יוֹצֵאנִכנָס

🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!

תוכן עניינים

1. 338 יחסים: מאניה ביאליק, מאורע ברנר, מאיר דיזנגוף, מנחם מנדל בראונשטיין, מנחם אוסישקין, מנוחה ונחלה, מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר), מפעל הביבליוגרפיה העברית, מקס נורדאו, מרק שוורץ, מרטין בובר, מרדכי אליאשברג, מרדכי אהרנפרייז, מרדכי זאב פיארברג, מרדכי בן הלל הכהן, מרדכי בן-עמי, מרכז הכרמל, משפחת הכהן, משה, משה אליעזר בילינסון, משה אביגדור עמיאל, משה סמילנסקי, משה קליינמן, משה ליסק, משה לייב ליליינבלום, משה גליקין, משה יוסף גליקסון, מלון פלטין, מליצה, מדינת היהודים, מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, מילי ויטקופ, מיהו יהודי, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מייסדי תל אביב, אנטישמיות, אסתר שימקין, אפרים משה ליליין, אפרים אליעזר צבי הירש חרלפ, אפרים גוטליב, אקדמיה יבנאית חדשה, ארתור ג'יימס בלפור, אריאל לוינסון, אריה (לאון) סימון, אשר צבי גינצברג, אשר לוי, אשר גינצברג, אתה בחרתנו מכל העמים, אלטנוילנד, אלחנן ליב לוינסקי, ... להרחיב מדד (288 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאניה ביאליק

חיים נחמן ואשתו מאניה (אוורבוך) ביאליק בארץ ישראל, 1925 מאניה ביאליק (לבית אוורבוך; 11 בדצמבר 1876 – 10 בספטמבר 1972) הייתה אשתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק.

לִרְאוֹת אחד העם ומאניה ביאליק

מאורע ברנר

יוסף חיים ברנר ב-1910 "מאורע ברנר" הוא כינוי לפולמוס חריף, שהתנהל בעולם היהודי בשנים 1910–1911, בעקבות מאמר של יוסף חיים ברנר.

לִרְאוֹת אחד העם ומאורע ברנר

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.

לִרְאוֹת אחד העם ומאיר דיזנגוף

מנחם מנדל בראונשטיין

מנחם מנדל בּרַאוּנשטיין (בּרוֹיְנשטיין; בראשי תיבות: מבש"ן; א' באב תרי"ח, 15 באוגוסט 1858 – כ"ד בכסלו תש"ה, 10 בדצמבר 1944) היה סופר, מתרגם ומחנך עברי, מראשי התנועה הציונית ברומניה.

לִרְאוֹת אחד העם ומנחם מנדל בראונשטיין

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ומנחם אוסישקין

מנוחה ונחלה

חברי "מנוחה ונחלה" עם מפת הנחלות של רחובות, 1890. מימין לשמאל: מתתיהו כהן, אליהו זאב לוין אפשטיין, זאב גלוסקין, אליעזר קפלן. מנוחה ונחלה הייתה חברה להתיישבות שנוסדה בז' באדר תר"ן (1890) על ידי קבוצה של חובבי ציון, בוורשה שבפולין בראשות אליהו זאב לוין אפשטיין וזאב גלוסקין, אשר היו נציגיה בארץ במטרה להקים בארץ ישראל מושבה שלא תהיה תלויה בתמיכת הברון רוטשילד, כלומר, מושבה עצמאית מבחינה כלכלית, פוליטית וחברתית.

לִרְאוֹת אחד העם ומנוחה ונחלה

מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר)

מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים, מימי הביניים ועד ראשית שיבת ציון הוא קובץ חיבורים על מסעות: יומנים וזיכרונות, של 33 נוסעים יהודים בארץ ישראל, בעריכתו של הביבליוגרף אברהם יערי.

לִרְאוֹת אחד העם ומסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר)

מפעל הביבליוגרפיה העברית

נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.

לִרְאוֹת אחד העם ומפעל הביבליוגרפיה העברית

מקס נורדאו

מקס נוֹרְדַאוּ (Max Nordau, לעיתים נהגה על דרך היידיש: נוֹרְדוֹי (נאָרדוי); 29 ביולי 1849, בודפשט – 23 בינואר 1923, פריז) היה הוגה דעות, נואם וסופר, רופא, יהודי יליד הונגריה, ממייסדי התנועה הציונית, הוגה חזון "יהדות השרירים".

לִרְאוֹת אחד העם ומקס נורדאו

מרק שוורץ

מרק שוורץ (בפולנית: Marek Szwarc; 9 במאי 1892 – 28 בדצמבר 1958) היה צייר ופסל יהודי-פולני משומד שפעל בצרפת.

לִרְאוֹת אחד העם ומרק שוורץ

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

לִרְאוֹת אחד העם ומרטין בובר

מרדכי אליאשברג

רבי מרדכי אֶליאשברג (בכתיב המסורתי, שנהג בזמנו: עליאשבערג) (א' באדר תקע"ז, 17 בפברואר 1817, איישישוק, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) - י"ח בכסלו תר"ן, 11 בדצמבר 1889, בויסק, רוסיה (לטביה)) היה רב, אב"ד בויסק, מגדולי התורה בדורו ומראשי ופעילי חובבי ציון.

לִרְאוֹת אחד העם ומרדכי אליאשברג

מרדכי אהרנפרייז

הרב ד"ר מרדכי זאב (מרקוס) אהרנפרייז (בכתיב יידי: עהרנפרייז; בגרמנית: Mordechai (Markus/Marcus) Ehrenpreis; 25 ביוני 1869, למברג – 26 בפברואר 1951, סולטחובאדן, ליד סטוקהולם), סופר עברי, מתרגם, פובליציסט, עורך, רב ופעיל ציוני.

לִרְאוֹת אחד העם ומרדכי אהרנפרייז

מרדכי זאב פיארברג

מרדכי זאב פַיֶארברג (20 בספטמבר 1874, זווהיל (נובוהרד-וולינסקי), פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – 2 במרץ 1899, שם) היה סופר עברי, חובב ציון ומשכיל.

לִרְאוֹת אחד העם ומרדכי זאב פיארברג

מרדכי בן הלל הכהן

מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

לִרְאוֹת אחד העם ומרדכי בן הלל הכהן

מרדכי בן-עמי

מרדכי בן-עמי (ברוסית: Мордехай Бен-Амми), במקור חיים מרדכי (מארק) רבינוביץ' (ברוסית: Марк Яковлевич Рабинович;ט' באב תרי"ד/ 1854, וֶרְחוֹבְקַה, פלך פודוליה, רוסיה (אוקראינה) – ג' באדר ב' תרצ"ב/ 8 בפברואר 1932, תל אביב, ארץ ישראל) היה סופר, עיתונאי ובעל טור ציוני יהודי-רוסי, שכתב בעיקר ברוסית ומעט ביידיש.

לִרְאוֹת אחד העם ומרדכי בן-עמי

מרכז הכרמל

שדרות הצבי - מרכז הכרמל מרכז הכרמל (או כרמל מרכזי) שבחיפה, היא שכונה, אזור תרבות ופנאי על רכס הכרמל.

לִרְאוֹת אחד העם ומרכז הכרמל

משפחת הכהן

משפחת הכהן היא משפחה יהודית, ענף למשפחות כהן, המיוחסת לרבי יחיאל מפריז.

לִרְאוֹת אחד העם ומשפחת הכהן

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

לִרְאוֹת אחד העם ומשה

משה אליעזר בילינסון

משה אליעזר בֶּילינסון (בכתיב ארכאי: בעלינסאָן; ברוסית: Бейленсон; מכונה גם בראשי התיבות: מאב"ן; 1835 – ו' באדר תרס"ח, 8 בפברואר 1908) היה עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג.

לִרְאוֹת אחד העם ומשה אליעזר בילינסון

משה אביגדור עמיאל

הרב משה אביגדור עמיאל מברך בסיום המחזור הראשון של בית הספר העברי לטיסה, לוד, 1939 הרב משה אביגדור עמיאל (י"ב בניסן תרמ"ב, 1 באפריל 1882 – י"ג בניסן תש"ה, 27 במרץ 1945) היה רב והוגה דעות, מראשי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

לִרְאוֹת אחד העם ומשה אביגדור עמיאל

משה סמילנסקי

משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.

לִרְאוֹת אחד העם ומשה סמילנסקי

משה קליינמן

מֹשֶׁה קְלַינְמַן (כ"ב בתשרי תרל"א, 17 באוקטובר 1870 – כ"ו בחשוון תש"ט, 28 באוקטובר 1948) היה עיתונאי, וסופר יהודי ציוני שהיה העורך הראשי של השבועון העברי "העולם", עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית מ-1923 ועד פטירתו.

לִרְאוֹת אחד העם ומשה קליינמן

משה ליסק

משה לִיסָק (9 ביוני 1928 – 10 ביולי 2018) היה פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב.

לִרְאוֹת אחד העם ומשה ליסק

משה לייב ליליינבלום

משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.

לִרְאוֹת אחד העם ומשה לייב ליליינבלום

משה גליקין

משה גליקין, 1902 משה גליקין, 1914 משה גְליקין (19 בנובמבר 1874 – 2 ביולי 1973) היה מייסד חוות מגדל, חבר הוועד הלאומי באספת הנבחרים הראשונה, ציר לקונגרסים הציוניים, ממייסדי שכונת הדר הכרמל בחיפה ואזרח כבוד של העיר.

לִרְאוֹת אחד העם ומשה גליקין

משה יוסף גליקסון

משה יוסף גליקסון (ר"ח אלול תרל"ח, 30 באוגוסט 1878 – ה' בסיוון תרצ"ט, 1939) היה מנהיג ציוני ועיתונאי, עורך "הארץ", פובליציסט ומתרגם עברי.

לִרְאוֹת אחד העם ומשה יוסף גליקסון

מלון פלטין

מלון פלטין בגלויה מסוף שנות ה-20 מלון פלטין אחרי השיפוץ בעשור האחרון של המאה ה-20. דלת הכניסה הראשית, אחרי שהוסטה ימינה. כן נראה מעליה השחזור של אלמנט הכניסה המקורי. שלט הכניסה של מלון פלטין.

לִרְאוֹת אחד העם ומלון פלטין

מליצה

מליצה – לשון גבוהה, פיוטית, שאינה נמצאת בשימוש יומיומי בדרך כלל, ומאפיינת את הלשון המקראית ולשון השירה והספרות.

לִרְאוֹת אחד העם ומליצה

מדינת היהודים

כריכת הספר במהדורה העברית כריכת מהדורת תשל"ח 1978, בעיצוב: יצחק נופך מוזס מדינת היהודים (בגרמנית: Der Judenstaat) הוא ספר מאת בנימין זאב הרצל, בו הוא משרטט את חזונו למדינת יהודים יצרנית.

לִרְאוֹת אחד העם ומדינת היהודים

מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית

מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, שנקרא עד שנת 2023 המכון לאסטרטגיה ציונית הוא מכון מחקר ישראלי שמטרתו, כעולה מפרסומיו, "לתרום לשגשוגה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי תוך שמירה על ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית".

לִרְאוֹת אחד העם ומכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית

מילי ויטקופ

מילי ויטקופ(-רוקר) (באנגלית: Milly Witkop; 3 במרץ 1877 – 23 בנובמבר 1955) הייתה סופרת ופעילה אנרכו-סינדיקליסטית יהודיה ופמיניסטית.

לִרְאוֹת אחד העם ומילי ויטקופ

מיהו יהודי

סוגיית מיהו יהודי היא נושא שנוי במחלוקת בשיח הדתי, הפוליטי, המשפטי והחברתי.

לִרְאוֹת אחד העם ומיהו יהודי

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.

לִרְאוֹת אחד העם ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מייסדי תל אביב

מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.

לִרְאוֹת אחד העם ומייסדי תל אביב

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.

לִרְאוֹת אחד העם ואנטישמיות

אסתר שימקין

אסתר גינצברג קראוזה שימקין (תרל"ד - 19 במאי 1949) הייתה הרופאה העברייה הראשונה בחיפה.

לִרְאוֹת אחד העם ואסתר שימקין

אפרים משה ליליין

אפרים משה ליליֶין (בפולנית: Maurycy Lilien; 23 במאי 1874, דרוהוביץ', גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 18 ביולי 1925, באדנוויילר, רפובליקת באדן, גרמניה) היה צייר, צלם ותחריטאי יהודי, שפעל בגרמניה ובארץ ישראל, ממייסדי "בצלאל", המזוהה עם סגנון האר נובו.

לִרְאוֹת אחד העם ואפרים משה ליליין

אפרים אליעזר צבי הירש חרלפ

הרב אפרים אליעזר צבי הירש חרל"פ (נולד 1780; נפטר 1849) היה מגדולי רבני יהדות פולין במאה ה-19, אב בית הדין בעיר מזריטש בפולין; ורבי בשצוצין, גאנידז, ביזון, וסאכטשוב, וכן בקהילות נוספות בסביבה.

לִרְאוֹת אחד העם ואפרים אליעזר צבי הירש חרלפ

אפרים גוטליב

אפרים גוטליב אפרים גוטליב (7 בינואר 1921 – 13 באוקטובר 1973) היה פרופסור לספרות הקבלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב ופעיל ציוני.

לִרְאוֹת אחד העם ואפרים גוטליב

אקדמיה יבנאית חדשה

הרב ד"ר יעקב יצחק נימירובר אקדמיה יבנאית חדשה (או אקדמיית יבנה מודרנית; בגרמנית: Moderne Jabnehakademie, ברומנית: O Academie Iabneiană modernă) הייתה תוכנית להקמת אקדמיה בארץ ישראל, שתהווה מרכז רוחני של העם היהודי ויכהנו בה כל ענקי הרוח של העם היהודי, בלי קשר להשקפותיהם הדתיות, הלאומיות או החברתיות.

לִרְאוֹת אחד העם ואקדמיה יבנאית חדשה

ארתור ג'יימס בלפור

הלורד ארתור ג'יימס בלפור, הרוזן ה-1 לבית בלפור (באנגלית: Arthur James Balfour, 1st Earl of Balfour; 25 ביולי 1848 – 19 במרץ 1930) היה מדינאי בריטי וראש הממשלה של הממלכה המאוחדת.

לִרְאוֹת אחד העם וארתור ג'יימס בלפור

אריאל לוינסון

ממוזער אריאל לוינסון (נולד ב-15 באוגוסט 1979) הוא מייסד ומראשי, פעיל מרכזי בזירת ההתחדשות היהודית בישראל ובהתחדשות העירונית של ירושלים בעשור השני של המאה ה-21.

לִרְאוֹת אחד העם ואריאל לוינסון

אריה (לאון) סימון

סר אריה (לאון) סימון (באנגלית: Leon Simon; 11 ביולי 1881 – 27 באפריל 1965) היה סופר ומתרגם יהודי בריטי-ישראלי ציוני, איש השירות הציבורי וממנהיגי ציוני בריטניה.

לִרְאוֹת אחד העם ואריה (לאון) סימון

אשר צבי גינצברג

#הפניה אחד העם.

לִרְאוֹת אחד העם ואשר צבי גינצברג

אשר לוי

רמ"ט פיקוד הדרום, 1969 אשר לוי (15 במרץ 1926 – 17 ביולי 2022) היה איש צבא ישראלי, ששירת בתפקיד ראש מטה פיקוד הדרום בצה"ל והשתחרר ב-1970 בדרגת תת-אלוף.

לִרְאוֹת אחד העם ואשר לוי

אשר גינצברג

#הפניהאחד העם.

לִרְאוֹת אחד העם ואשר גינצברג

אתה בחרתנו מכל העמים

אתה בחרתנו מכל העמים הן המילים הפותחות את ברכת קדושת היום בתפילת שבע לשלוש רגלים, ראש השנה ויום הכיפורים.

לִרְאוֹת אחד העם ואתה בחרתנו מכל העמים

אלטנוילנד

כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.

לִרְאוֹת אחד העם ואלטנוילנד

אלחנן ליב לוינסקי

אלחנן ליב לוינסקי אלחנן ליב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי 21 במרץ 1857 – 27 באוקטובר 1910) היה סופר עברי ויידי, מראשוני אגודת חובבי ציון ברוסיה, מו"ל עברי, מסופרי אודסה ומנהל סניף 'כרמל ארץ ישראל' בעיר ("כרמל אודסה").

לִרְאוֹת אחד העם ואלחנן ליב לוינסקי

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 6 בספטמבר 1945, כ"ח באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי.

לִרְאוֹת אחד העם ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

אלכסנדר הלוי צדרבוים

אלכסנדר הלוי צֶדֶרבּוֹים (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: צעדערבוים; ברוסית: Александр Осипович Цедербаум; נודע בשם העט ארז (נכתב לעיתים אר"ז), שהוא תרגום שמו לעברית; 27 באוגוסט 1816, ג' באלול תקע"ו – 8 בספטמבר 1893, כ"ו באלול תרנ"ג) היה סופר ועיתונאי יהודי, המייסד, המו"ל והעורך של "המליץ", הביטאון הראשון בתולדות העיתונות העברית שיצא לאור ברוסיה מאמצע המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20.

לִרְאוֹת אחד העם ואלכסנדר הלוי צדרבוים

אלי בן-גל

אלי בן-גל (16 ביוני 1935, ט"ו בסיון ה'תרצ"ה – 11 במרץ 2015, י"ט באדר ב' ה'תשע"ה) היה איש חינוך, אקדמאי והוגה דעות, סופר והיסטוריון ישראלי, שעסק במחקר והוראה של תודעה יהודית ("מחשבת ישראל") ושל היסטוריה יהודית.

לִרְאוֹת אחד העם ואלי בן-גל

אליעזר שטיינמן

אליעזר שטיינמן (1892, הכפר אוֹבּוֹדוֹבְקַה, אוּיֶזְד (מחוז) אולגופול, פלך פודוליה, האימפריה הרוסית – 7 באוגוסט 1970, תל אביב, ישראל) היה סופר, עיתונאי, מסאי ועורך עברי ויידי שפעל בפולין ובישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ואליעזר שטיינמן

אליעזר שביד

אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

לִרְאוֹת אחד העם ואליעזר שביד

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

לִרְאוֹת אחד העם ואליעזר בן-יהודה

אליהו מידניק

אליהו מַידַניק (בכתיב יידי: מיידאניק; ברוסית: Илья Майданик; 1882? – 22 במאי 1904) היה סופר עברי ויידי ברוסיה.

לִרְאוֹת אחד העם ואליהו מידניק

אליהו אורבך

ד"ר אליהו אורבך בן 75, חיפה 1957 ד"ר אליהו אורבך (בגרמנית: Elias Auerbach, 28 ביולי 1882, י"ב באב תרמ"ב, ריטְשֶנְוואלדֶה, חבל פוזנן, הקיסרות הגרמנית - 15 ביולי 1971, כ"ב בתמוז תשל"א, חיפה) היה הרופא היהודי "המלא" הראשון בחיפה.

לִרְאוֹת אחד העם ואליהו אורבך

אליהו זאב לוין אפשטיין

אליהו זאב לוין אפשטיין (28 ביולי 1864, כ"ד בתמוז תרכ"ד, וולקוביסק, פולין הרוסית – 18 ביולי 1932, י"ד בתמוז תרצ"ב, רחובות) היה מו"ל עברי, מחנך וממייסדי רחובות.

לִרְאוֹת אחד העם ואליהו זאב לוין אפשטיין

אחד העם (פירושונים)

המונח אחד העם מבוסס על דברי אבימלך מלך פלשתים ליצחק: "...כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת-אִשְׁתֶּךָ, וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם." (ספר בראשית כ"ו, י').

לִרְאוֹת אחד העם ואחד העם (פירושונים)

אחיאסף

סמליל הוצאת אחיאסף אחיאסף היא הוצאת ספרים ישראלית שהוקמה בשנת 1937 על ידי שכנא צפלוביץ', שעלה לארץ ישראל מליטא בשנת 1924.

לִרְאוֹת אחד העם ואחיאסף

אבא גורדין

מֵאִיר אַבָּא לייבוביץ' גוֹרְדִין (בכתיב יידי: גאָרדין; ברוסית; Аба Лейбович Гордин; 1887 מיכלישקי, ליד וילנה, ליטא – 23 באוגוסט 1964, רמת גן) היה מחנך, סופר יידי, משורר, מתרגם, פעיל אנרכיסטי רוסי ומראשוני האנרכיסטים בישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ואבא גורדין

אברהם מלניקוב

אברהם מֶלְנִיקוֹב (16 ביוני 1892 – 27 באוגוסט 1960) היה פסל בתקופת היישוב.

לִרְאוֹת אחד העם ואברהם מלניקוב

אברהם פריידנברג

אברהם יעקב פריידנברג (24 בינואר 1865 - נובמבר 1943) היה משפטן, מחנך, פעיל ציוני, עורך ספרותי, "רב מטעם" בקרמנצ'וג במשך 15 שנים וממנהיגי יהדות בריסל.

לִרְאוֹת אחד העם ואברהם פריידנברג

אברהם צפרוני

תצלום דיוקנו של אברהם צפרוני. בתחתית הכרטיס, חתם צפרוני את שמו: "ד"ר א. ציפרינוביץ. ורשה, התרע"א". תצלום זה נשלח על ידי צפרוני למערכת כתב העת "השלח" לשם פרסום בגיליון היובל, 1912.

לִרְאוֹת אחד העם ואברהם צפרוני

אברהם לודויפול

אברהם לוּדְוִיפּוֹל (נכתב גם לודוויפול, לודביפול, וכן על דרך הרוסית: ליודוויפול (Людвиполь) ובכתיב היידי: ליודוויפּאָל; בצרפתית: Ludvipol; חשוון תרכ"ו, 1865, זוויהל, ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – כ"ה בניסן תרפ"א, 3 במאי 1921, תל אביב) היה עיתונאי, פובליציסט ומתרגם עברי ופעיל ציבור ציוני.

לִרְאוֹת אחד העם ואברהם לודויפול

אברהם לוינהרץ

ד"ר אברהם לוינהרץ (1890–1961) היה מתמטיקאי ופיזיקאי ישראלי, שלימד בבתי ספר ובסמינר למורים ונמנה עם הצוות שתכנן את הקמת הטכניון.

לִרְאוֹת אחד העם ואברהם לוינהרץ

אברהם זוסמן

אברהם זוסמן (1861 - 9 במאי 1943) היה אגרונום, אחד מחברי ביל"ו.

לִרְאוֹת אחד העם ואברהם זוסמן

אברהם בורג

אברהם ("אברוּם") בוּרג (נולד ב-19 בינואר 1955, כ"ה בטבת ה'תשט"ו) הוא פוליטיקאי ישראלי, כיהן כחבר הכנסת, יושב ראש הכנסת ה-15 ויושב ראש הסוכנות היהודית.

לִרְאוֹת אחד העם ואברהם בורג

אגודת סתרים

טקס חניכה של הבונים החופשיים אגודת סתרים היא ארגון שהחברים בו שומרים על סוד או מספר סודות.

לִרְאוֹת אחד העם ואגודת סתרים

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל(בעבר: אגודת הסופרים והספרות העברית, אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל, אגודת הסופרים העבריים, אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל) היא אגודה מקצועית של הסופרים והמשוררים כותבי העברית בישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ואגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

לִרְאוֹת אחד העם ואוקראינה

אוטואמנציפציה!

אוטואמנציפציה! (בסימן קריאה; הלחם של המילה היוונית "אוטו", שפירושה 'עצמי', ושל המילה הלטינית "אמנציפציה", שפירושהּ 'שחרור'; יחד: שחרור עצמי) הוא חיבור מאת ד"ר יהודה לייב פינסקר, לימים מראשי תנועת חובבי ציון, שפורסם בראשית שנת תרמ"ג (1882).

לִרְאוֹת אחד העם ואוטואמנציפציה!

אוטודידקטיות

אוטודידקטיות (בעברית: למידה עצמית) היא רכישת השכלה באופן עצמאי או באופן עצמאי למחצה.

לִרְאוֹת אחד העם ואוטודידקטיות

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

לִרְאוֹת אחד העם ואודסה

אווירון (חברה)

דב הוז ויצחק בן-יעקב משוחחים עם הטייס הראשי של חברת אווירון ליד מטוסו הרכבת מטוס במוסך המטוסים של חברת אוירון, 1939, ארכיון ההגנה אווירון (במקור: אוירון חברה ארצישראלית לתעופה בע"מ או Aviron Aviation Company LTD) הייתה חברת התעופה הראשונה שהוקמה ביישוב למטרת טיסות פנים ולמעשה כזרוע האוויר הביטחונית של היישוב.

לִרְאוֹת אחד העם ואווירון (חברה)

אכן חציר העם

אכן חציר העם הוא שיר זעם ותוכחה בסגנון נבואי מאת חיים נחמן ביאליק.

לִרְאוֹת אחד העם ואכן חציר העם

אילן דה-פריס

מימין לשמאל: דורון נשר, אילן דה-פריס ורנן שור אילן דה-פריס (Ilan de Vries; נולד ב-14 בפברואר 1952 בירושלים) הוא קולנוען, מפיק ישראלי ומנהל הערוץ הראשון.

לִרְאוֹת אחד העם ואילן דה-פריס

נס ציונה

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ונס ציונה

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

לִרְאוֹת אחד העם ונתן גורן

נחמן קרוכמל

נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".

לִרְאוֹת אחד העם ונחמן קרוכמל

נחלת יהודה (מושב)

הכשרה של תלמידי תיכון מעלה בקבוצת אמונים בנחלת יהודה, 1940 אנדרטה לנופלים במערכות ישראל נחלת יהודה היה מושב שהוקם בשנת 1913 ה'תרע"ג על ידי "חובבי ציון" מצפון לראשון לציון.

לִרְאוֹת אחד העם ונחלת יהודה (מושב)

נחום סלושץ

נחום סלושץ (כ"ח בכסלו תרל"ג, 28 בדצמבר 1872, סמורגון, רוסיה – ב' בטבת תשכ"ז, 15 בדצמבר 1966, גדרה) היה סופר, חוקר לשונות המזרח וקדמוניות היהודים בארצות המזרח.

לִרְאוֹת אחד העם ונחום סלושץ

נועם חומסקי

אברהם נועם חומסקי (באנגלית: Avram Noam Chomsky, נהגה באנגלית: /noʊm ˈtʃɒmski/ נום צ'ומסקי; נולד ב-7 בדצמבר 1928) הוא בלשן, פילוסוף, היסטוריון, פעיל פוליטי ומבקר חברתי יהודי-אמריקאי.

לִרְאוֹת אחד העם ונועם חומסקי

ניסן טורוב

ניסן טוּרוֹב (Nissan Turov או Touroff; ו' באלול תרל"ז, 15 באוגוסט (לפי הלוח היוליאני: 2 באוגוסט) 1877 – י"ג בניסן תשי"ג, 29 במרץ 1953) היה מורה ופדגוג, פסיכולוג, סופר עיתונאי, עורך ומתרגם עברי יליד רוסיה, העורך הראשון של עיתון "חדשות הארץ", ממייסדי בית המדרש למורות ביפו (מוסד חובבי ציון) ע"ש א"ל לוינסקי ומנהלו הראשון, מנהל בית המדרש למורים בבוסטון ופרופסור במכון היהודי לדת בניו יורק.

לִרְאוֹת אחד העם וניסן טורוב

ניטשה והציונות

ניטשה במדי צבא פרוסיה, בשנת 1868 (נצבע מחדש) הצירוף ניטשה והציונות או ציונות ניטשאנית (בגרמנית: Nietzscheanischer Zionismus) מצביע על הזיקות הרבות בין הגותו של הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה לבין אנשי הציונות, כאשר השפעת הגותו של ניטשה חצתה זרמים בציונות ורווחה בקרב גישות מנוגדות.

לִרְאוֹת אחד העם וניטשה והציונות

סמינר הקיבוצים

כתובת זיכרון לרצח יצחק רבין בסמינר הקיבוצים קמפוס הסמינר מראה בקמפוס סמינר הקיבוצים המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאמנויות היא מכללה אקדמית לחינוך והוראה בתל אביב-יפו.

לִרְאוֹת אחד העם וסמינר הקיבוצים

סמיכות

סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק.

לִרְאוֹת אחד העם וסמיכות

סעדיה שושני

סעדיה שושני (י"ט באדר א' ה'תרמ"ט, 20 בפברואר 1889 – כ"ה בכסלו ה'תשל"ב, 13 בדצמבר 1971) היה איש ציבור מימי היישוב וראשית ימי מדינת ישראל.

לִרְאוֹת אחד העם וסעדיה שושני

ספר וספל

פנים חנות הספרים עוד ספרים בקומת לופט ספר וספל היא חנות ספרי יד שנייה בשפה האנגלית במרכז העיר ירושלים.

לִרְאוֹת אחד העם וספר וספל

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

לִרְאוֹת אחד העם וספרות עברית

ספריית הרנסנס היהודי

ספריית הרנסנס היהודי (בהונגרית: Zsidó Renaissance Könyvtár) היא סדרת הספרים שהוצאה על ידי "דפוס זוננפלד" באורדיאה.

לִרְאוֹת אחד העם וספריית הרנסנס היהודי

סקווירה

סקווירה (באוקראינית: Сквира, ברוסית: Сквира, ביידיש: סקווער) היא עיירה באוקראינה הנמצאת בסמוך לקייב הבירה.

לִרְאוֹת אחד העם וסקווירה

סלומון ריינאך

סלומון ריינאך (Salomon Reinach; 29 באוגוסט 1858 – 4 בנובמבר 1932) היה ארכאולוג והיסטוריון יהודי צרפתי, חבר האקדמיה הצרפתית.

לִרְאוֹת אחד העם וסלומון ריינאך

סטטוס קוו (ישראל)

הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו.

לִרְאוֹת אחד העם וסטטוס קוו (ישראל)

סופרים ושמות עט שלהם

רשימה זו מציגה את שמותיהם של סופרים שפרסמו את כתביהם תחת שם עט, ובדרך כלל נודעו בעיקר בשם העט.

לִרְאוֹת אחד העם וסופרים ושמות עט שלהם

עמוס לוצאטו

פרופ' עמוס לוּצָאטוֹ (באיטלקית: Amos Luzzatto; 3 ביוני 1928 – 9 בספטמבר 2020) היה רופא יהודי-איטלקי, סופר ומחבר מאמרים וחוקר עולמי נודע בנושא התרבות היהודית.

לִרְאוֹת אחד העם ועמוס לוצאטו

עם הספר (סדרת ספרים)

"עם הספר" הוא שמה של סדרת ספרים שיצאה לאור בהדרגה מסוף שנת 2007 ועד יוני 2009 בהוצאת ידיעות אחרונות, ובמסגרתה פורסמו 27 ספרי יסוד של התרבות העברית.

לִרְאוֹת אחד העם ועם הספר (סדרת ספרים)

עם ככל העמים

עם ככל העמים - לקראת הקמתה של רפובליקה ישראלית הוא ספרו הראשון של ד"ר משה ברנט.

לִרְאוֹת אחד העם ועם ככל העמים

עסקנות

עסקנות היא פעילות ועסקנות כללית בצורכי ציבור.

לִרְאוֹת אחד העם ועסקנות

עקיבא אריה ויס

אחד העם בתל אביב בית המגורים שתכנן ויס ברחוב מזא"ה אחוזבית ויס. עקיבא אריה וַיְס (כ"ז בכסלו תרכ"ט, 11 בדצמבר 1868 – ד' בסיוון ה'תש"ז, 23 במאי 1947) היה פעיל ציוני, אדריכל ומתכנן ערים, ממיסדייה וראשוני בניה של שכונת אחוזת בית.

לִרְאוֹת אחד העם ועקיבא אריה ויס

עקיבא אטינגר

עקיבא יעקב אטינגר (13 באוגוסט 1872 - 31 בינואר 1945) היה אגרונום ופעיל ציוני, ממעצבי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, כיהן כמנהל מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית.

לִרְאוֹת אחד העם ועקיבא אטינגר

עשה לילות כימים

עָשָׂה לֵילוֹת כַּיָּמִים הוא ביטוי המתאר עבודה אינטנסיבית, כזו הנעשית בימים ובלילות, ללא שינה - כשם שנהוג לעבוד ביום, כך עבד אף בלילה.

לִרְאוֹת אחד העם ועשה לילות כימים

עדי צמח

עדי צמח (9 במרץ 1935 - 21 במאי 2021) היה פילוסוף, מבקר וחוקר ספרות ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

לִרְאוֹת אחד העם ועדי צמח

עיריית תל אביב-יפו

בית עיריית תל אביב-יפו בלילה, ספטמבר 2009 עירייה הקודם בכיכר ביאליק בית עיריית תל אביב הראשוןעיריית תל אביב-יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל אביב-יפו.

לִרְאוֹת אחד העם ועיריית תל אביב-יפו

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.

לִרְאוֹת אחד העם ועיתונות עברית

עיתונות ציונית ברומניה

העיתונות הציונית ברומניה הייתה אחד הענפים של העיתונות היהודית ברומניה, ענף שהופיע ברומניה לראשונה בשנת 1897, בעקבות הקונגרס הציוני העולמי הראשון.

לִרְאוֹת אחד העם ועיתונות ציונית ברומניה

פאול נתן

ד"ר פאול נתן (25 באפריל 1857, ברלין – 15 במרץ 1927, ברלין), היה עיתונאי, פוליטיקאי ופילנתרופ יהודי-גרמני, שהקים ועמד בראש חברת עזרה של יהודי גרמניה (Hilfsverein der Deutschen Juden) פעל רבות בסיוע ליהודי העולם, ובמיוחד ליישוב היהודי בארץ ישראל, ונמנה עם מקימי הטכניון בחיפה.

לִרְאוֹת אחד העם ופאול נתן

פנחס פרידמן

אחוזת הקבר של משפחת פרידמן בבית הקברות טרומפלדור פנחס פרידמן (חוטין, בסרביה, 30 בדצמבר 1865 - תל אביב,20 בדצמבר 1937) היה סוחר ופעיל ציוני, ממייסדי תל אביב.

לִרְאוֹת אחד העם ופנחס פרידמן

פניה מטמון-כהן

יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו פניה, ומאחוריהם המורה לאמנות אברהם אלדמע פניה מטמון כהן עם תלמידיה ב-1913 קבריהם של ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו פניה מטמון, בבית הקברות טרומפלדור.

לִרְאוֹת אחד העם ופניה מטמון-כהן

פרדס (מאסף ספרותי)

"פרדס" היה מאסף ספרותי בעריכתו של יהושע חנא רבניצקי ובהוצאתו, שפורסם באודסה, 1892–1896.

לִרְאוֹת אחד העם ופרדס (מאסף ספרותי)

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.

לִרְאוֹת אחד העם ופרויקט בן-יהודה

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

לִרְאוֹת אחד העם ופועלי ציון

פיסוק

פיסוק הוא חלק של דקדוק בכללי השימוש בסימני הפיסוק, שהם הסימנים (כגון פסיק) המשולבים במשפט ומסייעים לקורא בקריאת המשפט ובהבנתו.

לִרְאוֹת אחד העם ופיסוק

פיסול ישראלי

אברהם מלניקובשהאריה השואג, 1928–1934שאבן ש תל חי פיסול ישראלי הוא שם כולל ליצירות פיסול שנוצרו בארץ ישראל החל משנת 1906, שנת ייסוד "בצלאל".

לִרְאוֹת אחד העם ופיסול ישראלי

פיליטון

פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".

לִרְאוֹת אחד העם ופיליטון

פיין און גבורה

פּיין און גבורה: אין דעם יידישן עבר אין ליכט פון דער קעגנווארט (יידיש: ענות וגבורה: בעבר היהודי לאור המציאות של ימינו) היא אנתולוגיה בעריכת יצחק צוקרמן ואליהו גוטקובסקי שיצאה לאור בגטו ורשה בחודש תמוז ה'ת"ש (יולי–אוגוסט 1940) על ידי תנועת דרור.

לִרְאוֹת אחד העם ופיין און גבורה

צמח פלדשטיין

ד"ר צמח פֶלדשטיין (Cemach Feldstein; בליטאית: Feldsteinas; 30 בדצמבר 1884 – 29 בדצמבר 1944) היה מחנך ופעיל ציוני ועברי יהודי ליטאי.

לִרְאוֹת אחד העם וצמח פלדשטיין

צבי פרילוצקי

צבי פרילוּצקי (נולד בשם הירש-שלום פרילוצקי; 1862–1942 גטו ורשה) היה עיתונאי, עורך ופעיל ציוני.

לִרְאוֹת אחד העם וצבי פרילוצקי

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת אחד העם וציונות

ציונות רוחנית

ציונות רוחנית היא זרם בתנועה הציונית, שגרס את התגשמות התחיה הלאומית של עם ישראל על ידי יצירת מרכז רוחני בארץ ישראל, שיהיה מרכז מחנך לתפוצות העם וישמש חוצץ מול סכנת ההתבוללות המאיימת על קיום העם היהודי.

לִרְאוֹת אחד העם וציונות רוחנית

ציונות ברומניה

דיוקנו של ד"ר קרפל ליפה, ממנהיגי יהדות רומניה, זקן הקונגרס הציוני העולמי הראשון ונשיאו שמואל פינלס, הרוח החיה בארגון קונגרס פוקשאן ונשיאו ומזכיר הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, פעיל בכל ישראל חברים ברומניה.

לִרְאוֹת אחד העם וציונות ברומניה

ציונות ברוסיה

התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.

לִרְאוֹת אחד העם וציונות ברוסיה

ציונות וגופניות

בשלהי המאה ה-19 התעוררה הלאומיות היהודית והתגבשה האידאולוגיה הציונית כתנועה לאומית.

לִרְאוֹת אחד העם וציונות וגופניות

קפה פת (ירושלים)

שלט זיכרון לקפה פת ברחוב הרב קוק 11 ירושלים קפה פת היה בית הקפה והקונדיטוריה המודרנית הראשונה בירושלים.

לִרְאוֹת אחד העם וקפה פת (ירושלים)

קרלו שטרנגר

קרלו (חיים) שְׁטְרֶנְגֶר (Strenger; 16 ביולי 1958 – 25 באוקטובר 2019) היה פסיכולוג קליני ופרופסור לפסיכולוגיה, פילוסוף, פסיכואנליטיקאי ופובליציסט ישראלי-שווייצרי.

לִרְאוֹת אחד העם וקרלו שטרנגר

קלונימוס זאב ויסוצקי

קלונימוס זאב ויסוצקי בספר מופת לרבים שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן קלונימוס (קלמן) וולף (זאב) ויסוצקי (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: וויסאָצקי; ברוסית: Вульф Янкелевич (Калман-Вольф, Калонимус Вольф) Высоцкий; 8 ביולי 1824 – 24 במאי 1904, מוסקבה), מייסד חברת תה ויסוצקי, נדבן יהודי ועסקן בתנועת חובבי ציון ברוסיה.

לִרְאוֹת אחד העם וקלונימוס זאב ויסוצקי

קלוד מונטיפיורי

קלוד יוסף גולדסמיד מונטיפיורי (באנגלית: Claude Joseph Goldsmid Montefiore; 6 ביוני 1858 – 9 ביולי 1938) היה תאולוג, פילוסוף וחוקר נצרות יהודי-בריטי, מחשובי ההוגים של היהדות הרפורמית.

לִרְאוֹת אחד העם וקלוד מונטיפיורי

קול מבשר (שבועון)

"קול מבֿשׂר" היה שבועון ביידיש שיצא לאור באודסה שבאימפריה הרוסית בשנים 1862–1873, והיה כתב העת המודרני הראשון ביידיש.

לִרְאוֹת אחד העם וקול מבשר (שבועון)

קודקס אזרחי (מצרים)

קודקס אזרחי הוא אוסף שיטתי של חוקים אשר נועד להתמודד באופן מקיף עם התחומים המרכזיים והעיקריים של משפט אזרחי, תחומים אלו כוללים ענפים משפטיים אחדים: דיני קניין, שתפקידם לפתור את הזכויות ברכוש.

לִרְאוֹת אחד העם וקודקס אזרחי (מצרים)

קירח מכאן ומכאן

קירח מכאן ומכאן (במקור: נמצא קירח מכאן ומכאן) הוא ניב תלמודי המתאר מצב שבו אדם ניצב בפני שתי אלטרנטיבות ראויות, אך לבסוף יוצא מופסד מכל ההיבטים.

לִרְאוֹת אחד העם וקירח מכאן ומכאן

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

לִרְאוֹת אחד העם וקיבוץ

ר' בנימין

ר' בנימין (קרי: רבי בנימין; 23 במאי 1880 – 15 בדצמבר 1957, כ"ב בכסלו תשי"ח) הוא שמו הספרותי של יהושע רדלר-פלדמן (שעיברת אותו ליהושע התלמי) שהיה סופר, עיתונאי ואיש ציבור.

לִרְאוֹת אחד העם ור' בנימין

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

לִרְאוֹת אחד העם וראשון לציון

ראובן אבינועם

יוחנן טברסקי והמשוררת אנדה עמיר-פינקרפלד. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית ראובן אבינועם (גְרוֹסְמַן) (י"א באב תרס"ה, 12 באוגוסט 1905 – ט"ו באלול תשל"ד, 2 בספטמבר 1974) היה מורה ומפקח, סופר, משורר, מתרגם ועורך עברי.

לִרְאוֹת אחד העם וראובן אבינועם

רחל כהן-כגן

רחל כהן כגן חותמת על מגילת העצמאות 1948 רחל כהן-כגן (לוברסקי) (19 בפברואר 1888 – 15 באוקטובר 1982) הייתה חברת הכנסת ויו"ר ויצו ישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ורחל כהן-כגן

רחוב מזא"ה

בית ברלין-פסובסקי לוחית זיכרון ללוחמת האצ"ל ציונה יפת שלט זיכרון ללוחם ירחמיאל אהרונסון "אלישע" ברחוב מזא"ה 33 לוחית זיכרון של ההגנה במגדל המים ברחוב מזא"ה 36 רחוב מזא"ה הוא רחוב בלב תל אביב הקרוי על שמו של הרב יעקב מזא"ה (השם "מזא"ה" הוא ראשי תיבות של "מזרע אהרון הכהן").

לִרְאוֹת אחד העם ורחוב מזא"ה

רחוב אחד העם

מלון פלטין בפינת רחוב נחלת בנימין בניין הבורסה לניירות ערך, עד למעבר ב 2014. מימין, בניין בנק הספנות. '''בית פריד''' במספר 93 ובתכנון זאב רכטר משנת 1935, 10/08 בית הספר בית יעקב רחוב אחד העם הוא אחד הרחובות הוותיקים במרכזה ההיסטורי של תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני אחד העם (שם העט של אשר צבי גינצברג) שגם התגורר ברחוב עד מותו.

לִרְאוֹת אחד העם ורחוב אחד העם

רחובות תל אביב-יפו

מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.

לִרְאוֹת אחד העם ורחובות תל אביב-יפו

רונלד סטורס

רונלד סטורס, 1920 סר רונלד הנרי אמהרסט סטורס (Ronald Henry Amherst Storrs; 19 בנובמבר 1881 – 1 בנובמבר 1955) היה פקיד קולוניאלי בריטי בכיר.

לִרְאוֹת אחד העם ורונלד סטורס

רוזה גינוסר

רוזה גינוסר (גינצברג) (14 ביולי 1890, הומל, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 10 בינואר 1979, ירושלים) הייתה פעילת ציבור ומשפטנית ישראלית, יושבת ראש ונשיאת ויצו העולמית, האישה הראשונה בארץ ישראל שעסקה בפרקטיקה משפטית ופתחה משרד עורכי דין עצמאי.

לִרְאוֹת אחד העם ורוזה גינוסר

ש"י איש הורוויץ

ביאליק, ברלין 1920 ש"י איש הורוויץ, תחילת המאה ה-20 שאול ישראל (ש"י) איש הוּרוויץ (Hurwitz, 15 בספטמבר 1861, יום כיפור תרכ"ב – 8 באוגוסט 1922) היה פובליציסט, היסטוריון, מו"ל, הוגה דעות ופעיל עברי וציוני.

לִרְאוֹת אחד העם וש"י איש הורוויץ

שמן תעשיות

בית החרושת "שמן" בחיפה, 1939 מעבדת מפעל שמן בחיפה בשנת 1949 שמן תעשיות היא קבוצת חברות לייצור שמנים צמחיים למאכל וכוספא לבעלי חיים.

לִרְאוֹת אחד העם ושמן תעשיות

שמעון ראבידוביץ'

שמעון רָאבִידוֹבִיץ' (רבידוביץ; ביידיש: שמעון ראַווידאָוויטש; בפולנית: Simon Rawidowicz; ד' בחשוון תרנ"ז, 11 באוקטובר 1896, גְרַיֶיבוֹ, פלך סובאלק, האימפריה הרוסית – כ"ב תמוז תשי"ז, 23 ביולי 1957, וולת'ם, מסצ'וסטס) היה הוגה דעות, היסטוריון, סופר וחוקר עברי.

לִרְאוֹת אחד העם ושמעון ראבידוביץ'

שמעון זאב לוין

שמעון זאב לוין (11 במרץ 1885 – 30 בדצמבר 1980) היה ממיסדי המושבה הרצליה (כיום העיר הרצליה) וראש המועצה השני שלה.

לִרְאוֹת אחד העם ושמעון זאב לוין

שמעון דובנוב

שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.

לִרְאוֹת אחד העם ושמעון דובנוב

שמריהו לוין

שמריהו לוין (על חלק ממכתביו הוא חתם בשם: שמריה הלוי; בכתיב יידי: לעווין; בכתיב רוסי: Шмарьяху Левин).

לִרְאוֹת אחד העם ושמריהו לוין

שמשון רוזנבאום

שמשון רוזנבאום מיכל רבינוביץ, אברהם קפלן (שביעי מימין), יצחק יוסף ברגר (חמישי משמאל), חיים תנעזר (שני משמאל) שמשון רוזנבאום (לעיתים כמו בלועזית, שמעון; בעברית לרוב על דרך היידיש: רוזנבוים; ברוסית: Семён Яковлевич Розенбаум, סמיון יקובלביץ' רוזנבאום; בליטאית: Simonas Rozenbaumas, סימונאס רוזנבאומאס; לעיתים Šimšonas, Simanas, Simas; 21 ביולי 1860, פינסק – 6 בדצמבר 1934, תל אביב) היה עורך דין ומדינאי יהודי-ליטאי, מראשי הציונים במינסק, המארגן העיקרי של ועידת מינסק, חבר הדומה הממלכתית הראשונה של האימפריה הרוסית (1906–1907), חבר בסיימאס המכונן (1920–1922) ובסיימאס השני (1923–1925) של ליטא והשר לענייני יהודים בממשלת ליטא, חבר הוועד הפועל הציוני הגדול, וקונסול ליטא בארץ ישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ושמשון רוזנבאום

שמואל מוהליבר

הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.

לִרְאוֹת אחד העם ושמואל מוהליבר

שמואל שרירא (שרייר)

שרירא (שני מימין) בגימנסיה לעם – לימים גימנסיה נורדיה שמואל שרירא (שְׁרַיֶיר) (בכתיב יידי: שרייער; 1883 – מאי 1944) היה סופר, חוקר מקרא ואתנוגרפיה, מחנך ומחבר ספרי לימוד חלוציים.

לִרְאוֹת אחד העם ושמואל שרירא (שרייר)

שמואל טולקובסקי

שמואל טולקובסקי (27 ביוני 1886 - כ"ה כסלו תשכ"ו, 19 בדצמבר 1965) היה אגרונום, פרדסן ואיש ציבור.

לִרְאוֹת אחד העם ושמואל טולקובסקי

שמואל יוסף פבזנר

שמואל יוסף פֶּבְזְנֶר (בכ"א בכסלו תרל"ט, 17 בדצמבר 1878 – 7 במאי 1930) היה סופר, מצירי הקונגרס הציוני הראשון (1897), מחלוצי המהנדסים והתעשיינים בארץ ישראל, מבוני חיפה העברית ומנהל הטכניון בשנים 1927–1929.

לִרְאוֹת אחד העם ושמואל יוסף פבזנר

שמות רחובות בתל אביב-יפו

שלט רחוב על שמו של המלך ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה בתקופת המנדט הבריטי שלט רחוב על שמו של אליעזר לודוויג זמנהוף, יוצר שפת אספרנטו רחוב על שמו של חיים בוגר (בוגרשוב) השלט בסמטת אלוף בצלות רחובות תל אביב-יפו קרויים בעיקר על שמות אישים חשובים בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל וכן מושגים שונים הקשורים ביהדות, ארץ ישראל והציונות, בדומה למרבית שמות הרחובות בערי ישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ושמות רחובות בתל אביב-יפו

שמירת שבת

מחנה ישראל, 1949 שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת ביהדות בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת.

לִרְאוֹת אחד העם ושמירת שבת

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.

לִרְאוֹת אחד העם ושם עט

שניאור זלמן שכטר

שניאור זלמן הכהן שכטר, שנודע גם בשם סולומון שכטר (Solomon Schechter; כ"ט בכסלו תרי"א /7 בדצמבר 1847, פוקשאן, נסיכות מולדובה – י"ב בכסלו תרע"ו / 19 בנובמבר 1915, ניו יורק), היה רב אמריקאי, יליד-מולדביה, חוקר חשוב במדעי היהדות ובמיוחד של גניזת קהיר, מייסד ונשיא איחוד בתי הכנסת של אמריקה (United Synagogue of America), מנהלו של בית המדרש לרבנים באמריקה (ה-JTS) בניו יורק ומורה דרכה של התנועה הקונסרבטיבית ביהדות.

לִרְאוֹת אחד העם ושניאור זלמן שכטר

שניאור זלמן ביחובסקי

אברהם אוֹסְטְשֶגָה ד"ר שניאור זלמן (זיגמונט) הכהן בּיחוֹבסקי (בפולנית: Zygmunt Bychowski; כ"ו באב תרכ"ה, 18 באוגוסט 1865, קוֹרֶץ, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – ד' בתשרי תרצ"ה, 19 בספטמבר 1934, ורשה, פולין) היה נוירולוג, גנטיקאי ועסקן ציבורי וחברתי יהודי פולני, חבר מועצת העיר ורשה (1923–1934), פעיל ציוני, ציר בקונגרס הציוני הראשון.

לִרְאוֹת אחד העם ושניאור זלמן ביחובסקי

שרה עזריהו

שרה עזריהו-אוזרקובסקי (מאירוב) (17 ביולי 1873, כ"ב בתמוז תרל"ג, דינאבורג (דווינסק), לטביה — 22 באוקטובר 1962, כ"ד בתשרי תשכ"ג, קיבוץ אפיקים, ישראל) הייתה פעילה ציונית, פמיניסטית, סופרז'יסטית ואשת חינוך, ממייסדי תל אביב.

לִרְאוֹת אחד העם ושרה עזריהו

שלמה בריימן

שלמה בריימן (ברימן; 24 בינואר 1908, ד' באדר א' ה'תרס"ח – 6 בדצמבר 1981, י' בכסלו ה'תשמ"ב) היה חוקר תקופת ההשכלה והציונות אצל יהדות רוסיה, חוקר הספרות הרוסית ויחסה ליהדות וליהודים.

לִרְאוֹת אחד העם ושלמה בריימן

שלמה גינוסר

שלמה גינוסר-גינסברג (16 באוקטובר 1889, חשוון תר"ן, אודסה – 31 בדצמבר 1968, י' בטבת תשכ"ט, ירושלים) היה פעיל ציוני, עיתונאי ודיפלומט ישראלי.

לִרְאוֹת אחד העם ושלמה גינוסר

שלמה הכהן אהרונסון

הרב שלמה הכהן אהרונסון (אלול ה'תרכ"ג, 1863 – כ' באדר ב' ה'תרצ"ה, 1935) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון של העיר תל אביב (משנת ה'תרפ"ג-1923 עד שנת ה'תרצ"ה-1935).

לִרְאוֹת אחד העם ושלמה הכהן אהרונסון

שלום אש

שלום אש (1 בנובמבר 1880 – 10 ביולי 1957) היה סופר יידיש יליד פולין, שחי ופעל בעיקר בה ובארצות הברית.

לִרְאוֹת אחד העם ושלום אש

שלילת הגלות

שלילת הגלות היא מיתוס בתפיסה הרעיונית הציונית, התפיסה הרעיונית הציונית מתייחסת לדחייה תרבותית ומהותית של הגלות כמקום וכתקופה של היהודי הגלותי לעומת הגאולה של שיבת ציון.

לִרְאוֹת אחד העם ושלילת הגלות

שחור על גבי לבן

שחור על גבי לבן הוא ביטוי שמשמעו "כתוב באופן הברור ביותר".

לִרְאוֹת אחד העם ושחור על גבי לבן

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

לִרְאוֹת אחד העם ושבת

שדרות רוטשילד

"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96, הפסל מוצב כיום בשדרות רוטשילד 88 מרכז ההיסטורי של תל אביב, מפגש רחוב אלנבי עם שד' רוטשילד, 2022 שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד היא שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

לִרְאוֹת אחד העם ושדרות רוטשילד

שולמית לסקוב

שוּלמית (סולה) לַסְקוֹב (10 ביוני 1916 – 16 בספטמבר 2016) הייתה אשת חינוך, היסטוריונית ומחברת ספרי תעודה ישראלית.

לִרְאוֹת אחד העם ושולמית לסקוב

תאוריה פוליטית לעם היהודי

תאוריה פוליטית לעם היהודי, שלושה נרטיבים ציוניים הוא ספר מאת פרופסור חיים גנז, העוסק בהגדרה וניתוח של שלוש הגישות המרכזיות בציונות (קניינית, היררכית ושוויונית) לצד סקירת זרם הפוסט-ציונות שצמח לאחר הקמת המדינה, תוך הבהרת המחלוקת בין הזרמים.

לִרְאוֹת אחד העם ותאוריה פוליטית לעם היהודי

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ותל אביב-יפו

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

לִרְאוֹת אחד העם ותחיית הלשון העברית

תה ויסוצקי

חבילת תה מהמאה ה-19 עם סמל הספינה המפורסם של וויסוצקי תה ויסוצקי היא חברת תה ישראלית-בינלאומית שנוסדה בשנת 1849 על ידי הנדבן היהודי קלונימוס זאב ויסוצקי (1824–1904) מראשי חובבי ציון במוסקבה, רוסיה.

לִרְאוֹת אחד העם ותה ויסוצקי

תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש (סדרת ספרים)

תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש היא סדרת ספרים מאת פרופסור אליעזר שביד.

לִרְאוֹת אחד העם ותולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש (סדרת ספרים)

למהלך האידיאות בישראל

למהלך האידיאות בישראל הוא מאמר שפורסם על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בשנת ה'תרע"ב (1912) בעיתון העברי שעורכו היה הרב מאיר בר-אילן, ושובץ לאחר מכן בספר אורות במהדורתו המורחבת, על פי הצעת הרב יהושע הוטנר.

לִרְאוֹת אחד העם ולמהלך האידיאות בישראל

למידה והוראה בין-תחומית

הוראה בין־תחומית או רב־תחומית היא שם למגוון דרכי הוראה ולמידה המחברות בין מרכיבים מובחנים של שתי דיסציפלינות או יותר ליצירת ידע, דרכי פעולה או ביטויים אמנותיים חדשים כאמצעי להתמרה והבנייה מחדש של ידע, פתרון בעיות אמיתיות ופיתוח חשיבה יצירתית וביקורתית וכן הטמעת ערכים. בשנים האחרונות גוברת המודעות לחשיבות הלמידה הבין־תחומית הן במחקר והן בפרקטיקה החינוכית, להשגת מטרות חינוכיות אלה.

לִרְאוֹת אחד העם ולמידה והוראה בין-תחומית

לוח אחיאסף

"אל הקוראים", לוח אחיאסף 1, תרנ"ד, עמ' VI. שער פנימי, תרנ"ד לוח אֲחיאסף היה אלמנך (חיבור היוצא לאור פעם בשנה) בעברית שראה אור בהוצאת אחיאסף בשנים 1893 עד 1904 בוורשה (ופעם נוספת ב-1923).

לִרְאוֹת אחד העם ולוח אחיאסף

ליאו מוצקין

ליאו (יהודה/אריה לייב) מוֹצקין (ברוסית: Лео (Арье Лейб) Моцкин; 6 בדצמבר 1867, ברובארי, אוקראינה - 6 בנובמבר 1933, פריז) היה איש פוליטי יהודי, יליד אוקראינה (האימפריה הרוסית), לוחם למען הזכויות הלאומיות של היהודים, מאבות הציונות ומיוזמי הקונגרס הציוני, יושב הראש השני של הוועד הפועל הציוני.

לִרְאוֹת אחד העם וליאו מוצקין

טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים

טקס הפתיחה; מבט מצפון לדרום ציור טקס הפתיחה במבט מדרום לצפון, מעשה ידי לאופולד פיליכובסקי, המוצג ברחבת בניין המנהלה בקמפוס הר הצופים טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים התקיים בהר הצופים בז' בניסן תרפ"ה, 1 באפריל 1925, כחלק מחגיגת הפתיחה של האוניברסיטה העברית בימים ז'-י' בניסן תרפ"ה 1-3 באפריל 1925.

לִרְאוֹת אחד העם וטקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים

טלביה

רחןב חובבי ציון וסביבתו בטלביה כיכר יהודה עמיחי בקצה שכונת טלביה מלון ענבל במתחם "עומריה" בטלביה טַלְבִּיֶה היא שכונה בלב ירושלים, בשולי מרכז העיר.

לִרְאוֹת אחד העם וטלביה

טורקה

טוּרקה (באוקראינית: Турка; בפולנית: Turka; ביידיש: טארקע) היא עיירה בחבל לבוב שבמערב אוקראינה על גדתו של נהר סטרי.

לִרְאוֹת אחד העם וטורקה

טוביה שלונסקי

טוביה שלונסקי (1874 – 22 במרץ 1928) היה חסיד חב"ד ופעיל בתנועת ההשכלה ובתנועת חובבי ציון באוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית ובאחרית ימיו ביישוב היהודי המתעורר בארץ ישראל.

לִרְאוֹת אחד העם וטוביה שלונסקי

זאב ז'בוטינסקי

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

לִרְאוֹת אחד העם וזאב ז'בוטינסקי

זרמים בציונות

התנועה הציונית שנוסדה באופן רשמי בסוף המאה ה-19 איחדה בתוכה תפיסות שונות וזרמים שונים.

לִרְאוֹת אחד העם וזרמים בציונות

זיוה שמיר

זיוה שמיר (נולדה ב-20 בספטמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

לִרְאוֹת אחד העם וזיוה שמיר

חנוך ברטוב

חנוך ברטוב (13 באוגוסט 1926 – 13 בדצמבר 2016) היה סופר, מתרגם, מחזאי ופובליציסט ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות.

לִרְאוֹת אחד העם וחנוך ברטוב

חצי נחמה (מאמר)

אחד העם, מחבר "חצי נחמה" חצי נחמה הוא מאמר ידוע מאת אחד העם, שהתפרסם לראשונה ב-5 באוקטובר 1892 (י"ד בתשרי תרנ"ג) בעיתון העברי "המליץ".

לִרְאוֹת אחד העם וחצי נחמה (מאמר)

חבורה ספרותית

חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי רחוב בן-יהודה 9 בתל אביב, 1938. מימין לשמאל: יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, ליובה גולדברג, ישראל זמורה ומשה ליפשיץ.

לִרְאוֹת אחד העם וחבורה ספרותית

חגית לאלו

חגית לאלו (1931 – 10 במרץ 1961) הייתה ציירת ישראלית, שציירה בסגנון אקספרסיוניזם מופשט.

לִרְאוֹת אחד העם וחגית לאלו

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת אחד העם וחובבי ציון

חילוניות בישראל

פרופ' עוזי אורנן, מהפעילים הבולטים למען חילוניות בישראל מאז שנות ה-50. חילוניות בישראל מתייחסת לכל הביטויים של השקפות חילוניות בתולדות מדינת ישראל, על פי רוב בקרב הציבור היהודי.

לִרְאוֹת אחד העם וחילוניות בישראל

חילוניות יהודית

אחד העם, מחשובי ההוגים היהודים-החילוניים ומייסדי הציונות חִילוֹניוּת יהודית היא התייחסות חילונית עקרונית למורשת, לזהות, ולהוויה היהודיות והגדרתם במנותק מאמונה דתית כלשהי.

לִרְאוֹת אחד העם וחילוניות יהודית

חיים מרגליות קלווריסקי

חיים מרגליות-קלווריסקי (1868 - 19 בינואר 1947) היה אגרונום, ממונה על ההתיישבות בגליל מטעם חברת יק"א.

לִרְאוֹת אחד העם וחיים מרגליות קלווריסקי

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

לִרְאוֹת אחד העם וחיים נחמן ביאליק

חיים רבין

חיים מנחם רבין (ט"ו בכסלו ה'תרע"ה, 22 בנובמבר 1915 - כ"ד באייר ה'תשנ"ו, 13 במאי 1996) היה פרופסור לבלשנות וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות.

לִרְאוֹת אחד העם וחיים רבין

חיים טשרנוביץ

הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.

לִרְאוֹת אחד העם וחיים טשרנוביץ

חיים ויצמן

חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.

לִרְאוֹת אחד העם וחיים ויצמן

חיים יהודה רות

חיים יהודה (ליאון) רוֹת (באנגלית: Leon Roth; י"ז בניסן תרנ"ו, 31 במרץ 1896 – ח' בניסן תשכ"ג, 2 באפריל 1963) היה פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת מנצ'סטר, ושימש רקטור האוניברסיטה העברית.

לִרְאוֹת אחד העם וחיים יהודה רות

בן-ציון מוסינזון

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין ד"ר בן ציון מוסינזון (לעיתים: מוסנזון; 26 באפריל 1878 – 21 בנובמבר 1942, י"ב בכסלו תש"ג) היה מחנך ומורה לתנ"ך, וממייסדי תל אביב.

לִרְאוֹת אחד העם ובן-ציון מוסינזון

באר טוביה

באר טוביה, לפני 1899 מגדל בריכת המים בבאר טוביה אחד המתיישבים מנסה לשכנע את קהל קוראי הצבי לבקר במושבה, 1908 בית הספר ביישוב ב-1910 באר טוביה בגלויה עתיקה אנדרטה בבאר טוביה לנופלים במלחמת העצמאות בְּאֵר טוּבְיָה הוא מושב עובדים במישור החוף הדרומי, ממערב לקריית מלאכי.

לִרְאוֹת אחד העם ובאר טוביה

באד הומבורג

באד הוֹמבוּרג פור דר הוהא (בגרמנית: Bad Homburg vor der Höhe) היא העיר הראשית בנפת הוכטאונוס (Hochtaunuskreis) במדינת הסן שבגרמניה, על המדרון הדרומי של רכס הרי הטאונוס.

לִרְאוֹת אחד העם ובאד הומבורג

בנק ישראל

בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ובנק ישראל

בני משה (אגודה ציונית)

יחזקאל דנין ורעייתו רחל, 1929 בני משה היה ארגון סתרים מסוג ארגון אחווה גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים.

לִרְאוֹת אחד העם ובני משה (אגודה ציונית)

בני משה שמעבר לסמבטיון

סיפורים על שבט בני משה הם חלק מן המיתוס של עשרת השבטים האבודים ומתוארים בהרחבה בסיפוריו של אלדד הדני.

לִרְאוֹת אחד העם ובני משה שמעבר לסמבטיון

בנימין נחום סילקינר

בנימין נחום סילקינר (1 בדצמבר 1882 - 6 בנובמבר 1933) היה משורר וסופר עברי יליד ליטא שפעל בניו יורק.

לִרְאוֹת אחד העם ובנימין נחום סילקינר

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

לִרְאוֹת אחד העם ובנימין זאב הרצל

ברנאר לזר

ברנאר לזר (בצרפתית: Lazare Marcus Manassé Bernard; 18 ביוני 1865 – 1 בספטמבר 1903) היה פובליציסט ופילוסוף צרפתי-יהודי.

לִרְאוֹת אחד העם וברנאר לזר

ברוך שוחטמן

ברוך שוחטמן (ט' בשבט ה'תר"ן, 1890 – כ' בתשרי ה'תשי"ז, 1956) היה חוקר ספרות וביבליוגרף עברי.

לִרְאוֹת אחד העם וברוך שוחטמן

ברוך ויסמן

ברוך ויסמן (ביידיש: ברוך װײַסמאַן; 10 באוגוסט 1887 – 1966) היה סופר יידי ועברי.

לִרְאוֹת אחד העם וברוך ויסמן

ברית שלום

ברית שלום הייתה תנועה יהודית, שהוקמה בשנת 1925 על ידי קבוצת אינטלקטואלים יהודים, ודגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית שבה יהנו הערבים והיהודים משוויון זכויות מלא תחת המנדט הבריטי, במטרה להביא להקמת מדינה דו-לאומית עצמאית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת אחד העם וברית שלום

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.

לִרְאוֹת אחד העם ובת קול

בית ארתור רופין

בית ארתור רופין הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים, ברחוב רמב"ן 30.

לִרְאוֹת אחד העם ובית ארתור רופין

בית פולאק

בית עקיבא אריה ויס ולצידו בית פולאק בית פולאק הוא מראשוני בתיה של תל אביב.

לִרְאוֹת אחד העם ובית פולאק

בית האוטונומיה הרוסית

חצר בית האוטונומיה ב-1904 ועידת הפועל הצעיר בחצר בית האוטונומיה, 1907 (https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/shabazi_manshiya/בית-רבינוביץ-תאומים-האוטונומיה-הרוסית רשימת המצולמים, באתר תל.אביב.פדיה) בית האוטונומיה הרוסית (בכתיב תקופת פעילותו לעיתים נכתב "אבטונומיה") הוא מבנה ברחוב עין יעקב 14 פינת רחוב שלוש 8–10 בנווה צדק בתל אביב-יפו.

לִרְאוֹת אחד העם ובית האוטונומיה הרוסית

בית הנכות בצלאל

"בית הנכות בצלאל" (בעבר: "בית הנכאת") או "בית הנכות הלאומי בצלאל" היה מוזיאון וחלל תצוגה שהוקם לצד בית הספר לאמנות "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות", ברחוב שמואל הנגיד 12 בירושלים.

לִרְאוֹת אחד העם ובית הנכות בצלאל

בית הספר אחד העם (תל אביב)

"בית הספר אחד העם" הוא מבנה בית ספר השוכן ברחוב אחד העם 37 בתל אביב.

לִרְאוֹת אחד העם ובית הספר אחד העם (תל אביב)

בית הספר לבנות (נווה צדק)

המבנה המשומר של בית הספר לבנות בית הספר לבנות (נווה צדק) (היה קרוי גם: "בית ספר לנערות") נפתח בשנת 1909 במשכנו בנווה צדק, לאחר שנוסד בשנת 1893 ביפו, בית הספר פעל במתחם בו שוכן היום מרכז סוזן דלל.

לִרְאוֹת אחד העם ובית הספר לבנות (נווה צדק)

בית הספר חביב

שלט המסביר על אודות בית הספר חביב בית הספר "חביב" הוא בית ספר יסודי בראשון לציון הנחשב בית הספר העברי הראשון בעולם שבו כל מקצועות ההוראה נלמדו בעברית.

לִרְאוֹת אחד העם ובית הספר חביב

בית הספר הריאלי

בית הספר הריאלי העברי בחיפה (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי") הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה.

לִרְאוֹת אחד העם ובית הספר הריאלי

בית הספר השש שנתי אחד העם

בית הספר השש שנתי ע"ש אחד העם הוא מוסד חינוכי שש שנתי ועל יסודי הפועל בעיר פתח תקווה.

לִרְאוֹת אחד העם ובית הספר השש שנתי אחד העם

בית העלמין היהודי הישן של חיפה

אמורא רבי אבדימי דמן חיפה המצבה המחודשת, על פי המסורת על קברו של רבי אבדימי בית העלמין כנסת ישראל הוא בית העלמין היהודי הישן של העיר חיפה.

לִרְאוֹת אחד העם ובית העלמין היהודי הישן של חיפה

בית הקברות טרומפלדור

בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.

לִרְאוֹת אחד העם ובית הקברות טרומפלדור

בית הכנסת הגדול (תל אביב)

בית הכנסת הגדול מהתצפית במגדל שלום שנות השלושים קיר המזרח עם ארון הקודש באולם התפילה המרכזי של בית הכנסת בית הכנסת הגדול בתל אביב נמצא בקרן הרחובות אלנבי 110 ואחד העם בתל אביב.

לִרְאוֹת אחד העם ובית הכנסת הגדול (תל אביב)

בית ויס

לוחית זיכרון על ביתו של עקיבא אריה ויס ברחוב הרצל 2 בתל אביב בית ויס הוא מבנה בפינת הרחובות הרצל ואחד העם בתל אביב-יפו, שהיה שייך במקור לעקיבא אריה ויס ממייסדי של שכונת אחוזת בית.

לִרְאוֹת אחד העם ובית ויס

ג'ון מילטון

ג'ון מילטון (באנגלית: John Milton; 9 בדצמבר 1608 – 8 בנובמבר 1674) היה משורר אנגלי ומלומד, שידוע בעיקר בזכות השיר האפי "גן העדן האבוד", מיצירות המופת של השירה העולמית.

לִרְאוֹת אחד העם וג'ון מילטון

גאורג ברנדס

פ.ס.קרוייה (Krøyer) גאורג ברנדס בצעירותו גאורג מוריס כהן ברנדס (בדנית: Georg Morris Cohen Brandes; 4 בפברואר 1842 – 19 בפברואר 1927), מבקר ספרות ומלומד דני יהודי.

לִרְאוֹת אחד העם וגאורג ברנדס

גבריאל מוצקין

גבריאל גדעון הלל מוצקין (Gabriel Motzkin; נולד ב-28 בדצמבר 1945 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס של הקתדרה לפילוסופיה ע"ש אחד העם באוניברסיטה העברית.

לִרְאוֹת אחד העם וגבריאל מוצקין

גדעון יקותיאלי

גדעון יקותיאלי (2 בספטמבר 1926 – 22 בפברואר 1999) היה פיזיקאי גרעין ישראלי ופרופסור בפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע, ראשון הפיזיקאים הגרעיניים בישראל וממייסדי המחלקה לפיזיקה גרעינית במכון.

לִרְאוֹת אחד העם וגדעון יקותיאלי

גולדה מילוסלבסקי

גולדה מילוסלבסקיתמונה להחלפה גולדה מילוֹסְלַבְסקי (1853 – ז' בתשרי תרס"ז, 26 בספטמבר 1906) הייתה ממייסדי המושבה נס ציונה ומהדמויות המרכזיות בשנים הראשונות של המושבה.

לִרְאוֹת אחד העם וגולדה מילוסלבסקי

גינסבורג

גינסבורג, גינצבורג, גינזבורג, גינזברג, גינצברג וגינסברג (בלועזית: Ginsberg, Ginsburg, Ginsburgh, Ginsparg, Ginzberg, Ginzborg, Ginzburg; במקור הגרמני: Günzburg; ברוסית: Гинзбург, Гинцбург) הם וריאנטים של אותו שם משפחה.

לִרְאוֹת אחד העם וגינסבורג

דמות מקראית

דבורה הנביאה, "עד שקמתי דבורה, שקמתי אם בישראל", ציור של גוסטב דורה דמות מקראית היא אדם, בעל חיים או ישות אחרת המופיעה במקרא.

לִרְאוֹת אחד העם ודמות מקראית

דנטה לאטס

דנטה לאטס (או: דאנטה לאטס) (באיטלקית: Dante Lattes; 1876–1965) היה רב, עיתונאי פובליציסט ועורך יהודי-איטלקי, איש-ציבור ומחנך.

לִרְאוֹת אחד העם ודנטה לאטס

דניאל אטאס

דניאל (דני) אטאס הוא פרופסור בחוג לפילוסופיה ותוכנית פכ"מ, ראש המכון למדעי הלשון, פילוסופיה וקוגניציה, מנהל משותף של המרכז לאתיקה ופילוסופיה פוליטית, ומופקד הקתדרה לפילוסופיה כללית ע״ש אחד העם באוניברסיטה העברית.

לִרְאוֹת אחד העם ודניאל אטאס

דניאל בן-נחום

דניאל בן-נחום (שמו הקודם: דניאל פרוכובניק פרחיהו; 24 במרץ 1910 – 26 בדצמבר 1992) היה משורר, סופר, מסאי, מבקר וחוקר ספרות, עורך ומתרגם.

לִרְאוֹת אחד העם ודניאל בן-נחום

דקדוק עברי - מונחים

__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.

לִרְאוֹת אחד העם ודקדוק עברי - מונחים

דב שליונסקי

דב (בּוֹריָה) שְלוֹנְסקי (נכתב גם שְליוֹנְסקי; אסרו חג הפסח תרנ"ו, 5 באפריל 1896 – 10 בינואר 1947) היה מחלוצי הוראת המתמטיקה והפיזיקה העבריים, כתב מדעי בעיתונות העברית של שנות העשרים של המאה העשרים ומראשוני סופרי המדע הפופולרי העבריים.

לִרְאוֹת אחד העם ודב שליונסקי

דביר (הוצאת ספרים)

דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ודביר (הוצאת ספרים)

דור הולך ודור בא

דור הולך ודור בא: געגענווערטיג און צוקונפטיגע גענאראציאנען (יידיש: דור הולך ודור בא: דור ההווה ודורות העתיד) הוא חיבור היסטורי-הגותי מאת אברהם גולדפדן הדן במצבו העגום של עם ישראל בתחילת המאה ה-20 ומציע דרכים לתיקון.

לִרְאוֹת אחד העם ודור הולך ודור בא

דורה שוורץ

דורה שוורץ (בכתיב המקורי: שורץ; 12 ביולי 1894 – 15 בינואר 1982) הייתה מחלוצי הצמחונות בארץ ישראל וחלוצת דיאטות ההרזיה הצמחוניות.

לִרְאוֹת אחד העם ודורה שוורץ

דוד נובקובסקי

דוד נובקובסקי (בכתיב יידי: נאָוואַקאָווסקי; בלועזית: David Nowakowsky; 1848–1921) היה מלחין ומנצח יהודי-רוסי, שעסק בעיקר בכתיבת מוזיקה ליטורגית יהודית.

לִרְאוֹת אחד העם ודוד נובקובסקי

דוד ניימרק

הרב פרופ' דוד ניימרק (לעיתים נוימרק; בכתיב יידי: ניימאַרק; בכתיב לועזי: David Neumark או Neimark; כ"ב באב תרכ"ו, 3 באוגוסט 1866, שטשרץ, גליציה – י"ח בכסלו תרפ"ה, 15 בדצמבר 1924, סינסינטי, אוהיו), פילוסוף יהודי רפורמי, חוקר הפילוסופיה היהודית ופעיל ציוני.

לִרְאוֹת אחד העם ודוד ניימרק

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ודוד בן-גוריון

דוד הכהן (חבר הכנסת)

במדי הצבא העותמאני דוד הכהן (20 באוקטובר 1898 – 19 בפברואר 1984) היה ממנהיגי היישוב בתקופת טרום המדינה, חבר הכנסת, מדינאי ודיפלומט.

לִרְאוֹת אחד העם ודוד הכהן (חבר הכנסת)

המסדרון

"המסדרון" הוא כתב-עת ישראלי לשירה ופרוזה, תרבות ואמנות בעריכת הסופר, המשורר והאמן יאיר בן-חיים.

לִרְאוֹת אחד העם והמסדרון

המרכז הספרותי העברי בוורשה

המרכז הספרותי העברי ב שימש כמרכז ספרותי של יהדות פולין וכסניף ספרותי חשוב של יהדות אוקראינה וליטא.

לִרְאוֹת אחד העם והמרכז הספרותי העברי בוורשה

המליץ

שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.

לִרְאוֹת אחד העם והמליץ

המהלך החדש בספרות העברית

"המהלך החדש" הוא שמה של תנועה ספרותית שהחלה להתפתח בספרות העברית בסוף שנות השמונים, ראשית שנות התשעים של המאה ה-19, ויצרה שינוי גדול בפואטיקה של הספרות העברית.

לִרְאוֹת אחד העם והמהלך החדש בספרות העברית

המכון למורשת בן-גוריון

המכון למורשת בן-גוריון הוא גוף חינוכי היסטורי הבוחן את מורשתו של דוד בן-גוריון מייסדה וראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל, וכיצד היא רלוונטית לחברה הישראלית היום.

לִרְאוֹת אחד העם והמכון למורשת בן-גוריון

האנציקלופדיה היהודית

האנציקלופדיה היהודית (באנגלית: Jewish Encyclopedia) היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית לנושאי יהדות ועם ישראל שיצאה לאור בשנים 1901–1906 על ידי המו"ל Funk and Wagnalls בניו יורק.

לִרְאוֹת אחד העם והאנציקלופדיה היהודית

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

לִרְאוֹת אחד העם והארץ

הנאום האחרון של משה

הנאום האחרון של משה הוא ספר עיון לקהל הרחב מאת מיכה גודמן, שיצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2014, שעוסק בחומש דברים, שאותו הכתיב אלוהים למשה, על פי המסורת.

לִרְאוֹת אחד העם והנאום האחרון של משה

הסגנון האקלקטי בארץ ישראל

מרכז ההיסטורי של תל אביב, 2022 בית השגרירות הרוסית הסגנון האקלקטי (פירוש בעברית: "לקטני/ליקוטי/אספני" - אוסף של סגנונות שונים יחדיו) הוא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בישראל בשנות ה-20 מתוך הזרם האומנותי הקרוי: ועיקרו שילוב אדריכלות מערבית עם סגנונות קישוטיים ממספר רב של מקורות השראה - האדריכלות הקלאסית (יוון-רומא-רנסאנס-בארוק), אדריכלות של המזרח הרחוק, אר דקו, המזרח הקרוב, הסגנון הספרדי-מורי (אלהמברה), אר-נובו ואדריכלות מזרח-תיכונית עתיקה.

לִרְאוֹת אחד העם והסגנון האקלקטי בארץ ישראל

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

לִרְאוֹת אחד העם והעלייה השנייה

העומר (כתב עת)

שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).

לִרְאוֹת אחד העם והעומר (כתב עת)

הפרקציה הדמוקרטית

הפרקציה (הסיעה) הדמוקרטית הייתה סיעה אופוזיציונית של אינטלקטואלים צעירים בהסתדרות הציונית שפעלה בין השנים 1901–1904.

לִרְאוֹת אחד העם והפרקציה הדמוקרטית

הפולמוס על מעמד היידיש בספרות

הפולמוס על מעמד היידיש בספרות היהודית היה ויכוח ציבורי שהתנהל בעיתונות העברית אודות מעמדה של לשון העם, היידיש, לעומת העברית.

לִרְאוֹת אחד העם והפולמוס על מעמד היידיש בספרות

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

לִרְאוֹת אחד העם והצפירה

הקונגרס הציוני העולמי ה-15

הקונגרס הציוני ה-ט"ו בבזל (1927) במהלך דיון במליאה, ברקע תמונותו של הרצל. תעודת ציר שחולקה לנבחרי הקונגרס הציוני העולמי ה-15. תעודתו של יצחק בן-צבי. בצדה השני נכתבו הוראות השימוש בשלוש שפות: עברית, אנגלית וגרמנית.

לִרְאוֹת אחד העם והקונגרס הציוני העולמי ה-15

הקונגרס הציוני העולמי הראשון

הקונגרס הציוני העולמי הראשון הוא הכינוס הגדול הראשון של צירי התנועה הציונית והוא ראשון הקונגרסים הציונים העולמיים.

לִרְאוֹת אחד העם והקונגרס הציוני העולמי הראשון

הקונגרס הציוני העולמי השלישי

הקונגרס הציוני העולמי השלישי, התקיים ב-15 - 18 באוגוסט 1899, בעיר בזל שבשווייץ.

לִרְאוֹת אחד העם והקונגרס הציוני העולמי השלישי

הקונגרס הציוני העולמי החמישי

הקונגרס הציוני החמישי התקיים בבזל ב-26 בדצמבר 1901.

לִרְאוֹת אחד העם והקונגרס הציוני העולמי החמישי

הקיצה עמי

הכרמל" "הָקִיצָה עַמִּי" הוא שיר עברי מאת המשורר המשכיל יהודה ליב גורדון (יל"ג), שנכתב בשנת ה'תרכ"ג והתפרסם בכתב העת "הכרמל" בג' באייר ה'תרכ"ו (18 באפריל 1866).

לִרְאוֹת אחד העם והקיצה עמי

הרשות הלאומית לתרבות היידיש

הרשות הלאומית לתרבות היידיש (ביידיש, "די נאַציאָנאַלע אינסטאַנץ פֿאַר ייִדישער קולטור") הוקמה מכוח חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש, התשנ"ו–1996, ומטרתה העיקרית היא שימור וטיפוח של מורשת היידיש.

לִרְאוֹת אחד העם והרשות הלאומית לתרבות היידיש

השומר

תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.

לִרְאוֹת אחד העם והשומר

השילוח (כתב עת ישראלי)

השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות הוא כתב עת מודפס היוצא לאור בירושלים בחסות קרן תקווה.

לִרְאוֹת אחד העם והשילוח (כתב עת ישראלי)

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

לִרְאוֹת אחד העם והשילוח (כתב עת)

התחדשות יהודית (ישראל)

התחדשות יהודית הוא מונח בו מכנים המשתתפים בחלק מהתופעות התרבותיות והדתיות שמטרתן המוצהרת היא קשירת המורשת, המסורת והמנהגים של היהדות, עם התרבות והחברה בישראל.

לִרְאוֹת אחד העם והתחדשות יהודית (ישראל)

התיישבות נתיני המעצמות בחיפה

נתיני מעצמות זרות התיישבו בחיפה במהלך שקיעתה של האימפריה העות'מאנית, בדומה למה שעשו נתיני המעצמות בארץ ישראל בירושלים ובמקומות שונים אחרים בארץ ישראל.

לִרְאוֹת אחד העם והתיישבות נתיני המעצמות בחיפה

הליוגרף

הליוגרף בריטי מסוג Mance Mark V צוות הליוגרף טורקי באזור מפקדת המחנה הטורקי ליד הכפר הוג', (דורות) 1917, מלחמת העולם הראשונה לוחית זיכרון במקום בו הייתה תחנת איתות ראשית (פנסים והליוגרף) בתל אביב, רחוב אחד העם 84 הליוגרף (מיוונית: הליוס - השמש, גראפין - כתיבה) הוא מכשיר המשמש ליצירת קשר על ידי הטלת הבזקי אור קצרים של קרני השמש באמצעות מראה.

לִרְאוֹת אחד העם והליוגרף

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.

לִרְאוֹת אחד העם והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

הזמן

כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' הזמן היה עיתון בשפה העברית שיצא לאור ברוסיה בין השנים 1903–1915 בתחילתה במתכונת של פעמיים בשבוע ובהמשכו כעיתון יומי.

לִרְאוֹת אחד העם והזמן

הזיה

הֲזָיָה או חֶזְיוֹן שָׁוְוא (בלועזית: הָלוּצִינַצְיָה) היא מצב שבו אדם חוֹוֶה חוויה שאינה קיימת במציאות.

לִרְאוֹת אחד העם והזיה

הבועזים

הבועזים היה כינויים של איכרים, בניהם של מייסדי מושבות העלייה הראשונה, בפי עולי העלייה השנייה.

לִרְאוֹת אחד העם והבועזים

הגניוס היהודי

מספר המדענים, שמוצאם יהודי, שזכו בפרסי נובל, לפי שנים. הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטליגנציה גבוהה.

לִרְאוֹת אחד העם והגניוס היהודי

הגדודים העבריים

דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים.

לִרְאוֹת אחד העם והגדודים העבריים

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בעבר: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית,.Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא.

לִרְאוֹת אחד העם והגימנסיה הריאלית העברית בקובנה

הדור (כתב עת)

הדור היה שבועון עברי ספרותי שיצא בוורשה בגרסתו הראשונה בשנת 1901 בהוצאת אחיאסף (אירופה) ובעריכתו של דוד פרישמן, ובגרסתו השנייה בשנת 1904 בהוצאתו הפרטית ועריכתו של דוד פרישמן.

לִרְאוֹת אחד העם והדור (כתב עת)

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

לִרְאוֹת אחד העם וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

הומל

הומל (בבלארוסית: Гомель; בהיגוי רוסי: גומל; במקורות עבריים גם הומיל) היא העיר השנייה בגודלה בבלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.

לִרְאוֹת אחד העם והומל

הוועד האודסאי

זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53.

לִרְאוֹת אחד העם והוועד האודסאי

היסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

הסמליל ההיסטורי של הטכניון הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטה טכנית מובילה בחיפה, ישראל, שהחלה לפעול בתחילת המאה ה-20.

לִרְאוֹת אחד העם והיסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

היהודי הנצחי (הירשנברג)

"היהודי הנצחי" (1899) הוא ציור מאת הצייר היהודי שמואל הירשנברג.

לִרְאוֹת אחד העם והיהודי הנצחי (הירשנברג)

ועדת פיל

הלורד פיל יוצא ממלון המלך דוד בירושלים בדרכו לטקס הפתיחה, 1936. ועדת פִּיל (באנגלית: Peel Commission) הייתה ועדת חקירה מלכותית שהוקמה באוגוסט 1936 על ידי ממשלת הממלכה המאוחדת במטרה לחקור את הסיבות למרד הערבי הגדול בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי, ולהמליץ על צעדים לעתיד.

לִרְאוֹת אחד העם וועדת פיל

ועידת מינסק

תצלום קבוצתי של המשתתפים בוועידת מינסק, בקיץ 1902. בשורה הראשונה נראים, בין היתר: חמדה בן יהודה, שמואל יעקב יצקן, נחום סוקולוב, ישראל יסינובסקי, שמואל ליב ציטרון, מרדכי בן הלל הכהן, משה ליב לילינבלום, ליאון רבינוביץ, שמואל צ'רנוביץ ועידת מינסק הייתה ועידה שנייה של כלל ציוני רוסיה.

לִרְאוֹת אחד העם וועידת מינסק

ועידת קטוביץ

הזמנה לוועידה (עברית) הזמנה לוועידה (גרמנית) שלט המציין את מקום ועידת קטוביץ ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה ב-6 בנובמבר 1884 בעיר קטוביץ שבחבל שלזיה בגרמניה (כיום בפולין), ביוזמתם של הד"ר יהודה לייב פינסקר והרב שמואל מוהליבר.

לִרְאוֹת אחד העם וועידת קטוביץ

ודייק

ודייק, או בשמו המלא: וְדַיֵּק: תיקוני לשון ושיפור הסגנון, הוא ספר לימוד דקדוק עברי מקובל מאת יעקב בהט ומרדכי רון.

לִרְאוֹת אחד העם וודייק

כ"ח בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.

לִרְאוֹת אחד העם וכ"ח בטבת

כל כתבי

כל כתבי היא סדרת ספרים המקבצת את כל כתביו (או עיקר כתביו) של סופר או משורר מסוים.

לִרְאוֹת אחד העם וכל כתבי

י"ל פרץ

מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.

לִרְאוֹת אחד העם וי"ל פרץ

י"ז באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז אב היא פרשת עקב.

לִרְאוֹת אחד העם וי"ז באב

יעקב פיכמן

יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.

לִרְאוֹת אחד העם ויעקב פיכמן

יעקב קלצקין

יעקב קְלַצְקין (קלאצקין; 3 באוקטובר 1882, ברזה קרטוסקה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 26 במרץ 1948, וֵוֵה, שווייץ) היה פילוסוף יהודי שפינוזיסט, פעיל ציוני, מו"ל, עורך ופובליציסט המעורה בחיי הרוח של התקופה.

לִרְאוֹת אחד העם ויעקב קלצקין

יעקב גולומב

יעקב גוֹלוֹמְבּ (5 ביוני 1947 – 19 ביולי 2023) היה פרופסור בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.

לִרְאוֹת אחד העם ויעקב גולומב

יעקב כ"ץ (היסטוריון)

יעקב כ"ץ (15 בנובמבר 1904 - 20 במאי 1998) היה חוקר תולדות עם ישראל, היסטוריון, סוציולוג ומחנך ישראלי, חתן פרס ישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ויעקב כ"ץ (היסטוריון)

יעקב יצחק נימירובר

הרב יעקב יצחק נימירובר (רומנית: Iacob Niemirower;, (1 במרץ 1872, א' באייר תרל"ב – 18 בנובמבר 1939) היה פילוסוף והיסטוריון יהודי-רומני יליד למברג, כיהן בין 1921 ל-1939 כרב הראשי הראשון של רומניה.

לִרְאוֹת אחד העם ויעקב יצחק נימירובר

יצחק מסר

יצחק מסר (1942-1891) היה מקובל חסידי פולני מהעיר סאנוק, שבגליציה המערבית, פולין.

לִרְאוֹת אחד העם ויצחק מסר

יצחק אייזיק לובצקי

יצחק אייזיק לובצקי, 1912 יצחק אייזיק לובצקי (בכתיב יידי: יצחק אייזיק לובעטצקי, 1872, טורץ, פלך מינסק – 1921, וינה) – מספר, מבקר, פובליציסט ומוזיקולוג עברי.

לִרְאוֹת אחד העם ויצחק אייזיק לובצקי

יצחק ספיבק

יצחק ספיבק (1 במרץ 1886 – 13 במרץ 1977) היה מחנך, מתרגם, סופר ילדים ונוער ומחבר ספרי לימוד ברוסיה ובישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ויצחק ספיבק

יצחק קמינר

יצחק אייזיק קמינֵר (קאמינר; מאי 1834, ה'תקצ"ד, ז'יטומיר, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 1901, ברן, שווייץ) היה משורר יהודי עברי.

לִרְאוֹת אחד העם ויצחק קמינר

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

לִרְאוֹת אחד העם ויצחק יעקב ריינס

יצחק יעקבי

יצחק יעקבּי (ינישבסקי) (כ"ט אייר ה'תרל"ד, מאי 1874 – ד' אב תשט"ז, 12 ביולי 1956), פעיל ציוני ממפתחי "החדר המתוקן" ושיטת תלמוד תורה עברית בעברית, ארבע פעמים ציר בקונגרס הציוני, חלוץ העלייה השנייה וממייסדי שכונת בית הכרם בירושלים.

לִרְאוֹת אחד העם ויצחק יעקבי

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

לִרְאוֹת אחד העם ויציאת מצרים

יציאת מצרים במחקר

סיפור יציאת מצרים, שהוא מאבני היסוד באמונה היהודית, כולל תיאור של אירועים על-טבעיים בקנה מידה עצום: מכות מצרים, קריעת ים סוף, בריחה של מיליוני עבדים ממצרים ומסע ארוך ורצוף-ניסים במדבר.

לִרְאוֹת אחד העם ויציאת מצרים במחקר

יציאה בשאלה

חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי של ישראל היה יוצא בשאלה יציאה בשאלה היא תהליך שבו יהודי שומר מצוות עוזב את אורח החיים הדתי, ולעיתים גם את הקהילה שחי בה, ועובר באופן מלא או חלקי לאורח חיים חילוני ולהשקפת עולם חילונית.

לִרְאוֹת אחד העם ויציאה בשאלה

ישראל צינברג

ישראל צינברג ישראל (סרגיי לזרֶביץ') צינברג (ביידיש: צינבערג; ברוסית: Цинберг; בכתב לטיני: Zinberg; 1873, כפר על יד לנובצי, ווהלין – 1939) היה היסטוריון של הספרות העברית והיידית ופובליציסט יהודי רוסי, מהנדס כימיה במקצועו.

לִרְאוֹת אחד העם וישראל צינברג

ישראל זמורה

ישראל זמורה 7 במאי 1899, בסרביה (אז האימפריה הרוסית) – 4 בנובמבר 1983, תל אביב) היה עורך, מבקר ספרותי ומוציא לאור ישראלי. בשנת 1925 עלה לארץ ישראל ומאז החל לקחת חלק פעיל ומרכזי בעולם הספרותי בארץ.

לִרְאוֹת אחד העם וישראל זמורה

יחס החרדים לציונות

יחס החרדים אל התנועה הציונית ואל מדינת ישראל אינו אחיד.

לִרְאוֹת אחד העם ויחס החרדים לציונות

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

לִרְאוֹת אחד העם ויחיאל מיכל פינס

יחיאל יחיאלי

יחיאל יחיאלי יחיאל יחיאלי (יחיאלצ'יק) (ד' בשבט תרכ"ו, 20 בינואר 1866, סלונים – כ"ד בחשוון תרצ"ח, 29 באוקטובר 1937, תל אביב) היה מורה ומחנך עברי, ניהל את בית הספר לבנות (נווה צדק) (1937-1918), ממייסדי תל אביב.

לִרְאוֹת אחד העם ויחיאל יחיאלי

יגאל דוניץ

יגאל דוניץ (19 בספטמבר 1945 - 29 בספטמבר 2005) היה חוקר של בן-גוריון, ממקימי המכון למורשת בן-גוריון ומנהל ומתכנן באגף ישראל של הסוכנות היהודית.

לִרְאוֹת אחד העם ויגאל דוניץ

יהדות אודסה

הקהילה היהודית באודסה מתקיימת בעיר מהקמתה בשלהי המאה ה-18 ועד לימינו.

לִרְאוֹת אחד העם ויהדות אודסה

יהדות רפורמית

היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

לִרְאוֹת אחד העם ויהדות רפורמית

יהדות כתרבות

יהדות כתרבות או יהדות כציווילזציה היא תפישה של המורשת היהודית כהוויה תרבותית ואתנית שהתפתחה מאליה, לא כמסורת דתית שהיא פרי התגלות אלוהית.

לִרְאוֹת אחד העם ויהדות כתרבות

יהונתן אליאשברג

הרב יהונתן אליאשברג (עליאשברג) (ג' באלול ה'תר"י, 11 באוגוסט 1850, קובנה - ה' בכסלו ה'תרנ"ט, נובמבר 1898, וולקוביסק) היה רב ליטאי ובלארוסי, שכיהן כרבן של פומפיאן, מריאמפולה ווולקוביסק.

לִרְאוֹת אחד העם ויהונתן אליאשברג

יהושע חנא רבניצקי

ביאליק ורבניצקי יהושע חנא רבניצקי (13 בספטמבר 1859, י"ד באלול תרי"ט, אודסה – 4 במאי 1944, י"א באייר תש"ד, תל אביב) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט.

לִרְאוֹת אחד העם ויהושע חנא רבניצקי

יהושע ברזילי

יהושע ברזילי (אייזנשטט) (בלארוס, 1855 - שווייץ, 1918), סופר ופעיל ציוני.

לִרְאוֹת אחד העם ויהושע ברזילי

יהודה אליצור

יהודה אליצור (הרשקוביץ; כ"ז בתמוז ה'תרע"א, 23 ביולי 1911 – ב' בטבת ה'תשנ"ח, 31 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מחוקרי המקרא והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ויהודה אליצור

יהודה ליב ברגר

יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.

לִרְאוֹת אחד העם ויהודה ליב ברגר

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".

לִרְאוֹת אחד העם ויהודה לייב פינסקר

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי.

לִרְאוֹת אחד העם ויהודה לייב גורדון

יהודה גור

אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת אחד העם ויהודה גור

יהודה דקל

יהודה דקל (29 במאי 1929 – 10 בינואר 2008) היה מבוני חבל לכיש והנגב, מנהל המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, ממייסדי המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות ויושב ראש הוועד המנהל שלה, מלוחמי הפלמ"ח.

לִרְאוֹת אחד העם ויהודה דקל

יהודי גלותי

יהודי גלותי הוא מושג שמקורו באנטיתזה שהציגה הציונות ליהדות של הגלות, בעיקר באירופה במסגרת התפיסה של שלילת הגלות.

לִרְאוֹת אחד העם ויהודי גלותי

יהודים ומילים

יהודים ומילים הוא ספר מאת הסופר עמוס עוז ובתו ההיסטוריונית פניה עוז-זלצברגר.

לִרְאוֹת אחד העם ויהודים ומילים

יוסף אליהו הלר

יוסף אליהו הלר (Joseph Elias Heller; 16 במאי 1888 – 13 באפריל 1957) היה סופר, מתרגם, עורך ומרצה.

לִרְאוֹת אחד העם ויוסף אליהו הלר

יוסף סלבדור

יוסף סלבדור (5 בינואר 1796 – 17 במרץ 1873) היה חוקר ופילוסוף.

לִרְאוֹת אחד העם ויוסף סלבדור

יוסף שה-לבן

שה-לבן, 1969 יוסף שה-לבן (כ"ח בכסלו תרס"ז, 15 בדצמבר 1906 – כ"ז בסיוון תשמ"ב, 20 במאי 1982) היה חוקר ומבקר ספרות, מורה לספרות ומחנך.

לִרְאוֹת אחד העם ויוסף שה-לבן

יוסף טרומפלדור

יוסף (אוסיה) טרוּמְפֶּלְדוֹר (ברוסית: Иосиф Владимирович (Вольфович) Трумпельдор, "יוסף ולדימירוביץ' (ווֹלפוביץ') טרומפלדור", נכתב גם תרומפלדור; 21 בנובמבר 1880, א' בטבת ה'תרמ"א – 1 במרץ 1920, י"ב באדר ה'תר"ף) היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי וחלוץ.

לִרְאוֹת אחד העם ויוסף טרומפלדור

יוסף זכריה שטרן

הרב יוסף זכריה שטרן (מכונה הרב הזוכר והגאון מווילנא השאוולאי, ה'תקצ"א – י"א בתשרי ה'תרס"ד, 1831 – 1903) רב בשאוולי שבליטא ומחבר פורה (המכונה בדרך כלל על שם ספרו הידוע 'זכר יהוסף').

לִרְאוֹת אחד העם ויוסף זכריה שטרן

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

לִרְאוֹת אחד העם ויוסף חיים ברנר

יוסף גורני

יוסף גוֹרְנִי (נולד ב-1933) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וראש המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית ע"ש אנדראה וצ'ארלס ברונפמן באוניברסיטת תל אביב.

לִרְאוֹת אחד העם ויוסף גורני

יוסף כצנלסון

יוסף כצנלסון (1 באוגוסט 1896 - 2 בינואר 1940) היה ממנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית בשנות ה-30, מפקד בתנועת בית"ר ואחד ממנהיגיה, מראשוני אנשי "ברית הבריונים" וממקימי האצ"ל.

לִרְאוֹת אחד העם ויוסף כצנלסון

יוסף יצחק שניאורסון (אוורוטש)

רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש (תקפ"ב, 1822 – י"ח בכסלו תרל"ז, 4 בדצמבר 1876) היה אדמו"ר לחסידי צ'רנוביל בעיר אוברוץ' (אוורוטש) שבצפון אוקראינה, בנו של ה"צמח צדק" מלובביץ' וחתנו של רבי יעקב ישראל מצ'רקס.

לִרְאוֹת אחד העם ויוסף יצחק שניאורסון (אוורוטש)

יוסי ביילין

יוסף (יוסי) ביילין (נולד ב-12 ביוני 1948) הוא פוליטיקאי ואיש עסקים ישראלי, שימש כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, וכיושב ראש מפלגת מרצ-יחד.

לִרְאוֹת אחד העם ויוסי ביילין

יוסי גולדשטיין

יוסף (יוסי) גולדשטיין (נולד בספטמבר 1947) הוא היסטוריון וביוגרף ישראלי, חוקר הציונות, פרופסור מן המניין באוניברסיטת אריאל.

לִרְאוֹת אחד העם ויוסי גולדשטיין

יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם

יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם הוא ביטוי מאת אחד העם, הטוען שהשבת הגנה על עם ישראל יותר משעם ישראל שמרו עליה.

לִרְאוֹת אחד העם ויותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם

יודישער פערלאג

א"מ ליליין יודישער פערלאג ("יִידִישֶר פֶרלָאג", מגרמנית: Jüdischer Verlag, "ההוצאה היהודית") היא הוצאת ספרים יהודית שנוסדה בברלין בשנת 1902.

לִרְאוֹת אחד העם ויודישער פערלאג

יידישה רונדשאו

שער ה"יידישה רונדשאו" משנת 1927 ובו מאמר לציון פטירתו של אחד העם מכירת "יידישה רונדשאו" בברלין (1934) יידישֶה רוּנְדְשַאוּ (בגרמנית: Jüdische Rundschau) היה עיתון יהודי בשפה הגרמנית שהופיע בין 1902 עד סגירתו ב-1938 בברלין, והיה השבועון היהודי-גרמני בעל התפוצה הרחבה ביותר.

לִרְאוֹת אחד העם ויידישה רונדשאו

יידישיזם

ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.

לִרְאוֹת אחד העם ויידישיזם

2 בינואר

2 בינואר הוא היום השני בשנה בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת אחד העם ו2 בינואר

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אחד_העם

ידוע גם בשם אשר גינצבורג.

, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אלכסנדר הלוי צדרבוים, אלי בן-גל, אליעזר שטיינמן, אליעזר שביד, אליעזר בן-יהודה, אליהו מידניק, אליהו אורבך, אליהו זאב לוין אפשטיין, אחד העם (פירושונים), אחיאסף, אבא גורדין, אברהם מלניקוב, אברהם פריידנברג, אברהם צפרוני, אברהם לודויפול, אברהם לוינהרץ, אברהם זוסמן, אברהם בורג, אגודת סתרים, אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל, אוקראינה, אוטואמנציפציה!, אוטודידקטיות, אודסה, אווירון (חברה), אכן חציר העם, אילן דה-פריס, נס ציונה, נתן גורן, נחמן קרוכמל, נחלת יהודה (מושב), נחום סלושץ, נועם חומסקי, ניסן טורוב, ניטשה והציונות, סמינר הקיבוצים, סמיכות, סעדיה שושני, ספר וספל, ספרות עברית, ספריית הרנסנס היהודי, סקווירה, סלומון ריינאך, סטטוס קוו (ישראל), סופרים ושמות עט שלהם, עמוס לוצאטו, עם הספר (סדרת ספרים), עם ככל העמים, עסקנות, עקיבא אריה ויס, עקיבא אטינגר, עשה לילות כימים, עדי צמח, עיריית תל אביב-יפו, עיתונות עברית, עיתונות ציונית ברומניה, פאול נתן, פנחס פרידמן, פניה מטמון-כהן, פרדס (מאסף ספרותי), פרויקט בן-יהודה, פועלי ציון, פיסוק, פיסול ישראלי, פיליטון, פיין און גבורה, צמח פלדשטיין, צבי פרילוצקי, ציונות, ציונות רוחנית, ציונות ברומניה, ציונות ברוסיה, ציונות וגופניות, קפה פת (ירושלים), קרלו שטרנגר, קלונימוס זאב ויסוצקי, קלוד מונטיפיורי, קול מבשר (שבועון), קודקס אזרחי (מצרים), קירח מכאן ומכאן, קיבוץ, ר' בנימין, ראשון לציון, ראובן אבינועם, רחל כהן-כגן, רחוב מזא"ה, רחוב אחד העם, רחובות תל אביב-יפו, רונלד סטורס, רוזה גינוסר, ש"י איש הורוויץ, שמן תעשיות, שמעון ראבידוביץ', שמעון זאב לוין, שמעון דובנוב, שמריהו לוין, שמשון רוזנבאום, שמואל מוהליבר, שמואל שרירא (שרייר), שמואל טולקובסקי, שמואל יוסף פבזנר, שמות רחובות בתל אביב-יפו, שמירת שבת, שם עט, שניאור זלמן שכטר, שניאור זלמן ביחובסקי, שרה עזריהו, שלמה בריימן, שלמה גינוסר, שלמה הכהן אהרונסון, שלום אש, שלילת הגלות, שחור על גבי לבן, שבת, שדרות רוטשילד, שולמית לסקוב, תאוריה פוליטית לעם היהודי, תל אביב-יפו, תחיית הלשון העברית, תה ויסוצקי, תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש (סדרת ספרים), למהלך האידיאות בישראל, למידה והוראה בין-תחומית, לוח אחיאסף, ליאו מוצקין, טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים, טלביה, טורקה, טוביה שלונסקי, זאב ז'בוטינסקי, זרמים בציונות, זיוה שמיר, חנוך ברטוב, חצי נחמה (מאמר), חבורה ספרותית, חגית לאלו, חובבי ציון, חילוניות בישראל, חילוניות יהודית, חיים מרגליות קלווריסקי, חיים נחמן ביאליק, חיים רבין, חיים טשרנוביץ, חיים ויצמן, חיים יהודה רות, בן-ציון מוסינזון, באר טוביה, באד הומבורג, בנק ישראל, בני משה (אגודה ציונית), בני משה שמעבר לסמבטיון, בנימין נחום סילקינר, בנימין זאב הרצל, ברנאר לזר, ברוך שוחטמן, ברוך ויסמן, ברית שלום, בת קול, בית ארתור רופין, בית פולאק, בית האוטונומיה הרוסית, בית הנכות בצלאל, בית הספר אחד העם (תל אביב), בית הספר לבנות (נווה צדק), בית הספר חביב, בית הספר הריאלי, בית הספר השש שנתי אחד העם, בית העלמין היהודי הישן של חיפה, בית הקברות טרומפלדור, בית הכנסת הגדול (תל אביב), בית ויס, ג'ון מילטון, גאורג ברנדס, גבריאל מוצקין, גדעון יקותיאלי, גולדה מילוסלבסקי, גינסבורג, דמות מקראית, דנטה לאטס, דניאל אטאס, דניאל בן-נחום, דקדוק עברי - מונחים, דב שליונסקי, דביר (הוצאת ספרים), דור הולך ודור בא, דורה שוורץ, דוד נובקובסקי, דוד ניימרק, דוד בן-גוריון, דוד הכהן (חבר הכנסת), המסדרון, המרכז הספרותי העברי בוורשה, המליץ, המהלך החדש בספרות העברית, המכון למורשת בן-גוריון, האנציקלופדיה היהודית, הארץ, הנאום האחרון של משה, הסגנון האקלקטי בארץ ישראל, העלייה השנייה, העומר (כתב עת), הפרקציה הדמוקרטית, הפולמוס על מעמד היידיש בספרות, הצפירה, הקונגרס הציוני העולמי ה-15, הקונגרס הציוני העולמי הראשון, הקונגרס הציוני העולמי השלישי, הקונגרס הציוני העולמי החמישי, הקיצה עמי, הרשות הלאומית לתרבות היידיש, השומר, השילוח (כתב עת ישראלי), השילוח (כתב עת), התחדשות יהודית (ישראל), התיישבות נתיני המעצמות בחיפה, הליוגרף, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הזמן, הזיה, הבועזים, הגניוס היהודי, הגדודים העבריים, הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה, הדור (כתב עת), ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הומל, הוועד האודסאי, היסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, היהודי הנצחי (הירשנברג), ועדת פיל, ועידת מינסק, ועידת קטוביץ, ודייק, כ"ח בטבת, כל כתבי, י"ל פרץ, י"ז באב, יעקב פיכמן, יעקב קלצקין, יעקב גולומב, יעקב כ"ץ (היסטוריון), יעקב יצחק נימירובר, יצחק מסר, יצחק אייזיק לובצקי, יצחק ספיבק, יצחק קמינר, יצחק יעקב ריינס, יצחק יעקבי, יציאת מצרים, יציאת מצרים במחקר, יציאה בשאלה, ישראל צינברג, ישראל זמורה, יחס החרדים לציונות, יחיאל מיכל פינס, יחיאל יחיאלי, יגאל דוניץ, יהדות אודסה, יהדות רפורמית, יהדות כתרבות, יהונתן אליאשברג, יהושע חנא רבניצקי, יהושע ברזילי, יהודה אליצור, יהודה ליב ברגר, יהודה לייב פינסקר, יהודה לייב גורדון, יהודה גור, יהודה דקל, יהודי גלותי, יהודים ומילים, יוסף אליהו הלר, יוסף סלבדור, יוסף שה-לבן, יוסף טרומפלדור, יוסף זכריה שטרן, יוסף חיים ברנר, יוסף גורני, יוסף כצנלסון, יוסף יצחק שניאורסון (אוורוטש), יוסי ביילין, יוסי גולדשטיין, יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם, יודישער פערלאג, יידישה רונדשאו, יידישיזם, 2 בינואר.

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

המידע מבוסס על ערכים מויקיפדיה ומיזמים אחרים של ויקימדיה, וזמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות