תוכן עניינים
23 יחסים: מאור עינים (די רוסי), מנדלי מוכר ספרים, מרדכי צבי מאנה, משה רוזנסון, אסון קריסת המקווה באודסה, אר"ז, ארז (פירושונים), אלכסנדר צעדערבוים, אלכסנדר צדרבוים, אלכסנדר הלוי צעדערבוים, עיתונות עברית, צדרבוים, קול מבשר (שבועון), שלמה מנדלקרן, חיים צבי לרנר, בית הקברות פראוברז'נסקי היהודי, הצפירה, הוועד האודסאי, ועידת קטוביץ, ישראל אקסנפלד, יהדות אודסה, יהושע מרדכי ליפשיץ, יידישיזם.
מאור עינים (די רוסי)
מְאוֹר עֵינַיִם (כך במקור, בכתיב חסר ניקוד; מצוטט גם בשם "מאור עיניים") הוא חיבור של עזריה מן האדומים שהתפרסם במיוחד בשל ייחודו ביחסו המורכב, הביקורתי והלא-שגרתי למסורת חז"ל ולכרונולוגיה המסורתית.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים ומאור עינים (די רוסי)
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים ומנדלי מוכר ספרים
מרדכי צבי מאנה
מרדכי צבי מאנה (1859–1886) היה משורר, צייר ומסאי עברי; מהמשוררים הליריים המשפיעים ביותר על השירה העברית החדשה, והמסאי העברי הראשון שחיבר מאמרים על אמנות, יופי, ושירה.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים ומרדכי צבי מאנה
משה רוזנסון
משה רוֹזֶנסון (בכתיב שנהג בזמנו: ראָזענסאָהן או ראָזענסאָן; ברוסית (כתיב ארכאי): М. І. Розенсонъ; 1820, וילנה – 26 בנובמבר (יוליאני: 14 בנובמבר) 1896, שם) היה יהודי וילנאי עשיר, שהגה רעיון לייסד דת סינתטית "אוניברסלית" שתשלב את הטוב שבעקרונות היהדות, הנצרות והאסלאם, או לפחות לתקן את היהדות.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים ומשה רוזנסון
אסון קריסת המקווה באודסה
אסון קריסת המקווה באודסה אירע ב-26 באפריל 1871, ליל ו' באייר ה'תרל"א: כיפת המקווה באודסה קרסה בשעה ששהו בו שלושים טובלות וילדיהן.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים ואסון קריסת המקווה באודסה
אר"ז
#הפניה אלכסנדר הלוי צדרבוים.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים ואר"ז
ארז (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים וארז (פירושונים)
אלכסנדר צעדערבוים
#הפניה אלכסנדר הלוי צדרבוים.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים ואלכסנדר צעדערבוים
אלכסנדר צדרבוים
#הפניה אלכסנדר הלוי צדרבוים.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים ואלכסנדר צדרבוים
אלכסנדר הלוי צעדערבוים
#הפניה אלכסנדר הלוי צדרבוים.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים ואלכסנדר הלוי צעדערבוים
עיתונות עברית
דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים ועיתונות עברית
צדרבוים
צדרבוים (ברוסית: Цедербаум) הוא שם משפחה.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים וצדרבוים
קול מבשר (שבועון)
"קול מבֿשׂר" היה שבועון ביידיש שיצא לאור באודסה שבאימפריה הרוסית בשנים 1862–1873, והיה כתב העת המודרני הראשון ביידיש.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים וקול מבשר (שבועון)
שלמה מנדלקרן
ד"ר שלמה מנדלקרן (בכתיב יידי: מאַנדעלקערן; ט"ז בניסן תר"ו, 12 באפריל 1846, מלינוב, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – ט"ו באדר ב' תרס"ב, 24 במרץ 1902, וינה, אוסטריה (שם בדוי מינדלוףף)), חוקר מקרא וטקסטים, סופר ומשורר יהודי, מחבר הקונקורדנציה לתנ"ך "היכל הקודש".
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים ושלמה מנדלקרן
חיים צבי לרנר
חיים צבי לֶרְנֶר (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: לערנער; בראשי תיבות: חצ"ל; ברוסית (כתיב שלפני הרפורמה): Х. Г. Лернеръ; י"ד בניסן תקע"ה, 24 באפריל 1815 – ה' בסיוון תרמ"ט, 4 ביוני 1889) היה מדקדק יהודי ומורה לעברית שפעל באזור אוקראינה בימי האימפריה הרוסית, מהשמרנים שבמשכילי רוסיה.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים וחיים צבי לרנר
בית הקברות פראוברז'נסקי היהודי
בית הקברות פראוברז'נסקי היהודי (ברוסית: Преображенское еврейское кладбище) הוא בית קברות יהודי בסנקט פטרבורג.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים ובית הקברות פראוברז'נסקי היהודי
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים והצפירה
הוועד האודסאי
זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים והוועד האודסאי
ועידת קטוביץ
הזמנה לוועידה (עברית) הזמנה לוועידה (גרמנית) שלט המציין את מקום ועידת קטוביץ ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה ב-6 בנובמבר 1884 בעיר קטוביץ שבחבל שלזיה בגרמניה (כיום בפולין), ביוזמתם של הד"ר יהודה לייב פינסקר והרב שמואל מוהליבר.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים וועידת קטוביץ
ישראל אקסנפלד
ישראל אקסנפלד (ביידיש - ישראל אַקסנפעלד, 1787, נמירוב – 1866, פּריז) היה אחד מראשוני הסופרים והמחזאים בספרות יידיש בתקופת ההשכלה העברית.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים וישראל אקסנפלד
יהדות אודסה
הקהילה היהודית באודסה מתקיימת בעיר מהקמתה בשלהי המאה ה-18 ועד לימינו.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים ויהדות אודסה
יהושע מרדכי ליפשיץ
יהושע מרדכי ליפשיץ (1829? – 2 באוגוסט 1878) היה מילונאי, בלשן וסופר יהודי יליד רוסיה.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים ויהושע מרדכי ליפשיץ
יידישיזם
ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.
לִרְאוֹת אלכסנדר הלוי צדרבוים ויידישיזם