גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
155 יחסים: מנחם קיסטר, מנחם בן חלבו, מנחם המאירי, מסורת (יהדות), מפעל הביבליוגרפיה העברית, מקיצי נרדמים, משה מקוצי, משה מלונדריש, משה עסיס (חוקר תלמוד), משה חלמיש, משה דוד הר, משה הגולה מקיוב (הראשון), משה הדרשן, משולם בן משה ממגנצא, מטטרון, מגילת תענית, מדעי היהדות (כתב עת), מהר"ם מרוטנבורג, מוסד ביאליק, מינות (יהדות), א"א אורבך, א. א. אורבך, א.א. אורבך, אמנון גינזאי, אמנון כהן (מזרחן), אפרים מרגנסבורג, אפרים א' אורבך, אפרים א. אורבך, אפרים אלימלך אורבאך, אפרים אורבך, אפרים קציר, אלעזר מגרמייזא, אלחנן בן יצחק, אליעזר ממיץ, אליעזר מטוך, אליעזר שביד, אליעזר בן יואל, אליקים בן יוסף, אליהו מפריז, אז טרם נמתחו, אבן העזר (ראב"ן), אברהם חיים פריימן, אברהם יצחק איגוס, אברהם יהושע השל, אביעזר רביצקי, אביגדור אפטוביצר, אגדה (יהדות), אור זרוע, אורבך, איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת, ..., נשיא מדינת ישראל, סמוך ונראה, סמיכה לרבנות, ספר ניצחון ישן, ספר חסידים, ספר הכריתות, ספרות חז"ל, ספונות, עזרא הנביא ממונקנטור, פנסיון פינס, פרס קפלון, פרס רוטשילד, פרס ביאליק, פרקים של ספר המדינה, פתרון תורה, פחד יצחק (אנציקלופדיה), פולמוס הרמב"ם, פירוש המשנה לרמב"ם, קהילת יהודי מיינץ, קהילת יהודי שפייר, קונטרס מגנצא, ראשונים, רב פפא, רות הכהן-פינצ'ובר, רוח הקודש (יהדות), ריצב"א, שמריה בן מרדכי, שמשון מפלייזא, שמשון מקינון, שמשון משאנץ, שמשון בן צדוק, שמואל מאיוורא, שמואל מפלייזא, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שלמה מן ההר, שלמה שנהוד, שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד), שלום רוזנברג, שלילת הגשמות, שו"ת הרא"ש, תפילת נחם, תרביץ, תוספות, תוכנית הגרעין של ישראל, זאב פלק, זוכי פרס ישראל, חן מלך מרחביה, חנוך אלבק, חוה, חיים כהן (מבעלי התוספות), בנימין שבילי, בעלי התוספות, ברוך בן שמואל, ברירה (הלכה), בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, בועז שכביץ, בין שתי ערים (עגנון), בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל, גרשם שלום, גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים, דניאל גולדשמידט, דרכי לימוד התלמוד, דוב בריש רפפורט, דוד אסף, ה'תשט"ו, האנציקלופדיה העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האיגוד העולמי למדעי היהדות, הנצחתו של גרשם שלום, הקונגרס העולמי למדעי היהדות, הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי, התנועה ליהדות של תורה, הלכה, הבחירות לנשיאות ישראל (1973), הוועד לפירוז גרעיני של המזרח התיכון, הכנסת השביעית, כ' בתמוז, כל המקיים נפש אחת, יעקב לוינגר, יעקב זוסמן, יעקב חזן מלונדון, יצחק מקורביל, יצחק מווינה, יצחק למפרונטי, יצחק בן מאיר, יצחק בער, יצחק הלבן, ישעיהו זנה, ישראל אברהמס, ישראל לוי, ישיבה, יחזקאל כהן, יחזקיה ממגדבורג, יהדות לוב, יהונתן בן יצחק, יהודה שירליאון, יואל הלוי מבונא, יום טוב מפלייזא, יום טוב בן יצחק מיואני, יונה בן אמיתי, יוסף אלבו, יוסף בכור שור, 1973 בישראל, 2 ביולי. להרחיב מדד (105 יותר) »
מנחם קיסטר
מנחם י' צבי קיסטר (נולד ב-23 במאי 1957) הוא פילולוג, חוקר ספרות בית שני וספרות חז"ל, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומנחם קיסטר · ראה עוד »
מנחם בן חלבו
רבי מנחם בר חלבו (סביבות 1070-1080) היה ראשון פרשני המקרא הצרפתיים הידועים לנו.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומנחם בן חלבו · ראה עוד »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומנחם המאירי · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מפעל הביבליוגרפיה העברית
נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »
מקיצי נרדמים
חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומקיצי נרדמים · ראה עוד »
משה מקוצי
רבי משה בן יעקב מקוּצִי היה מבעלי התוספות במאה ה-13, מחבר "ספר מצוות גדול" (סמ"ג).
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומשה מקוצי · ראה עוד »
משה מלונדריש
רבי משה בן יום טוב מלונדריש (נפטר ב-1268; כונה גם "אביר העולם") היה רב פוסק הלכה ומדקדק מן הראשונים.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומשה מלונדריש · ראה עוד »
משה עסיס (חוקר תלמוד)
משה עסיס (נולד בדצמבר 1942, כ"ח בכסלו ה'תש"ג) הוא פרופסור אמריטוס לתלמוד באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומשה עסיס (חוקר תלמוד) · ראה עוד »
משה חלמיש
משה חלמיש (נולד בשנת תרצ"ז, 1 באפריל 1937) הוא חוקר פילוסופיה יהודית וקבלה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה זו.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומשה חלמיש · ראה עוד »
משה דוד הר
משה דוד הֵר (Herr; נולד ב-8 במאי 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומשה דוד הר · ראה עוד »
משה הגולה מקיוב (הראשון)
רבי משה הגולה מקיוב היה רב בתקופת הראשונים, מתלמידי רבנו תם.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומשה הגולה מקיוב (הראשון) · ראה עוד »
משה הדרשן
רבי משה הדרשן, היה רב, דרשן, מפרש ומחבר צרפתי מראשוני הראשונים, פעל במחצית הראשונה של המאה ה-11, תושב העיר נרבונה שבפרובאנס, התפרסם ביצירתיותו בתחומי המדרש והאגדה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומשה הדרשן · ראה עוד »
משולם בן משה ממגנצא
רבי משולם בן משה בן איתיאל ממגנצא (נפטר בד'תתנ"ה) היה מחכמי יהדות מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומשולם בן משה ממגנצא · ראה עוד »
מטטרון
איסלאמי מהמאה ה-14 מֶטָטְרוֹן (בערבית: ميططرون; נקרא גם שר הפנים) הוא מלאך חשוב המופיע בספרות המיסטית היהודית, והושאל ממנה למיסטיקה הנוצרית והמוסלמית, מהמאות הראשונות לספירה ועד לימינו.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומטטרון · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומגילת תענית · ראה עוד »
מדעי היהדות (כתב עת)
מדעי היהדות (כותר אנגלי: Jewish Studies) הוא כתב עת מדעי ושנתון של האיגוד העולמי למדעי היהדות, השוכן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומדעי היהדות (כתב עת) · ראה עוד »
מהר"ם מרוטנבורג
רבי מאיר ב"ר ברוך מרוטנבורג נודע בשם המהר"ם מרוטנבורג (אחרי ד'תתק"פ (1220) – י"ט באייר ה'נ"ג (1293)), מגדולי ראשוני אשכנז בתקופת ימי הביניים ומאחרוני בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומהר"ם מרוטנבורג · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מינות (יהדות)
ביהדות, "מינות" (מהמילה "מין" במובן "סוג") הוא כינוי שניתן בספרות הרבנית למתנגדים לעקרונותיה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ומינות (יהדות) · ראה עוד »
א"א אורבך
#הפניה אפרים אלימלך אורבך.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וא"א אורבך · ראה עוד »
א. א. אורבך
#הפניהאפרים אלימלך אורבך.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וא. א. אורבך · ראה עוד »
א.א. אורבך
#הפניה אפרים אלימלך אורבך.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וא.א. אורבך · ראה עוד »
אמנון גינזאי
אמנון גינזאי (ברוסית: Амнон Гинзай; במקור אנטולי מיכאילוביץ' גָזוֹב-גינזברג (Анатолий Михайлович Газов-Гинзберг); 17 בדצמבר 1929 – 13 ביולי 1995) היה פילולוג עברי סובייטי וישראלי (מ-1975), חוקרי במכון למדעי המזרח בלנינגרד, מעורכי האנציקלופדיה היהודית הקצרה בלשון הרוסית, מתרגם מרוסית לעברית וסופר מדע בדיוני.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואמנון גינזאי · ראה עוד »
אמנון כהן (מזרחן)
אמנון כהן (נולד ב-1936) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לחקר השלטון העות'מאני בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואמנון כהן (מזרחן) · ראה עוד »
אפרים מרגנסבורג
רבי אפרים בר' יצחק בר' אברהם מרגנסבורג (כונה לרוב רבינו אפרים; 1110 בקירוב – ד'תתקל"ה, 1175 בקירוב) היה מבעלי התוספות ומראשוני תלמידיו של רבנו תם, וכן תלמידו של ריב"א.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואפרים מרגנסבורג · ראה עוד »
אפרים א' אורבך
#הפניה אפרים אלימלך אורבך.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואפרים א' אורבך · ראה עוד »
אפרים א. אורבך
#הפניה אפרים אלימלך אורבך.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואפרים א. אורבך · ראה עוד »
אפרים אלימלך אורבאך
#הפניה אפרים אלימלך אורבך.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואפרים אלימלך אורבאך · ראה עוד »
אפרים אורבך
#הפניה אפרים אלימלך אורבך.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואפרים אורבך · ראה עוד »
אפרים קציר
פרופ' אפרים קציר (קצ'לסקי; 16 במאי 1916 – 30 במאי 2009) היה ביופיזיקאי ונשיאהּ הרביעי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואפרים קציר · ראה עוד »
אלעזר מגרמייזא
רבי אלעזר מגרמייזא (גם "גרמיזה", וגם "ורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) (ד'תתק"ך, 1160 – ד'תתק"ץ, 1230 בערך) היה מקובל ופוסק, מגדולי רבניהם של חסידי אשכנז ותלמידו של רבי יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואלעזר מגרמייזא · ראה עוד »
אלחנן בן יצחק
רבי אלחנן בן יצחק מדנפייר (Dampierre-Sur-Aube) שבצרפת, היה פרשן מבעלי התוספות ופייטן במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואלחנן בן יצחק · ראה עוד »
אליעזר ממיץ
רבי אליעזר בן שמואל ממיץ (ה"רא"ם"), (נולד בערך בשנת 1140 - 1237), נתפרסם בעיקר בשל חיבורו "ספר יראים".
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואליעזר ממיץ · ראה עוד »
אליעזר מטוך
רבי אליעזר מטוך היה מאחרוני בעלי התוספות במחצית השנייה של המאה ה-13, ועורכם של קובצי תוספות רבים.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואליעזר מטוך · ראה עוד »
אליעזר שביד
אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואליעזר שביד · ראה עוד »
אליעזר בן יואל
רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה; סביבות ד'תת"ק (1140~) - אחרי ד'תתק"פ (1220+), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואליעזר בן יואל · ראה עוד »
אליקים בן יוסף
רבי אליקים בן יוסף (בערך ד'תת"ל – בערך ד'תתק"ה–ד'תתקי"ב) או רבי אליקים בן יוסף ממגנצא היה אחד מחכמי מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11, והמחצית הראשונה של המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואליקים בן יוסף · ראה עוד »
אליהו מפריז
רבי אליהו מפריז (המאה ה-12. מכונה גם רבי אליהו הצרפתי ורבינו התשבי) היה מראשוני בעלי התוספות בצרפת.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואליהו מפריז · ראה עוד »
אז טרם נמתחו
אז טרם נמתחו הוא פיוט מאת רש"י, שנאמר כחלק ממנהג הסליחות בעשרת ימי תשובה בקרב יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואז טרם נמתחו · ראה עוד »
אבן העזר (ראב"ן)
ספר אבן העזר (נודע גם בשם ספר ראב"ן או צפנת פענח) הוא ספר הלכתי מאת רבי אליעזר בן נתן נכתב במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואבן העזר (ראב"ן) · ראה עוד »
אברהם חיים פריימן
אברהם חיים (אלפרד) פרַיימן (בגרמנית: Alfred Freimann; א' בטבת תר"ס, 3 בדצמבר 1899, הלישוי, מוראביה, אוסטריה – ד' בניסן ה'תש"ח, 13 באפריל 1948, ירושלים) היה חוקר המשפט העברי.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואברהם חיים פריימן · ראה עוד »
אברהם יצחק איגוס
אברהם יצחק איגוס (באנגלית: Irving A. Agus; 1910 - 18 ביולי 1984) היה היסטוריון יהודי אמריקאי, מומחה לתולדות יהדות אשכנז בימי הביניים ופרופסור להיסטוריה בישיבה יוניברסיטי.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואברהם יצחק איגוס · ראה עוד »
אברהם יהושע השל
הרב אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, פרופסור לאתיקה ולמיסטיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואברהם יהושע השל · ראה עוד »
אביעזר רביצקי
אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואביעזר רביצקי · ראה עוד »
אביגדור אפטוביצר
אביגדור (ויקטור) אַפּטוֹבִיצֶר (Aptowitzer; 16 במרץ 1871, כ"ג באדר תרל"א, טרנופול, גליציה המזרחית – 5 בדצמבר 1942, כ"ו בכסלו תש"ג, תל אביב) היה חוקר תלמוד יהודי.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואביגדור אפטוביצר · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אור זרוע
שער הספר משנת תרכ"ב בדפוס זיטאמיר ספר אור זרוע הוא ספר הלכתי שנכתב על ידי רבי יצחק בן משה מהעיר וינה שבאוסטריה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואור זרוע · ראה עוד »
אורבך
אורבך (בתעתיק לועזי: Orbach או Urbach) הוא שם משפחה יהודי, לרוב ישראלי, אשר ברוב המקרים מבוטא "אוֹרבך".
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואורבך · ראה עוד »
איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת
איגרת רמב"ן לחכמי צרפת הנפתחת במילים "טרם אענה אני שוגג", היא מכתב שהפנה רבי משה בן נחמן לחכמי צפון צרפת, בשיאו של הגל השני בפולמוס על ספרי הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ואיגרת הרמב"ן לחכמי צרפת · ראה עוד »
נשיא מדינת ישראל
נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »
סמוך ונראה
סמוך ונראה הוא הכרך השישי בסדרת כל סיפוריו של ש"י עגנון.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וסמוך ונראה · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
ספר ניצחון ישן
מהדורת ברויאר ספר ניצחון ישן, הוא ספר מסוגת ספרי ויכוח (ניצחון.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וספר ניצחון ישן · ראה עוד »
ספר חסידים
ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וספר חסידים · ראה עוד »
ספר הכריתות
ספר הכריתות הוא ספרו של הרב שמשון מקינון, העוסק בכללי הלימוד ופסיקת ההלכה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וספר הכריתות · ראה עוד »
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וספרות חז"ל · ראה עוד »
ספונות
כריכת כתב העת ספונות תשי"ז ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח (או בשמו המקוצר ספונות), הוא כתב עת מדעי, שיצא לאור בשתי סדרות, ביוזמתו של מאיר בניהו, ומטעם מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וספונות · ראה עוד »
עזרא הנביא ממונקנטור
רבי עזרא הנביא ממונקנטור (Moncontour) היה תלמיד חכם צרפתי ואולי גם מקובל, בן המאה ה-13, שחי ופעל בתקופת בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ועזרא הנביא ממונקנטור · ראה עוד »
פנסיון פינס
פנסיון פינס היה מלון בבעלות יהודית שפעל ברומא, איטליה בין השנים 1922–1941.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ופנסיון פינס · ראה עוד »
פרס קפלון
פרס קפלון מוענק על ידי קרן מוריס ובטי קפלון מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים לפרסומים או מחקרים במדעי הרוח, החברה או הטבע ולקידום השלום.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ופרס קפלון · ראה עוד »
פרס רוטשילד
פרס רוטשילד הוא פרס שמעניקה יד הנדיב מאז שנת 1959 בתשעה תחומים: הנדסה, חקלאות, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי הרוח ומתמטיקה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ופרס רוטשילד · ראה עוד »
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ופרס ביאליק · ראה עוד »
פרקים של ספר המדינה
פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בספר "סמוך ונראה".
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ופרקים של ספר המדינה · ראה עוד »
פתרון תורה
פתרון תורה (נקרא גם מדרש התורה) הוא ילקוט מדרשים על חמישה חומשי תורה שנערך ככל הנראה בבבל בתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ופתרון תורה · ראה עוד »
פחד יצחק (אנציקלופדיה)
עמוד השער של הכרך הראשון שהודפס ב"שנת וכתוב ישר דברי אמת לפ"ק" (.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ופחד יצחק (אנציקלופדיה) · ראה עוד »
פולמוס הרמב"ם
פולמוס הרמב"ם הוא כינוייה של מחלוקת היסטורית בעניין ספרי ודעות הרמב"ם, אשר התקיימה בימי הביניים וזיעזעה את עם ישראל, על חיי הרוח והחברה שלו.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ופולמוס הרמב"ם · ראה עוד »
פירוש המשנה לרמב"ם
ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ופירוש המשנה לרמב"ם · ראה עוד »
קהילת יהודי מיינץ
Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וקהילת יהודי מיינץ · ראה עוד »
קהילת יהודי שפייר
שרידי בית הכנסת העתיק של שפייר הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וקהילת יהודי שפייר · ראה עוד »
קונטרס מגנצא
קונטרס מגנצא הוא כינוי לקובצי פירושים של הגמרא שנכתבו בבתי המדרש באשכנז ב ותחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וקונטרס מגנצא · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וראשונים · ראה עוד »
רב פפא
מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ורב פפא · ראה עוד »
רות הכהן-פינצ'ובר
רות מרים הכהן-פינצ'ובר (נולדה ב-7 בדצמבר 1956) היא חוקרת מוזיקה ותרבות, פרופסור אמריטה בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים מחזיקת הקתדרה על שם ארתור רובינשטיין.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ורות הכהן-פינצ'ובר · ראה עוד »
רוח הקודש (יהדות)
רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »
ריצב"א
רבינו יצחק בן אברהם משאנץ (נפטר בשנת 1199, או לפי מקורות אחרים ב-1210), הריצב"א (מכונה לפעמים גם ר"י הבחור, ריב"א, ר"י מדנפירא ור' יצחק מטרניאל), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, תלמידם של רבנו תם ור"י הזקן, ואחיו הגדול של הר"ש משאנץ.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וריצב"א · ראה עוד »
שמריה בן מרדכי
הרב שמריה בן מרדכי משפייר מבעלי התוספות היה תלמיד חבר לריב"א, ותלמידו של רבי אליעזר בן משולם (אליעזר חזן משפיירא).
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ושמריה בן מרדכי · ראה עוד »
שמשון מפלייזא
רבי שמשון בן יוסף הזקן מפלייזא (Falaise), מבעלי התוספות, גיסו של רבנו תם (אחותו מרים נישאה לרבנו תם).
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ושמשון מפלייזא · ראה עוד »
שמשון מקינון
רבי שמשון בן יצחק מקינון (לעיתים: מהרש"ק) היה פרשן, פוסק ומחבר צרפתי בן המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ושמשון מקינון · ראה עוד »
שמשון משאנץ
רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ושמשון משאנץ · ראה עוד »
שמשון בן צדוק
רבי שמשון בן צדוק (נפטר בשנת ה'ע"ב) היה מגדולי תלמידי מהר"ם מרוטנבורג, בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ושמשון בן צדוק · ראה עוד »
שמואל מאיוורא
רבי שמואל מאיוורא (מכונה גם "השר מאיברא"; חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ושמואל מאיוורא · ראה עוד »
שמואל מפלייזא
רבי שמואל בן שלמה מִפָלַייזָא, הנקרא רבינו שמואל משַּׁאטוֹ טְיֶיר, היה מבעלי התוספות בממלכת צרפת במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ושמואל מפלייזא · ראה עוד »
שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו
ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »
שלמה מן ההר
רבי שלמה בן אברהם בן שמואל (התפרסם בשם: שלמה ממונפלייה וכשלמה מן ההר), היה תלמיד חכם פרובאנסאלי בן המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ושלמה מן ההר · ראה עוד »
שלמה שנהוד
שלמה שֶנהוֹד (במקור שיינהוֹיט, נכתב גם שנהויט, שענהויט; לעיתים ש. שן; 10 באוקטובר 1912 - 28 בנובמבר 1984) היה משורר ומתרגם עברי ויידי, חתן פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש לשנת 1979.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ושלמה שנהוד · ראה עוד »
שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)
שלמה זלמן הַבְלִין (Havlin) (נולד בי"ג בטבת תרצ"ט, 4 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ובמחלקה ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטת בר-אילן, וראש המחלקה בין השנים 1984–1990.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ושלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד) · ראה עוד »
שלום רוזנברג
שלום רוזנברג (1935 – י"ב באדר ה'תשפ"ג, 5 במרץ 2023) היה הוגה דעות יהודי דתי, ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, בה היה ראש החוג למחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ושלום רוזנברג · ראה עוד »
שלילת הגשמות
שלילת הגשמות היא עיקרון תאולוגי של כמה דתות מונותאיסטיות באופן תפיסתן את מהותו של האלהים.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ושלילת הגשמות · ראה עוד »
שו"ת הרא"ש
שו"ת הרא"ש הוא ספר המשתייך לסוגת ספרות השו"ת שנכתב על ידי הרב אשר בן יחיאל.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ושו"ת הרא"ש · ראה עוד »
תפילת נחם
תפילת נחם או תפילת רחם היא קטע תפילה שנהוג להוסיפו בברכת ירושלים בתפילת שמונה עשרה בתשעה באב, על פי חלק מהמנהגים בכל שלוש התפילות ועל פי מנהגים אחרים בתפילת מנחה בלבד.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ותפילת נחם · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ותרביץ · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ותוספות · ראה עוד »
תוכנית הגרעין של ישראל
ישראל הייתה המדינה השישית שהשיגה יכולת שימוש עצמאית בנשק גרעיני.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ותוכנית הגרעין של ישראל · ראה עוד »
זאב פלק
זאב פלק (11 במאי 1923 - 19 בספטמבר 1998, תרפ"ג - תשנ"ח) היה פרופסור בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, מחבר תורני והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וזאב פלק · ראה עוד »
זוכי פרס ישראל
אות פרס ישראלתמונה להחלפה פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל לתושביה או לארגונים שונים, כהוקרה על פעילותם, במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וזוכי פרס ישראל · ראה עוד »
חן מלך מרחביה
חֵן מֶלֶךְ מֶרְחַבְיָה (כ"ה בסיון ה'תר"ע, 2 ביולי 1910 – י"ג בתמוז תשס"ג, 13 ביולי 2003) היה מחנך, הוגה דעות, מסאי, מתרגם, עורך ספרותי, חוקר ההגות היהודית בימי הביניים והיסטוריון התנועה הרוויזיוניסטית ותנועת הנוער בית"ר.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וחן מלך מרחביה · ראה עוד »
חנוך אלבק
חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וחנוך אלבק · ראה עוד »
חוה
כגציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק חַוָּה, היא האישה והאם הראשונה לפי ספר בראשית.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וחוה · ראה עוד »
חיים כהן (מבעלי התוספות)
רבי חיים בן רבי חננאל כהן (המאה ה-12) היה מראשוני בעלי התוספות ותלמיד חבר של רבנו תם.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וחיים כהן (מבעלי התוספות) · ראה עוד »
בנימין שבילי
בנימין (בני) שבילי (נולד ב-24 במרץ 1956) הוא משורר, סופר ועורך ישראלי.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ובנימין שבילי · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברוך בן שמואל
רבי ברוך בן שמואל ממגנצא היה רב, פוסק, פרשן תלמוד ופייטן במאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וברוך בן שמואל · ראה עוד »
ברירה (הלכה)
בְּרֵירָה היא כינוי הלכתי למתן משמעות בזמן הווה לפעולה שהתבצעה בעבר (באופן רטרואקטיבי).
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וברירה (הלכה) · ראה עוד »
בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל
בית הכנסת העתיק בקצרין ארבל בית הכנסת העתיק בחורבת ענים עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ובתי כנסת עתיקים בארץ ישראל · ראה עוד »
בועז שכביץ
בועז שכביץ (7 ביוני 1924 – 17 בפברואר 2012) היה פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, בלשן וחוקר ספרות, חבר האקדמיה ללשון העברית ומנהלו הראשון של מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ובועז שכביץ · ראה עוד »
בין שתי ערים (עגנון)
בין שתי ערים הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, העוסק בחיי היהודים בגרמניה בזמן מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ובין שתי ערים (עגנון) · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »
ביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל
הממשל הצבאי על ערביי ישראל היה מבוסס על קובץ תקנות מנדטוריות שהחילה מועצת המדינה הזמנית משנת 1948 על אזורי הגליל, "המשולש", הנגב ועל הערים רמלה, לוד, יפו ומגדל-אשקלון, אזורים שהיו מאוכלסים ברוב ניכר של ערבים.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וביטול הממשל הצבאי על ערביי ישראל · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וגרשם שלום · ראה עוד »
גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים
מתוך פסיפס מבית הכנסת בבית אלפא גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים הופיע בדרך כלל על רצפת הפסיפס של בית הכנסת.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וגלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים · ראה עוד »
דניאל גולדשמידט
ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »
דרכי לימוד התלמוד
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »
דוב בריש רפפורט
רבי דוב בעריש (דובעריש) רפפורט (ה'תקפ"ד, 1824 – י' בשבט ה'תרס"ו, 1906) היה פוסק בגליציה במאה ה-19, רבן של של שיניאווה ורווה-רוסקה, ומחבר הספר "דרך המלך" על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ודוב בריש רפפורט · ראה עוד »
דוד אסף
דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ודוד אסף · ראה עוד »
ה'תשט"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וה'תשט"ו · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא תאגיד סטטוטורי ישראלי הפועל לקידום המחקר והפעילות המדעית בישראל.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »
האיגוד העולמי למדעי היהדות
האיגוד העולמי למדעי היהדות הוא ארגון הגג לחקר מדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך והאיגוד העולמי למדעי היהדות · ראה עוד »
הנצחתו של גרשם שלום
זוהר בסוכה, 1925 מפעלו המחקרי של גרשם שלום זכה להערכה רבה הן בחייו והן לאחר מותו.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך והנצחתו של גרשם שלום · ראה עוד »
הקונגרס העולמי למדעי היהדות
קהל בקונגרס העולמי למדעי היהדות ה-16 הקונגרס העולמי למדעי היהדות הוא כנס בינלאומי במדעי היהדות, אשר מארגן האיגוד העולמי למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך והקונגרס העולמי למדעי היהדות · ראה עוד »
הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי
ספר מחנה ישראל על הלכות צבא מאת החפץ חיים שחולק למתנדב היהודי לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי (במלחמת העולם השנייה) (Jewish Chaplain) היו חלק מהיחידה של "מחלקת קציני הדת המלכותית" (Royal Army Chaplains' Department) בצבא הבריטי.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך והרבנים הצבאיים בצבא הבריטי · ראה עוד »
התנועה ליהדות של תורה
התנועה ליהדות של תורה הייתה תנועה ציונית דתית שפעלה בשנים תשכ"ז-תשל"ה (1975-1966).
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך והתנועה ליהדות של תורה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך והלכה · ראה עוד »
הבחירות לנשיאות ישראל (1973)
הבחירות השמיניות לנשיאות ישראל נערכו בכנסת ב-10 באפריל 1973.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך והבחירות לנשיאות ישראל (1973) · ראה עוד »
הוועד לפירוז גרעיני של המזרח התיכון
הוועד לפירוז גרעיני של המזרח התיכון הוא ארגון שפעל בישראל בשנות ה-60 של המאה ה-20 במטרה לקדם יצירת אזור חופשי מנשק גרעיני במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך והוועד לפירוז גרעיני של המזרח התיכון · ראה עוד »
הכנסת השביעית
חברי הכנסת השביעית מאשרים את בחירתו של ראובן ברקת לתפקיד יו"ר הכנסת. כהונתה של הכנסת השביעית החלה ב-17 בנובמבר 1969, בעקבות הבחירות שנערכו ב-28 באוקטובר אותה שנה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך והכנסת השביעית · ראה עוד »
כ' בתמוז
כ' בתמוז, יום פטירת בנימין זאב הרצל הוצע על ידי הציונות הרוויזיוניסטית כ"יום העבודה" במקום אחד במאי.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וכ' בתמוז · ראה עוד »
כל המקיים נפש אחת
כל המקיים נפש אחת הוא ביטוי המתייחס לערכם הרב של חיי אדם (ובגרסאות מסוימות - חיי יהודי).
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וכל המקיים נפש אחת · ראה עוד »
יעקב לוינגר
יעקב לוינגר (3 בינואר 1928 – 5 במאי 1995) היה הוגה דעות ישראלי, ראש החוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויעקב לוינגר · ראה עוד »
יעקב זוסמן
יעקב זוּסְמן (Sussmann; נולד בי"ח באלול ה'תרצ"א, 31 באוגוסט 1931) הוא פילולוג, חוקר תלמוד ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר התלמוד.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויעקב זוסמן · ראה עוד »
יעקב חזן מלונדון
יעקב בן יהודה חזן מלונדון (לונדריש), היה רב ימי-ביניימי מיהדות אנגליה, תלמידו של רבי ברכיה מניקולא ומחברו של הקודקס ההלכתי 'עץ חיים' (1287), המכנס יחדיו הלכות פסקים ומנהגים.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויעקב חזן מלונדון · ראה עוד »
יצחק מקורביל
רבי יצחק מקורביל (הסמ"ק. ? - כ"ח באייר ה'ם', 29 באפריל 1280) היה מחכמי הראשונים במאה ה-13, ומבעלי התוספות בצרפת.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויצחק מקורביל · ראה עוד »
יצחק מווינה
רבי יצחק בן משה מווינה, הידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע (1180 ד'תתק"ם-1250 ה'י') חיבר את הספר "אור זרוע", ספר הלכה חשוב המצוטט רבות בספרי הפוסקים שאחריו.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויצחק מווינה · ראה עוד »
יצחק למפרונטי
הרב יצחק חזקיה ברבי שמואל לַמפּרוֹנטי (לעיתים נכתב לאמפרונטו; באיטלקית: Lampronti; כ"א בשבט ה'תל"ט (3 בפברואר 1679) – י"ב בכסלו ה'תקי"ז (5 בדצמבר 1756) היה רב ורופא בפדובה ופרארה, מחבר האנציקלופדיה ההלכתית הראשונה "פחד יצחק".
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויצחק למפרונטי · ראה עוד »
יצחק בן מאיר
רבי יצחק בן מאיר (המכונה בדרך כלל ריב"ם, ר"י בר"מ, ולעיתים רחוקות רבי יצחק צרפתי) היה פרשן התלמוד, פייטן ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויצחק בן מאיר · ראה עוד »
יצחק בער
יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויצחק בער · ראה עוד »
יצחק הלבן
רבינו יצחק "הלבן" בן יעקב מבוהמיה (מכונה גם בראשי תיבות ר"י הלבן), היה אחד מבעלי התוספות במאה ה-12, מתלמידי רבינו תם והריב"א משפיירא.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויצחק הלבן · ראה עוד »
ישעיהו זנה
ישעיהו זנה, (Sonne נכתב גם: זונה, זאנה), (1887–1960), היה היסטוריון עברי וביבליוגרף יהודי אמריקאי.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וישעיהו זנה · ראה עוד »
ישראל אברהמס
ישראל אברהמס (באנגלית: Israel Abrahams; 26 בנובמבר 1858 – 6 באוקטובר 1925) היה חוקר של מדעי היהדות באוניברסיטת קיימברידג', מחשובי החוקרים בזמנו.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וישראל אברהמס · ראה עוד »
ישראל לוי
הרב ד"ר ישראל לוי (ר"י לוי; Israel Lewy; 7 בינואר 1841, אִינוֹבְרוֹצְלַב, פרובינציית פּוֹזֶן, ממלכת פרוסיה – 8 בספטמבר 1917, ברסלאו, גרמניה) היה חוקר תלמוד יהודי-גרמני, פרופסור לתלמוד בבית המדרש לרבנים בברסלאו.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וישראל לוי · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך וישיבה · ראה עוד »
יחזקאל כהן
ד"ר יחזקאל כהן יחזקאל כהן (21 בפברואר 1938, כ' באדר ה'תרצ"ח – 30 בספטמבר 2012, ט"ו בתשרי ה'תשע"ג) היה היסטוריון, מייסד תנועת 'נאמני תורה ועבודה' ויו"ר התנועה בשנים 1978–1991.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויחזקאל כהן · ראה עוד »
יחזקיה ממגדבורג
רבי יחזקיה בן יעקב ממגדבורג היה מבעלי התוספות בגרמניה במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויחזקיה ממגדבורג · ראה עוד »
יהדות לוב
כתובה מלוב טריפולי, 1914 יהדות לוב או בשמם המוכר בישראל טריפוליטאים או טרבלסים הייתה קהילה עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויהדות לוב · ראה עוד »
יהונתן בן יצחק
רבי יהונתן בן יצחק מווירצבורג (נפטר לפני ד'תתקצ"ו, 1235) היה מחכמי גרמניה במאה ה-13, ונודע בעיקר בשל היותו מרבותיו של רבי יצחק מווינה, בעל אור זרוע.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויהונתן בן יצחק · ראה עוד »
יהודה שירליאון
רבי יהודה בן רבי יצחק, המכונה גם רבי יהודה שירליאון או רבי יהודה מפריז (נולד בשנת ד'תתקכ"ו, 1166, נפטר בשנת ד'תתקפ"ד, 1224) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, מחשובי בעלי התוספות, ראש ישיבת "מדרש הגדול דפריש" ומיסדה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויהודה שירליאון · ראה עוד »
יואל הלוי מבונא
רבי יואל הלוי בן יצחק מבונא (נתכנה גם מורי"ה; נפטר בערך בד'תתק"ס, 1200) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן תלמוד, פוסק הלכה ופייטן, שפעל בבונא.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויואל הלוי מבונא · ראה עוד »
יום טוב מפלייזא
רבי יום טוב מפלייזא, נקרא גם רבי יום טוב בן רבי יהודה, היה אחד מבעלי התוספות בצרפת.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויום טוב מפלייזא · ראה עוד »
יום טוב בן יצחק מיואני
רבי יום טוב בן יצחק מיואני (נפטר ביורק בשנת 1190) היה מבעלי התוספות ותלמיד של רבנו תם אשר נולד ביואני ופעל בעיקר באנגליה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויום טוב בן יצחק מיואני · ראה עוד »
יונה בן אמיתי
יונה. ציור מעשה ידי מיכלאנג'לו, הקפלה הסיסטינית 250x250 פיקסליםיוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויונה בן אמיתי · ראה עוד »
יוסף אלבו
רבי יוסף אַלְבּוֹ (קודם ה'ק"ם (1380) – ה'ר"ד (1444) בקירוב) היה רב ופילוסוף יהודי שהתגורר בספרד.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויוסף אלבו · ראה עוד »
יוסף בכור שור
פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ויוסף בכור שור · ראה עוד »
1973 בישראל
1973 בישראל (ה'תשל"ג - ה'תשל"ד) הייתה השנה בה חגגה 25 שנה מיום היווסדה.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ו1973 בישראל · ראה עוד »
2 ביולי
2 ביולי הוא היום ה-183 בשנה (184 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אפרים אלימלך אורבך ו2 ביולי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אפרים_אלימלך_אורבך
