סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אהרן חורין

מַדָד אהרן חורין

הרב אהרן חורין (בכתיב מיושן: "חארין" וגם "חארינער"; כ"ח באב ה'תקכ"ו, 3 באוגוסט 1766 – ט' באלול ה'תר"ד, 24 באוגוסט 1844) היה רבה של אראד. [1]

27 יחסים: מרדכי בנט, משה מינץ, משה קוניץ, מטרסבורג, אמרי נועם, ארד (עיר), ארון חורין, אברהם פרידמן, אהרן חורינר, אהרון חורין, ריב ההיכל, שטירל, שו"ת חתם סופר, לאופולד לעף, ליב שוואב, חורינר, בית הכנסת של ארד, בית הכנסת הגדול (וינה), דוד פריזנהויזן, הקרע ביהדות הונגריה, הלל ליכטנשטיין, כל נדרי, יעקב שטיינהרדט (רב), ירמיהו רוזנבוים, יהדות נאולוגית, יהדות רפורמית, יום-טוב ליפמן צונץ.

מרדכי בנט

קברו של הרב מרדכי בנט (1753–1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב רבי מרדכי בן אברהם בָּנֶט, או מהר"ם בנט (בכתיב שנהג אז: מרדכי בנעט, בלועזית: Marcus Benedict, "מרקוס בנדיקט"; ה'תקי"ג 1753 – י"ג באב ה'תקפ"ט 1829) היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מוראביה.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ומרדכי בנט · ראה עוד »

משה מינץ

בית הכנסת של אובודה הרב משה מינץ (בגרמנית: Moses Münz; תק"י, 1750 – ו' באלול תקצ"א, 15 באוגוסט 1831) היה רבה של אובודה, מחשובי רבני הונגריה בדורו.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ומשה מינץ · ראה עוד »

משה קוניץ

הרב משה קוניץ הרב משה קוניץ (לעיתים: קוניצר; ה'תקל"ד, 1774 – כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רבה של אובן ישן, וחוקר תולדות ישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ומשה קוניץ · ראה עוד »

מטרסבורג

מטרסבורג (בגרמנית: Mattersburg; בהונגרית: Nagymarton), המוכרת גם בשמה הקודם, מטרסדורף, היא עיר במדינת המחוז בורגנלנד שבאוסטריה.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ומטרסבורג · ראה עוד »

אמרי נועם

"אמרי נועם" (או "אמרי נעם") הוא שמם של ספרים אחדים של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ואמרי נועם · ראה עוד »

ארד (עיר)

ארד (ברומנית ובהונגרית: Arad) היא עיר ברומניה, בירת מחוז ארד שבשוליה המערביים של חבל טרנסילבניה, באזור ההיסטורי הקרוי קרישאנה (קֶרֶשׁווידֵק) או פרטיום (פארציום).

חָדָשׁ!!: אהרן חורין וארד (עיר) · ראה עוד »

ארון חורין

#הפניה אהרן חורין.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין וארון חורין · ראה עוד »

אברהם פרידמן

הרב אברהם פרידמן (1811? – 15 ביולי 1879), היה הרב הראשי האחרון של טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ואברהם פרידמן · ראה עוד »

אהרן חורינר

#הפניה אהרן חורין.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ואהרן חורינר · ראה עוד »

אהרון חורין

#הפניה אהרן חורין.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ואהרון חורין · ראה עוד »

ריב ההיכל

עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין וריב ההיכל · ראה עוד »

שטירל

שטירל (שם מדעי: Acipenser ruthenus; נקרא גם: אשטוריאן, האספן, זאב מים) הוא מין של דג ממשפחת החדקניים, מסוג החדקן.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ושטירל · ראה עוד »

שו"ת חתם סופר

שו"ת חתם סופר, הוא ספר שאלות ותשובות מפורסם שחובר על ידי רבי משה סופר.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ושו"ת חתם סופר · ראה עוד »

לאופולד לעף

הרב יהודה לייב לעף, מאוית לעיתים גם לב או לף או לו (גרמנית: Leopold Löw, הונגרית: Lőw Lipót; 22 במאי 1811 – 13 באוקטובר 1875) היה רב הקהילה היהודית בסגד, תאולוג והיסטוריון הונגרי יליד מוראביה, מהבולטים במלומדי חכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ולאופולד לעף · ראה עוד »

ליב שוואב

הרב יהודה ליב שוואב (בגרמנית: Löw Schwab, בהונגרית: Schwab Oroszlán Löw, "ארסלן"; ז' באדר א' תקנ"ד, 7 בפברואר 1794 – ט' בניסן תרי"ז, 3 באפריל 1857) היה אב בית דין פרוסניץ ופשט, חלוץ המעבר לרבנות מודרנית בקהילות מוראביה וראשון הרבנים הנאולוגים בהונגריה.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין וליב שוואב · ראה עוד »

חורינר

#הפניה אהרן חורין.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין וחורינר · ראה עוד »

בית הכנסת של ארד

בית הכנסת הראשון של ארד, רומניה, נבנה מעץ בשנת 1742 על חלקת קרקע שנתרמה על ידי אשה בשם נחומה.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ובית הכנסת של ארד · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול (וינה)

ללא.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ובית הכנסת הגדול (וינה) · ראה עוד »

דוד פריזנהויזן

ר' דוד פריזִנהוֹיזֶן (בעברית על דרך היידיש; בגרמנית: David Friesenhausen, פריזנהַאוּזן; 1756 – 23 במרץ 1828, קרלסבורג), מתמטיקאי, דיין ואיש תנועת ההשכלה, הראשון שהציע הקמת בית מדרש לרבנים באימפריה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ודוד פריזנהויזן · ראה עוד »

הקרע ביהדות הונגריה

הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »

הלל ליכטנשטיין

רבי הלל ליכטנשטיין (מכונה "בעל משכיל אל דל" על שם ספרו וכן "רבי הלל מקולומיאה" ע"ש עירו; י"א בכסלו ה'תקע"ה, 24 בנובמבר 1814 - י' באייר ה'תרנ"א, 18 במאי 1891) היה מתלמידי החת"ם סופר, כיהן כאב"ד מרגרטן, קלויזנבורג, סיקסו וקולומיאה.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין והלל ליכטנשטיין · ראה עוד »

כל נדרי

תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין וכל נדרי · ראה עוד »

יעקב שטיינהרדט (רב)

הרב יעקב שטיינהרדט (בהונגרית: Steinhardt Jakab; מאקו, 17 בדצמבר 1818 – ארד, 2 בפברואר 1885) היה רב הונגרי.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ויעקב שטיינהרדט (רב) · ראה עוד »

ירמיהו רוזנבוים

הרב ירמיהו רוזנבוים (מכונה גם ר' ירמיהו ממטרסדורף. ה'תע"ג, אושווינצ'ים - ד' באב ה'תקס"ד, יולי 1805, דברצן) היה רב פולני-הונגרי שכיהן כרב במטרסדורף ובסאנטוב.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין וירמיהו רוזנבוים · ראה עוד »

יהדות נאולוגית

נאולוגים (בהונגרית: neológ irányzat, "הפלג הנאולוגי") הוא הכינוי השגור לחברי אחד משני ארגוני הקהילות הגדולים ביהדות הונגריה.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ויהדות נאולוגית · ראה עוד »

יהדות רפורמית

היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ויהדות רפורמית · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן צונץ

הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.

חָדָשׁ!!: אהרן חורין ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אהרן_חורין

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »