גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
36 יחסים: מליצה, מכללת לוינסקי לחינוך, מיקרוקוסמוס (פילוסופיה), מילתא זוטרתא, א"ל לוינסקי, א. גיטלין, אלטנוילנד, אחד העם, אברהם מאפו, אברהם פריידנברג, אדמונד מנחם אייזלר, אוטופיה, נתן גורן, ספרות יידיש, סדנא דארעא חד הוא, עונג שבת (פירושונים), פרדס (מאסף ספרותי), פיליטון, רחוב לוינסקי, רחובות תל אביב-יפו, לוינסקי, חוק זיכיון ים המלח, חיים נחמן ביאליק, גצל קרסל, דביר (הוצאת ספרים), ה'ת"ת, המרכז הספרותי העברי בוורשה, העומר (כתב עת), הפולמוס על מעמד היידיש בספרות, הצופה (ורשה), השילוח (כתב עת), יעקב פיכמן, יצחק דב ברקוביץ, יהדות אודסה, יהודה שטיינברג, 2040.
מליצה
מליצה – לשון גבוהה, פיוטית, שאינה נמצאת בשימוש יומיומי בדרך כלל, ומאפיינת את הלשון המקראית ולשון השירה והספרות.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ומליצה · ראה עוד »
מכללת לוינסקי לחינוך
סמלילה הקודם של המכללה, טרם מלאו 100 שנים להקמתה מראה המכללה מבחוץ טקס הענקת תארים במכללת לוינסקי לחינוך מכללת לוינסקי לחינוך היא המכללה העברית הראשונה להכשרת מורים.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ומכללת לוינסקי לחינוך · ראה עוד »
מיקרוקוסמוס (פילוסופיה)
האדם כמיקרוקוסמוס (האדם עולם קטן) היא תפיסה הרווחת בתרבויות שונות, ולפיה האדם מקבילה מדויקת של העולם בכללותו.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ומיקרוקוסמוס (פילוסופיה) · ראה עוד »
מילתא זוטרתא
מִלְּתָא זוּטַרְתָּא הוא ביטוי בארמית שמקורו בתלמוד, מסכת ברכות ופירושו: דבר קטן, דבר קל ערך.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ומילתא זוטרתא · ראה עוד »
א"ל לוינסקי
#הפניה אלחנן ליב לוינסקי.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי וא"ל לוינסקי · ראה עוד »
א. גיטלין
תחנת כיבוי האש הסמוכה) אסתר (סְטוּלָה) גיטלין, בידיה מקראה עברית, בחנות הספרים של אביה אליהו גיטלין א.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי וא. גיטלין · ראה עוד »
אלטנוילנד
כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ואלטנוילנד · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ואחד העם · ראה עוד »
אברהם מאפו
אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ואברהם מאפו · ראה עוד »
אברהם פריידנברג
אברהם יעקב פריידנברג (24 בינואר 1865 - נובמבר 1943) היה משפטן, מחנך, פעיל ציוני, עורך ספרותי, "רב מטעם" בקרמנצ'וג במשך 15 שנים וממנהיגי יהדות בריסל.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ואברהם פריידנברג · ראה עוד »
אדמונד מנחם אייזלר
אדמונד מנחם אייזלר אדמונד מנחם אייזלר (בהונגרית: Edmund Menachem Eisler; 1942 – 1850) היה סוחר וסופר יהודי-הונגרי, הנמנה עם מחברי האוטופיות הציוניות הראשונות.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ואדמונד מנחם אייזלר · ראה עוד »
אוטופיה
הספר אוטופיה מאת תומאס מור גן עדן עלי אדמות מאת היירונימוס בוש תור הזהב מאת לוקס קרנאך השמים והארץ החדשים בביבליה פרוטסטנטית אוטופיאנית ניסיון שנעשה להקים יישוב אוטופיאני בניו-הרמוני, אינדיאנה, על פי רעיונותיו של רוברט אווןישוב אוטופיאני פיני בשם 'סואינטולה' בבריטיש קולומביה, קנדה. מכונות תעופה אוטופיאניות מתחילת המאה העשרים נווה הוטה נוסדה בשנות החמישים בקרקוב שבפולין. היא משמשת כדוגמה בלתי גמורה של עיר אידיאלית. אוּטוֹפְּיָה הוא מונח שנטבע על ידי תומאס מור ב־1516, ומתאר "חברה מושלמת".
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ואוטופיה · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ונתן גורן · ראה עוד »
ספרות יידיש
ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי וספרות יידיש · ראה עוד »
סדנא דארעא חד הוא
סדנא דארעא חד הוא - ביטוי שמקורו בתלמוד, ומשמעותו: גוף הקרקע אחד הוא בכל המקומות, האדמה כולה גוש אחד היא.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי וסדנא דארעא חד הוא · ראה עוד »
עונג שבת (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ועונג שבת (פירושונים) · ראה עוד »
פרדס (מאסף ספרותי)
"פרדס" היה מאסף ספרותי בעריכתו של יהושע חנא רבניצקי ובהוצאתו, שפורסם באודסה, 1892–1896.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ופרדס (מאסף ספרותי) · ראה עוד »
פיליטון
פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ופיליטון · ראה עוד »
רחוב לוינסקי
התחנה המרכזית החדשה ברחוב לוינסקי חמוצים בשוק לוינסקי רחוב לוינסקי הוא רחוב מסחרי בתל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני היהודי-רוסי אלחנן ליב לוינסקי.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ורחוב לוינסקי · ראה עוד »
רחובות תל אביב-יפו
מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ורחובות תל אביב-יפו · ראה עוד »
לוינסקי
לוינסקי הוא שם משפחה יהודי ממוצא אירופאי.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ולוינסקי · ראה עוד »
חוק זיכיון ים המלח
חוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961 מעגן בספר החוקים את הזכות הייחודית שניתנה לבעל הזיכיון להפיק מחצבים וכימיקלים מים המלח, להתקינם לשיווק ולמוכרם.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי וחוק זיכיון ים המלח · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי וגצל קרסל · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
ה'ת"ת
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי וה'ת"ת · ראה עוד »
המרכז הספרותי העברי בוורשה
המרכז הספרותי העברי ב שימש כמרכז ספרותי של יהדות פולין וכסניף ספרותי חשוב של יהדות אוקראינה וליטא.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי והמרכז הספרותי העברי בוורשה · ראה עוד »
העומר (כתב עת)
שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי והעומר (כתב עת) · ראה עוד »
הפולמוס על מעמד היידיש בספרות
הפולמוס על מעמד היידיש בספרות היהודית היה ויכוח ציבורי שהתנהל בעיתונות העברית אודות מעמדה של לשון העם, היידיש, לעומת העברית.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי והפולמוס על מעמד היידיש בספרות · ראה עוד »
הצופה (ורשה)
הצופה (הצֹפֶה) היה יומון עברי שראה אור בעיר ורשה מ-1903 עד 1905.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי והצופה (ורשה) · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ויעקב פיכמן · ראה עוד »
יצחק דב ברקוביץ
יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »
יהדות אודסה
הקהילה היהודית באודסה מתקיימת בעיר מהקמתה בשלהי המאה ה-18 ועד לימינו.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ויהדות אודסה · ראה עוד »
יהודה שטיינברג
יהודה שטיינברג (נכתב גם שטינברג; בכתיב יידי: שטיינבערג; 26 בפברואר 1863 – 10 במרץ 1908) היה סופר עברי ויידי ופדגוג בתקופת התחייה.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ויהודה שטיינברג · ראה עוד »
2040
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלחנן ליב לוינסקי ו2040 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלחנן_ליב_לוינסקי
