תוכן עניינים
302 יחסים: מאגר תורני, מאה ברכות, מאיר קצנלנבוגן, מאיר הלר, מנחם קלנר, מנוח הנדל, מסכת חלה, מסיבת גויים, מעמד האישה ביהדות, מפעל הש"ס העולמי, מקלקל (מונח הלכתי), מקום פטור, מרא דאתרא, מרדכי שרעבי, משנה ברורה, משפחת שונצינו, משה מאימראן, משה אלשקר, משה איסרליש, משה הרשלר, משה יוסף מרדכי מיוחס, מתנות עניים, מתיבתא (פירוש), מלאכת מעמר, מלאכת מבשל, מלאכת בורר, מלאכות קושר ומתיר, מטה משה (ספר), מז'יבוז', מחיצה תלויה, מגילת תענית, מהר"ל מפראג, מוקצה, מושגי יסוד בתלמוד הבבלי, מכון ירושלים, מים אחרונים, מיניות ביהדות, מיכאל שמעון מייא, אפילפסיה, אפיית מצות, ארבע כוסות, ארבעס, אשר הניא, אליעזר די אבילה, אליהו מונטאלטו, אליהו ישראל, אחרונים, אבן העזר, אבן העזר (פירושונים), אברהם אלמליח (רב), ... להרחיב מדד (252 יותר) »
מאגר תורני
מאגר תורני הוא מאגר מידע אלקטרוני הכולל ספרות תורנית בצירוף תוכנת איחזור מידע.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומאגר תורני
מאה ברכות
בשבת ויום טוב משלימים את מנין 'מאה ברכות' על ידי אכילת פירות ומיני מתיקה תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה המחייבת לברך בכל יום לפחות מאה ברכות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומאה ברכות
מאיר קצנלנבוגן
מצבתו של המהר"ם בבית העלמין היהודי העתיק בפדובה הרב מאיר קצנלנבוגן, (מכונה מהר"ם פדובה ובקיצור מהרמ"פ) מפדובה (בכתיב לועזי: Katzenellenbogen; 1473, – 12 בינואר 1565, י' בשבט ה'שכ"ה, פדובה), מגדולי הפוסקים האשכנזים במאה ה-16.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומאיר קצנלנבוגן
מאיר הלר
הרב מאיר הלר (סמניצר, תרל"ח, 1878 – ז' באלול תרצ"ט, אוגוסט 1939) היה רב הונגרי-ירושלמי.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומאיר הלר
מנחם קלנר
מנחם קלנר (נולד ב-1946) הוא חוקר פילוסופיה יהודי אמריקאי-ישראלי העוסק בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים ובייחוד בפילוסופיה של הרמב"ם.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומנחם קלנר
מנוח הנדל
רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטא – כ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומנוח הנדל
מסכת חלה
מסכת חַלָּה היא המסכת התשיעית בסדר זרעים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומסכת חלה
מסיבת גויים
בהלכה מסיבת גויים היא מסיבת רעות של גויים, שבמסגרתה שותים משקאות חריפים, שעל פי פוסקים רבים נאסר על יהודי ליטול בה חלק, מחמת החשש שהדבר יביא לידי חתנות עם הגויים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומסיבת גויים
מעמד האישה ביהדות
מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומעמד האישה ביהדות
מפעל הש"ס העולמי
ביאלא) טבת ה'תשמ"ג מפעל הש"ס או בשמו המלא מפעל הש"ס הכללי בהיכלי התורה הוא מיזם שנוסד בשנת ה'תשל"ח על ידי האדמו"ר מצאנז, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, אשר ראה בלימוד מקיף, ובקיאות בכל הש"ס, בסיס ללימוד נכון וראוי, והדגיש זאת בשיחותיו השונות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומפעל הש"ס העולמי
מקלקל (מונח הלכתי)
מקלקל הוא כלל הלכתי בהלכות שבת, שהמבצע אחת מכל ל"ט מלאכות שבת דרך קלקול, אינו עובר על האיסור מהתורה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומקלקל (מונח הלכתי)
מקום פטור
מדחן הוא דוגמה למקום פטור בהלכה, מקום פטור הוא אחת מארבע רשויות השבת.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומקום פטור
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומרא דאתרא
מרדכי שרעבי
ישיבת נהר שלום בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים. (2019) סמטת נהר שלום בסמוך לבית בו היה הרב גר חצר ביתו (2019) הרב מרדכי יהודה יפת שרעבי (תרע"ב, 1912 בערך – כ' בחשוון תשמ"ד, 27 באוקטובר 1983) היה מקובל יהודי תימני, מייסד וראש ישיבת המקובלים "נהר שלום" בירושלים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומרדכי שרעבי
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומשנה ברורה
משפחת שונצינו
סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומשפחת שונצינו
משה מאימראן
רבי משה מאימראן (ה'תצ"ט לערך - ז' באב ה'תקמ"ו) היה רב, ראש ישיבה ודיין במקנס שבמרוקו במאה ה-18.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומשה מאימראן
משה אלשקר
משה אַלַשְקַר (כונה: מהר"ם אלשקר; 1466, סמורה – 1542, ירושלים) היה רב, פוסק ודיין ספרדי בולט בדורו - דור גירוש ספרד.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומשה אלשקר
משה איסרליש
מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומשה איסרליש
משה הרשלר
הרב משה הרשלר (י' בטבת תרפ"ב, 10 בינואר 1922, כפר סבא - ל' בניסן תשנ"א, 14 באפריל 1991, ירושלים) היה סופר, חוקר ועורך תורני.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומשה הרשלר
משה יוסף מרדכי מיוחס
הרב משה יוסף מרדכי מיוחס (טבת ה'תצ"ח, 1738 – י"ג בתשרי ה'תקס"ו, 6 באוקטובר 1805) היה מחכמי ירושלים, שד"ר והראשון לציון.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומשה יוסף מרדכי מיוחס
מתנות עניים
על פי ההלכה, מתנות עניים הם חיובים להשאיר חלק מהיבול לעניים או למוסרו לעניים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומתנות עניים
מתיבתא (פירוש)
ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים תלמוד בבלי המבואר מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומתיבתא (פירוש)
מלאכת מעמר
מלאכת מעמר, קיבוץ דבר הצומח מהקרקע, ממקום גידולו איסוף פירות, גם מבלי לקטוף אותם, לערימה אחת - נחשב למלאכת מעמר. מְלֶאכֶת הַמְּעַמֵּר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא איסוף וקיבוץ צומח, לערמה מרוכזת לצורך אכילה או הסקה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומלאכת מעמר
מלאכת מבשל
בישול אפייה צלייה מְלֶאכֶת הַמְּבַשֵּל (במקורה במשנה נקראת מְלֶאכֶת הָאוֹפֶה) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת וביום הכיפורים על פי ההלכה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומלאכת מבשל
מלאכת בורר
מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומלאכת בורר
מלאכות קושר ומתיר
קשירת רשת דיג, הדוגמה המקורית לאיסור קושר מְלֶאכֶת הַקּוֹשֵׁר ומְלֶאכֶת הַמַּתִּיר הם מלאכות מל"ט מלאכות שבת, המלמדות על איסור עשיית קשר והתרתו בשבת.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומלאכות קושר ומתיר
מטה משה (ספר)
הספר מטה משה הוא ספר הלכה מתקופת האחרונים שחיבר רבי משה מת (ה'שי"א לערך - ה'שס"ו), מחכמי פולין, תלמידו של המהרש"ל.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומטה משה (ספר)
מז'יבוז'
מז'יבוז' (באוקראינית: Меджибіж (מֶדְז'יבּיז'); בפולנית: Międzybóż (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ביידיש: מעזשביזש) היא עיירה (בעבר שטעטל) במחוז משנה לטיצ'ב שבמחוז חמלניצקי באוקראינה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומז'יבוז'
מחיצה תלויה
מכללי מחיצה בהלכה, מחיצה תלויה היא מחיצה שתלויה ועומדת באוויר, ואינה צמודה לקרקע במרחק של למעלה משלושה טפחים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומחיצה תלויה
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומגילת תענית
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומהר"ל מפראג
מוקצה
מוקצה הוא כינוי לתקנה שתיקנו חכמים, לפיה יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומוקצה
מושגי יסוד בתלמוד הבבלי
התלמוד הבבלי הוא כספר חתום בפני קורא לא מנוסה, הן מבחינת מבנה העמוד והספר, הן מבחינת היחס בין התכנים השונים שבעמוד, ובעיקר בגלל השפה הארמית והתוכן ההלכתי.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומושגי יסוד בתלמוד הבבלי
מכון ירושלים
הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומכון ירושלים
מים אחרונים
כלי מכסף למים אחרונים בהלכה, מים אחרונים הוא כינוי לנטילת ידיים בסיום הסעודה, קודם שמברכים ברכת המזון (להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה).
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומים אחרונים
מיניות ביהדות
"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומיניות ביהדות
מיכאל שמעון מייא
הרב מיכאל שמעון מייא (? - י"א בסיון ה'תקצ"ג, 29 במאי 1833) היה למדן ובעל בית דפוס משפחתי בברסלאו.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ומיכאל שמעון מייא
אפילפסיה
נוירונים אצל חולה אפילפסיה. מוגדל פי 40 אֶפִּילֶפְּסִיָּה (בעברית: כִּפְיוֹן) היא קבוצה של הפרעות נוירולוגיות, המאופיינת בפרכוסים הנובעים מפעילות עודפת וחריגה של תאי עצב בקליפת המוח.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואפילפסיה
אפיית מצות
אפיית המצות בתנור העשוי מאבן. ניסן תשע"ט אפיית מצות בכפר חב"ד לאפיית המצות לחג הפסח הלכות רבות המפורטות בתלמוד ובספרי הפוסקים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואפיית מצות
ארבע כוסות
תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וארבע כוסות
ארבעס
אַרְבֶּעס (או שלום-זכר בּאָנדלעך; במקור היידי גם: עֶרְבְּס) הם כינוי עממי אשכנזי (ממקור יידי) לגרגרי חמצה מבושלים הנאכלים כחטיף, וגם לגרגרי חמצה מבושלים המופיעים כמרכיב של מאכלים מסוימים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וארבעס
אשר הניא
אֲשֶׁר הֵנִיא הוא פיוט לחג הפורים, המסכם את סיפור המגילה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואשר הניא
אליעזר די אבילה
הרב אליעזר די אבילה (כונה: רב אד"א; י"ד בניסן ה'תע"ד, 1714 - ג' באדר א' ה'תקכ"א - 1761) היה ראש ישיבה בעיר רבאט שבמרוקו, דיין ופוסק.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואליעזר די אבילה
אליהו מונטאלטו
"בית הקברות היהודי", שמן על קנבס 1650–1655, קברו של מונטאלטו במרכז; האמן: יאקוב ואן רויסדאל אליהו דה-לונה מונטאלטו (Philotheus Eliahu de Luna Montalto; 1567 לערך – כ"ט בשבט ה'שע"ו, 17 בפברואר 1616) היה רופא יהודי-פורטוגזי, בן אנוסים, שפעל בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואליהו מונטאלטו
אליהו ישראל
רבי אליהו ישראל (תע"ה, 1715 - תקמ"ד, 1 בפברואר 1784) היה שד"ר, רב, אב בית דין באלכסנדריה שבמצרים ובירושלים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואליהו ישראל
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואחרונים
אבן העזר
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואבן העזר
אבן העזר (פירושונים)
קטגוריה:פירושון ספרים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואבן העזר (פירושונים)
אברהם אלמליח (רב)
הרב אברהם אלמליח (ה'תרפ"ה, 1925, אלקלעה, מרוקו – כ"ח באב ה'תשע"ב, 15 באוגוסט 2012, ירושלים) היה רב ודיין ישראלי, שכיהן כרבה הספרדי של העיר דימונה, אב בית הדין הרבני בבאר שבע, יו"ר בתי הדין הרבניים, אב בית הדין המיוחד לגיור וממייסדי בית הדין לגיור של הרבנות הצבאית.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואברהם אלמליח (רב)
אברהם בן אביגדור (פראג)
רבי אברהם בן אביגדור (מכונה המהר"א מפראג; נפטר בכ"ז בתשרי ה'ש"ג, 7 באוקטובר 1542) היה רבה הראשי של בוהמיה, ראש ישיבה ואב בית דין בפראג, ומבאר פירוש רש"י לתורה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואברהם בן אביגדור (פראג)
אברהם הכהן סקלי
רבי אברהם הכהן סקלי (סביב ה'תקפ"ה, 1824 - כסלו ה'תרל"א, 1870) היה רב, דיין ופוסק הלכה, רב העיר תאזה שבמרוקו ומחבר הספרים "ברית כרותה" ו"באר מים חיים".
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואברהם הכהן סקלי
אבדה מדעת
בהלכה, אבדה מדעת היא אבדה שנמצאה בתנאים מסוימים המעידים כי האובד איבד אותה בידיעה ברורה שלא תשוב, ושבשל כך אין בה חיוב השבת אבדה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואבדה מדעת
אהרן אלפנדרי
הרב אהרן אלפנדרי (תס"א - תקל"ד; 1701–1774) היה מחכמי איזמיר, מפורסם בעיקר בספריו יד אהרן ומרכבת המשנה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואהרן אלפנדרי
אהרן ששון (רב)
רבי אהרן ששון (ה'שט"ו, 1555 בערך - ה'שפ"ו, 1626) היה רב בסלוניקי ובקושטא ומחבר "שו"ת ". מכונה מהר"א ששון.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואהרן ששון (רב)
אהרן לפפה
הרב אהרן בן יצחק לַפַּפָּה (ה'שס"ד, 1604 - כ"ו באייר ה'תכ"ז 1667), היה מרבני טורקיה במאה ה-17.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואהרן לפפה
אהרון הכהן מלוניל
רבי אהרון הכהן מלוניל או אהרון בן יעקב הכהן הוא ראשון פרובאנסלי שפעל בסוף המאה ה-13 ובתחילת המאה ה-14, מחבר הספר ארחות חיים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואהרון הכהן מלוניל
אורח נטה ללון
"אוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן" הוא רומן בן שמונים פרקים מאת ש"י עגנון שפורסם ב-1939, שעלילתו מתרחשת ב"שבוש", שלימים הבהיר עגנון שהיא למעשה בוצ'אץ', עיירת הולדתו בגליציה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואורח נטה ללון
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואורח חיים (שולחן ערוך)
אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד
אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לשחוט בהמה יחד עם הילד שלה באותו יום.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד
אכילת דג עם בשר
אכילת דג ובשר יחד נאסרה על ידי רוב פוסקי ההלכה מטעם סכנה (צרעת), פסיקה זו נובעת מפרשנות בדברי התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואכילת דג עם בשר
אכילה בסוכה
המתאר יהודים הולנדים בני העדה הפורטוגזית היושבים בסוכה בחג הסוכות (ברנאר פיקאר, תַחרִיט,1724) משפחה אוכלת בסוכה במושב פורת, אוקטובר 1954 מצוות אכילה בסוכה היא אחד ממרכיבי מצוות הישיבה בסוכה הנלמדת מהפסוק: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואכילה בסוכה
אין אדם פורע תוך זמנו
חזקה אין אדם פורע תוך זמנו, היא אחת מן החזקות ההלכתיות לפיהם אדם אינו פורע את חובו כל עוד לא הגיע זמן הפירעון.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואין אדם פורע תוך זמנו
אין הולכין בממון אחר הרוב
אין הולכין בממון אחר הרוב הוא עיקרון הלכתי, לפיו בהכרעה לגבי עובדות הנוגעות לענייני ממונות אין משמעות לרוב ולמיעוט.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואין הולכין בממון אחר הרוב
אינקונבולה
תנ"ך שנדפס ב-1497 אינקונבולה (מלטינית Incunabulum, וברבים Incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1444 ועד שנת 1500.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואינקונבולה
איסור אכילת קטניות בפסח
חותמת כשרות המיידעת כי המוצר כשר לפסח גם לנוהגים לא לאכול קטניות איסור אכילת קטניות בפסח הוא מנהג שהתקבל בחלק מקהילות ישראל כתוספת הרחקה מאכילת חמץ בחג הפסח, על אף שקטניות עצמן אינן נחשבות לחמץ.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואיסור אכילת קטניות בפסח
איסור לינת לילה
בהלכות כשרות, איסור לינת לילה הוא חשש באכילת בצלים, שומים וביצים שנקלפו ועבר עליהם לילה, מפאת סכנה שרוח רעה שנכנסה בהם תעבור לאדם ותגרום למותו.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואיסור לינת לילה
איסור דבוק
איסור דבוק הוא מושג הלכתי בהלכות איסור והיתר, שפירושו הוא, שאמנם כל איסור שנופל בקדירה מתבטל בששים, אך חתיכת היתר הדבוקה לחתיכת האיסור, נאסרת למרות שיש בשאר התבשיל ששים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואיסור דבוק
איסור והיתר
ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואיסור והיתר
איזהו מקומן
אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן הוא הפרק החמישי של מסכת זבחים המכונה על שם מילות הפתיחה של הפרק – "איזהו מקומן של זבחים".
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואיזהו מקומן
איגרת שנה טובה
דוכן לממכר "שנות טובות" בתל אביב (1955) גלוית שנה טובה מתחילת המאה ה-20: דימויי מהגרים יהודים מרוסיה בלבוש מסורתי עם מטלטליהם מן העבר האחד, ומן העבר האחר אזרחי ארצות הברית בלבוש מהודר הקוראים להם להגיע לארצות הברית נשר על כרטיס ברכה שנה טובה, 1954 איגרת שנה טובה (גם: "שנה טובה" או "שנות טובות") היא כרטיס ברכה שנהוג לשלוח ערב ראש השנה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ואיגרת שנה טובה
נסים גבאי
הרב נסים גבאי או נסים שמואל גבאי היה אב בית דין, דרשן, פרשן ורב מפורסם בקושטא במאה ה-18 ומחבר שו"ת פאת נגב.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ונסים גבאי
נתן בן יהודה
רבי נתן בן יהודה הוא אחד מהראשונים, חי ופעל במאה ה-13, ומחבר ספר המחכים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ונתן בן יהודה
נטלה
כסףנטלה היא כלי המשמש לנטילת ידיים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ונטלה
נזקי שכנים
נזקי שכנים (או דיני שכנים) הוא ענף במשפט העברי העוסק ביחסים משפטיים המתקיימים בין אנשים החיים בשכנות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ונזקי שכנים
נגישות בשבת
מתג הפעלת מעלית כמעלית שבת. מעלית שבת מאפשרת לשומרי מצוות, שעבורם טיפוס במדרגות הוא קשה או בלתי אפשרי, להתערות בחברה גם בשבתות. נגישות היא מידת התאמתה של מערכת לשימושם של אנשים בעלי יכולות גופניות, נפשיות ושכליות מגוונות ככל האפשר.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ונגישות בשבת
נושאי כליו של השולחן ערוך
571x571pxנושאי כליו של השולחן ערוך הוא שמם הקיבוצי של פרשני ספר השולחן ערוך אשר חיבר רבי יוסף קארו.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ונושאי כליו של השולחן ערוך
ספר מצוות קטן
ספר מצוות קטן (סמ"ק) (בשמו המקורי 'שבעת עמודי גולה') הוא ספר הלכה שחובר על ידי רבי יצחק מקורביל ופורסם במאה השלוש עשרה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וספר מצוות קטן
ספר מצוות גדול
ספר מצוות גדול (סמ"ג) הוא ספר הלכה המבאר את יסודות תרי"ג מצוות לפי התלמוד והפוסקים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וספר מצוות גדול
ספר הטורים
#הפניה ארבעה טורים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וספר הטורים
ספריית קרן ולמדונה
ספריית קרן ולמדונה (באנגלית, The Valmadonna Trust Library) הייתה אוסף של 13,000 ספרים מודפסים וכתבי יד בעברית ובאלפבית עברי.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וספריית קרן ולמדונה
ספרייה תורנית
ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וספרייה תורנית
סדר תפילות יום הכיפורים
במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וסדר תפילות יום הכיפורים
סדר ליל ראש השנה
סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וסדר ליל ראש השנה
עקרות הלכתית
"עקרות הלכתית" (לעיתים גם עקרות דתית או אי־פריון הלכתי) הוא מצב שבו אישה יהודייה בריאה ופוריה אינה יכולה להרות בשל קיום הלכות נידה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ועקרות הלכתית
ערב פסח שחל בשבת
ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וערב פסח שחל בשבת
עשרת הרוגי מלכות
בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ועשרת הרוגי מלכות
עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות
המונח עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות הוא כלל בהלכות שבת, ובהלכות צדקה, לפיו אדם שאין לו יכולת כלכלית לקיים את מצוות עונג שבת, עליו להימנע מלענג את השבת כדי לא להיזקק למתנות מהבריות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות
עלינו לשבח
עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ועלינו לשבח
עד הנה (סיפור)
עד הנה הוא נובלה בת חמישה-עשר פרקים, הסיפור הראשון מתוך קובץ הסיפורים "עד הנה" מאת הסופר ש"י עגנון.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ועד הנה (סיפור)
עדים זוממים
במשפט העברי, עדים זוממים הם עדים שעדותם התגלתה כעדות שקר, בעקבות עדות אחרת המעידה עליהם שהיו במקום אחר בזמן האירוע שהעידו עליו, וממילא לא יכלו להיות שם.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ועדים זוממים
עוני
עוני יתומים – תומאס קנינגטון עוני הוא מצב קיומי נתון, אשר בו אין לאדם, למשפחה או לקבוצת בני אדם המהווים יחידה כלכלית אחת, הכנסה נדרשת ואמצעים חומריים הולמים כדי לקיים את עצמם.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ועוני
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ועוז והדר
עובדין דחול
השחזת סכין בכלי מקצועי אסורה בכל אופן התמונה להמחשה בלבד. שכן בעץ מחובר אסורה מדרבנן כל השתמשות בשבת ויום טוב. בהלכות שבת, דברים האסורים משום עובדין דחול (מארמית, בעברית: מעשים של חול או מעשי חול) כינוי לפעולות שצורת עשייתם מבטאת אופי של יום חולין ולא אופי 'שבתי', או פעולות אשר נראות כמלאכות ודומות להן.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ועובדין דחול
עין משפט נר מצווה
העמוד הראשון של תלמוד בבלי בש"ס וילנה.שבחלק העליון של העמוד בצד שמאל, מדור ה"עין משפט נר מצוה". עין משפט נר מצוה הוא חיבורו של רבי יהושע בועז, על התלמוד בבלי, המכיל הפניות להלכות במשנה תורה להרמב"ם ובסמ"ג שנפסקו על פי הגמרא (מאוחר יותר נוספו גם ציונים להלכות המובאות בשולחן ערוך ובארבעה טורים ולפעמים גם להגהות הרמ"א).
לִרְאוֹת ארבעה טורים ועין משפט נר מצווה
עיר של יחיד
עיר של יחיד הוא כלל בהלכות עירוב חצרות המבדיל בין עיר של יחיד שאותה ניתן לערב באופן מוחלט, לבין עיר של רבים שיש להותיר בה חלק שאינו מעורב.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ועיר של יחיד
פני יהושע
"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ופני יהושע
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ופסח
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
לִרְאוֹת ארבעה טורים ופסוקי דזמרא
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ופסיקת הלכה
פרנס
פַּרְנָס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד) הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ופרנס
פוק חזי מאי עמא דבר
פוּק חָזִי מַאי עַמָא דָבַר (ארמית, בתרגום מילולי לעברית: צא וראה מה העם נוהג) הוא ביטוי תלמודי, ומשמעו שבשאלות שאין לגביהן פסק הלכה ברור - אפשר ללמוד כיצד לנהוג מתוך מנהג העם, וזאת תוך הנחה שלמנהג העם מסורת מבוססת שלא נודעה לנו, או שסיבה מטאפיזית כלשהי תגרום לציבור הרחב לעשות את המעשה הנכון (מעין "חוכמת ההמונים").
לִרְאוֹת ארבעה טורים ופוק חזי מאי עמא דבר
פולמוס התקיעה בשבת
תקיעת שופר. קבר רבי עקיבה יוסף שלזינגר פולמוס תקיעת שופר בשבת הוא ויכוח הלכתי שהתנהל בשנים ה'תרס"ה–ה'תרס"ו אודות קיום מצוות תקיעת שופר בשבת.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ופולמוס התקיעה בשבת
פובידל
פובידל (בצ'כית: povidla, בפולנית: powidła או 'powidło, בגרמנית: Pflaumenmus) היא מרקחת סמיכה העשויה שזיפים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ופובידל
פי תקרה יורד וסותם
מקום שחסרה בו רק מחיצה אחת, נאמר בו "פי תקרה" לפי כל הדעות, גם לפי הדעה המחמירה ביותר (שמואל, לפי פרשנות התוספות) פי תקרה יורד וסותם הוא כלל הלכתי בדיני מחיצה שמשמעו הוא שקצה תקרה הבולטת מהיקף המבנה אותו היא מקרה נחשבת כמחיצה, כלומר רואים את התקרה הבולטת כאילו היא יורדת עד הקרקע וסותמת את החלל שתחתיה, ובכך גורמת לשטח המקורה שתחתיה להיחשב כמוקף במחיצות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ופי תקרה יורד וסותם
צניעות (יהדות)
צניעות במשמעה הרחב מייצגת אופן התנהגות מוסרית שעיקרה הימנעות מהתנהגות מוחצנת האמורה להעיד על תכונותיו של האדם.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וצניעות (יהדות)
צפנים בתנ"ך
בנוסף לעיסוק הישיר בהבנת הטקסט התנ"כי, במגוון רחב של דרכי מחקר ופרשנות, יש העוסקים בחיפוש מידע מוצפן בתנ"ך, בטכניקות הצפנה שונות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וצפנים בתנ"ך
צבי הירש לוין
רבי צבי הירש לוין תחריט דיוקן הרב צבי הירש לוין משנת 1798 הרב צבי הירש (הירשל) לוין (נקרא גם צבי הירש ברלין; ה'תפ"א, 1721 - ה' באלול ה'תק"ס, 26 באוגוסט 1800), מגדולי רבני אשכנז בדורו, רב הקהילה בברלין בימי צמיחתה של תנועת ההשכלה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וצבי הירש לוין
צבי כץ
הרב צבי כץ (זסלב, ווהלין; אחרי ה'ש"ן, 1590 – ?), רב באירופה במאה ה-17, מחבר פירושים על השולחן ערוך.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וצבי כץ
צום תשעה בטבת
צום תשעה בטבת הוא תענית ביום ט' בטבת המופיע במגילת תענית בתרא.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וצום תשעה בטבת
צופן אתב"ש
צופן אתב"ש כתב אתב"ש, הנקרא גם "צופן אתב"ש", הוא צופן החלפה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וצופן אתב"ש
צורת הדף
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וצורת הדף
קהילת יהודי מז'יבוז'
קהילת יהודי מז'יבוז' היא הקהילה היהודית בעיירה מז'יבוז', שכיום באוקראינה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וקהילת יהודי מז'יבוז'
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וקורבן (יהדות)
קול הברה
קול הברה הוא מושג בהלכות תקיעת שופר, המתייחס לקול של תקיעה היוצא מהשופר, אלא שאינו נשמע ישיר ובאופן טבעי, אלא על ידי הד הבוקע ממקום חלול שממנו מתבצעת התקיעה, שבזה הוא נפגם ופוסל את התקיעה, והשומע אותו אינו יוצא בו ידי חובה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וקול הברה
קיצור סמ"ג
קיצור סמ"ג הוא ספר הלכות על סדר המצוות, אשר מהווה קיצור של ספר מצוות גדול, זהות מחברו נתונה במחלוקת קוטבית, היו שאמרו שמחברו נוצרי והיו שאמרו שמחברו יהודי.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וקיצור סמ"ג
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וקידוש
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ורמב"ן
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וראש השנה
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וראשונים
ראשית הגז
ראשית הגז היא מצוות עשה מהתורה לתת לכהן את ראשית הצמר מגז הצאן.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וראשית הגז
רשות הרבים (שבת)
בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ורשות הרבים (שבת)
רחמים אריה אברהם ארייאש
הרב רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש (אריאש) (? - כ"ג באלול התקצ"ט) היה רב, דיין, דרשן ופייטן באזמיר.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ורחמים אריה אברהם ארייאש
רחמים אליהו חזן
שער ספר ארח משפט לרבי רחמים אליהו חזן שאלוניקי תריח הרב רחמים אליהו חזן (?-1840) היה רב, פוסק ודרשן באזמיר.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ורחמים אליהו חזן
רחמים נסים יצחק פלאג'י
רבי רחמים נסים יצחק פלאג'י (פאלאג'י) רנ"י, כ"א בשבט ה'תקע"ד (1814) – ד' בניסן ה'תרס"ז (1907) היה רב, אב בית דין ופוסק באיזמיר, מחבר ספר יפה ללב.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ורחמים נסים יצחק פלאג'י
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ורב חסדא
רבן שמעון בן גמליאל הזקן
רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ורבן שמעון בן גמליאל הזקן
רבי חנינא סגן הכהנים
קבר רבי זכריה בן הקצב ורבי חנינא סגן הכהנים באזור כפר חנניה רבי חנינא (חנניה) סגן הכהנים היה תנא בדור הראשון.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ורבי חנינא סגן הכהנים
רבי חנינא בן תרדיון
רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ורבי חנינא בן תרדיון
רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול
פנים קבר רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא וכהן גדול המוזכר בדברי חז"ל ובאשר לזהותו ההיסטורית עם דמויות אחרות קיימים חילוקי דעות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול
שמעון ברוך אוחיון
רבי שמעון ברוך אוחיון (1906–1990) היה ראש ישיבת "כתר-תורה", ראש השוחטים והבודקים בעיר קזבלנקה שבמרוקו, ורבה של יפו.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושמעון ברוך אוחיון
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושמחת תורה
שמואל אבן אלבאז
רבי שמואל אבן אלבאז (רשב"א; ה'תנ"ז (1697) - ה'תק"ט (1749), היה רב, פוסק, דיין, מקובל, דרשן, משורר ופייטן. מחכמי מרוקו במאה ה-18.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושמואל אבן אלבאז
שמואל קאיידנובר
רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שע"ד, 1614 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושמואל קאיידנובר
שמואל חיון
ספר בני שמואל, שאלוניקי שע"ג הרב שמואל חיון (סביב ה'ש"כ, 1560 - ט"ז טבת ה'שס"ח, 5 בינואר 1608) היה פוסק הלכה, ראש ישיבה, אב בית הדין ורבה של סלוניקי, מחבר הספר 'בני שמואל' על חושן משפט.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושמואל חיון
שמואל גרמיזאן
הרב שמואל גרמיזאן (בקירוב 1605, ה'שס"ה – בקירוב 1675, ה'תל"ה) היה פוסק ספרדי, דרשן ומקובל, מגדולי חכמי ירושלים במאה ה-17, ומחברם של חיבורים רבים בכל מקצועות התורה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושמואל גרמיזאן
שמואל דניאל
הרב שמואל דניאל היה פוסק הלכה, מדייני שאלוניקי ובאזמיר במאה ה-17 ומחבר ספר זקן שמואל.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושמואל דניאל
שמואל הנגיד
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושמואל הנגיד
שמואל הסרדי
רבי שמואל הסרדי (ד'תתק"נ, 1190 - ה'ט"ז, 1256) היה מחכמי ספרד במחצית הראשונה של המאה ה-13, מחבר ספר התרומות העוסק בדיני ממונות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושמואל הסרדי
שמואל ירונדי
רבי שמואל ירונדי מגירונה (ה'צ"ה 1335 - ?) היה ראשון שחי ופעל בספרד במאה ה-14.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושמואל ירונדי
שמות רחובות בירושלים
שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושמות רחובות בירושלים
שמיטה
קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושמיטה
שאול נחמיאש
רבי שאול נחמיאש (ה'תק"ע 1810 – ה'תר"ל 1870, משוער), היה רב פוסק הלכה, מקובל, מחבר פורה וממנהגיה הרוחניים של העיר ורזאזאת שבמרוקו.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושאול נחמיאש
שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו
ש"י עגנון, מחבר הסיפור הקצר. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת ה'תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו
שני וחמישי
שני וחמישי הם שני ימים בשבוע שבהם נהוגים ביהדות מנהגים משותפים אחדים: קריאת התורה בבתי הכנסת, אחד הנוהגים המאפיינים את ימי שני וחמישי.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושני וחמישי
שניים מקרא ואחד תרגום
שניים מקרא ואחד תרגום (בראשי תיבות: שמו"ת) היא תקנה הלכתית לקרוא את פרשת השבוע פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת עם תרגום מדי שבוע.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושניים מקרא ואחד תרגום
שפתי כהן
שפתי כהן (בראשי תיבות - הש"ך), הוא פירוש על החלקים יורה דעה וחושן משפט מתוך השולחן ערוך, מאת הרב שבתי הכהן.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושפתי כהן
שרגא פייבל קנול
שרגא פייבל (פייבוס) קנול (Phoebus Knoll; ט"ז בחשוון תר"פ, 9 בנובמבר 1919 - כ"א בשבט תשע"ב, 14 בפברואר 2012) היה איש עסקים, מלונאי ופילנתרופ יהודי.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושרגא פייבל קנול
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושלמה לוריא
שלמה זלמן מוולוז'ין
הרב שלמה זלמן מוולוז'ין (נקרא בפי כל בשם "רבי זעלמעלע") (כ"ו בסיוון ה'תקט"ז - י"ג באדר ה'תקמ"ח), תלמיד הגר"א, אחיו של רבי חיים מוולוז'ין, נודע כבקי בכל התורה ובעל הנהגות ייחודיות, נפטר בצעירותו בחיי הגר"א.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושלמה זלמן מוולוז'ין
שלום מרדכי שבדרון
רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (כ"ז בניסן תקצ"ה, 26 באפריל 1835 - ט"ז בשבט תרע"א, 14 בפברואר 1911), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן היה רב ופוסק מפורסם בגליציה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושלום מרדכי שבדרון
שלום שמן
מארי שלום (סאלם) שמן (ה'ת"ר – סיוון ה'תרס"ה, 1840 – יוני 1905), היה מגדולי רבני צנעא שבתימן, סגן ראש הישיבה הכללית בצנעא, דיין ופוסק.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושלום שמן
שלום הדאיה
הרב שלום הדאיה (ה'תרכ"ד, 1864 - י"ג בכסלו ה'תש"ה, 30 באוקטובר 1944) היה אב בית הדין לעדת הספרדים בירושלים, וראש ישיבת המקובלים בית אל ומגדולי חכמי ארם צובא וירושלים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושלום הדאיה
שטר (משפט עברי)
שטר הוא מסמך הלכתי, המשמש בדרך כלל כראייה על זכויותיו של המחזיק בו.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושטר (משפט עברי)
שבעת המשקים
שבעת המשקים הם שבעה סוגי נוזלים המוגדרים בהלכה כ"משקה", ויש להם דינים ייחודיים בהלכות טומאה וטהרה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושבעת המשקים
שבת הגדול
שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושבת הגדול
שבתי הכהן
ציור נפוץ המיוחס בטעות לש"ך (הדמות היא הרב חיים דייטשמן) המצבה שעל קברו רבי שבתי הכהן (מכונה הש"ך; 1622, ה'שפ"ב – 8 בפברואר 1663, א' באדר א' ה'תכ"ג (לפי גרסה אחרת נפטר ב-א' באדר ה'תכ"ב)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושבתי הכהן
שומר אבדה
שומר אבדה הוא אדם שמצא אבדה, אשר יש חיוב להשיבה לבעליה, ובינתיים, עד שישיב אותה בפועל לבעלים, חל עליו דין שומר לגבי האבדה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושומר אבדה
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושולחן ערוך
שישים ריבוא
שישים ריבּוֹא (600,000) הוא מספר החוזר מספר פעמים בתורה, ויש לו משמעויות הלכתיות ואגדתיות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושישים ריבוא
שיבולי הלקט
שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ושיבולי הלקט
תענית
ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותענית
תענית צדיקים
תענית צדיקים הן כינוי לתעניות שנהגו לצום יחידים בעם ישראל בימים מסוימים בעקבות אסונות שאירעו במשך הדורות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותענית צדיקים
תערובת (הלכה)
ביעור חמץ במסגרת דיני הכשרות שבהלכה, תערובת היא דבר אסור ודבר מותר שהתערבבו, כגון מזון כשר עם מזון טרף או כלי כשר עם כלי טרף.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותערובת (הלכה)
תפילת מנחה
ללא.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותפילת מנחה
תפילת ערבית של שבת
תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותפילת ערבית של שבת
תפילת תשלומים
קצין צה"ל, עשהאל לובוצקי בזמן תפילה במלחמת לבנון השנייה תפילת תשלומים (בספרות ההלכתית נהגה: תפילת תשלומין), היא תפילה שמתפלל אדם שהחסיר בשוגג אחת מן התפילות, וזמנה של התפילה המקורית כבר עבר, והוא משלימה בזמן התפילה הבאה ביום.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותפילת תשלומים
תפילת הטבת חלום
תפילת הטבת חלום היא תפילה המוזכרת בתלמוד כנאמרת על חלום מטריד.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותפילת הטבת חלום
תקנות הקהילה
תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותקנות הקהילה
תקיעת שופר
תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותקיעת שופר
תשב"ץ קטן
תשב"ץ קטן (או בשמו המקורי: תשב"ץ) הוא חיבור הלכתי מרבי שמשון בן צדוק (בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות), תלמידו ומשמשו של מהר"ם מרוטנבורג, שכתב וערך את תוכן הספר מתוך פסיקותיו והנהגותיו של רבו המהר"ם.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותשב"ץ קטן
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותלמוד תורה (מצווה)
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותלמוד בבלי
תורת האדם (ספר)
תורת האדם הוא ספר הלכה שחיבר הרמב"ן על ההלכות הנוגעות לסוף ימי האדם, בין הנושאים בספר: הלכות הנוגעות לרפואה, דיני קבורה והלכות אבלות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותורת האדם (ספר)
תורתו אומנותו
תורתו אֻמָּנותו הוא מונח המתאר אדם שלימוד תורה (תורתו) הוא עיסוקו העיקרי (אומנותו - מקצועו), ובכך מקבל מעמד מיוחד בהלכה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותורתו אומנותו
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותורה
תולדות הדפוס העברי
מכונת דפוס עתיקה אחד הגליונות שמשערים שהודפס באביניון ב-1444-כ1446. הגליונות תוארכו לפי סימן המים שנמצא באמצע הגיליון (ניתן לראות אותו בהגדלה) תחיה אגדת פועלי הדפוס בירושלים, 1933 הדפוס העברי החל במאה ה-15, בעיקר מאמצע המאה עם מהפכת הדפוס.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ותולדות הדפוס העברי
לוי סעדיה נחמני
הרב לוי סעדיה נחמני (י"א באדר א' ה'תרפ"א, 19 בפברואר 1921 – ז' בשבט ה'תשנ"ה 8 בינואר 1995) היה רב, דרשן, סופר בית דין וראש ישיבת מקובלים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ולוי סעדיה נחמני
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וליל הסדר
ליב חנליש
רבי יהודה ליב חנה'ליש (נפטר בכ"א בשבט ה'שנ"ו; מכונה בדרך כלל: ר' ליב חנליש, ובראשי תיבות: מהרל"ח) היה ראש ישיבה בלובלין, ומחבר "חידושי מהרל"ח" על ספר ארבעה טורים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וליב חנליש
טבילת עזרא
טבילת עזרא היא טבילה שתיקן עזרא הסופר למי שנטמא בטומאת קרי, ורוצה ללמוד תורה או להתפלל.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וטבילת עזרא
טורים
טורים היה שבועון ספרותי עברי שיצא לאור בתל אביב בידי חבורת סופרים, משוררים, מתרגמים ועורכים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וטורים
זמן טלית ותפילין
זמן טלית ותפילין (מכונה גם זמן ציצית או מִשֶּׁיַּכִּיר, ובראשי תיבות זמן טו"ת) הוא נקודת זמן הלכתית, בין עלות השחר לבין הנץ החמה, המשמשת בהלכה להגדרת תחילת היום לעניינים שונים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וזמן טלית ותפילין
זליגמן בר
זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825 – 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה וד"ר לבלשנות יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וזליגמן בר
זכות אבות
זכות אבות הוא מושג ביהדות, שפירושו שהקב"ה מיטיב לעם ישראל מחמת זכות האבות אברהם, יצחק ויעקב, אף כאשר 'הבנים', עם ישראל, אינם זכאים לכך בזכות עצמם.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וזכות אבות
זכירת יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים. ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828. זכירת יציאת מצרים היא אחת ממצוות הזכירה שבתורה, לפיהם חובה על כל יהודי לזכור את נס יציאת מצרים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וזכירת יציאת מצרים
חציצה
בהלכה היהודית חציצה היא שכבה היוצרת הפרדה בין שני גופים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם, לדוגמה בין גוף האדם למי מקווה בשעת טבילה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וחציצה
חזרת הש"ץ
חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וחזרת הש"ץ
חורבן העולם באלף השביעי
על פי התלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וחורבן העולם באלף השביעי
חושן משפט
חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וחושן משפט
חוג חזון איש
חוג חזון איש (בעגה החרדית: חזונאישניקים) הוא קבוצה בציבור החרדי ליטאי הפוסקת ומדגישה את ההליכה בדרכו של החזון איש, הרב אברהם ישעיהו קרליץ.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וחוג חזון איש
חיים מרדכי רולר
הרב חיים מרדכי רולר (כ"ח באדר תרכ"ח, 1868–ט' בחשוון תש"ז, אוקטובר 1946) היה הרב של טרגו ניאמץ במשך כיובל שנים, מחבר שו"ת "באר חיים מרדכי".
לִרְאוֹת ארבעה טורים וחיים מרדכי רולר
חיים אברהם ישראל
הרב חיים אברהם ישראל (מכונה גם מהר"א ישראל) היה פוסק, שד"ר, ורב הקהילה היהודית באנקונה שבאיטליה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וחיים אברהם ישראל
חיים קניבסקי
יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וחיים קניבסקי
חיים בנבנישתי
רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי"ב) (איסטנבול, ה'שס"ג, 1603 – איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וחיים בנבנישתי
חיים ושלום
ספר חיים ושלום הוא ספר שאלות ותשובות בנושאים השייכים לסדר אבן העזר בטור ובשולחן ערוך בשני חלקים שחיבר רבי חיים פאלאג'י.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וחיים ושלום
בנבנשתי
קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ובנבנשתי
בנימין אטיאס
הרב בנימין (בינו) אטיאס (נולד בשנת תשכ"ח, 1968) הוא הרב הראשי הספרדי ואב"ד בפתח תקווה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ובנימין אטיאס
ברוך שאמר
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר היא ברכה הפותחת את פסוקי דזמרא הנאמרים בתפילת שחרית.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וברוך שאמר
ברוך בן יצחק
עמוד השער של החיבור "ספר התרומה", ורשה - ירושלים רבי ברוך בן רבי יצחק (1140 לערך - 1211) היה תלמיד חכם ופוסק, מבעלי התוספות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וברוך בן יצחק
ברוך הוא וברוך שמו
ברוך הוא וברוך שמו הן מילות שבח שנהוג לומר כתגובה לשמיעת שם ה'.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וברוך הוא וברוך שמו
ברכת חכם הרזים
ברכת חכם הרזים היא ברכה מברכות הראייה, הנאמרת כאשר אדם רואה שישים ריבוא (600,000) איש מישראל המכונסים במקום אחד.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וברכת חכם הרזים
ברכת ברוך ה' לעולם
ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וברכת ברוך ה' לעולם
ברכת בורא נפשות
ברכת בורא נפשות היא ברכה אחרונה הנאמרת לאחר אכילת רוב סוגי המזון, למעט מוצרי בצק (לחם ועוגות), יין ופירות שנשתבחה בהן הארץ, שאחריהם נאמרת ברכת המזון או ברכת מעין שלוש.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וברכת בורא נפשות
ברכת השיר
ברכת השיר היא ברכה הנאמרת בסיום ליל הסדר לאחר קריאת ההלל.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וברכת השיר
ברכות התורה
ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וברכות התורה
בשר שנתעלם מן העין
דין בשר שנתעלם מן העין הוא אחד מדיני כשרות בהלכה היהודית, אשר לפיו חל איסור לאכול בשר אשר לפחות לזמן-מה לא היה בהשגחת יהודי, מחשש שמא הוחלף על ידי עורבים, עכברים או אדם, בבשר שאינו כשר.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ובשר שנתעלם מן העין
בועל ארמית
בספרות ההלכה, בועל ארמית הוא יהודי המקיים יחסי מין עם גויה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ובועל ארמית
ביאה שלא כדרכה
בהלכה היהודית, ביאה שלא כדרכה (בראשי תיבות בשל"כ) הוא הכינוי המקובל ליחסי מין אנאליים הטרוסקסואליים, בהם הגבר מחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של האישה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וביאה שלא כדרכה
בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
מצבת רבי מרדכי מרגליות בבית הקברות בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, המוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א (על שם הרמ"א הקבור בו), הוא בית קברות שנוסד בפרבר קז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ובית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
בית יוסף
בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ובית יוסף
גרשון אדלשטיין
הרב גרשון אדלשטיין הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (ב' באייר ה'תרפ"ג, 18 באפריל 1923 — י' בסיוון ה'תשפ"ג, 30 במאי 2023) היה ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, מנהיג הציבור החרדי־ליטאי, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וגרשון אדלשטיין
גבאי צדקה
גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וגבאי צדקה
גבעת פינחס
אלעזר ולפינחס, תמונה מראשית המאה ה-20 מתפללים בקברי אלעזר ואיתמר מתפללים בקברי שבעים הזקנים קבר פנחס, כפי שתועד בשנת 1881 גִּבְעַת פִּינְחָס היא אתר בשומרון, בכפר הפלסטיני עוורתא, דרומית לשכם וסמוך ליישוב איתמר.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וגבעת פינחס
דפוס אברהם כונת
טור אורח חיים דפוס אברהם כּוֹנָת (Conat) היה אחד מבתי הדפוס העבריים הראשונים בהיסטוריה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ודפוס אברהם כונת
דפוס ראשון
בעולם ההדרת הספרים וההוצאה לאור, דְפוּס רִאשׁוֹן הוא המהדורה הראשונה של ספר שהופיעה בדפוס, לאחר גרסאות קודמות שהועתקו בכתב יד.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ודפוס ראשון
דפוס רוזנקרנץ
דפוס רוֹזֶנקרַנץ (בתחילה דפוס פין ורוזנקרנץ (לעיתים דפוס פין), אחר-כך רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה בית דפוס והוצאת ספרים עבריים שפעלו בעיר וילנה שבצפון-מערב רוסיה (ליטא) משנת 1863 ועד ראשית המאה ה-20.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ודפוס רוזנקרנץ
דרשו ד' ועוזו
"דרשו" - קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה, הוא ארגון הפועל בקרב המגזר החרדי ומטרתו לעודד אברכים ובחורי ישיבות ללימוד הדף היומי וההלכה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ודרשו ד' ועוזו
דרכי משה
דרכי משה הוא חיבור על ספר ארבעה טורים, שכתב הרמ"א באמצע המאה ה-16.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ודרכי משה
דבר שלא בא לעולם
דבר שלא בא לעולם הוא מושג תלמודי, המתאר התחייבות אדם כלפי חפץ שאינו קיים עדיין או שלא נמצא בבעלותו, דבר הגורם לבעייתיות בנוגע ליכולת האדם להחיל בחפץ חלות כלשהי, כדוגמת מכירה, הקדשה ומעשר.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ודבר שלא בא לעולם
דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה
דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה הוא איסור לומר בעל פה דבר הכתוב בתנ"ך.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ודברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה
דוב לנדו
הרב אפרים דוב לנדו (נכתב לפעמים לנדא; נולד בז' בניסן ה'תר"ץ, 5 באפריל 1930) הוא רב חרדי-ליטאי בולט, ממנהיגי הציבור הליטאי, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, מרבני חוג חזון איש, וחבר נשיאות ועד הישיבות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ודוב לנדו
דוד זכות
רבי דוד זכות (ה'תקל"ח, 1778 - כ"ט באייר ה'תרכ"ה, מאי 1865) היה רב ומחבר בקהילת מודנה, איטליה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ודוד זכות
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ודוד הלוי סגל
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
לִרְאוֹת ארבעה טורים והמאה ה-13
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והמאה ה-17
המפה
המפה (נקרא גם הגהות הרמ"א) הוא חיבורו החשוב ביותר של רבי משה איסרליש (הרמ"א), ובו תוספות והתאמות לספר "שולחן ערוך" (שכתב רבי יוסף קארו) על-פי עדות אשכנז.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והמפה
המתנה בין בשר לחלב
בהלכות כשרות, המתנה בין בשר לחלב היא תקנת חכמים המחייבת המתנה בין אכילת מאכלי בשר למאכלי חלב (במקרה הפוך שטיפת הפה והידיים, ואכילת דבר מה ביניהם, תספיק).
לִרְאוֹת ארבעה טורים והמתנה בין בשר לחלב
המדפיסים העליץ
דף השער של שו"ת רבי שלום שכנא מלובלין שהודפס על ידי יוהנס העליץ לאחר שהמיר את דתו. קרקוב שנת ה'ש'. המדפיסים הֶעלִיץ (או האליץ; בכתיב עברי: הליץ) היו שלושה אחים יהודיים בפולין של אמצע המאה ה-15, שייסדו את בית הדפוס היהודי הראשון בקרקוב בסביבות שנת ה'ר"ץ.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והמדפיסים העליץ
הלעיטהו לרשע וימות
הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָע וְיָמוֹת הוא ביטוי תלמודי ועיקרון הלכתי, שבמשמעותו הפשוטה מציין יחס של אדישות ושוויון נפש, ולעיתים אף של עידוד, לכך שאדם המוגדר בהלכה כרשע ייכשל בעבירות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והלעיטהו לרשע וימות
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והלוח העברי
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והלכה
הלכות ארבעת המינים
ערבות (אגודים יחד בעלה של לולב הכרוך סביבם). משמאלם - האתרוג. ערבות. הלכות ארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות, הן הלכות העוסקות בסדרה של תנאים שלמדו חכמים מפסוקי התורה, שחסרונו של אחד מהם באחד מארבעת המינים הניטלים, פוסל את כשרותו של אותו המין לנטילה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והלכות ארבעת המינים
הלכות עירובין
הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והלכות עירובין
הלכות רב אלפס
הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והלכות רב אלפס
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
לִרְאוֹת ארבעה טורים והלכות ליל הסדר
הלכות בית הכסא
הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).
לִרְאוֹת ארבעה טורים והלכות בית הכסא
הטפת דם ברית
ברית מילה הטפת דם ברית הוא פעולה הנעשית במקרים בהם אין אפשרות לבצע את תהליך המילה כהלכה, כגון בתינוק שנולד כשהוא נימול, או בגוי נימול שרוצה להתגייר.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והטפת דם ברית
הטור
#הפניה ארבעה טורים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והטור
הטורים
#הפניה ארבעה טורים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והטורים
הבדלה
נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והבדלה
הגאון מווילנה
רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והגאון מווילנה
הגדת רוטשילד
הא לחמא עניא מתוך הגדת רוטשילד, מאוסף הספרייה הלאומית. הגדת רוטשילד (Ms. Heb. 4° 6130) היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בצפון איטליה סביב שנת 1450.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והגדת רוטשילד
הוצאת זרע לבטלה
הוצאת שכבת זרע לבטלה (בראשי תיבות: הוז"ל או שז"ל; נקרא גם כן החטא הידוע) הוא מונח הלכתי המתייחס לשפיכת נוזל זרע שלא במסגרת יחסי מין עם אישה, על ידי אוננות, קרי לילה או משגל נסוג.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והוצאת זרע לבטלה
הושע רבינוביץ
הרב ד"ר הושע רבינוביץ הוא מזקני תלמידיהם של הרצי"ה קוק והרב אברהם שפירא, מחבר הספרים מאורות הרצי"ה וחוקר תורני, לשעבר רבם של קיבוץ חפץ חיים ובארות יצחק וראש כולל האידרא.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והושע רבינוביץ
הושענות
אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והושענות
היזק ראייה
בדיני המשפט העברי, היזק ראייה הוא פגיעה בפרטיות הזולת באמצעות הצצה לתוך רשותו.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והיזק ראייה
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
לִרְאוֹת ארבעה טורים והיברובוקס
וסת השבוע
וסת השבוע לפי ההלכה היהודית הוא אחד מהווסתות האוסרים את הבעל והאישה בתשמיש המיטה, מחשש שמא תראה האישה באותו הזמן דם נידה, ותטמא.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ווסת השבוע
וידוי מעשרות
וידוי מעשרות בהלכה (בלשון חז"ל: וידוי מעשר) הוא נוסח הנאמר לאחר ביעור מעשרות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ווידוי מעשרות
כ"א בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א שבט היא ברוב השנים פרשת משפטים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וכ"א בשבט
כרפס
כרפס הוא ירק הנכלל בקערת ליל הסדר, ומוטבל ונאכל בליל הסדר - הלילה הראשון של פסח.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וכרפס
כתב רש"י
כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וכתב רש"י
כתובת בנין דכרין
כתובת בנין דכרין (עברית: כתובת בנים זכרים) היא תקנת חז"ל ולפיה, כחלק מהכתובה, על הבעל להבטיח את זכויותיהם של בניה של האשה ולכתוב: - הבנים הזכרים שיוולדו לך ממני, יירשו את כסף הכתובה, מלבד החלק שאותו הם מקבלים יחד עם אחיהם (מאם אחרת).
לִרְאוֹת ארבעה טורים וכתובת בנין דכרין
כל דאלים גבר
כָּל דַּאֲלִים גָּבַר (בארמית: כל החזק - גובר) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא, ביחס למקרים שבהם אין כל דרך לבית הדין לברר את האמת, ופירושו: האלים שבידיו הכוח - זוכה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וכל דאלים גבר
כל העיר כולה כארבע אמות
כל העיר כולה כארבע אמות הוא כלל בהלכות תחומין האומר כי דינה של שטח עיר לעניין תחום שבת, מחושב כשטח של ארבע אמות בלבד, מותר ללכת את כל העיר בחופשיות ואין היא עולה לחשבון אלפיים האמה המותרים ללכת לפי כללי תחום שבת, ולכן אם שבת אדם בעיר - מותר לו ללכת בכל מרחבי העיר, וכן בכל תחומה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וכל העיר כולה כארבע אמות
כלי הדיינים
כלי הדיינים הם כלים שעל הדיינים להחזיק במושב בית הדין, בעת ניהול הדיון ומטרתם העיקרית היא לאכוף את ביצוע פסק הדין, או לסייע לקיומו.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וכלי הדיינים
כליפא בן מלכא
ר' כליפא בן מלכא (רכב"ם; כינה עצמו בשם 'אסף', נולד ה'ת"ם-נפטר ג' באלול תק"ל) היה רב, מקובל, בלשן ופייטן בן יהדות מרוקו, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-18.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וכליפא בן מלכא
כיסוי החלות
כיסוי לחלה כיסוי החלות הוא מנהג הלכתי עתיק לפיו יש לכסות את החלות של סעודת השבת בשעת הקידוש.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וכיסוי החלות
י"ב בתמוז
רבי יוסף יצחק שניאורסון.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וי"ב בתמוז
ימי טוהר
בהלכה, ימי טוהר אלו ימים בהם יולדת הרואה דם מרחמה אינה נטמאת מכך ככל נידה או זבה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וימי טוהר
יעקב (פירושונים)
* קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויעקב (פירושונים)
יעקב עמדין
פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויעקב עמדין
יעקב קמנצקי
הרב יעקב קמנֶצקי (כ' באדר א' תרנ"א, 28 בפברואר 1891 - כ"ט באדר א' תשמ"ו, 1986) היה ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק וחבר מועצת גדולי התורה באמריקה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויעקב קמנצקי
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויעקב בן אשר
יעקב בן חביב
ר' יעקב בן שלמה אבן חביב (סביב שנת ה'ר"י, 1450 - ה'רע"ו, 1516) היה מגדולי חכמי ספרד ומנהיג קהילת מגורשי ספרד הגדולה בסלוניקי, מחבר הספר עין יעקב וחיבורים נוספים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויעקב בן חביב
יעקב בריט
רבי יעקב בריט, 1883 לערך רבי יעקב בַּרִיט (לעיתים: באריט או ברי"ט, כונה גם: רבי יעקב קובנר; כ"א באלול תקנ"ז, 12 בספטמבר 1797 - ליל כ"ז באדר א' תרמ"ג, 5 במרץ 1883) היה רב וראש ישיבה ומדינאי יהודי-ליטאי.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויעקב בריט
יעקב בכרך
הרב יעקב בכרך (י"א באייר ה'תקפ"ד, 9 במאי 1824 - כ"ד בטבת ה'תרנ"ז, 29 בדצמבר 1896) היה למדן וחוקר תורני.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויעקב בכרך
יצחק אבן גיאת
רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב), לוסנה — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, פוסק, ראש ישיבה, פרשן, ומשורר יהודי.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויצחק אבן גיאת
יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)
רבי יצחק אבוהב (1433–1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר שעסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויצחק אבוהב (גאון קסטיליה)
יצחק אייזיק מטירנא
רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויצחק אייזיק מטירנא
יצחק קארו
רבי יצחק קארו (נולד בטולדו בשנת רי"ח (1458) - נפטר בשנת רצ"ה (1535)) היה ראש ישיבה, דרשן, ורופא, ממגורשי ספרד.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויצחק קארו
יצחק זעקיל עטהויזן
רבי יצחק זעקיל עטהויזן (בגרמנית: Etthausen; ה'תמ"ה, 1685 – ז' באלול ה'תקכ"ג, 16 באוגוסט 1763) היה רב אשכנזי, שכיהן ברבנות במספר קהילות בגרמניה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויצחק זעקיל עטהויזן
יצחק הלבן
רבינו יצחק "הלבן" בן יעקב מבוהמיה (מכונה גם בראשי תיבות ר"י הלבן), היה אחד מבעלי התוספות במאה ה-12, מתלמידי רבינו תם והריב"א משפיירא.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויצחק הלבן
יצחק הלוי
רבי יצחק בר אלעזר הלוי (מכונה בשם: רבי יצחק סגן לויה; 1000–1080 ד'תש"ס-ד'תת"מ בקירוב), מרבני אשכנז מהעיר וורמיזא, ואחד משלושת רבותיו המובהקים של רש"י.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויצחק הלוי
ישעיה די טראני
רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (סביב ד'תתקכ"ה, 1165~ - סביב ה' אלפים 1240~).
לִרְאוֹת ארבעה טורים וישעיה די טראני
ישיבת כסא רחמים
250px ישיבת כסא רחמים היא ישיבה חרדית ספרדית בבני ברק.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וישיבת כסא רחמים
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וישיבה
יחיאל בן הרא"ש
רבי יחיאל בן הרא"ש היה רב ופוסק מתקופת הראשונים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויחיאל בן הרא"ש
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויהדות מרוקו
יהדות טולדו
פנים בית הכנסת אל טרנסיטו, שנבנה בעיר בשנת 1356 (מומלץ ברזולוציה גבוהה) Emiliano García-Page, נשיא המדינה ורעייתו היהודים בעיר טולדו, בירת ממלכת קסטיליה ובתקופות אחדות גם בירת שליטי ספרד, עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויהדות טולדו
יהושע פלק כץ
רבי יהושע פלק (ולק) בן אלכסנדר הכהן כץ (מכונה לעיתים מהרו"ך; ה'שט"ו, 1555 בערך – י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614) היה מראשוני נושאי הכלים של הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויהושע פלק כץ
יהודה רוזאניס
הרב יהודה רוזאניס (ה'תי"ז, 1657 – כ"ב בניסן ה'תפ"ז, 1727) היה רב ופוסק טורקי נודע, חיבר ספרים שונים, המפורסם והמשפיע שבהם הוא משנה למלך על משנה תורה לרמב"ם.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויהודה רוזאניס
יהודה בן הרא"ש
רבי יהודה בן הרא"ש (ט' באב ה'ל', 1270 - י"ז בתמוז ה'ק"ט, 1349), פוסק הלכה מהראשונים, בנו וממלא מקומו של הרא"ש.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויהודה בן הרא"ש
יהודה בכרך
רבי יהודה בכרך (ה'תקל"ה, 1775 - ליל שבת כ"ט בניסן ה'תר"ו, 24 באפריל 1846) היה רב ליטאי, רבה של סייני שבפלך סובאלק בליטא (כיום בצפון-מזרח פולין).
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויהודה בכרך
יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים
ציור קיר בבית כנסת בפולין, עם נוסח התפילה תפילת יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים, היא קטע תפילה שנאמר ברוב קהילות אשכנז בימי שני וחמישי לאחר הקריאה בתורה קודם הכנסת ספר התורה לארון הקודש.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויהי רצון מלפני אבינו שבשמיים
יו"ד
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויו"ד
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויואל סירקיש
יום ליקוט עצמות
בהלכה היהודית, יום ליקוט עצמות הוא היום בו אוספים את עצמות הנפטר מקברו הזמני, ומעבירים אותן אל קבר קבוע.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויום ליקוט עצמות
יום טוב אלנקווה
שער ספר שביתת יום טוב לרבי יום טוב אלנקווה הרב יום טוב אלנאקוה (אלנקוה) (?-1786) היה רב, מו"ץ ואב בית דין בקושטא.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויום טוב אלנקווה
יוסף מייא
הרב יוסף מייא (ה' בטבת ה'תקכ"ה, 29 בדצמבר 1764 – ד' בכסלו ה'תקע"א, 1 בדצמבר 1810) היה רב ואב בית דין ברסלאו, ובעל בית דפוס.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויוסף מייא
יוסף אסכנדרני
רבי יוסף בן אברהם אסכנדרני (או סכנדרני) המוכר בכינוי ר"י אסכנדרני, היה פוסק הלכה וראש ישיבה בעיר צפת בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויוסף אסכנדרני
יוסף איסקפה
רבי יוסף בן שאול איסקפה או אישקאפא (ה'ש"ל, 1570 – כ"ו בטבת ה'תכ"ב, 17 בינואר 1662) היה ראש ישיבה באיזמיר, ומגדולי רבני העיר ומחבר ספר ראש יוסף.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויוסף איסקפה
יוסף סמט
הרב יוסף סמט (נכתב גם סאמעט) (נולד ב-תשי"ט) הוא עורך תורני ומייסד עוז והדר ומשמש כעורך הראשי של התלמוד בבלי ופרויקטים נוספים במכון.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויוסף סמט
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויוסף קארו
יוסף רוזין
הרב רוזין בצעירותו הלווייתותמונה להחלפה יוסף רוזין, תחילת המאה ה-20 הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגצ'ובר או הגאון הרוגצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר תרצ"ו, 5 במרץ 1936) היה רבה של העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס בלטביה), מחבר סדרת ספרי השו"ת והפרשנות צפנת פענח.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויוסף רוזין
יוסף שמואל אבואלעפייא
רבי יוסף שמואל אבואלעפייא (אבולעפיה; ה'תר"ה, 1845 – כ' בתשרי ה'תר"ן, 15 באוקטובר 1889) היה מחכמי טבריה ושד"ר, כיהן במשרות רבניות בכמה מערי מרוקו.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויוסף שמואל אבואלעפייא
יוסף שרייבר
הרב חזקיהו יוסף שרייבר (נולד בשנת תשי"ד, 1954) הוא ראש ישיבת מהרי"ל-אבן ישראל, בירושלים.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויוסף שרייבר
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויורה דעה
יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם
יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם הוא ביטוי מאת אחד העם, הטוען שהשבת הגנה על עם ישראל יותר משעם ישראל שמרו עליה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים ויותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם
ייאוש שלא מדעת
סוגיית ייאוש שלא מדעת היא סוגיה מפורסמת בתלמוד, במסכת בבא מציעא העוסקת במעמדה ההלכתי של השבת אבדה שאין בה סימנים המחייבים להשיבה, באופן שנמצאה לפני שנודע לבעליה שאבדה וממילא עדיין לא הספיקו הבעלים להתייאש ממנה.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וייאוש שלא מדעת
ייהרג ואל יעבור
ייהרג ובל יעבור הוא דין הנאמר בעניינן של מצוות העומדות על פי ההלכה מעל פיקוח נפש.
לִרְאוֹת ארבעה טורים וייהרג ואל יעבור
אזכור
ידוע גם בשם ארבעת הטורים, טור (ספר).
, אברהם בן אביגדור (פראג), אברהם הכהן סקלי, אבדה מדעת, אהרן אלפנדרי, אהרן ששון (רב), אהרן לפפה, אהרון הכהן מלוניל, אורח נטה ללון, אורח חיים (שולחן ערוך), אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, אכילת דג עם בשר, אכילה בסוכה, אין אדם פורע תוך זמנו, אין הולכין בממון אחר הרוב, אינקונבולה, איסור אכילת קטניות בפסח, איסור לינת לילה, איסור דבוק, איסור והיתר, איזהו מקומן, איגרת שנה טובה, נסים גבאי, נתן בן יהודה, נטלה, נזקי שכנים, נגישות בשבת, נושאי כליו של השולחן ערוך, ספר מצוות קטן, ספר מצוות גדול, ספר הטורים, ספריית קרן ולמדונה, ספרייה תורנית, סדר תפילות יום הכיפורים, סדר ליל ראש השנה, עקרות הלכתית, ערב פסח שחל בשבת, עשרת הרוגי מלכות, עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, עלינו לשבח, עד הנה (סיפור), עדים זוממים, עוני, עוז והדר, עובדין דחול, עין משפט נר מצווה, עיר של יחיד, פני יהושע, פסח, פסוקי דזמרא, פסיקת הלכה, פרנס, פוק חזי מאי עמא דבר, פולמוס התקיעה בשבת, פובידל, פי תקרה יורד וסותם, צניעות (יהדות), צפנים בתנ"ך, צבי הירש לוין, צבי כץ, צום תשעה בטבת, צופן אתב"ש, צורת הדף, קהילת יהודי מז'יבוז', קורבן (יהדות), קול הברה, קיצור סמ"ג, קידוש, רמב"ן, ראש השנה, ראשונים, ראשית הגז, רשות הרבים (שבת), רחמים אריה אברהם ארייאש, רחמים אליהו חזן, רחמים נסים יצחק פלאג'י, רב חסדא, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבי חנינא סגן הכהנים, רבי חנינא בן תרדיון, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, שמעון ברוך אוחיון, שמחת תורה, שמואל אבן אלבאז, שמואל קאיידנובר, שמואל חיון, שמואל גרמיזאן, שמואל דניאל, שמואל הנגיד, שמואל הסרדי, שמואל ירונדי, שמות רחובות בירושלים, שמיטה, שאול נחמיאש, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שני וחמישי, שניים מקרא ואחד תרגום, שפתי כהן, שרגא פייבל קנול, שלמה לוריא, שלמה זלמן מוולוז'ין, שלום מרדכי שבדרון, שלום שמן, שלום הדאיה, שטר (משפט עברי), שבעת המשקים, שבת הגדול, שבתי הכהן, שומר אבדה, שולחן ערוך, שישים ריבוא, שיבולי הלקט, תענית, תענית צדיקים, תערובת (הלכה), תפילת מנחה, תפילת ערבית של שבת, תפילת תשלומים, תפילת הטבת חלום, תקנות הקהילה, תקיעת שופר, תשב"ץ קטן, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי, תורת האדם (ספר), תורתו אומנותו, תורה, תולדות הדפוס העברי, לוי סעדיה נחמני, ליל הסדר, ליב חנליש, טבילת עזרא, טורים, זמן טלית ותפילין, זליגמן בר, זכות אבות, זכירת יציאת מצרים, חציצה, חזרת הש"ץ, חורבן העולם באלף השביעי, חושן משפט, חוג חזון איש, חיים מרדכי רולר, חיים אברהם ישראל, חיים קניבסקי, חיים בנבנישתי, חיים ושלום, בנבנשתי, בנימין אטיאס, ברוך שאמר, ברוך בן יצחק, ברוך הוא וברוך שמו, ברכת חכם הרזים, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת בורא נפשות, ברכת השיר, ברכות התורה, בשר שנתעלם מן העין, בועל ארמית, ביאה שלא כדרכה, בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, בית יוסף, גרשון אדלשטיין, גבאי צדקה, גבעת פינחס, דפוס אברהם כונת, דפוס ראשון, דפוס רוזנקרנץ, דרשו ד' ועוזו, דרכי משה, דבר שלא בא לעולם, דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה, דוב לנדו, דוד זכות, דוד הלוי סגל, המאה ה-13, המאה ה-17, המפה, המתנה בין בשר לחלב, המדפיסים העליץ, הלעיטהו לרשע וימות, הלוח העברי, הלכה, הלכות ארבעת המינים, הלכות עירובין, הלכות רב אלפס, הלכות ליל הסדר, הלכות בית הכסא, הטפת דם ברית, הטור, הטורים, הבדלה, הגאון מווילנה, הגדת רוטשילד, הוצאת זרע לבטלה, הושע רבינוביץ, הושענות, היזק ראייה, היברובוקס, וסת השבוע, וידוי מעשרות, כ"א בשבט, כרפס, כתב רש"י, כתובת בנין דכרין, כל דאלים גבר, כל העיר כולה כארבע אמות, כלי הדיינים, כליפא בן מלכא, כיסוי החלות, י"ב בתמוז, ימי טוהר, יעקב (פירושונים), יעקב עמדין, יעקב קמנצקי, יעקב בן אשר, יעקב בן חביב, יעקב בריט, יעקב בכרך, יצחק אבן גיאת, יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), יצחק אייזיק מטירנא, יצחק קארו, יצחק זעקיל עטהויזן, יצחק הלבן, יצחק הלוי, ישעיה די טראני, ישיבת כסא רחמים, ישיבה, יחיאל בן הרא"ש, יהדות מרוקו, יהדות טולדו, יהושע פלק כץ, יהודה רוזאניס, יהודה בן הרא"ש, יהודה בכרך, יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים, יו"ד, יואל סירקיש, יום ליקוט עצמות, יום טוב אלנקווה, יוסף מייא, יוסף אסכנדרני, יוסף איסקפה, יוסף סמט, יוסף קארו, יוסף רוזין, יוסף שמואל אבואלעפייא, יוסף שרייבר, יורה דעה, יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם, ייאוש שלא מדעת, ייהרג ואל יעבור.