סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בחיי בן אשר

מַדָד בחיי בן אשר

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה. [1]

121 יחסים: מנוח הנדל, מסכת כלה, מעשה בני האלוהים, מעשה יהודה ותמר, מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל, מרדכי ליב קצנלנבוגן, משפחת שונצינו, מחלוקת קורח ועדתו, מה לכהן בבית הקברות, מיקרוקוסמוס (פילוסופיה), אסנת, אפרים גוטליב, אשת יפת תואר, אליהו לואנץ, אבנר מבורגוס, אברהם בר חייא, אבימלך מלך גרר, אגדה (יהדות), אודם (אבן חן מקראית), אכילת דג עם חלב, אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אין בעל הנס מכיר בנסו, איסור משכב אח עם אחות, איתן האזרחי, נרות שבת ויום טוב, נדב ואביהוא, נופך (אבן חן מקראית), ספר הזוהר, ספר הישר (אגדה), עקדת יצחק, עשרת הרוגי מלכות, עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, עוף החול, עולם שנה נפש, פרשני המקרא היהודים, פוטי פרע כהן און, פירוש הרמב"ן לתורה, צאינה וראינה, צלם אלוהים, קללת האדם והאשה, קהלת רבה, קונרד פליקן, קורבן (יהדות), קורבן אשם, קין והבל, רמב"ן, ראשונים, רשב"א, רבנו חננאל, רבנו בחיי, ..., רבי עקיבא, שמונת הפסוקים האחרונים בתורה, שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא, שאלת חלום, שם טוב אבן שפרוט, שבע האמנויות החופשיות, שבט שמעון, שבו, שושן (עיר), שוהם (אבן חן מקראית), שילוח הקן, תנ"ך, תורת המלך, תורת השמיטות, תורה, תורה מן השמים, תיבת נח, לא תנאף, לשם, לוחות הברית, ליצנות (יהדות), טופז, טוב שבגויים הרוג, זוגות (חשש), חמישה קולות, חסורי מחסרא, חלק (יחידת מידה), חלומות פרעה, חטא המתאוננים, חורבן העולם באלף השביעי, חושן, חוה, חיבור ספר הזוהר, חיים דוב שעוועל, בן אשר, ברקת (אבן חן מקראית), בריחת משה למדין, בת קול, בגדי כהונה, בכל, גבולי יחזקאל, דן בן יוסף אשכנזי, דת ומדע, דוד מלך ישראל חי וקיים, דילוגי אותיות בתורה, דיבר הכתוב בהווה, המאה ה-14, השם המפורש, השחתת הזקן, השגחה, הבא להורגך השכם להורגו, הדס מצוי, הושענא רבה, הכובש נבואתו, כתם פז, כתונת (בגד כהונה), כל הנערים, כד הקמח, י"ג מידות, יעקב מרגליות (נירנברג), יעקב שור, יעילות תפילה, יצחק סגי נהור, ירוחם ליינר, יחס היהדות לתורת האבולוציה, יחסי אישות (הלכה), יהלום (אבן חן מקראית), יהוא, יהושע אבן שועיב, יום-טוב ליפמן הלר, יוסף ואשת פוטיפר. להרחיב מדד (71 יותר) »

מנוח הנדל

רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטא – כ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומנוח הנדל · ראה עוד »

מסכת כלה

שער '''מסכת כלה''' במהדורה משנת 1789 מסכת כלה היא חיבור הנמנה עם המסכתות הקטנות.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומסכת כלה · ראה עוד »

מעשה בני האלוהים

"וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה"ש פסל מ-1923 מאת דניאל צ'סטר פרנץ'. מעשה בני האלוהים ובנות האדם או חטא בני האלוהים, הוא סיפור המופיע בספר בראשית פרק ו', פסוקים א'-ד'.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומעשה בני האלוהים · ראה עוד »

מעשה יהודה ותמר

יהודה מוסר לתמר את הערבונות בעוד תמר מכסה פניה כדי שיהודה לא יזהה אותה. ציור מאת אחד מתלמידיו של רמברנדט (בסביבות 1650–1660) מעשה יהודה ותמר הוא סיפור מקראי המורכב מכמה שלבים.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומעשה יהודה ותמר · ראה עוד »

מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל

לוח המקומות הקדושים (ראשית המאה ה-20) מאת משה בן יצחק מזרחי. סביב הר הבית (כיפת הסלע), מופיעים קבר שמואל, קבר רחל, מערת המכפלה והעיר ירושלים. לוח זכוכית צבוע, מעוטר בנייר מוזהב. הר הבית (מכיוון דרום-מערב) המבנה שעל מערת המכפלה מתפללות בקבר רחל איור של קבר יוסף מהמאה ה-19 תפילה בקבר דוד המלך 250px מתפללות בקבר שמואל הנביא קבר זכריה (מימין) וקבר בני חזיר (משמאל)קברי הסנהדרין בשלהי המאה ה-19 קבר רבן גמליאל ביבנה הבניין שעל קבר רבי מאיר בעל הנס בארץ ישראל ישנם אתרים רבים הנחשבים כמקומות קדושים ליהודים.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל · ראה עוד »

מרדכי ליב קצנלנבוגן

הרב מרדכי ליב הלוי קצנלנבוגן (1954 - כ' בסיון ה'תשפ"א, 31 במאי 2021) היה עורך ומחבר תורני במוסד הרב קוק.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומרדכי ליב קצנלנבוגן · ראה עוד »

משפחת שונצינו

סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומשפחת שונצינו · ראה עוד »

מחלוקת קורח ועדתו

מות קורח, דתן ואבירם, ציור מאת גוסטב דורה מחלוקת קורח ועדתו הוא סיפור מקראי, המופיע ב.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומחלוקת קורח ועדתו · ראה עוד »

מה לכהן בבית הקברות

שלט בבית העלמין בחולון מה לכהן בבית הקברות?! הוא ביטוי עברי, המבטא תמיהה על אדם שנקשר למקום או לאירוע, שלכאורה לא היה אמור להמצא בו מחמת פחיתותו של המקום או האירוע.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומה לכהן בבית הקברות · ראה עוד »

מיקרוקוסמוס (פילוסופיה)

האדם כמיקרוקוסמוס (האדם עולם קטן) היא תפיסה הרווחת בתרבויות שונות, ולפיה האדם מקבילה מדויקת של העולם בכללותו.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומיקרוקוסמוס (פילוסופיה) · ראה עוד »

אסנת

אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן הייתה אשת יוסף שניתנה לו על ידי פרעה, לאחר שיוסף פתר את חלומות פרעה, והתמנה למשנה למלך.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואסנת · ראה עוד »

אפרים גוטליב

אפרים גוטליב אפרים גוטליב (7 בינואר 1921 – 13 באוקטובר 1973) היה פרופסור לספרות הקבלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואפרים גוטליב · ראה עוד »

אשת יפת תואר

אשת יפת תואר הוא מונח הלכתי לאישה מאויבי ישראל שנלקחה בשבי בעת מלחמה וחייל מישראל חושק בה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואשת יפת תואר · ראה עוד »

אליהו לואנץ

רבי אליהו בר משה לואנץ אשכנזי (כ"ג באייר ה'שכ"ד מאי 1564 – כ"א בתמוז ה'שצ"ו, 1636) נודע בשם רבי אליהו בעל שם היה רב, מקובל, דרשן ופייטן אשכנזי.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואליהו לואנץ · ראה עוד »

אבנר מבורגוס

אבנר מבורגוס (1260–1347 לערך) היה רופא, ראש ישיבה ופילוסוף יהודי שהתגורר בצפון קסטיליה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואבנר מבורגוס · ראה עוד »

אברהם בר חייא

רבי אברהם בר חייא היה תלמיד חכם, מתמטיקאי, אסטרונום ופילוסוף יהודי שפעל בשלהי המאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12 בברצלונה שבספרד.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואברהם בר חייא · ראה עוד »

אבימלך מלך גרר

אבימלך מפייס את אברהם באברהםאֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, מלך פלשתים, דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית בשל קשריה עם אברהם ויצחק.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואבימלך מלך גרר · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אודם (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) אֹדֶם היא האבן הראשונה בטור הראשון בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט ראובן.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואודם (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

אכילת דג עם חלב

אכילת דג עם חלב היא נושא לדיון הלכתי.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואכילת דג עם חלב · ראה עוד »

אין מקרא יוצא מידי פשוטו

אין מקרא יוצא מידי פשוטו הוא כלל תלמודי הקובע שבמקרים בהם דרשו חז"ל פסוק מסוים שלא על פי פשוטו, אין מתעלמים לחלוטין מהבנתו הפשוטה וניתן ללמוד ממנו גם את מה שנראה מפשוטו.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואין מקרא יוצא מידי פשוטו · ראה עוד »

אין בעל הנס מכיר בנסו

אין בעל הנס מכיר בנסו הוא ביטוי עברי, שמקורו בתלמוד.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואין בעל הנס מכיר בנסו · ראה עוד »

איסור משכב אח עם אחות

איסור משכב אח עם אחותו כולל שניים מתוך מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואיסור משכב אח עם אחות · ראה עוד »

איתן האזרחי

משוררי תהלים: דָוִד (במרכז), אָסָף (משמאל), הֵימָן ואֵיתָן הָאֶזְרָחִים (שניהם מימין, איתן לובש גלימה אדומה), על חלון כנסייה בלגניצה, פולין אֵיתָן הָאֶזְרָחִי, הוא משורר וחכם המוזכר בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואיתן האזרחי · ראה עוד »

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »

נדב ואביהוא

"עונש נדב ואביהוא", ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו, 1896 על פי המקרא, נָדָב וַאֲבִיהוּא היו בניו של אהרן הכהן, ואחיהם של אלעזר ואיתמר.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ונדב ואביהוא · ראה עוד »

נופך (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) נֹפֶךְ היא האבן הראשונה בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט יהודה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ונופך (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וספר הזוהר · ראה עוד »

ספר הישר (אגדה)

שער ספר הישר במהדורה הראשונה, ונציה, שפ"ה (1625) סֵפֶר הַיָּשָׁר הוא חיבור מימי הביניים שלא נודע מי חיברו.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וספר הישר (אגדה) · ראה עוד »

עקדת יצחק

עקדת יצחק, 1635 עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה משמעותה קשירה) היא סיפור מקראי המופיע ב: אברהם עקד את יצחק בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, על פי מצוותו של אלוהים, וברגע האחרון שלפני פעולת השחיטה, מלאך אלוהים ציווה אותו להימנע מלשחוט את בנו, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים".

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ועקדת יצחק · ראה עוד »

עשרת הרוגי מלכות

בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »

עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות

הקשת של נח. ג'וסף אנטון קוך. 1803בלעם ואתונו. צויר בידי רמברנדט, 1626 הציור "משה והלוחות" של רמברנדט, 1659 עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות הם עשרה עצמים שעל פי חז"ל במשנה נבראו ברגע האחרון של סיום בריאת העולם, בערב שבת בראשית קודם שנשלמה הבריאה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ועשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות · ראה עוד »

עוף החול

250px עוף החול (ביוונית עתיקה: Φοῖνιξ, פוינִיקְס) הוא ציפור האש הקדושה במיתולוגיה המצרית, היוונית ובמיתולוגיות אחרות.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ועוף החול · ראה עוד »

עולם שנה נפש

עולם, שנה, נפש (או - בראשי תיבות - עש"ן) הוא מושג בקבלה (וגם בפילוסופיה היהודית) המציין את אחידות שלושת המֵמדים או הצירים המרכזיים של הבריאה: ציר המרחב (עולם), ציר הזמן (שנה) וציר האנושות (או בעלי החיים) (נפש).

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ועולם שנה נפש · ראה עוד »

פרשני המקרא היהודים

פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ופרשני המקרא היהודים · ראה עוד »

פוטי פרע כהן און

פּוֹטִי פֶרַע (בנוסח תימן: פּוֹטִיפֶרַע) כֹּהֵן אֹן הוא דמות מקראית, שהיה כהן העיר המצרית העתיקה און (הליופוליס), שהייתה מרכז עיקרי לפולחן אלילי לאלי השמש אתום ורע.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ופוטי פרע כהן און · ראה עוד »

פירוש הרמב"ן לתורה

פירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה פירוש הרמב"ן לתורה הוא אחד מספרי היסוד לפרשנות המקרא והאמונה היהודית.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ופירוש הרמב"ן לתורה · ראה עוד »

צאינה וראינה

צְאֶנָה וּרְאֶינָה (בהגייה אשכנזית: "צֶנוֹ וּרֶאנוֹ") או טייטש-חומש (יידיש: "חומש יידיש") הוא ספר תורני ביידיש לנשות ישראל, שכתב הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי ב-1616.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וצאינה וראינה · ראה עוד »

צלם אלוהים

צלם אלוהים הוא ביטוי ומושג תאולוגי, שמשמעותו שהאדם נבדל מכל היצורים החיים מכיוון שהוא נברא בצלם אלוהים וטבועה בו מהות אלוהית, הקובעת לו הערכה מיוחדת, וכן סטנדרטים של התנהגות.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וצלם אלוהים · ראה עוד »

קללת האדם והאשה

בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם. ציור משנת 1889 המתאר את קציר החיטה. קללת האדם והאשה היא מושג, המהווה חלק מהסיפור המקראי על חטא האכילה מעץ הדעת.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וקללת האדם והאשה · ראה עוד »

קהלת רבה

קהלת רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש אגדה על קהלת שנערך בארץ ישראל במאות 6-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וקהלת רבה · ראה עוד »

קונרד פליקן

קונרד פליקן (בגרמנית Conrad Kürsner, בלטינית Conradus Pellicanus, 8 בינואר 1478 רופך באלזס - 6 במאי 1556 ציריך), היה גרמני פרוטסטנטי, הומניסט, תאולוג, הבראיסט ופרופסור לתאולוגיה ולשפה העברית והיוונית, שפעל בעיקר בשווייץ.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וקונרד פליקן · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן אשם

קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וקורבן אשם · ראה עוד »

קין והבל

מוזיאון לתולדות האמנות בווינה סיפור קַיִן והֶבֶל, המופיע בתחילתו של ספר בראשית, הוא סיפור מקראי על קנאה ורצח בין אחים.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וקין והבל · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ורמב"ן · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וראשונים · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ורשב"א · ראה עוד »

רבנו חננאל

רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ורבנו חננאל · ראה עוד »

רבנו בחיי

בחיי.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ורבנו בחיי · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ורבי עקיבא · ראה עוד »

שמונת הפסוקים האחרונים בתורה

שמונת הפסוקים האחרונים בתורה הם כינוי לפסוקים האחרונים שבסוף פרשת וזאת הברכה, המתארים את מות משה רבנו וקבורתו ואת שאירע בעקבות זאת, והם מסיימים את ספר דברים ואת חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ושמונת הפסוקים האחרונים בתורה · ראה עוד »

שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא

בסיפורי המקרא מופיעות דמויות רבות ללא ציון שמן.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ושמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא · ראה עוד »

שאלת חלום

שאלת חלום היא פעולה, מאגית לרוב, הנעשית לפני השינה על מנת לקבל בחלום מענה לשאלות בהלכה, בקבלה, או אף בצרכים אישיים.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ושאלת חלום · ראה עוד »

שם טוב אבן שפרוט

שם טוב אִבְּן שַפְרוּט (בספרדית: Shem-Tob ben Isaac Shaprut de Tudela); היה הוגה דעות ורופא יהודי ספרדי, מהעיר טולדו, שפעל במחצית השנייה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ושם טוב אבן שפרוט · ראה עוד »

שבע האמנויות החופשיות

שבע האמנויות החופשיות, פרנצ'סקו פזלינו, 1450 שבע האמנויות החופשיות, איור מתוך '''גן התענוגות''' מאת הראד מלנדסברג (המאה ה-12). במרכז: סוקרטס ואפלטון. שבע האמנויות החופשיות (בלטינית: Septem artes liberales) היו מקצועות הליבה שנלמדו בבתי הספר הקתדרליים והנזיריים בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ושבע האמנויות החופשיות · ראה עוד »

שבט שמעון

בול המוקדש לשבט שמעון שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ושבט שמעון · ראה עוד »

שבו

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) שְׁבוֹ היא האבן השנייה בטור השלישי בחושן של הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט נפתלי או לשבט גד.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ושבו · ראה עוד »

שושן (עיר)

אלף השני לפנה"ס אתר בעיר שושן, המיוחס כמקום קבורתו של דניאל (קיימים עוד חמישה אתרים בעיראק, באיראן ובאוזבקיסטן המיוחסים כמקום קבורתו של דניאל) שׁוּשָׁן (בפרסית: شوش שוּש) היא עיר פרסית עתיקה באיראן של היום, כ-250 ק"מ מזרחית לחידקל.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ושושן (עיר) · ראה עוד »

שוהם (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) שֹׁהַם היא האבן הרביעית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבטי בני יוסף: לשבט מנשה ולשבט אפרים.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ושוהם (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

שילוח הקן

ביהדות, מצוות "שילוח הקן" היא מצווה מן התורה, הנוגעת לדרך בה יש לנהוג כאשר נתקלים בקן ציפורים, ורוצים לקחת את הביצים והגוזלים.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ושילוח הקן · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ותנ"ך · ראה עוד »

תורת המלך

תורת המלך הוא ספר הלכתי מאת הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור מישיבת עוד יוסף חי שביצהר.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ותורת המלך · ראה עוד »

תורת השמיטות

תורת השמיטות היא תורה קבלית קוסמוגנית וקוסמולוגית המתארת את העולם כנברא ונחרב במחזורים של 7,000 שנה (שמיטה) ושל 50,000 שנה (יובל).

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ותורת השמיטות · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ותורה · ראה עוד »

תורה מן השמים

תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות (וכן בנצרות ובאסלאם), כנאמר בתורה על עצמה, לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לעם ישראל.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ותורה מן השמים · ראה עוד »

תיבת נח

נח בונה את התיבה ב, תֵּבַת נֹחַ היא תיבת עץ ענקית, שבנה נח במצוות אלוהים, ובה מילט את עצמו ומשפחתו וזוגות מכל מיני בעלי החיים, מאבדון ב שהציף את כל פני הארץ.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ותיבת נח · ראה עוד »

לא תנאף

לֹא תִנְאָף היא מצוות לא תעשה על קיום יחסי מין בין אישה נשואה לגבר זר.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ולא תנאף · ראה עוד »

לשם

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) לֶשֶׁם היא האבן הראשונה בטור השלישי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט דן.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ולשם · ראה עוד »

לוחות הברית

ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ולוחות הברית · ראה עוד »

ליצנות (יהדות)

ביהדות, ליצנות היא התנהגות או הלך רוח המאופיינים בקלות דעת, בטלה, בליינות וזלזול בערכים.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וליצנות (יהדות) · ראה עוד »

טופז

טופז הוא מינרל נזוסיליקטי - (סיליקטים במבנה בצורת איים) המכיל אלומיניום ופלואור השייך לקבוצת הסילימניט.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וטופז · ראה עוד »

טוב שבגויים הרוג

ויכוח דתי בין מלומדים נוצרים ויהודים, חיתוך עץ של יוהאן פון ארמסשהיים מ-1483 טוֹב שֶׁבַּגּוֹיִים הֲרוֹג הוא חלק ממאמר המופיע בספרות חז"ל בשם רבי שמעון בר יוחאי.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וטוב שבגויים הרוג · ראה עוד »

זוגות (חשש)

החשש מזוגות הוא אמונה יהודית המופיעה בתלמוד הבבלי, ולפיה יש להימנע מעשיית דבר מספר זוגי של פעמים מחשש שהעושה כן יוזק על ידי שדים, או כשפים.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וזוגות (חשש) · ראה עוד »

חמישה קולות

חמישה קולות הוא מושג תלמודי, הנאמר לגבי שמחת חתן וכלה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וחמישה קולות · ראה עוד »

חסורי מחסרא

חַסוּרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָּנֵי (בתרגום חופשי מארמית: "הנוסחה חסרה ולקויה, אלא כך יש לשְנות:") הוא ביטוי וכלל תלמודי המופיע בתלמוד כתירוץ קושייה על דברי המשנה (או הברייתא) - באמצעות "הגהת" דברי המשנה ועריכתה על ידי הוספת מילים הנותנים למשנה הבנה שונה מכפי שהיא הייתה נראית בפשטותה בנוסחה המקורית שלה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וחסורי מחסרא · ראה עוד »

חלק (יחידת מידה)

חלק הוא יחידת זמן המשמשת לחישוב החודשים, התקופות, והשנים בלוח העברי.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וחלק (יחידת מידה) · ראה עוד »

חלומות פרעה

יוסף פותר את חלום פרעה, ציור מאת הצייר ההולנדי, בן המאה ה-16, אנטוני ון מונטפורט חלומות פרעה הוא סיפור מקראי המופיע ב, ומשולב בסיפור הגדול על יוסף ואחיו, בסוף סיפורי האבות בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וחלומות פרעה · ראה עוד »

חטא המתאוננים

חטא המתאוננים הוא מאורע מקראי שאירע סמוך לעזיבת עם ישראל את הר סיני במסעם אל קדש ברנע שממנה שלחו את שנים עשר המרגלים שיתורו את הארץ במטרה להתכונן לכניסה אליה ולכיבושה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וחטא המתאוננים · ראה עוד »

חורבן העולם באלף השביעי

על פי התלמוד, חורבן העולם עתיד להיות בתחילת האלף השביעי, באחרית הימים לאחר ביאת המשיח וימות המשיח.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וחורבן העולם באלף השביעי · ראה עוד »

חושן

אבני החושן בחזית בית הכנסת הספרדי המרכזי ברמת גן שיצר האמן משה סעידי חוֹשֶׁן, או בשמו המלא חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, היה אחד משמונת בגדי הכהן הגדול בעת ששירת בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וחושן · ראה עוד »

חוה

כגציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק חַוָּה, היא האישה והאם הראשונה לפי ספר בראשית.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וחוה · ראה עוד »

חיבור ספר הזוהר

כריכת ההוצאה הראשונה של ספר הזוהר, מנטובה 1558 ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וחיבור ספר הזוהר · ראה עוד »

חיים דוב שעוועל

הרב חיים דוב (צ'ארלס) שעוועל (קרי: שֶוֶול; באנגלית: Charles Ber Chavel), כ"א בתמוז תרס"ו, 14 ביולי 1906 – כ"ט באייר תשמ"ב, 22 במאי 1982) היה רב וחוקר ומהדיר ספרות תורנית. עורך כתב העת התורני "הדרום".

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וחיים דוב שעוועל · ראה עוד »

בן אשר

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ובן אשר · ראה עוד »

ברקת (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) בָּרֶקֶת היא האבן השלישית בטור הראשון בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט לוי.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וברקת (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

בריחת משה למדין

Alexandre Bida: משה, רועה את צאן יתרו במדין בריחת משה למדין הוא סיפור מקראי, המופיע בתחילת ספר שמות, המתרחש בתחילת תקופת שעבוד בני ישראל במצרים ביד פרעה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ובריחת משה למדין · ראה עוד »

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ובת קול · ראה עוד »

בגדי כהונה

כהן גדול בבגדי הכהונה בתיאורי המקרא, בגדי כהונה (ידועים גם בשמות: בגדי שרד או בגדי קודש) הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ובגדי כהונה · ראה עוד »

בכל

על פי האגדה, בכל הייתה בתו של אברהם אבינו.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ובכל · ראה עוד »

גבולי יחזקאל

מיל מדרום להר המוריה גבולי יחזקאל (או גבולות יחזקאל) הם גבולות ארץ ישראל כפי שמתואר בספר יחזקאל.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וגבולי יחזקאל · ראה עוד »

דן בן יוסף אשכנזי

רבי דן בן יוסף אשכנזי (את הכינוי אשכנזי קיבל בספרד בעקבות מוצאו) חי ופעל באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-13, ובהמשך היגר לספרד שם פעל עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ודן בן יוסף אשכנזי · ראה עוד »

דת ומדע

טיפאני מנסה להציג הרמוניה בין דת למדע המונח דת ומדע, במשמעותו הרחבה, כולל כל ידע והגות השייכים להקשרים שבין תחומי הדת והמדע.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ודת ומדע · ראה עוד »

דוד מלך ישראל חי וקיים

הכיתוב '''דוד מלך ישראל חי וקיים''' בקבר דוד המלך דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם הוא משפט שמקורו בתלמוד הבבלי כמילת קוד שנועדה להודיע על מולד הלבנה בזמן גזירת שמד.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ודוד מלך ישראל חי וקיים · ראה עוד »

דילוגי אותיות בתורה

קצר.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ודילוגי אותיות בתורה · ראה עוד »

דיבר הכתוב בהווה

דיבר הכתוב בהווה (או דבר שנאמר במקצת והוא נוהג בכל) הוא כלל בפרשנות ההלכתית למקרא ולמשנה, לפיו לעיתים נוקט מקור הלכתי בדוגמה פרטית מסוימת לדין ('מקרה פרטי'), דוגמה שנבחרה על פי המקרה המצוי ביותר למעשה (ה"הווה"), אך הכוונה היא שמהדוגמה הפרטית נלמד את הדין לכל המקרה הכללי, כלומר לכל הדוגמאות הקרובות למקרה שצוין במפורש בכתוב.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ודיבר הכתוב בהווה · ראה עוד »

המאה ה-14

המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר והמאה ה-14 · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר והשם המפורש · ראה עוד »

השחתת הזקן

השחתת הזקן היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לגברים לגלח את שער הזקן באופנים מסוימים.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר והשחתת הזקן · ראה עוד »

השגחה

בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר והשגחה · ראה עוד »

הבא להורגך השכם להורגו

ביהדות, הבא להורגך השכם להורגו הוא כלל מוסרי שמשמעותו כי לאדם מותר להתגונן ולהציל את חייו במחיר חיי מי שמסכן אותו, כהגנה עצמית.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר והבא להורגך השכם להורגו · ראה עוד »

הדס מצוי

הֲדַס מָצוּי (שם מדעי: Myrtus communis) הוא שיח יְרוֹק־עַד ריחני, בעל פרחים לבנים, אחד מתוך שלושה בסוג הדס (שם מדעי: Myrtus).

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר והדס מצוי · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר והושענא רבה · ראה עוד »

הכובש נבואתו

הכובש נבואתו (בספרות התנאית: הכובש את נבואתו או הכובש על נבואתו) הוא נביא הנמנע מלהעביר את תוכן ההתגלות אל מי שבשבילו או בשבילם נתגלתה לו הנבואה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר והכובש נבואתו · ראה עוד »

כתם פז

כתם פז הוא חיבור קבלי מן המאה השש-עשרה, אשר נכתב על ידי המקובל רבי שמעון לביא (רש"ל).

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וכתם פז · ראה עוד »

כתונת (בגד כהונה)

במקרא, הכתונת היא כמין חלוק מפשתן לבן שלבשו הכהנים במקדש, אחד מארבעה בגדי הכהונה אותם לובש כל כהן ("כהן הדיוט". לכהן הגדול יש ארבעה בגדים נוספים).

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וכתונת (בגד כהונה) · ראה עוד »

כל הנערים

עליית כל הנערים היא שמה של אחת מהעליות לתורה שנהגו בשמחת תורה.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וכל הנערים · ראה עוד »

כד הקמח

#הפניה בחיי בן אשר.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וכד הקמח · ראה עוד »

י"ג מידות

שלש עשרה מידות של רחמים, הידועות בכינוי י"ג מידות, הן, לפי היהדות, מידותיו הרחומות שבהן מתאפיין ה'.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וי"ג מידות · ראה עוד »

יעקב מרגליות (נירנברג)

רבי יעקב בן משה מרגליות (או מרגלית) היה רב, פוסק וראש ישיבה מרכזי באירופה בתקופת המעבר שבין תקופת הראשונים לאחרונים.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויעקב מרגליות (נירנברג) · ראה עוד »

יעקב שור

הרב יעקב שור (ט"ז באלול ה'תרי"ג, ספטמבר 1853 – כ"ח באב תרפ"ד, אוגוסט 1924) היה אחד מרבני העיר קיטוב, זכה לתואר "הגאון מקיטוב" והיה מרבניה הבולטים של יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויעקב שור · ראה עוד »

יעילות תפילה

בדתות שונות בעולם נהוג לפנות לאל בתפילה ובבקשות שונות, באמונה שהאל יענה לתפילה וימלא את הבקשות.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויעילות תפילה · ראה עוד »

יצחק סגי נהור

רבי יצחק סגי נהור (1160–1235), הידוע גם בשם ריס"ן, היה מהמקובלים הראשונים בפרובאנס שבצרפת, בנו של הראב"ד.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויצחק סגי נהור · ראה עוד »

ירוחם ליינר

רבי ירוחם ליינר (בכתיב יידי - ליינער; ה' בסיוון תרמ"ח - כ' באב תשכ"ד) היה אדמו"ר בארצות הברית מבית חסידות איזביצה ראדזין, חוקר תורני, ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וירוחם ליינר · ראה עוד »

יחס היהדות לתורת האבולוציה

בריאת העולם בכתב היד, ספר הרשומות מנירנברג, שנת 1493 האבולוציה, היא תאוריה מדעית המקובלת כיום כקונצנזוס מדעי, מאתגרת את תפיסת בריאת העולם כפי שהיא מתוארת בתנ"ך ובמסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויחס היהדות לתורת האבולוציה · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יהלום (אבן חן מקראית)

איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) יָהֲלֹם היא האבן השלישית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט זבולון.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויהלום (אבן חן מקראית) · ראה עוד »

יהוא

יהוא הורג את איזבל. ציור מעשה ידי אנדראה קלסטי מהמחצית הראשונה של המאה ה-17. יֵהוּא בֶן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי (גם יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי) היה מלך ישראל ולפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 842 עד 814 לפנה"ס, לאחר שביצע הפיכה נגד קודמו, יורם.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויהוא · ראה עוד »

יהושע אבן שועיב

רבי יהושע אבן שועיב (1280 בקירוב - 1340 בקירוב), רב ספרדי המפורסם בספר הדרשות שלו.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויהושע אבן שועיב · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן הלר

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »

יוסף ואשת פוטיפר

אשת פוטיפר אוחזת בבגדו של יוסף בניסיון לשכנעו לשכב עימה. סימון קנטריני (1612-1648)מעשה יוסף ואשת פוטיפר הוא סיפור מקראי שמובא בפרשת וישב ב, המהווה חלק ממחזור סיפורי יוסף ואחיו.

חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויוסף ואשת פוטיפר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בחיי_בן_אשר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »