אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

אלחנן ליב לוינסקי

מַדָד אלחנן ליב לוינסקי

אלחנן ליב לוינסקי אלחנן ליב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי 21 במרץ 1857 – 27 באוקטובר 1910) היה סופר עברי ויידי, מראשוני אגודת חובבי ציון ברוסיה, מו"ל עברי, מסופרי אודסה ומנהל סניף 'כרמל ארץ ישראל' בעיר ("כרמל אודסה"). [1]

תוכן עניינים

  1. 33 יחסים: מליצה, מכללת לוינסקי לחינוך, מיקרוקוסמוס (פילוסופיה), מילתא זוטרתא, א"ל לוינסקי, א. גיטלין, אלטנוילנד, אחד העם, אברהם מאפו, אברהם פריידנברג, אדמונד מנחם אייזלר, אוטופיה, נתן גורן, ספרות יידיש, סדנא דארעא חד הוא, פרדס (מאסף ספרותי), פיליטון, רחוב לוינסקי, רחובות תל אביב-יפו, לוינסקי, חוק זיכיון ים המלח, חיים נחמן ביאליק, גצל קרסל, דביר (הוצאת ספרים), המרכז הספרותי העברי בוורשה, העומר (כתב עת), הפולמוס על מעמד היידיש בספרות, הצופה (ורשה), השילוח (כתב עת), יעקב פיכמן, יצחק דב ברקוביץ, יהדות אודסה, יהודה שטיינברג.

מליצה

מליצה – לשון גבוהה, פיוטית, שאינה נמצאת בשימוש יומיומי בדרך כלל, ומאפיינת את הלשון המקראית ולשון השירה והספרות.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ומליצה

מכללת לוינסקי לחינוך

סמלילה הקודם של המכללה, טרם מלאו 100 שנים להקמתה מראה המכללה מבחוץ טקס הענקת תארים במכללת לוינסקי לחינוך מכללת לוינסקי לחינוך היא המכללה העברית הראשונה להכשרת מורים.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ומכללת לוינסקי לחינוך

מיקרוקוסמוס (פילוסופיה)

האדם כמיקרוקוסמוס (האדם עולם קטן) היא תפיסה הרווחת בתרבויות שונות, ולפיה האדם מקבילה מדויקת של העולם בכללותו.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ומיקרוקוסמוס (פילוסופיה)

מילתא זוטרתא

מִלְּתָא זוּטַרְתָּא הוא ביטוי בארמית שמקורו בתלמוד, מסכת ברכות ופירושו: דבר קטן, דבר קל ערך.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ומילתא זוטרתא

א"ל לוינסקי

#הפניה אלחנן ליב לוינסקי.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי וא"ל לוינסקי

א. גיטלין

תחנת כיבוי האש הסמוכה) אסתר (סְטוּלָה) גיטלין, בידיה מקראה עברית, בחנות הספרים של אביה אליהו גיטלין א.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי וא. גיטלין

אלטנוילנד

כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ואלטנוילנד

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ואחד העם

אברהם מאפו

אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ואברהם מאפו

אברהם פריידנברג

אברהם יעקב פריידנברג (24 בינואר 1865 - נובמבר 1943) היה משפטן, מחנך, פעיל ציוני, עורך ספרותי, "רב מטעם" בקרמנצ'וג במשך 15 שנים וממנהיגי יהדות בריסל.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ואברהם פריידנברג

אדמונד מנחם אייזלר

אדמונד מנחם אייזלר אדמונד מנחם אייזלר (בהונגרית: Edmund Menachem Eisler; 1942 – 1850) היה סוחר וסופר יהודי-הונגרי, הנמנה עם מחברי האוטופיות הציוניות הראשונות.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ואדמונד מנחם אייזלר

אוטופיה

הספר אוטופיה מאת תומאס מור גן עדן עלי אדמות מאת היירונימוס בוש תור הזהב מאת לוקס קרנאך השמים והארץ החדשים בביבליה פרוטסטנטית אוטופיאנית ניסיון שנעשה להקים יישוב אוטופיאני בניו-הרמוני, אינדיאנה, על פי רעיונותיו של רוברט אווןישוב אוטופיאני פיני בשם 'סואינטולה' בבריטיש קולומביה, קנדה.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ואוטופיה

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ונתן גורן

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי וספרות יידיש

סדנא דארעא חד הוא

סדנא דארעא חד הוא - ביטוי שמקורו בתלמוד, ומשמעותו: גוף הקרקע אחד הוא בכל המקומות, האדמה כולה גוש אחד היא.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי וסדנא דארעא חד הוא

פרדס (מאסף ספרותי)

"פרדס" היה מאסף ספרותי בעריכתו של יהושע חנא רבניצקי ובהוצאתו, שפורסם באודסה, 1892–1896.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ופרדס (מאסף ספרותי)

פיליטון

פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ופיליטון

רחוב לוינסקי

התחנה המרכזית החדשה ברחוב לוינסקי חמוצים בשוק לוינסקי רחוב לוינסקי הוא רחוב מסחרי בתל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני היהודי-רוסי אלחנן ליב לוינסקי.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ורחוב לוינסקי

רחובות תל אביב-יפו

מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ורחובות תל אביב-יפו

לוינסקי

לוינסקי הוא שם משפחה יהודי ממוצא אירופאי.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ולוינסקי

חוק זיכיון ים המלח

חוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961 מעגן בספר החוקים את הזכות הייחודית שניתנה לבעל הזיכיון להפיק מחצבים וכימיקלים מים המלח, להתקינם לשיווק ולמוכרם.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי וחוק זיכיון ים המלח

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי וחיים נחמן ביאליק

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי וגצל קרסל

דביר (הוצאת ספרים)

דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ודביר (הוצאת ספרים)

המרכז הספרותי העברי בוורשה

המרכז הספרותי העברי ב שימש כמרכז ספרותי של יהדות פולין וכסניף ספרותי חשוב של יהדות אוקראינה וליטא.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי והמרכז הספרותי העברי בוורשה

העומר (כתב עת)

שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי והעומר (כתב עת)

הפולמוס על מעמד היידיש בספרות

הפולמוס על מעמד היידיש בספרות היהודית היה ויכוח ציבורי שהתנהל בעיתונות העברית אודות מעמדה של לשון העם, היידיש, לעומת העברית.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי והפולמוס על מעמד היידיש בספרות

הצופה (ורשה)

הצופה (הצֹפֶה) היה יומון עברי שראה אור בעיר ורשה מ-1903 עד 1905.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי והצופה (ורשה)

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי והשילוח (כתב עת)

יעקב פיכמן

יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ויעקב פיכמן

יצחק דב ברקוביץ

יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ויצחק דב ברקוביץ

יהדות אודסה

הקהילה היהודית באודסה מתקיימת בעיר מהקמתה בשלהי המאה ה-18 ועד לימינו.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ויהדות אודסה

יהודה שטיינברג

יהודה שטיינברג (נכתב גם שטינברג; בכתיב יידי: שטיינבערג; 26 בפברואר 1863 – 10 במרץ 1908) היה סופר עברי ויידי ופדגוג בתקופת התחייה.

לִרְאוֹת אלחנן ליב לוינסקי ויהודה שטיינברג

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלחנן_ליב_לוינסקי

ידוע גם בשם אלחנן לייב לוינסקי.