תוכן עניינים
30 יחסים: ממלכת החשמונאים, מנזר סן סימון, מערת קבורה, מקווה, ארבע רשויות השבת, נברתא, ספר ברית דמשק, ערב (יישוב עתיק), עירוב חצרות, פיק, צדוקים, קומראן, רגב, שבעת ימי המילואים, תקופת בית שני, זאב ספראי, חשמונאים, בית חנן (כהונה גדולה), בית ביתוס, בית המקדש, בייתוסים, דוד עמית, המצור על ירושלים (70), המרד הגדול, הורדוס, כהן גדול, ירושלים בתקופת בית שני, ישו, ישוע בן חנניה, יוחנן הורקנוס הראשון.
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
לִרְאוֹת איל רגב וממלכת החשמונאים
מנזר סן סימון
מנזר סן סימוןתמונה להחלפה סימני ירי במנזר סן סימון מנזר סן סימון הוא מנזר יווני-אורתודוקסי, השוכן בלב גן בשכונת קטמון, שאחת ההשערות למקור שמה הוא שיבוש מיוונית של המילים 'קטה-מוניס', שפירושן 'סמוך (ומתחת) למנזר'.
לִרְאוֹת איל רגב ומנזר סן סימון
מערת קבורה
הכניסה לקברי הסנהדרין בירושלים מערת קבורה היא מערה בה נהוג היה לקבור בתקופות הקדומות.
לִרְאוֹת איל רגב ומערת קבורה
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
לִרְאוֹת איל רגב ומקווה
ארבע רשויות השבת
ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.
לִרְאוֹת איל רגב וארבע רשויות השבת
נברתא
נברתא (שם נוסף בעברית: נבוריא ובערבית: נברתין) הייתה קהילה ויישוב יהודי בגליל העליון בתקופת הביזנטים ובתקופה הצלבנית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת איל רגב ונברתא
ספר ברית דמשק
אחד מקטעי ברית דמשק 4Q271 (4QDf) ספר ברית דמשק (או מגילת ברית דמשק או מגילת דמשק) הוא השם שניתן לספר המוכר לנו מגניזת קהיר וממגילות מדבר יהודה.
לִרְאוֹת איל רגב וספר ברית דמשק
ערב (יישוב עתיק)
ערב הייתה עיר יהודית בתקופת בית שני המשנה והתלמוד, לפני הכיבוש הערבי הייתה במקום אוכלוסייה נוצרית.
לִרְאוֹת איל רגב וערב (יישוב עתיק)
עירוב חצרות
מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.
לִרְאוֹת איל רגב ועירוב חצרות
פיק
פִיק (בערבית: فيق) היה יישוב סורי בדרום רמת הגולן, סמוך למקום בו הוקם לימים קיבוץ אפיק.
לִרְאוֹת איל רגב ופיק
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
לִרְאוֹת איל רגב וצדוקים
קומראן
האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.
לִרְאוֹת איל רגב וקומראן
רגב
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים.
לִרְאוֹת איל רגב ורגב
שבעת ימי המילואים
משה נותן מדם איל המילואים על תנוך האוזן הימנית, האגודל הימני והבוהן הימני של אהרון ובניו. שבעת ימי המילואים הם כינוי לשבעה ימים שקדמו לחנוכת המשכן שאירעה ביום א' בניסן.
לִרְאוֹת איל רגב ושבעת ימי המילואים
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת איל רגב ותקופת בית שני
זאב ספראי
זאב ספראי (נולד ב-1948) הוא מרצה וחוקר של ארץ ישראל בתקופת בית שני, פרופסור אמריטוס במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מפעל חייו הוא כתיבת פירוש למשנה, "משנת ארץ ישראל" אותו התחיל ביחד עם אביו פרופ' שמואל ספראי ואחותו פרופ' חנה ספראי.
לִרְאוֹת איל רגב וזאב ספראי
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
לִרְאוֹת איל רגב וחשמונאים
בית חנן (כהונה גדולה)
בית חנן הייתה משפחת כהנים גדולים בסוף תקופת בית שני.
לִרְאוֹת איל רגב ובית חנן (כהונה גדולה)
בית ביתוס
בית בַּיְתוֹס הייתה משפחת כהנים וכהנים גדולים עשירה שמוצאה היה ממצרים.
לִרְאוֹת איל רגב ובית ביתוס
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
לִרְאוֹת איל רגב ובית המקדש
בייתוסים
הבייתוסים היו קבוצת כהנים אריסטוקרטית אשר פעלה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.
לִרְאוֹת איל רגב ובייתוסים
דוד עמית
דוד עמית (ו' בטבת תש"ח, 19 בדצמבר 1947 - י"א בניסן תשע"ג, 22 במרץ 2013) היה חוקר ארץ ישראל וארכאולוג ישראלי.
לִרְאוֹת איל רגב ודוד עמית
המצור על ירושלים (70)
המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.
לִרְאוֹת איל רגב והמצור על ירושלים (70)
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת איל רגב והמרד הגדול
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
לִרְאוֹת איל רגב והורדוס
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
לִרְאוֹת איל רגב וכהן גדול
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
לִרְאוֹת איל רגב וירושלים בתקופת בית שני
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
לִרְאוֹת איל רגב וישו
ישוע בן חנניה
ישוע בן חנניה (בתרגומים אחדים ישוע בן חנן) נזכר אצל ההיסטוריון הקדום יוסף בן מתתיהו כנביא שפעל במאה ה-1 לספירה, בתקופת בית שני.
לִרְאוֹת איל רגב וישוע בן חנניה
יוחנן הורקנוס הראשון
שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.
לִרְאוֹת איל רגב ויוחנן הורקנוס הראשון