גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
315 יחסים: מאגר תורני, מאה ברכות, מאיר קצנלנבוגן, מאיר הלר, מנחם קלנר, מנוח הנדל, מסכת חלה, מסיבת גויים, מעמד האישה ביהדות, מפעל הש"ס העולמי, מקלקל (מונח הלכתי), מקום פטור, מרא דאתרא, מרדכי שרעבי, משנה ברורה, משפחת שונצינו, משה מאימראן, משה אלשקר, משה איסרליש, משה הרשלר, משה יוסף מרדכי מיוחס, מתנות עניים, מתיבתא (פירוש), מלאכת מעמר, מלאכת מבשל, מלאכת בורר, מלאכות קושר ומתיר, מטה משה (ספר), מז'יבוז', מחיצה תלויה, מגילת תענית, מהר"ל מפראג, מוקצה, מושגי יסוד בתלמוד הבבלי, מכון ירושלים, מים אחרונים, מיניות ביהדות, מיכאל שמעון מייא, אפילפסיה, אפיית מצות, ארבע כוסות, ארבעס, אשר הניא, אליעזר די אבילה, אליהו מונטאלטו, אליהו ישראל, אחרונים, אבן העזר, אבן העזר (פירושונים), אברהם אלמליח (רב), ..., אברהם בן אביגדור (פראג), אברהם הכהן סקלי, אבדה מדעת, אהרן אלפנדרי, אהרן ששון (רב), אהרן לפפה, אהרון הכהן מלוניל, אורח נטה ללון, אורח חיים (פירושונים), אורח חיים (שולחן ערוך), אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, אכילת דג עם בשר, אכילה בסוכה, אין אדם פורע תוך זמנו, אין הולכין בממון אחר הרוב, אינקונבולה, איסור אכילת קטניות בפסח, איסור לינת לילה, איסור דבוק, איסור והיתר, איזהו מקומן, איגרת שנה טובה, נסים גבאי, נתן בן יהודה, נטלה, נזקי שכנים, נגישות בשבת, נושאי כליו של השולחן ערוך, ספר מצוות קטן, ספר מצוות גדול, ספר הטורים, ספריית קרן ולמדונה, ספרייה תורנית, סדר תפילות יום הכיפורים, סדר ליל ראש השנה, עקרות הלכתית, ערב פסח שחל בשבת, עשרת הרוגי מלכות, עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, עלינו לשבח, עד הנה (סיפור), עדים זוממים, עוני, עוז והדר, עובדין דחול, עין משפט נר מצווה, עיר של יחיד, פני יהושע, פסח, פסוקי דזמרא, פסיקת הלכה, פרנס, פוק חזי מאי עמא דבר, פולמוס התקיעה בשבת, פובידל, פי תקרה יורד וסותם, צניעות (יהדות), צפנים בתנ"ך, צבי הירש לוין, צבי כץ, צום תשעה בטבת, צופן אתב"ש, צורת הדף, קהילת יהודי מז'יבוז', קורבן (יהדות), קול הברה, קיצור סמ"ג, קידוש, רמב"ן, ראש השנה, ראשונים, ראשית הגז, רשות הרבים (שבת), רחמים אריה אברהם ארייאש, רחמים אליהו חזן, רחמים נסים יצחק פלאג'י, רב חסדא, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבי חנינא סגן הכהנים, רבי חנינא בן תרדיון, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, שמעון ברוך אוחיון, שמחת תורה, שמואל אבן אלבאז, שמואל קאיידנובר, שמואל חיון, שמואל גרמיזאן, שמואל דניאל, שמואל הנגיד, שמואל הסרדי, שמואל ירונדי, שמות רחובות בירושלים, שמיטה, שאול נחמיאש, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שני וחמישי, שניים מקרא ואחד תרגום, שפתי כהן, שרגא פייבל קנול, שלמה לוריא, שלמה זלמן מוולוז'ין, שלום מרדכי שבדרון, שלום שמן, שלום הדאיה, שטר (משפט עברי), שבעת המשקים, שבת הגדול, שבתי הכהן, שומר אבדה, שולחן ערוך, שישים ריבוא, שיבולי הלקט, תענית, תענית צדיקים, תערובת (הלכה), תפילת מנחה, תפילת ערבית של שבת, תפילת תשלומים, תפילת הטבת חלום, תקנות הקהילה, תקיעת שופר, תשב"ץ קטן, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי, תורת האדם (ספר), תורתו אומנותו, תורה, תולדות הדפוס העברי, לוי סעדיה נחמני, ליל הסדר, ליב חנליש, טבילת עזרא, טור, טורים, זמן טלית ותפילין, זליגמן בר, זכות אבות, זכירת יציאת מצרים, חציצה, חזרת הש"ץ, חורבן העולם באלף השביעי, חושן משפט, חוג חזון איש, חיים מרדכי רולר, חיים אברהם ישראל, חיים קניבסקי, חיים בנבנישתי, חיים ושלום, בנבנשתי, בנימין אטיאס, בעל טור (פירושונים), ברוך שאמר, ברוך בן יצחק, ברוך הוא וברוך שמו, ברכת חכם הרזים, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת בורא נפשות, ברכת השיר, ברכות התורה, בשר שנתעלם מן העין, בועל ארמית, ביאה שלא כדרכה, בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, בית יוסף, גרשון אדלשטיין, גבאי צדקה, גבעת פינחס, דפוס אברהם כונת, דפוס ראשון, דפוס רוזנקרנץ, דרשו ד' ועוזו, דרכי משה, דבר שלא בא לעולם, דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה, דוב לנדו, דוד זכות, דוד הלוי סגל, ה' בתשרי, ה'ק"ח, ה'ש"ז, ה'שנ"ו, ה'שס"ג, ה'ת', ה'תל"ג, ה'כ"ט, המאה ה-13, המאה ה-17, המפה, המתנה בין בשר לחלב, המדפיסים העליץ, הלעיטהו לרשע וימות, הלוח העברי, הלכה, הלכות ארבעת המינים, הלכות עירובין, הלכות רב אלפס, הלכות ליל הסדר, הלכות בית הכסא, הטפת דם ברית, הטור, הטורים, הבדלה, הגאון מווילנה, הגדת רוטשילד, הוצאת זרע לבטלה, הושע רבינוביץ, הושענות, היזק ראייה, היברובוקס, וסת השבוע, וידוי מעשרות, כ"א בשבט, כ' באדר, כרפס, כתב רש"י, כתובת בנין דכרין, כל דאלים גבר, כל העיר כולה כארבע אמות, כלי הדיינים, כליפא בן מלכא, כיסוי החלות, י"ט בניסן, י"ב בתמוז, ימי טוהר, יעקב (פירושונים), יעקב עמדין, יעקב קמנצקי, יעקב בן אשר, יעקב בן חביב, יעקב בריט, יעקב בכרך, יצחק אבן גיאת, יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), יצחק אייזיק מטירנא, יצחק קארו, יצחק זעקיל עטהויזן, יצחק הלבן, יצחק הלוי, ישעיה די טראני, ישיבת כסא רחמים, ישיבה, יחיאל בן הרא"ש, יהדות מרוקו, יהדות טולדו, יהושע פלק כץ, יהודה רוזאניס, יהודה בן הרא"ש, יהודה בכרך, יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים, יו"ד, יואל סירקיש, יום ליקוט עצמות, יום טוב אלנקווה, יוסף מייא, יוסף אסכנדרני, יוסף איסקפה, יוסף סמט, יוסף קארו, יוסף רוזין, יוסף שמואל אבואלעפייא, יוסף שרייבר, יורה דעה, יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם, ייאוש שלא מדעת, ייהרג ואל יעבור. להרחיב מדד (265 יותר) »
מאגר תורני
מאגר תורני הוא מאגר מידע אלקטרוני הכולל ספרות תורנית בצירוף תוכנת איחזור מידע.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומאגר תורני · ראה עוד »
מאה ברכות
בשבת ויום טוב משלימים את מנין 'מאה ברכות' על ידי אכילת פירות ומיני מתיקה תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה המחייבת לברך בכל יום לפחות מאה ברכות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומאה ברכות · ראה עוד »
מאיר קצנלנבוגן
מצבתו של המהר"ם בבית העלמין היהודי העתיק בפדובה הרב מאיר קצנלנבוגן, (מכונה מהר"ם פדובה ובקיצור מהרמ"פ) מפדובה (בכתיב לועזי: Katzenellenbogen; 1473, – 12 בינואר 1565, י' בשבט ה'שכ"ה, פדובה), מגדולי הפוסקים האשכנזים במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומאיר קצנלנבוגן · ראה עוד »
מאיר הלר
הרב מאיר הלר (סמניצר, תרל"ח, 1878 – ז' באלול תרצ"ט, אוגוסט 1939) היה רב הונגרי-ירושלמי.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומאיר הלר · ראה עוד »
מנחם קלנר
מנחם קלנר (נולד ב-1946) הוא חוקר פילוסופיה יהודי אמריקאי-ישראלי העוסק בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים ובייחוד בפילוסופיה של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומנחם קלנר · ראה עוד »
מנוח הנדל
רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטא – כ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומנוח הנדל · ראה עוד »
מסכת חלה
מסכת חַלָּה היא המסכת התשיעית בסדר זרעים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומסכת חלה · ראה עוד »
מסיבת גויים
בהלכה מסיבת גויים היא מסיבת רעות של גויים, שבמסגרתה שותים משקאות חריפים, שעל פי פוסקים רבים נאסר על יהודי ליטול בה חלק, מחמת החשש שהדבר יביא לידי חתנות עם הגויים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומסיבת גויים · ראה עוד »
מעמד האישה ביהדות
מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »
מפעל הש"ס העולמי
ביאלא) טבת ה'תשמ"ג מפעל הש"ס או בשמו המלא מפעל הש"ס הכללי בהיכלי התורה הוא מיזם שנוסד בשנת ה'תשל"ח על ידי האדמו"ר מצאנז, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, אשר ראה בלימוד מקיף, ובקיאות בכל הש"ס, בסיס ללימוד נכון וראוי, והדגיש זאת בשיחותיו השונות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומפעל הש"ס העולמי · ראה עוד »
מקלקל (מונח הלכתי)
מקלקל הוא כלל הלכתי בהלכות שבת, שהמבצע אחת מכל ל"ט מלאכות שבת דרך קלקול, אינו עובר על האיסור מהתורה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומקלקל (מונח הלכתי) · ראה עוד »
מקום פטור
מדחן הוא דוגמה למקום פטור בהלכה, מקום פטור הוא אחת מארבע רשויות השבת.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומקום פטור · ראה עוד »
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומרא דאתרא · ראה עוד »
מרדכי שרעבי
ישיבת נהר שלום בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים. (2019) סמטת נהר שלום בסמוך לבית בו היה הרב גר חצר ביתו (2019) הרב מרדכי יהודה יפת שרעבי (תרע"ב, 1912 בערך – כ' בחשוון תשמ"ד, 27 באוקטובר 1983) היה מקובל יהודי תימני, מייסד וראש ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומרדכי שרעבי · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומשנה ברורה · ראה עוד »
משפחת שונצינו
סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומשפחת שונצינו · ראה עוד »
משה מאימראן
רבי משה מאימראן (ה'תצ"ט לערך - ז' באב ה'תקמ"ו) היה רב, ראש ישיבה ודיין במקנס שבמרוקו במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומשה מאימראן · ראה עוד »
משה אלשקר
משה אַלַשְקַר (כונה: מהר"ם אלשקר; 1466, סמורה – 1542, ירושלים) היה רב, פוסק ודיין ספרדי בולט בדורו - דור גירוש ספרד.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומשה אלשקר · ראה עוד »
משה איסרליש
מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומשה איסרליש · ראה עוד »
משה הרשלר
הרב משה הרשלר (י' בטבת תרפ"ב, 10 בינואר 1922, כפר סבא - ל' בניסן תשנ"א, 14 באפריל 1991, ירושלים) היה סופר, חוקר ועורך תורני.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומשה הרשלר · ראה עוד »
משה יוסף מרדכי מיוחס
הרב משה יוסף מרדכי מיוחס (טבת ה'תצ"ח, 1738 – י"ג בתשרי ה'תקס"ו, 6 באוקטובר 1805) היה מחכמי ירושלים, שד"ר והראשון לציון.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומשה יוסף מרדכי מיוחס · ראה עוד »
מתנות עניים
על פי ההלכה, מתנות עניים הם חיובים להשאיר חלק מהיבול לעניים או למוסרו לעניים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומתנות עניים · ראה עוד »
מתיבתא (פירוש)
ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים תלמוד בבלי המבואר מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומתיבתא (פירוש) · ראה עוד »
מלאכת מעמר
מלאכת מעמר, קיבוץ דבר הצומח מהקרקע, ממקום גידולו איסוף פירות, גם מבלי לקטוף אותם, לערימה אחת - נחשב למלאכת מעמר. מְלֶאכֶת הַמְּעַמֵּר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא איסוף וקיבוץ צומח, לערמה מרוכזת לצורך אכילה או הסקה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומלאכת מעמר · ראה עוד »
מלאכת מבשל
בישול אפייה צלייה מְלֶאכֶת הַמְּבַשֵּל (במקורה במשנה נקראת מְלֶאכֶת הָאוֹפֶה) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת וביום הכיפורים על פי ההלכה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומלאכת מבשל · ראה עוד »
מלאכת בורר
מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומלאכת בורר · ראה עוד »
מלאכות קושר ומתיר
קשירת רשת דיג, הדוגמה המקורית לאיסור קושר מְלֶאכֶת הַקּוֹשֵׁר ומְלֶאכֶת הַמַּתִּיר הם מלאכות מל"ט מלאכות שבת, המלמדות על איסור עשיית קשר והתרתו בשבת.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומלאכות קושר ומתיר · ראה עוד »
מטה משה (ספר)
הספר מטה משה הוא ספר הלכה מתקופת האחרונים שחיבר רבי משה מת (ה'שי"א לערך - ה'שס"ו), מחכמי פולין, תלמידו של המהרש"ל.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומטה משה (ספר) · ראה עוד »
מז'יבוז'
מז'יבוז' (באוקראינית: Меджибіж (מֶדְז'יבּיז'); בפולנית: Międzybóż (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ביידיש: מעזשביזש) היא עיירה (בעבר שטעטל) במחוז משנה לטיצ'ב שבמחוז חמלניצקי באוקראינה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומז'יבוז' · ראה עוד »
מחיצה תלויה
מכללי מחיצה בהלכה, מחיצה תלויה היא מחיצה שתלויה ועומדת באוויר, ואינה צמודה לקרקע במרחק של למעלה משלושה טפחים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומחיצה תלויה · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומגילת תענית · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מוקצה
מוקצה הוא כינוי לתקנה שתיקנו חכמים, לפיה יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומוקצה · ראה עוד »
מושגי יסוד בתלמוד הבבלי
התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני קורא לא מנוסה, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומושגי יסוד בתלמוד הבבלי · ראה עוד »
מכון ירושלים
הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומכון ירושלים · ראה עוד »
מים אחרונים
כלי מכסף למים אחרונים בהלכה, מים אחרונים הוא כינוי לנטילת ידיים בסיום הסעודה, קודם שמברכים ברכת המזון (להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה).
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומים אחרונים · ראה עוד »
מיניות ביהדות
"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומיניות ביהדות · ראה עוד »
מיכאל שמעון מייא
הרב מיכאל שמעון מייא (? - י"א בסיון ה'תקצ"ג, 29 במאי 1833) היה למדן ובעל בית דפוס משפחתי בברסלאו.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ומיכאל שמעון מייא · ראה עוד »
אפילפסיה
נוירונים אצל חולה אפילפסיה. מוגדל פי 40 אֶפִּילֶפְּסִיָּה (בעברית: כִּפְיוֹן) היא קבוצה של הפרעות נוירולוגיות, המאופיינת בפרכוסים הנובעים מפעילות עודפת וחריגה של תאי עצב בקליפת המוח.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואפילפסיה · ראה עוד »
אפיית מצות
אפיית המצות בתנור העשוי מאבן. ניסן תשע"ט אפיית מצות בכפר חב"ד לאפיית המצות לחג הפסח הלכות רבות המפורטות בתלמוד ובספרי הפוסקים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואפיית מצות · ראה עוד »
ארבע כוסות
תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וארבע כוסות · ראה עוד »
ארבעס
אַרְבֶּעס (או שלום-זכר בּאָנדלעך; במקור היידי גם: עֶרְבְּס) הם כינוי עממי אשכנזי (ממקור יידי) לגרגרי חמצה מבושלים הנאכלים כחטיף, וגם לגרגרי חמצה מבושלים המופיעים כמרכיב של מאכלים מסוימים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וארבעס · ראה עוד »
אשר הניא
אֲשֶׁר הֵנִיא הוא פיוט לחג הפורים, המסכם את סיפור המגילה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואשר הניא · ראה עוד »
אליעזר די אבילה
הרב אליעזר די אבילה (כונה: רב אד"א; י"ד בניסן ה'תע"ד, 1714 - ג' באדר א' ה'תקכ"א - 1761) היה ראש ישיבה בעיר רבאט שבמרוקו, דיין ופוסק.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואליעזר די אבילה · ראה עוד »
אליהו מונטאלטו
"בית הקברות היהודי", שמן על קנבס 1650–1655, קברו של מונטאלטו במרכז; האמן: יאקוב ואן רויסדאל אליהו דה-לונה מונטאלטו (Philotheus Eliahu de Luna Montalto; 1567 לערך – כ"ט בשבט ה'שע"ו, 17 בפברואר 1616) היה רופא יהודי-פורטוגזי, בן אנוסים, שפעל בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואליהו מונטאלטו · ראה עוד »
אליהו ישראל
רבי אליהו ישראל (תע"ה, 1715 - תקמ"ד, 1 בפברואר 1784) היה שד"ר, רב, אב בית דין באלכסנדריה שבמצרים ובירושלים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואליהו ישראל · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואחרונים · ראה עוד »
אבן העזר
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואבן העזר · ראה עוד »
אבן העזר (פירושונים)
קטגוריה:פירושון ספרים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואבן העזר (פירושונים) · ראה עוד »
אברהם אלמליח (רב)
הרב אברהם אלמליח (ה'תרפ"ה, 1925, אלקלעה, מרוקו – כ"ח באב ה'תשע"ב, 15 באוגוסט 2012, ירושלים) היה רב ודיין ישראלי, שכיהן כרבה הספרדי של העיר דימונה, אב בית הדין הרבני בבאר שבע, יו"ר בתי הדין הרבניים, אב בית הדין המיוחד לגיור וממייסדי בית הדין לגיור של הרבנות הצבאית.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואברהם אלמליח (רב) · ראה עוד »
אברהם בן אביגדור (פראג)
רבי אברהם בן אביגדור (מכונה המהר"א מפראג; נפטר בכ"ז בתשרי ה'ש"ג, 7 באוקטובר 1542) היה רבה הראשי של בוהמיה, ראש ישיבה ואב בית דין בפראג, ומבאר פירוש רש"י לתורה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואברהם בן אביגדור (פראג) · ראה עוד »
אברהם הכהן סקלי
רבי אברהם הכהן סקלי (סביב ה'תקפ"ה, 1824 - כסלו ה'תרל"א, 1870) היה רב, דיין ופוסק הלכה, רב העיר תאזה שבמרוקו ומחבר הספרים "ברית כרותה" ו"באר מים חיים".
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואברהם הכהן סקלי · ראה עוד »
אבדה מדעת
בהלכה, אבדה מדעת היא אבדה שנמצאה בתנאים מסוימים המעידים כי האובד איבד אותה בידיעה ברורה שלא תשוב, ושבשל כך אין בה חיוב השבת אבדה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואבדה מדעת · ראה עוד »
אהרן אלפנדרי
הרב אהרן אלפנדרי (תס"א - תקל"ד; 1701–1774) היה מחכמי איזמיר, מפורסם בעיקר בספריו יד אהרן ומרכבת המשנה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואהרן אלפנדרי · ראה עוד »
אהרן ששון (רב)
רבי אהרן ששון (ה'שט"ו, 1555 בערך - ה'שפ"ו, 1626) היה רב בסלוניקי ובקושטא ומחבר "שו"ת ". מכונה מהר"א ששון.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואהרן ששון (רב) · ראה עוד »
אהרן לפפה
הרב אהרן בן יצחק לַפַּפָּה (ה'שס"ד, 1604 - כ"ו באייר ה'תכ"ז 1667), היה מרבני טורקיה במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואהרן לפפה · ראה עוד »
אהרון הכהן מלוניל
רבי אהרון הכהן מלוניל או אהרון בן יעקב הכהן הוא ראשון פרובאנסלי שפעל בסוף המאה ה-13 ובתחילת המאה ה-14, מחבר הספר ארחות חיים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואהרון הכהן מלוניל · ראה עוד »
אורח נטה ללון
"אוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן" הוא רומן בן שמונים פרקים מאת ש"י עגנון שפורסם ב-1939, שעלילתו מתרחשת ב"שבוש", שלימים הבהיר עגנון שהיא למעשה בוצ'אץ', עיירת הולדתו בגליציה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואורח נטה ללון · ראה עוד »
אורח חיים (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואורח חיים (פירושונים) · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד
אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לשחוט בהמה יחד עם הילד שלה באותו יום.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד · ראה עוד »
אכילת דג עם בשר
אכילת דג ובשר יחד נאסרה על ידי רוב פוסקי ההלכה מטעם סכנה (צרעת), פסיקה זו נובעת מפרשנות בדברי התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואכילת דג עם בשר · ראה עוד »
אכילה בסוכה
המתאר יהודים הולנדים בני העדה הפורטוגזית היושבים בסוכה בחג הסוכות (ברנאר פיקאר, תַחרִיט,1724) משפחה אוכלת בסוכה במושב פורת, אוקטובר 1954 מצוות אכילה בסוכה היא אחד ממרכיבי מצוות הישיבה בסוכה הנלמדת מהפסוק: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואכילה בסוכה · ראה עוד »
אין אדם פורע תוך זמנו
חזקה אין אדם פורע תוך זמנו, היא אחת מן החזקות ההלכתיות לפיהם אדם אינו פורע את חובו כל עוד לא הגיע זמן הפירעון.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואין אדם פורע תוך זמנו · ראה עוד »
אין הולכין בממון אחר הרוב
אין הולכין בממון אחר הרוב הוא עיקרון הלכתי, לפיו בהכרעה לגבי עובדות הנוגעות לענייני ממונות אין משמעות לרוב ולמיעוט.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואין הולכין בממון אחר הרוב · ראה עוד »
אינקונבולה
תנ"ך שנדפס ב-1497 אינקונבולה (מלטינית Incunabulum, וברבים Incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1444 ועד שנת 1500.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואינקונבולה · ראה עוד »
איסור אכילת קטניות בפסח
חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות איסור אכילת קטניות בפסח הוא מנהג שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת חמץ בחג הפסח, על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואיסור אכילת קטניות בפסח · ראה עוד »
איסור לינת לילה
בהלכות כשרות, איסור לינת לילה הוא חשש באכילת בצלים, שומים וביצים שנקלפו ועבר עליהם לילה, מפאת סכנה שרוח רעה שנכנסה בהם תעבור לאדם ותגרום למותו.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואיסור לינת לילה · ראה עוד »
איסור דבוק
איסור דבוק הוא מושג הלכתי בהלכות איסור והיתר, שפירושו הוא, שאמנם כל איסור שנופל בקדירה מתבטל בששים, אך חתיכת היתר הדבוקה לחתיכת האיסור, נאסרת למרות שיש בשאר התבשיל ששים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואיסור דבוק · ראה עוד »
איסור והיתר
ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואיסור והיתר · ראה עוד »
איזהו מקומן
אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן הוא הפרק החמישי של מסכת זבחים המכונה על שם מילות הפתיחה של הפרק – "איזהו מקומן של זבחים".
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואיזהו מקומן · ראה עוד »
איגרת שנה טובה
דוכן לממכר "שנות טובות" בתל אביב (1955) גלוית שנה טובה מתחילת המאה ה-20: דימויי מהגרים יהודים מרוסיה בלבוש מסורתי עם מטלטליהם מן העבר האחד, ומן העבר האחר אזרחי ארצות הברית בלבוש מהודר הקוראים להם להגיע לארצות הברית נשר על כרטיס ברכה שנה טובה, 1954 איגרת שנה טובה (גם: "שנה טובה" או "שנות טובות") היא כרטיס ברכה שנהוג לשלוח ערב ראש השנה. במקרים רבים מופיע על גביו הכיתוב: "לשנה טובה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמו" (ויש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים"). מאות בשנים שאגרות "שנה טובה" בעלות נוסח זה או דומה לזה, נשלחו על ידי היהודים בקהילות היהודיות בכל רחבי תבל בסמוך למועד ראש השנה. המנהג היהודי היה במשך שנים חלק ממנגנון שימור הזיקה לאורחות השנה היהודית, למסורות השונות ולקשר עם ארץ ישראל. המנהג החל בימי הביניים. מסוף המאה ה-19, לאחר המצאת גלויות הדואר, נפוץ מאוד מנהג שליחת כרטיסי ברכה שהוכנו עבור החג. מסוף המאה ה-20 פחת השימוש בכרטיסי נייר, ורבים העדיפו למסור ברכות בטלפון ולימים במשלוח ברכות בדואר אלקטרוני ובמסרונים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ואיגרת שנה טובה · ראה עוד »
נסים גבאי
הרב נסים גבאי או נסים שמואל גבאי היה אב בית דין, דרשן, פרשן ורב מפורסם בקושטא במאה ה-18 ומחבר שו"ת פאת נגב.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ונסים גבאי · ראה עוד »
נתן בן יהודה
רבי נתן בן יהודה הוא אחד מהראשונים, חי ופעל במאה ה-13, ומחבר ספר המחכים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ונתן בן יהודה · ראה עוד »
נטלה
כסףנטלה היא כלי המשמש לנטילת ידיים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ונטלה · ראה עוד »
נזקי שכנים
נזקי שכנים (או דיני שכנים) הוא ענף במשפט העברי העוסק ביחסים משפטיים המתקיימים בין אנשים החיים בשכנות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ונזקי שכנים · ראה עוד »
נגישות בשבת
מתג הפעלת מעלית כמעלית שבת. מעלית שבת מאפשרת לשומרי מצוות, שעבורם טיפוס במדרגות הוא קשה או בלתי אפשרי, להתערות בחברה גם בשבתות. נגישות היא מידת התאמתה של מערכת לשימושם של אנשים בעלי יכולות גופניות, נפשיות ושכליות מגוונות ככל האפשר.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ונגישות בשבת · ראה עוד »
נושאי כליו של השולחן ערוך
571x571pxנושאי כליו של השולחן ערוך הוא שמם הקיבוצי של פרשני ספר השולחן ערוך אשר חיבר רבי יוסף קארו.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ונושאי כליו של השולחן ערוך · ראה עוד »
ספר מצוות קטן
ספר מצוות קטן (סמ"ק) (בשמו המקורי 'שבעת עמודי גולה') הוא ספר הלכה שחובר על ידי רבי יצחק מקורביל ופורסם במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וספר מצוות קטן · ראה עוד »
ספר מצוות גדול
ספר מצוות גדול (סמ"ג) הוא ספר הלכה המבאר את יסודות תרי"ג מצוות לפי התלמוד והפוסקים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וספר מצוות גדול · ראה עוד »
ספר הטורים
#הפניה ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וספר הטורים · ראה עוד »
ספריית קרן ולמדונה
ספריית קרן ולמדונה (באנגלית, The Valmadonna Trust Library) הייתה אוסף של 13,000 ספרים מודפסים וכתבי יד בעברית ובאלפבית עברי.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וספריית קרן ולמדונה · ראה עוד »
ספרייה תורנית
ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וספרייה תורנית · ראה עוד »
סדר תפילות יום הכיפורים
במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »
סדר ליל ראש השנה
סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »
עקרות הלכתית
"עקרות הלכתית" (לעיתים גם עקרות דתית או אי־פריון הלכתי) הוא מצב שבו אישה יהודייה בריאה ופוריה אינה יכולה להרות בשל קיום הלכות נידה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ועקרות הלכתית · ראה עוד »
ערב פסח שחל בשבת
ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וערב פסח שחל בשבת · ראה עוד »
עשרת הרוגי מלכות
בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »
עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות
המונח עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות הוא כלל בהלכות שבת, ובהלכות צדקה, לפיו אדם שאין לו יכולת כלכלית לקיים את מצוות עונג שבת, עליו להימנע מלענג את השבת כדי לא להיזקק למתנות מהבריות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות · ראה עוד »
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ועלינו לשבח · ראה עוד »
עד הנה (סיפור)
עד הנה הוא נובלה בת חמישה-עשר פרקים, הסיפור הראשון מתוך קובץ הסיפורים "עד הנה" מאת הסופר ש"י עגנון.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ועד הנה (סיפור) · ראה עוד »
עדים זוממים
במשפט העברי, עדים זוממים הם עדים שעדותם התגלתה כעדות שקר, בעקבות עדות אחרת המעידה עליהם שהיו במקום אחר בזמן האירוע שהעידו עליו, וממילא לא יכלו להיות שם.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ועדים זוממים · ראה עוד »
עוני
עוני יתומים – תומאס קנינגטון עוני הוא מצב קיומי נתון, אשר בו אין לאדם, למשפחה או לקבוצת בני אדם המהווים יחידה כלכלית אחת, הכנסה נדרשת ואמצעים חומריים הולמים כדי לקיים את עצמם.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ועוני · ראה עוד »
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ועוז והדר · ראה עוד »
עובדין דחול
השחזת סכין בכלי מקצועי אסורה בכל אופן התמונה להמחשה בלבד. שכן בעץ מחובר אסורה מדרבנן כל השתמשות בשבת ויום טוב. בהלכות שבת, דברים האסורים משום עובדין דחול (מארמית, בעברית: מעשים של חול או מעשי חול) כינוי לפעולות שצורת עשייתם מבטאת אופי של יום חולין ולא אופי 'שבתי', או פעולות אשר נראות כמלאכות ודומות להן.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ועובדין דחול · ראה עוד »
עין משפט נר מצווה
העמוד הראשון של תלמוד בבלי בש"ס וילנה.שבחלק העליון של העמוד בצד שמאל, מדור ה"עין משפט נר מצוה". עין משפט נר מצוה הוא חיבורו של רבי יהושע בועז, על התלמוד בבלי, המכיל הפניות להלכות במשנה תורה להרמב"ם ובסמ"ג שנפסקו על פי הגמרא (מאוחר יותר נוספו גם ציונים להלכות המובאות בשולחן ערוך ובארבעה טורים ולפעמים גם להגהות הרמ"א).
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ועין משפט נר מצווה · ראה עוד »
עיר של יחיד
עיר של יחיד הוא כלל בהלכות עירוב חצרות המבדיל בין עיר של יחיד שאותה ניתן לערב באופן מוחלט, לבין עיר של רבים שיש להותיר בה חלק שאינו מעורב.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ועיר של יחיד · ראה עוד »
פני יהושע
"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ופני יהושע · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ופסח · ראה עוד »
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ופסוקי דזמרא · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פרנס
פַּרְנָס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ופרנס · ראה עוד »
פוק חזי מאי עמא דבר
פוּק חָזִי מַאי עַמָא דָבַר (ארמית, בתרגום מילולי לעברית: צא וראה מה העם נוהג) הוא ביטוי תלמודי, ומשמעו שבשאלות שאין לגביהן פסק הלכה ברור - אפשר ללמוד כיצד לנהוג מתוך מנהג העם, וזאת תוך הנחה שלמנהג העם מסורת מבוססת שלא נודעה לנו, או שסיבה מטאפיזית כלשהי תגרום לציבור הרחב לעשות את המעשה הנכון (מעין "חוכמת ההמונים").
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ופוק חזי מאי עמא דבר · ראה עוד »
פולמוס התקיעה בשבת
תקיעת שופר. קבר רבי עקיבה יוסף שלזינגר פולמוס תקיעת שופר בשבת הוא ויכוח הלכתי שהתנהל בשנים ה'תרס"ה–ה'תרס"ו אודות קיום מצוות תקיעת שופר בשבת.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ופולמוס התקיעה בשבת · ראה עוד »
פובידל
פובידל (בצ'כית: povidla, בפולנית: powidła או 'powidło, בגרמנית: Pflaumenmus) היא מרקחת סמיכה העשויה שזיפים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ופובידל · ראה עוד »
פי תקרה יורד וסותם
מקום שחסרה בו רק מחיצה אחת, נאמר בו "פי תקרה" לפי כל הדעות, גם לפי הדעה המחמירה ביותר (שמואל, לפי פרשנות התוספות) פי תקרה יורד וסותם הוא כלל הלכתי בדיני מחיצה שמשמעו הוא שקצה תקרה הבולטת מהיקף המבנה אותו היא מקרה נחשבת כמחיצה, כלומר רואים את התקרה הבולטת כאילו היא יורדת עד הקרקע וסותמת את החלל שתחתיה, ובכך גורמת לשטח המקורה שתחתיה להיחשב כמוקף במחיצות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ופי תקרה יורד וסותם · ראה עוד »
צניעות (יהדות)
צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וצניעות (יהדות) · ראה עוד »
צפנים בתנ"ך
בנוסף לעיסוק הישיר בהבנת הטקסט התנ"כי, במגוון רחב של דרכי מחקר ופרשנות, יש העוסקים בחיפוש מידע מוצפן בתנ"ך, בטכניקות הצפנה שונות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וצפנים בתנ"ך · ראה עוד »
צבי הירש לוין
רבי צבי הירש לוין תחריט דיוקן הרב צבי הירש לוין משנת 1798 הרב צבי הירש (הירשל) לוין (נקרא גם צבי הירש ברלין; ה'תפ"א, 1721 - ה' באלול ה'תק"ס, 26 באוגוסט 1800), מגדולי רבני אשכנז בדורו, רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וצבי הירש לוין · ראה עוד »
צבי כץ
הרב צבי כץ (זסלב, ווהלין; אחרי ה'ש"ן, 1590 – ?), רב באירופה במאה ה-17, מחבר פירושים על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וצבי כץ · ראה עוד »
צום תשעה בטבת
צום תשעה בטבת הוא תענית ביום ט' בטבת המופיע במגילת תענית בתרא.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וצום תשעה בטבת · ראה עוד »
צופן אתב"ש
צופן אתב"ש כתב אתב"ש, הנקרא גם "צופן אתב"ש", הוא צופן החלפה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וצופן אתב"ש · ראה עוד »
צורת הדף
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וצורת הדף · ראה עוד »
קהילת יהודי מז'יבוז'
קהילת יהודי מז'יבוז' היא הקהילה היהודית בעיירה מז'יבוז', שכיום באוקראינה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וקהילת יהודי מז'יבוז' · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קול הברה
קול הברה הוא מושג בהלכות תקיעת שופר, המתייחס לקול של תקיעה היוצא מהשופר, אלא שאינו נשמע ישיר ובאופן טבעי, אלא על ידי הד הבוקע ממקום חלול שממנו מתבצעת התקיעה, שבזה הוא נפגם ופוסל את התקיעה, והשומע אותו אינו יוצא בו ידי חובה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וקול הברה · ראה עוד »
קיצור סמ"ג
קיצור סמ"ג הוא ספר הלכות על סדר המצוות, אשר מהווה קיצור של ספר מצוות גדול, זהות מחברו נתונה במחלוקת קוטבית, היו שאמרו שמחברו נוצרי והיו שאמרו שמחברו יהודי.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וקיצור סמ"ג · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וקידוש · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ורמב"ן · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וראשונים · ראה עוד »
ראשית הגז
ראשית הגז היא מצוות עשה מהתורה לתת לכהן את ראשית הצמר מגז הצאן.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וראשית הגז · ראה עוד »
רשות הרבים (שבת)
בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ורשות הרבים (שבת) · ראה עוד »
רחמים אריה אברהם ארייאש
הרב רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש (אריאש) (? - כ"ג באלול התקצ"ט) היה רב, דיין, דרשן ופייטן באזמיר.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ורחמים אריה אברהם ארייאש · ראה עוד »
רחמים אליהו חזן
שער ספר ארח משפט לרבי רחמים אליהו חזן שאלוניקי תריח הרב רחמים אליהו חזן (?-1840) היה רב, פוסק ודרשן באזמיר.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ורחמים אליהו חזן · ראה עוד »
רחמים נסים יצחק פלאג'י
רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י (פאלאג'י) רנ"י, כ"א בשבט ה'תקע"ד (1814) – ד' בניסן ה'תרס"ז (1907) היה רב, אב בית דין ופוסק באיזמיר, מחבר ספר יפה ללב.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ורחמים נסים יצחק פלאג'י · ראה עוד »
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ורב חסדא · ראה עוד »
רבן שמעון בן גמליאל הזקן
רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ורבן שמעון בן גמליאל הזקן · ראה עוד »
רבי חנינא סגן הכהנים
קבר רבי זכריה בן הקצב ורבי חנינא סגן הכהנים באזור כפר חנניה רבי חנינא (חנניה) סגן הכהנים היה תנא בדור הראשון.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ורבי חנינא סגן הכהנים · ראה עוד »
רבי חנינא בן תרדיון
רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ורבי חנינא בן תרדיון · ראה עוד »
רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול
פנים קבר רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא וכהן גדול המוזכר בדברי חז"ל ובאשר לזהותו ההיסטורית עם דמויות אחרות קיימים חילוקי דעות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול · ראה עוד »
שמעון ברוך אוחיון
רבי שמעון ברוך אוחיון (1906–1990) היה ראש ישיבת "כתר-תורה", ראש השוחטים והבודקים בעיר קזבלנקה שבמרוקו, ורבה של יפו.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושמעון ברוך אוחיון · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושמחת תורה · ראה עוד »
שמואל אבן אלבאז
רבי שמואל אבן אלבאז (רשב"א; ה'תנ"ז (1697) - ה'תק"ט (1749), היה רב, פוסק, דיין, מקובל, דרשן, משורר ופייטן. מחכמי מרוקו במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושמואל אבן אלבאז · ראה עוד »
שמואל קאיידנובר
רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שע"ד, 1614 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושמואל קאיידנובר · ראה עוד »
שמואל חיון
ספר בני שמואל, שאלוניקי שע"ג הרב שמואל חיון (סביב ה'ש"כ, 1560 - ט"ז טבת ה'שס"ח, 5 בינואר 1608) היה פוסק הלכה, ראש ישיבה, אב בית הדין ורבה של סלוניקי, מחבר הספר 'בני שמואל' על חושן משפט.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושמואל חיון · ראה עוד »
שמואל גרמיזאן
הרב שמואל גרמיזאן (בקירוב 1605, ה'שס"ה – בקירוב 1675, ה'תל"ה) היה פוסק ספרדי, דרשן ומקובל, מגדולי חכמי ירושלים במאה ה-17, ומחברם של חיבורים רבים בכל מקצועות התורה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושמואל גרמיזאן · ראה עוד »
שמואל דניאל
הרב שמואל דניאל היה פוסק הלכה, מדייני שאלוניקי ובאזמיר במאה ה-17 ומחבר ספר זקן שמואל.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושמואל דניאל · ראה עוד »
שמואל הנגיד
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושמואל הנגיד · ראה עוד »
שמואל הסרדי
רבי שמואל הסרדי (ד'תתק"נ, 1190 - ה'ט"ז, 1256) היה מחכמי ספרד במחצית הראשונה של המאה ה-13, מחבר ספר התרומות העוסק בדיני ממונות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושמואל הסרדי · ראה עוד »
שמואל ירונדי
רבי שמואל ירונדי מגירונה (ה'צ"ה 1335 - ?) היה ראשון שחי ופעל בספרד במאה ה-14.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושמואל ירונדי · ראה עוד »
שמות רחובות בירושלים
שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושמות רחובות בירושלים · ראה עוד »
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושמיטה · ראה עוד »
שאול נחמיאש
רבי שאול נחמיאש (ה'תק"ע 1810 – ה'תר"ל 1870, משוער), היה רב פוסק הלכה, מקובל, מחבר פורה וממנהגיה הרוחניים של העיר ורזאזאת שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושאול נחמיאש · ראה עוד »
שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו
ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »
שני וחמישי
שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושני וחמישי · ראה עוד »
שניים מקרא ואחד תרגום
שניים מקרא ואחד תרגום (בראשי תיבות: שמו"ת) היא תקנה הלכתית לקרוא את פרשת השבוע פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת עם תרגום מדי שבוע.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושניים מקרא ואחד תרגום · ראה עוד »
שפתי כהן
שפתי כהן (בראשי תיבות - הש"ך), הוא פירוש על החלקים יורה דעה וחושן משפט מתוך השולחן ערוך, מאת הרב שבתי הכהן.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושפתי כהן · ראה עוד »
שרגא פייבל קנול
שרגא פייבל (פייבוס) קנול (Phoebus Knoll; ט"ז בחשוון תר"פ, 9 בנובמבר 1919 - כ"א בשבט תשע"ב, 14 בפברואר 2012) היה איש עסקים, מלונאי ופילנתרופ יהודי.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושרגא פייבל קנול · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושלמה לוריא · ראה עוד »
שלמה זלמן מוולוז'ין
הרב שלמה זלמן מוולוז'ין (נקרא בפי כל בשם "רבי זעלמעלע") (כ"ו בסיוון ה'תקט"ז - י"ג באדר ה'תקמ"ח), תלמיד הגר"א, אחיו של רבי חיים מוולוז'ין, נודע כבקי בכל התורה ובעל הנהגות ייחודיות, נפטר בצעירותו בחיי הגר"א.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושלמה זלמן מוולוז'ין · ראה עוד »
שלום מרדכי שבדרון
רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (כ"ז בניסן תקצ"ה, 26 באפריל 1835 - ט"ז בשבט תרע"א, 14 בפברואר 1911), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן היה רב ופוסק מפורסם בגליציה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושלום מרדכי שבדרון · ראה עוד »
שלום שמן
מארי שלום (סאלם) שמן (ה'ת"ר – סיוון ה'תרס"ה, 1840 – יוני 1905), היה מגדולי רבני צנעא שבתימן, סגן ראש הישיבה הכללית בצנעא, דיין ופוסק.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושלום שמן · ראה עוד »
שלום הדאיה
הרב שלום הדאיה (ה'תרכ"ד, 1864 - י"ג בכסלו ה'תש"ה, 30 באוקטובר 1944) היה אב בית הדין לעדת הספרדים בירושלים, וראש ישיבת המקובלים בית אל ומגדולי חכמי ארם צובא וירושלים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושלום הדאיה · ראה עוד »
שטר (משפט עברי)
שטר הוא מסמך הלכתי, המשמש בדרך כלל כראייה על זכויותיו של המחזיק בו.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושטר (משפט עברי) · ראה עוד »
שבעת המשקים
שבעת המשקים הם שבעה סוגי נוזלים המוגדרים בהלכה כ"משקה", ויש להם דינים ייחודיים בהלכות טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושבעת המשקים · ראה עוד »
שבת הגדול
שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושבת הגדול · ראה עוד »
שבתי הכהן
ציור נפוץ המיוחס בטעות לש"ך (הדמות היא הרב חיים דייטשמן) המצבה שעל קברו רבי שבתי הכהן (מכונה הש"ך; 1622, ה'שפ"ב – 8 בפברואר 1663, א' באדר א' ה'תכ"ג (לפי גרסה אחרת נפטר ב-א' באדר ה'תכ"ב)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושבתי הכהן · ראה עוד »
שומר אבדה
שומר אבדה הוא אדם שמצא אבדה, אשר יש חיוב להשיבה לבעליה, ובינתיים, עד שישיב אותה בפועל לבעלים, חל עליו דין שומר לגבי האבדה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושומר אבדה · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושולחן ערוך · ראה עוד »
שישים ריבוא
שישים ריבּוֹא (600,000) הוא מספר החוזר מספר פעמים בתורה, ויש לו משמעויות הלכתיות ואגדתיות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושישים ריבוא · ראה עוד »
שיבולי הלקט
שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ושיבולי הלקט · ראה עוד »
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותענית · ראה עוד »
תענית צדיקים
תענית צדיקים הן כינוי לתעניות שנהגו לצום יחידים בעם ישראל בימים מסוימים בעקבות אסונות שאירעו במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותענית צדיקים · ראה עוד »
תערובת (הלכה)
ביעור חמץ במסגרת דיני הכשרות שבהלכה, תערובת היא דבר אסור ודבר מותר שהתערבבו, כגון מזון כשר עם מזון טרף או כלי כשר עם כלי טרף.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותערובת (הלכה) · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת ערבית של שבת
תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »
תפילת תשלומים
קצין צה"ל, עשהאל לובוצקי בזמן תפילה במלחמת לבנון השנייה תפילת תשלומים (בספרות ההלכתית נהגה: תפילת תשלומין), היא תפילה שמתפלל אדם שהחסיר בשוגג אחת מן התפילות, וזמנה של התפילה המקורית כבר עבר, והוא משלימה בזמן התפילה הבאה ביום.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותפילת תשלומים · ראה עוד »
תפילת הטבת חלום
תפילת הטבת חלום היא תפילה המוזכרת בתלמוד כנאמרת על חלום מטריד.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותפילת הטבת חלום · ראה עוד »
תקנות הקהילה
תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותקנות הקהילה · ראה עוד »
תקיעת שופר
תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותקיעת שופר · ראה עוד »
תשב"ץ קטן
תשב"ץ קטן (או בשמו המקורי: תשב"ץ) הוא חיבור הלכתי מרבי שמשון בן צדוק (בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות), תלמידו ומשמשו של מהר"ם מרוטנבורג, שכתב וערך את תוכן הספר מתוך פסיקותיו והנהגותיו של רבו המהר"ם.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותשב"ץ קטן · ראה עוד »
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תורת האדם (ספר)
תורת האדם הוא ספר הלכה שחיבר הרמב"ן על ההלכות הנוגעות לסוף ימי האדם, בין הנושאים בספר: הלכות הנוגעות לרפואה, דיני קבורה והלכות אבלות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותורת האדם (ספר) · ראה עוד »
תורתו אומנותו
תורתו אֻמָּנותו הוא מונח המתאר אדם שלימוד תורה (תורתו) הוא עיסוקו העיקרי (אומנותו - מקצועו), ובכך מקבל מעמד מיוחד בהלכה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותורתו אומנותו · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותורה · ראה עוד »
תולדות הדפוס העברי
מכונת דפוס עתיקה אחד הגליונות שמשערים שהודפס באביניון ב-1444-כ1446. הגליונות תוארכו לפי סימן המים שנמצא באמצע הגיליון (ניתן לראות אותו בהגדלה) תחיה אגדת פועלי הדפוס בירושלים, 1933 הדפוס העברי החל במאה ה-15, בעיקר מאמצע המאה עם מהפכת הדפוס.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ותולדות הדפוס העברי · ראה עוד »
לוי סעדיה נחמני
הרב לוי סעדיה נחמני (י"א באדר א' ה'תרפ"א, 19 בפברואר 1921 – ז' בשבט ה'תשנ"ה 8 בינואר 1995) היה רב, דרשן, סופר בית דין וראש ישיבת מקובלים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ולוי סעדיה נחמני · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וליל הסדר · ראה עוד »
ליב חנליש
רבי יהודה ליב חנה'ליש (נפטר בכ"א בשבט ה'שנ"ו; מכונה בדרך כלל: ר' ליב חנליש, ובראשי תיבות: מהרל"ח) היה ראש ישיבה בלובלין, ומחבר "חידושי מהרל"ח" על ספר ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וליב חנליש · ראה עוד »
טבילת עזרא
טבילת עזרא היא טבילה שתיקן עזרא הסופר למי שנטמא בטומאת קרי, ורוצה ללמוד תורה או להתפלל.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וטבילת עזרא · ראה עוד »
טור
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וטור · ראה עוד »
טורים
טורים היה שבועון ספרותי עברי שיצא לאור בתל אביב בידי חבורת סופרים, משוררים, מתרגמים ועורכים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וטורים · ראה עוד »
זמן טלית ותפילין
זמן טלית ותפילין (מכונה גם זמן ציצית או מִשֶּׁיַּכִּיר, ובראשי תיבות זמן טו"ת) הוא נקודת זמן הלכתית, בין עלות השחר לבין הנץ החמה, המשמשת בהלכה להגדרת תחילת היום לעניינים שונים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וזמן טלית ותפילין · ראה עוד »
זליגמן בר
זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825 – 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה וד"ר לבלשנות יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וזליגמן בר · ראה עוד »
זכות אבות
זכות אבות הוא מושג ביהדות, שפירושו שהקב"ה מיטיב לעם ישראל מחמת זכות האבות אברהם, יצחק ויעקב, אף כאשר 'הבנים', עם ישראל, אינם זכאים לכך בזכות עצמם.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וזכות אבות · ראה עוד »
זכירת יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים. ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828. זכירת יציאת מצרים היא אחת ממצוות הזכירה שבתורה, לפיהם חובה על כל יהודי לזכור את נס יציאת מצרים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וזכירת יציאת מצרים · ראה עוד »
חציצה
בהלכה היהודית חציצה היא שכבה היוצרת הפרדה בין שני גופים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם, לדוגמה בין גוף האדם למי מקווה בשעת טבילה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וחציצה · ראה עוד »
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וחזרת הש"ץ · ראה עוד »
חורבן העולם באלף השביעי
על פי התלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וחורבן העולם באלף השביעי · ראה עוד »
חושן משפט
חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וחושן משפט · ראה עוד »
חוג חזון איש
חוג חזון איש (בעגה החרדית: חזונאישניקים) הוא קבוצה בציבור החרדי ליטאי הפוסקת ומדגישה את ההליכה בדרכו של החזון איש, הרב אברהם ישעיהו קרליץ.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וחוג חזון איש · ראה עוד »
חיים מרדכי רולר
הרב חיים מרדכי רולר (כ"ח באדר תרכ"ח, 1868–ט' בחשוון תש"ז, אוקטובר 1946) היה הרב של טרגו ניאמץ במשך כיובל שנים, מחבר שו"ת "באר חיים מרדכי".
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וחיים מרדכי רולר · ראה עוד »
חיים אברהם ישראל
הרב חיים אברהם ישראל (מכונה גם מהר"א ישראל) היה פוסק, שד"ר, ורב הקהילה היהודית באנקונה שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וחיים אברהם ישראל · ראה עוד »
חיים קניבסקי
יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וחיים קניבסקי · ראה עוד »
חיים בנבנישתי
רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי"ב) (איסטנבול, ה'שס"ג, 1603 – איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וחיים בנבנישתי · ראה עוד »
חיים ושלום
ספר חיים ושלום הוא ספר שאלות ותשובות בנושאים השייכים לסדר אבן העזר בטור ובשולחן ערוך בשני חלקים שחיבר רבי חיים פאלאג'י.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וחיים ושלום · ראה עוד »
בנבנשתי
קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ובנבנשתי · ראה עוד »
בנימין אטיאס
הרב בנימין (בינו) אטיאס (נולד בשנת תשכ"ח, 1968) הוא הרב הראשי הספרדי ואב"ד בפתח תקווה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ובנימין אטיאס · ראה עוד »
בעל טור (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ובעל טור (פירושונים) · ראה עוד »
ברוך שאמר
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר היא ברכה הפותחת את פסוקי דזמרא הנאמרים בתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וברוך שאמר · ראה עוד »
ברוך בן יצחק
עמוד השער של החיבור "ספר התרומה", ורשה - ירושלים רבי ברוך בן רבי יצחק (1140 לערך - 1211) היה תלמיד חכם ופוסק, מבעלי התוספות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וברוך בן יצחק · ראה עוד »
ברוך הוא וברוך שמו
ברוך הוא וברוך שמו הן מילות שבח שנהוג לומר כתגובה לשמיעת שם ה'.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וברוך הוא וברוך שמו · ראה עוד »
ברכת חכם הרזים
ברכת חכם הרזים היא ברכה מברכות הראייה, הנאמרת כאשר אדם רואה שישים ריבוא (600,000) איש מישראל המכונסים במקום אחד.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וברכת חכם הרזים · ראה עוד »
ברכת ברוך ה' לעולם
ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »
ברכת בורא נפשות
ברכת בורא נפשות היא ברכה אחרונה הנאמרת לאחר אכילת רוב סוגי המזון, למעט מוצרי בצק (לחם ועוגות), יין ופירות שנשתבחה בהן הארץ, שאחריהם נאמרת ברכת המזון או ברכת מעין שלוש.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וברכת בורא נפשות · ראה עוד »
ברכת השיר
ברכת השיר היא ברכה הנאמרת בסיום ליל הסדר לאחר קריאת ההלל.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וברכת השיר · ראה עוד »
ברכות התורה
ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וברכות התורה · ראה עוד »
בשר שנתעלם מן העין
דין בשר שנתעלם מן העין הוא אחד מדיני כשרות בהלכה היהודית, אשר לפיו חל איסור לאכול בשר אשר לפחות לזמן-מה לא היה בהשגחת יהודי, מחשש שמא הוחלף על ידי עורבים, עכברים או אדם, בבשר שאינו כשר.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ובשר שנתעלם מן העין · ראה עוד »
בועל ארמית
בספרות ההלכה, בועל ארמית הוא יהודי המקיים יחסי מין עם גויה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ובועל ארמית · ראה עוד »
ביאה שלא כדרכה
בהלכה היהודית, ביאה שלא כדרכה (בראשי תיבות בשל"כ) הוא הכינוי המקובל ליחסי מין אנאליים הטרוסקסואליים, בהם הגבר מחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של האישה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וביאה שלא כדרכה · ראה עוד »
בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
מצבת רבי מרדכי מרגליות בבית הקברות בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, המוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א (על שם הרמ"א הקבור בו), הוא בית קברות שנוסד בפרבר קז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ובית הקברות היהודי העתיק בקרקוב · ראה עוד »
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ובית יוסף · ראה עוד »
גרשון אדלשטיין
הרב גרשון אדלשטיין הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (ב' באייר ה'תרפ"ג, 18 באפריל 1923 — י' בסיוון ה'תשפ"ג, 30 במאי 2023) היה ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, מנהיג הציבור החרדי־ליטאי, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וגרשון אדלשטיין · ראה עוד »
גבאי צדקה
גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וגבאי צדקה · ראה עוד »
גבעת פינחס
אלעזר ולפינחס, תמונה מראשית המאה ה-20 מתפללים בקברי אלעזר ואיתמר מתפללים בקברי שבעים הזקנים קבר פנחס, כפי שתועד בשנת 1881 גִּבְעַת פִּינְחָס היא אתר בשומרון, בכפר הפלסטיני עוורתא, דרומית לשכם וסמוך ליישוב איתמר.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וגבעת פינחס · ראה עוד »
דפוס אברהם כונת
טור אורח חיים דפוס אברהם כּוֹנָת (Conat) היה אחד מבתי הדפוס העבריים הראשונים בהיסטוריה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ודפוס אברהם כונת · ראה עוד »
דפוס ראשון
בעולם ההדרת הספרים וההוצאה לאור, דְפוּס רִאשׁוֹן הוא המהדורה הראשונה של ספר שהופיעה בדפוס, לאחר גרסאות קודמות שהועתקו בכתב יד.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ודפוס ראשון · ראה עוד »
דפוס רוזנקרנץ
דפוס רוֹזֶנקרַנץ (בתחילה דפוס פין ורוזנקרנץ (לעיתים דפוס פין), אחר-כך רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה בית דפוס והוצאת ספרים עבריים שפעלו בעיר וילנה שבצפון-מערב רוסיה (ליטא) משנת 1863 ועד ראשית המאה ה-20. בבית הדפוס ראו אור ספרי תלמוד, מפרשים, אגדה ומדרש, חיבורים של רבנים ידועים, וכן ספרות השכלה ויצירות הספרות העברית החדשה (כ-350 כותרים בסך הכול), וכן כ-100 רומנים וספרוני מעשיות ביידיש. בעליו-עובדיו של בית הדפוס היו עובדים לשעבר של דפוס ראָם – שלושת האחים רוזנקרנץ, שריפטזצר וציונסון – שנכנסו לשותפות עם המשכיל רש"י פין. לאחר התחלה צנועה, התפתח בית הדפוס והיה אחרי דפוס ראָם מהמפורסמים ביותר בעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ודפוס רוזנקרנץ · ראה עוד »
דרשו ד' ועוזו
"דרשו" - קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה, הוא ארגון הפועל בקרב המגזר החרדי ומטרתו לעודד אברכים ובחורי ישיבות ללימוד הדף היומי וההלכה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ודרשו ד' ועוזו · ראה עוד »
דרכי משה
דרכי משה הוא חיבור על ספר ארבעה טורים, שכתב הרמ"א באמצע המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ודרכי משה · ראה עוד »
דבר שלא בא לעולם
דבר שלא בא לעולם הוא מושג תלמודי, המתאר התחייבות אדם כלפי חפץ שאינו קיים עדיין או שלא נמצא בבעלותו, דבר הגורם לבעייתיות בנוגע ליכולת האדם להחיל בחפץ חלות כלשהי, כדוגמת מכירה, הקדשה ומעשר.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ודבר שלא בא לעולם · ראה עוד »
דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה
דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה הוא איסור לומר בעל פה דבר הכתוב בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ודברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה · ראה עוד »
דוב לנדו
הרב אפרים דוב לנדו (נכתב לפעמים לנדא; נולד בז' בניסן ה'תר"ץ, 5 באפריל 1930) הוא רב חרדי-ליטאי בולט, ממנהיגי הציבור הליטאי, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, מרבני חוג חזון איש, וחבר נשיאות ועד הישיבות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ודוב לנדו · ראה עוד »
דוד זכות
רבי דוד זכות (ה'תקל"ח, 1778 - כ"ט באייר ה'תרכ"ה, מאי 1865) היה רב ומחבר בקהילת מודנה, איטליה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ודוד זכות · ראה עוד »
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ודוד הלוי סגל · ראה עוד »
ה' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וה' בתשרי · ראה עוד »
ה'ק"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וה'ק"ח · ראה עוד »
ה'ש"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וה'ש"ז · ראה עוד »
ה'שנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וה'שנ"ו · ראה עוד »
ה'שס"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וה'שס"ג · ראה עוד »
ה'ת'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וה'ת' · ראה עוד »
ה'תל"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וה'תל"ג · ראה עוד »
ה'כ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וה'כ"ט · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והמאה ה-17 · ראה עוד »
המפה
המפה (נקרא גם הגהות הרמ"א) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" (שכתב רבי יוסף קארו) על-פי עדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והמפה · ראה עוד »
המתנה בין בשר לחלב
בהלכות כשרות, המתנה בין בשר לחלב היא תקנת חכמים המחייבת המתנה בין אכילת מאכלי בשר למאכלי חלב (במקרה הפוך שטיפת הפה והידיים, ואכילת דבר מה ביניהם, תספיק).
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והמתנה בין בשר לחלב · ראה עוד »
המדפיסים העליץ
דף השער של שו"ת רבי שלום שכנא מלובלין שהודפס על ידי יוהנס העליץ לאחר שהמיר את דתו. קרקוב שנת ה'ש'. המדפיסים הֶעלִיץ (או האליץ; בכתיב עברי: הליץ) היו שלושה אחים יהודיים בפולין של אמצע המאה ה-15, שייסדו את בית הדפוס היהודי הראשון בקרקוב בסביבות שנת ה'ר"ץ.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והמדפיסים העליץ · ראה עוד »
הלעיטהו לרשע וימות
הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָע וְיָמוֹת הוא ביטוי תלמודי ועיקרון הלכתי, שבמשמעותו הפשוטה מציין יחס של אדישות ושוויון נפש, ולעיתים אף של עידוד, לכך שאדם המוגדר בהלכה כרשע ייכשל בעבירות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והלעיטהו לרשע וימות · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והלוח העברי · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והלכה · ראה עוד »
הלכות ארבעת המינים
ערבות (אגודים יחד בעלה של לולב הכרוך סביבם). משמאלם - האתרוג. ערבות. הלכות ארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות, הן הלכות העוסקות בסדרה של תנאים שלמדו חכמים מפסוקי התורה, שחסרונו של אחד מהם באחד מארבעת המינים הניטלים, פוסל את כשרותו של אותו המין לנטילה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והלכות ארבעת המינים · ראה עוד »
הלכות עירובין
הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והלכות עירובין · ראה עוד »
הלכות רב אלפס
הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והלכות רב אלפס · ראה עוד »
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והלכות ליל הסדר · ראה עוד »
הלכות בית הכסא
הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והלכות בית הכסא · ראה עוד »
הטפת דם ברית
ברית מילה הטפת דם ברית הוא פעולה הנעשית במקרים בהם אין אפשרות לבצע את תהליך המילה כהלכה, כגון בתינוק שנולד כשהוא נימול, או בגוי נימול שרוצה להתגייר.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והטפת דם ברית · ראה עוד »
הטור
#הפניה ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והטור · ראה עוד »
הטורים
#הפניה ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והטורים · ראה עוד »
הבדלה
נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והבדלה · ראה עוד »
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והגאון מווילנה · ראה עוד »
הגדת רוטשילד
הא לחמא עניא מתוך הגדת רוטשילד, מאוסף הספרייה הלאומית. הגדת רוטשילד (Ms. Heb. 4° 6130) היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בצפון איטליה סביב שנת 1450.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והגדת רוטשילד · ראה עוד »
הוצאת זרע לבטלה
הוצאת שכבת זרע לבטלה (בראשי תיבות: הוז"ל או שז"ל; נקרא גם כן החטא הידוע) הוא מונח הלכתי המתייחס לשפיכת נוזל זרע שלא במסגרת יחסי מין עם אישה, על ידי אוננות, קרי לילה או משגל נסוג.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והוצאת זרע לבטלה · ראה עוד »
הושע רבינוביץ
הרב ד"ר הושע רבינוביץ הוא מזקני תלמידיהם של הרצי"ה קוק והרב אברהם שפירא, מחבר הספרים מאורות הרצי"ה וחוקר תורני, לשעבר רבם של קיבוץ חפץ חיים ובארות יצחק וראש כולל האידרא.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והושע רבינוביץ · ראה עוד »
הושענות
אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והושענות · ראה עוד »
היזק ראייה
בדיני המשפט העברי, היזק ראייה הוא פגיעה בפרטיות הזולת באמצעות הצצה לתוך רשותו.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והיזק ראייה · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים והיברובוקס · ראה עוד »
וסת השבוע
וסת השבוע לפי ההלכה היהודית הוא אחד מהווסתות האוסרים את הבעל והאישה בתשמיש המיטה, מחשש שמא תראה האישה באותו הזמן דם נידה, ותטמא.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ווסת השבוע · ראה עוד »
וידוי מעשרות
וידוי מעשרות בהלכה (בלשון חז"ל: וידוי מעשר) הוא נוסח הנאמר לאחר ביעור מעשרות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ווידוי מעשרות · ראה עוד »
כ"א בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א שבט היא ברוב השנים פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וכ"א בשבט · ראה עוד »
כ' באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וכ' באדר · ראה עוד »
כרפס
כרפס הוא ירק הנכלל בקערת ליל הסדר, ומוטבל ונאכל בליל הסדר - הלילה הראשון של פסח.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וכרפס · ראה עוד »
כתב רש"י
כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וכתב רש"י · ראה עוד »
כתובת בנין דכרין
כתובת בנין דכרין (עברית: כתובת בנים זכרים) היא תקנת חז"ל ולפיה, כחלק מהכתובה, על הבעל להבטיח את זכויותיהם של בניה של האשה ולכתוב: - הבנים הזכרים שיוולדו לך ממני, יירשו את כסף הכתובה, מלבד החלק שאותו הם מקבלים יחד עם אחיהם (מאם אחרת).
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וכתובת בנין דכרין · ראה עוד »
כל דאלים גבר
כָּל דַּאֲלִים גָּבַר (בארמית: כל החזק - גובר) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא, ביחס למקרים שבהם אין כל דרך לבית הדין לברר את האמת, ופירושו: האלים שבידיו הכוח - זוכה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וכל דאלים גבר · ראה עוד »
כל העיר כולה כארבע אמות
כל העיר כולה כארבע אמות הוא כלל בהלכות תחומין האומר כי דינה של שטח עיר לעניין תחום שבת, מחושב כשטח של ארבע אמות בלבד, מותר ללכת את כל העיר בחופשיות ואין היא עולה לחשבון אלפיים האמה המותרים ללכת לפי כללי תחום שבת, ולכן אם שבת אדם בעיר - מותר לו ללכת בכל מרחבי העיר, וכן בכל תחומה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וכל העיר כולה כארבע אמות · ראה עוד »
כלי הדיינים
כלי הדיינים הם כלים שעל הדיינים להחזיק במושב בית הדין, בעת ניהול הדיון ומטרתם העיקרית היא לאכוף את ביצוע פסק הדין, או לסייע לקיומו.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וכלי הדיינים · ראה עוד »
כליפא בן מלכא
ר' כליפא בן מלכא (רכב"ם; כינה עצמו בשם 'אסף', נולד ה'ת"ם-נפטר ג' באלול תק"ל) היה רב, מקובל, בלשן ופייטן בן יהדות מרוקו, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וכליפא בן מלכא · ראה עוד »
כיסוי החלות
כיסוי לחלה כיסוי החלות הוא מנהג הלכתי עתיק לפיו יש לכסות את החלות של סעודת השבת בשעת הקידוש.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וכיסוי החלות · ראה עוד »
י"ט בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וי"ט בניסן · ראה עוד »
י"ב בתמוז
רבי יוסף יצחק שניאורסון.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וי"ב בתמוז · ראה עוד »
ימי טוהר
בהלכה, ימי טוהר אלו ימים בהם יולדת הרואה דם מרחמה אינה נטמאת מכך ככל נידה או זבה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וימי טוהר · ראה עוד »
יעקב (פירושונים)
* קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויעקב (פירושונים) · ראה עוד »
יעקב עמדין
פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויעקב עמדין · ראה עוד »
יעקב קמנצקי
הרב יעקב קמנֶצקי (כ' באדר א' תרנ"א, 28 בפברואר 1891 - כ"ט באדר א' תשמ"ו, 1986) היה ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק וחבר מועצת גדולי התורה באמריקה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויעקב קמנצקי · ראה עוד »
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויעקב בן אשר · ראה עוד »
יעקב בן חביב
ר' יעקב בן שלמה אבן חביב (סביב שנת ה'ר"י, 1450 - ה'רע"ו, 1516) היה מגדולי חכמי ספרד ומנהיג קהילת מגורשי ספרד הגדולה בסלוניקי, מחבר הספר עין יעקב וחיבורים נוספים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויעקב בן חביב · ראה עוד »
יעקב בריט
רבי יעקב בריט, 1883 לערך רבי יעקב בַּרִיט (לעיתים: באריט או ברי"ט, כונה גם: רבי יעקב קובנר; כ"א באלול תקנ"ז, 12 בספטמבר 1797 - ליל כ"ז באדר א' תרמ"ג, 5 במרץ 1883) היה רב וראש ישיבה ומדינאי יהודי-ליטאי.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויעקב בריט · ראה עוד »
יעקב בכרך
הרב יעקב בכרך (י"א באייר ה'תקפ"ד, 9 במאי 1824 - כ"ד בטבת ה'תרנ"ז, 29 בדצמבר 1896) היה למדן וחוקר תורני.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויעקב בכרך · ראה עוד »
יצחק אבן גיאת
רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב), לוסנה — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, פוסק, ראש ישיבה, פרשן, ומשורר יהודי.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויצחק אבן גיאת · ראה עוד »
יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)
רבי יצחק אבוהב (1433–1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר שעסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויצחק אבוהב (גאון קסטיליה) · ראה עוד »
יצחק אייזיק מטירנא
רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויצחק אייזיק מטירנא · ראה עוד »
יצחק קארו
רבי יצחק קארו (נולד בטולדו בשנת רי"ח (1458) - נפטר בשנת רצ"ה (1535)) היה ראש ישיבה, דרשן, ורופא, ממגורשי ספרד.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויצחק קארו · ראה עוד »
יצחק זעקיל עטהויזן
רבי יצחק זעקיל עטהויזן (בגרמנית: Etthausen; ה'תמ"ה, 1685 – ז' באלול ה'תקכ"ג, 16 באוגוסט 1763) היה רב אשכנזי, שכיהן ברבנות במספר קהילות בגרמניה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויצחק זעקיל עטהויזן · ראה עוד »
יצחק הלבן
רבינו יצחק "הלבן" בן יעקב מבוהמיה (מכונה גם בראשי תיבות ר"י הלבן), היה אחד מבעלי התוספות במאה ה-12, מתלמידי רבינו תם והריב"א משפיירא.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויצחק הלבן · ראה עוד »
יצחק הלוי
רבי יצחק בר אלעזר הלוי (מכונה בשם: רבי יצחק סגן לויה; 1000–1080 ד'תש"ס-ד'תת"מ בקירוב), מרבני אשכנז מהעיר וורמיזא, ואחד משלושת רבותיו המובהקים של רש"י.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויצחק הלוי · ראה עוד »
ישעיה די טראני
רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~).
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וישעיה די טראני · ראה עוד »
ישיבת כסא רחמים
250px ישיבת כסא רחמים היא ישיבה חרדית ספרדית בבני ברק.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וישיבת כסא רחמים · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וישיבה · ראה עוד »
יחיאל בן הרא"ש
רבי יחיאל בן הרא"ש היה רב ופוסק מתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויחיאל בן הרא"ש · ראה עוד »
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויהדות מרוקו · ראה עוד »
יהדות טולדו
פנים בית הכנסת אל טרנסיטו, שנבנה בעיר בשנת 1356 (מומלץ ברזולוציה גבוהה) Emiliano García-Page, נשיא המדינה ורעייתו היהודים בעיר טולדו, בירת ממלכת קסטיליה ובתקופות אחדות גם בירת שליטי ספרד, עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויהדות טולדו · ראה עוד »
יהושע פלק כץ
רבי יהושע פלק (ולק) בן אלכסנדר הכהן כץ (מכונה לעיתים מהרו"ך; ה'שט"ו, 1555 בערך – י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614) היה מראשוני נושאי הכלים של הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויהושע פלק כץ · ראה עוד »
יהודה רוזאניס
הרב יהודה רוזאניס (ה'תי"ז, 1657 – כ"ב בניסן ה'תפ"ז, 1727) היה רב ופוסק טורקי נודע, חיבר ספרים שונים, המפורסם והמשפיע שבהם הוא משנה למלך על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויהודה רוזאניס · ראה עוד »
יהודה בן הרא"ש
רבי יהודה בן הרא"ש (ט' באב ה'ל', 1270 - י"ז בתמוז ה'ק"ט, 1349), פוסק הלכה מהראשונים, בנו וממלא מקומו של הרא"ש.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויהודה בן הרא"ש · ראה עוד »
יהודה בכרך
רבי יהודה בכרך (ה'תקל"ה, 1775 - ליל שבת כ"ט בניסן ה'תר"ו, 24 באפריל 1846) היה רב ליטאי, רבה של סייני שבפלך סובאלק בליטא (כיום בצפון-מזרח פולין).
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויהודה בכרך · ראה עוד »
יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים
ציור קיר בבית כנסת בפולין, עם נוסח התפילה תפילת יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים, היא קטע תפילה שנאמר ברוב קהילות אשכנז בימי שני וחמישי לאחר הקריאה בתורה קודם הכנסת ספר התורה לארון הקודש.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויהי רצון מלפני אבינו שבשמיים · ראה עוד »
יו"ד
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויו"ד · ראה עוד »
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויואל סירקיש · ראה עוד »
יום ליקוט עצמות
בהלכה היהודית, יום ליקוט עצמות הוא היום בו אוספים את עצמות הנפטר מקברו הזמני, ומעבירים אותן אל קבר קבוע.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויום ליקוט עצמות · ראה עוד »
יום טוב אלנקווה
שער ספר שביתת יום טוב לרבי יום טוב אלנקווה הרב יום טוב אלנאקוה (אלנקוה) (?-1786) היה רב, מו"ץ ואב בית דין בקושטא.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויום טוב אלנקווה · ראה עוד »
יוסף מייא
הרב יוסף מייא (ה' בטבת ה'תקכ"ה, 29 בדצמבר 1764 – ד' בכסלו ה'תקע"א, 1 בדצמבר 1810) היה רב ואב בית דין ברסלאו, ובעל בית דפוס.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויוסף מייא · ראה עוד »
יוסף אסכנדרני
רבי יוסף בן אברהם אסכנדרני (או סכנדרני) המוכר בכינוי ר"י אסכנדרני, היה פוסק הלכה וראש ישיבה בעיר צפת בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויוסף אסכנדרני · ראה עוד »
יוסף איסקפה
רבי יוסף בן שאול איסקפה או אישקאפא (ה'ש"ל, 1570 – כ"ו בטבת ה'תכ"ב, 17 בינואר 1662) היה ראש ישיבה באיזמיר, ומגדולי רבני העיר ומחבר ספר ראש יוסף.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויוסף איסקפה · ראה עוד »
יוסף סמט
הרב יוסף סמט (נכתב גם סאמעט) (נולד ב-תשי"ט) הוא עורך תורני ומייסד עוז והדר ומשמש כעורך הראשי של התלמוד בבלי ופרויקטים נוספים במכון.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויוסף סמט · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסף רוזין
הרב רוזין בצעירותו הלווייתותמונה להחלפה יוסף רוזין, תחילת המאה ה-20 הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגצ'ובר או הגאון הרוגצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר תרצ"ו, 5 במרץ 1936) היה רבה של העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס בלטביה), מחבר סדרת ספרי השו"ת והפרשנות צפנת פענח.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויוסף רוזין · ראה עוד »
יוסף שמואל אבואלעפייא
רבי יוסף שמואל אבואלעפייא (אבולעפיה; ה'תר"ה, 1845 – כ' בתשרי ה'תר"ן, 15 באוקטובר 1889) היה מחכמי טבריה ושד"ר, כיהן במשרות רבניות בכמה מערי מרוקו.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויוסף שמואל אבואלעפייא · ראה עוד »
יוסף שרייבר
הרב חזקיהו יוסף שרייבר (נולד בשנת תשי"ד, 1954) הוא ראש ישיבת מהרי"ל-אבן ישראל, בירושלים.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויוסף שרייבר · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויורה דעה · ראה עוד »
יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם
יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם הוא ביטוי מאת אחד העם, הטוען שהשבת הגנה על עם ישראל יותר משעם ישראל שמרו עליה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים ויותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם · ראה עוד »
ייאוש שלא מדעת
סוגיית ייאוש שלא מדעת היא סוגיה מפורסמת בתלמוד, במסכת בבא מציעא העוסקת במעמדה ההלכתי של השבת אבדה שאין בה סימנים המחייבים להשיבה, באופן שנמצאה לפני שנודע לבעליה שאבדה וממילא עדיין לא הספיקו הבעלים להתייאש ממנה.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וייאוש שלא מדעת · ראה עוד »
ייהרג ואל יעבור
ייהרג ובל יעבור הוא דין הנאמר בעניינן של מצוות העומדות על פי ההלכה מעל פיקוח נפש.
חָדָשׁ!!: ארבעה טורים וייהרג ואל יעבור · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ארבעה_טורים
