוב היהודי ביפו בעת החדשה

חותמת הקהילה היהודית בית הכנסת היפואי לעולי לוב הרב יהודה מרגוזה יליד סרייבו עלה לארץ ב-1801 ולימים שימש כרבה הראשון של קהילת יהודי יפו המתחדשת. בית הקברות היהודי הראשון ביפו מראה יפו לבאים מן הים בצילום משנת 1865. חיים אמזלג סוחר וקונסול בריטניה, מראשי הקהל ביפו, משפחתו יוצאת מרוקו, עלתה לא"י ב-1834 מגיברלטר. בית אהרן שלוש בנווה צדק, בשלהי המאה ה-19. בפתחו יושב אהרן שלוש ומאחוריו שלושת בניו י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל מצבת אחים בבית הקברות טרומפלדור לקורבנות פרעות תרפ"א ביפו ובסביבותיה. מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאותלוחית זיכרון על קיר בית הסראייה (יפו) ההתיישבות היהודית ביפו בעת החדשה המאוחרת, החלה באמצע המאה ה-18 ושוב מראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי והיישוב היהודי ביפו בעת החדשה · ראה עוד »

ועד חלוצי יסוד המעלה

סמל ועד חלוצי יסוד המעלה ועד חלוצי יסוד המעלה (בצרפתית: Avant-garde comité pour la colonisation de la palestine) הוקם ביפו בכ"ח באדר תרמ"ב - 9 במרץ 1882, על ידי זלמן דוד ליבונטין, במטרה לרכוש קרקעות בארץ ישראל, לקיים התיישבות חקלאית של יהודים ולייסד מושבה ליוצאי רוסיה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וועד חלוצי יסוד המעלה · ראה עוד »

והיה העקוב למישור

דף הפתיחה של המהדורה הראשונה של "והיה העקוב למישור" והיה העקוב למישור היא נובלה שכתב ש"י עגנון במהלך שהותו הראשונה בארץ ישראל, תוך ארבעה ימים, לדבריו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ווהיה העקוב למישור · ראה עוד »

וילהלם השני, קיסר גרמניה

פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלְם וִיקְטוֹר אַלְבֶּרְט מִפְּרוּסְיָה (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Viktor Albert von Preußen; 27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וִילְהֶלְם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ווילהלם השני, קיסר גרמניה · ראה עוד »

כפר מנדי

כפר מנדי היה יישוב יהודי בתקופת המשנה, תקופת התלמוד וימי הביניים, בבקעת בית נטופה, למרגלות הר עצמון, במקום שבו שוכן כיום כפר מנדא.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וכפר מנדי · ראה עוד »

כפר סבא

כְּפַר סָבָא (ההגייה התקנית: כפר סָבָ֫א, ההגייה הרווחת: כפר סַ֫בָּא) היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וכפר סבא · ראה עוד »

כפר חסידים

בית חרושת נשר מוזיאון יענקל'ס שטעטל רחוב בכפר חסידים כְּפַר-חֲסִידִים הוא מושב בעמק זבולון ליד קריית אתא בתחומי מועצה אזורית זבולון.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וכפר חסידים · ראה עוד »

כפר גלעדי

התחשיבה - הצריף הראשון של כפר גלעדי, 1918 חדר האוכל הישן של כפר גלעדי (2007) מוזיאון "בית השומר" (2011) אנדרטת "האריה השואג" בבית הקברות בכפר גלעדי (2004) חלקת "השומר" בבית הקברות (2006) אנדרטה ל-12 הצנחנים שנהרגו מרקטה ב-2006, ליד בית הקברות בכפר גלעדי (2009) כפר גלעדי, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1937-1938 כְּפַר גִּלְעָדִי הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וכפר גלעדי · ראה עוד »

כפר יחזקאל

כְּפַר יְחֶזְקֵאל הוא מושב בעמק יזרעאל, הנמצא בתחום השיפוט של מועצה אזורית הגלבוע.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וכפר יחזקאל · ראה עוד »

כולל הולנד ודויטשלנד

כולל הו"ד (הולנד ודויטשלנד) – אגודת יהודים יוצאי הולנד וגרמניה בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וכולל הולנד ודויטשלנד · ראה עוד »

ימי ביאליק

הכניסה לתערוכת ביאליק ביריד המזרח האולם המרכזי בתערוכת "ימי ביאליק" בארמון תוצרת הארץ. במפלס העליון תצוגות העיתונות העברית, במפלס התחתון "נדודי התרבות העברית" ביתן המוסדות הלאומיים ופינת הקרן הקיימת לישראל בתערוכת "ימי ביאליק" ימי ביאליק היה מפעל הנצחה, שכלל תערוכה ומופעים לזכרו של חיים נחמן ביאליק, והתקיים בין התאריכים 16 באפריל 1935 - 25 במאי 1935 במתחם יריד המזרח (גני התערוכה הישנים) בתל אביב.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וימי ביאליק · ראה עוד »

יסניץ

יֶסניץ (בגרמנית: Jeßnitz ביידיש: יעסניץ) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויסניץ · ראה עוד »

יסוד המעלה

מרכז המושבה, רח' המייסדים פינת רח' השמורה יסוד המעלה בגלויה מראשית המאה ה-20 רחוב המייסדים, אפריל 2008 בול דואר ישראל לכבוד יובל יסוד המעלה חורבות בית הכנסת העתיק של יסוד המעלה שרידי המזח ביסוד המעלה יְסוּד הַמַּעֲלָה היא מושבה ומועצה מקומית בדרום עמק החולה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויסוד המעלה · ראה עוד »

יעקב (שליח יחיאל מפריז)

רבי יעקב היה יהודי מצרפת, בן המאה ה-13 (תקופת בעלי התוספות), בחוג של יחיאל מפריז.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויעקב (שליח יחיאל מפריז) · ראה עוד »

יעקב משה עייאש

ר' יעקב משה עייאש (1727–1817, כ"ו בטבת ה'תקע"ז) היה הראשון לציון, שד"ר, מנהיג קהילה וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויעקב משה עייאש · ראה עוד »

יעקב מזור

יעקב מזור (נולד בשנת 1935) הוא חוקר מוזיקה חסידית, מוזיקת כליזמר ושירי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויעקב מזור · ראה עוד »

יעקב פרנק

יעקב פרנק (בפולנית: Jakub Frank; 1726 – 10 בדצמבר 1791) היה מיסטיקאי ומנהיג יהודי אנטינומיסטי שהגדיר את עצמו כמשיח בפולין של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויעקב פרנק · ראה עוד »

יעקב שאול אלישר

הרב יעקב שאול אלישר (כינויו היש"א ברכה; כ"ג בסיוון ה'תקע"ז, 7 ביוני 1817 - כ"ח בתמוז ה'תרס"ו, 21 ביולי 1906) היה הראשון לציון בין השנים 1893–1906, ואב בית הדין בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויעקב שאול אלישר · ראה עוד »

יעקב בן נתנאל הכהן

יעקב בן נתנאל הכהן היה נוסע יהודי בן המאה ה-12 שביקר בארץ ישראל ופרסם את קורות מסעו.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויעקב בן נתנאל הכהן · ראה עוד »

יעקב בירב (המאה ה-18)

רבי יעקב בן חיים בירב ממחדשי היישוב היהודי בטבריה וחתנו של רבי חיים אבולעפיה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויעקב בירב (המאה ה-18) · ראה עוד »

יערי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויערי · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויפו · ראה עוד »

יצחק אפשטיין

יצחק אפשטיין (ט"ו בכסלו תרכ"ג, 7 בדצמבר 1862 – כ"ג באדר א' תש"ג, 26 בפברואר 1943) היה מחנך, חוקר לשון, הוגה דעות וממחדשי השפה העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויצחק אפשטיין · ראה עוד »

יצחק קוב'ו

הרב יצחק ב"ר חזקיהו יוסף קוב'ו (ירושלים, ה'תק"ל (1770) – אלכסנדריה, כ"ד באב ה'תרי"ד, 1854) היה שד"ר והראשון לציון, מגדולי חכמי ירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויצחק קוב'ו · ראה עוד »

יצחק שריון

יצחק שריון (זלקינד) (י"א בניסן ה'תרל"א, 2 באפריל 1871 – ז' באב ה'תש"א, 31 ביולי 1941) היה איש ציבור וסוחר בירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויצחק שריון · ראה עוד »

יצחק לטיף

יצחק לטיף (נפטר בסביבות ה'רמ"ו 1486) היה עולה ונוסע בארץ ישראל בשנות השמונים של המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויצחק לטיף · ראה עוד »

יצחק לבני (ציגל)

יצחק יונה לבני (20 במרץ 1890 – 11 בינואר 1966) איש העלייה השנייה, איש חינוך בתקופת היישוב, חבר אספת הנבחרים הראשונה, העורך הלשוני הראשון של "קול ישראל".

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויצחק לבני (ציגל) · ראה עוד »

יצחק גבאי

רבי יצחק גבאי (נפטר לא אחרי ה'ת' 1640) מחכמי אספי שבמרוקו וונציה שבאיטליה, עבד כדפס ב"דפוס ברגדין" בוונציה, וחיבר פירוש על המשנה בשם כף נחת.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויצחק גבאי · ראה עוד »

ירושלים בתקופה הממלוכית

250px כתובת הקדשה ממלוכית מסולסלת עיטור גאומטרי ממלוכי אופייני העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וירושלים בתקופה הממלוכית · ראה עוד »

ירושלים בתקופה העות'מאנית

בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

ירושלים בתקופה הצלבנית

פרנצ'סקו אַייֶץ, (1836–1850) כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים, איור מתוך כתב יד מימי הביניים הצלבנים בונים את הר הבית מחדש, איור מתוך כתב יד מהמאה ה-15 התקופה הצלבנית בירושלים החלה עם כיבוש העיר בידי הצלבנים ב-1099, במהלך מסע הצלב הראשון, והפיכתה לבירת ממלכת ירושלים הנוצרית, לאחר 450 שנות שלטון מוסלמי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וירושלים בתקופה הצלבנית · ראה עוד »

ירושלים בתקופה הביזנטית

בתקופה הביזנטית, בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637, הייתה ירושלים נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וירושלים בתקופה הביזנטית · ראה עוד »

יריחו

קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויריחו · ראה עוד »

ישראל מפולוצק

רבי ישראל מפּוֹלוֹצק (בכתיב יידי: פּאָלאָצק, ויטבסק, ה'ת"צ (1730) בערך - א' באייר ה'תקמ"ב (1788)-ה'תקמ"ד) היה מתלמידי המגיד ממזריטש ומראשי עליית החסידים בשנת תקל"ז (1777).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וישראל מפולוצק · ראה עוד »

ישראל משקלוב

רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וישראל משקלוב · ראה עוד »

ישראל אבן נור

ישראל (ישרוליק) אבן נור (11 בנובמבר 1911 – 17 ביוני 1990) היה סופר ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וישראל אבן נור · ראה עוד »

ישראל אהרוני (זואולוג)

ישראל אהרוני בהרצאתו באוניברסיטה העברית בירושלים הר הצופים הדוב הסורי האחרון שניצוד בישראל על ידי ישראל אהרוני ישראל אהרוני (אהרונוביץ) (Israel Aharoni; כ' בתמוז ה'תרמ"ב, 7 ביולי 1882 – 9 באוקטובר 1946) היה זואולוג, חלוץ מדעי החי בארץ ישראל וראשון לחוקרי עולם החי בספרות העברית, מרצה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וישראל אהרוני (זואולוג) · ראה עוד »

ישראל שוחט

שלט רחוב על שמם של מניה וישראל שוחט, שכונת רמת אביב, תל אביב ישראל שוחט (30 בינואר 1886, ליסקובו, חבל גרודנה, כיום בבלארוס – 7 ביולי 1961) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממקימי ארגון בר גיורא והמנהיג המקובל על חברי אגודת השומר עד לפירוקה, חבר בגדוד העבודה, ממנהיגי הארגון החשאי "הקיבוץ" ופעיל בתנועת העבודה הישראלית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וישראל שוחט · ראה עוד »

ישראל ב"ק

תנצבה ישראל בַּ"ק (1797, ברדיצ'ב – כ"ט בחשוון תרל"ה, נובמבר 1874, ירושלים) (נקרא גם בשם-המשפחה היידי דרוּקֶר, שפירושו "מדפיס") היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וישראל ב"ק · ראה עוד »

ישראל גלעדי

ישראל ("ישראליק") גלעדי, (קלראשי, בסרביה, 1886 – 2 באוקטובר 1918) היה חלוץ מאנשי העלייה השנייה, ממייסדי ארגון בר גיורא, ממנהיגי השומר וממקימי כפר בר גיורא.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וישראל גלעדי · ראה עוד »

ישראל יוסף בנימין

ישראל בן יוסף בנימין ר' ישראל בן יוסף בנימין (1818 - 3 במאי 1864; ידוע בכינויו "בנימין השני") היה נוסע וסופר מפורסם.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וישראל יוסף בנימין · ראה עוד »

ישיבת בית יעקב (פירירא)

ישיבת בית יעקב פירירא הייתה ישיבה ותיקה בירושלים שהתקיימה בין השנים ה'תנ"א (1691) ועד תחילת המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וישיבת בית יעקב (פירירא) · ראה עוד »

ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

לאורך שנות התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, שבה שלטה בארץ ישראל האימפריה העות'מאנית, התקיימו בארץ ישראל ישיבות רבות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי וישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

יחזקאל ניסנוב

250px יחזקאל ניסנוב (1886 – 23 בפברואר 1911) היה ממקימי הארגונים בר גיורא (1907) והשומר (1909), מחלוצי העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויחזקאל ניסנוב · ראה עוד »

יחזקאל חנקין

250px יחזקאל חנקין (תרמ"א, 1881 – כ"ח בכסלו תרע"ז, 23 בדצמבר 1916) היה צייד עברי, מראשי ההגנה העצמית והשמירה של היהודים ברוסיה וממייסדי ארגון 'השומר'.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויחזקאל חנקין · ראה עוד »

יחיאל מפריז

רבי יחיאל מפריש (גם רבי יחיאל הקדוש, החסיד, הזקן, מאור הגולה, המלאך המושיע. בצרפתית: Sire Vives; נפטר בשבת, י"ב בניסן ה'כ' או ה'כ"ד - 1260 או 1264) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מבעלי התוספות, אב בית דין, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומגדולי וחשובי רבני דורו שפעל במאה ה-13 בממלכת צרפת.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויחיאל מפריז · ראה עוד »

יחיאל מיכל פוחצ'בסקי

יחיאל מיכל פוחצ'בסקי מיכל זלמן פוחצ'בסקי או בשמו המלא ייחל (כתיב יחיאל) מִיכֶל שלמה זלמן פוחצ'בסקי (1863 בריסק, ליטא - 1947, ראשון לציון, ישראל) היה איש העלייה הראשונה, מראשוני המושבה ראשון לציון, מומחה לגידול עצי פרי בכלל ולכרמי גפן בפרט.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויחיאל מיכל פוחצ'בסקי · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יבנה

יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויבנה · ראה עוד »

יהדות מץ

בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהדות מץ · ראה עוד »

יהדות קוצ'ין

משפחה של יהודי קוצ'ין. צילום מסביבות 1900 יהדות קוצ'ין היא שם כולל למספר קהילות יהודיות בשטחה של מדינת קרלה, המהוות חלק מיהדות הודו, אשר התגבשו בדרום-מערב הודו בתקופת קיומה של ממלכת קוצ'ין.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהדות קוצ'ין · ראה עוד »

יהוסף שוורץ

הרב יהוסף שוורץ (נכתב גם שווארץ; בגרמנית: Joseph Schwarz; 28 באוקטובר 1804 – 5 בפברואר 1865 כ"ג בחשוון ה'תקס"ה - ט' בשבט ה'תרכ"ה) היה שד"ר, תלמיד חכם, גאוגרף, צייר, ומראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהוסף שוורץ · ראה עוד »

יהושע ילין

יהושע ילין יהושע ילין יהושע ילין (בכתיב יידי: יעלין; כ"ג בתמוז ה'תר"ג, 1843 – ז' באייר ה'תרפ"ד, 1924) היה איש רב פעלים מאנשי היישוב הישן ומעסקניה הבולטים של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהושע ילין · ראה עוד »

יהודה זרחיה אזולאי

עיתון החבצלת משנת 1870 מיד לאחר פטירת ריז"א יהודה זרחיה אזולאי היה חכם מרוקאי בן המאה ה-19, שעלה לירושלים ויצא בשליחותה מספר פעמים כשד"ר.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהודה זרחיה אזולאי · ראה עוד »

יהודה בן-עזר

יהודה בן-עזר (נולד: יהודה ראב; 1858 – 27 במאי 1948) היה ממייסדי המושבה פתח תקווה ומראשוני השומרים בעיר, ובנם של אסתר ואלעזר ראב שהיה גם הוא ממייסדי פתח תקווה בתרל"ט (1878).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהודה בן-עזר · ראה עוד »

יהודה גור

אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהודה גור · ראה עוד »

יהודה החסיד (ירושלים)

רבי יהודה חסיד (סג"ל; ה'ת"כ, 1660, דוּבְּנוֹ – ו' בחשוון ה'תס"א, 1700, ירושלים) היה דרשן בליטא.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהודה החסיד (ירושלים) · ראה עוד »

יהודה יערי

יהודה יערי (23 בנובמבר 1900 - 6 בנובמבר 1982) היה סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, מאנשי העלייה השלישית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויהודה יערי · ראה עוד »

יואל משה סלומון

קבר יואל משה סלומון ורעייתו בהר הזיתים בול "הלבנון", משנת 1963 עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ", לציון העיתון שיואל משה סלומון היה בין מייסדיו יואל משה סלומון בתבליט המוצג בכיכר המייסדים בפתח תקווה יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון רוכב על אופנוע במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 8 במרץ 1838 – י"ב בחשוון תרע"ג, 22 באוקטובר 1912) היה שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויואל משה סלומון · ראה עוד »

יום-טוב אלגאזי

הרב יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי, תפ"ז, 1727, איזמיר – ב' באדר א' תקס"ב, 1802, ירושלים) היה הראשון לציון, שד"ר וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויום-טוב אלגאזי · ראה עוד »

יונה משה נבון

הרב יונה משה נבון (נפטר בירושלים, בכ"ג בטבת ה'תר"א) היה רב ארץ-ישראלי ששימש בתפקיד הראשון לציון באמצע המאה ה־19.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויונה משה נבון · ראה עוד »

יונה בר יהודה הספרדי

רבי יונה ב"ר יהודה הספרדי, היה שד"ר ירושלמי במחצית השנייה של המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויונה בר יהודה הספרדי · ראה עוד »

יוסף ממן

הרב יוסף ממן (כונה בפי יהודי פרס ובוכרה "יוסף המערבי"; 1752 לערך (לפי מקורות אחרים 1741) - כ"ג בכסלו ה'תקפ"ג, 7 בדצמבר 1822) היה שד"ר ארץ ישראלי שחי בסוף המאה ה-18, רב ומנהיג הקהילה היהודית בבוכרה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוסף ממן · ראה עוד »

יוסף מרקו ברוך

יוסף מרקו ברוך (Marcou-Baruch, לעיתים Marcou-Barouch; 20 במאי 1872, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית – 24 באוגוסט 1899, פירנצה, ממלכת איטליה) היה פעיל ציוני, משורר, מורה ועיתונאי שפעל באלג'יריה, במצרים ובאיטליה, ודמותו מוצבה כמכונן התנועה הציונית בבולגריה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוסף מרקו ברוך · ראה עוד »

יוסף מולכו

רבי יוסף מולכו (ט"ו בשבט ה'תנ"ב, 1692 - ה'תקכ"ח, 1768) היה רב ודיין בעיר סלוניקי.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוסף מולכו · ראה עוד »

יוסף אליהו שלוש

שרידי שער הכניסה לבית החרושת למוצרי בניין של "האחים שלוש" ברחוב שלוש בנוה צדק, 12/07 הכתובת בצרפתית: FABRIQUE CHELOUCHE FRERES יוסף אליהו שלוש בשלהי שנות ה-20 של המאה העשרים קברו של יוסף אליהו שלוש בבית הקברות טרומפלדור בית יוסף אליהו שלוש בשדרות רוטשילד 9 תל אביב יוסף אליהו שלוש (1870, יפו – י"א באב ה'תרצ"ד, 23 ביולי 1934, תל אביב) היה ממייסדי תל אביב, יזם, סוחר ותעשיין.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוסף אליהו שלוש · ראה עוד »

יוסף איסקפה

רבי יוסף בן שאול איסקפה או אישקאפא (ה'ש"ל, 1570 – כ"ו בטבת ה'תכ"ב, 17 בינואר 1662) היה ראש ישיבה באיזמיר, ומגדולי רבני העיר ומחבר ספר ראש יוסף.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוסף איסקפה · ראה עוד »

יוסף סרגוסי

ציון קבורתו של רבי יוסף סרגוסי רבי יוסף סרגוסי (או יוסי סרגוסי, ה'ר"כ, 1460 - ה'רס"ז, 1507) היה מחכמי צפת ומנהיגיה במאה ה-16, ורבו של רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוסף סרגוסי · ראה עוד »

יוסף טרומפלדור

יוסף (אוסיה) טרוּמְפֶּלְדוֹר (ברוסית: Иосиф Владимирович (Вольфович) Трумпельдор, "יוסף ולדימירוביץ' (ווֹלפוביץ') טרומפלדור", נכתב גם תרומפלדור; 21 בנובמבר 1880, א' בטבת ה'תרמ"א – 1 במרץ 1920, י"ב באדר ה'תר"ף) היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי וחלוץ.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוסף טרומפלדור · ראה עוד »

יוסף חריט

250px יוסף חריט (1 באוקטובר 1896 רוסיה - 23 באפריל 1985 כפר גלעדי) היה מאנשי העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוסף חריט · ראה עוד »

יוסף חזנוביץ

יוסף חזנוביץ (22 באוקטובר 1844 הורדנה, בלארוס – 21 בדצמבר 1919 יקטרינוסלב, אוקראינה) היה רופא יהודי-ציוני וביבליופיל, ממייסדי "מדרש אברבנאל" (כיום הספרייה הלאומית של ישראל).

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוסף חזנוביץ · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסף דמונטנייא

יוסף דמונטנייא (באיטלקית: da Montagna) היה איש ציבור, מלומד ובעל הון, מן העיר ונציה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוסף דמונטנייא · ראה עוד »

יוסף ויתקין

יוסף ויתקין (בכתיב יידי: וויטקין; 2 באוגוסט 1876, מוהילב – 22 בינואר 1912, ראשון לציון) היה איש חינוך, מראשוני תנועת העבודה, חבר במפלגת הפועל הצעיר ודמות מפתח במעבר מהעלייה הראשונה לעלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוסף ויתקין · ראה עוד »

יוסף יואל ריבלין

קבוצת סופרים ומורים בירושלים, שנות ה-30: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, '''יוסף יואל ריבלין''', אביעזר ילין ומשה כרמון יוסף יואל ריבלין (ט"ז בתשרי ה'תר"ן, 11 באוקטובר 1889 – כ' בניסן ה'תשל"א, 15 באפריל 1971) היה מזרחן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוסף יואל ריבלין · ראה עוד »

יוהאן גוטליב פיכטה

יוהאן גוטליב פיכטה (גרמנית: Johann Gottlieb Fichte; 19 במאי 1762 – 27 בינואר 1814) היה פילוסוף גרמני, מראשוני האידיאליזם הגרמני ומתלמידיו של עמנואל קאנט.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ויוהאן גוטליב פיכטה · ראה עוד »

13 באוקטובר

13 באוקטובר הוא היום ה-286 בשנה (287 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו13 באוקטובר · ראה עוד »

1966 בישראל

ב-1966 חגגה ישראל 18 שנים מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו1966 בישראל · ראה עוד »

5 באוגוסט

5 באוגוסט הוא היום ה-217 בשנה (218 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אברהם יערי ו5 באוגוסט · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_יערי

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס