תוכן עניינים
71 יחסים: מאכלים אסורים, מניין המצוות על פי ספר החינוך, מסכת ערלה, מצע מנותק, מצוות לאו להנות נתנו, מצווה הבאה בעבירה, משתלה, משה חיים זקס, מלחמת מצווה ומלחמת רשות, א' בתשרי, אמונת עתיך, אפרסמון (בושם), אתרוג מורכב, אברהם הלל גולדברג, אובדן מזון, איסור שמור, איסור חדש, איסור הנאה, איסור והיתר, איגרות צפון, נטע רבעי, נטיעת אילנות בארץ ישראל, נותן טעם, סעודה (הלכה), סדר זרעים, סוכר, עפץ, עבודה זרה, עורלה, פניני הלכה, פרקי דרבי אליעזר, פרשת קדושים, פלפל (פרי), פטל (סוג), פדיון (הלכה), פירות ארץ ישראל ביהדות, פירות חולין, צלף קוצני, קנה סוכר, קדושת ארץ ישראל, רמי בר אבא, ראש השנה, ראש השנה למלכים ולרגלים, ראשי שנים ביהדות, רבי אסי, רבי יוסי בן דורמסקית, שמיטת קרקעות, שניאור זלמן רווח, שעונית נאכלת, תערובת (הלכה), ... להרחיב מדד (21 יותר) »
מאכלים אסורים
חוק האוסר לגדל חזיר. מאכלים אסורים (בספרות ההלכתית מכונים בדרך כלל: מאכלות אסורות) הם מאכלים שיש איסור או הגבלה על אכילתם, בהתאם לכללים של דת או תרבות.
לִרְאוֹת איסור ערלה ומאכלים אסורים
מניין המצוות על פי ספר החינוך
מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.
לִרְאוֹת איסור ערלה ומניין המצוות על פי ספר החינוך
מסכת ערלה
"ללא חשש ערלה ושביעית" מסכת עָרְלָה היא המסכת העשירית בסדר זרעים.
לִרְאוֹת איסור ערלה ומסכת ערלה
מצע מנותק
מצע מנותק היא שיטה חקלאית לגידול צמחים במנותק מקרקע כדור הארץ (כגון בעציץ המונח על-גבי משטח אטום), ובמנותק מהשמיים (במקום מקורה, כגון בית או חממה).
לִרְאוֹת איסור ערלה ומצע מנותק
מצוות לאו להנות נתנו
מצוות לאו להנות נתנו הוא כלל המובא בתלמוד ובהלכה, המלמד שההנאה הנגרמת עקב קיום מצווה, איננה נחשבת הנאה מבחינה הלכתית, ולכן אדם יכול ומחויב לקיים מצווה על אף שהדבר כרוך באיסור הנאה, למשל אדם שאסר על עצמו כל הנאה משופר, מותר לו לקיים מצוות שמיעת תקיעת שופר בראש השנה, שכן "מצוות לאו ליהנות ניתנו".
לִרְאוֹת איסור ערלה ומצוות לאו להנות נתנו
מצווה הבאה בעבירה
אחת הדוגמאות המובאות בתלמוד למצווה הבאה בעבירה היא קיום מצוות ארבעת המינים באמצעות לולב גזול. מצווה הבאה בעבירה הוא מונח תלמודי המתייחס לקיום מעשה מצווה שהתאפשר בעקבות עבירה שקדמה לו.
לִרְאוֹת איסור ערלה ומצווה הבאה בעבירה
משתלה
ערוגות בגינה פרחים מסוגים ומינים שונים מִשְׁתָּלָה היא מקום לגידול צמחים אשר מנותק מהקרקע, החל מהזרעים או רבייה וגטטיבית הכוללת יחורים, תרבית רקמות, הברכה, פיצול שורש ועד למצב של פרח, שיח או עץ המיועד לשתילה במקום אחר.
לִרְאוֹת איסור ערלה ומשתלה
משה חיים זקס
משה חיים זקס (נולד בי' בכסלו ה'תרפ"ז, 16 בנובמבר 1926) הוא דוקטור לבוטניקה, אגרונום, ממקימי קיבוץ שעלבים וממייסדי המכון לחקר החקלאות על פי התורה.
לִרְאוֹת איסור ערלה ומשה חיים זקס
מלחמת מצווה ומלחמת רשות
ביהדות, מלחמת מצווה ומלחמת רשות הן הגדרות הקובעות את מעמדה של המלחמה שעם ישראל יוצא אליה.
לִרְאוֹת איסור ערלה ומלחמת מצווה ומלחמת רשות
א' בתשרי
במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.
לִרְאוֹת איסור ערלה וא' בתשרי
אמונת עתיך
ממוזער אֱמוּנַת עִתֶּיךָ הוא רבעון היוצא לאור החל משנת 1985 על ידי מכון התורה והארץ, כפר דרום - אשקלון.
לִרְאוֹת איסור ערלה ואמונת עתיך
אפרסמון (בושם)
אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833.
לִרְאוֹת איסור ערלה ואפרסמון (בושם)
אתרוג מורכב
דין אתרוג מורכב לקיום מצוות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות, עומד במרכזה של מחלוקת הלכתית שהתעוררה במחצית השנייה של המאה ה-16, בשאלה אם אתרוג שגדל על עץ מורכב כשר לקיום המצווה, ובמשתמע - האם ניתן לברך על נטילתו, בהיעדר אתרוג אחר, את ברכת המצווה, או שיש בכך משום ברכה לבטלה.
לִרְאוֹת איסור ערלה ואתרוג מורכב
אברהם הלל גולדברג
הרב אברהם הלל גולדברג (נולד בא' בשבט ה'תר"ע, 1 בנובמבר 1910– 8 באפריל 1994) היה רבו של כפר פינס ומחבר תורני.
לִרְאוֹת איסור ערלה ואברהם הלל גולדברג
אובדן מזון
סדר עדיפות לטיפול בשאריות מזון אובדן מזון הוא מושג בכלכלה התעשייתית המתייחס למזון אשר היה מיועד למאכל אדם ומסיבות שונות התקלקל או לא נאכל על ידי האדם.
לִרְאוֹת איסור ערלה ואובדן מזון
איסור שמור
איסור שמור הוא איסור לקטוף, לקנות או לאכול פירות שביעית משדה שלא הופקר כהלכה.
לִרְאוֹת איסור ערלה ואיסור שמור
איסור חדש
בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.
לִרְאוֹת איסור ערלה ואיסור חדש
איסור הנאה
איסור הנאה איסור הלכתי להשתמש או להפיק תועלת כלשהי מדבר שהוגדר בתורה או בדברי חז"ל כאסור בהנאה, ובהתאם, תוקפו של האיסור הוא דאורייתא או דרבנן.
לִרְאוֹת איסור ערלה ואיסור הנאה
איסור והיתר
ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.
לִרְאוֹת איסור ערלה ואיסור והיתר
איגרות צפון
איגרות צפון (בגרמנית: Neunzehn Briefe über Judenthum, בתרגום מילולי: תשעה עשר מכתבים על היהדות) הוא ספר הגות יהודית של הרש"ר הירש שיצא לאור בשנת ה'תקצ"ו (1836) באלטונה (כיום בגרמניה).
לִרְאוֹת איסור ערלה ואיגרות צפון
נטע רבעי
נטע רבעי הוא כינוי בהלכה לפירות שגדלו בשנתו הרביעית של האילן, לאחר שלוש שנות ערלה.
לִרְאוֹת איסור ערלה ונטע רבעי
נטיעת אילנות בארץ ישראל
נטיעת עצי פרי בארץ ישראל היא חלק ממצוות ישוב ארץ ישראל.
לִרְאוֹת איסור ערלה ונטיעת אילנות בארץ ישראל
נותן טעם
נותן טעם הוא מושג בהלכות איסור והיתר.
לִרְאוֹת איסור ערלה ונותן טעם
סעודה (הלכה)
לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.
לִרְאוֹת איסור ערלה וסעודה (הלכה)
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
לִרְאוֹת איסור ערלה וסדר זרעים
סוכר
קוביות סוכר סוכר הוא שם כולל לקבוצה של פחמימות קצרות אכילות בעלות טעם מתוק אופייני, ומבנה גבישי (חד-סוכר ודו-סוכר), וכן שמו הרווח של הדו-סוכר סוכרוז.
לִרְאוֹת איסור ערלה וסוכר
עפץ
עפץ על אלון התולע מראה פנימי של עפץ עץ אלון. משמאל: זחל של צרעה במרכז העפץ. מימין: אחרי שהצרעה עוזבת את העפץ היא משאירה מאחוריה קליפת ביצה. עפצים על עץ אקליפטוס. עפץ של העץ אלה ארץ-ישראלית עפצים הם נגעים המופיעים לעיתים על גבי צמחים, אשר יצירתם נגרמת משום גירוי שלילי על ידי אורגניזמים שונים, בעיקר חרקים, בשלבי פגית או נימפה וכן על ידי בקטריות ממינים שונים (כגון Agrobacterium).
לִרְאוֹת איסור ערלה ועפץ
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
לִרְאוֹת איסור ערלה ועבודה זרה
עורלה
עורלת הפין (במינוח אנטומי, TA: perputium penis) היא שכבה כפולה של שריר חָלָק, כלי דם, תאי עצב, עור, ורקמה רירית, המהווה מעין "שרוול" המכסה את ראש הפין בקרב יונקים.
לִרְאוֹת איסור ערלה ועורלה
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
לִרְאוֹת איסור ערלה ופניני הלכה
פרקי דרבי אליעזר
פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.
לִרְאוֹת איסור ערלה ופרקי דרבי אליעזר
פרשת קדושים
בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות. איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא.
לִרְאוֹת איסור ערלה ופרשת קדושים
פלפל (פרי)
פלפלים בחמישה צבעים: כתום, ירוק בהיר, אדום, צהוב וירוק כהה. צולם בסופרמרקט בישראל. פלפל הוא שם כללי למגוון פירות אכילים (חריפים או מתקתקים) של צמחים מסוג פלפלת, מהמין Capsicum annuum.
לִרְאוֹת איסור ערלה ופלפל (פרי)
פטל (סוג)
פטל (שם מדעי: Rubus) הוא סוג של שיח בעל פרחים ממשפחת הוורדיים, הכולל למעלה מ-250 מינים ותת-מינים, הגדלים בכל אזורי העולם, בעיקר בצפון הממוזג; ישנם מינים תרבותיים שפירותיהם משמשים למאכל, להכנת ריבות ומיצים.
לִרְאוֹת איסור ערלה ופטל (סוג)
פדיון (הלכה)
פדיון (או חילול) בהלכה, היא פעולה של העברת קדושה מחפץ אחד לחפץ אחר או למטבעות.
לִרְאוֹת איסור ערלה ופדיון (הלכה)
פירות ארץ ישראל ביהדות
צמיחת פירות ארץ ישראל מהווים סימן לגאולה ביהדות צמיחת פירות ארץ ישראל מהווים סימן וראיה שהגאולה קרובה.
לִרְאוֹת איסור ערלה ופירות ארץ ישראל ביהדות
פירות חולין
בול מועדים לשמחה ה'תשס"ז, המוקדש לסדר זרעים פירות חולין הם פירות שלא חלה עליהם אף אחת מן הקדושות ההלכתיות, החלות על פירות ותבואה, ודינם הוא חול ולא קודש.
לִרְאוֹת איסור ערלה ופירות חולין
צלף קוצני
צלפונית מפוספסת אוספת צוף מפרח הצלף בשעת דמדומים ניצני הפרחים של הצלף הקוצני צָלָף קוצני (ברבים: צְלָפִים; שם מדעי: Capparis zoharyi) הוא אחד המינים של הסוג צלף, ממשפחת הצְלָפִיִּים.
לִרְאוֹת איסור ערלה וצלף קוצני
קנה סוכר
שוק בעכו סחיטת מיץ מקנה סוכר בברזיל קנה סוכר (שם מדעי: Saccharum) הוא צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הדגניים.
לִרְאוֹת איסור ערלה וקנה סוכר
קדושת ארץ ישראל
קדושת ארץ ישראל מביאה לידי חיוב שביעית על-פי האמונה היהודית, ארץ ישראל קדושה יותר מכל הארצות.
לִרְאוֹת איסור ערלה וקדושת ארץ ישראל
רמי בר אבא
רמי בר אבא (לפעמים מוזכר בשם רבי אמי בר אבא).
לִרְאוֹת איסור ערלה ורמי בר אבא
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
לִרְאוֹת איסור ערלה וראש השנה
ראש השנה למלכים ולרגלים
ראש השנה למלכים ולרגלים חל בא' בניסן והוא אחד מארבעה ראשי שנים ביהדות.
לִרְאוֹת איסור ערלה וראש השנה למלכים ולרגלים
ראשי שנים ביהדות
ארבעה ראשי שנים מציינים בהלכה את תחילת השנה בתחומים שונים.
לִרְאוֹת איסור ערלה וראשי שנים ביהדות
רבי אסי
רבי אסי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי.
לִרְאוֹת איסור ערלה ורבי אסי
רבי יוסי בן דורמסקית
רבי יוסי בן דורמסקית, רבי יוסי בן דורמסקה או רבי יוסי איש דורמסקית היה תנא בדור השלישי לחכמי המשנה, תלמידו של רבי אליעזר בן הורקנוס ובר פלוגתא של רבי יהודה.
לִרְאוֹת איסור ערלה ורבי יוסי בן דורמסקית
שמיטת קרקעות
ביהדות, שמיטת קרקעות היא מצווה מן המצוות התלויות בארץ שחלה בכל שנה שביעית, המכונה שנת שמיטה.
לִרְאוֹת איסור ערלה ושמיטת קרקעות
שניאור זלמן רווח
הרב שניאור זלמן רווח (נולד בל' בניסן תש"ל, 1970) הוא ראש המכון למצוות התלויות בארץ, רב אזורי במועצה אזורית גזר ורב קהילת משכן התורה באלעד.
לִרְאוֹת איסור ערלה ושניאור זלמן רווח
שעונית נאכלת
שיח השעונית שעונית נאכלת (שם מדעי: Passiflora edulis; שם עממי: פסיפלורה) הוא צמח מטפס, שמגודל מסחרית לשם פריו האכיל.
לִרְאוֹת איסור ערלה ושעונית נאכלת
תערובת (הלכה)
ביעור חמץ במסגרת דיני הכשרות שבהלכה, תערובת היא דבר אסור ודבר מותר שהתערבבו, כגון מזון כשר עם מזון טרף או כלי כשר עם כלי טרף.
לִרְאוֹת איסור ערלה ותערובת (הלכה)
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
לִרְאוֹת איסור ערלה ותרומות ומעשרות
ט"ו באב (מועד)
ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.
לִרְאוֹת איסור ערלה וט"ו באב (מועד)
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח.
לִרְאוֹת איסור ערלה וט"ו בשבט (מועד)
חנטה
חֲנָטָה הוא שלב בהתפתחות פירות האילן.
לִרְאוֹת איסור ערלה וחנטה
חנוך זונדל גרוסברג
הרב חנוך גרוסברגתמונה להחלפה הרב חנוך זונדל גרוסברג (ט' בטבת תרס"ד, 28 בדצמבר 1903 – י"ג באדר תשל"ז, 3 במרץ 1977) היה מחבר תורני.
לִרְאוֹת איסור ערלה וחנוך זונדל גרוסברג
חציל
דוכן חצילים בשוק צמח החציל, תפרחת ופירות שלושה סוגי חצילים חציל (שם מדעי: Solanum melongena), הוא צמח מאכל רב שנתי נפוץ, ממשפחת הסולניים.
לִרְאוֹת איסור ערלה וחציל
חשש
חשש הוא מצב מנטלי הקשור לרגשות פחד או דאגה, או שילוב ביניהם.
לִרְאוֹת איסור ערלה וחשש
חתיכה הראויה להתכבד בה
אומצה היא דוגמה ל'חתיכה הראויה להתכבד'חתיכה הראויה להתכבד בה, (בקיצור חתיכה הראויה להתכבד, ובראשי תיבות: חר"ל או חהר"ל) או בשמה המלא חתיכה הראויה להתכבד בה לפני האורחים, היא מושג הלכתי מתחום הכשרות, המשמש בדיני תערובות.
לִרְאוֹת איסור ערלה וחתיכה הראויה להתכבד בה
חלב נוכרי
חלב נוכרי (או חלב עכו"ם - עובדי כוכבים ומזלות - שיבוש נוצרי למונח "נכרי") הוא חלב שנחלב על ידי אדם שאינו יהודי, כאשר לאורך כל תהליך החליבה לא נמצא יהודי בשטח החליבה.
לִרְאוֹת איסור ערלה וחלב נוכרי
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו".
לִרְאוֹת איסור ערלה וחגי ישראל ומועדיו
ברכת האילנות
נוסח ברכת האילנות תלוי על עץ, קיבוץ לוטן הרב פינחס מנחם אלתר, הרב זלמן ברוך מלמד ויעקב כץ (כצל'ה) בברכת האילנות בבית אל בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא אחת מברכות הראייה הנאמרת פעם אחת בשנה בחודש ניסן כשרואים את פריחתם של אילנות מאכל.
לִרְאוֹת איסור ערלה וברכת האילנות
בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית
בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית / בית המדרש להלכה בהתיישבות - אמונת אי"ש, הוא מכון מחקר תורני-מדעי בתחום מצוות התלויות בארץ.
לִרְאוֹת איסור ערלה ובית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית
בית חלקיה
ישיבת בעלז לצעירים במושב בֵּית חִלְקִיָּה הוא מושב חרדי של פועלי אגודת ישראל באזור הפנימי של השפלה, בתחומי המועצה האזורית נחל שורק ליד המועצה המקומית גדרה.
לִרְאוֹת איסור ערלה ובית חלקיה
המכון למצוות התלויות בארץ
המכון למצוות התלויות בארץ הוא מכון מחקר תורני המתמחה במצוות התלויות בארץ, שהוקם בשנת ה'תשנ"ד על ידי הרב שניאור זלמן רווח ועמד בעבר בנשיאות הרב עובדיה יוסף, ובפיקוח הרב שלמה משה עמאר.
לִרְאוֹת איסור ערלה והמכון למצוות התלויות בארץ
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת איסור ערלה והלכה
הלכות ארבעת המינים
ערבות (אגודים יחד בעלה של לולב הכרוך סביבם). משמאלם - האתרוג. ערבות. הלכות ארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות, הן הלכות העוסקות בסדרה של תנאים שלמדו חכמים מפסוקי התורה, שחסרונו של אחד מהם באחד מארבעת המינים הניטלים, פוסל את כשרותו של אותו המין לנטילה.
לִרְאוֹת איסור ערלה והלכות ארבעת המינים
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
לִרְאוֹת איסור ערלה וויקרא
כשרות
הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.
לִרְאוֹת איסור ערלה וכשרות
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
לִרְאוֹת איסור ערלה ויהדות קראית
יואל שוורץ
הרב יואל שוורץ (ט"ז בתשרי ה'ת"ש, 29 בספטמבר 1939 – י"ב באלול ה'תשפ"ב, 8 בספטמבר 2022) היה רב, איש חינוך חרדי ומחבר ספרים.
לִרְאוֹת איסור ערלה ויואל שוורץ
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת איסור ערלה ויורה דעה
אזכור
ידוע גם בשם איסור עורלה.