אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

אורי קיסרי

מַדָד אורי קיסרי

אוּרי קיסרי (19 בינואר 1901 – 10 בינואר 1979) היה עיתונאי ישראלי, עורכו הראשון של "העולם הזה". [1]

תוכן עניינים

  1. 94 יחסים: מאנה כץ, מארה סאד, מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג, מרדכי בן הלל הכהן, משה איינהורן, משה קניוק, משה שרת, משה ליבר, משולם ליבונטין, מתתיהו רוזין, אמיר דרורי, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, אסתר גוברקובסקי-שולריכטר, ארנסט סטפורד, אלתר לוין, אלכסנדר אהרנסון, אב"א אחימאיר, אברהם סוסקין, אברהם וינשל, אגודת משוטטים ארץ-ישראלית, אגודת העיתונאים בתל אביב, אדם שליין, אהרן אבן-חן, אהרן אהרנסון, אהרן קלאוס, איתמר בן-אב"י, נעמי אלסקובסקי, נפוליון - חי או מת!, נתן קייזרמן, נחום איתן, נחום סלושץ, ניל"י, עקרה (שיר), עבר הדני, עיתונות עברית, עיתונות בישראל, פרס סוקולוב, צבר (סלנג), צבר מצוי, צבי הרי נדל, צדוק ליינמן, קפה פילץ, קולנוע ציון, קיסרי, ראלף בודילי, רצח יוחנן שטל וסליה זוהר, רות גלר, רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים, שמואל צבי הולצמן, שרה יערי, ... להרחיב מדד (44 יותר) »

מאנה כץ

בית קטן בשדה 1932 שמן על בד.תמונה להחלפה מָאנֵה כץ (ידוע בצרפת כ-Emmanuel Mané-Katz, ברוסית: Иммануэль Лазаревич Кац - עמנואל לזרביץ' כץ) היה צייר צרפתי יהודי יליד אוקראינה, המשויך לאסכולה של פריז.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ומאנה כץ

מארה סאד

עלילת "מארה סאד" מתרחשת בבית החולים שרנטון הפקת "מארה סאד" באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, 2005, בבימויו של סטיבן נובינסקי הפקת "מארה סאד" באוניברסיטת מדינת ניו יורק בפרדוניה, 2008, בבימויו של ג'יימס אייבי הפקת "מארה סאד" בתיאטרון נוט, 2000, בבימויו של בראס מייס מארה/סאד, או בשמו המלא סיפור רדיפתו ומותו של ז'אן-פול מארה.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ומארה סאד

מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג

אבשלום פיינברג פרשת מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג מקיפה את הניסיונות לזהות את מקום הירצחו של חבר ניל"י, אבשלום פיינברג, בהיתקלות עם בדואים כשהיה בשליחות ניל"י, את מציאת עצמותיו על ידי רב-סרן שלמה בן אלקנה, ואת הבאתו לקבר ישראל בטקס צבאי ממלכתי בחלקת עולי הגרדום שבבית הקברות הצבאי בהר הרצל, מקום אליו הועברו מאוחר יותר גם שרידי גופתו של יוסף לישנסקי.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ומציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג

מרדכי בן הלל הכהן

מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ומרדכי בן הלל הכהן

משה איינהורן

ד"ר משה איינְהוֹרְן (בכתיב יידי: איינהאָרן; באנגלית: Moses Einhorn; 17 בפברואר 1896, וולקוביסק, פלך גרודנו, רוסיה – 9 בפברואר 1966, ניו יורק) היה רופא גסטרואנטרולוג יהודי אמריקאי, מייסדו ועורכו של כתב העת "הרופא העברי".

לִרְאוֹת אורי קיסרי ומשה איינהורן

משה קניוק

משה קַניוּק (1 במרץ 1899; י"ד באדר ה'תרנ"ט - 17 באפריל 1972) היה מנהלו של מוזיאון תל אביב לאמנות וממייסדי כפר הילדים גבעת המורה.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ומשה קניוק

משה שרת

עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ומשה שרת

משה ליבר

משה ליבר (1887–1962) היה דרמטורג, מחזאי, עיתונאי, במאי, איש תרבות, הוגה דעות והעורך הראשי של השבועון "החיים הללו".

לִרְאוֹת אורי קיסרי ומשה ליבר

משולם ליבונטין

ד"ר משולם לֶיבונטין (אייר תרמ"ד 1884 – 18 בספטמבר 1957) היה רופא, מנהל בית החולים הדסה (תל אביב) ומייסד ארגון מגן דוד אדום בתל אביב.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ומשולם ליבונטין

מתתיהו רוזין

קברו של מתתיהו רוזין בבית העלמין נחלת יצחק מתתיהו רוזין (1916 – 1 במאי 1950) היה זמר פזמונים, בדרן, מגיש ושחקן עברי בתל אביב בימי היישוב.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ומתתיהו רוזין

אמיר דרורי

אמיר דרורי (5 באוגוסט 1937 – 12 במרץ 2005) היה אלוף בצה"ל, ראש אג"ם, מפקד פיקוד הצפון וסגן הרמטכ"ל.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ואמיר דרורי

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

דוד תדהר עם האנציקלופדיה בעריכתו אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו היא אנציקלופדיה בעריכתו של דוד תדהר המונה 19 כרכים ובהם 6,000 ערכים, המכילים חומר ביוגרפי על אודות אישים יהודים שסייעו בבניית ארץ ישראל למן המחצית השנייה של המאה ה-19 ואילך.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ואנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

אסתר גוברקובסקי-שולריכטר

ד"ר אסתר גוֹבֿרקוֹבסקי-שׁוּלריכטֶר (1892, נוֹבֿוֹפַּבלוֹבקָה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית, כיום באוקראינה – 1959, תל אביב).

לִרְאוֹת אורי קיסרי ואסתר גוברקובסקי-שולריכטר

ארנסט סטפורד

ארנסט סטפורד (באנגלית: Ernest Robert Stafford; 1896 - ?) היה קצין במשטרת המנדט בארץ ישראל בתקופת המנדט, שנטל חלק בניהול החקירה של פרשת רצח ארלוזורוב.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וארנסט סטפורד

אלתר לוין

אלתר לוין בלבוש מערבי המילים 'אסף הלוי תרפ"ג' בפתח ביתו ברוממה ממוזער אלתר לוין (כ"ה בטבת תרמ"ג, 4 בינואר 1883 – י"ד בתשרי תרצ"ד, 4 באוקטובר 1933), שנודע גם בכינויו הספרותי אסף הלוי, היה איש עסקים בינלאומי, מרגל ומקימה של רשת ריגול חשובה, משורר ירושלמי ומחלוצי ענף הביטוח בארץ ישראל.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ואלתר לוין

אלכסנדר אהרנסון

אלכסנדר (אלכס) אהרנסון (28 בספטמבר 1888 – 28 במרץ 1948) היה פעיל ציוני, עיתונאי ומחבר מארץ ישראל, בן למשפחת אהרנסון מזכרון יעקב.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ואלכסנדר אהרנסון

אב"א אחימאיר

אַבָּ"א אֲחִימֵאִיר (אַבָּא שָׁאוּל גֶיְסִינוֹבִיץ'; ז' בחשוון תרנ"ח, 2 בנובמבר 1897 – ה' בסיוון תשכ"ב, 6 ביוני 1962) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, תנועת הנוער בית"ר וברית הציונים הרוויזיוניסטים, עיתונאי, פובליציסט, היסטוריוסוף ד"ר לפילוסופיה וסופר ישראלי.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ואב"א אחימאיר

אברהם סוסקין

אברהם סוסקין, הגרלת המגרשים לאחוזת בית אברהם סוסקין, צילום הצריף באום ג'וניאברהם סוֹסְקין (28 בנובמבר 1881 – 28 באוגוסט 1963) היה צלם עברי אשר תיעד את הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ואברהם סוסקין

אברהם וינשל

אברהם וֶיְנְשַל (27 בדצמבר 1893 – 11 בינואר 1968) היה משפטן ביישוב ובתקופת המדינה, יושב ראש לשכת הסתדרות עורכי הדין בישראל, חבר אספת הנבחרים ואזרח כבוד של חיפה.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ואברהם וינשל

אגודת משוטטים ארץ-ישראלית

דוד בנבנישתי בחברת "אגודת המשוטטים". ראשון מימין למטה: ישראל הירשפלד "עין משוטטים" בנחל שיח המנציח את שמה של האגודה אגודת משוטטים ארץ-ישראלית (אמא"י) היה שמן של מספר קבוצות מטיילים שפעלו בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ואגודת משוטטים ארץ-ישראלית

אגודת העיתונאים בתל אביב

אגודת העיתונאים בתל אביב הוא ארגון המאגד עיתונאים רבים בישראל, ומטרתו לגבש אג'נדות כלליות לציבור העיתונאים, לקדם השגת מטרות משותפות, ולספק פלטפורמה לשיח בין-תחומי בין עיתונאים ממגוון רחב של עיתונים ובעלי מומחיות שונים.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ואגודת העיתונאים בתל אביב

אדם שליין

חתימתו של אדם שליין אדם שליין (נכתב גם שלין) (14 בספטמבר 1910 – 30 במאי 1957) היה קריקטוריסט ומאייר ישראלי, מחלוצי הקריקטורה בארץ ישראל.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ואדם שליין

אהרן אבן-חן

אהרן אבן-חן (פיינשטיין) (7 בספטמבר 1908 – 17 במאי 1990) היה עיתונאי, סופר ואיש ציבור ישראלי, מראשוני העיר נתניה.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ואהרן אבן-חן

אהרן אהרנסון

אהרן אהרנסון (בלועזית: Aaron Aaronsohn, 21 במאי 1876 – 15 במאי 1919) היה בוטנאי, אגרונום וגאולוג, ראשון לאנשי המדע היהודים בארץ ישראל וראש מחתרת הריגול ניל"י.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ואהרן אהרנסון

אהרן קלאוס

אהרן קלאוס (ח' בטבת ה'תרע"ד, 6 בינואר 1914 – 19 ביוני 1961) היה עיתונאי ועורך ישראלי, פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית בליטא ובישראל, חבר מערכת "מעריב" ועורך החדשות של העיתון מ-1949 ועד מותו, ומראשי אגודת העיתונאים בתל אביב.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ואהרן קלאוס

איתמר בן-אב"י

איתמר (בן-ציון) בן-יהודה (27 ביולי 1885 – 8 באפריל 1943) היה עיתונאי עברי, פעיל ציוני ונמנה עם מייסדי נתניה ואבן יהודה.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ואיתמר בן-אב"י

נעמי אלסקובסקי

ממוזער נעמי אלסקובסקי-לנדא (1921–2013) הייתה רקדנית, כוריאוגרפית ומורה למחול ישראלית.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ונעמי אלסקובסקי

נפוליון - חי או מת!

נפוליון – חי או מת! הוא מחזה מאת נסים אלוני אשר הועלה לראשונה בתיאטרון בימות בחודש אוקטובר 1970.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ונפוליון - חי או מת!

נתן קייזרמן

נתן קייזרמן (דצמבר 1863 ז' בטבת תרכ"ד - 9 ביוני 1945) היה אגרונום, בנקאי ופעיל ציבור בתקופת היישוב.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ונתן קייזרמן

נחום איתן

נחום איתן בצעירותו, במראה מסוגנן נחום איתן (איתין) (1902 – 25 ביוני 1976), חלוץ ענף תעשיית גלופות ההדפסה (צינקוגרפיות) בתל אביב, מרוכשי השבועון "העולם הזה" בשנות ה-50, והמו"ל והעורך האחראי של הדו-שבועון "כלנוע".

לִרְאוֹת אורי קיסרי ונחום איתן

נחום סלושץ

נחום סלושץ (כ"ח בכסלו תרל"ג, 28 בדצמבר 1872, סמורגון, רוסיה – ב' בטבת תשכ"ז, 15 בדצמבר 1966, גדרה) היה סופר, חוקר לשונות המזרח וקדמוניות היהודים בארצות המזרח.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ונחום סלושץ

ניל"י

ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וניל"י

עקרה (שיר)

רחל המשוררת שם.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ועקרה (שיר)

עבר הדני

עבר הדני (אהרן פלדמן; כ"ב בניסן תרנ"ט, 2 באפריל 1899 – כ"ד בניסן תשל"ב, 8 באפריל 1972) היה חלוץ, מומחה לחקלאות, חוקר תולדות היישוב, משורר, מחזאי וסופר עברי ויידי, עורך ומתרגם.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ועבר הדני

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ועיתונות עברית

עיתונות בישראל

עיתונים בישראל, 1949 הקיר החיצוני של בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב עיתונות בארץ ישראל החלה ב-1863, עוד בימי היישוב הישן, כשיצא לאור הלבנון, העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ועיתונות בישראל

פרס סוקולוב

פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית על-שם נחום סוקולוב, הוא פרס ישראלי בתחום העיתונות.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ופרס סוקולוב

צבר (סלנג)

קקטוסים ליד דגלי ישראל צמח הצבר ופירותיו שהיוו השראה לכינוי צַבָּר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש לתיאור כל יהודי יליד-ארץ ישראל.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וצבר (סלנג)

צבר מצוי

כיכר הצבר בפתח תקווהצַבָּר מָצוּי (שם מדעי: Opuntia ficus-indica) הוא אחד ממיני הקקטוס.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וצבר מצוי

צבי הרי נדל

צבי הַרי נָדֶל (Zvi Harry Nadel; 1908 – 1987) היה מלחין, פסנתרן, מורה ותאורטיקן מוזיקה ישראלי.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וצבי הרי נדל

צדוק ליינמן

צדוק לֶיינמן (לעיתים נכתב לינמן) (27 בדצמבר 1904, י"ט בטבת תרס"ה – 27 בנובמבר 1973) היה מו"ל ובעל בית דפוס ישראלי, שוחר ספרות עברית, מייסד דפוס צה"ל, מייסד הוצאת הספרים "צ' ליינמן" ומייסד בית הדפוס "אוֹרצֵל" ברמת גן.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וצדוק ליינמן

קפה פילץ

מבנה בית הקפה ב-1941 קולנוע", 1941 קפה פּילְץ היה בית קפה היסטורי על שפת ימה של תל אביב ב"כיכר לונדון", שנוסד ב-1938 על ידי הקבלן אריה פילץ.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וקפה פילץ

קולנוע ציון

קולנוע ציון (בימין התמונה), שנות ה-40 ממוזער קולנוע ציון (נודע בתקופות מסוימות גם כראינוע ציון ואולם ציון) היה בית קולנוע ירושלמי ותיק שהיה ממוקם בכיכר ציון ופעל במשך 60 שנה, מ-1912 ועד 1972.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וקולנוע ציון

קיסרי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וקיסרי

ראלף בודילי

ראלף בארלנד בודילי (באנגלית: Ralph Burland Bodilly; 26 ביולי 1884 – 24 ביוני 1961) היה שופט בריטי שכיהן בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וראלף בודילי

רצח יוחנן שטל וסליה זוהר

סליה זוהר ויוחנן שטל צילום משותף של גפירים (שוטרים) בכפר סבא עם המפקד אברהם דרויאן (משמאל), יוני 1933 רצח יוחנן שְטָל וסַלְיָה זוהר היה אונס קבוצתי ורצח של זוג יהודים שביצעו בדואים משבט ערב אל-קורעאן בחוף הרצליה שהסעיר את היישוב היהודי בארץ ישראל בשנת 1931.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ורצח יוחנן שטל וסליה זוהר

רות גלר

רות גלר-אשכר (שמה המקורי: רות קוכמן; נולדה ב-16 באוקטובר 1923) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, מוזיקאית ומורה למשחק ישראלית.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ורות גלר

רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים

מארק איווניר, יבגניה דודינה ודרור קרן בהצגה "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", תיאטרון גשר "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", גשר "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", גשר "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", גשר "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", גשר רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים (באנגלית: Rosencrantz and Guildenstern Are Dead) הוא מחזה מאת טום סטופארד, שהועלה לראשונה בפסטיבל אדינבורו בשנת 1966.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ורוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים

שמואל צבי הולצמן

שמואל צבי הולצמן המרפאה שהקים הולצמן לבנו הרופא בכפר עציון (1936) שמואל צבי הולצמן (1883 (לערך), ירושלים - 9 בדצמבר 1960, רחובות) היה איש עסקים חרדי, ממייסדי חברת "אל-ההר".

לִרְאוֹת אורי קיסרי ושמואל צבי הולצמן

שרה יערי

שרה יערי (רֵזיטל) (דצמבר 1914 – 31 בדצמבר 1994, כ"ח בטבת תשנ"ה) הייתה זמרת מצו-סופרן ישראלית שפעלה מתחילת שנות ה-40 ועד סוף שנות ה-70.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ושרה יערי

שלום שוורצבארד

קברו של שלום שווארצבארד באביחיל הכיתוב על קברו של שלום שווארצבארד באביחיל. לוחית זיכרון ליד קברו של שלום שווארצבארד באביחיל שלום שמואל שוורצבּארד (או שולם שמיל שוורצבּורד; בכתב לטיני: Scholom Schwartzbard; ברוסית: Самуил Исаакович Шварцбурд, סמואיל איסַקוביץ שווארצבורד; תרמ"ו, 18 באוגוסט 1886 – א' באדר תרצ"ח, 3 במרץ 1938), מכונה "הנוקם" ומוכר גם בשם העט היידי שלו "בעל-חלומות" (מבוטא: "בעל-חלוימס"), היה אנרכיסט ומשורר יהודי יליד בסרביה.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ושלום שוורצבארד

שושנה פרסיץ

שושנה פֶּרְסִיץ (16 בנובמבר 1893 – 22 במרץ 1969) הייתה חברת הכנסת הראשונה עד השלישית מטעם סיעת הציונים הכלליים, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מראשי הציונים הכלליים והאישה הבכירה במפלגה זו.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ושושנה פרסיץ

שולמית גורנגוט-גולדשטיין

שולמית גוֹרנגוּט–גולדשטיין (1914, יאמפול, אוקראינה – 2011, בנימינה, ישראל) הייתה פרח הטיִס הארץ ישראלית הראשונה.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ושולמית גורנגוט-גולדשטיין

תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909

250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909 הוא ספר שיצא לאור ב-1990 לרגל תערוכת צילומים שנערכה במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב לציון 80 שנה ליסוד העיר.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ותל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909

תיאטרון זווית

ג'יפ ויליס סטיישן משמש כתיאטרון נייד עבור תיאטרון זווית תיאטרון זווית נוסד ב-1959 על ידי פנינה גרי, שמואל עצמון ושמואל עומר (מנהל כללי).

לִרְאוֹת אורי קיסרי ותיאטרון זווית

לאה אבושדיד

ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן-חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מצבת הקבר בהר הזיתים לאה אבושדיד (בן-אב"י) (1889 - 15 בפברואר 1982) הייתה אשתו של איתמר בן-אב"י, בנו של מחיה השפה העברית אליעזר בן-יהודה.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ולאה אבושדיד

טוב למות בעד ארצנו

המשפט "טוב למות בעד ארצנו" חקוק על אנדרטת האריה השואג לזכר מגיני תל חי (2009) "טוב למות בעד ארצנו" היא אמרת כנף וסיסמה בתרבות הישראלית, המבוססת על דבריו האחרונים של יוסף טרומפלדור, לפי עדויות הנוכחים.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וטוב למות בעד ארצנו

זאב וינשל

בן-ציון זאב (ולדימיר) וֶיְנְשַל (26 בדצמבר 1863 – 13 בדצמבר 1943) היה רופא ופעיל ציבור בחיפה.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וזאב וינשל

חנה אורלוף

הפסל של ראובן רובין, 1926, ארדחנה אוֹרְלוֹף (12 ביולי 1888 – 18 בדצמבר 1968) הייתה פסלת צרפתייה-יהודייה, ילידת האימפריה הרוסית.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וחנה אורלוף

חיים גליקשטיין

חיים גליקשטיין (1 באפריל 1915 – 15 במאי 1986) היה עיתונאי ומבקר תיאטרון ישראלי, מזכיר עיתון "דבר", ומתרגם פורה, שתרגם לעברית עשרות ספרים ומחזות רבים.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וחיים גליקשטיין

בצלאל החדש

"בית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות" או "בצלאל החדש" הוא בית ספר לאמנות ועיצוב, שהוקם בירושלים בשנת 1935 במקומו של "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות".

לִרְאוֹת אורי קיסרי ובצלאל החדש

בשפל

מבנה ששימש בעבר מעון לעניים חסרי בית, ששימש השראה לדמויות במחזה "בשפל". כיום משמש הבניין כמשרדי סוכנות ההגירה של ניז'ני נובגורוד בשפל (ברוסית: На дне) הוא מחזה בארבע מערכות, פרי עטו של מקסים גורקי.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ובשפל

בית המשפט (תוכנית רדיו)

יעקב בן-הרצל, יוזם התוכנית ומגישה, ורחל הרמתי, מפיקת התוכנית "בית המשפט" הייתה תוכנית רדיו ששודרה ב"קול ישראל" במשך שנים רבות, וכללה משפט מבוים, שהתבסס על משפט אמיתי שנערך בישראל או בחו"ל.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ובית המשפט (תוכנית רדיו)

ג'ניה ברגר

גֶ'ניָה ברגר (5 בספטמבר 1907 או 1910 – 7 בספטמבר 2000, ז' באלול תש"ס) הייתה ציירת, מעצבת במה ותלבושות ואמנית קרמיקה ישראלית.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וג'ניה ברגר

ג'ורג' ואל

ג'ורג' ואל (ברומנית: George Val; 1915 בוקרשט - 26 באוקטובר 1961) היה מנהל תיאטרון, מפיק, במאי ומבקר תיאטרון יהודי רומני וישראלי.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וג'ורג' ואל

גרשון ק' גרשוני

גרשון ק' גרשוּני (קָמֶלהַאר) (Gershon K. Gershuni; 1902 – 22 בספטמבר 1969, ירושלים) היה מבקר תיאטרון ואמנות ישראלי.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וגרשון ק' גרשוני

גיל קיסרי

גיל קיסרי (28 ביוני 1931 – 12 בספטמבר 2023) היה עיתונאי ישראלי.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וגיל קיסרי

דב יודקובסקי

יודקובסקי, 2007 דב יוּדקוֹבסקי (24 במרץ 1923 – 28 בדצמבר 2010) היה עיתונאי ועורך ישראלי, שערך את "ידיעות אחרונות" במשך שנים רבות ונחשב למי שהביא את העיתון לתפוצה רחבה ביותר.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ודב יודקובסקי

דואר היום

ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ודואר היום

המכשפה

שער המחזה המכשפה, ורשה תרס"ה 1905 המכשפה (ביידיש: די כישוף-מאכערין, די צויבערין, קאלדוניא) הוא מחזה מוזיקלי שנכתב והועלה ב-1877 או 1878 על ידי אברהם גולדפדן.

לִרְאוֹת אורי קיסרי והמכשפה

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

לִרְאוֹת אורי קיסרי והארץ

העולם הזה

חיילים קוראים את השבועון "העולם הזה", במועדון החייל בתל אביב, 1948 "העולם הזה" היה שבועון חדשות ורכילות ישראלי בעל סממנים רדיקליים, שיצא לאור בשנים 1937–1993.

לִרְאוֹת אורי קיסרי והעולם הזה

החלמה (בית הבראה)

לוח הנצחה למשכנו הראשון של מטכ"ל צה"ל ברמת גן. נקבע בקיר הבניין ששימש בעברו את בית-ההבראה "החלמה" (כיום בית-הספר ע"ש בן-גוריון) החלמה היה בית הבראה ששכן ופעל ברחוב הקשת (כיום: רחוב שרת 27) ברמת גן, בשנים 1934–1948.

לִרְאוֹת אורי קיסרי והחלמה (בית הבראה)

החיים הללו

החיים הללו היה שבועון ארץ-ישראלי מצויר, שיצא לאור בתל אביב בתקופה שבין ספטמבר 1935 ואוקטובר 1936.

לִרְאוֹת אורי קיסרי והחיים הללו

הילדה דוליצקיה

דיוקנה מתוך כרזה להופעה, 1941 הילדָה דוליצקָיָה (ביידיש: הילדא דוליצקא, דוליצקאיא; ברוסית: Дулицкая; בגרמנית: Hilda Dulitzkaja; 1892 או 1893 ראדומישל, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – 26 במאי 1953, תל אביב) הייתה שחקנית תיאטרון יידיש וזמרת עממית במרכז אירופה ובישראל.

לִרְאוֹת אורי קיסרי והילדה דוליצקיה

יעקב אגור

יעקב אגור (1911–1996) היה צלם ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ויעקב אגור

יעקב וינשל

ד"ר יעקב וֶיְנְשַל (לעיתים נכתב ויינשל; 1891 – 1 בדצמבר 1980) היה רופא, ממייסדי קופת חולים לאומית, פעיל ציוני רוויזיוניסטי וסופר-ביוגרף.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ויעקב וינשל

יעקב ישראל דה האן

תעודת אזרחות זמנית של דה האן משנת 1922 יעקב ישראל דה האן (31 בדצמבר 1881 – 30 ביוני 1924, אור לכ"ט בסיוון ה'תרפ"ד) היה משפטן, עיתונאי, משורר וסופר בשפה ההולנדית, יהודי יליד הולנד, פעיל ציוני שלאחר עלייתו לארץ ישראל חבר לחרדים ופעל בהמשך נגד התנועה הציונית.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ויעקב ישראל דה האן

יפה ירקוני

יפה ירקוני (24 בדצמבר 1925 – 1 בינואר 2012) הייתה מהבולטות שבזמרות ישראל, כלת פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשנ"ח (1998), המזוהה עם תקופת קום המדינה והייתה פופולרית ביותר בשנות החמישים והשישים.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ויפה ירקוני

יקיר העיר תל אביב-יפו

חניה בתל אביב שהוקצתה ליקיר העיר תל אביב יַקיר העיר הוא תואר כבוד יקיר העיר שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה, מאז 1976, לאישים שונים לאות הוקרה על פועלם הציבורי.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ויקיר העיר תל אביב-יפו

ירדנה כהן

ירדנה כהן (1 ביולי 1910 – 23 בינואר 2012) הייתה רקדנית, כוריאוגרפית ומורה למחול ישראלית הנחשבת לאחת מחלוצות המחול בישראל.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וירדנה כהן

ירוחם ורדימון

ירוחם ורדימון ירוחם ורדימון (1 בנובמבר 1897 - 23 בספטמבר 1968) היה מראשוני הקולנוע הישראלי, מחנך וחוקר האות והלשון העברית.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וירוחם ורדימון

ישעיהו קרניאל

דיוקן של ישעיהו קרניאל כפי שצויר על ידי הצייר שלמה ברנשטיין בשנת 1934 מערכת עיתון דואר היום מתחילת שנות ה-30. בשורה הראשונה יושבים משמאל לימין: נתן לאהר, לאה אבושדיד, איתמר בן-אב"י ולצידו ישעיהו קרניאל (עזמות).

לִרְאוֹת אורי קיסרי וישעיהו קרניאל

ישראל גוט

ישראל גוטתמונה להחלפה ישראל גוט (1 בנובמבר 1891 - 28 באפריל 1970) היה מייסד קולנוע ציון שהיה בית הראינוע הראשון בירושלים.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וישראל גוט

יששכר-דב בר-דרורא

בר-דרורא, איור מאת נח בי (בירזובסקי) הישוב", תרפ"ה, גיליון א' יששכר-דוב (דרורי) בר-דרורא (פראייר) (ט' באדר א' תרמ"ב, פברואר 1882 קוטנו, פולין הקונגרסאית – י"ז באדר תש"א, 16 במרץ 1941, תל אביב) היה עיתונאי ופובליציסט עברי ביישוב, עסקן ציבור מפעילי המרכז ואחר-כך האגף השמרני של הציונים הכלליים.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ויששכר-דב בר-דרורא

ידיעות אחרונות

בית ידיעות אחרונות החדש בראשון לציון ידיעות אחרונות הוא עיתון היוצא לאור בישראל החל מ-11 בדצמבר 1939.

לִרְאוֹת אורי קיסרי וידיעות אחרונות

יהודה גור

אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ויהודה גור

יואל מרקוס

יואל מרקוס (5 בפברואר 1932 – 23 בפברואר 2022) היה עיתונאי ופובליציסט ישראלי, חבר סגל "הארץ".

לִרְאוֹת אורי קיסרי ויואל מרקוס

יוסף אריכא

יוסף אריכא (5 בדצמבר 1907–6 בפברואר 1972) היה סופר עברי.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ויוסף אריכא

יוסף קופרמן

250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px יוסף קופרמן (14 באפריל 1898 - 20 במאי 1971) מילא מגוון של תפקידים במשטרת המנדט ובשלטונות המנדט הבריטי ואף הגיע לתפקיד הממשלתי הגבוה ביותר (סגן מושל).

לִרְאוֹת אורי קיסרי ויוסף קופרמן

יוסף קיסרי

יוסף קיסרי (17 בדצמבר 1894 – 30 בדצמבר 1963) היה עורך דין שפעל בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחריה בתקופת מדינת ישראל ולאחר מכן כיהן כשגריר.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ויוסף קיסרי

18 באפריל

נזקי רעידת האדמה בסן פרנסיסקו 18 באפריל הוא היום ה-108 בשנה (109 בשנה מעוברת).

לִרְאוֹת אורי קיסרי ו18 באפריל

1931 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1931 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ו1931 בארץ ישראל

1979 בישראל

1979 בישראל (ה'תשל"ט - ה'תש"ם) הייתה השנה בה חגגה המדינה 31 שנה מיום היווסדה.

לִרְאוֹת אורי קיסרי ו1979 בישראל

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אורי_קיסרי

, שלום שוורצבארד, שושנה פרסיץ, שולמית גורנגוט-גולדשטיין, תל אביב בתצלומים - העשור הראשון, 1918-1909, תיאטרון זווית, לאה אבושדיד, טוב למות בעד ארצנו, זאב וינשל, חנה אורלוף, חיים גליקשטיין, בצלאל החדש, בשפל, בית המשפט (תוכנית רדיו), ג'ניה ברגר, ג'ורג' ואל, גרשון ק' גרשוני, גיל קיסרי, דב יודקובסקי, דואר היום, המכשפה, הארץ, העולם הזה, החלמה (בית הבראה), החיים הללו, הילדה דוליצקיה, יעקב אגור, יעקב וינשל, יעקב ישראל דה האן, יפה ירקוני, יקיר העיר תל אביב-יפו, ירדנה כהן, ירוחם ורדימון, ישעיהו קרניאל, ישראל גוט, יששכר-דב בר-דרורא, ידיעות אחרונות, יהודה גור, יואל מרקוס, יוסף אריכא, יוסף קופרמן, יוסף קיסרי, 18 באפריל, 1931 בארץ ישראל, 1979 בישראל.