תוכן עניינים
78 יחסים: ي, و, מעינית, מפיק (לשון), מודעות פונולוגית, מילון ההווה, א, אלפבית ארמי, אלפבית עברי, אלפבית שומרוני, אלכסנדר גרהם בל, אבג'ד, אבוגידה, אות, אות שותקת, אותיות השימוש, איש תלוי, נקבת השילוח, סאונדקס, סימני כתיב, ערבית, עברית, עברית מקראית, פרסית, פרשת כי תצא, פיניקית, צירי, קרי וכתיב, קבר ...יהו אשר על הבית, קובוץ ושורוק, רפה, רצין מלך ארם-דמשק, רוצח הזודיאק, שפת פור, שפות כנעניות, שבאית, שגיאת כתיב, שכיחות אותיות בעברית, תנ"ך, תנועה (פונולוגיה), תשכיל, לוח גזר, ליטון של עברית, זיקורת, חולם, חיריק, ברכת בורא פרי הגפן, בונוס (משחק מחשב), ביקורת נוסח המקרא, גלגל המזל, ... להרחיב מדד (28 יותר) »
ي
האות יא (בערבית "ياء") היא האות ה-28 והאחרונה באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת אם קריאה וي
و
האות וַאו (בערבית: واو) היא האות העשרים ושבע באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת אם קריאה וو
מעינית
מְעִינִית (גם מְעִינַאִית, מַדְהָאבִּית, הַרַמִית) הייתה שפת דרום-ערב עתיקה, או צייהדית, שדוברה בתימן בתקופות הציוויליזציה העתיקה בדרום חצי האי ערב.
לִרְאוֹת אם קריאה ומעינית
מפיק (לשון)
מַפִּיק (בארמית: מוציא) הוא סימן דיאקריטי במערכת הכתב העברי.
לִרְאוֹת אם קריאה ומפיק (לשון)
מודעות פונולוגית
מודעות פונולוגית היא מודעות ליחידות היסוד שמהן מורכבות מילים, שליטה במבנה הפונולוגי, היכולת לזהות פונמות ולהשוות.
לִרְאוֹת אם קריאה ומודעות פונולוגית
מילון ההווה
כריכת מילון ההווה 2007 מילון ההווה – "מילון שימושי לעברית התקנית" – הוא מילון עברי הערוך בשיטת ההווה.
לִרְאוֹת אם קריאה ומילון ההווה
א
א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.
לִרְאוֹת אם קריאה וא
אלפבית ארמי
כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבית עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).
לִרְאוֹת אם קריאה ואלפבית ארמי
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
לִרְאוֹת אם קריאה ואלפבית עברי
אלפבית שומרוני
התפתחות הכתב השומרוני ספר תפילה שומרוני הכתוב באותיות קטנות. (בשורות התחתונות של העמוד השמאלי ניתן להבחין באותיות דפוס) מזוזה שומרונית, הר גריזים מאמר בעיתון "א.ב. חדשות השומרונים" בעברית שומרונית האלפבית השומרוני הוא צורה מיוחדת של האלפבית העברי הנמצא בשימוש בידי העדה השומרונית לכתיבה בעברית שומרונית.
לִרְאוֹת אם קריאה ואלפבית שומרוני
אלכסנדר גרהם בל
אֲלֶכְּסַנְדֶּר גְרָהָם בֵּל (באנגלית: Alexander Graham Bell; 3 במרץ 1847 – 2 באוגוסט 1922) היה מדען וממציא סקוטי שייסד את חברת הטלפון בל, ונחשב בעיני רבים לממציא הטלפון.
לִרְאוֹת אם קריאה ואלכסנדר גרהם בל
אבג'ד
האלפבית העברי הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני הניקוד. אַבְּגַ'ד, או כְּתָב עִיצּוּרִי, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות כתב שלא מסמנים בהן תנועות אלא לעיתים נדירות.
לִרְאוֹת אם קריאה ואבג'ד
אבוגידה
מסמך מהמאה ה-19, בכתב בראהמי אַבּוּגִידָה היא קטגוריה של מערכות כתב שבהן כל סימן בנוי מאות עיצורית וסימון לציון תנועה, אשר כיחידה אחת מייצגים הברה אחת.
לִרְאוֹת אם קריאה ואבוגידה
אות
האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).
לִרְאוֹת אם קריאה ואות
אות שותקת
ا - אליף" (אל"ף) עם סימן וסלה מעליה, המורה כי היא אות שותקת. אות שותקת היא אות שאף על פי שהיא נכתבת במילה, אין הוגים אותה.
לִרְאוֹת אם קריאה ואות שותקת
אותיות השימוש
אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתיים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד בראשן באופן חבור.
לִרְאוֹת אם קריאה ואותיות השימוש
איש תלוי
וריאציה קלה, הכוללת 15 שלבים של ניחוש "איש תלוי" (נקרא גם "התליין") הוא משחק עט ונייר המיועד לשני שחקנים ומעלה.
לִרְאוֹת אם קריאה ואיש תלוי
נקבת השילוח
המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.
לִרְאוֹת אם קריאה ונקבת השילוח
סאונדקס
סאונדקס הוא אלגוריתם פונטי שמאפשר לזהות שמות לפי צלילם ואופן הגייתם, ובכך להתגבר על הבדלי כתיב לא משמעותיים, העלולים לנבוע משגיאות כתיב נפוצות.
לִרְאוֹת אם קריאה וסאונדקס
סימני כתיב
סימני כתיב הם עזרי זיכרון המשמשים בהוראה מתקנת לצורך הקנייה של חוקי הכתיב של השפה.
לִרְאוֹת אם קריאה וסימני כתיב
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
לִרְאוֹת אם קריאה וערבית
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת אם קריאה ועברית
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת אם קריאה ועברית מקראית
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
לִרְאוֹת אם קריאה ופרסית
פרשת כי תצא
מחייתו, ממצוות הפרשה פָּרָשַׁת כִּי תֵצֵא היא פרשת השבוע השישית בספר דברים.
לִרְאוֹת אם קריאה ופרשת כי תצא
פיניקית
פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה־1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף הצפוני של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.
לִרְאוֹת אם קריאה ופיניקית
צירי
צֵירֵי או צֵירֵה הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
לִרְאוֹת אם קריאה וצירי
קרי וכתיב
קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.
לִרְאוֹת אם קריאה וקרי וכתיב
קבר ...יהו אשר על הבית
תעתיק הכתובת לעברית מודרנית, על פי פרופ' נחמן אביגד מפתח כתב עברי קדום לפענוח הכתובת קבר...יהו אשר על הבית הוא שמה הנוכחי של מערת קבורה מסוף ימי בית ראשון כשעליה כתובת בכתב עברי עתיק.
לִרְאוֹת אם קריאה וקבר ...יהו אשר על הבית
קובוץ ושורוק
קובוץ (קֻבּוּץ; על פי האקדמיה ללשון העברית: קִבּוּץ) ושׁוּרוּק (גם: שׁוּרֻק) הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה.
לִרְאוֹת אם קריאה וקובוץ ושורוק
רפה
בדקדוק העברי ובספרות המסורה, רָפֶֿה מסמן כמה דברים שונים, שהמשותף להם הוא הגייה "חלשה".
לִרְאוֹת אם קריאה ורפה
רצין מלך ארם-דמשק
רצין היה האחרון במלכי ארם-דמשק, ושלט בשנים 750-730 לפנה"ס בקירוב.
לִרְאוֹת אם קריאה ורצין מלך ארם-דמשק
רוצח הזודיאק
ציור הקלסתרון של הזודיאק, כפי שנצפה על ידי נערים, בזמן הימלטותו מזירת הרצח של נהג המונית, פול סטיין. גרסה זו (שנייה במספר) שימשה את המשטרה והעיתונות לאורך כל החקירה והמצוד.
לִרְאוֹת אם קריאה ורוצח הזודיאק
שפת פור
מפת סודאן שפת פֿוּר, או "פורית", היא שפתו של עם הפור היושב בדארפור.
לִרְאוֹת אם קריאה ושפת פור
שפות כנעניות
אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.
לִרְאוֹת אם קריאה ושפות כנעניות
שבאית
שבאית היא שפה שמית דרום-ערבית עתיקה שדוברה על ידי הסבאים (הקשורים, לפי המסורת, למלכת שבא) באזור תימן של ימינו עד המאה ה-8 לספירה.
לִרְאוֹת אם קריאה ושבאית
שגיאת כתיב
מזוודות' באיות 'מזבדות'. יו"ד עיצורית המופיעה באמצע מילה, אך כלל זה אינו חל כאשר אות זו מופיעה לאחר אם קריאה או לפניה). שגיאת כתיב היא רצף של סימני כתב שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהכתיב התקני בשפה, ולכן מהווה שגיאה.
לִרְאוֹת אם קריאה ושגיאת כתיב
שכיחות אותיות בעברית
כבכל שפה, גם בעברית שכיחות האותיות אינה אחידה - ישנן אותיות הנמצאות בשימוש נרחב בשפה, ויש שהשימוש בהן מועט.
לִרְאוֹת אם קריאה ושכיחות אותיות בעברית
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת אם קריאה ותנ"ך
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
לִרְאוֹת אם קריאה ותנועה (פונולוגיה)
תשכיל
תַשְׁכִּיל (בערבית: تشكيل; מילולית: ניקוד) הוא מערכת הניקוד הערבית.
לִרְאוֹת אם קריאה ותשכיל
לוח גזר
צילום לוח גזר המקורי באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול לוח גזר הוא לוח אבן גיר המתוארך למאה העשירית עד השמינית לפנה"ס, שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר.
לִרְאוֹת אם קריאה ולוח גזר
ליטון של עברית
כותרת השבועון "השבוע הפלשתיני" שמציגה חלק משיטת הליטון של איתמר בן-אב"י ליטוּן של עברית (נקרא גם: לטיניזציה או רומאניזציה של עברית) היא שיטת תעתיק מילים עבריות לאותיות לטיניות.
לִרְאוֹת אם קריאה וליטון של עברית
זיקורת
הזיקורת הגדול של אור שבשומרשושן שבדרום־מערב איראן זיקורת (באכדית: ziqquratu, מהשור ז־ק־ר – זקור, בולט), או זיגוראת, הוא מגדל בעל צריח מונומנטלי מטיפוס המיוחד למסופוטמיה (אזור עיראק המודרנית) בממלכות שומר, אכד, עילם, בבל ואשור.
לִרְאוֹת אם קריאה וזיקורת
חולם
חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
לִרְאוֹת אם קריאה וחולם
חיריק
חִירִיק (גם: חִירֶק) הוא סימן ניקוד טברני וניקוד העברית בת ימינו, שמסמן את צליל האות הלטינית i. הוא נראה כמו נקודה מתחת לאות.
לִרְאוֹת אם קריאה וחיריק
ברכת בורא פרי הגפן
על היין אומר בורא פרי הגפן ברכת בורא פרי הגפן היא אחת מברכות הנהנין החשובות, ונתקנה קודם שתיית יין.
לִרְאוֹת אם קריאה וברכת בורא פרי הגפן
בונוס (משחק מחשב)
בּוֹנוּס הוא משחק חשיבה למחשב מתוצרת מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), אותו יצר יעקב שויקה.
לִרְאוֹת אם קריאה ובונוס (משחק מחשב)
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
לִרְאוֹת אם קריאה וביקורת נוסח המקרא
גלגל המזל
גלגל המזל (באנגלית: Wheel of Fortune) הוא שעשועון טלוויזיה מבית היוצר של King World המשודר במספר מדינות.
לִרְאוֹת אם קריאה וגלגל המזל
גזרת נעו"י
גזרת נעו"י (נחי ע' הפועל ו' י') היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
לִרְאוֹת אם קריאה וגזרת נעו"י
גזרת נפ"א
גזרת נפ"א (נחי פ' הפועל א') היא גזרת פעלים השייכת לשפה העברית.
לִרְאוֹת אם קריאה וגזרת נפ"א
גזרת נפי"ו
גזרת נפי"ו (נחי פ' הפועל י' ו') היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
לִרְאוֹת אם קריאה וגזרת נפי"ו
גזרת נל"א
גזרת נל"א (נחי ל' הפועל א') היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
לִרְאוֹת אם קריאה וגזרת נל"א
גזרת נלי"ה
גזרת נלי"ה (נחי ל' הפועל י'/ה') היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.
לִרְאוֹת אם קריאה וגזרת נלי"ה
גזרה (דקדוק)
בדקדוק של השפות השמיות, המונח גִזרה מתייחס לקבוצה של שורשים שכללי הנטייה שלהם שונים מכללי הנטייה הרגילים.
לִרְאוֹת אם קריאה וגזרה (דקדוק)
דקדוק עברי - מונחים
__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.
לִרְאוֹת אם קריאה ודקדוק עברי - מונחים
דוד ובת שבע
תבליט שטוח עשוי ברונזה על דלת בכנסיית מדליין בפריז. נתן הנביא נראה משמאל, ומימין נראים דוד ובת שבע עם ילדם. מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר ב ו.
לִרְאוֹת אם קריאה ודוד ובת שבע
דיבון
חורבות דיבון, ברקע העיירה ד'יבאן שטחי מואב דִּיבוֹן (במואבית: 𐤃𐤉𐤁𐤍) היתה עיר מואבית־ישראלית בעבר הירדן, בקרבת נחל ארנון.
לִרְאוֹת אם קריאה ודיבון
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
לִרְאוֹת אם קריאה וה
העברית בתקופת בית שני
העברית בתקופת בית שני היא שלב בלשון העברית הנמצא מבחינה כרונולוגית בתווך בין העברית המקראית לבין לשון חז"ל.
לִרְאוֹת אם קריאה והעברית בתקופת בית שני
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
לִרְאוֹת אם קריאה והשם המפורש
התעתיק מעברית ללועזית
כללי התעתיק מעברית לאותיות לטיניות הם מערכת להעברת מילים מהאל"ף־בי"ת העברי לאל"ף־בי"ת הלטיני.
לִרְאוֹת אם קריאה והתעתיק מעברית ללועזית
הגה (פונטיקה)
הגה (ברבים: הגאים או הגיים) הוא צליל יחיד המופק בתקשורת הלשונית המדוברת.
לִרְאוֹת אם קריאה והגה (פונטיקה)
הכתב העברי הקדום
כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.
לִרְאוֹת אם קריאה והכתב העברי הקדום
הכתב הכרמלי
הכתב הכרמלי הוא שיטת ליטון של עברית, שפותחה על ידי מיכאל אבינור החל משנות ה-50.
לִרְאוֹת אם קריאה והכתב הכרמלי
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
לִרְאוֹת אם קריאה וו
כתב דרום-ערבי עתיק
הכתב הדרום-הערבי העתיק, או בשמו המקומי מוּסְנַד (בכתב המקורי 𐩣𐩯𐩬𐩵, בתעתיק שמי ms3nd, בערבית מודרנית מֻסְנַד), השתלשל מהכתב הפרוטו-סינאי בערך במאה ה-9 לפני הספירה.
לִרְאוֹת אם קריאה וכתב דרום-ערבי עתיק
כתובת רחוב
כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.
לִרְאוֹת אם קריאה וכתובת רחוב
כתובת השילוח
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול נקבת השילוח העתק הכתובת, המוצב במקום בו עמדה הכתובת המקורית בנקבת השילוח, 2010 כתובת השילוֹחַ, שהתגלתה בשנת 1880, היא כתובת בכתב עברי קדום, שנחצבה על כותל נקבת השילוח ומנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון שממזרח ומחוץ לחומת עיר דוד אל בריכת השילוח שבדרום-מערבהּ של עיר דוד ובתחום החומה בה הקיף חזקיהו את ירושלים.
לִרְאוֹת אם קריאה וכתובת השילוח
כתובות נדר פיניקיות
קירתא, עם סמל סהר, כתובת הקדשה, יד מורמת, סמל תנת וקדוקאוס כתובות נדר פיניקיות, או כתובות אש נדר, הן כתובות חרותות על מצבות שהוקמו על ידי הפיניקים, רובן בעיר קרתחדשת.
לִרְאוֹת אם קריאה וכתובות נדר פיניקיות
כתובות חורבת תימן
ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד).
לִרְאוֹת אם קריאה וכתובות חורבת תימן
כתיב מלא
כתיב מלא (עד יוני 2017 נקרא כתיב חסר ניקוד) הוא צורת כתיבה בשפה העברית, אשר משתמשת באימות הקריאה כדי להורות את האופן שבו יש לקרוא את המילה הכתובה, כתחליף לסימני הניקוד.
לִרְאוֹת אם קריאה וכתיב מלא
כתיב עברי
הכתיב העברי הוא הדרך שבה משתמשים באותיות האלפבית העברי לשם יצירת הטקסט הכתוב בעברית.
לִרְאוֹת אם קריאה וכתיב עברי
כונתילת עג'רוד
כונתילת עג'רוד (בערבית: كونتيلة عجرود, מילולית: "תל מבודד של בארות"), הידוע גם כחורבת תימן, הוא אתר ארכאולוגי ישראלי קדום במזרח סיני.
לִרְאוֹת אם קריאה וכונתילת עג'רוד
י
י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד), משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).
לִרְאוֹת אם קריאה וי
יהוה
יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.
לִרְאוֹת אם קריאה ויהוה
ا
אליף ומספר סימני "תשכיל", שיכולים להופיע עליה האות אליף (בערבית: ألف; בתעתיק מדויק: אָלִף) היא האות הראשונה באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת אם קריאה וا
אזכור
ידוע גם בשם אמות קריאה, אהו"י, אותיות אהו"י, אימות קריאה.