תוכן עניינים
52 יחסים: מעוז צור, מרדכי סתר, משה נתנזון, משה ברגובסקי, משירי ארץ ישראל הישנה, מוזיקה קלאסית ישראלית, מוזיקה יהודית, מוזיקה יהודית דתית, א"צ אידלסון, א"צ אידלזון, א. צ. אידלסון, א. צ. אידלזון, אני מאמין (שחקי שחקי), אלחנן קירכהן, אליהו אריה שלייפר, אברהם צבי אידלזון, אהרן ליבושיצקי, אופירה גלוסקא, אידלסון, נעים זמירות ישראל, נח זלודקובסקי, ניגוני בעלז, סעדיה בן יוסף, סביבון סוב סוב סוב, פה בארץ חמדת אבות, קנטטה לשבת, קרני פרה, רמות אלון, שאול טשרניחובסקי, שלמה זלמן ריבלין, שלמה הופמן, שטייגר, שד"ר, שירים שהוקלטו על ידי דנה אינטרנשיונל, תנועת העבודה, תחזקנה, תהילים קמ"ד, טעמי המקרא, טוביה שלונסקי, בית היתומים הספרדי, גיל אלדמע, התקווה, הבה נגילה, הגייה תימנית, ועד הלשון העברית, כל נדרי, ימי החנוכה, יעקב כהן (משורר), ישראל בר-זכאי, ישראל בר-יהודה, ... להרחיב מדד (2 יותר) »
מעוז צור
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ומעוז צור
מרדכי סתר
מרדכי סתר (מימין) לצד המלחין אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' בשנות ה-40 מרדכי סתר, ינואר 1977 קרני 1 בתל אביב מרדכי סֵתֶר (סְטָרוֹמינסקי) (26 בפברואר 1916 – 8 באוגוסט 1994) היה מלחין ישראלי יליד נובורוסיסק שברוסיה, אחד מחמשת מלחיני הדור הראשון של המוזיקה האמנותית בישראל יחד עם פאול בן-חיים, עדן פרטוש, אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' ויוסף טל.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ומרדכי סתר
משה נתנזון
משה נתנזון (באנגלית: Moshe Nathanson; 1899 – 24 בפברואר 1981) היה חזן, מלחין, פזמונאי, זמר ומוזיקולוג יהודי-אמריקאי יליד ירושלים.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ומשה נתנזון
משה ברגובסקי
משה בֶּרֶגוֹבסקי (בכתיב יידי: בערעגאָווסקי; ברוסית: Моисей Яковлевич Береговский; 28 בדצמבר 1892 – 12 באוגוסט 1961) היה חוקר ואספן של מוזיקה יהודית אשכנזית במזרח אירופה.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ומשה ברגובסקי
משירי ארץ ישראל הישנה
משירי ארץ ישראל הישנה הוא אלבום אוסף של שירים עבריים שהוקלטו במסגרת תוכנית רדיו, ובהמשך הפכה לאלבום מוזיקה מצליח שיצא לאור בשנת 1975.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ומשירי ארץ ישראל הישנה
מוזיקה קלאסית ישראלית
נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה ביום השנה ה-70 להיווסדה, 2006 האורקסטרה של ראשון לציון, לפני 1899 תלמידי פסנתר בקונסרבטוריון כפר סבא בשנות ה-30 של המאה ה-20 מוזיקה לילדי מעברה בישראל שנת 50–1949 שיעור נגינה קבוצתי, נתיבות, שנות ה-70' מקהלת כפר ורבורג, 1973 הרביעייה הישראלית החדשה.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ומוזיקה קלאסית ישראלית
מוזיקה יהודית
לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ומוזיקה יהודית
מוזיקה יהודית דתית
חגיגות הלוויים בעת בניית בית המקדש השני. ציור משנת 1896מוזיקה יהודית דתית היא התופעה ההיסטורית של יצירה מוזיקלית למטרות דתיות וביצועה בקרב יהודים מאמינים מהתקופה המקראית ועד ימינו, בארץ ישראל ובתפוצות.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ומוזיקה יהודית דתית
א"צ אידלסון
#הפניה אברהם צבי אידלסון.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וא"צ אידלסון
א"צ אידלזון
#הפניה אברהם צבי אידלסון.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וא"צ אידלזון
א. צ. אידלסון
#הפניה אברהם צבי אידלסון.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וא. צ. אידלסון
א. צ. אידלזון
#הפניה אברהם צבי אידלסון.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וא. צ. אידלזון
אני מאמין (שחקי שחקי)
כתב ידו של טשרניחובסקי אני מאמין, הידוע גם במילותיו הראשונות, שחקי שחקי, הוא שיר שכתב המשורר שאול טשרניחובסקי (1875 –1943) באודסה בשנת 1892, ונכלל בשנת 1898 בקובץ שיריו הראשון, "חזיונות ומנגינות".
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ואני מאמין (שחקי שחקי)
אלחנן קירכהן
אֶלְחָנָן הֶנֶלִי קִירְכְהַן (בגרמנית: Elchanan Henle Kirchhahn) או גם חנוך וולף (Hennoch Wolf; סביב 1666 – 1757, או 1655 – 1735) היה רב גרמני-יהודי, חזן, סופר ומטיף מוסר.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ואלחנן קירכהן
אליהו אריה שלייפר
הפיוט היום תאמצנו בניגון עממי ובביצועם של שלייפר, מקהלת תלמידי החזנות של היברו יוניון קולג' בירושלים והקהל (יום כיפור תשס"ה, 2004) אליהו אריה שלייפר (נולד ב-8 ביוני 1939) הוא מוזיקולוג וחזן ישראלי.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ואליהו אריה שלייפר
אברהם צבי אידלזון
#הפניה אברהם צבי אידלסון.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ואברהם צבי אידלזון
אהרן ליבושיצקי
אהרן ליבושיצקי (22 באוגוסט 1874 – 26 ביולי 1942) היה סופר ומחנך, סופר ילדים, משורר, מסאי, מתרגם, עורך כתבי עת, ומחבר ספרי לימוד פדגוגים יהודי-פולני.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ואהרן ליבושיצקי
אופירה גלוסקא
אופירה גלוסקא שגיא (נולדה ב-5 במאי 1949) היא זמרת ישראלית.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ואופירה גלוסקא
אידלסון
קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ואידלסון
נעים זמירות ישראל
נעים זמירות ישראל (כינוי מסורתי לדוד המלך) היא יצירתו של המלחין פאול בן-חיים, שנכתבה לפי הזמנתה של "קרן נטלי קוסביצקי", שהמנצח סרגיי קוסביצקי הקים לאחר מות אשתו הראשונה.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ונעים זמירות ישראל
נח זלודקובסקי
נח זלודקובסקי (ביידיש: נח זאלודקאווסקי; 1859-1931) היה חזן ומלחין וידוע בתור מלחין השיר שאו ציונה נס ודגל.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ונח זלודקובסקי
ניגוני בעלז
תשע"ה ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וניגוני בעלז
סעדיה בן יוסף
הרב סעדיה בן יוסף היה מחכמי תימן במאה ה-16, רבה של העיר ג'יבלה ופייטן.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וסעדיה בן יוסף
סביבון סוב סוב סוב
השיר כפי שנדפס לראשונה ב-1923 סְבִיבוֹן – סוֹב סוֹב סוֹב הוא שיר לכבוד חג החנוכה מאת לוין קיפניס שהותאם ללחן עממי, ואשר עוסק במנהג המשחק בסביבון.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וסביבון סוב סוב סוב
פה בארץ חמדת אבות
פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת הוא שיר מאת ישראל דושמן.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ופה בארץ חמדת אבות
קנטטה לשבת
קנטטה לשבת היא יצירה בסגנון קנטטה לסולנים, מקהלה ותזמורת כלי קשת מאת המלחין מרדכי סתר (סטרומינסקי).
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וקנטטה לשבת
קרני פרה
קַרְנֵי פָרָ֟ה (לעיתים: פזר גדול, לעיתים נדירות: אופן ועגלה) הן מן הנדירים שבטעמי המקרא, המטעימות רק מילה אחת בתורה, בפרשת מסעי, ולפי המסורה רק 16 מילים בכל התנ"ך (מהן רק פעם אחת נוספת נקרא הטעם בציבור, במגילת אסתר).
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וקרני פרה
רמות אלון
שדרות גולדה מאיר בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות ב'. ברקע נראה עמק הארזים דרום-מערב השכונה, מעל נחל שמואל רמות אלון (ידועה גם בקיצור: רמות) היא שכונה הממוקמת בצפון-מערב ירושלים והיא אחת מהשכונות הגדולות בישראל.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ורמות אלון
שאול טשרניחובסקי
תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ושאול טשרניחובסקי
שלמה זלמן ריבלין
שלמה זלמן ריבלין (1884–1962) היה חזן, מלחין ומורה לחזנות.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ושלמה זלמן ריבלין
שלמה הופמן
שלמה הופמן (Hofman; 24 באפריל 1909 – 27 במרץ 1998) היה מוזיקולוג, מלחין ומורה ישראלי.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ושלמה הופמן
שטייגר
שטייגר בסיסי של "אהבה רבה" שטייגר בסיסי של "מגן אבות" שטייגר בסיסי של "ה' מלך" שטייגר (מיידיש, במקור מ: Steiger; בעברית: נוסח או מנהג או סולם) הם מודוסים שעליהם ביססו חזנים במזרח ובמערב אירופה את נוסח התפילה.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ושטייגר
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ושד"ר
שירים שהוקלטו על ידי דנה אינטרנשיונל
362x362px הזמרת-יוצרת הישראלית דנה אינטרנשיונל הקליטה שירים לשמונה אלבומי אולפן, שני אלבומי אוסף ומארז תקליטורים אחד בסך הכול.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ושירים שהוקלטו על ידי דנה אינטרנשיונל
תנועת העבודה
תנועת העבודה היא מכלול התנועות ומפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ותנועת העבודה
תחזקנה
ביאליק, בערך בתקופה בה נכתב השיר. תֶּחֱזַקְנָה הוא שמו העממי ועיבודו המקוצר והמולחן של בִּרְכּת עָם, שיר מאת חיים נחמן ביאליק, שאומץ כהמנון תנועת העבודה הישראלית.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ותחזקנה
תהילים קמ"ד
תהילים קמ"ד הוא המזמור ה-144 בספר תהילים.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ותהילים קמ"ד
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וטעמי המקרא
טוביה שלונסקי
טוביה שלונסקי (1874 – 22 במרץ 1928) היה חסיד חב"ד ופעיל בתנועת ההשכלה ובתנועת חובבי ציון באוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית ובאחרית ימיו ביישוב היהודי המתעורר בארץ ישראל.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וטוביה שלונסקי
בית היתומים הספרדי
שלט הכניסה המבנה, סמטת בורוכוף משמאלו, לפניו מבנה מסחרי ברחוב יפו ומעליו מתנשא בניין "חלונות לירושלים" שער הכניסה המקורי בחזית שפנתה לרחוב יפו בית חינוך יתומים הכללי או בית היתומים הספרדי הוא מוסד צדקה שהוקם ב-1902 על ידי ועד העדה הספרדית בירושלים.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ובית היתומים הספרדי
גיל אלדמע
גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וגיל אלדמע
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון והתקווה
הבה נגילה
הבה נגילה הוא פזמון עברי, מן המפורסמים ביותר בעולם, שזכה למעמד של שיר עם.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון והבה נגילה
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון והגייה תימנית
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וועד הלשון העברית
כל נדרי
תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וכל נדרי
ימי החנוכה
מחבר השיר המקורי ביידיש, מרדכי ריווסמן מחבר הגרסה העברית, אברהם אברונין ימי החנוכה הוא גירסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן).
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וימי החנוכה
יעקב כהן (משורר)
"אנו עולים ושרים" מאת יעקב כהן יעקב כָהָן (כהאן) (26 ביוני 1881 סלוצק – 20 בנובמבר 1960 תל אביב) היה משורר ישראלי, מחזאי, מתרגם, סופר ובלשן עברי, פעמיים חתן פרס ישראל.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ויעקב כהן (משורר)
ישראל בר-זכאי
ישראל בר-זכאי (ברדקי) (ג בכסלו ה'תר"ן, 26 בנובמבר 1889 - י"ד באלול ה'תש"ל 15 באוגוסט 1970) היה חזן ירושלמי, החזן הראשי של בית הכנסת החורבה במשך עשרות שנים.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וישראל בר-זכאי
ישראל בר-יהודה
ישראל בר-יהודה (אִידֶלסון) (15 בנובמבר 1895 – 4 במאי 1965) היה פעיל ציוני, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וישראל בר-יהודה
ידידיה אדמון
לוחית זיכרון על ביתו של ידידיה אדמון ברח' מהר"ל 6 בתל אביב ידידיה אדמון (גורוכוב) (5 בדצמבר 1894 – 2 באפריל 1982) היה מלחין ישראלי, ממניחי היסודות של הזמר העברי בראשית המאה ה-20, תוך שילוב אלמנטים אירופיים וחסידיים לצד אלמנטים ערביים.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון וידידיה אדמון
יהודה קסטל
הרב יהודה קסטל (קאשטיל; 1871–1936) היה אמן ואיש חינוך, משורר ומלחין, מחלוצי שיטת הלימוד עברית בעברית, וממייסדי שכונות הבוכרים, זיכרון משה ורוחמה בירושלים.
לִרְאוֹת אברהם צבי אידלסון ויהודה קסטל