גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
52 יחסים: מעוז צור, מרדכי סתר, משה נתנזון, משה ברגובסקי, משירי ארץ ישראל הישנה, מוזיקה קלאסית ישראלית, מוזיקה יהודית, מוזיקה יהודית דתית, א"צ אידלסון, א"צ אידלזון, א. צ. אידלסון, א. צ. אידלזון, אני מאמין (שחקי שחקי), אלחנן קירכהן, אליהו אריה שלייפר, אברהם צבי אידלזון, אהרן ליבושיצקי, אופירה גלוסקא, אידלסון, נעים זמירות ישראל, נח זלודקובסקי, ניגוני בעלז, סעדיה בן יוסף, סביבון סוב סוב סוב, פה בארץ חמדת אבות, קנטטה לשבת, קרני פרה, רמות אלון, שאול טשרניחובסקי, שלמה זלמן ריבלין, שלמה הופמן, שטייגר, שד"ר, שירים שהוקלטו על ידי דנה אינטרנשיונל, תנועת העבודה, תחזקנה, תהילים קמ"ד, טעמי המקרא, טוביה שלונסקי, בית היתומים הספרדי, גיל אלדמע, התקווה, הבה נגילה, הגייה תימנית, ועד הלשון העברית, כל נדרי, ימי החנוכה, יעקב כהן (משורר), ישראל בר-זכאי, ישראל בר-יהודה, ..., ידידיה אדמון, יהודה קסטל. להרחיב מדד (2 יותר) »
מעוז צור
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ומעוז צור · ראה עוד »
מרדכי סתר
מרדכי סתר (מימין) לצד המלחין אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' בשנות ה-40 מרדכי סתר, ינואר 1977 קרני 1 בתל אביב מרדכי סֵתֶר (סְטָרוֹמינסקי) (26 בפברואר 1916 – 8 באוגוסט 1994) היה מלחין ישראלי יליד נובורוסיסק שברוסיה, אחד מחמשת מלחיני הדור הראשון של המוזיקה האמנותית בישראל יחד עם פאול בן-חיים, עדן פרטוש, אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' ויוסף טל.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ומרדכי סתר · ראה עוד »
משה נתנזון
משה נתנזון (באנגלית: Moshe Nathanson; 1899 – 24 בפברואר 1981) היה חזן, מלחין, פזמונאי, זמר ומוזיקולוג יהודי-אמריקאי יליד ירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ומשה נתנזון · ראה עוד »
משה ברגובסקי
משה בֶּרֶגוֹבסקי (בכתיב יידי: בערעגאָווסקי; ברוסית: Моисей Яковлевич Береговский; 28 בדצמבר 1892 – 12 באוגוסט 1961) היה חוקר ואספן של מוזיקה יהודית אשכנזית במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ומשה ברגובסקי · ראה עוד »
משירי ארץ ישראל הישנה
משירי ארץ ישראל הישנה הוא אלבום אוסף של שירים עבריים שהוקלטו במסגרת תוכנית רדיו, ובהמשך הפכה לאלבום מוזיקה מצליח שיצא לאור בשנת 1975.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ומשירי ארץ ישראל הישנה · ראה עוד »
מוזיקה קלאסית ישראלית
נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה ביום השנה ה-70 להיווסדה, 2006 האורקסטרה של ראשון לציון, לפני 1899 תלמידי פסנתר בקונסרבטוריון כפר סבא בשנות ה-30 של המאה ה-20 מוזיקה לילדי מעברה בישראל שנת 50–1949 שיעור נגינה קבוצתי, נתיבות, שנות ה-70' מקהלת כפר ורבורג, 1973 הרביעייה הישראלית החדשה. משמאל: אלכסנדר טלמוזיקה קלאסית ישראלית החלה להתפתח בארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ומוזיקה קלאסית ישראלית · ראה עוד »
מוזיקה יהודית
לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ומוזיקה יהודית · ראה עוד »
מוזיקה יהודית דתית
חגיגות הלוויים בעת בניית בית המקדש השני. ציור משנת 1896מוזיקה יהודית דתית היא התופעה ההיסטורית של יצירה מוזיקלית למטרות דתיות וביצועה בקרב יהודים מאמינים מהתקופה המקראית ועד ימינו, בארץ ישראל ובתפוצות.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ומוזיקה יהודית דתית · ראה עוד »
א"צ אידלסון
#הפניה אברהם צבי אידלסון.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וא"צ אידלסון · ראה עוד »
א"צ אידלזון
#הפניה אברהם צבי אידלסון.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וא"צ אידלזון · ראה עוד »
א. צ. אידלסון
#הפניה אברהם צבי אידלסון.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וא. צ. אידלסון · ראה עוד »
א. צ. אידלזון
#הפניה אברהם צבי אידלסון.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וא. צ. אידלזון · ראה עוד »
אני מאמין (שחקי שחקי)
כתב ידו של טשרניחובסקי אני מאמין, הידוע גם במילותיו הראשונות, שחקי שחקי, הוא שיר שכתב המשורר שאול טשרניחובסקי (1875 –1943) באודסה בשנת 1892, ונכלל בשנת 1898 בקובץ שיריו הראשון, "חזיונות ומנגינות".
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ואני מאמין (שחקי שחקי) · ראה עוד »
אלחנן קירכהן
אֶלְחָנָן הֶנֶלִי קִירְכְהַן (בגרמנית: Elchanan Henle Kirchhahn) או גם חנוך וולף (Hennoch Wolf; סביב 1666 – 1757, או 1655 – 1735) היה רב גרמני-יהודי, חזן, סופר ומטיף מוסר.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ואלחנן קירכהן · ראה עוד »
אליהו אריה שלייפר
הפיוט היום תאמצנו בניגון עממי ובביצועם של שלייפר, מקהלת תלמידי החזנות של היברו יוניון קולג' בירושלים והקהל (יום כיפור תשס"ה, 2004) אליהו אריה שלייפר (נולד ב-8 ביוני 1939) הוא מוזיקולוג וחזן ישראלי.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ואליהו אריה שלייפר · ראה עוד »
אברהם צבי אידלזון
#הפניה אברהם צבי אידלסון.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ואברהם צבי אידלזון · ראה עוד »
אהרן ליבושיצקי
אהרן ליבושיצקי (22 באוגוסט 1874 – 26 ביולי 1942) היה סופר ומחנך, סופר ילדים, משורר, מסאי, מתרגם, עורך כתבי עת, ומחבר ספרי לימוד פדגוגים יהודי-פולני.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ואהרן ליבושיצקי · ראה עוד »
אופירה גלוסקא
אופירה גלוסקא שגיא (נולדה ב-5 במאי 1949) היא זמרת ישראלית.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ואופירה גלוסקא · ראה עוד »
אידלסון
קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ואידלסון · ראה עוד »
נעים זמירות ישראל
נעים זמירות ישראל (כינוי מסורתי לדוד המלך) היא יצירתו של המלחין פאול בן-חיים, שנכתבה לפי הזמנתה של "קרן נטלי קוסביצקי", שהמנצח סרגיי קוסביצקי הקים לאחר מות אשתו הראשונה.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ונעים זמירות ישראל · ראה עוד »
נח זלודקובסקי
נח זלודקובסקי (ביידיש: נח זאלודקאווסקי; 1859-1931) היה חזן ומלחין וידוע בתור מלחין השיר שאו ציונה נס ודגל.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ונח זלודקובסקי · ראה עוד »
ניגוני בעלז
תשע"ה ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וניגוני בעלז · ראה עוד »
סעדיה בן יוסף
הרב סעדיה בן יוסף היה מחכמי תימן במאה ה-16, רבה של העיר ג'יבלה ופייטן.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וסעדיה בן יוסף · ראה עוד »
סביבון סוב סוב סוב
השיר כפי שנדפס לראשונה ב-1923 סְבִיבוֹן – סוֹב סוֹב סוֹב הוא שיר לכבוד חג החנוכה מאת לוין קיפניס שהותאם ללחן עממי, ואשר עוסק במנהג המשחק בסביבון.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וסביבון סוב סוב סוב · ראה עוד »
פה בארץ חמדת אבות
פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת הוא שיר מאת ישראל דושמן.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ופה בארץ חמדת אבות · ראה עוד »
קנטטה לשבת
קנטטה לשבת היא יצירה בסגנון קנטטה לסולנים, מקהלה ותזמורת כלי קשת מאת המלחין מרדכי סתר (סטרומינסקי).
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וקנטטה לשבת · ראה עוד »
קרני פרה
קַרְנֵי פָרָ֟ה (לעיתים: פזר גדול, לעיתים נדירות: אופן ועגלה) הן מן הנדירים שבטעמי המקרא, המטעימות רק מילה אחת בתורה, בפרשת מסעי, ולפי המסורה רק 16 מילים בכל התנ"ך (מהן רק פעם אחת נוספת נקרא הטעם בציבור, במגילת אסתר).
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וקרני פרה · ראה עוד »
רמות אלון
שדרות גולדה מאיר בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות ב'. ברקע נראה עמק הארזים דרום-מערב השכונה, מעל נחל שמואל רמות אלון (ידועה גם בקיצור: רמות) היא שכונה הממוקמת בצפון-מערב ירושלים והיא אחת מהשכונות הגדולות בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ורמות אלון · ראה עוד »
שאול טשרניחובסקי
תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »
שלמה זלמן ריבלין
שלמה זלמן ריבלין (1884–1962) היה חזן, מלחין ומורה לחזנות.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ושלמה זלמן ריבלין · ראה עוד »
שלמה הופמן
שלמה הופמן (Hofman; 24 באפריל 1909 – 27 במרץ 1998) היה מוזיקולוג, מלחין ומורה ישראלי.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ושלמה הופמן · ראה עוד »
שטייגר
שטייגר בסיסי של "אהבה רבה" שטייגר בסיסי של "מגן אבות" שטייגר בסיסי של "ה' מלך" שטייגר (מיידיש, במקור מ: Steiger; בעברית: נוסח או מנהג או סולם) הם מודוסים שעליהם ביססו חזנים במזרח ובמערב אירופה את נוסח התפילה.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ושטייגר · ראה עוד »
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ושד"ר · ראה עוד »
שירים שהוקלטו על ידי דנה אינטרנשיונל
362x362px הזמרת-יוצרת הישראלית דנה אינטרנשיונל הקליטה שירים לשמונה אלבומי אולפן, שני אלבומי אוסף ומארז תקליטורים אחד בסך הכול.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ושירים שהוקלטו על ידי דנה אינטרנשיונל · ראה עוד »
תנועת העבודה
תנועת העבודה היא מכלול התנועות ומפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ותנועת העבודה · ראה עוד »
תחזקנה
ביאליק, בערך בתקופה בה נכתב השיר. תֶּחֱזַקְנָה הוא שמו העממי ועיבודו המקוצר והמולחן של בִּרְכּת עָם, שיר מאת חיים נחמן ביאליק, שאומץ כהמנון תנועת העבודה הישראלית.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ותחזקנה · ראה עוד »
תהילים קמ"ד
תהילים קמ"ד הוא המזמור ה-144 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ותהילים קמ"ד · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וטעמי המקרא · ראה עוד »
טוביה שלונסקי
טוביה שלונסקי (1874 – 22 במרץ 1928) היה חסיד חב"ד ופעיל בתנועת ההשכלה ובתנועת חובבי ציון באוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית ובאחרית ימיו ביישוב היהודי המתעורר בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וטוביה שלונסקי · ראה עוד »
בית היתומים הספרדי
שלט הכניסה המבנה, סמטת בורוכוף משמאלו, לפניו מבנה מסחרי ברחוב יפו ומעליו מתנשא בניין "חלונות לירושלים" שער הכניסה המקורי בחזית שפנתה לרחוב יפו בית חינוך יתומים הכללי או בית היתומים הספרדי הוא מוסד צדקה שהוקם ב-1902 על ידי ועד העדה הספרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ובית היתומים הספרדי · ראה עוד »
גיל אלדמע
גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וגיל אלדמע · ראה עוד »
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון והתקווה · ראה עוד »
הבה נגילה
הבה נגילה הוא פזמון עברי, מן המפורסמים ביותר בעולם, שזכה למעמד של שיר עם.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון והבה נגילה · ראה עוד »
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון והגייה תימנית · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וועד הלשון העברית · ראה עוד »
כל נדרי
תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וכל נדרי · ראה עוד »
ימי החנוכה
מחבר השיר המקורי ביידיש, מרדכי ריווסמן מחבר הגרסה העברית, אברהם אברונין ימי החנוכה הוא גירסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן).
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וימי החנוכה · ראה עוד »
יעקב כהן (משורר)
"אנו עולים ושרים" מאת יעקב כהן יעקב כָהָן (כהאן) (26 ביוני 1881 סלוצק – 20 בנובמבר 1960 תל אביב) היה משורר ישראלי, מחזאי, מתרגם, סופר ובלשן עברי, פעמיים חתן פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ויעקב כהן (משורר) · ראה עוד »
ישראל בר-זכאי
ישראל בר-זכאי (ברדקי) (ג בכסלו ה'תר"ן, 26 בנובמבר 1889 - י"ד באלול ה'תש"ל 15 באוגוסט 1970) היה חזן ירושלמי, החזן הראשי של בית הכנסת החורבה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וישראל בר-זכאי · ראה עוד »
ישראל בר-יהודה
ישראל בר-יהודה (אִידֶלסון) (15 בנובמבר 1895 – 4 במאי 1965) היה פעיל ציוני, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וישראל בר-יהודה · ראה עוד »
ידידיה אדמון
לוחית זיכרון על ביתו של ידידיה אדמון ברח' מהר"ל 6 בתל אביב ידידיה אדמון (גורוכוב) (5 בדצמבר 1894 – 2 באפריל 1982) היה מלחין ישראלי, ממניחי היסודות של הזמר העברי בראשית המאה ה-20, תוך שילוב אלמנטים אירופיים וחסידיים לצד אלמנטים ערביים.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון וידידיה אדמון · ראה עוד »
יהודה קסטל
הרב יהודה קסטל (קאשטיל; 1871–1936) היה אמן ואיש חינוך, משורר ומלחין, מחלוצי שיטת הלימוד עברית בעברית, וממייסדי שכונות הבוכרים, זיכרון משה ורוחמה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם צבי אידלסון ויהודה קסטל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_צבי_אידלסון
