אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

אהרן חורין

מַדָד אהרן חורין

הרב אהרן חורין (בכתיב מיושן: "חארין" וגם "חארינער"; כ"ח באב ה'תקכ"ו, 3 באוגוסט 1766 – ט' באלול ה'תר"ד, 24 באוגוסט 1844) היה רבה של אראד. [1]

תוכן עניינים

  1. 27 יחסים: מרדכי בנט, משה מינץ, משה קוניץ, מטרסבורג, אמרי נועם, ארד (עיר), ארון חורין, אברהם פרידמן, אהרן חורינר, אהרון חורין, ריב ההיכל, שטירל, שו"ת חתם סופר, לאופולד לעף, ליב שוואב, חורינר, בית הכנסת של ארד, בית הכנסת הגדול (וינה), דוד פריזנהויזן, הקרע ביהדות הונגריה, הלל ליכטנשטיין, כל נדרי, יעקב שטיינהרדט (רב), ירמיהו רוזנבוים, יהדות נאולוגית, יהדות רפורמית, יום-טוב ליפמן צונץ.

מרדכי בנט

קברו של הרב מרדכי בנט (1753–1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב רבי מרדכי בן אברהם בָּנֶט, או מהר"ם בנט (בכתיב שנהג אז: מרדכי בנעט, בלועזית: Marcus Benedict, "מרקוס בנדיקט"; ה'תקי"ג 1753 – י"ג באב ה'תקפ"ט 1829) היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מוראביה.

לִרְאוֹת אהרן חורין ומרדכי בנט

משה מינץ

בית הכנסת של אובודה הרב משה מינץ (בגרמנית: Moses Münz; תק"י, 1750 – ו' באלול תקצ"א, 15 באוגוסט 1831) היה רבה של אובודה, מחשובי רבני הונגריה בדורו.

לִרְאוֹת אהרן חורין ומשה מינץ

משה קוניץ

הרב משה קוניץ הרב משה קוניץ (לעיתים: קוניצר; ה'תקל"ד, 1774 – כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רבה של אובן ישן, וחוקר תולדות ישראל.

לִרְאוֹת אהרן חורין ומשה קוניץ

מטרסבורג

מטרסבורג (בגרמנית: Mattersburg; בהונגרית: Nagymarton), המוכרת גם בשמה הקודם, מטרסדורף, היא עיר במדינת המחוז בורגנלנד שבאוסטריה.

לִרְאוֹת אהרן חורין ומטרסבורג

אמרי נועם

"אמרי נועם" (או "אמרי נעם") הוא שמם של ספרים אחדים של ספרות תורנית.

לִרְאוֹת אהרן חורין ואמרי נועם

ארד (עיר)

ארד (ברומנית ובהונגרית: Arad) היא עיר ברומניה, בירת מחוז ארד שבשוליה המערביים של חבל טרנסילבניה, באזור ההיסטורי הקרוי קרישאנה (קֶרֶשׁווידֵק) או פרטיום (פארציום).

לִרְאוֹת אהרן חורין וארד (עיר)

ארון חורין

#הפניה אהרן חורין.

לִרְאוֹת אהרן חורין וארון חורין

אברהם פרידמן

הרב אברהם פרידמן (1811? – 15 ביולי 1879), היה הרב הראשי האחרון של טרנסילבניה.

לִרְאוֹת אהרן חורין ואברהם פרידמן

אהרן חורינר

#הפניה אהרן חורין.

לִרְאוֹת אהרן חורין ואהרן חורינר

אהרון חורין

#הפניה אהרן חורין.

לִרְאוֹת אהרן חורין ואהרון חורין

ריב ההיכל

עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.

לִרְאוֹת אהרן חורין וריב ההיכל

שטירל

שטירל (שם מדעי: Acipenser ruthenus; נקרא גם: אשטוריאן, האספן, זאב מים) הוא מין של דג ממשפחת החדקניים, מסוג החדקן.

לִרְאוֹת אהרן חורין ושטירל

שו"ת חתם סופר

שו"ת חתם סופר, הוא ספר שאלות ותשובות מפורסם שחובר על ידי רבי משה סופר.

לִרְאוֹת אהרן חורין ושו"ת חתם סופר

לאופולד לעף

הרב יהודה לייב לעף, מאוית לעיתים גם לב או לף או לו (גרמנית: Leopold Löw, הונגרית: Lőw Lipót; 22 במאי 1811 – 13 באוקטובר 1875) היה רב הקהילה היהודית בסגד, תאולוג והיסטוריון הונגרי יליד מוראביה, מהבולטים במלומדי חכמת ישראל.

לִרְאוֹת אהרן חורין ולאופולד לעף

ליב שוואב

הרב יהודה ליב שוואב (בגרמנית: Löw Schwab, בהונגרית: Schwab Oroszlán Löw, "ארסלן"; ז' באדר א' תקנ"ד, 7 בפברואר 1794 – ט' בניסן תרי"ז, 3 באפריל 1857) היה אב בית דין פרוסניץ ופשט, חלוץ המעבר לרבנות מודרנית בקהילות מוראביה וראשון הרבנים הנאולוגים בהונגריה.

לִרְאוֹת אהרן חורין וליב שוואב

חורינר

#הפניה אהרן חורין.

לִרְאוֹת אהרן חורין וחורינר

בית הכנסת של ארד

בית הכנסת הראשון של ארד, רומניה, נבנה מעץ בשנת 1742 על חלקת קרקע שנתרמה על ידי אשה בשם נחומה.

לִרְאוֹת אהרן חורין ובית הכנסת של ארד

בית הכנסת הגדול (וינה)

ללא.

לִרְאוֹת אהרן חורין ובית הכנסת הגדול (וינה)

דוד פריזנהויזן

ר' דוד פריזִנהוֹיזֶן (בעברית על דרך היידיש; בגרמנית: David Friesenhausen, פריזנהַאוּזן; 1756 – 23 במרץ 1828, קרלסבורג), מתמטיקאי, דיין ואיש תנועת ההשכלה, הראשון שהציע הקמת בית מדרש לרבנים באימפריה האוסטרית.

לִרְאוֹת אהרן חורין ודוד פריזנהויזן

הקרע ביהדות הונגריה

הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.

לִרְאוֹת אהרן חורין והקרע ביהדות הונגריה

הלל ליכטנשטיין

רבי הלל ליכטנשטיין (מכונה "בעל משכיל אל דל" על שם ספרו וכן "רבי הלל מקולומיאה" ע"ש עירו; י"א בכסלו ה'תקע"ה, 24 בנובמבר 1814 - י' באייר ה'תרנ"א, 18 במאי 1891) היה מתלמידי החת"ם סופר, כיהן כאב"ד מרגרטן, קלויזנבורג, סיקסו וקולומיאה.

לִרְאוֹת אהרן חורין והלל ליכטנשטיין

כל נדרי

תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.

לִרְאוֹת אהרן חורין וכל נדרי

יעקב שטיינהרדט (רב)

הרב יעקב שטיינהרדט (בהונגרית: Steinhardt Jakab; מאקו, 17 בדצמבר 1818 – ארד, 2 בפברואר 1885) היה רב הונגרי.

לִרְאוֹת אהרן חורין ויעקב שטיינהרדט (רב)

ירמיהו רוזנבוים

הרב ירמיהו רוזנבוים (מכונה גם ר' ירמיהו ממטרסדורף. ה'תע"ג, אושווינצ'ים - ד' באב ה'תקס"ד, יולי 1805, דברצן) היה רב פולני-הונגרי שכיהן כרב במטרסדורף ובסאנטוב.

לִרְאוֹת אהרן חורין וירמיהו רוזנבוים

יהדות נאולוגית

נאולוגים (בהונגרית: neológ irányzat, "הפלג הנאולוגי") הוא הכינוי השגור לחברי אחד משני ארגוני הקהילות הגדולים ביהדות הונגריה.

לִרְאוֹת אהרן חורין ויהדות נאולוגית

יהדות רפורמית

היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

לִרְאוֹת אהרן חורין ויהדות רפורמית

יום-טוב ליפמן צונץ

הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.

לִרְאוֹת אהרן חורין ויום-טוב ליפמן צונץ

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אהרן_חורין