תִקשׁוֹרֶת

1494 יחסים: Lover Lover Lover, ממלכת פרס, ממלכת החשמונאים, ממלכת ישראל המאוחדת, מאמר תאולוגי-מדיני, מאניה ביאליק, מאור חכמי המערב, מאורות הדף היומי, מאיר ש"ץ, מאיר יהודה גץ, מנסיאס, מנשה (מלך יהודה), מנלאוס (כהן גדול), מנזר סנט אטיין, מנזר המצלבה, מנזר הצלוב בטומאר, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מקובר, מנחם בן יהודה, מנחם בגין, מנחם בורשטין, מנחם די לונזאנו, מנחם החברוני, מנחת מאפה תנור, מנחת מרחשת, מנחת מחבת, מנחת סולת, מנחת סוטה, מנחת חוטא, מנחת חינוך (ספר), מנחת העומר, מנחת כהן, מנגינות עבריות, מנדאים, מנהגי שבת בתנועת החסידות, מנורת המאור, מנורת הכנסת, מנורה, מניין המצוות על פי ספר החינוך, מסדר אבירי היכל שלמה, מסורת (יהדות), מסכת מידות, מסכת נידה, מסכת סנהדרין, מסכת סוכה, מסכת פסחים, מסכת שקלים, מסכת שבועות, מסכת זבחים, מסכת חגיגה, ..., מסכת גיטין, מסכת כריתות, מסכת יומא, מסירות נפש ביהדות, מעמד האישה ביהדות, מעמד הר הזיתים, מעמדות (יהדות), מערת ניקנור, מערת הסלע, מערבית, מערות מורבעת, מערכת (פירושונים), מערכת התמיד, מערכות המסתור של בר כוכבא, מעשר, מעשר שני, מעשר בהמה, מעלה עשן, מעלין בקודש (כתב עת), מעט מן האור, מעון, מעוז צור, מעיל, מעיל (בגד כהונה), מעילה (הלכה), מפת אברהם בר-יעקב (הגדת אמסטרדם), מצנפת (בגד כהונה), מצפה ימים, מצה, מצודת החקרא, מצוות מינוי מלך, מצוות ערבה במקדש, מצוות תכלת, מצוות בניין בית המקדש, מצוות הקהל, מצוות התלויות בארץ, מצוות כתיבת ספר תורה, מצווה לשמוע דברי חכמים, מציאת ספר התורה בימי יאשיהו, מקרא ביכורים, מקדש, מקדש חוניו, מקדש השומרונים בהר גריזים, מקדש הורדוס, מקדש ירבעם, מקדש יב, מקדשי ממלכת ישראל, מקווה, מר בריה דרבנא, מרקוס אנטוניוס יוליאנוס, מרקוס ליקיניוס קראסוס, מרקוס ויפסניוס אגריפה, מרתף השואה, מרחשת, מרד חנילאי וחסינאי, מרד בר כוכבא, מרד החשמונאים, מרדכי גיחון, מרדכי הכהן, מרדכי היהודי, מרור, מרורים, מרווה, מרכז מנורה, מרים גז-אביגל, מרים, אם ישו, מרידות יהודה ברומא, משמר (פירושונים), משמרת חזיר, משמרת בילגה, משמרות כהונה, משנה, משנה תורה, משפט כהן, משפחת בית טוביה, משפחות כהן, משקה חריף, משתה בלשאצר, משל בעל הכרם, משל החוח והארז, משל כיכרי הכסף, משה, משה אלשיך, משה איסרליש, משה פייגלין, משה רוזנבליט, משה ריישר, משה שמואל שפירא (באר יעקב), משה חפץ, משה חגיז, משה בן קלונימוס, משה דאשקולה גירונדי, משה הררי, משכן שילה, משכן גלגל, משכן גבעון, משיח, מתן בסתר, מתנות כהונה, מתפללים ליד הכותל המערבי, מתתיה בן שמואל, מתתיהו בן תאופילוס (הראשון), מתתיהו הכהן, מתחם אוגוסטה ויקטוריה, מלאכת ממחק, מלאכי, מלח בישול, מלחמת אסא ובעשא, מלחמת אביה וירבעם, מלחמת היהודים, מלכת שבא (אופרה, גולדמארק), מלכויות זכרונות ושופרות, מלכיה, מליקה, מליקה (פירושונים), מלידה, מטבח יהודי בוכרי, מטה משיח, מטה אהרן, מטופל מזוהה, מזמור תהילים, מזמורי אסף, מזבח, מזבח (פירושונים), מזבח העולה, מזבח הזהב, מחצית השקל, מחתה, מחלוקת הסקרמנט, מחוסר כיפורים, מבצרים צלבניים במזרח התיכון, מגרה (כלי עבודה), מגדל צבעייא, מגדל דוד, מגדלא, מגורי המטרופוליטים של בוקובינה ודלמטיה, מגילת מקצת מעשי התורה, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, מגילת סתרים (ברסלב), מגילת רות, מגילת תענית, מגילת המקדש, מגילת הנחושת, מגילת ון-אמון, מדרשי הלכה, מהר"ל מפראג, מהרי סותאל, מונבז השני, מונינג, מוסר אביך, מור (בושם), מורא מקדש, מושב בחיים, מוזיאון המקדש, מוזיאון הדגמים של קונרד שיק, מוזיאון ישראל, מוזיקה, מוזיקה ליטורגית, מוזיקה כנסייתית, מוזיקה יהודית, מוזיקה יהודית מקורית, מוזיקה יהודית אמנותית, מוזיקה יהודית דתית, מכנס, מכתבי ערד, מכתבים לטליה, מכון המקדש, מכון הר ברכה, מכוור, מכירת הבכורה, מים, מינרל, מיניות ביהדות, מיסטיקה יהודית, מיש דרומי, מיתה בידי שמיים, מיכאל בן ארי, מיכיהו בן ימלה, מייקל רוהאן, א' באלול, א' באב, א' באדר, א' בניסן, א' בטבת, אמנת נחמיה, אמנות נוצרית מוקדמת, אמנות יהודית, אמרכל, אמריהו כהן הראש, אמת מים, אמת המים שבמקדש, אמה טרקסין, אמונת חכמים, אמונים ערכו שבח, אמיאנוס מרקלינוס, אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר, אנא בחסדך תרוממני, אנא בכוח, אנתאוגן, אנטוניו גוטרש, אנטיפטרוס האדומי, אנטיוכוס הרביעי, אנטיוכיה בתקופה ההלניסטית, אנגוס אדום, אנדרטת מגילת האש, אסף (פירושונים), אספסיאנוס, אספקת המים לירושלים, אספקלריא, אסתר, אעדיף כל שמונה, אפר, אפרסמון (בושם), אפרים אנקווה, אפולוניוס מולון, אפולודורוס מאתונה, אפיון (מדקדק), אקלזיה וסינגוגה, ארנסט ריצ'מונד, ארנון סגל, ארץ חמדה, ארץ הקודש, ארתחששתא הראשון, ארבע ערי הקודש, ארבע פרשיות, ארבעת המינים, ארון קודש, ארוממך לכבוד שמך, אריאל, אריאל (פירושונים), אריאל (תנועת נוער), אריסטון מאפמיה, אריסטובולוס מאלכסנדריה, אריסטובולוס הצעיר, אריסטובולוס השני, אריסטובולוס השלישי, אריה "בעל גוף", אריה כשר, אש תמיד, אש תוקד בקרבי, אשמדאי, אשר רבי, אתנן זונה ומחיר כלב, אתקינו סעודתא, אתה יצרת, אל-מדרסה א-תנכיזיה, אל-ערוב, אל-בירה, אלמוגים, אלנתן בן עכבור, אלעזר (בית המקדש), אלעזר בן שמעון, אלעזר בן חנניה, אלעזר בן חרסום, אלעד ירד אל הירדן, אלטנוישול, אלטנוילנד, אלחנן שרלו, אלבוים, אלון, אלון יזרעאל, אלכסנדר פוליהיסטור, אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות, אלישמע הסופר, אלישבע, אם יוחנן המטביל, אלישיב, אלישיב בן יהויקים, אליהו ביקרמן, אז טרם נמתחו, אזוביון, אחמד טיבי, אחורי בית הכפורת, אחוות אחים, אחיה, אחיה (בית המקדש), אב, אבן משכית, אבן חן, אבן השתייה, אבא שאול, אבא יוסי בן חנן, אבנט, אבנט (פירושונים), אבנט (בגד כהונה), אבני יקר, אברהם אלקנה כהנא שפירא, אברהם פריד, אברהם בהר"ן, אברהם ביכלר, אברהם גרשון מקיטוב, אברהם הרופא פורטלאונה, אברהם ישעיהו קרליץ, אבלות (יהדות), אבלות על החורבן, אבוב (כלי לקלייה), אביגדור אלבום, אגריפס הראשון, אגריפס השני, אגדת שלושה וארבעה, אגור בן יקה, אדם (עיר), אדר, אדריאנוס, אדריכלות בתי כנסת, אדריכלות גותית, אדון השבת, אדורים, אהרן אופנהיימר, אהרן זאב, אהלה ואהליבה, אהלי אשר תאבת, אהליאב בן אחיסמך, אומפאלוס, אונס (הלכה), אוסביוס מקיסריה, אופולמוס, אוצרות בית המקדש, אורסון הייד, אורים ותומים, אוריגנס, אוריה הכהן (כהן גדול), אוריהו בן שמעיהו, אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, אולם, אולם (בית המקדש), אוגוסטוס קיסר, אכילת בשר ביהדות, אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, אין עניות במקום עשירות, אין שמחה אלא בבשר ויין, אין ישיבה בעזרה, איסור משכב אח עם אחות, איסור משכב עם אשת הבן, איסור משכב עם אחות האם, איסור משכב עם אחות האב, איסור משכב עם נידה, איסור נישואים עם שתי אחיות, איסור עבודת זר במקדש, איסור עבודה במקדש שתויי יין, איסור עבודה במקדש בראש פרוע, איסור עבודה במקדש בבגדים קרועים, איסור פדיון בכור בהמה טהורה, איסור לטמא לאכול קדשים, איסור חדש, איסור הקמת מצבה, איקונוסטאזיס, איש האלוהים מיהודה והנביא מבית אל, איל רגב, אילת, איליה קפיטולינה, איגרת אריסטיאס, איגרת שנה טובה, איגרות צפון, איכה אצת באפך, אייר, איילונית, אייזק ניוטון, אייזק נייתן, נאו-פגניות שמית, נסכים (קורבן), נסים שאירעו בבית המקדש, נעליים, נפש החיים, נפתלי הרץ בכרך, נקדימון בן גוריון, נר, נתן אדלר, נתן הנביא, נטילת ידיים, נחמן אביגד, נחמן קטופא, נחמיה, נחל קדרון, נחום רכל, נחוניא חופר שיחין, נחושת, נבואה, נבוקו, נבוכדנצר השני, נגע הצרעת, נגעי אדם, נגד אפיון, נגד פלאקוס והמשלחת לגאיוס, נדר (יהדות), נדב נאמן, נהלל, נוסח ארץ ישראל, נוסח לא-אורתודוקסי, נווה שאנן (תל אביב), ניסוך המים, ניקנור, ניקולאוס איש דמשק, ניגונים חסידיים, סמל, סמל העיר צפת, סמל העיר ירושלים, סמלים ביהדות, סמיכות, סנהדרין, סעודת הבראה, סעודה (הלכה), ספק טומאה, ספר מקבים ב', ספר מקבים ג', ספר עזרא, ספר עבודה, ספר שמואל, ספר תאגי, ספר תורה, ספר תולדות ישו, ספר זרובבל, ספר זכריה, ספר הקדושה, ספר החינוך, ספר היובלים, ספר יחזקאל, ספר יואל, ספרות חז"ל, ספירת העומר, ספירה (קבלה), סקסטוס וטולנוס קריאליס, סקילתו של סטפנוס הקדוש (רמברנדט, 1625), סרך היחד, סרקופג, סטפנוס הקדוש, סגן הכהנים, סדר מועד, סדר קדשים, סדר תפילות יום הכיפורים, סורא, סורג (בית המקדש), סול או קוקוש מר, סוטה (הלכה), סוכות, סינדרום ירושלים, סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים, סילנו, סילואן, סיבוב שערי הר הבית, סיגד, סידור, סיוון, עמק המכמתת, עמק הבכא (יוסף הכהן), עמשי, עני ועשיר ורשע באין לדין, עץ החיים, עצים עתיקים בארץ ישראל, עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע, עקדת יצחק, עקילס הגר, עקיבה יוסף שלזינגר, ערב פסח, ערב פסח שחל בשבת, ערוך השולחן, ערוץ מאיר לילדים, ערכין (יהדות), ערי הלויים, עשרת הרוגי מלכות, עשרת השבטים, עשרה בטבת, עשה דוחה לא תעשה, עשו, על כפיו יביא, עלי ומכתש, עלילת קורבן האדם, עלילת דם, עלילת החמור, עליית יהודים להר הבית, עלייה לרגל, עלייה לרגל (יהדות), עזרא הסופר, עזרת נשים (בית המקדש), עזרת נשים (בית כנסת), עזרת ישראל, עזרה, עזריה אריאל, עזריהו בן עודד, עבודה, עבודה זרה, עבירה לשמה, עגונות, עדה אמיכל ייבין, עומר (חקלאות), עונש מוות ביהדות, עולא, עולם שנה נפש, עולת ראיה (סידור), עולת ראייה, עולה, עובד אדום הגתי, עין עיטם, עין רוגל, עין כרם, עיר של יחיד, עיר בירה, עיר דוד, עירא היאירי, פמוט, פארק ארץ ישראל, פניני הלכה, פסל המנורה (הר הרצל), פסח, פסח שני, פסוקי דזמרא, פסכתר, פסי ביראות, פסיקת הלכה, פפוס ולוליאנוס, פר העלם דבר של ציבור, פרנסיס ניוטון, פרקי דרבי אליעזר, פרשת אמור, פרשת אחרי מות, פרשת פקודי, פרשת פינחס, פרשת שופטים, פרשת תצוה, פרשת תרומה, פרשת בחוקותי, פרשת הקורבנות, פרשת ויקרא, פרחי כהונה, פרה אדומה, פרוכת, פתחיה (בית המקדש), פלטיהו בן בניהו, פלג המנחה, פונטיוס פילאטוס, פוסידוניוס, פורקיוס פסטוס, פולמוס התקיעה בשבת, פולמוס וארוס, פולחן קברי קדושים, פולחן הקיסר, פינחס הכהן לינטופ, פיס (בית המקדש), פיסול רומי, פירות ארץ ישראל ביהדות, פילוסופיה יהודית, פילוג ממלכת ישראל המאוחדת, פיטום הקטורת, צמצום (הלכה), צמחונות, צמחונות וטבעונות ביהדות, צמחיית ארץ ישראל, צפירת שבת, צליבת ישו, צבא בר כוכבא, צבעים במקרא, צבי יוסף רזניק, צדקיהו (פירושונים), צדקיהו בן כנענה, צדוק, צדוקים, צום, צופן דה וינצ'י, ציץ, קמעא קמעא, קמיצה, קמיצה (אצבע), קאסטור מרודוס, קאלוניה, קנסו של עזרא, קניין ארבע אמות, קערת ליל הסדר, קפלת הזיכרון של היינץ, קרב בית צור, קרב בית זכריה, קרבות המכבים, קריאת שמע, קריאת התורה, קריאת הגבר, קריאת ההלל, קשת וילסון, קתדרלת אמיין, קתדרלת קלן, קתדרלת טולדו, קל וחומר, קליגולה, קטורת, קטורת הסמים, קבר זכריה, קבר חבקוק, קבלת מצוות בגיור, קבלה, קדמת ציון, קדמוניות המקרא, קדר (שבט וממלכה), קדשים, קדושת ארץ ישראל, קדושה אחת, קהילת יהודי לונל, קונרד שיק, קוסמס אינדיקופלאוסטס, קורבן, קורבן (יהדות), קורבן מנחה, קורבן מוסף, קורבן מוסף של ראש חודש, קורבן אשם, קורבן עוף, קורבן עולה, קורבן עולה ויורד, קורבן שלמים, קורבן תודה, קורבן חטאת, קורבן התמיד, קורבן יולדת, קול ביער, קולוסיאום, קודם שנברא העולם, קודש, קודש (הלכה), קודש הקודשים, קודש וחול ביהדות, קינמון, קינות לתשעה באב, קיפא, קיץ המזבח, קידוש, קידוש בכורות, קידוש ידיים ורגליים, רמדאן בישראל, רא"ם הכהן, ראש חודש, ראש השנה, ראש השנה למלכים ולרגלים, ראשונים, ראשית הגז, ראייה (פירושונים), רעידת אדמה, רפרם בר פפא, רקיע, רשע (הלכה), רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רשימות (חב"ד), רשימות על המקדש היהודי, רחל אליאור, רחבעם, רחוב משגב לדך, רב (אמורא), רב עינא (אמורא), רב חסדא, רב המנונא סבא (זוהר), רב הונא קמא, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי, רבאב, רבה בר בר חנה, רבי אליעזר בן יעקב, רבי אליעזר בן יעקב (השני), רבי אייבו, רבי פינחס בן יאיר, רבי שמעון בן הסגן, רבי טרפון, רבי חנינא סגן הכהנים, רבי חנינא בן אנטיגנוס, רבי חייא בר יוסף, רבי ירמיה, רבי ישמעאל, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, רבי יהושע בן חנניה, רבי יהודה נשיאה, רבי יהודה בן בתירא, רבי יוסי בן פטרוס, רבי יוסי בן שאול, רדב"ז, רוב וקרוב הלך אחר הרוב, רימה (פירושונים), שמן זית, שמן המשחה, שמאליות, שמעון (נגיד המקדש), שמעון צבי הורוביץ, שמעון בן הלל, שמעון בר גיורא, שמעון הצדיק, שמעון הקדוש, שמעיה, שמעיהו הנחלמי, שמרו שבתותי, שמחת בית השואבה, שמחת הרגלים, שמואל מונקס, שמואל אוירבך, שמואל הקטן, שמואל יוסף עגנון, שמואל ייבין, שמות, שמות רחובות בירושלים, שמות ירושלים, שמות יישובים בישראל, שמיני עצרת, שמירת המקדש, שמיטה, שארל-ז'אן-מלכיור דה ווגואה, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שנת, שנת שמיטה, שנת היובל, שנים עבריות ג'ת"ק - ג'תקצ"ט, שער, שער ניקנור, שער טדי, שער טיטוס, שער האשפות, שערי המקדש, שערי ירושלים, שערי ירושלים (ספר), שעיר, שעיר לעזאזל (מצווה), שעיר לעזאזל (ציור), שעיר לעזאזל (חברה), שפן הסופר, שפרעם, שקלים, שתי הלחם, שלמה, שלמה קוק, שלמה המלך ואשמדאי, שלמה הלברשטאם (השני), שלמי שמחה, שלמי חגיגה, שלומציון המלכה, שלומית (אחות הורדוס), שלום שכנא זאהן, שלוש רגלים, שחוטי חוץ, שחיטה שאינה ראויה, שבעה עשר בתמוז, שבתאות, שבט לוי, שבט זבולון, שבועה (יהדות), שבועות, שבות, שד"ר, שומרונים, שואבה (פירושונים), שופר, שופר יעל, שופט כל הארץ, שושנתא (דפוס סלומון), שולחן, שולחן (פירושונים), שולחן הפנים, שויתי, שיקוץ משומם, שיר של יום, שיר השירים רבה, שירת הלויים, שירת הים, שירי המעלות, שירים ופיוטים לפסח, שישק, שיטת זילברמן, שיבת ציון, תמוז, תמוז (אל), תמיד, תאים (בית המקדש), תנופה, תנורו של עכנאי, תעמולה פלסטינית, תענית, תענית בה"ב, תפוח (פירושונים), תפילת מנחה, תפילת מוסף, תפילת מוסף של שבת, תפילת נעילה, תפילת שבע, תפילת תשע, תפילת תשלומים, תפילת העמידה, תפילה, תפילה (יהדות), תקנת חכמים, תקנות אושא, תקנות שו"ם, תקדים, תקוע (יישוב מקראי), תקופת בית שני, תרומת הלשכה, תרומת הדשן, תרומה (הלכה), תרומה גדולה, תרומות ומעשרות, תשעה באב, תל אביב-יפו, תלמיד חבר, תדהר (עץ), תהום (יהדות), תהילים, תהילים מ"ז, תהילים נ', תהילים ס"ז, תהילים ע"ח, תהילים ע"ד, תהילים ע', תהילים פ"ח, תהילים פ"ד, תהילים צ"ו, תהילים ק"ד, תהילים ק', תהילים קי"א, תהילים קי"ח, תהילים ל', תהילים ט"ז, תהילים ט"ו, תהילים כ"ט, תהילים כ"ח, תהילים כ"ד, תהילים כ"ו, תוספות איוורא, תודוס איש רומי, תכפו עלינו צרות, תכלת וארגמן בעולם העתיק, תימן, תיארוך ספרי התנ"ך, תינוקות של בית רבן, תיקון, תיקון ליל שבועות, ל"ט אבות מלאכה, ל"ג בעומר, ל"ו צדיקים, למהלך האידיאות בישראל, למואל מלך משא, למי אבכה, לא תעשון אתי, לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, לא זכיתי באור מן ההפקר, לאונטופוליס, לפנים מן החומה (סיפור), לשנה הבאה בירושלים, לשכת פנחס המלביש, לשכת ברקאי, לשכת הגולה, לשכת הכלים, לשכה, לשכות העזרה, לחם משנה, לחם הפנים, לבן (פירושונים), לבנון, לבוש חרדי, לבי במזרח, לוקאס קראנאך האב, לוח השנה במגילות קומראן, לוח השנה השומרוני, לוח התקופות בארץ ישראל, לוחות הברית, לוי, לוי (יהדות), ליסיאס (עוצר), ליל הסדר, לילה, לידה, לידה (הלכה), ט"ז בניסן, ט"ו באב (מועד), ט' בסיוון, טנא, טעמי המקרא, טל חיים, טלמון, טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו, טבעונות, טבילה (יהדות), טהרת המשפחה, טומאת מקדש וקדשיו, טומאת אדם, טומאת אוכלים, טומאת זב, טומאת כלים, טומאת יולדת, טומאה וטהרה, טומאות היוצאות מגוף האדם, טורח ציבור, טימגנס, טימוכארס, טיבריוס יוליוס אלכסנדר, טיהור בית המקדש, ז' באב, ז' בסיוון, ז'אן פוקה, זמני היום בהלכה, זנות, זריעה (מקוואות), זבה, זהב, זכריה בן יהוידע, זכור ברית אברהם, זיף, זיהוי מקום המקדש, ח' באב, ח' בסיוון, חמץ, חנן בן חנן, חנן המצרי, חנניה בן נדבאי, חנה ספראי, חנוכת בית, חנוכת המקדש, חנוכת המזבח, חנוכה, חנין זועבי, חנינאי כהנא בן הונא גאון, חסיד שוטה, חצר ראנד, חצוצרן (מוזיקה), חצוצרה, חצוצרות הכסף, חציצה, חרם (נידוי הלכתי), חשמונאים, חשוון, חלקיהו בן שלום, חלבנה, חלום יעקב, חלוקת ארץ ישראל לגבולותיה - מפת תלמיד הגר"א, חטאת נשיא, חטאת פנימית, חטאת העוף, חז"ל, חזנות, חזקת שליח עושה שליחותו, חזה ושוק, חזון ברוך א', חזיר (פירושונים), חביבי יה חביבי, חג מילת ישו, חג העומר, חגי, חגי ישראל ומועדיו, חגיגה, חומש תורה שלמה, חוניו, חוניו הרביעי, חוניו השני, חוניו השלישי, חופה וקידושין, חורבן בית המקדש, חושן, חותמות למלך, חול המועד, חולדה הנביאה, חולין בעזרה, חוות החופש (סדרת רשת), חכם עדיף מנביא, חירם, חיטה, חידוש (פירושונים), חידוש עבודת הקורבנות, חיים קניבסקי, חיים שרגא פייבל פרנק, חיים שבילי, חיים יקותיאל בירדוגו, חייזרים קדומים, ב' באב, בן ארזה, בן אחיה, בן עזאי, בן קטין, בן בבי, בן גבר, בן-ציון רבינוביץ, במה (פולחן), במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה, באו זרים למקדשי, בנק, בני זייד א-ע'רביה, בנימין מטודלה, בנימין זאב הרצל, בניין אב, בעל מום, בר כוכבא, ברנבא, ברוך נחשון, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ברוך בן נריה, ברוך דיין האמת, ברוך הגבר (ספר), ברוב עם הדרת מלך, ברכת עבודה, ברכת שהחיינו, בריך שמיה, ברית שלמה, בריכת השילוח, בריכות הצאן, בשר בחלב, בת קול, בתי ראנד, בתים ושדות בתקופת היובל, בלשאצר, בלשון אשר הזכרת לזוכריך, בבא בן בוטא, בגדי כהונה, בוריס שץ, בושאייף, בושם, בכור, בכור (פירושונים), בכור בהמה טהורה, בין האולם ולמזבח, ביצת פסחא, ביצה מבושלת, ביצוע תוכנית ההתנתקות, ביקור מומים, ביקור האפיפיור פרנציסקוס בישראל, ביקורת נוסח המקרא, ביקורת המקרא, בית, בית מטבחיים (פירושונים), בית אבטינס, בית פגי, בית קתרוס (כהונה גדולה), בית רימה, בית שמש, בית תפילה, בית תבור, בית לבן, בית זבול, בית גרמו, בית דין (הלכה), בית דין של כהנים, בית ה', בית המקדש (פירושונים), בית המקדש של יוליאנוס, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית המקדש השלישי, בית המטבחיים, בית המוקד, בית התקיעה, בית הבחירה, בית הורדוס, בית הכנסת אבוהב, בית הכנסת אוהל מועד, בית הכנסת עולי הגרדום, בית הכנסת רומבך, בית הכנסת שף ויתיב, בית הכנסת באוסטיה, בית הכנסת בבית אלפא, בית הכנסת האיטלקי (ירושלים), בית הכנסת הגר"א (תל אביב), בית הכנסת הגדול של בקאו, בית הכנסת הגדול של בודפשט, בית הכנסת כהנים הדינתרייתא, בית כנסת, בית כנסת בית תנחום, בית ישראל (שכונה), בית יהוה, ביתר, ביכורים, ג' באב, ג' בכסלו, ג'יימס טרנר ברקלי, גן עדן, גן המלך, גמלא (יישוב עתיק), גמד (טולקין), גנאיוס פומפיוס מגנוס, גסיוס פלורוס, גרשון סלומון, גרשום (דמות מקראית), גתות ברקן, גלוסקמת מרים ברת ישוע, גלות (יהדות), גזל (משפט עברי), גזל הגר, גזבר, גזבר (בית המקדש), גזירה דרבה, גזירות אנטיוכוס, גזירות אדריאנוס, גבאי צדקה, גבעונים, גבריאל ברקאי, גביני, גביהא בן פסיסא, גדי, גופנה, גורל, גוש עציון, גוטהולד סלומון, גוי, גירוש הליודורוס מהמקדש, גיתית (כלי נגינה), גיחון, גידי רף, גיום דופאי, גיור, ד' באב, דמא בן נתינה, דמוגרפיה של ממלכת ירושלים, דניאל, דניאל מיכלסון, דניאל טרופר, דרך ההר, דרומא, דרכי היטהרות מטומאה, דרכיה דרכי נועם, דרישת ציון, דת, דליהו בן שמעיהו, דברים, דברים שבלב אינם דברים, דביר, דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, דון הרן, דואק, דוקרני יונים, דוד, דוד אלבום, דוד בן שמואל מאישטילא, דוכיפת, דוכיפת מצויה, דיג (סדרת טלוויזיה), דיודורוס סיקולוס, ה' באב, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-6 לפנה"ס, המנורה, המס היהודי, המסע הלילי של מוחמד, המסורת היהודית (ספר), המערכה הגדולה, המצור על ירושלים (636–637), המצור על ירושלים (70), המקדש, המרד הגדול, המרכז היהודי באושוויינצ'ים, המשכן, המטבח היהודי, המחתרת היהודית, המגרפה (בית המקדש), המגדל הישראלי, המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול, המינרטים בהר הבית, המיעוט הנבחר, האמה העליונה, האמה התחתונה, האמונה (שיר), האסכולה הדויטרונומיסטית, האפוקליפסה הסינופטית, האריה והחסידה, האוצר (כתב עת), האימפריה הפרסית האחמנית, האימפריה הרומית, האיסור להמית אדם קודם עמידה לדין, הנאום האחרון של משה, הנבואה במסורת ישראל, הנוער העובד והלומד, הנורה שתאיר את כל רמת גן, הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל, הסעודה האחרונה, הסרת בדי ארון הברית, הסריס האתיופי, הסטטוס קוו בהר הבית, הסטיו המלכותי, הענישה בהלכה, העזרה, העזרה (פירושונים), העבודה במקדש, העופל, העיר העתיקה, העיטור, הפסיון של ישו (סרט), הפרד ומשול, הפרדה מגדרית, הפרדה מגדרית ביהדות, הפרוכת, הפיגוע בצומת גוש עציון (2016), הצתת מסגד אל-אקצא, הקפות, הקצאת מקום להתפנות מחוץ למחנה, הקרן לחקר ארץ ישראל, הקתדרלה הלאומית של וושינגטון, הקטאיוס איש אבדרה, הקדש (הלכה), הקהילה היהודית, הר נבו, הר נוף, הר ציון, הר תבור, הר בן יאיר, הר גריזים, הר הצופים, הר הלבנון, הר הזיתים, הר הבית, הרפובליקה הרומית, הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, השם המפורש, השער הכפול, השבת אבדה, השומרונים בהלכה, השושלת הפלאבית, השיתין, התפוח (בית המקדש), התקנת יתד לכיסוי הצואה, התקופה הרומית בארץ ישראל, התורה חסה על ממונם של ישראל, הלני המלכה, הלל משה מעשל גלבשטיין, הלגיון העשירי פרטנסיס, הלוח העברי, הלכה, הלכות פסוקות, הלכות ליל הסדר, הלכות בית הכסא, הליודורוס, הטלת גורל, החתם סופר, החיל, הבפטיסטריום של פירנצה, הברית החדשה, הבשורה על-פי יעקב, הבזיליקה של קאנדלאריה, הבהלה לזהב (אוסטרליה), הבירה התלמית, הבית השרוף, הגניוס היהודי, הגריזם: היווצרות העולם האסלאמי, הגבעה המזרחית, הגביע הקדוש, הדלקת נרות חנוכה, הדלקת הנרות במקדש, הדותהו, ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים, ההיכל, הוצאת כרטא, הורקנוס לבית טוביה, הורקנוס השני, הורדוס, הורדוס (מלך כלקיס), הוריית כהן בנגע הצרעת, הושענא, הושענא רבה, הושענות, הוגרס בן לוי, הכרזת כורש, הכשר מצווה, הכתב העברי הקדום, הכותל המזרחי, היסטוריה של ארץ ישראל, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של עיראק, היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, היסטוריה של הבונים החופשיים, היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר, הירוגמיה, היום תאמצנו, היכל, ו' באב, ונדל ג'ונס, וסת, ושתי, ותערב, ובכן ויהי בחצי הלילה, ויקיפדיה העברית, וילון, ויליאם ויסטון, וידוי מעשרות, ויה דולורוזה, ויכוח פדובה, ויכוח טורטוסה, כ"א בכסלו, כ"ב בשבט, כ"ג בחשוון, כ"ד באלול, כ"ד בשבט, כ"ה בכסלו, כאחלמה קבועה בעטרת, כאבול, כננת, כנסיית בית פטרוס, כנסיית דומינוס פלוויט, כנסיית העלייה הרוסית, כנסיית הקבר, כנסיית הבשורה, כנסיית יוחנן בהרים, כנסייה, כנופיית ליפתא, כניסה להר הבית (הלכה), כפר סגנה, כפר טבי, כפר התימנים בשילוח, כפרות, כרמי צור, כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל, כשרות, כתובת עקרון, כתובת הליודורוס, כל מקדש שביעי, כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, כלאיים, כלקיס (ממלכה קדומה), כלי נשק, כלי נגינה במקרא, כלי שרת, כחל, כבש (פירושונים), כבוד הכהנים, כביצה, כהן, כהן גדול, כהנים זריזים הם, כהושעת אלים, כולל אברכים, כוח דהיתרא עדיף, כיפת הסלע, כיפת הירדן, כיפה (יהדות), כיור (פירושונים), כיור (כלי המקדש), כיוון תנועה, כיכר ביאליק, י"א בסיוון, י"ח באייר, י"ב בסיוון, י"ג מידות, י"ד בניסן, י' בסיוון, י' בתשרי, ימי צום ואבל לאומי, ימי בין המצרים, יאסון מקירנה, יעקב אגם, יעקב הצדיק, יעקב יצחק הורוביץ, יעקב יהודה, יעלה ויבוא, יפעת בצלאל, יפו, יצחק אברבנאל, יצחק פנחס גולדווסר, יצחק דבירה, ירמיהו, ירבעם בן נבט, ירושלים, ירושלים בתקופת בית ראשון, ירושלים בתקופת בית שני, ירושלים בתקופה הביזנטית, ירושלים בהלכה, ישראל (הלכה), ישראל מאיר הכהן, ישראל אריאל, ישראל קליי, ישראל רוקח (נדבן), ישראל המשוחררת, ישראל כהן (עיתונאי), ישראל יצחק בזנסון, יששכר איש כפר ברקאי, יששכר גואלמן, ישו, ישו בין המורים, ישו הילד, ישוע בן חנניה, ישיבת עטרת ירושלים, ישיבת תורת חיים, ישיבת חכמי לובלין, יתושים, יחסי אישות (הלכה), יחזקאל, יחזקאל בראון, יחיאל מיכל טוקצינסקי, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יב, יבנה, יגאל בן-נון, יגאל ידין, יה ריבון עלם, יהלום, יהדות, יהדות מצרים, יהדות אלכסנדריה, יהדות אורתודוקסית בתל אביב, יהדות רפורמית, יהדות רומא, יהדות חרדית, יהדות ג'רבה, יהדות הלניסטית, יהואש (מלך יהודה), יהושע אפרון, יהושע בן יהוצדק, יהודה (חבל ארץ), יהודה איש קריות, יהודה קרויזר, יהודה גלאנץ, יהודה גליק, יהודה המשתחררת, יהודה המכבי, יהודה ושומרון, יהודי האיגבו, יהודים, יהודים בימי הביניים, יהודים-נוצרים, יהוה, יהוכל בן שלמיהו, יהוידע הכהן, יהויכין, יואש (מלך ישראל), יואל בן נון, יואכים מפיורה, יום ראשון של הדקלים, יום טוב, יום טוב ראשון של סוכות, יום טוב שני של גלויות, יום זיכרון לאומי, יום הכיפורים, יום הכיפורים בבית המקדש, יום-טוב ליפמן הלר, יונתן רושפלד, יונה (סוג), יוסף משאש, יוסף משיתא, יוסף מטראני, יוסף עופר (חוקר תנ"ך), יוסף פטריך, יוסף בן מתתיהו, יוסף ברסקי, יוסי בן יועזר, יופי, יורם שפטל, יוליאנוס הכופר, יוליה אוגוסטי פיליאה, יוחנן מגוש חלב, יוחנן סופר, יוחנן בן פינחס, יוחנן הורקנוס הראשון, יוהאן יאקוב שודט, יכין ובועז, יין, יין בארץ ישראל, 24 (מספר), 30, 59–50 לפנה"ס, 7 (מספר), 70. להרחיב מדד (1444 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Lover Lover Lover

Lover Lover Lover הוא שיר מאת הזמר-יוצר היהודי-קנדי לאונרד כהן שכתב והלחין אותו, שיצא לראשונה באלבום New Skin for the Old Ceremony (1974).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וLover Lover Lover · ראה עוד »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וממלכת פרס · ראה עוד »

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וממלכת החשמונאים · ראה עוד »

ממלכת ישראל המאוחדת

ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים כל שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה במשך כמאה שנים, ממשיחת שאול למלך ועד להתפלגות הממלכה לאחר פטירת שלמה לשתי ממלכות נפרדות: ישראל ויהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »

מאמר תאולוגי-מדיני

דיוקנו של ברוך שפינוזה מאמר תאולוגי-מדיני (בלטינית: Tractatus Theologico-Politicus) מאת הפילוסוף היהודי-הולנדי ברוך שפינוזה, הוא חיבור המציג בצורה שיטתית את עיקרי תפיסותיו של שפינוזה לגבי נושאי דת ומדינה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומאמר תאולוגי-מדיני · ראה עוד »

מאניה ביאליק

חיים נחמן ואשתו מאניה (אוורבוך) ביאליק בארץ ישראל, 1925 מאניה ביאליק (לבית אוורבוך; 11 בדצמבר 1876 – 10 בספטמבר 1972) הייתה אשתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומאניה ביאליק · ראה עוד »

מאור חכמי המערב

בית הכנסת מאור חכמי המערב הוא בית כנסת השוכן ביישוב קריית יערים, ונודע בשל מבנהו הייחודי המושך אליו חובבי ארכיטקטורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומאור חכמי המערב · ראה עוד »

מאורות הדף היומי

מאורות הדף היומי מאורות הדף היומי הוא ארגון שהוקם מתוך מטרה להנחיל את לימוד הדף היומי בקרב שכבות שונות של לומדים בארץ ובעולם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומאורות הדף היומי · ראה עוד »

מאיר ש"ץ

קבר רבי מאיר בן יצחק בעל האקדמות בגוש חלב, לפי אחת המסורות רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהוראי, הידוע בכינויו "בעל האקדמות", חי בוורמייזא במחצית השנייה של המאה האחת עשרה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומאיר ש"ץ · ראה עוד »

מאיר יהודה גץ

הרב מֵאִיר יְהוּדָה גֵץ (ט"ו באב ה'תרפ"ד, 15 באוגוסט 1924 – כ"ג באלול ה'תשנ"ה, 18 בספטמבר 1995) היה רב ומקובל ספרדי ששימש כרב הכותל המערבי והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומאיר יהודה גץ · ראה עוד »

מנסיאס

מְנַַסֵיאַס (Mnaseas, ביוונית: Μνασέας) איש פַּאטַרַה שבליקיה (באסיה הקטנה), היה סופר יווני שחי ופעל בסביבות שנת 200 לפנה"ס לערך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנסיאס · ראה עוד »

מנשה (מלך יהודה)

מְנַשֶּׁה, בנם של חזקיהו בן אחז וחפציבה, היה מחשובי מלכי יהודה, מלך בשנים 697 לפנה"ס עד 642 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנשה (מלך יהודה) · ראה עוד »

מנלאוס (כהן גדול)

מנלאוס (ביוונית: Μενέλαος, מֶנֶלָאוֹס; מלטינית: מֶנֶלָאוּס) היה כהן גדול ומנהיג יהודי מתייוון בתקופת בית שני ומרד החשמונאים, בין השנים 163-172 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנלאוס (כהן גדול) · ראה עוד »

מנזר סנט אטיין

הבזיליקה ומגדל הפעמונים פנים הבזיליקה העוגב פסל הרונימוס בבזיליקה מנזר סנט אטיין הוא שמו של מתחם נוצרי-קתולי סמוך לשער שכם בירושלים, המנציח את זכרו של המרטיר הראשון סטפנוס הקדוש ("סנט אטיין", בצרפתית: Saint Étienne).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנזר סנט אטיין · ראה עוד »

מנזר המצלבה

מבט מכיוון גן סאקר לעבר המנזר מנזר המצלבה ועמק המצלבה בשלג, מבט ממזרח למערב. מעל העמק נראה חלקו הדרומי של מוזיאון ישראל מראה מן האוויר צילום אווירי מבט מצפון המנזר בלילה גאורגי שכתב את הפואמה "עוטה עור הנמר" מנזר המצלבה (בגאורגית ჯვრის მონასტერი - ג'בְרִיס מונאסטֶרִי jvris monast'eri) הוא מנזר מבוצר השוכן בעמק המצלבה בירושלים, בין השכונות גבעת רם, רסקו ורחביה, בגובה 750 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנזר המצלבה · ראה עוד »

מנזר הצלוב בטומאר

מנזר מסדר הצלוב (בפורטוגזית: Convento de Cristo) השוכן בטומאר שבפורטוגל היה בעבר מבצר טמפלרי שנבנה במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנזר הצלוב בטומאר · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »

מנחם מקובר

הרב מנחם מקובר הוא רב מכללת אמונה, ראש המדרשה לידע המקדש, ראש ארגון והראנו בבניינו, חוקר המקדש, מרצה במכללת מורשת יעקב, ומחבר ספרים בנושא המשכן, בתי המקדש והר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחם מקובר · ראה עוד »

מנחם בן יהודה

מנחם בן יהודה הגלילי (? - 66 לספירה) היה מראשי המורדים וממנהיגיו הראשונים של המרד הגדול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחם בן יהודה · ראה עוד »

מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב ה'תרע"ג – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' ה'תשנ"ב) היה פוליטיקאי, מדינאי ואיש צבא ישראלי, שכיהן כראש ממשלת ישראל השישי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחם בגין · ראה עוד »

מנחם בורשטין

פיגוע בישיבה הרב מנחם בורשטיין והרב שמואל זעפרני בכנס הרבנים בירושלים, אייר תשע"ח הרב מנחם בורשטין (נולד בי"ט בסיוון ה'תשט"ז, 29 במאי 1956) הוא ראש מכון פוע"ה לפוריות ורפואה על פי ההלכה בגבעת שאול שבירושלים, רב בישיבת "מרכז הרב" ובמוסדות נוספים ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחם בורשטין · ראה עוד »

מנחם די לונזאנו

רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו (הרמד"ל), ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחם די לונזאנו · ראה עוד »

מנחם החברוני

רבי מנחם בן רבי פרץ החברוני, הוא שמו־לכאורה של יהודי מצרפת ששהה בחברון מספר שנים ברבע הראשון של המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחם החברוני · ראה עוד »

מנחת מאפה תנור

מנחת מאפה תנור היא קרבן מנחה מסוג מנחת נדבה, הקרבה בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחת מאפה תנור · ראה עוד »

מנחת מרחשת

פירוש רש"י במסכת מנחות דף סג ע"א. מנחת מרחשת היא מנחת נדבה, שהוקרבה על המזבח בזמן שבית המקדש היה קיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחת מרחשת · ראה עוד »

מנחת מחבת

מנחת מחבת היא קרבן מנחה מסוג מנחת נדבה שאותה הקריבו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחת מחבת · ראה עוד »

מנחת סולת

מנחת סולת היא מנחת נדבה, שהוקרבה על המזבח בזמן שבית המקדש היה קיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחת סולת · ראה עוד »

מנחת סוטה

מנחת סוטה (או מנחת קנאות) היא מנחת חובה אותה מביאה האשה הנחשדת כסוטה במהלך תהליך בדיקתה בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחת סוטה · ראה עוד »

מנחת חוטא

מנחת חוטא היא אחת האפשרויות בקרבן עולה ויורד בו ניתנת אפשרות לאדם שאין לו כסף לקנות קרבן מן החי, להביא מנחה בזמן שבית המקדש קיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחת חוטא · ראה עוד »

מנחת חינוך (ספר)

מנחת חינוך הוא ספר שנכתב בידי רבי יוסף באב"ד (תקס"א, 1801–תרל"ד, 1874), ומציע פירוש למדני לספר החינוך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחת חינוך (ספר) · ראה עוד »

מנחת העומר

מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחת העומר · ראה עוד »

מנחת כהן

קטגוריה:פירושון ספרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנחת כהן · ראה עוד »

מנגינות עבריות

מנגינות עבריות - מהדורה ראשונה באנגלית ספר השירים מנגינות עבריות (באנגלית: Hebrew Melodies) הוא יצירה משותפת של המשורר הבריטי לורד ביירון ושל המלחין הבריטי היהודי יצחק נתן, אשר פורסמה בשנת 1815.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנגינות עבריות · ראה עוד »

מנדאים

מַנְדָּאִים (משעמדים, במנדאית: ࡌࡀࡍࡃࡀࡉࡉࡀ, מאנדאייא) הם בני קבוצה אתנו-דתית בעלת דת ולשון ייחודיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנדאים · ראה עוד »

מנהגי שבת בתנועת החסידות

חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנהגי שבת בתנועת החסידות · ראה עוד »

מנורת המאור

קטגוריה:פירושון ספרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנורת המאור · ראה עוד »

מנורת הכנסת

מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנורת הכנסת · ראה עוד »

מנורה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומנורה · ראה עוד »

מניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומניין המצוות על פי ספר החינוך · ראה עוד »

מסדר אבירי היכל שלמה

סמל המסדר חותם המסדר של אבירי היכל שלמה מסדר אבירי היכל שלמה או בשמם הרשמי האבירים העניים של ישו ומקדש שלמה, הידועים בעיקר בשם טֶמפּלָרִים ("Temple" היא מילה ממוצא לטיני שפירושה בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית: "היכל" או "מקדש") היה מסדר צבאי נוצרי של אבירים-נזירים שנוסד בשנת 1118 ופעל בתקופת מסעי הצלב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסדר אבירי היכל שלמה · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסכת מידות

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת מידות · ראה עוד »

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת נידה · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת סוכה · ראה עוד »

מסכת פסחים

ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת פסחים · ראה עוד »

מסכת שקלים

שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת שקלים · ראה עוד »

מסכת שבועות

מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת שבועות · ראה עוד »

מסכת זבחים

מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת זבחים · ראה עוד »

מסכת חגיגה

עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת חגיגה · ראה עוד »

מסכת גיטין

בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת גיטין · ראה עוד »

מסכת כריתות

מַסֶּכֶת כָּרֵיתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת כריתות · ראה עוד »

מסכת יומא

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסכת יומא · ראה עוד »

מסירות נפש ביהדות

מסורת היהודית למופת של מסירות נפש (ציור נוצרי משנת 1650) ביהדות, מסירות נפש היא הנכונות להקרבת החיים למען קיום מצוות התורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומסירות נפש ביהדות · ראה עוד »

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »

מעמד הר הזיתים

מעמד הר הזיתים הוא מעמד טקסי שקיים בהושענא רבה המרכז היהודי שישב בארץ ישראל בתקופה המוסלמית המוקדמת, החל מהמאה ה-7 ועד שנות ה-70 של המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעמד הר הזיתים · ראה עוד »

מעמדות (יהדות)

על פי המתואר במשנה, רוב ישראל התחלקו למעמדות, כלומר קבוצת יהודים שייצגו את כלל העם בבית המקדש ושימשו כנציגיהם במעמד הקרבת קרבן התמיד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעמדות (יהדות) · ראה עוד »

מערת ניקנור

גלוסקמא מעוטרת שנמצאה במערה עיטורים שנמצאו על גלוסקמאות במערה מערת ניקנור היא מערכת מערות קבורה הממוקמת ב, שנמצא בחלקו הצפוני של קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומערת ניקנור · ראה עוד »

מערת הסלע

פפירוס נחל צאלים 69, זהו שטר נישואין מבוטל משנת 130 לספירה שמקורו כנראה במערת הסלע מבט אל פתח המערה מערת הסלע היא מערת מפלט ענקית מתקופת מרד בר כוכבא, השוכנת בגדה הצפונית של ואדי אל וער, מיובליו העליונים של נחל חבר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומערת הסלע · ראה עוד »

מערבית

מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומערבית · ראה עוד »

מערות מורבעת

מערות מורבעת מפת סימון שבילים של מרחב נחל דרגה השילוט למערות פתח מערת המפולת פתח הכניסה צילום מעומק המערה תעלת ניקוז קדומה בפתח המערה מערות מורבעת (בערבית "מערות הריבועים") הן שלוש מערות קרסטיות בעלות פתחים מרובעים, השוכנות ברום מצוקי נחל דרגה בצפון מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומערות מורבעת · ראה עוד »

מערכת (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומערכת (פירושונים) · ראה עוד »

מערכת התמיד

מערכת התמיד היא ערימת עצים שהייתה מובערת באופן תמידי בבית המקדש, על מזבח העולה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומערכת התמיד · ראה עוד »

מערכות המסתור של בר כוכבא

מערכות המסתור של בר כוכבא הן חללים תת-קרקעיים חצובים בסלע, המקושרים זה לזה במעברים נמוכים וצרים, שמצויים בשפלת יהודה ובגליל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומערכות המסתור של בר כוכבא · ראה עוד »

מעשר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעשר · ראה עוד »

מעשר שני

מעשר שני היא מצווה מהתורה להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי (בנוסף על המעשר הראשון).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעשר שני · ראה עוד »

מעשר בהמה

מעשר בהמה היא מצווה להקריב עשירית מכל הבהמות הטהורות שנולדות לאדם בכל שנה לבית המקדש ולאכול את בשרן בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעשר בהמה · ראה עוד »

מעלה עשן

מעלה עשן הוא אחד מהעשבים ששימשו בהכנת קטורת הסמים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעלה עשן · ראה עוד »

מעלין בקודש (כתב עת)

מעלין בקודש - ביטאון לעניין המקדש וקדשיו, הוא כתב עת שעוסק בהלכות הנוגעות לבית המקדש, סדרי עבודתו, והלכות טומאה וטהרה הקשורות אליו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעלין בקודש (כתב עת) · ראה עוד »

מעט מן האור

העיצוב החדש של העלון לוגו ישן של מעט מן האור מעט מן האור הוא עלון פרשת שבוע בהוצאת תנועת אורות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעט מן האור · ראה עוד »

מעון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעון · ראה עוד »

מעוז צור

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעוז צור · ראה עוד »

מעיל

ג'נטלמנים מן 1872 חיילות פלמ"ח לבושות במעילי שינל כבדים, 1946 מעיל ספורטיבי מודרני, הנוחות והגמישות לא באה על חשבון רמת ההגנה הגבוהה מהקור. אישה לבושה במעיל אדום מְעִיל הוא בגד עליון, המיועד לכיסוי פלג הגוף העליון או לגוף כולו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעיל · ראה עוד »

מעיל (בגד כהונה)

מעיל הוא אחד משמונת בגדי הכהונה שאותם לבש הכהן הגדול במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעיל (בגד כהונה) · ראה עוד »

מעילה (הלכה)

בהלכה, מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומעילה (הלכה) · ראה עוד »

מפת אברהם בר-יעקב (הגדת אמסטרדם)

מפת אברהם בר יעקב - הגדת אמסטרדם מפת אברהם בר-יעקב היא מפה עתיקה של ארץ ישראל, מעשה ידיו של אברהם בר יעקב הגר אשר הודפסה באמסטרדם בשנת 1695 ולאחר מכן בשנת 1712, כחלק מהגדת אמסטרדם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומפת אברהם בר-יעקב (הגדת אמסטרדם) · ראה עוד »

מצנפת (בגד כהונה)

הכהן ההדיוט שרוכן על ברכיו חבוש במגבעת. על פי משנה תורה, מצנפת (לכהן גדול) או מגבעת (לכהן הדיוט) היו פריטי לבוש שחבשו הכהנים לראשם בעת העבודה בבית המקדש ובמשכן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצנפת (בגד כהונה) · ראה עוד »

מצפה ימים

הר מצפה ימים הוא שלוחה דרומית של הר מירון, ועליה אתר ארכאולוגי מקודש פיניקי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצפה ימים · ראה עוד »

מצה

צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצה · ראה עוד »

מצודת החקרא

מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד מצודת החקרא (ביוונית: Aκρα, אקרא) הייתה מצודה בירושלים, שנבנתה על ידי המלך אנטיוכוס אפיפנס בשנת 167 לפני הספירה, תקופת השלטון הסלאוקי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצודת החקרא · ראה עוד »

מצוות מינוי מלך

מצוות מינוי מלך היא אחת מתרי"ג המצוות, והוא חיוב על ישראל למנות עליהם מלך ולכבדו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצוות מינוי מלך · ראה עוד »

מצוות ערבה במקדש

מצוות ערבה במקדש היא מצווה להביא ענפי ערבה לבית המקדש בכל יום מימי חול המועד סוכות, להציב אותם בפינות המזבח ולהקיף אותו תוך אמירת הושענות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצוות ערבה במקדש · ראה עוד »

מצוות תכלת

מצוות תכלת (או פתיל תכלת) היא חלק ממצוות ציצית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצוות תכלת · ראה עוד »

מצוות בניין בית המקדש

מצוות בניית בית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה על הציבור לבנות בית מקדש לה', שבו תתקיים עבודת הקורבנות, העלייה לרגל וכל יתר המצוות התלויות בקיומו של בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצוות בניין בית המקדש · ראה עוד »

מצוות הקהל

הַקְהֵל הוא כינויה של מצוות עשה מהתורה להקהיל את כל עם ישראל העולים לרגל בחג הסוכות שבמוצאי שנת שמיטה ולקרוא בתורה בפניהם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצוות הקהל · ראה עוד »

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »

מצוות כתיבת ספר תורה

מצוות כתיבת ספר תורה היא מצוות עשה מהתורה המחייבת כל אדם מישראל לכתוב לעצמו ספר תורה ולהחזיקו ברשותו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצוות כתיבת ספר תורה · ראה עוד »

מצווה לשמוע דברי חכמים

מצווה לשמוע דברי חכמים היא מצוות עשה בתורה, כפי המקובל בפרשנות חז"ל, המחייבת ציות לחכמים בנושאים הלכתיים ("ככל אשר יורוך") ומצוות לא תעשה על המריית פיהם ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך").

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומצווה לשמוע דברי חכמים · ראה עוד »

מציאת ספר התורה בימי יאשיהו

שפן מקריא ליאשיהו את הכתוב בספר, ציור משנת 1873 יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד. מציאת ספר התורה בימי יאשיהו הוא סיפור מקראי המופיע בספר מלכים ובספר דברי הימים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומציאת ספר התורה בימי יאשיהו · ראה עוד »

מקרא ביכורים

מקרא ביכורים הוא מצוות עשה מהתורה להביע שבח והודיה לה' עם הבאת הביכורים לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקרא ביכורים · ראה עוד »

מקדש

מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדש · ראה עוד »

מקדש חוניו

שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) בית חוניו (נקרא גם מקדש חוניו) היה מקדש יהודי שהקים במצרים כהן ושמו חוניו (Ὀνίας) מבית צדוק בתקופה הסמוכה למרד החשמונאים - לפניו, במהלכו או מעט לאחריו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדש חוניו · ראה עוד »

מקדש השומרונים בהר גריזים

אתר הכנסייה - מתחתיו אולי שרידי ההעתק לבית המקדש מקדש השומרונים בהר גריזים הוא המקום בו שכן לפי העדויות מקדש לעדה השומרונית על פסגת הר גריזים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדש השומרונים בהר גריזים · ראה עוד »

מקדש הורדוס

חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי-יונה מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני בית המקדש שבנה הורדוס (תקריב). מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מחצבה שנתגלתה ב-2007 בצפון ירושלים, ששימשה ככל הנראה להורדוס כמקור לחציבת אבני המקדש מקדש הורדוס הוא כינוי לבית המקדש השני שהורדוס מלך יהודה בנה מחדש ברוב פאר והדר, תוך הרחבת שטח הר הבית, במאה הראשונה לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדש הורדוס · ראה עוד »

מקדש ירבעם

שרידי מקדש ירבעם, באתר חלום יעקב בבית אל מקדש יָרָבְעָם היה בית מקדש שבנה ירבעם בן נבט, במאה ה-10 לפנה"ס, בבית אל, כחלק ממקדשי ממלכת ישראל, לאחר היפרדות ממלכת ישראל מממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדש ירבעם · ראה עוד »

מקדש יב

האי אלפנטינה - יב כפי שהוא נראה בשנת 2004 מקדש יֵבּ (בלשון יהודי המקום: אגורא זי יהו אלאהא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדש יב · ראה עוד »

מקדשי ממלכת ישראל

אתר הפולחן הישראלי שנחשף בתל דן, המתוארך לתקופת אחאב. ממצאים שנמצאו בסמוך מזוהים על ידי חלק מהחוקרים כפולחן ירבעם על פי סיפורי המקרא מלבד בית המקדש שהיה בירושלים נבנו בממלכת ישראל, במטרה להחליפו, שני מקדשים נוספים, אחד בדן ואחד בבית אל ("מקדש ירבעם").

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקדשי ממלכת ישראל · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומקווה · ראה עוד »

מר בריה דרבנא

מר בריה דרבנא, ולפי נוסח הדפוסים מר בריה דרבינא, היה אמורא בבלי בדור הרביעי, בימי אביי ורבא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומר בריה דרבנא · ראה עוד »

מרקוס אנטוניוס יוליאנוס

ארץ ישראל במאה הראשונה לספירה. מרקוס אנטוניוס יוליאנוס (Marcus Antonius Julianus) היה פרוקוראטור (משגיח, נציב) ביהודה בשנת 70 לספירה, בזמן המרד הגדול של יהודי ארץ ישראל ברומא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרקוס אנטוניוס יוליאנוס · ראה עוד »

מרקוס ליקיניוס קראסוס

מרקוס ליקיניוס קראסוס (בלטינית: Marcus Licinius Crassus; 115 לפנה"ס – 53 לפנה"ס) היה פוליטיקאי ומצביא רומאי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרקוס ליקיניוס קראסוס · ראה עוד »

מרקוס ויפסניוס אגריפה

פסל של מרקוס ויפסניוס אגריפה, בגלריית אופיצי שבפירנצה מרקוס ויפסניוס אגריפה (בלטינית: Marcus Vipsanius Agrippa; 63 לפנה"ס - מרץ 12 לפנה"ס), איש צבא ומדינאי רומאי שפעל בשלהי תקופת הרפובליקה וראשית תקופת האימפריה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרקוס ויפסניוס אגריפה · ראה עוד »

מרתף השואה

טקסט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרתף השואה · ראה עוד »

מרחשת

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרחשת · ראה עוד »

מרד חנילאי וחסינאי

מרד חנילאי וחסינאי היה מרד שהובל בידי שני אחים יהודים בתחילתה של המאה הראשונה לספירה באזור נהרדעא שבבבל, אשר היה באותה תקופה חלק מן האימפריה הפרתית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרד חנילאי וחסינאי · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרדכי גיחון

מרדכי גיחון (16 באוגוסט 1922 – 19 בספטמבר 2016) היה ממקימי המודיעין הצבאי בצה"ל, מקים המחקר והוראת ההיסטוריה הצבאית והארכאולוגיה הקלאסית באוניברסיטת תל אביב ופרופסור בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרדכי גיחון · ראה עוד »

מרדכי הכהן

הרב מרדכי הכהן (כ"ג בכסלו תרס"ז, 10 בדצמבר 1906 - ה' באייר תשל"ב, 19 באפריל 1972) היה רב, סופר וחוקר, איש היישוב הישן בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרדכי הכהן · ראה עוד »

מרדכי היהודי

מרדכי רכוב על סוס בציור קיר בבית הכנסת בדורה אירופוס מהמאה ה-3 המן מרכיב את מרדכי על סוס. מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884 מרדכי ואסתר, ציור מאת ארט דה חלדר אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי הוא דמות מקראית ומגיבוריה הראשיים של מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרדכי היהודי · ראה עוד »

מרור

מרור הוא ירק מר הנאכל בליל הסדר, הלילה הראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרור · ראה עוד »

מרורים

שדה של חסה – ה"חזרת" המקובלת מרורים הוא המונח המקראי למיני הירקות שניתן לצאת בהם ידי חובת מצוות מרור בליל הסדר בחג הפסח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרורים · ראה עוד »

מרווה

מרווה (שם מדעי: Salvia) היא סוג צמחים ממשפחת השפתניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרווה · ראה עוד »

מרכז מנורה

בית הכנסת שושנת הזהב דגם של המרכז מרכז מנורה הוא המרכז הקהילתי היהודי ובית חב"ד הגדול בעולם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרכז מנורה · ראה עוד »

מרים גז-אביגל

מרים גז-אביגל (נולדה ב-1950) היא יו"ר מרכז הארגונים של יהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם, ארגון גג המכנס בתוכו 11 ארגונים קהילתיים מארצות ערב והאסלאם ויו"ר הפדרציה העולמית של יהדות תוניסיה בישראל, ארגון גג של קהילת יהודי תוניסיה בישראל, חוקרת ישראלית בתחום יהדות תוניסיה ובעלת תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרים גז-אביגל · ראה עוד »

מרים, אם ישו

לוקאס הקדוש עוד בחייה של מרים. על פי הברית החדשה, מִרְיָם (ביוונית: Μαρία, מַרִיָה; בלטינית: Maria; בסורית: ܡܪܝܡ, מַרְיַם), הייתה אישה יהודייה-גלילית מתקופת בית שני, אמו של ישו הנוצרי ואשתו של יוסף.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרים, אם ישו · ראה עוד »

מרידות יהודה ברומא

מרידות יהודה ברומא היו סדרה של מרידות רחבות היקף של יהודי ארץ ישראל (אז, פרובינקיה יודיאה וסביבותיה) ומזרח אגן הים התיכון נגד האימפריה הרומית בין השנים 66 ל-136 לסה"נ.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומרידות יהודה ברומא · ראה עוד »

משמר (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשמר (פירושונים) · ראה עוד »

משמרת חזיר

משמרת חֵזִיר (נקראת גם: משמרת ממלח) היא המשמרת ה-17 מבין כ"ד משמרות כהונה ששירתו בבית המקדש בתקופת בית ראשון ונזכרות בתנ"ך (ב).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשמרת חזיר · ראה עוד »

משמרת בילגה

קטעים מהקדושתא של הדותהו על משמרת בלגה, בדף מגניזת קהיר ובניקוד ארץ-ישראלי. משמרת בילגה הייתה המשמרת ה-15 מבין 24 משמרות כהונה, ונודעה בכך שמבניה, המירו את דתם והתייוונו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשמרת בילגה · ראה עוד »

משמרות כהונה

משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשמרות כהונה · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשנה תורה · ראה עוד »

משפט כהן

משפט כהן הוא ספר שאלות ותשובות בנושאי מצוות התלויות בארץ, הלכות בניין בית המקדש, הלכות סנהדרין, הלכות קורבנות והלכות מלכים שחיבר הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשפט כהן · ראה עוד »

משפחת בית טוביה

1.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשפחת בית טוביה · ראה עוד »

משפחות כהן

ביהדות, כֹּהֵן הוא מצאצאי אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשפחות כהן · ראה עוד »

משקה חריף

אגף משקאות חריפים בסופרמרקט משקה חריף הוא משקה המכיל אלכוהול (שהוא השם המקובל בשפת היומיום לאתנול).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשקה חריף · ראה עוד »

משתה בלשאצר

שמואל במסכת סנהדרין, ראו בהמשך "במדרש". משתה בלשאצר מתואר בספר דניאל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשתה בלשאצר · ראה עוד »

משל בעל הכרם

ציור בשמן של הצייר מרטן ואן וולקנבורך של משל בעל הכרם (1580-1590) משל בעל הכרם הוא אחד ממשלי ישו, המופיע בשלוש מתוך הבשורות, מתי כא 33-46, לוקס כ 9-19, מרקוס יב 1-12 משל זה השמיע ישו בפני הכהנים, הזקנים והסופרים בעת ביקורו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשל בעל הכרם · ראה עוד »

משל החוח והארז

משל החוח והארז הוא דבר משל מפי יהואש בן יהואחז מלך ישראל, המשל נאמר כלפי אמציה בן יהואש שלא יצליח במלחמה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשל החוח והארז · ראה עוד »

משל כיכרי הכסף

משל כיכרי הכסף, ביצירת חיתוך בעץ משנת 1712: העבד העצל מחפש את הכיכר שקבר, בעוד שני העבדים האחרים מציגים את הרווחים שעשו עבור אדונם. משל ככרי הכסף (גם משל המנים) הוא אחד ממשלי ישו, המופיע בברית החדשה בשתי בשורות סינופטיות: ב, וב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשל כיכרי הכסף · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשה · ראה עוד »

משה אלשיך

רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשה אלשיך · ראה עוד »

משה איסרליש

מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשה איסרליש · ראה עוד »

משה פייגלין

כנס שדרות לחברה, 2015 משה זלמן פייגלין (נולד ב-31 ביולי 1962, כ"ט בתמוז ה'תשכ"ב) הוא פוליטיקאי שכיהן כחבר הכנסת מטעם הליכוד וכסגן יושב ראש הכנסת התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשה פייגלין · ראה עוד »

משה רוזנבליט

ר' משה רוזנבליט (19 בינואר 1890 - 3 בדצמבר 1989) ממקימי "כפר גדעון", ובוני ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשה רוזנבליט · ראה עוד »

משה ריישר

משה ריישר (1840-1880 ת"ר-תר"ם) היה שד"ר רב, סופר וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשה ריישר · ראה עוד »

משה שמואל שפירא (באר יעקב)

הרב משה שמואל שפירא (י"ט באב תרע"ז, 5 באוגוסט 1917 – א' באייר תשס"ו, 29 באפריל 2006), היה ראש ישיבת באר יעקב, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ואחר כך של דגל התורה, וחבר נשיאות ועד הישיבות ומפעל הש"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשה שמואל שפירא (באר יעקב) · ראה עוד »

משה חפץ

רבי משה חפץ היה רב, מחבר ומשורר יהודי שחי במאה ה-17 באיטליה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשה חפץ · ראה עוד »

משה חגיז

רבי משה חגיז (כונה גם "המני"ח"; ה'תל"ב, (1672) – נפטר אחרי שנת ה'תק"י, 1750), היה מחכמי ירושלים במאה ה-18, מראשי הלוחמים בשבתאות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשה חגיז · ראה עוד »

משה בן קלונימוס

רבי משה בן קָלוֹנִימוּס היה פייטן בן המאה ה-10 אשר נולד בצפון איטליה והיגר למגנצא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשה בן קלונימוס · ראה עוד »

משה דאשקולה גירונדי

רבי משה בר שלמה דאשקולה גירונדי היה משורר ספרדי שחי בסוף המאה ה-13, אחיינו ותלמידו של רמב"ן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשה דאשקולה גירונדי · ראה עוד »

משה הררי

הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשה הררי · ראה עוד »

משכן שילה

שילה. האתר המזוהה כיום עם שילה המקראית, שם על פי המקרא שכן משכן שילה משכן שילֹה (או מקדש שילה) הוא אתר פולחן ישראלי ששכן בשילה בתקופת ההתנחלות ובתקופת השופטים, טרם בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשכן שילה · ראה עוד »

משכן גלגל

משכן גִּלְגָּל הוא מבנה מקודש שנבנה עם הכניסה לארץ ישראל והעלייה מנהר הירדן, בסביבות שנת 1272 לפנה"ס (ב'תפ"ח ליצירה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשכן גלגל · ראה עוד »

משכן גבעון

משכן גבעון היה מבנה מקודש שנבנה לאחר חורבן המשכן בנוב, בערך בשנת 876 לפסה"נ (או כ-200 שנים קודם לפי מניין שנות המלוכה עד חורבן ביהמ"ק).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשכן גבעון · ראה עוד »

משיח

המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומשיח · ראה עוד »

מתן בסתר

ביהדות מתן בסתר נתינת צדקה בסתר היא מעלה והידור במצוות צדקה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומתן בסתר · ראה עוד »

מתנות כהונה

המונח "מתנות כהונה" מציין בלשון חז"ל את כל המתנות שניתנות מהתורה לכהנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומתנות כהונה · ראה עוד »

מתפללים ליד הכותל המערבי

"מתפללים ליד הכותל המערבי" הוא ציור שיצר שמואל בן-דוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומתפללים ליד הכותל המערבי · ראה עוד »

מתתיה בן שמואל

מתתיה בן שמואל (לפי נוסחאות אחרות: מתיה, מתיא, מתתיא) היה הממונה על הפייסות בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומתתיה בן שמואל · ראה עוד »

מתתיהו בן תאופילוס (הראשון)

מתתיהו בן תּאוֹפילוֹס (הראשון) היה כהן גדול בבית המקדש השני, הכהן הגדול החמישי בזמן שלטון הורדוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומתתיהו בן תאופילוס (הראשון) · ראה עוד »

מתתיהו הכהן

מתתיהו הכהן (נפטר ב-166 לפנה"ס) (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומתתיהו הכהן · ראה עוד »

מתחם אוגוסטה ויקטוריה

חזית אוגוסטה ויקטוריה 2002 מתחם אַוגוּסְטֶה ויקטוֹריה בירושלים הוקם בראשית המאה ה-20 על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה על שם אשתו, אוגוסטה ויקטוריה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומתחם אוגוסטה ויקטוריה · ראה עוד »

מלאכת ממחק

שימוש בסבון '''קשיח''' בשבת, היא בכלל מלאכת ממחק מלאכת ממחק היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, עיקרה העברת שער וצמר מעל גבי העור, ומהותה כל החלקת פני חפץ או עור הגוף.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלאכת ממחק · ראה עוד »

מלאכי

מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלאכי · ראה עוד »

מלח בישול

נתרן כלורי (גם: מלח שולחני או מלח בישול או מלח דק/גס) הוא תרכובת יונית (נתרן כלורי, NaCl), מינרל נפוץ מאוד בכדור הארץ בעל חשיבות ביולוגית לבעלי חיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלח בישול · ראה עוד »

מלחמת אסא ובעשא

בין אסא מלך יהודה ובעשא מלך ישראל התקיימה מלחמה המתוארת בספר מלכים ובספר דברי הימים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלחמת אסא ובעשא · ראה עוד »

מלחמת אביה וירבעם

מלחמת אביה וירבעם היא מלחמה שנערכה בין אביה בן רחבעם, מלך יהודה, לבין ירבעם בן נבט, מלך ישראל, בין השנים 911-908 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלחמת אביה וירבעם · ראה עוד »

מלחמת היהודים

מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלחמת היהודים · ראה עוד »

מלכת שבא (אופרה, גולדמארק)

סלומון הרמן מוזנטל, כותב לברית האופרה מלכת שבא (בהונגרית: Sába királynője; בגרמנית: Die Königin von Saba) היא אופרה מאת המלחין היהודי-הונגרי קרל גולדמארק שנוצרה בשנת 1875.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלכת שבא (אופרה, גולדמארק) · ראה עוד »

מלכויות זכרונות ושופרות

תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלכויות זכרונות ושופרות · ראה עוד »

מלכיה

מַלְכִּיָּה הוא קיבוץ באזור הצפון ברכס הרי נפתלי, ושייך למועצה אזורית הגליל העליון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלכיה · ראה עוד »

מליקה

הדגמה של מליקה מליקה בהלכה היא חיתוך צוואר עוף מצד עורפו באמצעות ציפורן האגודל של כהן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומליקה · ראה עוד »

מליקה (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומליקה (פירושונים) · ראה עוד »

מלידה

מלידה מלידה היא טקס אותו נוהגים לקיים חברי קהילת "בני ישראל".

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומלידה · ראה עוד »

מטבח יהודי בוכרי

אושפלאו, תבשיל בוכרי מסורתי המטבח הבוכרי הוא מטבח של יהודי בוכרה שמקורם מאוזבקיסטן וטג'יקיסטן שבמרכז אסיה, ועל כן הושפע מהמטבחים המקומיים של תרבויות סמוכות (כגון: המטבח הסיני, המטבח הפרסי, והמטבח הטורקי-עות'מאני) מה שהפך אותו למטבח עשיר, מגוון ומעניין ביותר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומטבח יהודי בוכרי · ראה עוד »

מטה משיח

מטה משיח הוא ארגון המשתייך לזרם המשיחיסטי בחב"ד ומפיץ את הלימוד והעיסוק בנושאי הגאולה וביאת המשיח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומטה משיח · ראה עוד »

מטה אהרן

פריחת מטה אהרון, איור משנת 1728 מַטֶּה אַהֲרֹן, על פי המקרא, הוא מטה שהיה שייך לאהרן הכהן, ובאופן פלאי צמחו ממנו פרחים ושקדים כדי להורות על כך ששבט לוי הוא השבט הנבחר מבני ישראל על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומטה אהרן · ראה עוד »

מטופל מזוהה

מטופל מזוהה (באנגלית: Identified patient או IP) הוא מושג מתחום הפסיכותרפיה, המתאר אדם המזוהה עם הקושי הרגשי של משפחתו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומטופל מזוהה · ראה עוד »

מזמור תהילים

מזמור הוא כינוי לאחד ממאה וחמישים פרקי תהילים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזמור תהילים · ראה עוד »

מזמורי אסף

מזמורי אסף הם שנים-עשר מזמורים שנמצאים בספר תהילים בפרקים נ' ובפרקים ע"ג-פ"ג לפי המספור שבנוסח המסורה (על פי המספור בתרגום השבעים ובוולגטה מדובר על הפרקים 49, 72-82).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזמורי אסף · ראה עוד »

מזבח

מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזבח · ראה עוד »

מזבח (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזבח (פירושונים) · ראה עוד »

מזבח העולה

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזבח העולה · ראה עוד »

מזבח הזהב

תיאור מזבח הזהב מזבח הזהב וקטורת הסמים. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים לפי המתואר בתנ"ך, מִזְבַּח הַזָּהָב, הנקרא גם מזבח הקטורת וגם המזבח הפנימי (להבדילו מהמזבח שהיה מחוץ להיכל), היה אחד מכלי השרת במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומזבח הזהב · ראה עוד »

מחצית השקל

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל היא מצווה מהתורה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומחצית השקל · ראה עוד »

מחתה

מחתה (באמצע), יחד עם כלים נוספים לטיפול בגחלים מַחְתָּה היא כלי המשמש להעברת גחלים או קטורת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומחתה · ראה עוד »

מחלוקת הסקרמנט

מחלוקת הסקרמנט (באיטלקית: Disputa del sacramento) או דיספוטה הוא ציור פרסקו שצייר רפאל, בין השנים 1509–1510 בלשכת החותם בוותיקן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומחלוקת הסקרמנט · ראה עוד »

מחוסר כיפורים

מחוסר כיפורים הוא סטטוס בהלכות טומאה, המסמל טומאה קלה, בדומה לטבול יום, שמונעת מהאדם במצב זה להיכנס למקדש ולאכול קורבנות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומחוסר כיפורים · ראה עוד »

מבצרים צלבניים במזרח התיכון

מפת מבצרי צלבנים בלבנט. המפה מציגה את מיקום המבצרים הגדולים או בעלי חשיבות לאורך 200 השנים של קיום ממלכת ירושלים הצלבנית. חלק מהמבצרים לא היו קיימים לאורך כל התקופה והמפה מציירת ריכוז מבצרים שלא היה קיים בו זמנית איור המשחזר את מבצר קראק דה שבלייה הגדול שבסוריה. המבצרים הצלבניים שימשו כעמוד השדרה של מערכת השלטון הצלבנית, וחשיבותם חרגה מעבר לתפקידם הצבאי כמגיני דרכים, גבולות וערים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומבצרים צלבניים במזרח התיכון · ראה עוד »

מגרה (כלי עבודה)

מגרה או מגירה היא כלי עבודה, המוזכר בתיאור בית המקדש: כל אלה אבנים יקרות כמדות גזית מגוררות במגרה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגרה (כלי עבודה) · ראה עוד »

מגדל צבעייא

מגדל צבעייא (גם מגדל צבעיה, מגדל דצבעיא, ומגדל צבעים) הייתה עיירה יהודית קדומה בגליל התחתון, אשר נזכרת רבות בספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגדל צבעייא · ראה עוד »

מגדל דוד

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגדל דוד · ראה עוד »

מגדלא

האתר הארכאולוגי מגדלא נובמבר 2012 חנויות ובהן בריכות דגים שנחשפו באתר בית הכנסת באתר מִגְדָלָא (נכתב גם כמגדלה), הידועה גם בשמות טריכיי, טריכאי וטריכיאה (ביוונית: ταριχαιαι, בלטינית: Tarichaeae), הייתה עיר קדומה בגליל, ששכנה לחוף הכנרת, בדרום בקעת גינוסר, סמוך ליישוב מגדל של היום, המשמר את שמה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגדלא · ראה עוד »

מגורי המטרופוליטים של בוקובינה ודלמטיה

חלקו המרכזי של בניין מגורי המטרופוליט והשביל המוליך אליו מהכניסה את המכלול מגדל השעון במנזר האולם האדום מגורי המטרופוליטים של בוקובינה ודלמטיה (אוקראינית Резиденція митрополитів Буковини і Далмації) הוא מכלול אדריכלי השוכן על גבעה בעיר צ'רנוביץ שבאוקראינה, בין נהר פרוט וקלוקוחקה, אחד מיובליו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגורי המטרופוליטים של בוקובינה ודלמטיה · ראה עוד »

מגילת מקצת מעשי התורה

ממצאים של מגילת מקצת מעשי התורה שנמצאו במערות קומראן. מגילת מקצת מעשי התורה (או MMT, 4Q394-4Q397), היא מגילה שנמצאה בין מגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגילת מקצת מעשי התורה · ראה עוד »

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך לבנה המסמלת את בני האור, ומימין קיר הבזלת השחור המסמל את בני החושך. מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, הידועה גם בשם מגילת המלחמה, היא אחת ממגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגילת מלחמת בני אור בבני חושך · ראה עוד »

מגילת סתרים (ברסלב)

מגילת סתרים הוא שמה של מגילה שתוכנה נשמר בסוד במשך מאתיים שנה, ובה נכתב חזונו המשיחי הסודי של רבי נחמן מברסלב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגילת סתרים (ברסלב) · ראה עוד »

מגילת רות

מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגילת רות · ראה עוד »

מגילת תענית

מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגילת תענית · ראה עוד »

מגילת המקדש

קטע ממגילת המקדש מגילת המקדש היא המגילה הארוכה מבין מגילות מדבר יהודה; אורכה הוא כ-8.15 מטרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגילת המקדש · ראה עוד »

מגילת הנחושת

מגילת הנחושת (3Q15) היא אחת ממגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגילת הנחושת · ראה עוד »

מגילת ון-אמון

מפת מסע ון־אמון מגילת ון־אמון היא סיפורו של מסע ימי של כוהן אמון ממצרים לעיר גבל אשר שכנה בלבנון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומגילת ון-אמון · ראה עוד »

מדרשי הלכה

מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומדרשי הלכה · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מהרי סותאל

מֶהַרי סותאל, או מהרי בן סותאל (על שם אביו), הידוע יותר בכינוי אבא מהרי, הוא שמו של מלקוסה, נזיר יהודי, שחי ופעל באתיופיה במהלך המאה ה-19, ושימש כמנהיג הרוחני העליון של קהילת ביתא ישראל באזור קולה ווגרה: אבא מהרי הקדיש את חייו לשימור היהדות ושלמות קהילת ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומהרי סותאל · ראה עוד »

מונבז השני

מונבז השני או מונבז המלך, היה בנם של הלני המלכה ומונבז הראשון, מלך חדייב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומונבז השני · ראה עוד »

מונינג

חשיפת ישבן באוניברסיטת סטנפורד, 1995 מונינג (באנגלית: Mooning) היא פעולה של חשיפת הישבן בפומבי על ידי הסרת החלק האחורי של המכנסיים והתחתונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומונינג · ראה עוד »

מוסר אביך

מוסר אביך הוא ספר מוסר שנכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוסר אביך · ראה עוד »

מור (בושם)

עץ המור מור, בתערוכה "הנס והמגפה, ירושלים: גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. גבישי מור מוֹר הוא בושם המופק משרף עץ המור (Commiphora Myrrha) אשר מקורו באתיופיה ותימן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומור (בושם) · ראה עוד »

מורא מקדש

מורא מקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה על האדם לירא את בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומורא מקדש · ראה עוד »

מושב בחיים

מושב בחיים (בגרמנית: Sitz im Leben, נקרא גם מאחז בחיים) הוא מונח במחקר המקרא שטבע החוקר הרמן גונקל בהקשר לחקר הסוגים הספרותיים במקרא (בגרמנית: Gattungsgeschichte; באנגלית: Form Criticism).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומושב בחיים · ראה עוד »

מוזיאון המקדש

מוזיאון המקדש (תערוכת כלי המקדש) מציג דגם של בית המקדש ובגדי כהונה וכלי המשכן אשר שוחזרו על ידי חוקרי מכון המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוזיאון המקדש · ראה עוד »

מוזיאון הדגמים של קונרד שיק

חדר תצוגת תולדות המבנה דגם כנסיית הקבר דגם ירושלים בימי בית שני דגם המשכן בור המים מוזיאון הדגמים של קונרד שיק מהווה חלק ממתחם כנסיית המשיח, השוכן מול מגדל דוד בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוזיאון הדגמים של קונרד שיק · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

מוזיקה

הביטלס במופע מוזיקה בשנת 1964 מוזיקה היא אמנות סידור צלילים בזמן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוזיקה · ראה עוד »

מוזיקה ליטורגית

מוזיקה ליטורגית הייתה במקור חלק מטקסי דת, והיא כוללת מספר רב של מסורות, הן עתיקות והן בנות ימינו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוזיקה ליטורגית · ראה עוד »

מוזיקה כנסייתית

שירה כנסייתית, "טאקואינום סאניטאטיס" קאסאנטנסיס, המאה ה-14 סאן מארקו בערב. הפנים רחב הידיים, המהדהד, נתן, בין שאר גורמים, השראה למוזיקה של האסכולה הוונציאנית. מוזיקה כנסייתית היא מוזיקה שנכתבה לשם ביצוע בכנסייה, או כל יצירה מוזיקלית לעבודת הקודש הכנסייתית, או מוזיקה ליטורגית כגון מזמורי תפילה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוזיקה כנסייתית · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מוזיקה יהודית מקורית

מוזיקה יהודית מקורית היא סוגה מוזיקלית (ז'אנר) מפותחת שהחלה במחצית הראשונה של שנות ה-90 בישראל ומהווה סינתזה בין מוזיקה יהודית-אמונית למוזיקה ישראלית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוזיקה יהודית מקורית · ראה עוד »

מוזיקה יהודית אמנותית

ריקודי זוגות יהודיים מהמאה ה-15. מימין זמר ונגן לאוטה. יצירת מוזיקה אמנותית לנגינה ושירה בבית הכנסת היא, בדומה למוזיקה כנסייתית השייכת למה שנהוג לכנות מוזיקה קלאסית, הלחנה של פסוקים מהתפילה לביצוע באירועים ליטורגיים בשבתות ובחגים ובאירועים מחוץ לבית הכנסת כגון: חתונה, ברית מילה והופעות על רקע דתי יהודי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוזיקה יהודית אמנותית · ראה עוד »

מוזיקה יהודית דתית

חגיגות הלוויים בעת בניית בית המקדש השני. ציור משנת 1896מוזיקה יהודית דתית היא התופעה ההיסטורית של יצירה מוזיקלית למטרות דתיות וביצועה בקרב יהודים מאמינים מהתקופה המקראית ועד ימינו, בארץ ישראל ובתפוצות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומוזיקה יהודית דתית · ראה עוד »

מכנס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומכנס · ראה עוד »

מכתבי ערד

מכתב 18, המזכיר את "בית יהוה" מכתבי ערד הם 91 אוסטרקונים שנחשפו על ידי הארכאולוג יוחנן אהרוני בתל ערד בין השנים 1962–1964, במהלך חפירות מסודרות באתר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומכתבי ערד · ראה עוד »

מכתבים לטליה

מכתבים לטליה הוא ספר המתעד חליפת מכתבים בענייני אמונה, יהדות ומחשבת ישראל בין דב אינדיג, תלמיד ישיבת ההסדר כרם ביבנה ל'טליה' (שם בדוי), נערה חילונית מקיבוץ בצפון ישראל בשנתיים שלפני מלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומכתבים לטליה · ראה עוד »

מכון המקדש

המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש, המכונה מכון המקדש הוא מכון מחקר, מרכז תיעוד, הוצאת ספרים וגם מוזיאון העוסק בנושאי בית המקדש וכליו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומכון המקדש · ראה עוד »

מכון הר ברכה

מכון הר ברכה הוא מכון מחקר תורני והוצאה לאור הממוקם ביישוב הר ברכה בשומרון ופועל לצד ישיבת הר ברכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומכון הר ברכה · ראה עוד »

מכוור

מכוור. ברקע: ים המלח מכוור (ביוונית: Machaerus, Μαχαιροῦς, "מַכֵירוּס"; בערבית: قلعة المشناقى, "קלעת אל-מישנאקא") הוא הר בממלכת ירדן, השוכן במרחק של כ-24 ק"מ מדרום-מזרח לשפך הירדן לים המלח, כחמישה ק"מ ממזרח לחופו וארבעה ק"מ מדרום לערוצו של ואדי זרקא-מעין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומכוור · ראה עוד »

מכירת הבכורה

עשו מוכר ליעקב את בכורתו תמורת נזיד עדשים (ציור מעשה ידי יאן ויקטורס, 1653) Matthias Stom, 1640) יעקב קונה את הבכורה מעשו בנזיד, ציור ממעגלו האמנותי של מתיאס סטום מכירת הבכורה הוא סיפור מקראי, המופיע בתחילת פרשת תולדות,, ומספר כיצד עשו, בנו הבכור של יצחק, מכר את בכורתו ליעקב תמורת נזיד עדשים, בעת שבא מן השדה עייף.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומכירת הבכורה · ראה עוד »

מים

כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומים · ראה עוד »

מינרל

מינרלים מסוגים שונים מינרל במינרלוגיה הוא חומר אי-אורגני שנוצר בתהליכים טבעיים, בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי – שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע בו, או אמורפי – חסר צורה גבישית מוגדרת, דוגמת לימוניט ואופאל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומינרל · ראה עוד »

מיניות ביהדות

"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומיניות ביהדות · ראה עוד »

מיסטיקה יהודית

מיסטיקה יהודית (מיסטי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »

מיש דרומי

מַיִשׁ דרומי (שם מדעי: Celtis australisֿ, בערבית: ميس جنوبي) הוא עץ בר ממשפחת הקנאביים הגדל בחורש באקלים ים תיכוני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומיש דרומי · ראה עוד »

מיתה בידי שמיים

בהלכה, מיתה בידי שמיים היא עונש המוטל על כחמישה עשר חטאים שנעשו במזיד, והוא עונש מוות שאמור להתבצע על ידי אלוהים ולא על ידי בית דין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומיתה בידי שמיים · ראה עוד »

מיכאל בן ארי

מיכאל בן ארי (נולד ב-12 באוקטובר 1963, כ"ד בתשרי ה'תשכ"ד) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם סיעת האיחוד הלאומי, ממקימי מפלגת עוצמה יהודית, פעיל ימין רדיקלי והיסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומיכאל בן ארי · ראה עוד »

מיכיהו בן ימלה

מִיכָיְהוּ בֶן-יִמְלָה (גם מִיכָיְהוּ בֶן יִמְלָא), על פי התנ"ך היה נביא לה' שפעל באמצע תקופת הבית הראשון במאה התשיעית לפנה"ס, בחצרו של אחאב מלך ישראל בשומרון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומיכיהו בן ימלה · ראה עוד »

מייקל רוהאן

דיון פתיחת משפטו, 1969 מייקל דניס רוהאן (באנגלית: Michael Dennis Rohan; 1 ביולי 1941 – 20 במרץ 2013) היה אזרח אוסטרלי נוצרי שהצית את מסגד אל-אקצא ב-21 באוגוסט 1969, בעת ביקורו בירושלים, לאחר שניסיון הצתה קודם, כעשרה ימים קודם לכן, נכשל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ומייקל רוהאן · ראה עוד »

א' באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' אלול היא פרשת שופטים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וא' באלול · ראה עוד »

א' באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וא' באב · ראה עוד »

א' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' באדר א' או שבר המצווה בשנה פשוטה, היא ברוב השנים, פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וא' באדר · ראה עוד »

א' בניסן

ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וא' בניסן · ראה עוד »

א' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בא' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וא' בטבת · ראה עוד »

אמנת נחמיה

עזרא הסופר קורא בתורה לפני העם במעמד קריאת התורה בראש השנה. קריאה זו היוותה את הרקע לכריתת האמנה.כריתת אמנת נחמיה היא מאורע מקראי המסופר בספר נחמיה, בו מתוארת התעוררות עממית בימי שיבת ציון לחידוש הברית בין שבי הגולה לה', שהתרחשה ביום כ"ד בתשרי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואמנת נחמיה · ראה עוד »

אמנות נוצרית מוקדמת

פרסקו המציג את '''הרועה הנאמן''', הקטקומבה של פרסיליה (Priscilla), רומא. אמנות נוצרית מוקדמת היא אמנות שהתקיימה בתחומי האימפריה הרומית החל מזמנו של ישו ועד למאה הרביעית לספירה, עת הפכה הדת הנוצרית לדת השלטת באימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואמנות נוצרית מוקדמת · ראה עוד »

אמנות יהודית

"'''מזרח'''" (1910) מאת משה בן יצחק מזרחי. אמנות יהודית היא אמנות ויזואלית המזוהה עם ערכים הקשורים לדת ולתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואמנות יהודית · ראה עוד »

אמרכל

שלט רחוב '''האמרכלים''' בירושלים. על שם מייסדי שכונת בתי מחסה. אֲמַרְכָּל (או אֲמַרְכֹּל) הוא כינוי בלשון חז"ל לאדם הממונה על צורכי בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואמרכל · ראה עוד »

אמריהו כהן הראש

אֲמַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ היה כהן בבית המקדש בימי יהושפט מלך יהודה, ייתכן שהיה הכהן הגדול או רק פקיד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואמריהו כהן הראש · ראה עוד »

אמת מים

נבטית בפטרה (ירדן) אמת המים ליד יריחו - הובילה מים ממעיינות נערן: עין נועימה, עין דיוק ועין שושה פון דו גאר, דרום צרפת אמת המים של סגוביה, סגוביה, ספרד סולימאן ליד קיבוץ לוחמי הגטאות, מצפון לעכו עותמאנית אַמַּת מַיִם (או אַקְוֶודוּקְט) היא תעלה מלאכותית שתפקידה להעביר מים ממקום אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואמת מים · ראה עוד »

אמת המים שבמקדש

אמת המים שהייתה בבית המקדש הייתה הפתרון הטכני לניקוז הנוזלים הרבים שנקוו על רצפת בית המקדש מתחת למזבח, כתוצאה מדמי הקרבנות הרבים שנשחטו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואמת המים שבמקדש · ראה עוד »

אמה טרקסין

אמה טרקסין הוא שמו של קיר, או שטח ביניים, שהפריד בבית המקדש בין ההיכל לבין קודש הקודשים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואמה טרקסין · ראה עוד »

אמונת חכמים

אמונת חכמים הוא מושג רווח ביהדות המתאר (בדרך כלל) אמונה בסמכותם ובעליונותם הרוחנית והאינטלקטואלית של תלמידי-חכמים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואמונת חכמים · ראה עוד »

אמונים ערכו שבח

אמונים ערכו שבח הוא אחד מפיוטי ההגדה הנאמרים בליל הסדר, בעיקר בקרב קהילת עדות המזרח וצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואמונים ערכו שבח · ראה עוד »

אמיאנוס מרקלינוס

כתבי אמיאנוס מרקלינוס, 1533 אמיאנוס מַרְקֶלִינוּס (Ammianus Marcellinus; 330 לערך - 395 לערך), היה איש צבא והיסטוריון רומאי בן המאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואמיאנוס מרקלינוס · ראה עוד »

אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר

אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת – מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר? הוא פתגם שמקורו בתלמוד הבבלי, ואשר נועד להספיד את מותו של רבינא, שנמשל לארז ענק מול אזובי הקיר הזעירים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי קיר · ראה עוד »

אנא בחסדך תרוממני

"אָנָּא בְּחַסְדְּךָ תְּרוֹמְמֵנִי" הוא פיוט אשר נכתב על ידי אשר מזרחי, הולחן על ידי רחמים עמר ומושר בקהילות הספרדים בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואנא בחסדך תרוממני · ראה עוד »

אנא בכוח

אָנָּא בְּכֹחַ הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקורבנות, וברוב הקהילות גם כחלק מקבלת שבת, וכן לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואנא בכוח · ראה עוד »

אנתאוגן

אנתאוגן הוא חומר פסיכואקטיבי שנעשה בו שימוש בהקשרים דתיים או שאמאניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואנתאוגן · ראה עוד »

אנטוניו גוטרש

אנטוֹניוּ מנואל דה אוליביירה גוטרש (הגייה:; נולד ב-30 באפריל 1949) הוא פוליטיקאי פורטוגלי, המכהן מ-1 בינואר 2017 כמזכ"ל האו"ם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואנטוניו גוטרש · ראה עוד »

אנטיפטרוס האדומי

אָנְטִיפָּטְרוּס הָאֲדוֹמִי (ביוונית: Αντίπατρος; 113 – 43 לפנה"ס) היה מדינאי בתקופת הבית השני, בן בריתו של הורקנוס השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואנטיפטרוס האדומי · ראה עוד »

אנטיוכוס הרביעי

אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »

אנטיוכיה בתקופה ההלניסטית

העיר אנטיוכיה (ביוונית: Ἀντιόχεια) הוקמה בידי סלאוקוס הראשון בשנת 300 לפנה"ס והייתה בתקופה ההלניסטית עיר הבירה המערבית של הממלכה הסלאוקית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואנטיוכיה בתקופה ההלניסטית · ראה עוד »

אנגוס אדום

פרת אנגוס אדומה עם עגל האנגוס האדום הוא זן של בקר הבית בצבע חום-אדמדם, מאוכלוסיית הבקר של בלאק אנגוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואנגוס אדום · ראה עוד »

אנדרטת מגילת האש

אנדרטת מגילת האש היא אנדרטה הניצבת בהרי ירושלים, ממערב למושב כסלון ובה מונצחים תולדות עם ישראל משואה לתקומה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואנדרטת מגילת האש · ראה עוד »

אסף (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואסף (פירושונים) · ראה עוד »

אספסיאנוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 – 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואספסיאנוס · ראה עוד »

אספקת המים לירושלים

נקבת השילוח בשנת 1900 נקבת השילוח בשנת 2002 אספקת המים לירושלים היוותה אתגר מורכב מאז היווסדה של העיר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואספקת המים לירושלים · ראה עוד »

אספקלריא

לוגו התיאטרון "אספקלריא - במה לתיאטרון יהודי" הוא תיאטרון יהודי-ישראלי בירושלים, אחד החלוצים בתחומו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואספקלריא · ראה עוד »

אסתר

אסתר" (1865) מאת ג'ון אוורט מיליי אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה (ובביטוי עברי עממי מודרני - גם "מלכת אסתר" - במיוחד בהקשר של תחפושות שמציגות אותה) היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר, שעל פי המסופר סיכלה את מזימתו של המן להשמיד את היהודים בממלכת פרס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואסתר · ראה עוד »

אעדיף כל שמונה

אַעְדִּיף כָּל שְׁמוֹנָה הוא פיוט לחנוכה מסוג קדושתת י"ח לחזרת הש"ץ של תפילת שחרית, פרי עטו של רבי אלעזר בירבי קליר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואעדיף כל שמונה · ראה עוד »

אפר

אֵפֶר הוא חומר מפורר הנותר לאחר בעירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואפר · ראה עוד »

אפרסמון (בושם)

אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833. אפרסמון, על פי מקורות יהודיים קדומים, הוא שמו של צמח שגדל בבקעת ים המלח ובאזור הגלעד בעבר הירדן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואפרסמון (בושם) · ראה עוד »

אפרים אנקווה

רבי אפרים אנקווה (ה'קי"ד - ה'ר"ב; 1354–1442) היה רב, רופא ופילוסוף, מגדולי חכמי ספרד באלג'יריה במאה ה-14.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואפרים אנקווה · ראה עוד »

אפולוניוס מולון

אַפּוֹלוֹניוּס מוֹלוֹן או מוֹלוֹ (ביוונית: Ἀπολλώνιος ὁ Μόλων; חי במאה ה-1 לפנה"ס), היה רטוריקן יווני שכתב חיבור אבוד על היהודים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואפולוניוס מולון · ראה עוד »

אפולודורוס מאתונה

אפולודורוס מאתונה (ביוונית: Ἀπολλόδωρος ὁ Ἀθηναῖος; 180 לפנה"ס לערך - לאחר 120 לפנה"ס) היה מלומד, היסטוריון ומדקדק יווני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואפולודורוס מאתונה · ראה עוד »

אפיון (מדקדק)

אַפְּיון המדקדק או המבאר (Apion, ביוונית: Ἀπίων; 30-20 לפנה"ס - 48-45 לספירה בערך) היה סופר וחוקר מצרי-יווני במחצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואפיון (מדקדק) · ראה עוד »

אקלזיה וסינגוגה

תיאור צליבת ישו משנת 1422. אקלזיה וסינגוגה מופיעות בבירור עם מאפייניהן. תיאור צליבת ישו, 1260. הדמויות הסמוכות לישו, בעלות ההילה, אוספות את דמו לגביע. שאר הדמויות מתעללות בגופו, והדמות הימנית-אמצעית מחזיקה בראש כבש כשעיניה מכוסות. אקלזיה וסינגוגה (לטינית: Ecclesia et Synagoga, "כנסייה ובית כנסת") היה מוטיב חזותי באמנות ימי הביניים הכנסייתית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואקלזיה וסינגוגה · ראה עוד »

ארנסט ריצ'מונד

ארנסט ריצ'מונד (באנגלית: Ernest Richmond; 1874–1955), אדריכל ואיש ממשל בריטי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארנסט ריצ'מונד · ראה עוד »

ארנון סגל

ארנון סגל (נולד בג' בתמוז ה'תש"ם, 17 ביוני 1980) הוא עיתונאי, סופר ואיש חינוך, משמש ככתב ב"מקור ראשון" ובעלון השבת "עולם קטן".

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארנון סגל · ראה עוד »

ארץ חמדה

אֶרֶץ חֶמְדָּה הוא כינוי לארץ ישראל, המבטא את יופייה וסגולותיה שמחמתם היא נחמדת ונחשקת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארץ חמדה · ראה עוד »

ארץ הקודש

אֶרֶץ הַקּוֹדֶשׁ (באנגלית: The Holy Land, בלטינית: Terra Sancta, בערבית: الأرض المقدسة או الديار المقدسة) הוא אזור הממוקם בין הים התיכון והגדה המזרחית של נהר הירדן, באופן מסורתי שם נרדף הן לארץ ישראל המקראית והן לארץ ישראל הפוליטית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארץ הקודש · ראה עוד »

ארתחששתא הראשון

טקסט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארתחששתא הראשון · ראה עוד »

ארבע ערי הקודש

ציור ארבע ערי הקודש במפת ארץ ישראל, המאה ה-19 הדפס ארץ-ישראלי בפיתוח עץ מאת חיים זאב אשכנזי, 1855 בקירוב. ירושלים, מבט מהר הזיתים אל העיר העתיקה, 1900 בערך מערת המכפלה בחברון, 1906 טבריה, 1900 בערך הרובע הספרדי בצפת, 1895 ארבע ערי הקודש (נקראו גם ארבע ארצות) הוא כינוי של ארבע ערי קודש בארץ ישראל: הערים ירושלים, חברון, טבריה וצפת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארבע ערי הקודש · ראה עוד »

ארבע פרשיות

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארבע פרשיות · ראה עוד »

ארבעת המינים

ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארבעת המינים · ראה עוד »

ארון קודש

ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארון קודש · ראה עוד »

ארוממך לכבוד שמך

אֲרוֹמִמְךָ לִכְבוֹד שִׁמְךָ (לפעמים נקרא גם על שם הפזמון: לְעִיר צִיּוֹן הַר קָדְשְׁךָ) הוא פיוט שמחברו לא ידוע שמושר בקהילות עדות המזרח בשמחת תורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וארוממך לכבוד שמך · ראה עוד »

אריאל

רחוב דרך אפרתה באריאל מרכז קמפוס אוניברסיטת אריאל בניין מעונות הסטודנטים 102 אֲרִיאֵל היא התנחלות ועיר השוכנת בלב השומרון, ליד כביש חוצה שומרון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואריאל · ראה עוד »

אריאל (פירושונים)

אריאל הוא שם עברי, המשמש כשם פרטי (הן לגברים והן לנשים) וכשם משפחה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואריאל (פירושונים) · ראה עוד »

אריאל (תנועת נוער)

חניכות מתנועת אריאל במסע פסח תנועת אריאל היא תנועת נוער דתית לאומית שהוקמה בשנת 1980 (התש"ם).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואריאל (תנועת נוער) · ראה עוד »

אריסטון מאפמיה

אריסטון מאפמיה הוא שמו של יהודי מימי הבית השני, בן העיר אפמיה שבצפון מערב סוריה, על גדות נהר אורונטס, שבשמו נקשרה הלכה הנזכרת במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואריסטון מאפמיה · ראה עוד »

אריסטובולוס מאלכסנדריה

אריסטובולוס מאלכסנדריה (ביוונית: Αριστόβουλος; פרח בשנים 181–124 לפנה"ס), נקרא גם אריסטובולוס הפריפטטי (ובעבר כונה בטעות אריסטובולוס מפניאס), היה פילוסוף יהודי הלניסטי מהאסכולה הפריפטטית האריסטוטלית, אולם הוא עשה שימוש גם בתפישות אפלטוניות ופיתגוראיות בניסיון למזג ולתאם בין המקרא והאמונה היהודית שבזמנו לבין תפישות הפילוסופיה היוונית הרווחות בזמנו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואריסטובולוס מאלכסנדריה · ראה עוד »

אריסטובולוס הצעיר

אריסטובולוס הצעיר (מת לאחר 44 לספירה) היה נסיך מבית הורדוס, בנו הצעיר ביותר של אריסטובולוס, בנם של המלך הורדוס ומרים החשמונאית, ושל ברניקי, בתם של שלומית אחות הורדוס וקוסטובר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואריסטובולוס הצעיר · ראה עוד »

אריסטובולוס השני

(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Αριστόβουλος Β΄; 100 – 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (67–63 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם בשנים שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואריסטובולוס השני · ראה עוד »

אריסטובולוס השלישי

אריסטובולוס השלישי (ביוונית: Ἀριστόβουλος; 53 לפנה"ס – 36 לפנה"ס) היה הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואריסטובולוס השלישי · ראה עוד »

אריה "בעל גוף"

אריה "בעל גוף" הוא סיפור קצר מאת חיים נחמן ביאליק, והיצירה הראשונה שפרסם בפרוזה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואריה "בעל גוף" · ראה עוד »

אריה כשר

אריה כשר (1935 – 26 באוקטובר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בחקר היהודים וארץ ישראל בתקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואריה כשר · ראה עוד »

אש תמיד

קבר החייל האלמוני במוסקבה מדליק את כוכב אש התמיד אש התמיד באנדרטה הנמצאת לאתר של המוזיאון לרצח העם הארמני בירוואן בירת ארמניה ארלינגטון, וירג'יניה וויניצה אוקראינה האש הבוערת ב"שער הגיהנום" בדרווזה להבה נצחית היא להבה, מנורה או לפיד שבוער לתקופה בלתי מוגבלת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואש תמיד · ראה עוד »

אש תוקד בקרבי

אש תוקד בקרבי היא קינה לתשעה באב העורכת ההשוואה בין מצבו הטוב של עם ישראל בזמן יציאת מצרים לבין מצבו הרע בימי חורבן הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואש תוקד בקרבי · ראה עוד »

אשמדאי

דמותו של '''אשמדאי''' בספר הדמונולוגיה "Dictionnaire Infernal" מאת קולן דה פלנסי אַשְׁמְדַאי הוא מלך השדים במסורות העממיות היהודיות והנוצריות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואשמדאי · ראה עוד »

אשר רבי

אשר רבי (נולד ב-1946) הוא רוצח סדרתי ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואשר רבי · ראה עוד »

אתנן זונה ומחיר כלב

לֹא-תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב היא מצוות לא תעשה המופיעה בפרשת כי תצא, האוסרת להביא לקרבן בהמות ששמשו כאתנן לזונה או שולמו עבור כלב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואתנן זונה ומחיר כלב · ראה עוד »

אתקינו סעודתא

אתקינו סעודתא (בארמית: "הכינו סעודה") היא פתיחה לסעודות השבת המובאת בספר הזוהר: (תרגום: רבי שמעון, כאשר היה ניגש לסעודת השבת, היה מצהיר כך: "הכינו הסעודה ברוב פאר והדר. קבעו נא כאן הסעודה, לכבוד המלך.", וכך היה מתיישב מול שולחנו, והיה שמח שמחה גדולה בדבר.) על בסיס ידיעה זו המובאת בזהר הקדוש, חיבר האר"י שלושה פיוטים קבליים – כשכל פיוט מותאם עבור כל אחת משלושת סעודות החובה שחלות בשבת – תחת הכותרות "אזמר בשבחין", "אסדר לסעודתא" ו"בני היכלא".

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואתקינו סעודתא · ראה עוד »

אתה יצרת

אַתָּה יָצַרְתָּ היא הברכה האמצעית (קדושת היום) הנאמרת בתפילת העמידה של מוסף של שבת (תפילת שבע) החל בראש חודש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואתה יצרת · ראה עוד »

אל-מדרסה א-תנכיזיה

קמרון הכניסה למדרסת תנכזיה עיטורי הקירות בתנכזיה גומחת התפילה המוסלמית מפת הרובע המוסלמי אל-מדרסה אל-תנכיזיה (בערבית: المدرسة التنكزية, נקרא גם אל-מחכמה ולעיתים "המחכמה") היא מבנה מדרסה ממלוכית סמוך לכותל המערבי בסוף רחוב השלשלת בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואל-מדרסה א-תנכיזיה · ראה עוד »

אל-ערוב

עין אל-ערוב. ינואר 1915 מפה של מערכת אספקת המים לירושלים לפני 1948, כולל בריכת אל-ערוב "מכללת אל-ערוב" מחנה אל-עַרּ֫וּבּ (בערבית: مخيّمالعروب – תעתיק מנוקד: מֻחַ֫'יַּם אל-עַרּ֫וּבּ) הוא מחנה פליטים פלסטינים, מדרום ליישוב אפרת ובסמוך לכפר בית פג'אר, בשטח הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואל-ערוב · ראה עוד »

אל-בירה

אל-בירה; מראה כללי שרידי הכנסייה הצלבנית באל-בירה בציורו של הארי פן, 1880 המסגד הגדול באל-בירה אל-בירֶה (בערבית: البيرة) היא עיר פלסטינית השוכנת כ-15 ק"מ מצפון לירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואל-בירה · ראה עוד »

אלמוגים

אלמוגים בשונית המחסום הגדולה איור של מינים שונים של אלמוגי אבן. אלמוּגים (שם מדעי: Anthozoa - "פרחים חיים" ביוונית) הם מחלקה של בעלי חיים חסרי חוליות ימיים המשתייכים למערכת הצורבים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלמוגים · ראה עוד »

אלנתן בן עכבור

אלנתן בן עכבור היה משרי המלך יהויקים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלנתן בן עכבור · ראה עוד »

אלעזר (בית המקדש)

אלעזר היה הממונה על מעשה הפרוכת בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלעזר (בית המקדש) · ראה עוד »

אלעזר בן שמעון

אלעזר בן שמעון (לערך 1 לספירה עד לערך 70 לספירה), היה מראשי הקנאים בתקופת המרד הגדול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלעזר בן שמעון · ראה עוד »

אלעזר בן חנניה

אלעזר בן חנניה, מנהיג יהודי בימי המרד הגדול ובנו של חנניה בן נדבאי, הכהן הגדול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלעזר בן חנניה · ראה עוד »

אלעזר בן חרסום

רבי אלעזר בן חרסום היה כהן גדול בתקופת בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלעזר בן חרסום · ראה עוד »

אלעד ירד אל הירדן

אלעד ירד אל הירדן הוא שיר שכתב והלחין אברהם זיגמן וביצעה במקור להקת פיקוד דרום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלעד ירד אל הירדן · ראה עוד »

אלטנוישול

אלטנוישול- צפון מערב קמרונות הצלעות הגותיים בתוך בית הכנסת. הצלע החמישית נוספה כדי למנוע צורת צלב. הכתובות על הקיר המזרחי הכתובות על הקיר המערבי אלטנוישול, או בית הכנסת ישן-חדש ברובע היהודי יוספוב, בפראג, צ'כיה הוא בית הכנסת העתיק ביותר באירופה שעדיין פעיל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלטנוישול · ראה עוד »

אלטנוילנד

כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלטנוילנד · ראה עוד »

אלחנן שרלו

הרב אלחנן שרלו (נולד ב-26 באפריל 1985, ה' באייר ה'תשמ"ה) הוא רב ישראלי המכהן כראש ישיבת עתניאל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלחנן שרלו · ראה עוד »

אלבוים

אלבום, אלבוים ואלבאום הם שם משפחה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלבוים · ראה עוד »

אלון

אַלּוֹן או אֵלוֹן (שם מדעי: Quercus) הוא סוג של עצים שפירותיהם בלוטים ממשפחת האלוניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלון · ראה עוד »

אלון יזרעאל

לוגו להקת המחול אלון יזרעאל להקת המחול "אלון יזרעאל" במופע בפסטיבל מחול יזרעאלי אלון יזרעאל אלון יזרעאל היא להקת מחול ישראלית של רקדנים בוגרים בגילאי 30 ומעלה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלון יזרעאל · ראה עוד »

אלכסנדר פוליהיסטור

לוקיוס קורנליוס אלכסנדר פוליהיסטור (ביוונית Αλέξανδρος ο Πολυίστωρ - "אלכסנדר המרבה לחקור"), מכונה גם אלכסנדר איש מילטוס (ביוונית Ἀλέξανδρος ὁ Μιλήσιος), היה סופר יווני בן המאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלכסנדר פוליהיסטור · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול באגדות היהודיות

אלכסנדר הגדול בירושלים; ציור של סבסטיאנו קונצ'ה מהמחצית הראשונה של המאה ה-18 היהודים, כמו שאר העמים בעת העתיקה, התרשמו עמוקות מאישיותו של אלכסנדר מוקדון ומהישגיו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלכסנדר הגדול באגדות היהודיות · ראה עוד »

אלישמע הסופר

אלישמע הסופר היה שר וסופר המלך יהויקים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלישמע הסופר · ראה עוד »

אלישבע, אם יוחנן המטביל

פסלם של אלישבע ומרים, אם ישו בכנסיית הביקור שבעין כרם. אלישבע (ביוונית: Ἐλισάβετ, אֶלִיסַבֵּט) היא קדושה נוצרייה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלישבע, אם יוחנן המטביל · ראה עוד »

אלישיב

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלישיב · ראה עוד »

אלישיב בן יהויקים

אלישיב בן יהויקים הוא דמות מקראית, כיהן ככהן גדול בימיו של נחמיה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואלישיב בן יהויקים · ראה עוד »

אליהו ביקרמן

אליהו יוסף ביקרמן (Elias Joseph Bickermann; 1 ביוני 1897 - 31 באוגוסט 1981) היה כרונולוג וחוקר תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואליהו ביקרמן · ראה עוד »

אז טרם נמתחו

אז טרם נמתחו הוא פיוט מאת רש"י, שנאמר כחלק ממנהג הסליחות בעשרת ימי תשובה בקרב יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואז טרם נמתחו · ראה עוד »

אזוביון

אֲזוֹבְיוֹן (שם מדעי: Lavandula; שם נפוץ: לָבֶנְדֶּר) הוא סוג של בני-שיח או לעיתים רחוקות עשב ממשפחת השפתניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואזוביון · ראה עוד »

אחמד טיבי

אחמד טיבי (בערבית: أحمد كامل أحمد الطيبي; שם מלא: אחמד כאמל אחמד א-טיבי; נולד ב-19 בדצמבר 1958) הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי, מכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת תע"ל החל משנת 1999 (כיום חלק מסיעת הרשימה המשותפת); היה יועצו לענייני ישראל של יו"ר אש"ף יאסר ערפאת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואחמד טיבי · ראה עוד »

אחורי בית הכפורת

אחורי בית הכפורת, הוא שמו של השטח המערבי ביותר של העזרה בבית המקדש, הנמצא מאחורי ההיכל וקודש הקדשים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואחורי בית הכפורת · ראה עוד »

אחוות אחים

פסל "אחוות אחים" בתל השומר הפסל בחזית בניין קריית מד"א ברמלה הפסל אחוות אחים של הפסל נתן רפפורט, היה מוצב בחזית בנין מרכז שירותי הדם של מגן דוד אדום בשטח בית החולים על שם שיבא בתל השומר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואחוות אחים · ראה עוד »

אחיה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואחיה · ראה עוד »

אחיה (בית המקדש)

אחיה היה הממונה על הנסכים בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואחיה (בית המקדש) · ראה עוד »

אב

אָב (מאכדית: abu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואב · ראה עוד »

אבן משכית

איסור השתחוויה על אֶבֶן מַשְׂכִּית הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור להשתחוות על אבן, ואפילו לעבודת ה'.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבן משכית · ראה עוד »

אבן חן

מגוון אבני חן Yên Bái province בוייטנאם, העשיר במחצבות של אבני חן מכונה לליטוש אבני חן (1889) השחזת אבני חן במשהד, איראן (1973) אבן חן (מכונה גם אבן טובה), בהגדרתה הרחבה, היא סלע, מינרל או מאובן נדיר, יפה במיוחד ובעל ערך כספי רב לאחר עיבודו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבן חן · ראה עוד »

אבן השתייה

הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה מבט מלמטה, מ"בור הרוחות", על החור העגול באבן השתייה תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע. אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة "הסלע הקדוש במסגד כיפת הסלע") היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבן השתייה · ראה עוד »

אבא שאול

אַבָּא שָׁאוּל היה תנא בדור הרביעי, בן דורו של רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבא שאול · ראה עוד »

אבא יוסי בן חנן

אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן, או אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חַנִּין, היה תנא בדור השני, שמאמרים רבים שלו מובאים בספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבא יוסי בן חנן · ראה עוד »

אבנט

מדי לגיון הזרים הצרפתי הנסיך ויליאם עוטה את אבנט מסדר הבירית אבנט הוא סרט רחב עשוי מבד המעטר בגדי שרד טקסיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבנט · ראה עוד »

אבנט (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבנט (פירושונים) · ראה עוד »

אבנט (בגד כהונה)

על פי תיאורי המקרא, אבנט היה החגורה אותה הכהנים חגרו על כותנתם בשעת העבודה במקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבנט (בגד כהונה) · ראה עוד »

אבני יקר

אבני יקר הוא פיוט לחנוכה שחיבר רבי אברהם אבן עזרא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבני יקר · ראה עוד »

אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה "רֵבּ אברום"; י"ד באייר ה'תרע"א, מאי 1911 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב, פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואברהם אלקנה כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם פריד

אברהם פריד (שם מלא: אברהם שבתי הכהן פרידמן, נולד בי"ב באדר ב' ה'תשי"ט, 22 במרץ 1959), הוא זמר ויוצר חסידי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואברהם פריד · ראה עוד »

אברהם בהר"ן

הרב אברהם הכהן בהר"ן (כ' בניסן תרצ"ה, 23 באפריל 1935 - כ"ט באלול תשנ"ה, 24 בספטמבר 1995) היה איש חינוך ואיש הגות דתי, ראש אולפנת כפר פינס ואולפנת הרב בהר"ן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואברהם בהר"ן · ראה עוד »

אברהם ביכלר

אברהם ביכלר (Adolph Büchler; 18 באוקטובר 1867 – 1939) היה חוקר במקצועות היהדות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואברהם ביכלר · ראה עוד »

אברהם גרשון מקיטוב

רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואברהם גרשון מקיטוב · ראה עוד »

אברהם הרופא פורטלאונה

רבי אברהם הרופא פורטלאונה (א' בניסן ה'ש"ב, 1542 – כ"ט בתמוז ה'שע"ב, 29 ביולי 1612) היה רב, איש אשכולות ורופא באיטליה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואברהם הרופא פורטלאונה · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אבלות על החורבן

אבלות על החורבן היא אוסף של הלכות ומנהגים, שמטרתם שימור זיכרון חורבן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, והציפייה לבניין בית המקדש השלישי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבלות על החורבן · ראה עוד »

אבוב (כלי לקלייה)

אבוב (גם: אביב) היה כלי ששימש לקלייה בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואבוב (כלי לקלייה) · ראה עוד »

אביגדור אלבום

250px הרב אביגדור אלבום (נכתב גם: אלבוים; תשרי תרפ"ח, 30 בספטמבר 1927 - ד' בשבט תשע"ג, 15 בינואר 2013) היה מייסד התנועה לכינון המקדש (יחד עם אחיו התאום הרב דוד אלבום), מראשוני הפעילים למען עליה להר הבית והקמת בית המקדש ובעל סדרת הספרים "אתה תחזה" העוסקת בהלכות המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואביגדור אלבום · ראה עוד »

אגריפס הראשון

אגריפס הראשון (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; 11 או 10 לפנה"ס – מרץ 44) היה מלך יהודה האחרון, יהודי-רומאי וצאצא לבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואגריפס הראשון · ראה עוד »

אגריפס השני

אגריפס השני (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; נולד בשנת 27 לספירה ומת בתחילת שנות ה-90 או בשנת 100) היה בנו של המלך אגריפס הראשון ונינו של הורדוס, כיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם על אזורים בצפון ארץ ישראל, כלקיס, הגולן, וממונה על בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואגריפס השני · ראה עוד »

אגדת שלושה וארבעה

1.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואגדת שלושה וארבעה · ראה עוד »

אגור בן יקה

אָגוּר בִּן יָקֶה הוא דמות מקראית, שדברי חכמתו נכללו בספר משלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואגור בן יקה · ראה עוד »

אדם (עיר)

אָדָם היא עיר מקראית באזור בקעת הירדן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואדם (עיר) · ראה עוד »

אדר

אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואדר · ראה עוד »

אדריאנוס

פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואדריאנוס · ראה עוד »

אדריכלות בתי כנסת

בית הכנסת של הנסיכים בליברפול אדריכלות בתי כנסת מתאימה עצמה לעיתים קרובות לסגנונות אופנתיים למקום ולזמן הבנייה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואדריכלות בתי כנסת · ראה עוד »

אדריכלות גותית

אַדְרִיכָלוּת גּוֹתִית היא סגנון אדריכלות שהתפתח באירופה בימי הביניים, שבא לידי ביטוי בעיקר בקתדרלות, בכנסיות ובמנזרים שנבנו בתקופה זו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואדריכלות גותית · ראה עוד »

אדון השבת

אדון השבת הוא משל המיוחס לישו ומופיע ב בכל שלוש הבשורות הסינופטיות: מתי, מרקוס ולוקאס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואדון השבת · ראה עוד »

אדורים

אֲדוֹרַים הייתה עיר קדומה בהר יהודה, הנזכרת במקרא ובמקורות מימי בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואדורים · ראה עוד »

אהרן אופנהיימר

אהרן אופנהיימר (18 באוגוסט 1940 – 26 בינואר 2022) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת המשנה והתלמוד באוניברסיטת תל אביב ומופקד על הקתדרה על שם סר אייזיק וולפסון למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואהרן אופנהיימר · ראה עוד »

אהרן זאב

אהרן זאב (משמאל) לצד זאב יוסיפון בחגיגות פורים, 1962, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית אהרן זאב (28 באפריל 1900, כ"ט בניסן תר"ס – 10 באוקטובר 1968, י"ח בתשרי תשכ"ט) היה משורר וסופר עברי, סופר ומשורר ילדים, עורך, מחנך, קצין החינוך הראשי של צה"ל (בדרגת אלוף-משנה) ונשיא הוועד למען החייל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואהרן זאב · ראה עוד »

אהלה ואהליבה

אָהֳלָה ואָהֳלִיבָה הן שתי דמויות סמליות המתארות את ממלכת ישראל וממלכת יהודה בנבואת יחזקאל בפרק כ"ג, ואחר כך גם ביצירות ספרותיות נוספות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואהלה ואהליבה · ראה עוד »

אהלי אשר תאבת

אָהֳלִי אֲשֶׁר תָּאַבְתָּ היא קינה לתשעה באב מאת רבי אלעזר בירבי קליר, שנקלטה בסדר הקינות לתשעה באב לפי מנהגי אשכנז.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואהלי אשר תאבת · ראה עוד »

אהליאב בן אחיסמך

אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ היה דמות תנ"כית משבט דן אשר היה שותפו של בצלאל בן אורי במלאכת בניית המשכן וכליו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואהליאב בן אחיסמך · ראה עוד »

אומפאלוס

אומפאלוס (יוונית: ὀμφαλός; מילולית: "טבור") הוא אבן מצבה בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואומפאלוס · ראה עוד »

אונס (הלכה)

אונס בהלכה הוא מעשה שבו ניטלה בחירתו החופשית של האדם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואונס (הלכה) · ראה עוד »

אוסביוס מקיסריה

אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואוסביוס מקיסריה · ראה עוד »

אופולמוס

אופולמוס (ביוונית: Eὐπόλεμoς, בלטינית: Eupolemus; המאה ה-2 לפנה"ס) היה ההיסטוריון היהודי-הלניסטי המוקדם ביותר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואופולמוס · ראה עוד »

אוצרות בית המקדש

תבליט המתאר את הטריומף (מצעד ניצחון). מימין נראה שולחן הפנים, יחד עם חצוצרות הכסף, ומשמאל המנורה. על פי המקרא, אוצרות בית המקדש היו כלים יקרי ערך ששימשו בפולחן של בית המקדש בירושלים וכן אבני חן ומתכות יקרות (כגון כסף וזהב) שהיו בו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואוצרות בית המקדש · ראה עוד »

אורסון הייד

אורסון הייד (Orson Hyde; 8 בינואר 1805 – 28 בנובמבר 1878).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואורסון הייד · ראה עוד »

אורים ותומים

בתנ"ך, האורים והתומים הם פריטים מסוימים שהונחו בדרך קבע בתוך החושן שלבש הכהן הגדול על חזהו, ונועדו לקבלת מסרים מאלוהים בתשובה לשאלות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואורים ותומים · ראה עוד »

אוריגנס

אוריגנס מאלכסנדריה (ביוונית: Ὠριγένης, בלטינית: Origenes, בקופטית: Ϩⲱⲣⲓⲕⲉⲛ; נולד בסביבות 185–186 ונפטר בין 253–255), ידוע גם בשם אוריגנס אדמנטיוס (ביוונית: Ὠριγένης Ἀδαμάντιος), היה מלומד נוצרי קדום, סגפן, ותאולוג.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואוריגנס · ראה עוד »

אוריה הכהן (כהן גדול)

אוּרִיָּה הַכֹּהֵן היה הכהן הגדול שכיהן בימי אחז.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואוריה הכהן (כהן גדול) · ראה עוד »

אוריהו בן שמעיהו

אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים היה נביא מקריית יערים שנהרג על ידי יהויקים מלך יהודה בשל נבואותיו על חורבן בית המקדש וירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואוריהו בן שמעיהו · ראה עוד »

אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לשחוט בהמה יחד עם הילד שלה באותו יום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד · ראה עוד »

אולם

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואולם · ראה עוד »

אולם (בית המקדש)

המחשת מבנה המקדש: האולם בולט לצדדים בכניסה למבנה האולם היה חלק בבית המקדש ששימש כאולם כניסה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואולם (בית המקדש) · ראה עוד »

אוגוסטוס קיסר

אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »

אכילת בשר ביהדות

אודות אכילת בשר ביהדות קיימות הלכות שונות ביניהן לאיסור, להיתר, ואף למצווה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואכילת בשר ביהדות · ראה עוד »

אין אדם אוסר דבר שאינו שלו

אין אדם אוסר דבר שאינו שלו הוא עקרון הלכתי, הנוגע לפעולות ברכוש שמביאות לאיסור הלכתי על השימוש באותו רכוש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו · ראה עוד »

אין עניות במקום עשירות

אין עניות במקום עשירות הוא כלל הלכתי הקובע שבעניינים שונים הקשורים לבית המקדש אין בודקים איזו אפשרות היא החסכונית ביותר, אלא מתנהגים בצורה המכובדת ביותר האפשרית, גם אם היא עולה יותר כסף, כיוון שההתנהלות הכלכלית של המקדש צריכה להיות כאילו המקדש הוא עשיר, ולא כאילו הוא עני המנסה לחסוך בהוצאותיו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואין עניות במקום עשירות · ראה עוד »

אין שמחה אלא בבשר ויין

ארוחת חג בסוכה במסגרתה מוגשים בשר ויין. תחריט משנת 1722, אמסטרדם. אין שמחה אלא בבשר ויין הוא דין הלכתי המוזכר בתלמוד, שעניינו הוא שבימים שמצווים לשמוח בהם כגון בשלוש הרגלים, חובה להגיע לשמחה זו על ידי סיפוק צורכי הגוף והנפש של האדם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואין שמחה אלא בבשר ויין · ראה עוד »

אין ישיבה בעזרה

אין ישיבה בעזרה הוא כלל הלכתי הקובע שאסור לשבת בעזרה שבבית המקדש משום קדושתה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואין ישיבה בעזרה · ראה עוד »

איסור משכב אח עם אחות

איסור משכב אח עם אחותו כולל שניים מתוך מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור משכב אח עם אחות · ראה עוד »

איסור משכב עם אשת הבן

איסור משכב עם אשת הבן או איסור משכב החם עם כלתו, הוא אחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור משכב עם אשת הבן · ראה עוד »

איסור משכב עם אחות האם

איסור משכב עם אחות האם, הוא אחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור משכב עם אחות האם · ראה עוד »

איסור משכב עם אחות האב

איסור משכב עם אחות האב, הוא אחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור משכב עם אחות האב · ראה עוד »

איסור משכב עם נידה

איסור משכב עם נידה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות ואחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור משכב עם נידה · ראה עוד »

איסור נישואים עם שתי אחיות

איסור נישואי שתי אחיות הוא אחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור נישואים עם שתי אחיות · ראה עוד »

איסור עבודת זר במקדש

איסור עבודת זר במקדש הוא מצוות לא תעשה מתרי"ג מצוות, לפיה אסור לזר לעבוד עבודות מסוימות במקדש שמיועדות לעבודת הכהנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור עבודת זר במקדש · ראה עוד »

איסור עבודה במקדש שתויי יין

אסור לכהן לעבוד את עבודת הקרבנות כאשר הוא שיכור או שתוי יין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור עבודה במקדש שתויי יין · ראה עוד »

איסור עבודה במקדש בראש פרוע

האיסור לכהן להיכנס למקדש ולעבוד את עבודת הקרבנות בראש פרוע, הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה אסור לכהן לעבוד במשכן או במקדש בעודו עם שיער מגודל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור עבודה במקדש בראש פרוע · ראה עוד »

איסור עבודה במקדש בבגדים קרועים

האיסור לכהן להיכנס למקדש ולעבוד את עבודת הקרבנות בבגדים קרועים הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה אסור לכהן לעבוד במשכן או במקדש כשבגדיו קרועים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור עבודה במקדש בבגדים קרועים · ראה עוד »

איסור פדיון בכור בהמה טהורה

איסור פדיון בכור בהמה טהורה הוא מצוות לא תעשה מתרי"ג מצוות, לפיה אין לפדות בכור בהמה טהורה מכיוון שהוא קודש להקרבה כקרבן על המזבח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור פדיון בכור בהמה טהורה · ראה עוד »

איסור לטמא לאכול קדשים

האיסור לטמא לאכול קדשים הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לאדם טמא לאכול דבר קדוש כמו קרבן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור לטמא לאכול קדשים · ראה עוד »

איסור חדש

בהלכה, איסור חדש הוא האיסור לאכול מתבואת השנה החדשה קודם להקרבת מנחת העומר בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים, או קודם לי"ז בניסן בימינו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור חדש · ראה עוד »

איסור הקמת מצבה

איסור הקמת מצבה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה אסור להקים מצבה, כלומר מקום מכובד המשמש לפולחן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיסור הקמת מצבה · ראה עוד »

איקונוסטאזיס

האיקונוסטאזיס בקפלת יוחנן המטביל שבכנסיית הקבר בירושלים תרשים של איקונוסטאזיס אופייני כנסיית גבריאל הקדוש בנצרת - דיאקון ניצב בעת מיסה על המדרגה (אמבון) שבחזית האיקונוסטאזיס, בעת שהדלת הקדושה מאחוריו פתוחה האיקונוסטאזיס בקפלת ארבעים הקדושים שבכנסיית הקבר. במרכז הדלתות המלכותיות, מימין ישו, ומשמאל מרים, אם ישו איקונוסטאזיס מאמצע המאה ה-17 במנזר איפאטייב ברוסיה. משני צדדי הדלתות הקדושות מתוארים ישו והבתולה איקונוסטאזיס (יוונית Εἰκονοστάσις וכיום Εικονοστάσιο - "איקונוסטאסיס".

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיקונוסטאזיס · ראה עוד »

איש האלוהים מיהודה והנביא מבית אל

הסיפור על איש האלוהים מיהודה והנביא מבית אל מופיע ב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיש האלוהים מיהודה והנביא מבית אל · ראה עוד »

איל רגב

איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיל רגב · ראה עוד »

אילת

אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי מפרץ אילת שבים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואילת · ראה עוד »

איליה קפיטולינה

תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס צורת מטבע רומאי, המתאר את חרישת הר הבית אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיליה קפיטולינה · ראה עוד »

איגרת אריסטיאס

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי איגרת אַרִיסְטֵיאַס או איגרת אריסטיאס אל פילוקראטס (ביוונית: Επιστολή τοῦ Αριστέα) היא חיבור יהודי-הלניסטי פסאודונימי (מחברו לא ידוע, והוא מיוחס למחבר בדוי: "אריסטיאס"), אשר נכתב בשפה היוונית במצרים, ככל הנראה באמצע תקופת בית שני, במאה השנייה לפנה"ס, וככזה היא נמנית עם "הספרים החיצוניים", הספרות היהודית מתקופת בית שני שלא נכנסה לקאנון המקראי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיגרת אריסטיאס · ראה עוד »

איגרת שנה טובה

דוכן לממכר "שנות טובות" בתל אביב (1955) גלוית שנה טובה מתחילת המאה ה-20: דימויי מהגרים יהודים מרוסיה בלבוש מסורתי עם מטלטליהם מן העבר האחד, ומן העבר האחר אזרחי ארצות הברית בלבוש מהודר הקוראים להם להגיע לארצות הברית נשר על כרטיס ברכה שנה טובה, 1954 איגרת שנה טובה (גם: "שנה טובה" או "שנות טובות") היא כרטיס ברכה שנהוג לשלוח ערב ראש השנה. במקרים רבים מופיע על גביו הכיתוב: "לשנה טובה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמו" (ויש המוסיפים "לאלתר לחיים טובים"). מאות בשנים שאגרות "שנה טובה" בעלות נוסח זה או דומה לזה, נשלחו על ידי היהודים בקהילות היהודיות בכל רחבי תבל בסמוך למועד ראש השנה. המנהג היהודי היה במשך שנים חלק ממנגנון שימור הזיקה לאורחות השנה היהודית, למסורות השונות ולקשר עם ארץ ישראל. המנהג החל בימי הביניים. מסוף המאה ה-19, לאחר המצאת גלויות הדואר, נפוץ מאוד מנהג שליחת כרטיסי ברכה שהוכנו עבור החג. מסוף המאה ה-20 פחת השימוש בכרטיסי נייר, ורבים העדיפו למסור ברכות בטלפון ולימים במשלוח ברכות בדואר אלקטרוני ובמסרונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיגרת שנה טובה · ראה עוד »

איגרות צפון

איגרות צפון (בגרמנית: Neunzehn Briefe über Judenthum, בתרגום מילולי: תשעה עשר מכתבים על היהדות) הוא ספר הגות יהודית של הרש"ר הירש שיצא לאור בשנת ה'תקצ"ו (1836) באלטונה (כיום בגרמניה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיגרות צפון · ראה עוד »

איכה אצת באפך

אֵיכָה אַצְתָּ בְּאַפֶּךָ היא קינה לתשעה באב שחיבר רבי אלעזר הקליר, שנאמרת במנהגי אשכנז ובנוסח איטליה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיכה אצת באפך · ראה עוד »

אייר

אִיָּר (מאכדית: ayyāru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואייר · ראה עוד »

איילונית

איילונית הוא השם שנתנו חז"ל לאישה שאין ביכולתה להרות, עקב פגם מולד הקיים במערכת הרבייה שלה, עוד מיום לידתה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואיילונית · ראה עוד »

אייזק ניוטון

סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי הנחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואייזק ניוטון · ראה עוד »

אייזק נייתן

אייזק נייתן (באנגלית: Isaac Nathan) (1790 – 1864) היה מלחין יהודי ממוצא אנגלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ואייזק נייתן · ראה עוד »

נאו-פגניות שמית

נאו-פגאנית שמית היא שם לקבוצה רופפת של ניסיונות להקים גרסאות חדשות של הדתות השמיות העתיקות שמלפני היהדות המונותאיסטית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונאו-פגניות שמית · ראה עוד »

נסכים (קורבן)

נסכים הם קורבן מנחה מיין וסולת חיטים בלולה בשמן שהוקרבו בבית המקדש לצד קורבן עולה או שלמים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונסכים (קורבן) · ראה עוד »

נסים שאירעו בבית המקדש

לפי מקורות שונים בספרות חז"ל, בבית המקדש אירעו מספר נסים באופן קבוע.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונסים שאירעו בבית המקדש · ראה עוד »

נעליים

נעליים חנות נעליים סוגים שונים של נעלי נשים רחוב עם נעליים תלויות בין הבתים. נעל (ברבים: נעליים) היא פריט לבוש, שמטרתו לכסות את כף הרגל על מנת להקל על ההליכה ולמנוע פציעות ממכשולים סביבתיים כגון קוצים, אבני חצץ וזכוכיות, ולהגן על כף הרגל בימות הגשמים מפני הגשמים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונעליים · ראה עוד »

נפש החיים

נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב בית דין העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונפש החיים · ראה עוד »

נפתלי הרץ בכרך

הרב נפתלי בן יעקב אלחנן בכרך, היה רב מקובל, יליד פרנקפורט שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונפתלי הרץ בכרך · ראה עוד »

נקדימון בן גוריון

נקדימון בן גוריון (בתלמוד הבבלי מובא ששמו המקורי היה: בוני) היה מעשירי ירושלים בתקופה שקדמה לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונקדימון בן גוריון · ראה עוד »

נר

261x261 פיקסלים קריאה לאור הנר נֵר הוא אמצעי תאורה המורכב מפתילה בתוך חומר דלק מוצק או נוזלי, בדרך כלל שעווה, פרפין או שמן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונר · ראה עוד »

נתן אדלר

הרב נתן בן שמעון הכהן אדלר (י' בטבת ה'תקי"ב, דצמבר 1751 – כ"ז באלול תק"ס, 17 בספטמבר 1800) היה רב ומקובל בפרנקפורט, גרמניה, ורבו של החתם סופר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונתן אדלר · ראה עוד »

נתן הנביא

תוכחות נתן לדוד בפסלטר פריזטקסט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונתן הנביא · ראה עוד »

נטילת ידיים

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונטילת ידיים · ראה עוד »

נחמן אביגד

נחמן אביגד (רייס) (Avigad; כ"ה באלול תרס"ה, 25 בספטמבר 1905 – כ"ג בשבט תשנ"ב, 28 בינואר 1992, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונחמן אביגד · ראה עוד »

נחמן קטופא

שער הספר 'נבואת הילד', מהדורת ברלין תקמ"ט-1789 קבר נחמן קטופא ליד ברעם נחמן קטופא (על כי נקטף בנעוריו), הנקרא גם נחמן חטופא (על כי חטפו המוות; א' בתשרי ד'רל"ה, 29 באוגוסט 474 – ד'רמ"ז) הוא דמות מחבר ספר "נבואת הילד".

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונחמן קטופא · ראה עוד »

נחמיה

"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונחמיה · ראה עוד »

נחל קדרון

אפיק הקניון העליון ומנזר מר סבא נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונחל קדרון · ראה עוד »

נחום רכל

הרב נחום רכל (נולד בכ"ח בתשרי ה'תש"ד, 27 באוקטובר 1943) הוא נשיא ישיבת רמת השרון וצייר ישראלי, פעיל למען ההתיישבות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונחום רכל · ראה עוד »

נחוניא חופר שיחין

נחוניא חופר שיחין היה אחד מחמישה עשר הממונים שהיו בבית המקדש, שהיה אחראי על חפירת בורות המים לעולי הרגלים בבית המקדש ובעיר ירושלים בשלהי תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונחוניא חופר שיחין · ראה עוד »

נחושת

נחושת בטבע נְחוֹשֶׁת (לטינית: Cuprum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Cu ומספרו האטומי 29.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונחושת · ראה עוד »

נבואה

חזון העצמות היבשות של יחזקאל, תחריט של גוסטב דורה בדתות, נבואה היא מסר המועבר לאדם (המכונה בדרך כלל נביא או אורקל), על ידי אלוהים או ישות על טבעית אחרת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונבואה · ראה עוד »

נבוקו

נַבּוּקוֹ (קיצור של נבוקודונוסור - איטלקית: Nabucodonosor, Nabucco, עברית: נבוכדנצר) היא אופרה בארבע מערכות מאת המלחין האיטלקי ג'וזפה ורדי, ללברית של הלבריתן טמיסטוקלה סולרה, המבוססת על סיפור תנ"כי ומחזה מאת אניס בורז'ואה ופרנסיס קורנו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונבוקו · ראה עוד »

נבוכדנצר השני

מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונבוכדנצר השני · ראה עוד »

נגע הצרעת

נגועה בצרעת ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו משנת 1896 לערך. נגע הצרעת ביהדות הוא כתם המופיע על קירות הבית או על בגדי עור, צמר או פשתים, או על עור האדם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונגע הצרעת · ראה עוד »

נגעי אדם

נגעי אדם מסוגי נגע הצרעת מפורטים במקרא בהרחבה בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונגעי אדם · ראה עוד »

נגד אפיון

על קדמוּת היהודים (ביוונית: περὶ ἀρχαιότητος Ἰουδαίων) או נגד אַפְּיון (ביוונית: Κατά Απίωνος; בלטינית: Contra Apionem) הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, אשר נכתב זמן לא רב לפני מותו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונגד אפיון · ראה עוד »

נגד פלאקוס והמשלחת לגאיוס

נגד פְלָאקוּס (ביוונית: Εἰς Φλάκκον, בלטינית: In Flaccum) והמשלחת לגָאיוּס או המלאכות אל קאיוס (יוונית: Περι αρετων και πρεσβειας προς Γαιον, לטינית: De legatione ad Caium), הם צמד חיבורים של פילון האלכסנדרוני המציגים את רדיפת יהודי אלכסנדריה בימיו של גאיוס קיסר (הידוע גם בשם קליגולה), קיסר האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונגד פלאקוס והמשלחת לגאיוס · ראה עוד »

נדר (יהדות)

ביהדות, נֶדֶר הוא התחייבות שאדם נוטל על עצמו, פעמים רבות במשמעות דתית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונדר (יהדות) · ראה עוד »

נדב נאמן

נדב נאמן (נולד ב־2 באפריל 1939) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה בחוגים לארכאולוגיה ולתולדות עם ישראל שבאוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונדב נאמן · ראה עוד »

נהלל

תלמידים על רקע בית הספר בנהלל בשנות ה-20 של המאה ה-20 נהלל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 ילדים בעבודות גן בנהלל, 1925 -1937 "https://emeknews.co.il/בעמק-יזרעאל-מחזירים-עטרה-לישנה/ בעמק יזרעאל מחזירים עטרה לישנה, עמקניוז, 6 באוגוסט 2023 נַהֲלָל הוא מושב העובדים הראשון בארץ ישראל, נמצא בצפון הארץ בעמק יזרעאל, משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונהלל · ראה עוד »

נוסח ארץ ישראל

נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »

נוסח לא-אורתודוקסי

"ומפני חטאינו גלינו מארצנו" בסידור ההיכל בהמבורג, 1818, הרפורמי המובהק הראשון. נוסחים לא-אורתודוקסיים או לא-מסורתיים הם נוסחי התפילה המשמשים בזרמים הלא-אורתודוקסיים ביהדות, ובכלל זה בתנועות הרפורמית, הקונסרבטיבית, הרקונסטרוקטיבית, ובקהילות עצמאיות שונות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונוסח לא-אורתודוקסי · ראה עוד »

נווה שאנן (תל אביב)

מדרחוב נווה שאנן - אחד הרחובות המסחריים המרכזיים של השכונה קהל מבקרים בפסטיבל מנורת לילה 2016 נָווה שאנן היא שכונה שהוקמה בדרום תל אביב ב-1921.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ונווה שאנן (תל אביב) · ראה עוד »

ניסוך המים

ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וניסוך המים · ראה עוד »

ניקנור

יהודה המכבי וצבאו עומד בפני צבא ניקנור. ציור של גוסטב דורה נִיקָנוֹר (ביוונית: Nικάνωρ) היה מצביא סלאוקי בתקופת מרד החשמונאים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וניקנור · ראה עוד »

ניקולאוס איש דמשק

ניקולאוס איש דמשק (ביוונית: Νικόλαος Δαμασκηνός; 64 לפנה"ס - תחילת המאה ה-1 לספירה) היה סופר יווני, פילוסוף מהאסכולה הפריפטטית והיסטוריון החצר של המלך הורדוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וניקולאוס איש דמשק · ראה עוד »

ניגונים חסידיים

הכנר, מארק שאגאל, 1912-1913 ניגונים חסידיים, היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית והדתית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וניגונים חסידיים · ראה עוד »

סמל

סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסמל · ראה עוד »

סמל העיר צפת

סמל העיר צפת, סמלה הרשמי של העיר צפת והעירייה, אומץ ב-1958.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסמל העיר צפת · ראה עוד »

סמל העיר ירושלים

תבליט של הסמל, החקוק על אחת הכניסות לקריית עיריית ירושלים סמלה של ירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל, נקבע בשנת 1949 בעקבות מכרז שפרסמה "ועדת הסמל" של עיריית ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסמל העיר ירושלים · ראה עוד »

סמלים ביהדות

ביהדות מקובלים סמלים שונים, המייצגים את הדת ואחדים ממרכיביה. .

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסמלים ביהדות · ראה עוד »

סמיכות

סמיכות היא צירוף של שני שמות עצם שיש ביניהם קשר הדוק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסמיכות · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסנהדרין · ראה עוד »

סעודת הבראה

בהלכה, סעודת הבראה היא חלק ממנהגי האבלות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסעודת הבראה · ראה עוד »

סעודה (הלכה)

לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסעודה (הלכה) · ראה עוד »

ספק טומאה

בהלכה, ספק טומאה הוא אחד מענפי הלכות הספיקות בהלכה, המתייחסים לספקות בהלכות טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספק טומאה · ראה עוד »

ספר מקבים ב'

ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר מקבים ב' · ראה עוד »

ספר מקבים ג'

ספר מקבים ג' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי תלמי הרביעי, מלך מצרים (222–205 לפנה"ס): ניסיון חילול בית המקדש, התנכלות ליהודי מצרים והצלתם על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר מקבים ג' · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר עזרא · ראה עוד »

ספר עבודה

ספר עבודה הוא הספר השמיני מסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר עבודה · ראה עוד »

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר שמואל · ראה עוד »

ספר תאגי

ספר תאגי (ספר תגי או ספר תגין או ספר התגין) הוא חיבור שחובר בתקופה קדומה, ועוסק באותיות בספר תורה שיש לכותבן בכתב שונה מהמקובל ואותיות שצריך להוסיף להן תגים שונים מהרגיל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר תאגי · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר תורה · ראה עוד »

ספר תולדות ישו

ספר תולדות ישו הוא ספר עברי שנפוץ בימי הביניים ומציג היסטוריה חלופית ולעגנית לקורותיו של ישו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר תולדות ישו · ראה עוד »

ספר זרובבל

ספר זרובבל הוא ספר מיסטי אפוקליפטי אודות הגאולה וביאת המשיח (מדרש גאולה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר זרובבל · ראה עוד »

ספר זכריה

ספר זכריה נמצא במקום האחד עשר בתרי-עשר, בין חגי למלאכי, והוא חלק מנביאים אחרונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר זכריה · ראה עוד »

ספר הקדושה

חלקים ממגילת ספר ויקרא שנמצאה בין מגילות מדבר יהודה ומהווה את העותק הקדום ביותר של ספר הקדושה ספר הקדושה (באנגלית: Holiness code, קרויה בקיצור H) הוא אחד מהמקורות של ספר ויקרא, לפי חוקרי המקרא והמצדדים בהשערת התעודות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר הקדושה · ראה עוד »

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר החינוך · ראה עוד »

ספר היובלים

ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר היובלים · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר יחזקאל · ראה עוד »

ספר יואל

ספר יוֹאֵל הוא הספר השני בקובץ תרי עשר, הקרוי כשם הנביא הבא בכותרת הספר: יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספר יואל · ראה עוד »

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספרות חז"ל · ראה עוד »

ספירת העומר

סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספירת העומר · ראה עוד »

ספירה (קבלה)

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות בעולם הגשמי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וספירה (קבלה) · ראה עוד »

סקסטוס וטולנוס קריאליס

סקסטוס וטולנוס קריאליס (בלטינית: Sextus Vettulenus Cerialis) היה איש צבא רומאי ומשנת 70 עד 71 לספירה שימש כנציב יהודה ומפקד הלגיון העשירי פרטנסיס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסקסטוס וטולנוס קריאליס · ראה עוד »

סקילתו של סטפנוס הקדוש (רמברנדט, 1625)

סקילתו של סטפנוס הקדוש (בהולנדית: De steniging van de Heilige Stefanus) הוא ציור שמן מאת הצייר ההולנדי רמברנדט משנת 1625.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסקילתו של סטפנוס הקדוש (רמברנדט, 1625) · ראה עוד »

סרך היחד

סרך היחד הוא טקסט שנמצא במערות שליד קומראן, ואשר נמנה עם מגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסרך היחד · ראה עוד »

סרקופג

מצרי מרנפתח סַרקוֹפָג הוא מְכל אבן המשמש כארון קבורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסרקופג · ראה עוד »

סטפנוס הקדוש

פסל סטפנוס הקדוש במנזר סנט אטיין סטפנוס הקדוש (ביוונית: Άγιος Στέφανος) היה דיאקון ואחד מראשיה הראשונים של הקהילה הנוצרית בכלל, ובירושלים בפרט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסטפנוס הקדוש · ראה עוד »

סגן הכהנים

סגן הכהנים הוא התואר לכהן האחראי על עבודת כל הכהנים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסגן הכהנים · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסדר מועד · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר תפילות יום הכיפורים

במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »

סורא

סורא הייתה עיר בדרום בבל, אשר הייתה ממוקמת ממערב לפרת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסורא · ראה עוד »

סורג (בית המקדש)

עותק של כתובת הסורג ביוונית – איסור על גויים להיכנס לתחום בית המקדש, מוזיאון רומא כתובת הסורג – המקור, מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול שבר כתובת הסורג, שמוצג באגף הארכאולוגיה במוזיאון ישראל בירושלים הסורֵג היה מחיצת אבנים נמוכה שניצבה סביב אזור בית המקדש, בבית המקדש השני, ושובצו בה כתובות אזהרה – איסור כניסה בשפות שונות לגויים שביקשו להיכנס אל התחום המקודש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסורג (בית המקדש) · ראה עוד »

סול או קוקוש מר

סול או קוקוש מר (התרנגול קורא, בהונגרית: Szól a kakas már) הוא שיר חסידי בהונגרית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסול או קוקוש מר · ראה עוד »

סוטה (הלכה)

בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה שהתייחדה עם גבר זר לאחר שבעלה התריע בה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסוטה (הלכה) · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסוכות · ראה עוד »

סינדרום ירושלים

סינדרום ירושלים (או תסמונת ירושלים) הוא סוג נדיר יחסית של הפרעה נפשית, בה אדם (לרוב תייר או צליין) הנמצא בירושלים משוכנע שיש לו כוחות אלוהיים ומשיחיים, שמוטלת עליו משימה משיחית, או שהוא התגלמותה של דמות מספרי הקודש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסינדרום ירושלים · ראה עוד »

סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים

המכתבים הכוזריים או התכתובת הכוזרית הם שלושה מכתבים המתארים את התגיירות הכוזרים: מכתב בשמו של חסדאי אבן שפרוט (915–975), שר בכיר ומנהיג יהודי בקורדובה, אל יוסף מלך כזריה, בו הוא מבקש מידע על ממלכת הכוזרים ועל יהדותם, מכתב בשמו של יוסף מלך הכוזרים האמור להיות תשובה למכתבו של חסדאי ומכתב מכותב המציג עצמו כנתין של המלך הכוזרי, המופנה כנראה אף הוא לחסדאי, כתשובה לשאלות דומות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים · ראה עוד »

סילנו

רבי סילנו (סוף המאה התשיעית) היה פייטן יהודי איטלקי קדום, שחי בונוסה שבדרום איטליה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסילנו · ראה עוד »

סילואן

כפר סילואן בשלהי המאה ה-19 סילְוָאן (בערבית: سلوان) או כפר השילוח, היא שכונה ערבית עם מיעוט יהודי במזרח ירושלים, על שלוחה היורדת מהר הזיתים דרומה, ומשני צדי נחל קדרון בסמיכות לאזור שמכונה "האגן הקדוש".

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסילואן · ראה עוד »

סיבוב שערי הר הבית

סיבוב השערים ליד שער הכותנה סיבוב השערים הוא טקס תפילה ייחודי שנזכר במקורות יהודיים קדומים כבר לפני אלף שנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסיבוב שערי הר הבית · ראה עוד »

סיגד

ריקודי בנות באירועי חג הסיגד בנשר בהיכל התרבות 10 בנובמבר 2021 סִיגְד (בגעז: ስግድ, "סגידה") שמו העממי של חג המֶהֶללַה (ምህልላ, "תחינה"); הנקרא גם עמתה סו (ዐመተ ሰወ, "יום הקיבוץ"), הוא אחד מחגי ומועדי ביתא ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסיגד · ראה עוד »

סידור

סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסידור · ראה עוד »

סיוון

סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וסיוון · ראה עוד »

עמק המכמתת

עמק המכמתת מהר גריזים - 1970 - מצפון הר כביר עדיין ללא היישוב אלון מורה עמק הַמִּכְמְתָת (בערבית: סַהְל מַחְ'נֶה), הוא עמק פורה מדרום לעיר שכם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועמק המכמתת · ראה עוד »

עמק הבכא (יוסף הכהן)

עמק הבכא הוא ספר מהמאה ה-16 העוסק בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועמק הבכא (יוסף הכהן) · ראה עוד »

עמשי

עֲמָשַׂי הוא שמן של מספר דמויות מקראיות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועמשי · ראה עוד »

עני ועשיר ורשע באין לדין

עני ועשיר ורשע באין לדין הוא סיפור מסגרת בדבר מצוות תלמוד תורה המובא ב, ובו משולבות שלוש אגדות עצמאיות עם מוסר השכל משותף: הכל חייבים בתלמוד תורה, גם כאשר קשיי החיים מפריעים לכך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועני ועשיר ורשע באין לדין · ראה עוד »

עץ החיים

"נפילת האדם" מאת לוקאס קראנאך האב, ציור מן המאה השש עשרה. "עץ החיים" - פסיפס מארמון הישאם ביריחו. עץ החיים, על פי ספר בראשית (פרקים -), הוא עץ שהיה בתוך גן עדן, לצד עץ הדעת טוב ורע, אשר ממנו נאסר על האדם, לאכול שכן אכילה ממנו תגרום למוות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועץ החיים · ראה עוד »

עצים עתיקים בארץ ישראל

עץ אלון התבור הענק ליד קבר רבי חלפתא לגבי מרבית מיני העצים בארץ ישראל, נחשבים עצים בני למעלה ממאה שנים כעצים עתיקים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועצים עתיקים בארץ ישראל · ראה עוד »

עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע

עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע (בלטינית: Philosophiæ Naturalis Principia Mathematica - פילוסופיֶה נטוראליס פרינקיפיה מתמטיקה), הנקרא לעיתים קרובות בקיצור "פרינקיפיה", הוא ספר בעל שלושה כרכים שנכתב על ידי אייזק ניוטון ויצא לאור ב־5 ביולי 1687.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע · ראה עוד »

עקדת יצחק

עקדת יצחק, 1635 עֲקֵדַת יִצְחָק (עקדה משמעותה קשירה) היא סיפור מקראי המופיע ב: אברהם עקד את יצחק בנו האהוב על מזבח ועצים במטרה לשוחטו ולשורפו כקורבן, על פי מצוותו של אלוהים, וברגע האחרון שלפני פעולת השחיטה, מלאך אלוהים ציווה אותו להימנע מלשחוט את בנו, ושיבח אותו כי הוא "ירא אלוהים".

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועקדת יצחק · ראה עוד »

עקילס הגר

עקילס הגר היה גר צדק שהתגייר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועקילס הגר · ראה עוד »

עקיבה יוסף שלזינגר

הרב עקיבה יוסף שְלֶזינגר (ה' בכסלו תקצ"ח, 3 בדצמבר 1837, פרשבורג – א' באייר תרפ"ב, 29 באפריל 1922, ירושלים) היה רב הונגרי שעלה לירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועקיבה יוסף שלזינגר · ראה עוד »

ערב פסח

ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וערב פסח · ראה עוד »

ערב פסח שחל בשבת

ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וערב פסח שחל בשבת · ראה עוד »

ערוך השולחן

הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וערוך השולחן · ראה עוד »

ערוץ מאיר לילדים

ערוץ מאיר לילדים (מכונה גם ערוץ מאיר) הוא אתר אינטרנט הכולל תוכניות מקור חינוכיות וערכיות-דתיות לילדים מבית היוצר של מכון וערוץ מאיר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וערוץ מאיר לילדים · ראה עוד »

ערכין (יהדות)

ערכים הוא נדר, צורת התחייבות לתרומה כספית לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וערכין (יהדות) · ראה עוד »

ערי הלויים

עָרֵי הַלְּוִיִּם הן ארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וערי הלויים · ראה עוד »

עשרת הרוגי מלכות

בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »

עשרת השבטים

נחלות שבטי ישראל עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועשרת השבטים · ראה עוד »

עשרה בטבת

ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועשרה בטבת · ראה עוד »

עשה דוחה לא תעשה

פתיל התכלת, מותר ללבוש בגד פשתן שהוטלה בו ציצית העשויה צמר, אף שהדבר מהווה שעטנז, וזאת מכיוון שעשה דוחה לא תעשה. עשה דוחה לא תעשה הוא כלל פסיקה הלכתי שקובע שכאשר חל חיוב אקטיבי לקיים מצווה, אך הוא כרוך בביצוע עבירה שאיסורה נובע ממצוות לא תעשה, יש לקיים את המצווה מכיוון שמצוות עשה גוברת על מצוות לא תעשה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועשה דוחה לא תעשה · ראה עוד »

עשו

בזיליקה של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי באסיזי עֵשָׂו (נכתב לעיתים גם כעשיו ומכונה גם אֱדוֹם) הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועשו · ראה עוד »

על כפיו יביא

על כפיו יביא הוא פזמון ישראלי שנכתב על ידי יורם טהרלב והולחן על ידי יאיר רוזנבלום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועל כפיו יביא · ראה עוד »

עלי ומכתש

קרמיקה עֱלִי ומכתש הם כלים המשמשים לטחינה, כתישה או מעיכה וערבוב של אבקות ומשחות, לחם יבש, פולי קפה, תבלינים או לריכוך מוצרי מזון קשים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועלי ומכתש · ראה עוד »

עלילת קורבן האדם

עלילת קורבן האדם הייתה עלילה שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה ולפיה היהודים מקריבים קורבנות אדם, ובפרט בבית המקדש שלהם, ונוהגים בקניבליזם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועלילת קורבן האדם · ראה עוד »

עלילת דם

תיאור עלילת דם שהתרחשה כביכול ברגנסבורג בשנת 1476. האיור משנת 1627. היהודים בתמונה מקיזים את דמם של ילדים נוצרים ואוגרים אותו לקראת הפסח. עלילת דם היא האשמה שקרית אנטישמית כלפי יהודים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועלילת דם · ראה עוד »

עלילת החמור

האל המצרי סת, שאחד מייצוגיו היה חמור. תבליט מקיר מקדש אדפו במצרים. עלילת החמור הייתה עלילה, שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה לפיה אלוהי היהודים זוהה עם החמור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועלילת החמור · ראה עוד »

עליית יהודים להר הבית

ממוזער ממוזער עליית יהודים להר הבית היא תופעה דתית שבמסגרתה יהודים עולים להר הבית, המקום בו על פי המסורת היהודית ניצבו בית המקדש הראשון והשני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועליית יהודים להר הבית · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועלייה לרגל · ראה עוד »

עלייה לרגל (יהדות)

עלייה לרגל היא הפעולה של עלייה לירושלים, באחד משלוש הרגלים כלומר, החגים, שנקראו כך על פי הפסוק "שלוש רגלים תחוג לי בשנה" פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועלייה לרגל (יהדות) · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועזרא הסופר · ראה עוד »

עזרת נשים (בית המקדש)

עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל. מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועזרת נשים (בית המקדש) · ראה עוד »

עזרת נשים (בית כנסת)

קורדובה, ספרד מיניאטורה של נשים מתפללות בעזרת הנשים בבית הכנסת בקורדובה; מתוך המוזיאון לתולדות אנדלוסיה, קורדובה, ספרד עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועזרת נשים (בית כנסת) · ראה עוד »

עזרת ישראל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועזרת ישראל · ראה עוד »

עזרה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועזרה · ראה עוד »

עזריה אריאל

הרב עזריה אריאל (נולד ב-24 באפריל 1970, י"ח ניסן ה'תש"ל) הוא פוסק הלכה וחוקר תורני דתי לאומי העוסק בעיקר בהלכות בית המקדש ועבודתו ובענייני טומאה וטהרה, ובפרט במצוות פרה אדומה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועזריה אריאל · ראה עוד »

עזריהו בן עודד

לפי ספר דברי הימים ב', עֲזַרְיָהוּ בֶּן עוֹדֵד, היה נביא שפעל באזור ממלכת יהודה, בשטחי שבט יהודה, שבט בנימין ושטחי שבט אפרים, שהשתייכו לממלכת ישראל לשעבר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועזריהו בן עודד · ראה עוד »

עבודה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועבודה · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועבודה זרה · ראה עוד »

עבירה לשמה

חצור, אויב ישראל, כדי להורגו ולהציל את ישראל. עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ הוא מונח תלמודי, הקובע שעבירה שנעשתה ממניעים ולמטרה טובה, חשובה יותר ממצווה שנעשתה מתוך מניעים זרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועבירה לשמה · ראה עוד »

עגונות

עגונות הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הראשון מסיפוריו שפורסם בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועגונות · ראה עוד »

עדה אמיכל ייבין

עדה אֲמִיכָל יֶיבין (7 באוקטובר 1931 – 19 באפריל 2021) הייתה סופרת ומחזאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועדה אמיכל ייבין · ראה עוד »

עומר (חקלאות)

אלומת שיבולים נאספת בשדה עומר (אפשר גם לקרוא בשם: עמר) הוא קבוצת שיבולים המאוגדות יחדיו, אלומה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועומר (חקלאות) · ראה עוד »

עונש מוות ביהדות

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »

עולא

עולא (בתלמוד הירושלמי נקרא עולא בן ישמעאל) היה אמורא ארץ ישראלי מפורסם בדור השני והשלישי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועולא · ראה עוד »

עולם שנה נפש

עולם, שנה, נפש (או - בראשי תיבות - עש"ן) הוא מושג בקבלה (וגם בפילוסופיה היהודית) המציין את אחידות שלושת המֵמדים או הצירים המרכזיים של הבריאה: ציר המרחב (עולם), ציר הזמן (שנה) וציר האנושות (או בעלי החיים) (נפש).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועולם שנה נפש · ראה עוד »

עולת ראיה (סידור)

עולת ראיה הוא סידור תפילה המפורש בידי הרב קוק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועולת ראיה (סידור) · ראה עוד »

עולת ראייה

קורבן עולת ראייה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועולת ראייה · ראה עוד »

עולה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועולה · ראה עוד »

עובד אדום הגתי

עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי, דמות מקראית, היה מבני שבט לוי בתקופתו של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועובד אדום הגתי · ראה עוד »

עין עיטם

התוואי המפותל של האמה התחתונה (אדום) ושל האמה העליונה (סגול) עין עיטם הוא מעיין באזור ירושלים הנזכר בדברי חז"ל, שממנו הגיעו מים לבית המקדש, למילוי המקוואות ולמטרות נוספות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועין עיטם · ראה עוד »

עין רוגל

עֵין רוֹגֵל היה אחד ממקורות המים של ירושלים הקדומה, בנקודת המפגש של שלושת הוואדיות המקיפים את העיר - נחל קדרון, הגיא וגיא בן הינום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועין רוגל · ראה עוד »

עין כרם

עין כרם (בערבית: عين كارم; ההגייה הרשמית של השם העברי היא עֵין כֶּרֶם, אך ההגייה הנפוצה היא עֵין כָּרֶם, בעקבות הערבית) היא שכונה בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועין כרם · ראה עוד »

עיר של יחיד

עיר של יחיד הוא כלל בהלכות עירוב חצרות המבדיל בין עיר של יחיד שאותה ניתן לערב באופן מוחלט, לבין עיר של רבים שיש להותיר בה חלק שאינו מעורב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועיר של יחיד · ראה עוד »

עיר בירה

עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועיר בירה · ראה עוד »

עיר דוד

עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועיר דוד · ראה עוד »

עירא היאירי

עִירָא היָאִירִי היה בנו של עקש התקועי שהיה מגיבורי דוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ועירא היאירי · ראה עוד »

פמוט

צילום של פמוטים מזהב בשוק נצרת. פמוט הוא מעמד לנר, לעיתים לצורך קישוט, גוף תאורה או לטקסים דתיים. פמוט בעל שלושה קנים ללא נרות פמוט (ברבים: פמוטים או פמוטות) הוא מעמד לנר אחד או יותר, המשמש כגוף תאורה, לטקסים דתיים או למטרות נוי ודקורציה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופמוט · ראה עוד »

פארק ארץ ישראל

סימון של ירושלים ושל הר הזיתים פארק ארץ ישראל (באנגלית: Palestine Park) הוא פארק מיניאטורות המציג דגמים בגודל קנה מידה של ארץ ישראל, כולל ערים, גבעות, נהרות וים, ביחס גאוגרפי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופארק ארץ ישראל · ראה עוד »

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופניני הלכה · ראה עוד »

פסל המנורה (הר הרצל)

פסל המנורה פסל המנורה פסל המנורה הוא פסל של האמן בן ציון צפוני שמוצב בקצה גן האומות בסמוך אל רחבת הכניסה להר הרצל בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופסל המנורה (הר הרצל) · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופסח · ראה עוד »

פסח שני

מצות מכונה. יש הנוהגים כיום לאכול מצות ב'''פסח שני'''. מלחמת העולם השנייה. הוא נכנס למחנה בוכנוואלד מייד עם שיחרורו, בכ"ח בניסן תש"ה, התמסר לצרכי הניצולים ושימש עבורם כרב קהילה. הוא הנהיג חגיגת '''פסח שני''', כיוון שנמנע מהם לקיים את החג במועדו.ש בתמונה: הרב שכטר בתפילה ביום הראשון של חג השבועות במחנה בוכנוואלד פסח שני (נקרא גם פסח קטן) חל בי"ד באייר, חודש בדיוק אחרי ערב פסח, ובו ניתנת שוב ההזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו (י"ד בניסן) משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופסח שני · ראה עוד »

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופסוקי דזמרא · ראה עוד »

פסכתר

איור הפסכתר צורת פסכתר, כלי נפוץ לקירור יין בתרבות היוונית פסכתר (מיוונית, ψυκτήρ פסיקטר – 'כלי לצינון יין'/ בארמית כלי גדול) הוא גיגית נחושת גדולה, ששימשה כאחד מכלי השרת בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופסכתר · ראה עוד »

פסי ביראות

באר מים פַּסֵי בֵּירָאוֹת ('בֵּירָאוֹת' היא צורת ריבוי של 'בֵּירָא', בארמית 'באר') היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין המיועדת להתיר שאיבת מים מבאר ציבורית בשבת לבהמות עולי הרגל הנמצאים בדרכם לבית המקדש וחונים בשטח פתוח על ידי הקפת הבאר במחיצות מינימליות ("פסים").

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופסי ביראות · ראה עוד »

פסיקת הלכה

פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופסיקת הלכה · ראה עוד »

פפוס ולוליאנוס

פַּפּוּס וְלוּלְיָאנוּס הם שני אחים מהדור השני והשלישי של התנאים (המאה ה-1 – המאה ה-2).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופפוס ולוליאנוס · ראה עוד »

פר העלם דבר של ציבור

פר העלם דבר של ציבור הוא קרבן חטאת מסוג חטאת פנימית, אותו מביאים הסנהדרין והציבור, במקרה שהסנהדרין טעו בפסיקת הלכה, והתירו עשיית דבר אסור שהעונש על עשייתו במזיד הוא כרת, ועל ידם הוכשל רוב הציבור היהודי שמתגורר בארץ ישראל באותו חטא בשוגג.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופר העלם דבר של ציבור · ראה עוד »

פרנסיס ניוטון

פרנסיס אמילי ניוטון (Frances Emily Newton; 4 בנובמבר 1872 – 11 ביוני 1955) הייתה מיסיונרית אנגליה שחיה ופעלה בארץ ישראל לסירוגין בשנים 1889–1938 והייתה מן הגורמים ליצירת הסטטוס קוו שבו פועלת תחבורה ציבורית בשבת בחיפה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרנסיס ניוטון · ראה עוד »

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »

פרשת אמור

פָּרָשַׁת אֱמֹר היא פרשת השבוע השמינית בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרשת אמור · ראה עוד »

פרשת אחרי מות

השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרשת אחרי מות · ראה עוד »

פרשת פקודי

הכנת בגדי הכהונה פרשת פְּקוּדֵי היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר שמות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרשת פקודי · ראה עוד »

פרשת פינחס

בנות צלפחד בפני משה משה מברך את יהושע בפני הכהן הגדול פָּרָשַׁת פִּינְחָס היא הפרשה השמינית בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרשת פינחס · ראה עוד »

פרשת שופטים

חכמי הסנהדרין יישובים בלשכת הגזית, מתוך מודל בית המקדש הראשון מהמאה ה-17 פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרשת שופטים · ראה עוד »

פרשת תצוה

בגדי כהן גדול פרשת תְּצַוֶּה היא פרשת השבוע השמינית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרשת תצוה · ראה עוד »

פרשת תרומה

שחזור של כלי המקדש פרשת תְּרוּמָה היא פרשת השבוע השביעית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרשת תרומה · ראה עוד »

פרשת בחוקותי

מתנות כהונה פרשת בְּחֻקֹּתַי היא הפרשה העשירית והאחרונה בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרשת בחוקותי · ראה עוד »

פרשת הקורבנות

פרשת הקרבנות (לפעמים בקיצור רק "קרבנות") במקורה נועדה כדי ללמוד מספר קטעים מן המקרא המשנה והתלמוד לאחר ברכות התורה, היא הורחבה בידי מקובלי צפת והפכה להיות זכר לסדר העבודה היומי בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרשת הקורבנות · ראה עוד »

פרשת ויקרא

קצר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרשת ויקרא · ראה עוד »

פרחי כהונה

פרח כהונה הוא כינוי תנאי לכהן צעיר שעובד בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרחי כהונה · ראה עוד »

פרה אדומה

פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום-אדמדם ולפי ההלכה היהודית ניתן להשתמש באפרה לטיהור טומאת מת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרה אדומה · ראה עוד »

פרוכת

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופרוכת · ראה עוד »

פתחיה (בית המקדש)

פתחיה היה ממונה על קורבנות העוף שהוקרבו לבית המקדש מתורים ובני יונה של קינים והוא שימש כאחד מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופתחיה (בית המקדש) · ראה עוד »

פלטיהו בן בניהו

פלטיהו בן בניהו היה משרי העם היהודי בירושלים ונזכר בתנ"ך בתקופה שלאחר גלות יהויכין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופלטיהו בן בניהו · ראה עוד »

פלג המנחה

פּלג המנחה (מארמית; בתרגום חופשי לעברית: מחצית המנחה) הוא נקודת האמצע שבין מנחה קטנה לסוף היום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופלג המנחה · ראה עוד »

פונטיוס פילאטוס

פונטיוס פילאטוס (בלטינית: Pontius Pilatus; ביוונית: Πόντιος Πιλᾶτος) היה נציב יהודה, לפחות בין השנים 26 עד 36 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופונטיוס פילאטוס · ראה עוד »

פוסידוניוס

פוסידוניוס מרודוס או מאפמאה (ביוונית: Ποσειδώνιος ο Ροδος או Ποσειδώνιος ὁ Ἀπαμεύς; 135 לפנה"ס לערך – 51 לפנה"ס) היה פילוסוף סטואי, פוליטיקאי, אסטרונום, גאוגרף, היסטוריון ומורה יווני, שנחשב לאיש האשכולות הגדול של דורו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופוסידוניוס · ראה עוד »

פורקיוס פסטוס

פורקיוס פסטוס (בלטינית: Porcius Festus) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 60 עד 62 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופורקיוס פסטוס · ראה עוד »

פולמוס התקיעה בשבת

תקיעת שופר. קבר רבי עקיבה יוסף שלזינגר פולמוס תקיעת שופר בשבת הוא ויכוח הלכתי שהתנהל בשנים ה'תרס"ה–ה'תרס"ו אודות קיום מצוות תקיעת שופר בשבת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופולמוס התקיעה בשבת · ראה עוד »

פולמוס וארוס

פולמוס וארוס (מיוונית: מלחמת וארוס) הוא הכינוי של מספר מרידות שפרצו ביהודה עם מותו של המלך הורדוס, בתקופת הנציב הרומי בסוריה, פובליוס קווינקטיליוס וארוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופולמוס וארוס · ראה עוד »

פולחן קברי קדושים

פולחן קברי קדושים הוא סוג של פולחן מתים המקובל בדתות שונות, תוך ראיית הקבר כישות מתווכת בין המאמין לבין האל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופולחן קברי קדושים · ראה עוד »

פולחן הקיסר

פולחן הקיסר היה פן בדת הרומאית, ששורשיו נעוצים בתום שלטונו של יוליוס קיסר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופולחן הקיסר · ראה עוד »

פינחס הכהן לינטופ

הרב פינחס הכהן לינטופ (10 באוקטובר 1851 - 1 ביוני 1924) היה רב הקהילה החסידית בבירז' שבליטא, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופינחס הכהן לינטופ · ראה עוד »

פיס (בית המקדש)

המחשת שיטת עריכת הפיס הפַּיִס כפי שמתואר במשנה ובספרות חז"ל, הוא גורל שהיה מתקיים בין הכהנים בבית המקדש, על מנת לקבוע איזה כהן יזכה לבצע את אחת מעבודות המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופיס (בית המקדש) · ראה עוד »

פיסול רומי

פיסול רומי הוא הפיסול אשר נוצר בתחומי רומא העתיקה, בעיקר החל מייסודה של הרפובליקה הרומית במאה ה-5 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופיסול רומי · ראה עוד »

פירות ארץ ישראל ביהדות

צמיחת פירות ארץ ישראל מהווים סימן לגאולה ביהדות צמיחת פירות ארץ ישראל מהווים סימן וראיה שהגאולה קרובה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופירות ארץ ישראל ביהדות · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

פילוג ממלכת ישראל המאוחדת

פילוג ממלכת ישראל המאוחדת הוא אירוע שהתרחש על פי ספר מלכים וספר דברי הימים לאחר מותו של שלמה המלך (בשנת 928 לפנה"ס, ולפי הכרונולוגיה המסורתית היהודית בשנת ב'תתקס"ד (798 לפנה"ס)).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופילוג ממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »

פיטום הקטורת

תפילת פיטום הקטורת כתובה על קלף פיטום הקטורת הם קטעי הלכה תנאיים העוסקים בקטורת הסמים, הנאמרים לפני או אחרי התפילה בצירוף מזמורים וקטעים אחרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ופיטום הקטורת · ראה עוד »

צמצום (הלכה)

בהלכה, צמצום הוא מונח המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצמצום (הלכה) · ראה עוד »

צמחונות

מזון מן הצומח ומוצרי חלב כרזה ברחוב בסטוקהולם האומרת: "לבשר יש שתי עיניים. אכלו טבעוני!" מאכלים צמחוניים וטבעוניים המוגשים במעדניה. צמחונות היא אורח חיים תזונתי המתאפיין בהימנעות מאכילת בשר בעלי חיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצמחונות · ראה עוד »

צמחונות וטבעונות ביהדות

דתיים בהפגנה נגד צריכת מוצרים מהחי, 2016 ביהדות מספר גישות לצמחונות ולטבעונות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצמחונות וטבעונות ביהדות · ראה עוד »

צמחיית ארץ ישראל

פרחים שונים בארץ ישראל צמחיית ארץ ישראל היא שם כולל לצמחים הגדלים בר ברחבי הארץ, מלבד צמחי תרבות הגדלים בזכות פעולת אדם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצמחיית ארץ ישראל · ראה עוד »

צפירת שבת

יהודי חרדי תוקע בשופר לאות כניסת השבת ממרפסתו, בשנת 1925. מחצצר השבת ברחובות תל אביב, מתריע על כניסתה. 1934 צפירת שבת היא קול צופר המושמע בשכונות דתיות וחרדיות בישראל ובמספר מדינות נוספות, בזמן הדלקת הנרות לפני כניסת שבת וחג.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצפירת שבת · ראה עוד »

צליבת ישו

צליבת ישו, מעשה ידי ג'נבטיסטה טייפולו (1745-1750) הצליבה, מבט מן הצלב, מעשה ידי ג'יימס טיסו (1894–1896). פתחה של מערת הקבר נראה במרכז הציור לפי ארבע הבשורות בברית החדשה, צליבת ישו ומותו על הצלב, הם האירועים שסיימו את חייו הארציים לקראת קימתו לתחייה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצליבת ישו · ראה עוד »

צבא בר כוכבא

גבעת הקפיטלום ברומא. בכתובת מכונה הקיסר "אבי האומה, שעמד בלחץ הלחימה של האויב, גבר עם צבאו על כוח אדיר, ושחרור פרובינקית סוריה פלשתינה מהאויב" על צבא בר כוכבא אין מידע רב במקורות השונים וניתן בעיקר לנסות לשער את מקורותיו והיקפו משבבי מידע שנמסרו בכתובים ומעדויות עקיפות כמו עדויות ארכאולוגיות וממצאים אפיגראפים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצבא בר כוכבא · ראה עוד »

צבעים במקרא

קשת צבעי הספקטרום הנראה אזור הסהר הפורה 1.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצבעים במקרא · ראה עוד »

צבי יוסף רזניק

רבי צבי הירש יוסף רזניק הרב צבי הירש יוסף הכהן רזניק (ה'תר"א, 1841 - י' בניסן ה'תרע"ב, 28 במרץ 1912) היה ראש ישיבה ליטאי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצבי יוסף רזניק · ראה עוד »

צדקיהו (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצדקיהו (פירושונים) · ראה עוד »

צדקיהו בן כנענה

צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה (גם צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה), על פי התנ"ך התחזה לנביא ה', ופעל באמצע תקופת הבית הראשון במאה ה-9 לפנה"ס, בחצרו של אחאב מלך ישראל בשומרון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצדקיהו בן כנענה · ראה עוד »

צדוק

צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן אחיטוב), דמות מקראית, היה אחד משני הכהנים בתקופת מלכותו של דוד המלך, ומונה לתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, לאחר גירושו של אביתר מן הכהונה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצדוק · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצדוקים · ראה עוד »

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצום · ראה עוד »

צופן דה וינצ'י

צופן דה וינצ'י (באנגלית: The Da Vinci Code) הוא מותחן בלשי, פרי עטו של הסופר האמריקאי דן בראון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וצופן דה וינצ'י · ראה עוד »

ציץ

ציץ הוא תכשיט מזהב המתואר במקרא ובתלמוד כאחד מבגדי הכהונה של הכהן הגדול בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וציץ · ראה עוד »

קמעא קמעא

קמעא קמעא הוא ספרו הראשון של הרב חיים דרוקמן, והוא עוסק בשלבי ופרטי גאולת ישראל ובהתקיימות מדינת ישראל כהתקיימות חזון "ראשית צמיחת גאולתנו".

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקמעא קמעא · ראה עוד »

קמיצה

הקמיצה - נטילת מעט מהסולת (ולפעמים גם השמן) המונח בכלי השרת בהלכה היהודית, קמיצה היא אחת מהעבודות בבית המקדש, הנעשות בקרבן מנחה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקמיצה · ראה עוד »

קמיצה (אצבע)

אצבע קמיצה היא האצבע הרביעית בכף יד של אדם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקמיצה (אצבע) · ראה עוד »

קאסטור מרודוס

קאסטור מרודוס (ביוונית: Κάστωρ ὁ Ῥόδιος), הידוע גם כקאסטור ממסאליה או קאסטור מגלאטיה על פי הסודא, היה מדקדק ורטוריקן יווני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקאסטור מרודוס · ראה עוד »

קאלוניה

מפה של אזור ירושלים משנת 1943 שמראה את מיקום הכפר (בפינה הצפון מערבית של המפה) קאלוניה (בערבית: قالونيا או كالونيا, תעתיק מדויק: קאלוניא או כאלוניא, על פי הכתיב החלופי) היה כפר ערבי בהרי ירושלים, על הגדה המערבית של נחל שורק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקאלוניה · ראה עוד »

קנסו של עזרא

קנסו של עזרא הוא קנס שהטיל עזרא הסופר ובית דינו על הלויים למנוע מהם מתנת מעשר ראשון ולתתו לכהנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקנסו של עזרא · ראה עוד »

קניין ארבע אמות

קניין ארבע אמות במשפט העברי הוא תקנה שקבעו חז"ל, לפיה חפץ של הפקר שייך לאדם שחפץ זה נמצא בקרבתו (במרחק עד שני מטרים) והוא רוצה לזכות בו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקניין ארבע אמות · ראה עוד »

קערת ליל הסדר

מנהג אחד של הנחת קערת הסדר עם כיוון השעון מהשעה שתים עשרה: כרפס, מרורים, חזרת, זרוע, חרוסת, ביצה. קערת הסדר במרכז שולחן הפסח. קערת ליל הסדר (גם קערת הסדר או קערת פסח) היא צלחת מסורתית שאותה נוהגים להניח על השולחן בליל הסדר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקערת ליל הסדר · ראה עוד »

קפלת הזיכרון של היינץ

אנה מרגרטה היינץ קפלת הזיכרון של היינץ (באנגלית: Heinz Memorial Chapel) היא מונומנט היסטורי לאומי וקפלה נאו-גותית באוניברסיטת פיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקפלת הזיכרון של היינץ · ראה עוד »

קרב בית צור

קרב בית צור, הקרב הרביעי בסדרת הקרבות של מרד החשמונאים, שנערך בשנת 164 לפנה"ס, הוא העימות הישיר הראשון בין המורדים לדרג מדיני בכיר של האימפריה הסלאוקית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקרב בית צור · ראה עוד »

קרב בית זכריה

קרב בית זכריה הוא הקרב החמישי בסדרת הקרבות של מרד החשמונאים, שהתחולל ככל הנראה בשנת 162 לפנה"ס בקרבת היישוב בית זכריה בין כוחות המורדים בראשות יהודה המכבי, לבין צבא סלאוקי בפיקוד ליסיאס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקרב בית זכריה · ראה עוד »

קרבות המכבים

יהודה המכבי נערך לפני צבא ניקנור. ציור של גוסטב דורה צירי תנועה ליהודה, שטחים בשליטה יהודית בתקופת יהודה המכבי נוף אופייני ביהודה צירים שדרכם ניסו לתקוף הכוחות הסלאוקים, ואתרי הקרבות של מרד החשמונאים קרבות המכבים היו סדרה של שמונה קרבות במהלך מרד החשמונאים, בין יהודה המכבי ואנשיו לבין כוחות של הממלכה הסלאוקית, שהתרחשו בין 166 לפנה"ס לבין 160 לפנה"ס שהתלקחו בעקבות גזירות אנטיוכוס הרביעי וחילול בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקרבות המכבים · ראה עוד »

קריאת שמע

פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקריאת שמע · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקריאת התורה · ראה עוד »

קריאת הגבר

קריאת הגבר הוא ציון זמן הלכתי קודם לעלות השחר, לקראת סוף הלילה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקריאת הגבר · ראה עוד »

קריאת ההלל

מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקריאת ההלל · ראה עוד »

קשת וילסון

קשת וילסון - מבט מדרום קשת וילסון - מבט מצפון קשת וילסון היא מבנה קשת קדום עשוי אבנים, הממוקם בצד הצפוני של רחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקשת וילסון · ראה עוד »

קתדרלת אמיין

קתדרלת אמיין, מבט מצפון מבט מדרום (תצלום של אוניברסיטת קורנל) צריחונים של בית המקהלה. פסלי קדושים בחזית הקתדרלה, צבועים באור. צבעם האמיתי הוא אפור פרטי הפיסול של השער המרכזי בחזית המערבית בית המקהלה של קתדרלת אמיין, מבט מזרחה מבנה הקיר בספינה הראשית: קומת הקשתות, טריפוריום עם ארקדה עיוורת וקומת תאורה מוגדלת. הלבירינת במרכז הקתדרלה קתדרלת אָמִייָן, או בשמה המלא קתדרלת גבירתנו באמיין (בצרפתית: Cathédrale Notre-Dame d'Amiens), היא קתדרלה קתולית באמיין שבמחוז פיקרדי, צרפת (כ-100 ק"מ צפונית לפריז).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקתדרלת אמיין · ראה עוד »

קתדרלת קלן

צריחים מחודדים בגובה 157 מטר קתדרלת קלן (בגרמנית: Kölner Dom, שם רשמי: Hohe Domkirche St. Peter und Maria, הקתדרלה הגבוהה של פטר ומריה הקדושים) היא קתדרלה גותית קתולית בעיר קלן שבגרמניה, המשמשת כמקום מושבו של הארכיבישוף של קלן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקתדרלת קלן · ראה עוד »

קתדרלת טולדו

מזבח El Transparente קתדרלת טולדו היא קתדרלה גותית בטולדו, ספרד ומושב הדיוקסיה של טולדו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקתדרלת טולדו · ראה עוד »

קל וחומר

קַל וָחוֹמֶר (בראשי תיבות: ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקל וחומר · ראה עוד »

קליגולה

גַאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹגוּסטוּס גֶרְמָנִיקוּס (בלטינית: Gaius Julius Caesar Augustus Germanicus) הידוע בכינוי קַלִיגוּלָה (Caligula) (31 באוגוסט 12 – 24 בינואר 41), היה קיסר רומא בין השנים 37 עד 41 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקליגולה · ראה עוד »

קטורת

תערובות לקטורת עומדות למכירה בשוק קטורת היא חומר אורגני (או תערובת חומרים) המפיץ ריח במהלך בעירתו ולעיתים אף ללא בעירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקטורת · ראה עוד »

קטורת הסמים

מזבח הזהב וקטורת הסמים בקודש, בין המנורה ושולחן לחם הפנים מזבח הזהב וקטורת הסמים. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים קטורת הסמים היא הקטרה של תערובת בשמים שנצטוו עליה הכהנים בתורה ב להקטיר ממנה פעמיים בכל יום, פעם אחת בבוקר, ופעם נוספת בין הערביים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקטורת הסמים · ראה עוד »

קבר זכריה

קבר זכריה מימין וקבר בני חזיר משמאל מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים בני היישוב הישן מתפללים בסמוך לקבר זכריה גרפיטי של עולי רגל יהודים על הנפש קבר זכריה הוא שמה של מצבה מונוליטית משלהי התקופה ההלניסטית בארץ ישראל המהווה חלק מקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית ולמרגלות הר הזיתים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקבר זכריה · ראה עוד »

קבר חבקוק

מבנה הקבר ששוער בקדרים הקבר ששוער בקדרים הקבר באיראן קברו של חבקוק הנביא הוא נושא שנוי במחלוקת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקבר חבקוק · ראה עוד »

קבלת מצוות בגיור

קבלת המצוות בגיור היא הסכמה של הגר בעת קבלתו לעם ישראל להיות מחויב במצוות, והיא אחת מהדרישות ההלכתיות בתהליך הגיור, לצד מילה (אצל גברים) וטבילה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקבלת מצוות בגיור · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקבלה · ראה עוד »

קדמת ציון

קדמת ציון היא שכונה יהודית בדרום-מזרח ירושלים, שלה גם אדמות היסטוריות בתחום העיירה הפלסטינית אבו דיס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקדמת ציון · ראה עוד »

קדמוניות המקרא

ספר קדמוניות המקרא (בלטינית: Liber Antiquitatum Biblicarum, מוכר גם בראשי התיבות LAB) הוא אחד מההספרים החיצוניים, שנכתב, לפי רוב החוקרים, בסוף המאה ה-1 לספירה, לאחר חורבן בית שני, ושייך לסוגה המכונה מקרא משוכתב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקדמוניות המקרא · ראה עוד »

קדר (שבט וממלכה)

מפת גרעין השליטה של ממלכת קדר ואזורי הפעילות והנוכחות שלה בשיא כוחה במאה ה-5 לפנה"ס קֵדָר היה שבט ערבי עתיק ששכן בצפון חצי האי ערב ובמדבר הסורי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקדר (שבט וממלכה) · ראה עוד »

קדשים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקדשים · ראה עוד »

קדושת ארץ ישראל

קדושת ארץ ישראל מביאה לידי חיוב שביעית על-פי האמונה היהודית, ארץ ישראל קדושה יותר מכל הארצות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקדושת ארץ ישראל · ראה עוד »

קדושה אחת

קדושה אחת הוא כינוי למחלוקת הלכתית בתלמוד, אודות שני ימים של שבת, ראש השנה, וחגים אחרים האם הם נחשבים לקדושה אחת וכיום אחד ארוך, או לשתי קדושות נפרדות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקדושה אחת · ראה עוד »

קהילת יהודי לונל

לוח על קיר בית הכנסת הישן של לונל פאנל ובו ההיסטוריה של יהודי לונל קהילת יהודי לונל (גם לוניל) היא קהילה יהודית פעילה מאוד שהתקיימה בעיירה לונל במחוז ארו, הממוקמת באמצע הדרך בין נים למונפלייה שבצרפת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקהילת יהודי לונל · ראה עוד »

קונרד שיק

קוֹנְרָד שִׁיק (בגרמנית: Conrad Schick; 27 בינואר 1822 – 23 בדצמבר 1901) היה אדריכל, ארכאולוג, קרטוגרף, חוקר ארץ ישראל ומיסיונר פרוטסטנטי גרמני שחי ופעל בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקונרד שיק · ראה עוד »

קוסמס אינדיקופלאוסטס

קוסמס אינדיקופלאוסטס (Cosmas Indicopleustes, ביוונית: Κοσμᾶς Ἰνδικοπλεύστης) היה ימאי-סוחר וגאוגרף יווני, שמוצאו באלכסנדריה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקוסמס אינדיקופלאוסטס · ראה עוד »

קורבן

תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן מנחה

קורבן מנחה הוא קורבן מן הצומח שהיה מובא לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן מנחה · ראה עוד »

קורבן מוסף

קורבן מוסף הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן מוסף · ראה עוד »

קורבן מוסף של ראש חודש

קורבן מוסף של ראש חודש הוא סדרה של קורבנות שמוקרבת בכל ראש חודש בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן מוסף של ראש חודש · ראה עוד »

קורבן אשם

קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן אשם · ראה עוד »

קורבן עוף

קורבן עוף בהלכה הוא תור או יונה המובאים כקורבן בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן עוף · ראה עוד »

קורבן עולה

קָרְבַּן עוֹלָה הוא אחד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן עולה · ראה עוד »

קורבן עולה ויורד

קורבן עולה ויורד בהלכה, הוא חיוב שחייבה התורה את העובר על שלוש עבירות מסוימות, להביא קורבן לבית המקדש לשם כפרה על חטאו, כשערכו של הקורבן משתנה ("עולה ויורד") לפי מצבו הכלכלי של החוטא: בהמה, שתי ציפורים, או מנחת סולת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן עולה ויורד · ראה עוד »

קורבן שלמים

קָרְבָּן שְׁלָמִים הוא אחד מסוגי הקורבנות שהיו קרבים בבית המקדש ובמקדשים פיניקיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן שלמים · ראה עוד »

קורבן תודה

קורבן תודה הוא קורבן נדבה שהיה קרב בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן תודה · ראה עוד »

קורבן חטאת

כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן חטאת · ראה עוד »

קורבן התמיד

קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן התמיד · ראה עוד »

קורבן יולדת

קורבן יולדת הוא קורבן שהובא על ידי יולדת לבית המקדש, בזמן שהיה קיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקורבן יולדת · ראה עוד »

קול ביער

קול ביער הוא ניגון שמיוחס לסבא משפולי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקול ביער · ראה עוד »

קולוסיאום

300px הקולוסיאום בלילה. מצד שמאל ניתן לראות את הקטע שנשאר שלם מהקיר החיצוני המקורי. 300px מבט מקרוב תרשים המבנה, 1877 הקולוסיאום באיור של ג'ובאני בטיסטה פיראנזי, 1756 הקוֹלוֹסֵיאוּם (מלטינית: Colosseum; באיטלקית: Colosseo) הוא אמפיתיאטרון עגלגל, הבנוי מבטון ומאבן, שנמצא במרכז רומא, שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקולוסיאום · ראה עוד »

קודם שנברא העולם

קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוא מונח בספרות היהודית, המתאר את מצב היקום לפני בריאת העולם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקודם שנברא העולם · ראה עוד »

קודש

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקודש · ראה עוד »

קודש (הלכה)

בהלכות טומאה וטהרה, קודש הוא כל דבר מן החי ומן הצומח, שלפחות חלק ממנו עלה או הוקדש להקרבה בבית המקדש (ונכלל גם בקודשי מזבח).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקודש (הלכה) · ראה עוד »

קודש הקודשים

יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקודש הקודשים · ראה עוד »

קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקודש וחול ביהדות · ראה עוד »

קינמון

מקלות קינמון, אבקת קינמון, ופרחים מיובשים מהצמח קינמומום ורום קינמון הוא תבלין המופק מהקליפה הפנימית של כמה מינים שונים של עצי הקינמונום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקינמון · ראה עוד »

קינות לתשעה באב

כותל המערבי שנות ה-50 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקינות לתשעה באב · ראה עוד »

קיפא

ישו מובא בפני קיפא - ציור מהמאה ה-16 הגלוסקמא (ארון קבורה) של יהוסף בר קיפא, מוזיאון ישראל, ירושלים גלוסקמת מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי יוסף (או יהוסף בר קַיָפָא) הכהן, המכונה בר קַיָפָא (לעיתים נקרא בטעות כַּיָיפָא), היה הכהן הגדול בירושלים במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקיפא · ראה עוד »

קיץ המזבח

קיץ המזבח הוא כינוי לקרבנות עולה המוקרבים על המזבח החיצון בבית המקדש כאשר אין קרבנות אחרים להקריב עליו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקיץ המזבח · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקידוש · ראה עוד »

קידוש בכורות

ביהדות, מצוות קידוש הבכורות היא מצווה שניתנה לבני ישראל ביציאת מצרים ועיקרה הוא הקדשת בכורות האדם והבהמה לאל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקידוש בכורות · ראה עוד »

קידוש ידיים ורגליים

כיור קידוש ידיים ורגליים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה הכהנים צריכים לשפוך מים על ידיהם ורגליהם מן הכיור לפני תחילת עבודתם היום־יומית בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וקידוש ידיים ורגליים · ראה עוד »

רמדאן בישראל

מתפללים ביום שישי בעת חודש הרמדאן בהר הבית, 1996. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית חודש הרמדאן בישראל הוא האופן בו מצוין חודש הרמדאן בקרב הציבור המוסלמי בישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורמדאן בישראל · ראה עוד »

רא"ם הכהן

הרב רא"ם הכהן (נולד בכ"ט באדר א' ה'תשי"ז, 1 במרץ 1957) הוא רב ופוסק דתי-לאומי, ראש ישיבת עתניאל (עם הרב אלחנן שרלו) ורב היישוב עתניאל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורא"ם הכהן · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וראש השנה · ראה עוד »

ראש השנה למלכים ולרגלים

ראש השנה למלכים ולרגלים חל בא' בניסן והוא אחד מארבעה ראשי שנים ביהדות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וראש השנה למלכים ולרגלים · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וראשונים · ראה עוד »

ראשית הגז

ראשית הגז היא מצוות עשה מהתורה לתת לכהן את ראשית הצמר מגז הצאן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וראשית הגז · ראה עוד »

ראייה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וראייה (פירושונים) · ראה עוד »

רעידת אדמה

לוחות טקטוניים וגעשיות רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורעידת אדמה · ראה עוד »

רפרם בר פפא

רפרם בר פפא היה אמורא בבלי בדור הרביעי (המאה ה-4), תלמידו של רב חסדא, וכמעט כל מאמריו בתלמוד הם בשמו, בהלכה ובאגדה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורפרם בר פפא · ראה עוד »

רקיע

277x277 פיקסלים הרָקִיעַ הוא השמיים כפי שהם מוצגים בסיפור הבריאה בפרשת בראשית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורקיע · ראה עוד »

רשע (הלכה)

בהלכה, רשע הוא תואר שעשוי להינתן לאדם שעובר על ההלכה במזיד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורשע (הלכה) · ראה עוד »

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »

רשימות (חב"ד)

רשימות הן שלוש מחברות שנמצאו בחדרו של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד לאחר פטירתו בשנת תשנ"ד (1994) המכילות חידושי תורה שכתב לעצמו, יומן וכן חוברות שאת חלקן התעתד להוציא לאור, אך לא הודפסו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורשימות (חב"ד) · ראה עוד »

רשימות על המקדש היהודי

עמוד מתוך כתב היד המכיל את הביטוי בעברית: '''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד''' בכתב ידו של אייזק ניוטון. מילים בעברית משובצות בכתב היד. רשימות על המקדש היהודי (באנגלית: Notes on the Jewish Temple) הוא כתב יד מאת אייזק ניוטון הכתוב בלטינית, עברית, ארמית ויוונית, אשר מכיל רשימות אודות המקדש היהודי ומנהגי הפולחן בו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורשימות על המקדש היהודי · ראה עוד »

רחל אליאור

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורחל אליאור · ראה עוד »

רחבעם

מפת הממלכה המחולקת: ממלכת ישראל בצפון וממלכת יהודה בדרום. רְחַבְעָם הוא דמות מקראית, מלך יהודה הראשון, בנו של שלמה המלך מאשתו נעמה העמונית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורחבעם · ראה עוד »

רחוב משגב לדך

מפת הרובע היהודי רחוב משגב לדך הוא רחוב מרכזי ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורחוב משגב לדך · ראה עוד »

רב (אמורא)

אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורב (אמורא) · ראה עוד »

רב עינא (אמורא)

רב עינא היה אמורא בדור השני לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורב עינא (אמורא) · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורב חסדא · ראה עוד »

רב המנונא סבא (זוהר)

רב המנונא סבא (רב המנונא הזקן, מכונה גם רב המנונא סבא קדמאה - הקדמון) על פי ספר הזוהר, היה חכם ארצישראלי בדור השלישי לתנאים, בסוף תקופת בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורב המנונא סבא (זוהר) · ראה עוד »

רב הונא קמא

רב הונא, שמוזכר גם כרב הונא קמא (.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורב הונא קמא · ראה עוד »

רבן שמעון בן גמליאל הזקן

רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבן שמעון בן גמליאל הזקן · ראה עוד »

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »

רבאב

רבאבות במוזיאון בטורקיה רבאבא משנת 1900 רבּאבּ (בערבית: ربابة) או רבּאבָּה, "כינור עם מיתר אחד", "כינור הנילוס", הוא כלי מיתר עתיק, שנפוץ מן המזרח התיכון וצפון אפריקה אל אפריקה שמדרום לסהרה, אסיה ואירופה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבאב · ראה עוד »

רבה בר בר חנה

רבה בר בר חנה היה אמורא, בן הדור השלישי של האמוראים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבה בר בר חנה · ראה עוד »

רבי אליעזר בן יעקב

ציון רבי יעקב כנראה אביו של רבי אליעזר רבי אליעזר בן יעקב הוא תנא שחי בשלהי ימי בית המקדש השני ובתקופה שלאחר חורבנו (המאה הראשונה לספירה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי אליעזר בן יעקב · ראה עוד »

רבי אליעזר בן יעקב (השני)

רבי אליעזר בן יעקב השני היה לפי ההשערה תנא מתלמידי רבי עקיבא, שפעל בארץ ישראל בדור הרביעי של התנאים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי אליעזר בן יעקב (השני) · ראה עוד »

רבי אייבו

רבי אַיְבוּ או רבי אַיְיבוּ היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי אייבו · ראה עוד »

רבי פינחס בן יאיר

רבי פינחס בן יאיר היה תנא בן הדור הרביעי והחמישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי פינחס בן יאיר · ראה עוד »

רבי שמעון בן הסגן

רבי שמעון בן הסגן (או סתם בן הסגן ולפעמים גם הסגן) היה תנא (כהן) בן הדור השני או השלישי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי שמעון בן הסגן · ראה עוד »

רבי טרפון

רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי טרפון · ראה עוד »

רבי חנינא סגן הכהנים

קבר רבי זכריה בן הקצב ורבי חנינא סגן הכהנים באזור כפר חנניה רבי חנינא (חנניה) סגן הכהנים היה תנא בדור הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי חנינא סגן הכהנים · ראה עוד »

רבי חנינא בן אנטיגנוס

רבי חנינא בן אנטיגנוס (או חנניה בן אנטגנס) היה תנא בן המאה הראשונה או השנייה לספירה, שחי בסמוך לחורבן בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי חנינא בן אנטיגנוס · ראה עוד »

רבי חייא בר יוסף

רבי חייא בר יוסף, היה אמורא בדור השני (המאה ה-3), שלמד בבבל מפי גדולי האמוראים, רב ושמואל, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ולמד יחד עם רבי יוחנן וריש לקיש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי חייא בר יוסף · ראה עוד »

רבי ירמיה

רבי ירמיה היה מגדולי האמוראים בארץ־ישראל בדור השלישי והרביעי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי ירמיה · ראה עוד »

רבי ישמעאל

קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי ישמעאל · ראה עוד »

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

פנים קבר רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא וכהן גדול המוזכר בדברי חז"ל ובאשר לזהותו ההיסטורית עם דמויות אחרות קיימים חילוקי דעות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול · ראה עוד »

רבי יהושע בן חנניה

רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »

רבי יהודה נשיאה

רבי יהודה נשיאה (הראשון), היה אמורא בן הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי יהודה נשיאה · ראה עוד »

רבי יהודה בן בתירא

רבי יהודה בן בתירא (לעיתים נכתב 'בתירה') היה תנא מסוף תקופת בית שני וכנראה מבני בניהם של בני בתירא שוויתרו על הנשיאות לטובת הלל הזקן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי יהודה בן בתירא · ראה עוד »

רבי יוסי בן פטרוס

רבי יוסי בן פטרוס היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי יוסי בן פטרוס · ראה עוד »

רבי יוסי בן שאול

רבי יוסי בן שאול היה אמורא ארצישראלי בן הדור הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורבי יוסי בן שאול · ראה עוד »

רדב"ז

רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורדב"ז · ראה עוד »

רוב וקרוב הלך אחר הרוב

בהלכה ובמשפט העברי, רוב וקרוב הלך אחר הרוב הוא כלל שטבע רבי חנינא, האומר כי למרות שישנם שני כללים לבירור ספיקות בהלכה במקרה של אובייקט שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מהיכן הגיע, האחד על ידי הכלל "הלך אחר הרוב", והשני - "קרוב" - הכרעה כי האובייקט הגיע מהמקום הקרוב ביותר, ולמרות ששניהם מהתורה, הרי שבמקרה של התנגשות בין שני הכללים, הרוב קובע.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורוב וקרוב הלך אחר הרוב · ראה עוד »

רימה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ורימה (פירושונים) · ראה עוד »

שמן זית

קנקן שמן זית שזה עתה הופק. צבעו העמום עתיד להצטלל בהמשך שמן זית הוא שמן המופק מזיתים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמן זית · ראה עוד »

שמן המשחה

שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הוא שמן שנעשה משמן זית, מור, קינמון, קידה וקנה בושם, אשר איתו היו מושחים כהנים גדולים, מלכים ואת כלי המקדש הראשונים כדי שיוכלו לכהן בתפקידם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמן המשחה · ראה עוד »

שמאליות

נשיא ארצות הברית, ברק אובמה כותב בידו השמאלית שמאליים, איטרים, או איטרי יד ימינם הם אנשים אשר מיומנים בשימוש בידם השמאלית יותר מאשר בידם הימנית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמאליות · ראה עוד »

שמעון (נגיד המקדש)

שמעון היה יהודי מתייוון בתקופת בית שני ומרד החשמונאים, שלפי ספר מקבים ב׳, שימש כנגיד בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמעון (נגיד המקדש) · ראה עוד »

שמעון צבי הורוביץ

הרב שמעון צבי הורוביץ (לידר; י"ב בסיוון תר"ל, 1870 – ב' בתשרי תש"ז, 1946) היה מקובל מפורסם, ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמעון צבי הורוביץ · ראה עוד »

שמעון בן הלל

שמעון בן הלל היה נשיא הסנהדרין, כחמישים שנה לפני חורבן בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמעון בן הלל · ראה עוד »

שמעון בר גיורא

תבליט שער טיטוס – בתהלוכת ניצחון זו הוצג שמעון בר גיורא השבוי, ובסופה הוצא להורג שמעון בר גיורא (ביוונית: Βαργιορᾶς, בלטינית: Bargioras; ? – 71 לספירה) היה מצביא יהודי, ממנהיגי המרד הגדול ברומאים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמעון בר גיורא · ראה עוד »

שמעון הצדיק

קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמעון הצדיק · ראה עוד »

שמעון הקדוש

שמעון הקדוש הוא קדוש נוצרי, מהראשונים שהכירו במשיחיותו של ישו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמעון הקדוש · ראה עוד »

שמעיה

שמעיה היה נשיא הסנהדרין בזוג הרביעי בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמעיה · ראה עוד »

שמעיהו הנחלמי

שמעיהו הנחלמי (גם שמעיה) היה נביא שקר אשר מוצאו היה על-פי התרגום מחלם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמעיהו הנחלמי · ראה עוד »

שמרו שבתותי

"שבת היום" (או "שמרו שבתותי") הוא פיוט המושר בקהילות אשכנז בעת הסעודה השנייה בשבת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמרו שבתותי · ראה עוד »

שמחת בית השואבה

שמחת בית השואבה. ציור של האמנית דפנה לבנון שמחת בית השוֹאֵבָה (נוסח אחר: שמחת בית השאובה) היא מנהג יהודי עתיק שהתקיים בימי חג הסוכות לקראת שאיבת המים למצוות ניסוך המים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמחת בית השואבה · ראה עוד »

שמחת הרגלים

מצוות שמחת הרגלים (או שמחת יום טוב) מחייבת לשמוח בשלוש הרגלים, פסח שבועות וסוכות (ושמיני עצרת).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמחת הרגלים · ראה עוד »

שמואל מונקס

שמואל מוּנקֶס (יידיש: מונקעס, לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: רֶבּ שמואל קאליסקער. חי במפנה המאה ה-19) היה מחסידי רבי שניאור זלמן מלאדי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמואל מונקס · ראה עוד »

שמואל אוירבך

הרב שמואל אוירבך (נכתב גם אויערבאך; י' בתשרי ה'תרצ"ב, 21 בספטמבר 1931 – ט' באדר ה'תשע"ח, 24 בפברואר 2018) היה ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמואל אוירבך · ראה עוד »

שמואל הקטן

שמואל הקטן היה תנא שישב במועצת החכמים שדנה בעיבור השנה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמואל הקטן · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שמואל ייבין

תמונה קבוצתית במדים - בוגרי גימנסיה הרצליה בקושטא, 1916. עומדים: שמואל ייבין, משה שרת, דב הוז; יושבים: משה גבירצמן, אבשלום גיסין דוד בית הלחמי. דוד בית הלחמי ושמואל ייבין עם רובים, בתקופת הצוערות, 1916 שמואל יֵיְבין (2 בספטמבר 1896 – 28 בפברואר 1982) היה ארכאולוג ישראלי, מנהל אגף העתיקות והמוזיאונים (1948–1959), פרופסור באוניברסיטת תל אביב (1955–1969).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמואל ייבין · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמות · ראה עוד »

שמות רחובות בירושלים

שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמות רחובות בירושלים · ראה עוד »

שמות ירושלים

בהיותה מרכזית בזהות היהודית והעברית, העיר ירושלים צברה במהלך השנים שמות וכינויים רבים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמות ירושלים · ראה עוד »

שמות יישובים בישראל

התרגום העברי של נחום סוקולוב לשם ספרו של הרצל, "אלטנוילנד" הוא מקור שמה של תל אביב, בעוד שמשמעות שמה של יפו, מערי הנמל העתיקות בעולם, הוא יופי. שמו העברי של הספר "אלטנוילנד", כמו גם שם העיר נשען על פסוק מספר יחזקאל (ראו שמות ערים מביטויי התנ"ך) קרב תל חי: שניאור שפושניק, אהרון שר, דבורה דרכלר, בנימין מונטר, זאב וולף שרף, שרה צ'יזיק, יעקב טוקר ויוסף טרומפלדור מבין חמש ערי הפלשתים המוזכרות בתנ"ך, רק בעזה נשמר המיקום הקדום, אך שמות ארבע הערים האחרות נישאים בשמות ארבעה יישובים שעלו לקרקע לאחר הקמת המדינה - אשדוד, אשקלון, קריית גת וקריית עקרון האטימולוגיה של שמות ערי ישראל היא מגוונת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמות יישובים בישראל · ראה עוד »

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמיני עצרת · ראה עוד »

שמירת המקדש

מצוות שמירת המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה על הלוויים והכהנים לשמור על מקום בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמירת המקדש · ראה עוד »

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושמיטה · ראה עוד »

שארל-ז'אן-מלכיור דה ווגואה

שארל ז'אן מלכיאור דה ווגה (בצרפתית: Charles-Jean-Melchior de Vogüé; 18 באוקטובר 1829 – 10 בנובמבר 1916) היה ארכאולוג, דיפלומט צרפתי וחבר האקדמיה הצרפתית במושב ה-18.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושארל-ז'אן-מלכיור דה ווגואה · ראה עוד »

שנאת ישראל בעולם היווני-רומי

הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »

שנת

משורות את השנתות למדידת נפח הנוזל שבהם שֶנֶת (ברבים: שְנָתות) הוא סימון על כלי מדידה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושנת · ראה עוד »

שנת שמיטה

סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושנת שמיטה · ראה עוד »

שנת היובל

בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושנת היובל · ראה עוד »

שנים עבריות ג'ת"ק - ג'תקצ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושנים עבריות ג'ת"ק - ג'תקצ"ט · ראה עוד »

שער

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער · ראה עוד »

שער ניקנור

שער ניקנור (נקרא גם "שער העליון") היה שער במרכז החומה שהפרידה בין עזרת הנשים לעזרת ישראל בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער ניקנור · ראה עוד »

שער טדי

מצודת אנטוניה ושער טדי - השער הצפוני של בית המקדש - ולו גמלון במקום קשת, משמאל לבסיס המצודה. דגם ירושלים בתקופת בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל. שער טדי (או טרי) היה השער הצפוני בחומת הר הבית בבית המקדש שבנה הורדוס בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער טדי · ראה עוד »

שער טיטוס

שער טיטוס (בלטינית: Arcus Titi) הממוקם בפורום רומאנום שברומא הוא שער ניצחון שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס בשנת 82 לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער טיטוס · ראה עוד »

שער האשפות

שער האשפות שער האשפות, 2007 שער האשפות בשנות ה-20 של המאה ה-20 במבט מתוך העיר השער לאחר 1967. בתמונה נראית קורת הבטון הירדנית "שער המוגרבים" בתקופת המנדט. בית השער עוד מסומן שער האשפות (בערבית: باب المغاربة; תעתיק: בַּאבּ אִלְ-מַעַ'ארְבֵּה), הוא אחד משערי ירושלים, השוכן בחומה הדרומית של העיר העתיקה סמוך לכותל המערבי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושער האשפות · ראה עוד »

שערי המקדש

מתוך דגם בית המקדש השני במוזיאון ישראל על פי תיאורי המקרא והמשנה, שערי המקדש הם השערים שנבנו בכניסה למתחם בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושערי המקדש · ראה עוד »

שערי ירושלים

שער יפו שערי ירושלים הם השערים המאפשרים כניסה לעיר העתיקה בירושלים דרך חומות ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושערי ירושלים · ראה עוד »

שערי ירושלים (ספר)

שערי ירושלים הוא ספרו של משה ריישר שיצא לאור בשנת 1866 בלבוב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושערי ירושלים (ספר) · ראה עוד »

שעיר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושעיר · ראה עוד »

שעיר לעזאזל (מצווה)

שילוח השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב שִׁילּוּחַ שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל הוא מצווה שהייתה מקוימת ביום הכיפורים בתקופת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושעיר לעזאזל (מצווה) · ראה עוד »

שעיר לעזאזל (ציור)

שעיר לעזאזל הוא ציור שמן מאת הצייר ויליאם הולמן האנט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושעיר לעזאזל (ציור) · ראה עוד »

שעיר לעזאזל (חברה)

שעיר לעזאזל (באנגלית: "scapegoating", מהמילה "Scapegoat") היא פעולה של הטלת אשם באדם או קבוצת אנשים והצבעה עליהם כ"שעיר לעזאזל" - כאשֵמים ונושאים באחריות למצב שלילי, בין אם הם הגורמים לו ובין אם לא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושעיר לעזאזל (חברה) · ראה עוד »

שפן הסופר

שָׁפָן בֶּן-אֲצַלְיָהוּ בֶן-מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר (או בקיצור, שפן הסופר) היה סופרו של יאשיהו מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושפן הסופר · ראה עוד »

שפרעם

מראה העיר בתחילת המאה ה-20 שפרעם - צילום משכונת דהר אלכניס הכיכר בשפרעם המשמשת כאנדרטה לנרצחים שְׁפַרְעָם (בערבית: شفاعمرو, תעתיק מדויק: שפאעמרו, הגיית שם העיר בערבית: שַפַעַ֫מְר) היא עיר ערבית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושפרעם · ראה עוד »

שקלים

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושקלים · ראה עוד »

שתי הלחם

שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הוא קורבן מנחה של ציבור, שהיה מוצע בחג השבועות בבית המקדש על ידי הכהנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושתי הלחם · ראה עוד »

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלמה · ראה עוד »

שלמה קוק

הרב שלמה זלמן הכהן קוק (כ"ז באייר תרפ"ט, 6 ביוני 1929 - כ"ח בכסלו תשל"ב, 15-6 בדצמבר 1971) היה רבה של רחובות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלמה קוק · ראה עוד »

שלמה המלך ואשמדאי

שלמה המלך ואשמדאי היא אגדה המופיעה בתלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלמה המלך ואשמדאי · ראה עוד »

שלמה הלברשטאם (השני)

רבי שלמה הלברשטאם השני (א' בכסלו תרס"ח, 1907 - א' באב ה'תש"ס, 2 באוגוסט 2000) היה האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות באבוב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלמה הלברשטאם (השני) · ראה עוד »

שלמי שמחה

קורבן שלמי שמחה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלמי שמחה · ראה עוד »

שלמי חגיגה

קורבן שלמי חגיגה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלמי חגיגה · ראה עוד »

שלומציון המלכה

שלומציון אלכסנדרה (141 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלומציון המלכה · ראה עוד »

שלומית (אחות הורדוס)

שלומית או שלום (ביוונית: Σαλώμη, בלועזית: Salome, סלומה; נולדה במחצית הראשונה של המאה ה-1 לפנה"ס ונפטרה בין השנים 9–12 לספירה) הייתה אחות הורדוס, מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלומית (אחות הורדוס) · ראה עוד »

שלום שכנא זאהן

הרב שלום שכנא זאהן (תרע"א (בערך) - ח' בטבת ה'תשע"ג, 20 בדצמבר 2012) היה ראש ישיבת תורה ודעת, מחבר סדרת הספרים "עטרת יעקב על הש"ס" ומייסד כולל ירושלים "אליבא דהלכתא-קדשים טהרות" כמו כן הרב זאהן היה פעיל מאוד בענייני יהדות הנהגה ומוסר והכל בסבר פנים יפות ובהצנע לכת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלום שכנא זאהן · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושלוש רגלים · ראה עוד »

שחוטי חוץ

איסור שחוטי חוץ הוא איסור הלכתי לשחוט קורבן מחוץ לבית המקדש ("המקום אשר יבחר ה'") או להקריב אותו שם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושחוטי חוץ · ראה עוד »

שחיטה שאינה ראויה

שחיטה שאינה ראויה היא הגדרה הלכתית לשחיטה שאינה מכשירה את בשר הבהמה לאכילה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושחיטה שאינה ראויה · ראה עוד »

שבעה עשר בתמוז

י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »

שבתאות

תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושבתאות · ראה עוד »

שבט לוי

בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושבט לוי · ראה עוד »

שבט זבולון

בול המוקדש לשבט זבולון שֵׁבֶט זְבֻלוּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושבט זבולון · ראה עוד »

שבועה (יהדות)

שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושבועה (יהדות) · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושבועות · ראה עוד »

שבות

"שבות" היא החובה ההלכתית להימנע ממעשים הפוגעים בשביתת השבת, אף שאינם חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושבות · ראה עוד »

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושד"ר · ראה עוד »

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושומרונים · ראה עוד »

שואבה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושואבה (פירושונים) · ראה עוד »

שופר

מיני שופרות תקיעה בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושופר · ראה עוד »

שופר יעל

שופר יעל הוא כלי נשיפה שמקורו בקרנות היעל, המשמש לתקיעת שופר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושופר יעל · ראה עוד »

שופט כל הארץ

שופט כל הארץ הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שיועד במקורו ככל הנראה לתפילת שחרית של יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושופט כל הארץ · ראה עוד »

שושנתא (דפוס סלומון)

ה-"שושנתא" היא כינויו של הדפס שנוצר בשנת 1862 ב"דפוס סלומון" בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושושנתא (דפוס סלומון) · ראה עוד »

שולחן

שולחן אוכל ביתי עם ארבעה כיסאות שולחן מיוחד למשחקי שח ודמקה שולחן ביליארד שולחן אוכל סין שולחן (בכתיב חסר: שֻׁלְחָן) הוא רהיט המשמש להנחת חפצים, אכילה ומשחקים שונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושולחן · ראה עוד »

שולחן (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושולחן (פירושונים) · ראה עוד »

שולחן הפנים

שולחן הפנים לפי המסורת היהודית. הלחם היה בצורת "תיבה פרוצה", כלומר מלבני בעל שלוש דפנות. מצעד הניצחון עם כלי המקדש. מצד ימין ניתן לראות את השולחן יחד עם חצוצרות הכסף (הנתונים באלכסון). שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע שולחן הפנים (או שולחן לחם הפנים) הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, שהיה בהיכל בחלקו הצפוני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושולחן הפנים · ראה עוד »

שויתי

ה-19 "שִׁוִּיתִי" (בהגייה אשכנזית: "שִׁיוִויסִי") הם לוחות המשמשים בבית הכנסת בקהילות יהודיות מסוימות ככלי עזר להגות בשם האל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושויתי · ראה עוד »

שיקוץ משומם

שיקוץ משומם (או "שומם", בכתיב חסר: "שִּׁקּוּץ מְשֹׁמֵם" או "שֹׁמֵם") הוא ביטוי המופיע בספר דניאל, בספר מקבים א', ובברית החדשה, והוא כינוי לעצם שהצבתו הייתה חלק מחילול בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושיקוץ משומם · ראה עוד »

שיר של יום

שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושיר של יום · ראה עוד »

שיר השירים רבה

מדרש שיר השירים רבה (ידוע גם בשם: מדרש חזיתָ על שם הפסוק הפותח: 'חזיתָ איש מהיר במלאכתו') הוא מדרש ארץ ישראלי קדום על מגילת שיר השירים, ומשתייך לקבוצת מדרשי האגדה המכונים גם מדרשי אמוראים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושיר השירים רבה · ראה עוד »

שירת הלויים

שירת הלויים היא אחת מהמצוות שהיו מוטלות על הלויים בזמן שבית המקדש היה קיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושירת הלויים · ראה עוד »

שירת הים

שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושירת הים · ראה עוד »

שירי המעלות

שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושירי המעלות · ראה עוד »

שירים ופיוטים לפסח

לכבוד חג פסח נכתבו שירים ופיוטים רבים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושירים ופיוטים לפסח · ראה עוד »

שישק

שישק היה מלך מצרים הנזכר במקרא שלוש פעמים, ומזוהה בידי חוקרים רבים עם המלך המצרי שושנק הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושישק · ראה עוד »

שיטת זילברמן

שיטת זילברמן היא שיטה לימודית בתלמודי תורה, הקרויה על שם מייסדה, הרב יצחק שלמה זילברמן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושיטת זילברמן · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ושיבת ציון · ראה עוד »

תמוז

תמוז (מאכדית: dumuzu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הרביעי במספר לפי המסורת המקראית והעשירי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותמוז · ראה עוד »

תמוז (אל)

תַּמּוּז (שומרית: דּוּמוּ-זִיד, "ילד טוב") הוא אל הפריון במיתולוגיה המסופוטמית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותמוז (אל) · ראה עוד »

תמיד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותמיד · ראה עוד »

תאים (בית המקדש)

התאים, הם לשכות שהקיפו את ההיכל ואת קודש הקודשים במרחק של 5 אמות מצפונם, מדרומם וממערבם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותאים (בית המקדש) · ראה עוד »

תנופה

תיאור הנפת קורבן מנחה בכלי שרת בבית המקדש, לפי שיטת רש"י, כשידיו של הכהן מתחת לידי הבעלים בהלכה היהודית, תנופה היא פעולה הנעשית במהלך הקרבת קרבנות מסוימים, בעיקר בהקרבת קרבנות שלמים ומנחה אחדים, כחלק מעבודת הקורבנות בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותנופה · ראה עוד »

תנורו של עכנאי

מעשה תנורו של עכנאי מסופר בתלמוד בבלי (בבא מציעא נט, ב), ועוסק במחלוקת הלכתית בין תנאים בדיני טומאה וטהרה, שהתפתחה לדיון עקרוני בנוגע להסתמכות על מופתים או מסרים אלוהיים (כדוגמת בת קול), במסגרת פסיקת הלכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותנורו של עכנאי · ראה עוד »

תעמולה פלסטינית

התעמולה הפלסטינית היא שם כולל לכלל הפעילות ההסברתית של תנועות המאבק הפלסטיני ובעיקר של מוסדות הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותעמולה פלסטינית · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותענית · ראה עוד »

תענית בה"ב

תענית בה"ב, תענית שני וחמישי ושני, הוא מנהג של יהדות אשכנז לצום שלושה צומות, בימים שני וחמישי ושני בחודש חשוון ובחודש אייר, שני וחמישי בשבוע האחד, ויום שני בשבוע שאחריו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותענית בה"ב · ראה עוד »

תפוח (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפוח (פירושונים) · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילת מוסף · ראה עוד »

תפילת מוסף של שבת

תפילת מוסף של שבת היא תפילת מוסף מיוחדת הנאמרת רק בשבת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילת מוסף של שבת · ראה עוד »

תפילת נעילה

תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילת נעילה · ראה עוד »

תפילת שבע

תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילת שבע · ראה עוד »

תפילת תשע

תפילת תשע היא שמה של תפילת העמידה - הכוללת תשע ברכות, הנאמרת בתפילת מוסף של ראש השנה, ומבוססת על תפילת שבע.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילת תשע · ראה עוד »

תפילת תשלומים

קצין צה"ל, עשהאל לובוצקי בזמן תפילה במלחמת לבנון השנייה תפילת תשלומים (בספרות ההלכתית נהגה: תפילת תשלומין), היא תפילה שמתפלל אדם שהחסיר בשוגג אחת מן התפילות, וזמנה של התפילה המקורית כבר עבר, והוא משלימה בזמן התפילה הבאה ביום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילת תשלומים · ראה עוד »

תפילת העמידה

התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילת העמידה · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילה · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותקנת חכמים · ראה עוד »

תקנות אושא

תקנות אושא הן תקנות שתיקנה הסנהדרין בעיר אושא, אחרי שגלתה מירושלים בעקבות חורבן בית המקדש השני ושינתה את מיקומה מספר פעמים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותקנות אושא · ראה עוד »

תקנות שו"ם

תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותקנות שו"ם · ראה עוד »

תקדים

במערכת המשפט, תקדים הוא פסק דין שבתי משפט חייבים לפסוק לפיו כאשר מובאת להחלטתם סוגיה דומה לזו שבגינה נפסק התקדים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותקדים · ראה עוד »

תקוע (יישוב מקראי)

פלסטיני תוקוע תְּקוֹעַ היה יישוב קדום ששכן בגבול שבין מדבר יהודה והר יהודה, כ-10 ק"מ דרומית-מזרחית לבית לחם, ואשר נזכר מספר פעמים במקורות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותקוע (יישוב מקראי) · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותקופת בית שני · ראה עוד »

תרומת הלשכה

תרומת הלשכה היא קופה כספית ורשות משפטית השייכת להקדש, שנתמכה על ידי התקציב השנתי של מחצית השקל, שכללה בפועל שלוש קופות שהיו בבית המקדש ואשר ממנה היו קונים את כל צורכי קרבנות הציבור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותרומת הלשכה · ראה עוד »

תרומת הדשן

תרומת הדשן היא מצווה שמתבצעת על ידי סילוק כמות קטנה של אפר, שנוצר על מזבח העולה משריפת הקרבנות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותרומת הדשן · ראה עוד »

תרומה (הלכה)

בהלכה, תרומה היא שם כולל למאכלים הבאים מהצומח שניתנים לכהן כחלק ממתנות כהונה ונאכלים בטהרה, הכוללים: תרומה גדולה, תרומת מעשר, חלה וביכורים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותרומה (הלכה) · ראה עוד »

תרומה גדולה

תרומה גדולה היא מצווה מהתורה להפריש לכהן מהיבול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותרומה גדולה · ראה עוד »

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותרומות ומעשרות · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותשעה באב · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמיד חבר

תלמיד חבר הוא כינוי תלמודי המציין מעמד ביניים בין היותו של פלוני תלמיד של אלמוני לבין היותו שווה לו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותלמיד חבר · ראה עוד »

תדהר (עץ)

118x118 פיקסלים תדהר הוא שם של עץ המופיע במקרא פעמיים, העץ לא מזוהה בוודאות וישנן השערות רבות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותדהר (עץ) · ראה עוד »

תהום (יהדות)

תהום הוא בור, מדרון או חלל עמוק מאוד או שסופו לא נודע, במובן הפיזי או המטאפורי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהום (יהדות) · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים · ראה עוד »

תהילים מ"ז

'''תהלים מ"ז''' בתרגום התנ"ך של לותר (המאה ה-16) תהילים מ"ז הוא המזמור ה-47 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים מ"ז · ראה עוד »

תהילים נ'

תהילים נ' הוא המזמור החמישים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-49).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים נ' · ראה עוד »

תהילים ס"ז

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת הוא מזמור מספר תהילים (פרק ס"ו בתרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים ס"ז · ראה עוד »

תהילים ע"ח

תהילים ע"ח הוא המזמור ה-78 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-77 במספר).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים ע"ח · ראה עוד »

תהילים ע"ד

תהילים ע"ד הוא המזמור ה-74 בספר תהילים (ה-73 בתרגום השבעים ובוולגאטה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים ע"ד · ראה עוד »

תהילים ע'

תהילים ע' הוא המזמור ה-70 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים ע' · ראה עוד »

תהילים פ"ח

תהילים פ"ח הוא המזמור ה-88 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים פ"ח · ראה עוד »

תהילים פ"ד

תהילים פ"ד הוא המזמור ה-84 בספר תהילים וחלק מאחד עשר המזמורים המיוחסים לבני קורח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים פ"ד · ראה עוד »

תהילים צ"ו

תהילים צ"ו הוא המזמור ה־96 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים צ"ו · ראה עוד »

תהילים ק"ד

ברכי נפשי הוא מזמור ק"ד בתהילים העוסק בגדולת האל בורא העולם בכך שהוא נותן מזון לכל הבריות, כמו כן מפרט המזמור מקצת משבחי האל במעשה הבריאה כולה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים ק"ד · ראה עוד »

תהילים ק'

מִזְמוֹר לְתוֹדָה הוא המזמור ה-100 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-99).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים ק' · ראה עוד »

תהילים קי"א

תהילים קי"א הוא המזמור ה-111 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים קי"א · ראה עוד »

תהילים קי"ח

תהילים קי"ח הוא המזמור ה־118 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים קי"ח · ראה עוד »

תהילים ל'

תהלים ל' הוא המזמור ה-30 בספר תהילים (המזמור ה-29 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים ל' · ראה עוד »

תהילים ט"ז

תהלים ט"ז (מכונה גם "מִכְתָּם לְדָוִד" על שם מילות הפתיחה שלו) הוא המזמור השישה עשר בספר תהילים, והוא מיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים ט"ז · ראה עוד »

תהילים ט"ו

תהילים ט"ו הוא המזמור ה-15 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים ט"ו · ראה עוד »

תהילים כ"ט

"מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" הוא המשפט הפותח בספר תהילים פרק כ"ט, הוא מזמור שבח לה'.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים כ"ט · ראה עוד »

תהילים כ"ח

תהילים כ"ח הוא המזמור ה-28 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים כ"ח · ראה עוד »

תהילים כ"ד

תהילים כ"ד (לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ), הוא שיר של יום ראשון, מספר תהילים (פרק כ"ג במיספור של תרגום השבעים), הפותח במילים אלה ומיוחס לדוד המלך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים כ"ד · ראה עוד »

תהילים כ"ו

מזמור כ"ו בספר תהילים מיוחס לדוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותהילים כ"ו · ראה עוד »

תוספות איוורא

תוספות איוורא הוא קובץ תוספות על התלמוד שנכתב על ידי קבוצת חכמים מהעיר איוורא (כיום אֶוְורֶה - Évreux שבחבל נורמנדי עילית בצפון צרפת), בשלהי המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותוספות איוורא · ראה עוד »

תודוס איש רומי

תודוס איש רומי היה מנהיג בקהילת יהודי רומא בתקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותודוס איש רומי · ראה עוד »

תכפו עלינו צרות

תכפו עלינו צרות הוא פיוט מתקופת הראשונים שנאמר אצל יהודי אשכנז בתפילות יום הכיפורים כחלק מסדרת הפיוטים שנאמרים לאחר אמירת סדר העבודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותכפו עלינו צרות · ראה עוד »

תכלת וארגמן בעולם העתיק

התכלת והארגמן הם טקסטילים צבועים, שתפסו מקום נכבד בין מוצרי היוקרה של העולם העתיק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותכלת וארגמן בעולם העתיק · ראה עוד »

תימן

אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותימן · ראה עוד »

תיארוך ספרי התנ"ך

אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותיארוך ספרי התנ"ך · ראה עוד »

תינוקות של בית רבן

עיירה היהודית נובוגרוידק (כיום בלארוס), 1930, מספר שנים לפני שנכחדה. תינוקות של בית רבן (בראשי תיבות: תשב"ר) הוא כינוי לילדים הלומדים תורה אצל מלמדי תינוקות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותינוקות של בית רבן · ראה עוד »

תיקון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותיקון · ראה עוד »

תיקון ליל שבועות

תיקון ליל שבועות ותיקון ליל הושענא רבה, וורשא, 1873 תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ועל שמו נקרא גם לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ותיקון ליל שבועות · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ול"ג בעומר · ראה עוד »

ל"ו צדיקים

על-פי ההגיוגרפיה והמסורת היהודית, בכל דור ודור קיימים ל"ו (36) צדיקים, חלקם נסתרים, שבזכותם קיים העולם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ול"ו צדיקים · ראה עוד »

למהלך האידיאות בישראל

למהלך האידיאות בישראל הוא מאמר שפורסם על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בשנת ה'תרע"ב (1912) בעיתון העברי שעורכו היה הרב מאיר בר-אילן, ושובץ לאחר מכן בספר אורות במהדורתו המורחבת, על פי הצעת הרב יהושע הוטנר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולמהלך האידיאות בישראל · ראה עוד »

למואל מלך משא

אלמואל ואמו, ציור מעשה ידי אפרים משה ליליין לְמוּאֵל מֶלֶךְ-מַשָּׂא הוא דמות מקראית המופיעה ב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולמואל מלך משא · ראה עוד »

למי אבכה

למי אבכה וכף אכה היא קינה הפותחת את קריאת מגילת איכה בקהילות הספרדים בליל תשעה באב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולמי אבכה · ראה עוד »

לא תעשון אתי

לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי הוא מצוות לא תעשה האוסרת על עשיית פסלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולא תעשון אתי · ראה עוד »

לא תחרוש בשור ובחמור יחדו

לא תחרוש בשור ובחמור יחדו הוא איסור בתורה, שלא לחרוש בעזרת שור וחמור הקשורים יחד למחרשה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולא תחרוש בשור ובחמור יחדו · ראה עוד »

לא זכיתי באור מן ההפקר

לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר הוא שיר ארס פואטי שנכתב על ידי חיים נחמן ביאליק בשנת 1902 (תרס"ב), ובו מתוארת עבודתו של המשורר וחציבת ניצוץ השירה מלבו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולא זכיתי באור מן ההפקר · ראה עוד »

לאונטופוליס

שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי ראש אסיר, מתוך ארמון רעמסס השלישי לאונטופוליס היא עיר במצרים העתיקה, במחוז הליופוליס (אנ'), בחלקה הדרומי של דלתת הנילוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולאונטופוליס · ראה עוד »

לפנים מן החומה (סיפור)

לפנים מן החומה הוא סיפור מאת ש"י עגנון שיצא לאור בשנת 1975, ומתאר טיול רגלי של המספר עם ידידתו לאה בירושלים, ובעיקר בעיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולפנים מן החומה (סיפור) · ראה עוד »

לשנה הבאה בירושלים

"לשנה הבאה בירושלם" מתוך איורים להגדה של פסח מאת יוסף בודקו, 1917, תצריב "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", הגדה של פסח על נייר סטנסיל בהוצאת הבריגדה היהודית, נפולי, 1945 לשנה הבאה בירושלים היא תפילה הנאמרת בקהילות שונות בסוף תפילת יום הכיפורים בבית הכנסת ובסוף ליל הסדר בפסח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולשנה הבאה בירושלים · ראה עוד »

לשכת פנחס המלביש

לשכת פנחס המלביש הייתה אחת משתי הלשכות שהיו משני צדי שער ניקנור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולשכת פנחס המלביש · ראה עוד »

לשכת ברקאי

לשכת ברקאי היא לשכה של הבונים החופשיים הפועלת בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולשכת ברקאי · ראה עוד »

לשכת הגולה

לשכת הגולה הייתה אחת הלשכות בצפון העזרה של בית המקדש, אשר שימשה להובלת מים ולאספקתם לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולשכת הגולה · ראה עוד »

לשכת הכלים

לשכת הכלים הייתה אחת מלשכות העזרה בבית המקדש ונקראה כך משום שבה אחסנו את כלי השרת בעת שלא השתמשו בהם לעבודה במקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולשכת הכלים · ראה עוד »

לשכה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולשכה · ראה עוד »

לשכות העזרה

מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) דגם הלשכות בעזרת נשים והלשכות בכניסה לעזרת ישראל לשכות העזרה היו מקומות בעזרה, בחצר בית המקדש מקום בו היו הטהורים מבני ישראל רשאים להיכנס לתחומו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולשכות העזרה · ראה עוד »

לחם משנה

שתי חלות לשבת מכוסות במפית. לֶחֶם מִשְׁנֶה ביהדות הוא חיוב לברך על שני כיכרות לחם או חלות בכל אחת מסעודות שבת או יום טוב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולחם משנה · ראה עוד »

לחם הפנים

שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולחם הפנים · ראה עוד »

לבן (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולבן (פירושונים) · ראה עוד »

לבנון

לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולבנון · ראה עוד »

לבוש חרדי

ילדים בלבוש חסידי בשכונת מאה שערים, 2007. לראשם ירמולקה. וויליאמסבורג (ברוקלין), 2006 בקבר רבי שמעון בר יוחאי, 2007. במרכז ומימין יהודים הלבושים בקאפטן ירושלמי. אחרים בתמונה לבושים בקאפטן רגיל. הלבוש החרדי הוא צורת הלבוש המאפיינת את רוב האוכלוסייה החרדית בישראל ובתפוצות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולבוש חרדי · ראה עוד »

לבי במזרח

"לִבִּי בְמִזְרָח" הוא שיר עברי מאת הפילוסוף, הרופא והמשורר היהודי-ספרדי רבי יהודה הלוי, שהוא מן השירים הבולטים בשירת ימי הביניים של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולבי במזרח · ראה עוד »

לוקאס קראנאך האב

לוקאס קראנאך האב (בגרמנית: Lucas Cranach der Ältere; סביבות 1472 – 16 באוקטובר 1553) היה צייר ואמן תחריטי עץ והדפסים גרמני שפעל בתקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולוקאס קראנאך האב · ראה עוד »

לוח השנה במגילות קומראן

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולוח השנה במגילות קומראן · ראה עוד »

לוח השנה השומרוני

לוח השנה השומרוני הוא לוח שנה הנוהג בקרב עדת השומרונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולוח השנה השומרוני · ראה עוד »

לוח התקופות בארץ ישראל

לוח התקופות בארץ ישראל - טבלה זו מסכמת את התקופות העיקריות בהיסטוריה של ארץ ישראל, ומציינת את האירועים המרכזיים בכל תקופה (בתקופות הקדומות יותר, מופיע טווח גילים מעוגל לפי תיארוך רדיומטרי).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולוח התקופות בארץ ישראל · ראה עוד »

לוחות הברית

ניסיון המחשה של לוחות הברית על פי התיאור המופיע בחלק מאימרות חז"ל לוחות הברית או לוחות העדות הם על פי המתואר בתנ"ך לוחות אבן, שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ב"אצבע אלוהים" ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולוחות הברית · ראה עוד »

לוי

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולוי · ראה עוד »

לוי (יהדות)

יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולוי (יהדות) · ראה עוד »

ליסיאס (עוצר)

ליסיאס (ביוונית: Λυσίας, נפטר 162 לפנה"ס) נזכר לראשונה במקורות בספר מקבים א', כאשר נהיה מושל החצי המערבי של האימפריה הסלווקית עם יציאתו של אנטיוכוס הרביעי אפִּיפָאנֶס למזרח בשנת 165 לפנה"ס, ושלט בגבולות מצרים, אסיה הקטנה ונהר הפרת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וליסיאס (עוצר) · ראה עוד »

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וליל הסדר · ראה עוד »

לילה

קו הרקיע של מלבורן בעת לילה חיפאי. לילה הוא שעות היממה החשוכות, שבהן אין אור שמש, מלאחר שקיעת השמש ועד זריחתה, להבדיל מיום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולילה · ראה עוד »

לידה

אם ותינוקה מיד לאחר הלידה, תוך מגע עור לעור צמידי לידה (הלבנים) המחולקים מיד לאחר הלידה ליילוד ולהוריו לידה היא התהליך שבו מסתיים ההיריון האנושי והעובר יוצא מרחם אמו לאוויר העולם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולידה · ראה עוד »

לידה (הלכה)

יוני סלע. על היולדת להביא בן יונה או תור לקורבן חטאת תור העיר (צוצלת). על היולדת להביא בן יונה או תור לקורבן חטאת לידה בהלכה הוא מושג המתייחס למכלול הנושאים ההלכתיים הקשורים ללידה וליחס ליולדת, כגון טומאת יולדת וקורבן יולדת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ולידה (הלכה) · ראה עוד »

ט"ז בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וט"ז בניסן · ראה עוד »

ט"ו באב (מועד)

ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »

ט' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וט' בסיוון · ראה עוד »

טנא

חוגגים נושאים טנא, חג השבועות, 1930 טֶנֶא הוא סל עשוי מענפים המשמש לנשיאת תבואה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטנא · ראה עוד »

טעמי המקרא

סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטעמי המקרא · ראה עוד »

טל חיים

טל חיים היא סדרת ספרים של הרב שמואל טל, המורכבת מספרי עיון בסוגיות תלמודיות "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", ומספרי שיחות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטל חיים · ראה עוד »

טלמון

טַלמוֹן היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בהרי גופנה שבמערב בנימין, מצפון־מערב לרמאללה ולצד יישובי גוש טלמונים, ובהם דולב הסמוך מדרום, ונריה וחרשה מצפון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטלמון · ראה עוד »

טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו

טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו הוא ביטוי בארמית בבלית המופיע בתלמוד שפירושו המילולי בעברית "טוב לשבת בשניים מלשבת באלמנות".

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו · ראה עוד »

טבעונות

זרעים. קבוצות מזון שאינן מופיעות בתמונה כוללות פטריות, אצות, פרחים אכילים, ונצרים. בתי-קפה רבים, מציעים כיום ארוחות-בוקר טבעוניות מלאות טבעונות היא אורח חיים תזונתי של הימנעות מגרימת סבל לבעלי חיים עבור מזון, ביגוד, בידור, או כל מטרה אחרת שאיננה הישרדות ישירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטבעונות · ראה עוד »

טבילה (יהדות)

ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטבילה (יהדות) · ראה עוד »

טהרת המשפחה

חדר הכנה במקווה בירושלים "עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים. טהרת המשפחה הוא מונח בהלכה היהודית שמובנו הוא: שמירת קיום יחסי האישות לזמן הטהרה ממצב של נידה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטהרת המשפחה · ראה עוד »

טומאת מקדש וקדשיו

טומאת מקדש וקודשיו היא מצוות לא תעשה לפיה אסור לאדם טמא להיכנס למקדש או לאכול בשר קורבן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטומאת מקדש וקדשיו · ראה עוד »

טומאת אדם

בהלכות טומאה וטהרה, אדם יכול להיטמא, ואף לטמא אחרים לאחר שנטמא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטומאת אדם · ראה עוד »

טומאת אוכלים

טומאת אוכלים היא אחד ממיני הטומאה בהלכה, ושם כולל לכל דיני הטומאות הקשורים לאוכל, הן הטומאות הנגרמות על ידי האוכלים, ובעיקר לטומאות החלות על האוכלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטומאת אוכלים · ראה עוד »

טומאת זב

בהלכות טומאה וטהרה, זב הוא איש שיצאה הפרשה מסוימת מאיבר המין שלו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטומאת זב · ראה עוד »

טומאת כלים

טומאת כלים היא טומאה החלה לפי התורה על כלים ועל בגדים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטומאת כלים · ראה עוד »

טומאת יולדת

טומאת יולדת בהלכה היהודית היא טומאה החלה על אישה לאחר הלידה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטומאת יולדת · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טומאות היוצאות מגוף האדם

בהלכה, טומאה היוצאת מן הגוף היא קטגוריה הכוללת שישה מיני טומאות: מצורע, בעל קרי, זב, זבה, נידה, ויולדת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטומאות היוצאות מגוף האדם · ראה עוד »

טורח ציבור

טורח ציבור (בארמית: טירחא דציבורא) הוא שיקול בהלכה לפיו יש למנוע מן הציבור טרחה מרובה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטורח ציבור · ראה עוד »

טימגנס

טימגנס מאלכסנדריה (Timagenes, ביוונית: Τιμαγένης) היה סופר יווני-אלכסנדרוני, היסטוריון ומורה לרטוריקה מהמאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטימגנס · ראה עוד »

טימוכארס

טימוכארס (Timochares, ביוונית: Τιμοχάρης) היה היסטוריון שפעל במחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס, ככל הנראה כהיסטוריון חצר של בית המלוכה הסלאוקי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטימוכארס · ראה עוד »

טיבריוס יוליוס אלכסנדר

טיבריוס יוליוס אלכסנדר (חי במאה הראשונה), היה מצביא יהודי-רומאי בתקופת הבית השני שבין תפקידיו כיהן גם כנציב יהודה ויועץ ראשי לטיטוס, בעת המצור על ירושלים ושריפת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטיבריוס יוליוס אלכסנדר · ראה עוד »

טיהור בית המקדש

טיהור בית המקדש כפי שצויר בידי הצייר האיטלקי בנבנוטו טיסי (1481–1559) טיהור בית המקדש הוא נרטיב שמופיע בברית החדשה בכל הבשורות הקאנוניות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וטיהור בית המקדש · ראה עוד »

ז' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' באב היא פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא והשא), ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת בר המצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וז' באב · ראה עוד »

ז' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וז' בסיוון · ראה עוד »

ז'אן פוקה

"מלאן דיפטיך" יצירתו של פוקה משנת 1450 ז'אן פוּקֶה (לעיתים ג'יהאן, בצרפתית: Jean Fouquet, 1420–1481) היה צייר ומאייר צרפתי בולט מהמאה ה-15, שהמציא, לכאורה, את הדיוקן המיניאטורי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וז'אן פוקה · ראה עוד »

זמני היום בהלכה

בין השמשות - הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים זמני היום הוא כינוי לנקודות זמן שונות במהלך היממה שיש להן משמעות בהלכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וזמני היום בהלכה · ראה עוד »

זנות

זנות היא קיום פעילות מינית (לרוב יחסי מין) תמורת תשלום או תמורת טובות הנאה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וזנות · ראה עוד »

זריעה (מקוואות)

המים נכנסים לבור הטבילה, לאחר שכבר נזרעו בבור אחר, מעבר לקיר אחד מאופני הזריעה: השקת המים שבבור הטבילה למים שבבור אחר שבו יש מי גשמים, חור זה נקרא "חור השקה" אבל למעשה לפי רוב הדעות הוא פועל "זריעה" במים שאובים), מ"אוצר מי גשמים" הקיים בסמוך. בתמונה - אוצר מי הגשמים בתמונה - הצינור הממשיך את המים מאוצר מי הגשמים למקווה בהלכות מקווה, זריעה היא אחת מהדרכים שבהן מכשירים מים שאובים לטבילה, על ידי חיבורם למי גשמים שבמקווה שיש בו ארבעים סאה מי גשמים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וזריעה (מקוואות) · ראה עוד »

זבה

זבה בהלכה היהודית היא אישה שנטמאה כתוצאה מדימום רחמי שלא בזמן הווסת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וזבה · ראה עוד »

זהב

250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וזהב · ראה עוד »

זכריה בן יהוידע

זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הֵכֹּהֵן (המאה ה-9 לפנה"ס – המאה ה-9 לפנה"ס) הוא דמות מקראית מתקופת יואש מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וזכריה בן יהוידע · ראה עוד »

זכור ברית אברהם

זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק הוא פתיחה של כמה וכמה פזמוני סליחות בקהילות אירופה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וזכור ברית אברהם · ראה עוד »

זיף

זִיף הוא יישוב מקראי, באזור דרום הר יהודה, המוכר היום בשל גובה תילו – 840 מטר מעל פני הים – המזוהה בתור "תל זיף", בצד הכביש היוצא מקריית ארבע ומחברון לדרום הרי חברון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וזיף · ראה עוד »

זיהוי מקום המקדש

זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »

ח' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אב היא, פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא, השא) ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת הבר מצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וח' באב · ראה עוד »

ח' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וח' בסיוון · ראה עוד »

חמץ

עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחמץ · ראה עוד »

חנן בן חנן

חנן בן חנן (? - 67 או 68) היה כהן גדול ממשפחת הכהנים בית חנן, וממנהיגי העם היהודי בעת המרד הגדול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנן בן חנן · ראה עוד »

חנן המצרי

חנן המצרי היה שמם של שני תנאים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנן המצרי · ראה עוד »

חנניה בן נדבאי

חנניה בן נדבאי או נבדאי (בתלמוד: יוחנן בן נדבאי או נרבאי; מת בשנת 66 לספירה) היה כהן גדול בבית המקדש השני ואביו של אלעזר בן חנניה, ממנהיגי המרד הגדול.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנניה בן נדבאי · ראה עוד »

חנה ספראי

חנה סַפְרָאי (1946 – 11 בפברואר 2008) הייתה מרצה בתחום ספרות חז"ל ופמיניסטית דתית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנה ספראי · ראה עוד »

חנוכת בית

חנוכת בית היא טקס או מסיבה חגיגית, בזמן הכניסה למגורים בבית חדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנוכת בית · ראה עוד »

חנוכת המקדש

שלמה המלך חונך את בית המקדש הראשון חֲנֻכַּת המקדש הוא שמו של אירוע חגיגי שנערך עם סיום בנייתו של בית המקדש או המשכן, ובו הוקרבו קורבנות מיוחדים ונערכו חגיגות שמחה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנוכת המקדש · ראה עוד »

חנוכת המזבח

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ הוא שמה של הקרבת הקורבנות בפעם הראשונה על גבי מזבח העולה בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנוכת המזבח · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנוכה · ראה עוד »

חנין זועבי

חנין זועבי (בערבית: حنين زعبي, תעתיק מדויק: חנין זעבי; נולדה ב־23 במאי 1969) היא פוליטיקאית ערבייה ישראלית וחברת כנסת לשעבר מטעם מפלגת בל"ד, ומטעם סיעת הרשימה המשותפת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנין זועבי · ראה עוד »

חנינאי כהנא בן הונא גאון

רב חנינאי (או אחונאי) כהנא בן הונא גאון - הגאון ה-13 בשלשלת הגאונים אשר בישיבת סורא שבבבל בשלהי שלטון האימפריה הסאסנית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחנינאי כהנא בן הונא גאון · ראה עוד »

חסיד שוטה

חסיד שוטה הוא כינוי גנאי שנתנו חז"ל לאדם שמנסה להחמיר בקיום מצוות, אך למעשה הוא נוהג כשוטה; כלומר, רצונו להתנהג כחסיד מוביל אותו לחטוא או לנהוג באופן מטופש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחסיד שוטה · ראה עוד »

חצר ראנד

מפת הרובע המוסלמי שנת 1893. מצד ימין, הכניסה ל'''חצר ראנד''' שלמה ראטה, מנהל "בית התבשיל", תושב '''חצר ראנד''' חצר ראנד הוא מתחם יהודי ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, בצמוד לשוק הכתנים וסמוך להר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחצר ראנד · ראה עוד »

חצוצרן (מוזיקה)

חצצורן הג'אז לואי ארמסטרונג טולדו, אוהיו, ב-1920 בערך חצוצרן (גם מחצצר או נגן חצוצרה) הוא אדם המנגן בחצוצרה כמקצוע או כתחביב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחצוצרן (מוזיקה) · ראה עוד »

חצוצרה

לואי ארמסטרונג מנגן בחצוצרה חצוצרה (נקראת גם "טרומפטה" או "חֲצוֹצֶרֶת") היא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה ממתכת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחצוצרה · ראה עוד »

חצוצרות הכסף

העתק התבליט המופיע בשער טיטוס בו נראים שתי חצוצרות חצוצרות כסף הן זוג כלי תרועה, אשר על פי המסורת היהודית נעשו תחילה בידי משה, בעת מסע הנדודים של עם ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחצוצרות הכסף · ראה עוד »

חציצה

בהלכה היהודית חציצה היא שכבה היוצרת הפרדה בין שני גופים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם, לדוגמה בין גוף האדם למי מקווה בשעת טבילה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחציצה · ראה עוד »

חרם (נידוי הלכתי)

עונש החרם בהלכה הוא הרחקת אדם מן הציבור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחרם (נידוי הלכתי) · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחשמונאים · ראה עוד »

חשוון

בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחשוון · ראה עוד »

חלקיהו בן שלום

יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד. חלקיהו בן שַׁלּוּם היה כהן גדול בתקופת יאשיהו מלך יהודה, ממשפחת הכהנים בני צדוק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחלקיהו בן שלום · ראה עוד »

חלבנה

החֶלְבְּנָה הוא אחד מ־11 סממני הקטורת המוזכר במשנה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחלבנה · ראה עוד »

חלום יעקב

מוזיאון הבריטי, לונדון חלום יעקב הוא סיפור מקראי המופיע בתחילת פרשת ויצא ומתרחש במהלך מסעו של יעקב צפונה מבאר שבע שבכנען לחרן שבארם נהריים, בעקבות ציווי הוריו לאחר סיפור גנבת הברכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחלום יעקב · ראה עוד »

חלוקת ארץ ישראל לגבולותיה - מפת תלמיד הגר"א

מפת הגר"א. חלוקת ארץ ישראל לגבולות או מפת הגר"א היא מפה סכמטית של ארץ ישראל מתחילת המאה ה-19 ומיוחסת לתלמידו של הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחלוקת ארץ ישראל לגבולותיה - מפת תלמיד הגר"א · ראה עוד »

חטאת נשיא

הנשיא מביא תיש לקרבן חטאת בהלכה היהודית, קרבן נשיא שחטא הוא סוג של קרבן חטאת המיוחד למלך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחטאת נשיא · ראה עוד »

חטאת פנימית

חטאת פנימית הוא קורבן חטאת, שדמו נזרק בתוך בניין בית המקדש, ולא על המזבח החיצון כשאר הקרבנות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחטאת פנימית · ראה עוד »

חטאת העוף

יוני סלע תור העיר (צוצלת) חטאת העוף הוא אחד מסוגי קרבן חטאת שהוקרב בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחטאת העוף · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחז"ל · ראה עוד »

חזנות

"עמוד" החזן בקבר דוד המלך בהר ציון מקהלת חזנות "בזמירות", הפועלת במועצה אזורית מטה בנימין במופע בעיריית פתח תקווה חזנות הוא כינוי לקריאה של פרקי דת יהודית, בצורה מוזיקלית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחזנות · ראה עוד »

חזקת שליח עושה שליחותו

בהלכה, חזקת שליח עושה שליחותו (או: חזקה שליח עושה שליחותו) הוא אחד מכללי החזקות, לפיו יש להניח ששליח שהתבקש לבצע פעולה מסוימת - אכן ביצע אותה, גם אם השליח לא שב והודיע למשלחו על ביצוע השליחות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחזקת שליח עושה שליחותו · ראה עוד »

חזה ושוק

בהלכה היהודית, חזה ושוק הם חלקים של קורבן שלמים המונפים בעזרה וניתנים במתנה לכהן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחזה ושוק · ראה עוד »

חזון ברוך א'

חזון ברוך א', או חזון ברוך הסורי, הנקרא בלעז האפוקליפסה של ברוך, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחזון ברוך א' · ראה עוד »

חזיר (פירושונים)

eo:PIG it:PIG.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחזיר (פירושונים) · ראה עוד »

חביבי יה חביבי

כותב הפיוט, אשר מזרחי חֲבִיבִי יָהּ חֲבִיבִי הוא פיוט ידוע שחיבר המשורר אשר מזרחי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחביבי יה חביבי · ראה עוד »

חג מילת ישו

ברית המילה של ישו, המנולוגיון של בסיליוס השני, 979-984. מילת ישו, פרט מציור של גווידו רני. חג מילת ישו (חג ברית המילה של ישו) הוא חג נוצרי בו נחגג זכר ברית המילה של ישו, שלפי המסורת היהודית נעשתה לו בגיל שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחג מילת ישו · ראה עוד »

חג העומר

ריקוד הבאת העומר ברמת הכובש חג העומר הוא מנהג שחודש ב-1946 בקיבוץ רמת יוחנן, בעקבות מנהג קציר העומר שהתקיים בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחג העומר · ראה עוד »

חגי

חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחגי · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חגיגה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחגיגה · ראה עוד »

חומש תורה שלמה

תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה, שערך הרב מנחם מנדל כשר, בה ליקט את כל פירושי ומדרשי חז"ל על סדר פסוקי המקרא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחומש תורה שלמה · ראה עוד »

חוניו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחוניו · ראה עוד »

חוניו הרביעי

חוניו הרביעי - (ביוונית: Ὀνίας) היה בן למשפחת חוניו, משפחת כהונה מבית-צדוק, שחי במאה השנייה לפנה"ס בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחוניו הרביעי · ראה עוד »

חוניו השני

חוניו השני (המאה ה-3 לפנה"ס) היה כהן גדול מבית חוניו בבית המקדש, בנו של הכוהן הגדול שמעון הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחוניו השני · ראה עוד »

חוניו השלישי

חוניו השלישי בן שמעון (נרצח ב-171 לפנה"ס) היה כהן גדול בן בית צדוק ומשמרת ידעיה, צאצא למשפחת כהנים גדולים, בנו של שמעון השני ונכדו של הכוהן הגדול חוניו השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחוניו השלישי · ראה עוד »

חופה וקידושין

חופה יהודית במוסקבה ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחופה וקידושין · ראה עוד »

חורבן בית המקדש

תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחורבן בית המקדש · ראה עוד »

חושן

אבני החושן בחזית בית הכנסת הספרדי המרכזי ברמת גן שיצר האמן משה סעידי חוֹשֶׁן, או בשמו המלא חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, היה אחד משמונת בגדי הכהן הגדול בעת ששירת בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחושן · ראה עוד »

חותמות למלך

חותמות לַמֶּלֶךְ הוא כינוי שניתן לידיות קנקני אגירה שבהן הוטבעה הכתובת "למלך" בכתב עברי עתיק בעזרת חותמות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחותמות למלך · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחול המועד · ראה עוד »

חולדה הנביאה

קבר חולדה הנביאה חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה היא דמות מקראית של נביאה מימי המלך יאשיהו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחולדה הנביאה · ראה עוד »

חולין בעזרה

חולין בעזרה הוא איסור הלכתי לשחוט בעלי חיים כשרים בתוך שטח העזרה שבבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחולין בעזרה · ראה עוד »

חוות החופש (סדרת רשת)

חוות החופש היא סדרת רשת של היוצרת טליה פינקל עבור כאן דיגיטל על חוות המקלט לבעלי חיים "חוות החופש" שבמושב עולש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחוות החופש (סדרת רשת) · ראה עוד »

חכם עדיף מנביא

חכם עדיף מנביא היא אמרה של חז"ל שמשמעותה שחכם יעיל יותר מאשר נביא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחכם עדיף מנביא · ראה עוד »

חירם

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחירם · ראה עוד »

חיטה

שדה חיטה בבית לחם הגלילית ערימת גרעיני חיטה מיד לאחר הקציר חיטה (שם מדעי: Triticum) היא סוג במשפחת הדגניים, הכולל מינים תרבותיים חשובים ביותר כמקור מזון לאדם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחיטה · ראה עוד »

חידוש (פירושונים)

בעברית, חידוש הוא תיאור המבטא דבר-מה שאינו שגרתי, המוסיף תוכן אחר, לא צפוי ולעיתים מפתיע.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחידוש (פירושונים) · ראה עוד »

חידוש עבודת הקורבנות

ידית כלי אבן עם הכתובת "קרבן" שהתגלתה באזור המערבי של החפירות ליד הר-הבית. מוזיאון ישראל דגם מזבח העולה במכון המקדש מאז חורבן בית שני חוזרת ועולה השאלה בדבר חידוש עבודת הקורבנות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחידוש עבודת הקורבנות · ראה עוד »

חיים קניבסקי

יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחיים קניבסקי · ראה עוד »

חיים שרגא פייבל פרנק

הרב חיים שרגא פייבל פרנק (תרס"ח, 1908 – תשל"ג, 23 בנובמבר 1972) היה רבה של שכונת ימין משה בירושלים ודיין בבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחיים שרגא פייבל פרנק · ראה עוד »

חיים שבילי

חיים שבילי (14 במרץ 1907, כ"ח באדר ה'תרס"ז – 1 במרץ 1974) היה מורה ומרצה ירושלמי, פרשן ומחשב קץ מודרני שנודע בשל פירושיו לספר דניאל וחיזוי העתיד שפרסם בספריו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחיים שבילי · ראה עוד »

חיים יקותיאל בירדוגו

רבי חיים יקותיאל בירדוגו (ל' באב ה'תרי"ט, 1859 – כ"ג באלול ה'ת"ש, 26 בספטמבר 1940) היה דיין ואב בית הדין של העיר רבאט, בירת מרוקו, והרב הראשי השני של מרוקו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחיים יקותיאל בירדוגו · ראה עוד »

חייזרים קדומים

ציורי הסלע בוואל קמוניקה, ואל קמוניקה, איטליה. תומכי תאוריית האסטרונאוטים העתיקים מציינים כי התמונות האלה מזכירות אסטרונאוטים מודרניים חייזרים קדומים או אסטרונאוטים קדומים, הידועה גם כאסכולת האסטרונאוט הקדמון, היא תאוריה פסאודו-מדעית שקובעת כי יצורים אינטליגנטיים מהחלל החיצון (חוצנים) ביקרו בכדור הארץ בעבר, יצרו קשר עם בני אדם, והשפיעו על ההתפתחות של תרבויות אנושיות, טכנולוגיות ודתות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וחייזרים קדומים · ראה עוד »

ב' באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וב' באב · ראה עוד »

בן ארזה

בן ארזה (או בן ארזא) היה הממונה על הצלצל והמנצח על נגינת הלויים בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובן ארזה · ראה עוד »

בן אחיה

בן אחיה היה הרופא הראשי של הכהנים בבית המקדש והיה אחד מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובן אחיה · ראה עוד »

בן עזאי

"מערת שם ועבר", מקום קבורתו של בן עזאי לפי מסורת משנת 1300 לערך שמעון בן עזאי, המכונה במקורות "בן עזאי" (לעיתים "בן עזיי"), היה התנא בן הדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובן עזאי · ראה עוד »

בן קטין

בן קטין היה יהודי ארץ ישראלי שחי ופעל בתקופת הבית השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובן קטין · ראה עוד »

בן בבי

על פי התלמוד הבבלי, בֶּן בֵּבׇי היה אחראי על הלקאת השומרים שישנו בהר הבית והתלמוד ירושלמי סובר כי אחראי על החלפת הפתילות של המנורה של בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובן בבי · ראה עוד »

בן גבר

בֶּן גֶּבֶר היה הממונה על נעילת השערים בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובן גבר · ראה עוד »

בן-ציון רבינוביץ

הרב בצלאל שמחה מנחם בנציון רבינוביץ (מכונה בש"ם בנציון; נולד בח' באדר א' תרצ"ה, 1935) הוא האדמו"ר מביאלא ומחבר סדרת הספרים מבשר טוב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובן-ציון רבינוביץ · ראה עוד »

במה (פולחן)

קישור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובמה (פולחן) · ראה עוד »

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה

בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה הוא פיוט מסוג "סליחה", במבנה המכונה "פזמון" (על שם הרפרן החוזר בו).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובמוצאי מנוחה קדמנוך תחילה · ראה עוד »

באו זרים למקדשי

"באו זרים למקדשי" (לעיתים: "באו זרים במקדשי", או: "יאתיו") הוא שיר לחנוכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובאו זרים למקדשי · ראה עוד »

בנק

בנין בנק איטלקי בַּנְק (בצרפתית: banque; באיטלקית: banco; בגרמנית: Bank – שולחן או ספסל (banca) שעליו שמים את המטבעות כדי לקבוע את ערכם) הוא מוסד פיננסי שעיסוקו העיקרי הוא טיפול ותיווך בכסף.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובנק · ראה עוד »

בני זייד א-ע'רביה

בני זייד א-עָ'רבִיה (בערבית: بني زيد الغربية, "בָּנִי זֵיד המערבית") היא מועצה מקומית פלסטינית בנפת רמאללה ואל-בירה, כ-27 ק"מ מצפון-מערב לרמאללה, כ-45 ק"מ צפונית מערבית לירושלים, וכ-6 ק"מ דרומית מערבית לסלפית, בגובה ממוצע של כ־500 מטרים מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובני זייד א-ע'רביה · ראה עוד »

בנימין מטודלה

בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובנימין מטודלה · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בניין אב

בניין אב (מכונה לעיתים גם במה מצינו, הצד השווה או (ב)מה הצד, בהתאם לעניין ולאופן היישום) היא מהמידות שהתורה נדרשת בהן ומהווה כלל היסק יסודי בספרות חז"ל בהלכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובניין אב · ראה עוד »

בעל מום

כהן בעל מום הוא כהן אשר גופו לוקה בחסר ויש בו מום, הפוסל אותו מעבודת המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובעל מום · ראה עוד »

בר כוכבא

ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובר כוכבא · ראה עוד »

ברנבא

ברנבס מרפא את העני, ציור של פאולו ורונזה ברנבא בקתדרלת סביליה יוסף המכונה ברנבא (או בר-נבא; יוונית: Βαρνάβας) הוא דמות המוזכרת בברית החדשה, שם הוא מתואר כאחד ממפיצי הנצרות הראשונים אשר הצטרף אל שנים עשר השליחים לאחר צליבת ישו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וברנבא · ראה עוד »

ברוך נחשון

רפאל ברוך נחשון (ט"ו באב ה'תרצ"ט, 30 באוגוסט 1939 – ח' בתשרי ה'תשפ"ב, 13 בספטמבר 2021) היה צייר ישראלי, חסיד חב"ד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וברוך נחשון · ראה עוד »

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד הוא דבר שבח לה' הנאמר לאחר שהוזכר שמו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד · ראה עוד »

ברוך בן נריה

איור משנת 1553 פסלו של '''ברוך בן נריה''': יצירה שלאלייז'דיניו מראשית המאה ה-19, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הכהן, דמות מקראית, ששימש כסופרו ותלמידו של ירמיהו הנביא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וברוך בן נריה · ראה עוד »

ברוך דיין האמת

בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת הוא נוסח ברכה ביהדות, הנאמרת על כל שמיעת בשורה רעה, כגון הפסד כספי או אסון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וברוך דיין האמת · ראה עוד »

ברוך הגבר (ספר)

"ברוך הגבר - ספר זיכרון לקדוש ד"ר ברוך גולדשטיין הי"ד" הוא ספר לזכרו של ברוך גולדשטיין, מבצע טבח מערת המכפלה, שבו גם נהרג.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וברוך הגבר (ספר) · ראה עוד »

ברוב עם הדרת מלך

ברוב עם הדרת מלך הוא כלל הלכתי הקובע כי מצווה המתקיימת באופן ציבורי היא חשובה ומהודרת יותר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וברוב עם הדרת מלך · ראה עוד »

ברכת עבודה

כרזה מעשה ידי אפרים משה ליליין לכבוד הקונגרס הציוני העולמי החמישי שנערך בבזל בשנת 1901 עם משפט מתוך ברכת העבודה ברכת העבודה הידועה גם כברכת רצה היא הראשונה מבין שלוש ברכות ההודאה, המסיימות את תפילות העמידה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וברכת עבודה · ראה עוד »

ברכת שהחיינו

בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וברכת שהחיינו · ראה עוד »

בריך שמיה

בריך שמיה היא תפילה בארמית הנאמרת בשעה שפותחים את ארון הקודש להוצאת ספר תורה, לפני קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובריך שמיה · ראה עוד »

ברית שלמה

ברית שלמה או שבועת שלמה (באנגלית: Testament of Solomon) הוא כתב פסאודופיגרפי המיוחס לשלמה המלך, אך אינו נחשב לכתב קאנוני בעיני יהודים או נוצרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וברית שלמה · ראה עוד »

בריכת השילוח

בריכת השילוח (1865) בריכת השילוח בראשית המאה ה-20 בריכת השילוח (1934) התעלה המזינה את הבריכה (2007) ממוזער בְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ (הַשִּׁלֹחַ) היא בריכה בקצה הדרומי של הגן הלאומי "עיר דוד", העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובריכת השילוח · ראה עוד »

בריכות הצאן

מפת הממצאים הארכאולוגיים בבריכות הצאן "בריכות הצאן", הידועות גם בשם "בריכות בית חסדא" הן שתי בריכות שנחפרו באפיקו של נחל בית זיתא בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובריכות הצאן · ראה עוד »

בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובשר בחלב · ראה עוד »

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובת קול · ראה עוד »

בתי ראנד

בתי ראנד, 2007 בָּתֵּי רַאנְד היא שכונה בירושלים, בין רחוב בצלאל במרכז העיר לבין שכונת מחנה יהודה הצפונית לה, והיא צמודה (בצד השני של רחוב הנצי"ב) לבתי ברוידא שאף היא שכונת חצר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובתי ראנד · ראה עוד »

בתים ושדות בתקופת היובל

לבתים ושדות בארץ ישראל בתקופה שהיובל נוהג, ישנם דינים מיוחדים בהלכה, הנוגעים לאפשרות המכירה וההקדשה שלהם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובתים ושדות בתקופת היובל · ראה עוד »

בלשאצר

בֵּלְשַׁאצַּר (גם בֵּלְאשַׁצַּר; אכדית: בֵּל-שָׁרָ-אֻצוּר, "בל, שמור (אצור) את המלך") היה נסיך בבל, בנו של נבונאיד, המלך האחרון של בבל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובלשאצר · ראה עוד »

בלשון אשר הזכרת לזוכריך

פירוש לפיוט "בלשון אשר הזכרת" בכתב יד המבורג מס. 17-152 (משנת 1317). נכתב בידי הסופר קלונימוס בר' מנחםשבתחתית ניתן לראות את ראשית הפיוט הבא ב"קרובה" אף הוא משל הקליר, "אץ קוצץ" בְּלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִזְכַּרְתָּ לְזוֹכְרֶיךָ הוא פיוט משל רבי אלעזר בירבי קליר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובלשון אשר הזכרת לזוכריך · ראה עוד »

בבא בן בוטא

בבא בן בוטא היה תנא בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים, מגדולי החכמים בדורו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובבא בן בוטא · ראה עוד »

בגדי כהונה

כהן גדול בבגדי הכהונה בתיאורי המקרא, בגדי כהונה (ידועים גם בשמות: בגדי שרד או בגדי קודש) הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובגדי כהונה · ראה עוד »

בוריס שץ

בוריס, זהרה, אולגה ובצלאל שץ בוריס (שלמה זלמן-דב ברוך) שץ (ברוסית: Борис Шац; כ"ו בכסלו תרכ"ז, 4 בדצמבר 1866 – ט"ו באדר ב' תרצ"ב, 23 במרץ 1932) היה צייר ופסל יהודי, מייסד בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות בירושלים, ומקימו של בית הנכות בצלאל, לימים מוזיאון ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובוריס שץ · ראה עוד »

בושאייף

פנים בית הכנסת בושאייףבית הכנסת בושאייף נמצא במושב זיתן, ומשמש כבית כנסת חשוב ליוצאי לוב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובושאייף · ראה עוד »

בושם

בשמים בושם (באנגלית: Perfume, הלחם בסיסים של Per ו-Fume - "מעלה עשן") הוא שם כולל לכל נוזל, קרם או שמן אתרי, המפיץ ריח נעים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובושם · ראה עוד »

בכור

הבכור הוא הצאצא הראשון של אדם, בעל חיים, ואף צמח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובכור · ראה עוד »

בכור (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה ביהדות ספרד ופורטוגל קטגוריה:שמות משפחה ביהדות עיראק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובכור (פירושונים) · ראה עוד »

בכור בהמה טהורה

מצות בכור בהמה טהורה היא מצווה בתורה, להפריש את הולד הראשון של בהמה טהורה ולתת אותו לכהן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובכור בהמה טהורה · ראה עוד »

בין האולם ולמזבח

בין האולם ולמזבח (נקרא גם: בין האולם למזבח ובין האולם והמזבח) הוא אזור בעזרה שבבית המקדש, שהיה בין האולם למזבח העולה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובין האולם ולמזבח · ראה עוד »

ביצת פסחא

ווינה ביצי פסחא משוקולד באמסטרדם ביצי פסחא מאוקראינה בעיטור "פיסנקה" ביצת פסחא ממשחק גלגול הביצים במדשאת הבית הלבן, 1998 ביצי פסחא הן ממנהגי חג הפסחא הנוצרי ומסמליו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וביצת פסחא · ראה עוד »

ביצה מבושלת

ביצה מבושלת היא ביצה שבושלה על קליפתה בסיר מים מומלחים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וביצה מבושלת · ראה עוד »

ביצוע תוכנית ההתנתקות

תוכנית ההתנתקות היא תוכנית לנסיגה ישראלית מרצועת עזה ומארבע התנחלויות מבודדות בצפון השומרון ולפינוין מישראלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וביצוע תוכנית ההתנתקות · ראה עוד »

ביקור מומים

ביקור מומים או ביקור הוא הכנה ובדיקה של קורבן לפני הקרבתו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וביקור מומים · ראה עוד »

ביקור האפיפיור פרנציסקוס בישראל

האפיפיור פרנציסקוס בשנת 2014 ביקר האפיפיור פרנציסקוס בישראל, והיה בכך לאפיפיור הרביעי המבקר במדינה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וביקור האפיפיור פרנציסקוס בישראל · ראה עוד »

ביקורת נוסח המקרא

דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »

ביקורת המקרא

עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וביקורת המקרא · ראה עוד »

בית

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית · ראה עוד »

בית מטבחיים (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית מטבחיים (פירושונים) · ראה עוד »

בית אבטינס

מזבח הזהב וקטורת הסמים. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים בית אבטינס הוא כינויה של משפחה ירושלמית בימי בית המקדש השני אשר הייתה ממונה על הכנת קטורת הסמים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית אבטינס · ראה עוד »

בית פגי

הכנסייה המודרנית בבית פגי מקושתת בענפי דקלים ביום ראשון של הדקלים, 2011 חצר הכנסייה ביום ראשון של דקלים חצר הכניסה לכנסייה ביום ראשון של דקלים. משמאל למעלה נראית הכנסייה היוונית אורתודוקסית ציר הקיר באפסיס של בית פגי: תהלוכת הניצחון של ישוע ישו מקים את לזרוס לתחיה: מצבת האבן של בית פגי הכנסייה היוונית אורתודוקסית בֵּית פַּגֵּי (בלטינית: Bethfage; ביוונית: Βηθφαγὴ) הוא שמם של מנזר וכנסייה פרנציסקניים בפסגת הר הזיתים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית פגי · ראה עוד »

בית קתרוס (כהונה גדולה)

בית קתרוס הייתה משפחת כהנים גדולים חשובה בשלהי תקופת בית שני, ממשפחות ראשי הכהונה האריסטוקרטיות שמן המעמד הגבוה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית קתרוס (כהונה גדולה) · ראה עוד »

בית רימה

בית רימה (גם: בית רמה) היה יישוב יהודי בארץ ישראל בתקופת בית שני, ממנו הועלו לבית המקדש מנחות של יין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית רימה · ראה עוד »

בית שמש

בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית שמש · ראה עוד »

בית תפילה

יהודי הפרתנון באתונה, בית תפילה מתקופת יוון העתיקה בית תפילה הוא מבנה המיועד לתפילות ולטקסים דתיים שונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית תפילה · ראה עוד »

בית תבור

מימין: החזית החיצונית של אולם התפילה בית תבור ברחוב הנביאים 58 בירושלים נבנה בסוף המאה ה-19 כבית מגורים על ידי האדריכל קונרד שיק, ומשמש כיום את המכון התאולוגי השוודי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית תבור · ראה עוד »

בית לבן

בית לבן היה יישוב יהודי בארץ ישראל בתקופת בית שני, ממנו הועלו לבית המקדש מנחות של יין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית לבן · ראה עוד »

בית זבול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית זבול · ראה עוד »

בית גרמו

שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים בית גרמו הייתה משפחה שהייתה אחראית על אפיית לחם הפנים בתקופת בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית גרמו · ראה עוד »

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית דין (הלכה) · ראה עוד »

בית דין של כהנים

בית דין של כהנים (וכן:בית דין של הכהנים, ובקיצור: בדש"כ) הוא מוסד אשר מוזכר בספרות חז"ל ככזה שפעל בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית דין של כהנים · ראה עוד »

בית ה'

#הפניה בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית ה' · ראה עוד »

בית המקדש (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המקדש (פירושונים) · ראה עוד »

בית המקדש של יוליאנוס

דמותו של יוליאנוס הכופר על מטבע מאנטיוכיה בית המקדש של יוליאנוס נחשב לניסיון הרציני ביותר מאז מרד בר כוכבא, לקומם מחדש את בית המקדש בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המקדש של יוליאנוס · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית המקדש השלישי

דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המקדש השלישי · ראה עוד »

בית המטבחיים

בית המטבחיים הוא מקום בבית המקדש, בצפון העזרה, אשר בו שחטו את הקרבנות והכינו אותם להקרבה על מזבח העולה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המטבחיים · ראה עוד »

בית המוקד

בית המוקד היה מבנה בצדה הצפוני של העזרה, מזרחית לשער הקרבן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית המוקד · ראה עוד »

בית התקיעה

שחזור משוער של בית התקיעה. זוהי הפינה הדרום-מערבית, כך שהכותל המערבי נמצא בצידה התחתון של התמונה אבן "לבית התקיעה" במקומה כיום הכתובת המקורית, המוצגת במוזאון ישראל אפשרויות הקריאה המקובלות של הכתובת בית התקיעה הייתה פינה בבית המקדש, שבה נהגו לעמוד ולתקוע בחצוצרות כדי להכריז על כניסת שבת ומועדים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית התקיעה · ראה עוד »

בית הבחירה

#הפניה בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית הבחירה · ראה עוד »

בית הורדוס

בית הורדוס הוא הכינוי שניתן לשושלת ששלטה בממלכת יהודה בסופה של תקופת בית שני עד למספר שנים אחרי החורבן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית הורדוס · ראה עוד »

בית הכנסת אבוהב

בית כנסת אבוהב הוא בית כנסת מהמאה ה-16 השוכן בלב העיר העתיקה של צפת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית הכנסת אבוהב · ראה עוד »

בית הכנסת אוהל מועד

פנים בית הכנסת אוהל מועד, מאי 2009בית הכנסת הגדול הספרדי אוהל מועד הוא אחד מבתי הכנסת הראשונים שהוקמו בעיר תל אביב ומשמש עד היום כמקום לתורה ותפילה בימי החול ובשבתות וחגים, נוסח התפילה הוא כעדות המזרח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית הכנסת אוהל מועד · ראה עוד »

בית הכנסת עולי הגרדום

שלטי הנצחה בבית הכנסת ארון הקודש בבית הכנסת בית הכנסת עולי הגרדום הוא בית כנסת בשכונת תל גיבורים בבני ברק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית הכנסת עולי הגרדום · ראה עוד »

בית הכנסת רומבך

צריחי בית הכנסת רומבך בית הכנסת ברחוב רוּמבך בבודפשט הידוע גם כ"בית הכנסת רוּמבך" (בהונגרית: Rumbach utcai zsinagóga או Rombach zsinagóga) או Rombach Schul (רומבך שול) הוא בית כנסת, שכיום הוא לא פעיל, ברחוב רומבך שבשטן (Rumbach Sebestyén) מספר 11 - 13 (פעם מספר 8), ברובע 7 (נקראת גם ארז'בטווארוש) של בודפשט, בירת הונגריה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית הכנסת רומבך · ראה עוד »

בית הכנסת שף ויתיב

בית הכנסת שף ויתיב הוא בית כנסת עתיק שהיה קיים בעיר נהרדעא בבבל, ועל פי המסורת נבנה בידי גולי ירושלים לאחר חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית הכנסת שף ויתיב · ראה עוד »

בית הכנסת באוסטיה

תבליט המנורה מבית הכנסת באוסטיה עמוד עם תבליט המנורה מבית הכנסת באוסטיה באוסטיה העתיקה לחוף ימה של רומא נמצאו שרידי עתיקות של בית כנסת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית הכנסת באוסטיה · ראה עוד »

בית הכנסת בבית אלפא

גלגל המזלות בית־הכנסת בחפציבה הוא אתר ארכאולוגי בישראל, ובו שרידי בית כנסת עתיק מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית הכנסת בבית אלפא · ראה עוד »

בית הכנסת האיטלקי (ירושלים)

בית הכנסת האיטלקי המכונה גם בית הכנסת כמנהג בני רומה או בית הכנסת האיטלקי של קונליאנו ונטו הוא בית כנסת הממוקם ברחוב הלל 25 בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית הכנסת האיטלקי (ירושלים) · ראה עוד »

בית הכנסת הגר"א (תל אביב)

בית הכנסת הגר"א הוא בית כנסת ברחוב הירקון 42, בשכונת מאה שערים בתל אביב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית הכנסת הגר"א (תל אביב) · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של בקאו

בית הכנסת הגדול של בקאו (ברומנית: Sinagoga Mare din Bacău), הידוע גם כ"בית הכנסת של סוחרי הדגן" או "הטמפל של סוחרי הדגן" (Templul Grânarilor,Templul Cerealierilor,Templul Cerealiștilor, במקור בארמית: חברא דחטין יידיש מולדבית: פפשוינעקעס שול) הוא בית כנסת בעיר בקאו שברומניה, השוכן בצומת בין הרחוב שטפאן צ'ל מארה (מס. 29, אחר כך מס.35) ורחוב 22 בדצמבר לרחוב מיוריציי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית הכנסת הגדול של בקאו · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של בודפשט

בית הכנסת הנאולוגי שברחוב דוהאן (בהונגרית: Dohány utcai Zsinagóga/Nagy Zsinagóga) שבבודפשט, הונגריה, הוא בית הכנסת הגדול ביותר ביבשת אירופה, והחמישי בגודלו בעולם לאחר בתי המדרש של חסידויות גור ובעלז שבירושלים, בית הכנסת הגדול החדש של ויז'ניץ שבקריית ויז'ניץ בבני ברק, ובית הכנסת עמנו-אל שבניו יורק, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית הכנסת הגדול של בודפשט · ראה עוד »

בית הכנסת כהנים הדינתרייתא

בית הכנסת כהנים הדינתרייתא הוא בית כנסת הממוקם ב"חארה אל כבירה" ("הכפר הגדול"), השכונה היהודית הממוקמת בפאתי העיר חֹמֶת שׂוּק (בערבית: "מחוז השוק"), באי ג'רבה בתוניסיה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית הכנסת כהנים הדינתרייתא · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית כנסת · ראה עוד »

בית כנסת בית תנחום

בית הכנסת המרכזי לעולי קווקז - בית תנחום בטירת כרמל, הידוע אף בכינוי "בית הכנסת הקווקזי בטירת כרמל", נמצא ברחוב הכלניות 4 בעיר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית כנסת בית תנחום · ראה עוד »

בית ישראל (שכונה)

זוננפלד בשכונה (בצד שמאל גמ"ח מכירת ספרים יד שנייה) גגות חלק מבתי השכונה מגג ישיבת מיר בית ישראל היא שכונה חרדית בירושלים מצפון לשכונת מאה שערים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית ישראל (שכונה) · ראה עוד »

בית יהוה

#הפניה בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ובית יהוה · ראה עוד »

ביתר

ביתר (בכתיב הארץ־ישראלי הקדום: "ביתתר" או "בית תר") היא עיר יהודית קדומה בהרי יהודה, על שלוחת הר המוקפת על ידי נחל רפאים משלושה כיוונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וביתר · ראה עוד »

ביכורים

זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וביכורים · ראה עוד »

ג' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' אב היא פרשת דברים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וג' באב · ראה עוד »

ג' בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וג' בכסלו · ראה עוד »

ג'יימס טרנר ברקלי

ג'יימס טרנר ברקלי בשנות ה-50 של המאה ה-19 ג'יימס טרנר ברקלי (באנגלית: James Turner Barclay 7 במאי 1807 – 20 באוקטובר 1874) היה רופא, מטיף, מיסיונר וארכאולוג אמריקאי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וג'יימס טרנר ברקלי · ראה עוד »

גן עדן

"אדם וחווה בגן עדן" ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. "נפילת האדם" – אדם וחווה אוכלים את פרי עץ הדעת – ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. ארמנית מרי בליאן בירושלים. גן עדן באיור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אדם וחוה מגורשים מגן עדן. תחריט מאת גוסטב דורה. מפת המיקום של "גן העדן על פני האדמה" על פי פייר מורטייר. מיקום גן העדן על פי המפה (מוקף במרכז המפה) הוא באזור בו ישבו אבותינו גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם, הוא גן אגדי שניטע על־ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגן עדן · ראה עוד »

גן המלך

גן המלך הוא אזור ששטחו כ-45 דונם המכונה על ידי התושבים הפלסטינים החיים בו אל-בוסתאן, הנמצא באגן הקדוש, דרומית לעיר העתיקה, דרומית מזרחית לעיר דוד בפתח הדרומי של נחל קדרון ובפתח המזרחי של נחל גיא בן הינום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגן המלך · ראה עוד »

גמלא (יישוב עתיק)

גַּמְלָא הייתה עיר יהודית ברמת הגולן שחרבה במרד הגדול בסוף ימי הבית השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגמלא (יישוב עתיק) · ראה עוד »

גמד (טולקין)

גמדאים (במקור: Dwarves) הוא גזע מעולם הפנטזיה של ג'.ר.ר. טולקין המבוסס על גמדים במיתולוגיה הגרמאנית ובפולקלור האירופאי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגמד (טולקין) · ראה עוד »

גנאיוס פומפיוס מגנוס

גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגנאיוס פומפיוס מגנוס · ראה עוד »

גסיוס פלורוס

גסיוס פלורוס (לטינית: Gessius Florus) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 64–66 לספירה, אשר התנהגותו האכזרית והרצחנית הייתה בין הגורמים העיקריים לפרוץ המרד הגדול בשנת 66.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגסיוס פלורוס · ראה עוד »

גרשון סלומון

גרשון סלומון (1935 – 23 בנובמבר 2022, כ"ט בחשוון ה'תשפ"ג) היה פוליטיקאי ופעיל חברתי ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגרשון סלומון · ראה עוד »

גרשום (דמות מקראית)

כו צפורה מלה את בנה (ייתכן שהוא גרשום). ציור מעשה ידי פייטרו פרוג'ינו משנת 1482. הקפלה הסיסטינית גֵרְשֹׁם הוא דמות מקראית, בנם הבכור של משה וציפורה, בת יתרו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגרשום (דמות מקראית) · ראה עוד »

גתות ברקן

הגת המרכזית באתר גתות ברקן גתות ברקן (בערבית: ח'רבת אל-בֻרַכּ - "חורבות הבריכות", כפי הנראה מן הנטייה לזהות את המחצבות כבריכות) הוא יישוב עתיק ולצידו אזור תעשייה קדום, בלב השומרון, בסמוך ליישוב ברקן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגתות ברקן · ראה עוד »

גלוסקמת מרים ברת ישוע

חזית הגלוסקמה, הכתובת מתחת לשפה גלוסקמת מרים ברת ישוע היא גלוסקמה מאבן קירטון מעוטרת, עליה נמצאה כתובת בכתב יהודי בשפה ארמית: מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגלוסקמת מרים ברת ישוע · ראה עוד »

גלות (יהדות)

עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגלות (יהדות) · ראה עוד »

גזל (משפט עברי)

גזל הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיו אסור לקחת חפץ מבעליו בכוח ובלי רשותו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגזל (משפט עברי) · ראה עוד »

גזל הגר

גזל הגר הוא רכוש שנגזל מגר צדק ולאחר פטירתו אין לו יורשים להשיב להם את הגזילה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגזל הגר · ראה עוד »

גזבר

גזבר הוא אדם המנהל את ענייניו הכספיים של ארגון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגזבר · ראה עוד »

גזבר (בית המקדש)

הגזבר היה הממונה על האוצר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגזבר (בית המקדש) · ראה עוד »

גזירה דרבה

גזירה דרבה היא שמה של גזירה שהתחדשה על ידי האמורא רבה, לפיה תיקנו חז"ל על מצוות בודדות שחיובים מהתורה, שלא לקיימם בשבת, מחשש שמא קיום מצוות אלו יגרור חילול שבת, בכך שיבואו לטלטל את חפצי המצווה ארבע אמות ברשות הרבים ויעברו בכך על איסור מהתורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגזירה דרבה · ראה עוד »

גזירות אנטיוכוס

חייל סלאוקי בוזז את מנורת בית המקדש והפרוכת; תחריט מתוך "תנ"ך מקלין" (1810) חנה ושבעת בניה, מתים על קידוש ה' גזירות אנטיוכוס, הידועות גם כגזירות השמד, היו גזירות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגזירות אנטיוכוס · ראה עוד »

גזירות אדריאנוס

גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »

גבאי צדקה

גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגבאי צדקה · ראה עוד »

גבעונים

הגבעונים היו, לפי סיפורי המקרא, קבוצה אתנית נבדלת בארץ ישראל בתקופת המקרא, צאצאי חיווים שכרתו ברית במרמה עם יהושע בן נון בתקופת התנחלות השבטים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגבעונים · ראה עוד »

גבריאל ברקאי

גבריאל (גבי) ברקאי (נולד ב-20 ביוני 1944, הונגריה) הוא ארכאולוג ישראלי, חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה לשנת 1996 ופרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגבריאל ברקאי · ראה עוד »

גביני

גביני הוא שמו של כהן ידוע שהיה אחד מחמישה עשר הממונים שהיו בבית המקדש, והיה אחראי הכריזה בבית המקדש לקרוא לכהנים ללויים ולישראלים לעבודות בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגביני · ראה עוד »

גביהא בן פסיסא

גביהא בן פסיסא היה חכם יהודי מתקופת בית המקדש השני, בזמנו של שמעון הצדיק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגביהא בן פסיסא · ראה עוד »

גדי

גדי של יעל במכתש רמון גְדִי הוא הצאצא של עז הבית בעברית מודרנית, עם זאת בעברית מקראית משמעותו גור של כל בהמה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגדי · ראה עוד »

גופנה

גופנה (גופנא) הייתה בתקופת בית שני בירת חבל יישוב יהודי במרכז חבל בנימין, עורף חקלאי לירושלים ותנובת אדמתה, יין נסכים ושמן קשורה בטבורה לעבודת בית המקדש, ערש מרד החשמונאים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגופנה · ראה עוד »

גורל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגורל · ראה עוד »

גוש עציון

עץ האלון ההיסטורי ("האלון הבודד") במרכז גוש עציון, ליד אלון שבות. העץ מזוהה מאוד עם גוש עציון ואף מופיע בסמל המועצה האזורית גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא גוש יישובים יהודיים מדרום לירושלים, בין בית לחם לחברון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגוש עציון · ראה עוד »

גוטהולד סלומון

משמאל לימין: ישראל קליי, שלמה זלמן (גוטהולד) סלומון ונפתלי פרנקפורטר שלמה זלמן בן ליפמן הלוי סלומון (גרמנית: Gotthold Salomon; 1 בנובמבר 1784 – 17 בנובמבר 1862 היה מחלוצי הזרם הרפורמי ביהדות. ממייסדי ההיכל בהמבורג, בית הכנסת הרפורמי הראשון, דרשן ואיש ציבור, מתרגם התנ"ך לגרמנית. חבר האגודה לתרבות ולמדע של היהודים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגוטהולד סלומון · ראה עוד »

גוי

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגוי · ראה עוד »

גירוש הליודורוס מהמקדש

גירוש הליודורוס מהמקדש (באיטלקית: Cacciata di Eliodoro dal tempio) הוא פרסקו שצייר רפאל בין השנים 1511-1512 באולם הליודורוס בארמון האפיפיור שבוותיקן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגירוש הליודורוס מהמקדש · ראה עוד »

גיתית (כלי נגינה)

גיתית היא מונח מוזיקלי המוזכר שלוש פעמים בתנ"ך, בכולן כחלק מכותרת של מזמורי תהילים, בהם כתוב "לַמְנַצֵּח עַל-הַגִּתִּית".

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגיתית (כלי נגינה) · ראה עוד »

גיחון

מעיין הגִיחוֹן (בערבית: عين أمالدّرج, תעתיק: עין אום א-דרג'), הוא מעיין טבעי הנובע באפיק נחל קדרון שבישראל, בגובה 636 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגיחון · ראה עוד »

גידי רף

גדעון (גידי) רף (נולד ב-10 בספטמבר 1972) הוא במאי קולנוע וטלוויזיה, תסריטאי וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגידי רף · ראה עוד »

גיום דופאי

גיום דופאי (בצרפתית: Guillaume Dufay; 5 באוגוסט 1397? - 27 בנובמבר 1474) היה מלחין פרנקו-פלמי ותאורטיקאי מוזיקה מתקופת הרנסאנס המוקדם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגיום דופאי · ראה עוד »

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וגיור · ראה עוד »

ד' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' אב היא פרשת דברים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וד' באב · ראה עוד »

דמא בן נתינה

דמא בן נתינה הוא דמות המופיעה בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, כמופת לכיבוד הורים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודמא בן נתינה · ראה עוד »

דמוגרפיה של ממלכת ירושלים

ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בארץ ישראל בשנת 1099 כתוצאה מהכיבוש הצלבני של ארץ ישראל במסע הצלב הראשון, ונכבשה בשנת 1187.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודמוגרפיה של ממלכת ירושלים · ראה עוד »

דניאל

דניאל בגוב האריות – תבליט בחזית מלון דניאל בהרצליה פיתוח דניאל והאריות – פסל בחזית הכנסייה של סנט טרופים בארל (צרפת) דניאל בגוב האריות, 1890 בתנ"ך, דָּנִיֵּאל, או בשמו הבבלי בֵּלְטְשַׁאצַּר (בֶּלֶט-שַׁר-אֻצֻר – beleṭ šar uṣur – "שמור על חיי המלך") היה מילדי האצולה היהודים שנלקחו מישראל בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, בימי יהויקים מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודניאל · ראה עוד »

דניאל מיכלסון

דניאל מיכלסון (נולד ב-1949) הוא רב ופרופסור חבר במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודניאל מיכלסון · ראה עוד »

דניאל טרופר

הרב ד"ר דניאל (דני) טרופר (נולד בב' בתמוז ה'תש"ב, 17 ביוני 1942) הוא איש חינוך ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודניאל טרופר · ראה עוד »

דרך ההר

דרך ההר (כחול), דרך הים (סגול), דרך המלך (אדום), ודרכי מסחר עתיקות נוספות. 1300 לפנה"ס בערך דרך ההר (כחול), 1 דרך השקיעה, 2 מעלה אדומים, 3 מעלה אפק, 4 מעלה בית חורון, 5 דרך אילון, 6 דרך לכיש מקווה טהרה לעולי רגל, בדרך אבות, באזור גוש עציון, כניסה מקווה טהרה לעולי רגל, בדרך האבות, באזור גוש עציון, בפנים אבן המיל, בדרך אבות, באזור גוש עציון, מציינת את המיל ה-12 מירושלים לכיוון חברון דרך האבות או דרך ההר היא דרך קדומה החוצה את ארץ ישראל לאורכה, מדרום לצפון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודרך ההר · ראה עוד »

דרומא

דרומא הוא שמו של חבל ארץ היסטורי, הכולל את רכס ההרים והגבעות מדרום לחברון מהמאה ה-2 עד המאה ה-9 – התקופה בין סיום מלחמת בר כוכבא ועד לתום התקופה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודרומא · ראה עוד »

דרכי היטהרות מטומאה

מקווה מודרני בקיבוץ טירת צבי הלכות טומאה וטהרה מגדירות תהליכי טהרה כדי להיטהר מן הטומאות השונות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודרכי היטהרות מטומאה · ראה עוד »

דרכיה דרכי נועם

דרכיה דרכי נעם היא השקפה תלמודית המתבטאת בפרשנות ואף בפסיקה, אשר לפיה התורה לא באה לגרום לאדם סבל, ועל כן פרשנויות אפשריות לתורה שאינן נראות כ"דרכי נעם" נדחות לעיתים לטובת פרשנויות אחרות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודרכיה דרכי נועם · ראה עוד »

דרישת ציון

שער '''דרישת ציון''' במהדורה משנת 1899 עטיפת '''דרישת ציון''' במהדורתו של יהודה עציון משנת 2002 דרישת ציון הוא ספר מאת הרב צבי הירש קלישר, הכולל פרקים מחשבתיים והלכתיים, ובו פורש הרב קלישר את משנתו בדבר יישוב ארץ ישראל וחידוש עבודת הקרבנות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודרישת ציון · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודת · ראה עוד »

דליהו בן שמעיהו

דְלׇיׇהוּ בן שמעיהו היה משרי המלך יהויקים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודליהו בן שמעיהו · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודברים · ראה עוד »

דברים שבלב אינם דברים

בהלכה ובמשפט, דברים שבלב אינם דברים הוא עיקרון הקובע שאין כל תוקף לכוונה שלא בוטאה בפירוש או על ידי מעשה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודברים שבלב אינם דברים · ראה עוד »

דביר

דביר הוא שם עברי, המשמש כשם פרטי (בעיקר לגברים) וכשם משפחה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודביר · ראה עוד »

דגם ירושלים בסוף ימי בית שני

דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני, במרכז - דגם בית המקדש השני דגם בית המקדש השני חזית המקדש דגם ירושלים בסוף ימי הבית השני מפת דגם '''ירושלים בימי הבית השני''' מבט מהמזרח: מהר הבית עד אזור המגדלים -ממגדל פספינוס - ניתן להבחין ב"חומה השנייה". משמאל: שלושת המגדלים האחרים. מתחתם "העיר העליונה" ובה בתי אמידי העיר עם הגגות האדומים העברת מצודת אנטוניה מהולילנד למוזיאון ישראל דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, או בשמו הרשמי: ירושלים בימי בית שני, הוא דגם תלת-ממדי של ירושלים בשלהי תקופת בית שני, בשנת 66, ארבע שנים לפני חורבן הבית בשנת 70.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודגם ירושלים בסוף ימי בית שני · ראה עוד »

דון הרן

דון הרן (22 באפריל 1936 – 15 ביוני 2016) היה פרופסור למוזיקולוגיה, שהופקד על הקתדרה למוזיקולוגיה על-שם ארתור רובינשטיין בפקולטה למדעי הרוח, חוג למוזיקולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, והיה חבר כבוד של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודון הרן · ראה עוד »

דואק

דואק, דוויק או דוויך (באנגלית: Douek/Duek/Dweck, בספרדית: Duak, בפורטוגזית: Doak) הוא שם משפחה יהודי, שאת שורשיו ניתן ליחס אל יהדות ספרד ככלל, ובפרט גם אל יהדות פורטוגל, בחצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודואק · ראה עוד »

דוקרני יונים

דוקרני יונים דוקרני יונים דוקרני יונים או דוקרנים נגד יונים הם מחטים ארוכות ממתכת המוצבות בחזיתות מבנים, על גבי תאורות רחוב, על גבי שילוט מסחרי, ועל גבי גשרים, על מנת למנוע מעופות בכלל, ויונים בפרט, לנחות עליהם, ללכלך אותם בצואה ו/או להקים עליהם קן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודוקרני יונים · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודוד · ראה עוד »

דוד אלבום

הרב דוד אלבוםתמונה להחלפה הרב דוד טעביל אלבום או אלבוים (תשרי, תרפ"ח (1927) - י"ט בתשרי, תשס"ח 2008), מייסד התנועה לכינון המקדש, ומראשוני הפעילים למען עליה להר הבית והקמת בית המקדש, ובפרט במגזר החרדי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודוד אלבום · ראה עוד »

דוד בן שמואל מאישטילא

רבי דוד בן שמואל דאישטיילא (Estella) – (או בשמו העברי ר' דוד הכוכבי), ראש ישיבה ופוסק הלכתי, חכם יהודי ופילוסוף, שחי ופעל בפרובאנס שבדרום צרפת בסוף המאה ה-13 ובמחצית הראשונה של המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודוד בן שמואל מאישטילא · ראה עוד »

דוכיפת

דוכיפת במעוף דוכיפת בקיסריה דוכיפת אפריקנית. דּוּכִיפַת (שם מדעי: Upupa) הוא סוג של עוף יחיד במשפחת הדוכיפתיים שבסדרת הדוכיפתאים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודוכיפת · ראה עוד »

דוכיפת מצויה

דוכיפת בישראל עם חרק בפיה דוכיפת על ענף פארק הלאומי ברמת גן דּוּכִיפַת מצויה (שם מדעי: Upupa epops) היא מין בסוג דוכיפת (Upupa) במשפחת הדוכיפתיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודוכיפת מצויה · ראה עוד »

דיג (סדרת טלוויזיה)

2014. משמאל לימין: הכותבת קרול ברבי, היוצר גידי רף, המפיק ריצ'רד רוטשטיין, היוצר טים קרינג, הבמאי ס.ג'. קלרקסון, דייוויד קוסטביל ואליסון סודול. דיג (באנגלית: Dig; מילולית: לחפור/חפירה) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית מסוגת דרמה, מסתורין ומתח אשר עלתה לשידור בערוץ USA Network ב-5 במרץ 2015.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודיג (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

דיודורוס סיקולוס

''Bibliotheca historica'', 1746 דיודורוס סיקולוס (ביוונית: Διόδωρος Σικελιώτης, דיודורוס סיקליוטס; בלטינית: Diodorus Siculus; 90 – 21 לפנה"ס לערך) היה היסטוריון יווני מאגיריום (אגירה) שבסיציליה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ודיודורוס סיקולוס · ראה עוד »

ה' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בה' אב היא, ברוב השנים, פרשת דברים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וה' באב · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמנורה · ראה עוד »

המס היהודי

מטבע של נרווה עם הכיתוב "בוטלה אכזריות גביית המס היהודי" המס היהודי (לטינית: Fiscus Iudaicus) היה מס שגבתה האימפריה הרומית מנתיניה היהודים בכל רחבי האימפריה אחרי חורבן בית המקדש השני, כעונש קולקטיבי לאחר המרד הגדול (66–70 לספירה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמס היהודי · ראה עוד »

המסע הלילי של מוחמד

פרסי מתחילת המאה ה-16, המתאר את עלייתו של מוחמד השמיימה המסע הלילי של מוחמד (בערבית: الإسراء والمعراج, תעתיק מדויק: אלאִסראא' ואלמעראג') הוא אמונה על מסע עלייתו של הנביא מוחמד השמיימה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמסע הלילי של מוחמד · ראה עוד »

המסורת היהודית (ספר)

המסורת היהודית הוא ספר מאת הרב אליעזר מלמד, שיצא לאור בחודש אלול התש"ף (2020) במטרה לספר את סיפורה של "המסורת היהודית, על מכלול מצוותיה, הלכותיה ושאיפתה לתיקון עולם, בחיי היחיד, המשפחה, החברה והעם, במעגל החיים ובמעגל השנה, בימות החול בשבתות ובמועדים".

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמסורת היהודית (ספר) · ראה עוד »

המערכה הגדולה

דגם מערכות האש שעל מזבח העולה המערכה הגדולה הייתה מערכת האש המרכזית מבין שלוש מערכות האש שהיו דולקות על מזבח העולה (בנוסף למערכת הקטורת ומערכת התמיד).

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמערכה הגדולה · ראה עוד »

המצור על ירושלים (636–637)

המצור על ירושלים (636–637) היה חלק מהכיבוש הערבי של ארץ ישראל ותוצאה של המאמצים הצבאיים של ח'ליפות ראשידון נגד האימפריה הביזנטית בשנים 636–638.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמצור על ירושלים (636–637) · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

המקדש

#הפניה בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמקדש · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמרד הגדול · ראה עוד »

המרכז היהודי באושוויינצ'ים

המרכז היהודי באושוויינצ'ים (בפולנית: Centrum Żydowskie w Oświęcimiu, אנגליתב: Auschwitz Jewish Center, ביידיש: אָשפּיצין, מבוטא: אוֹשְׁפִּיצִין, בגרמנית: Auschwitz) נמצא בעיירה אושוויינצ'ים, השוכנת קילומטרים ספורים ממחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמרכז היהודי באושוויינצ'ים · ראה עוד »

המשכן

איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמשכן · ראה עוד »

המטבח היהודי

חלות שבת חמין לביבות תפוחי אדמה גפילטע פיש עם גזר - אחד המאכלים הידועים ביותר והמסמלים את המטבח היהודי המזרח-אירופי. המטבח היהודי או הבישול היהודי הוא סגנון הבישול אשר פותח על ידי יהודים במהלך התקופה בה הם חיו בגולה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמטבח היהודי · ראה עוד »

המחתרת היהודית

המחתרת היהודית הוא שם שניתן למספר ארגוני טרור של יהודים שביצעו פעולות טרור נגד פלסטינים בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 (בשנים תשל"ח-תשמ"ד), במסגרתן רצחו חלק מחברי המחתרת בירי ורימונים שלושה אזרחים בחברון ופצעו עשרות אחרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמחתרת היהודית · ראה עוד »

המגרפה (בית המקדש)

שלוש המגרפות על פי מקורות חז"ל, שלושה כלים שהיו בבית המקדש נקראו מגרפה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמגרפה (בית המקדש) · ראה עוד »

המגדל הישראלי

המגדל הישראלי המגדל הישראלי הוא שמו של אתר ארכאולוגי, השוכן ברובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים (רחוב פלוגת הכותל, פינת שוני הלכות).

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמגדל הישראלי · ראה עוד »

המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול

מבנה המוזיאון למזרח קדום מבנה המוזיאון לאמנות האסלאמית המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול (בטורקית: İstanbul Arkeoloji Müzeleri) הם שלושה מוזיאונים לארכאולוגיה הנמצאים בצד האירופי של איסטנבול בטורקיה בשטח ארמון טופקאפי, השוכן ברצועת האדמה שבין קרן הזהב מצפון וים מרמרה מדרום.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול · ראה עוד »

המינרטים בהר הבית

המינרטים ממוקמים סביב מתחם הר הבית. בתמונה זו ניתן לראות שלושה מינרטים משמאל, ואחד בחלק העליון. ארבעה מינרטים נמצאים ברחבת הר הבית (בערבית: "חראם א-שריף").

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמינרטים בהר הבית · ראה עוד »

המיעוט הנבחר

המיעוט הנבחר: כיצד עיצב הלימוד את ההיסטוריה הכלכלית של היהודים 1492-70, הוא ספר שנכתב בידי הכלכלנים פרופ' צבי אקשטיין מהמרכז הבינתחומי הרצליה, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל ופרופ' מריסטלה בוטיצ'יני, מנהלת מכון גספריני למחקר כלכלי (IGIER) באוניברסיטת בּוֹקוֹני שבמילאנו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והמיעוט הנבחר · ראה עוד »

האמה העליונה

חוליות מהאמה העליונה במוזיאון ישראל בריכות שלמה - מוצא האמה העליונה אמת הערוב שסיפקה מים לאמה העליונה האמה העליונה היא אמת מים, ששימשה כחלק ממערכת אספקת המים לירושלים בתקופת בית שני ובתקופה הרומית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאמה העליונה · ראה עוד »

האמה התחתונה

חתך מנהרת ארמון הנציב תוואי מנהרת ארמון הנציב תוואי האמה התחתונה ברכס ארמון הנציב תוואי צינור המים העות'מאני (אדום) ביחס לאמה התחתונה (כחול) האמה התחתונה (נקראת גם האמה החשמונאית) היא אמת מים מהתקופה החשמונאית, שהובילה מים ממעיינות הסמוכים לבית לחם ועד הר הבית שבירושלים לאורך 23 קילומטרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאמה התחתונה · ראה עוד »

האמונה (שיר)

שיר האמונה הוא שיר שחיבר הראי"ה קוק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאמונה (שיר) · ראה עוד »

האסכולה הדויטרונומיסטית

בביקורת המקרא, ההשקפה הדויטרונומיסטית היא ההשקפה המיוחסת למערך של אמונות ודעות שהושפעו מ"המקור הדויטרונומי" (נאומיו של משה בספר דברים), הקרוי גם "המקור המשנה-תורתי".

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאסכולה הדויטרונומיסטית · ראה עוד »

האפוקליפסה הסינופטית

האפוקליפסה הסינופטית היא חזון אחרית הימים שהשמיע ישו על הר הזיתים, והמוזכרת בשלוש הבשורות הסנופטיות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאפוקליפסה הסינופטית · ראה עוד »

האריה והחסידה

פסלו של סטפן הורוטה, 1968, פארק טרפטו, ברלין האריה והחסידה הוא משל המיוחס לאיזופוס, העוסק במערכת היחסים החברתיים שבין הרודן לחלש ממנו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאריה והחסידה · ראה עוד »

האוצר (כתב עת)

שער הגיליון הראשון ירחון האוצר הוא כתב עת תורני אינטרנטי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאוצר (כתב עת) · ראה עוד »

האימפריה הפרסית האחמנית

האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאימפריה הפרסית האחמנית · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאימפריה הרומית · ראה עוד »

האיסור להמית אדם קודם עמידה לדין

האיסור להמית אדם קודם עמידה לדין הוא מצוות לא תעשה מתרי"ג מצוות לפיה אין להרוג אדם לפני שיעמוד לפני בית דין שידון בעניינו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והאיסור להמית אדם קודם עמידה לדין · ראה עוד »

הנאום האחרון של משה

הנאום האחרון של משה הוא ספר עיון לקהל הרחב מאת מיכה גודמן, שיצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2014, שעוסק בחומש דברים, שאותו הכתיב אלוהים למשה, על פי המסורת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והנאום האחרון של משה · ראה עוד »

הנבואה במסורת ישראל

ביהדות, הנבואה היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »

הנוער העובד והלומד

חג המעלות ברקפת 6 באוקטובר 2021 תנועת הנוער העובד והלומד (הידועה גם בראשי התיבות של שמה, הנוע"ל) (בערבית: الشبيبة العاملة والمتعلمة) היא תנועת נוער ארץ ישראלית שמושתתת על ערכי הציונות העובדת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והנוער העובד והלומד · ראה עוד »

הנורה שתאיר את כל רמת גן

ההתלהבות מהמצאת מרידור: תאוריית קשר כנגדה, כביכול, מוצגת בכותרתו הראשית של מעריב ב-28 ביוני 1981, ערב הבחירות לכנסת העשירית, התראיין יעקב מרידור, מבכירי המועמדים ברשימת הליכוד, לרשתות הרדיו והודיע כי בידי מדען העובד עמו עלה להמציא מתקן לייצור אנרגיה המתבסס על תהליך כימי, בעל יעילות ותפוקה בלתי רגילות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והנורה שתאיר את כל רמת גן · ראה עוד »

הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל

נס נשיא מדינת ישראל. הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל הם הסמלים הרשמיים של מדינת ישראל, בהם נעשה שימוש בישראל ובעולם לצורך ייצוג מדינת ישראל ותושביה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והסמלים הלאומיים של מדינת ישראל · ראה עוד »

הסעודה האחרונה

תיאור הסעודה האחרונה ב"בשורת רוזאנו", מן המאה ה-6. "הסעודה האחרונה" (1439-1443) מאת פרה אנג'ליקו, פרסקו בכנסיית סן מרקו בפירנצה. הסעודה האחרונה" (1494–1497) מאת לאונרדו דה וינצ'י. הסעודה האחרונה היא אירוע בחייו של ישו, המתואר בספרי הבשורה (האוונגליונים) של הברית החדשה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והסעודה האחרונה · ראה עוד »

הסרת בדי ארון הברית

איסור הסרת בדי ארון הברית הוא איסור (מצוות לא תעשה) להוציא את הבדים (מוטות) המיועדים לנשיאת ארון הברית מהטבעות המחזיקות אותם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והסרת בדי ארון הברית · ראה עוד »

הסריס האתיופי

הסריס האתיופי או הסריס הכושי הוא אדם המוזכר בברית החדשה, אשר הגיע מאתיופיה העתיקה או מכוש ומכאן כינוייו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והסריס האתיופי · ראה עוד »

הסטטוס קוו בהר הבית

הסטטוס קוו בהר הבית מבוסס על סדרת הבנות והסדרים הנוגעים להר הבית (בערבית: אל-חרם אל-שריף, "המתחם הקדוש") שהתגבשו לאחר מלחמת ששת הימים בין ממשלת ישראל לבין הווקף.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והסטטוס קוו בהר הבית · ראה עוד »

הסטיו המלכותי

400x400 פיקסלים 280px הסטיו המלכותי (יוונית: στοά, סטואה) הוא מבנה מפואר מוקף עמודים שפיאר את צלעה הדרומית של רחבת הר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והסטיו המלכותי · ראה עוד »

הענישה בהלכה

האמנציפציה. הענישה בהלכה מורכבת מעונשים בידי שמיים ועונשים בידי אדם למי שעברו על חוקי התורה במזיד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והענישה בהלכה · ראה עוד »

העזרה

מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והעזרה · ראה עוד »

העזרה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והעזרה (פירושונים) · ראה עוד »

העבודה במקדש

העבודה במקדש היא מערכת של קורבנות, מצוות, טקסים ומנהגים, האמורים להתבצע, על פי ההלכה, בבית המקדש מדי יום או במחזוריות שנתית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והעבודה במקדש · ראה עוד »

העופל

עיר דוד בדרום גבעת העופל, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והעופל · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והעיר העתיקה · ראה עוד »

העיטור

העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והעיטור · ראה עוד »

הפסיון של ישו (סרט)

הפסיון של ישו (אנגלית The Passion of the Christ) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2004, המתאר את השעות האחרונות בחייו של ישו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והפסיון של ישו (סרט) · ראה עוד »

הפרד ומשול

הפרד ומשול הוא מונח בפוליטיקה ובסוציולוגיה שמקורו בלטינית "divide et impera".

חָדָשׁ!!: בית המקדש והפרד ומשול · ראה עוד »

הפרדה מגדרית

ב. הפרדה מגדרית היא הפרדה בין גברים לנשים המתקיימת בתרבויות שונות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והפרדה מגדרית · ראה עוד »

הפרדה מגדרית ביהדות

ביהדות קיימים מספר כללים ומנהגים של הפרדה בין נשים לגברים במצבים מסוימים, שמטרתם למנוע "תערובת" וקרבה יתירה של המינים, דבר שנוגד את עקרון הצניעות ועשוי להוביל לאיסורים שונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והפרדה מגדרית ביהדות · ראה עוד »

הפרוכת

דגם של אוהל מועד ובו כלי המשכן, כשבמרכזו בולטת הפרוכת המסתירה את קודש הקדשים הַפָּרוֹכֶת הייתה מסך בד אשר הפריד את המשכן ואת בית המקדש, הן הראשון והן השני, לשני חלקים – אזור קודש הקודשים, בו עמד ארון הברית; ואזור הקודש, בו עמדו מנורת הזהב, מזבח הזהב ושולחן לחם הפנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והפרוכת · ראה עוד »

הפיגוע בצומת גוש עציון (2016)

רס"ן אליאב גלמן הפיגוע בצומת גוש עציון הוא פיגוע שאירע בט"ו באדר א' ה'תשע"ו בצומת גוש עציון, ובו ניסה מחבל לדקור אזרחים שעמדו בתחנת אוטובוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והפיגוע בצומת גוש עציון (2016) · ראה עוד »

הצתת מסגד אל-אקצא

מאמצי הכיבוי של השרפה ביקור בכירי המדינה במסגד אל-אקצא: מימין לשמאל (שורה ראשונה): רחבעם זאבי, רה"מ גולדה מאיר וסגן ראש הממשלה, יגאל אלון. מאחורי גולדה ואלון: שר המשטרה, אליהו ששון. ממש מאחורה: המזכיר המדיני של רה"מ מאיר, שמחה דיניץ ביקור הבכירים. משמאל לימין: תת-אלוף רפאל ורדי, שר הביטחון משה דיין וסגן ראש הממשלה, יגאל אלון ועדת החקירה לנסיבות ההצתה במסגד אל-אקצא. פרופ' מיכאל ארדון, ראש עיירית נצרת מוסה כתילי, השופט יואל זוסמן, השופט מוחמד נימר אל-הווארי ופרופ' ארנולד ויניקור ועדת החקירה מגישה את ממצאיה לראשת הממשלה גולדה מאיר יהודה כהן, צבי עלי בקר ומשה גולן יצחק טוניק יושב הכי רחוק ולצידו עוזרו דוד ליבאי הצתת מסגד אל-אקצא היא אירוע שהתרחש ב-21 באוגוסט 1969, ובו מייקל רוהאן, צעיר נוצרי אוסטרלי, הצית את מסגד אל-אקצא וגרם לו נזקים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והצתת מסגד אל-אקצא · ראה עוד »

הקפות

שלום קובושווילי, הקפות בבית הכנסת בשמחת תורה, ציור משנת 1937 לערך. הקפות הן מנהג דתי בו קבוצת אנשים מקיפה בהליכה או בריקודים מקום או עצם מסוים, בדרך כלל דבר קדוש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והקפות · ראה עוד »

הקצאת מקום להתפנות מחוץ למחנה

הקצאת מקום להתפנות מחוץ למחנה היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לקבוע מקום ייעודי מחוץ למחנה צבאי לעשיית צרכים, על מנת לשמור על ניקיון וקדושת המחנה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והקצאת מקום להתפנות מחוץ למחנה · ראה עוד »

הקרן לחקר ארץ ישראל

לוגו הקרן סלע שעליו סימנו אנשי הקרן בראשית המאה ה-20 נקודת יחוס למדידת גובה פני ים המלח מפת הקרן לירושלים וסביבתה שרטוט של הר הבית שנערך בידי וורן שער ה-PEQSt מיולי 1900 הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund או PEF), שכדי להבדיל בינה לבין קרנות אחרות בעלות שם דומה, יש המכנים אותה הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל היא ארגון שהוקם ב-1865 במטרה לחקור את ארץ ישראל והלבנט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והקרן לחקר ארץ ישראל · ראה עוד »

הקתדרלה הלאומית של וושינגטון

הקתדרלה הלאומית בוושינגטון הקתדרלה הלאומית של וושינגטון (באנגלית: Washington National Cathedral), או בשמה הרשמי הקתדרלה של סנט פיטר וסנט פול (Cathedral Church of Saint Peter and Saint Paul) היא קתדרלה הנחשבת לבית התפילה הלאומי של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והקתדרלה הלאומית של וושינגטון · ראה עוד »

הקטאיוס איש אבדרה

הקָטָאיוֹס איש אבְּדֵרה (Hecataeus, ביוונית Ἑκαταῖος, נולד במאה ה-4 לפנה"ס) היה היסטוריון, פילוסוף סקפטי ומדקדק יווני מאבדרה או טאוס, שפעל סביב שנת 300 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והקטאיוס איש אבדרה · ראה עוד »

הקדש (הלכה)

הקדש בהלכה, הוא שמה של הרשות הציבורית המחזיקה בנכסים השייכים לבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והקדש (הלכה) · ראה עוד »

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והקהילה היהודית · ראה עוד »

הר נבו

הַר נְבוֹ (או הַר הָעֲבָרִים; בערבית جبل نيبو) הוא הר השוכן במערב ירדן, כ-7 ק"מ מערבית לעיר מידבא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר נבו · ראה עוד »

הר נוף

מסוף הדלק של חברת פי גלילות בשכונה הר נוף היא שכונה חרדית-דתית במערב ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר נוף · ראה עוד »

הר ציון

הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר ציון · ראה עוד »

הר תבור

הַר תָּבוֹר (בערבית: גַ׳בֶּל אַ-טוּר جبل الطور) הוא הר בגליל התחתון, מדרום לרכס הרי נצרת ומצפון לעמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר תבור · ראה עוד »

הר בן יאיר

הר בן יאיר הוא הר דמוי כיפה שנמצא מצפון־מערב למצדה, בבקעת ים המלח, בנוי סלעי קירטון ומפסגתו יש תצפית היקפית על הסביבה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר בן יאיר · ראה עוד »

הר גריזים

הר גריזים (בערבית: جَبَل جَرِزِيم, גַ'בַּל גַ'רִזִים, או جبل الطور, ג'בל א-טור; בעברית שומרונית: ࠄࠟࠓࠂࠟࠓࠩࠆࠝࠉࠌ - הָרגָרִזֵים, ללא רווח), המכונה גם "הר הברכה", הוא שמו של רכס הררי גדול מדרום לעיר שכם ובראשו היישוב השומרוני השייך לרשות הפלסטינית, קריית לוזה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר גריזים · ראה עוד »

הר הצופים

הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר הצופים · ראה עוד »

הר הלבנון

ארז הלבנון בהר הלבנון נהר איברהים פסגת הרכס - קורנת אסוודא הר הלבנון (מפיניקית: 𐤋𐤁𐤍𐤍, באכדית:.lab-na-na, בערבית: جبل لبنان, תעתיק מדויק: ג'בל לבנאן) הוא רכס ההרים המרכזי והגבוה ביותר בלבנון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר הלבנון · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר הזיתים · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והר הבית · ראה עוד »

הרפובליקה הרומית

הרפובליקה הרומית (בלטינית: Rēs pūblica Rōmāna, תרגום לעברית: "ענייני המדינה של הרומאים", מה שמסביר את הנהוג להגות ולכתוב את המונח גם רס־פובליקה, כלומר, שלטון הכלל) היא תקופה בהיסטוריה של איטליה שבה נשלטו רומא ושטחיה על ידי מוסדות הסנאט הרומי, אספות העם והמגיסטראטים הנבחרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והרפובליקה הרומית · ראה עוד »

הרובע המוסלמי

מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והרובע המוסלמי · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והרובע היהודי · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והשם המפורש · ראה עוד »

השער הכפול

השער הכפול (שער הנביא), הוא שני שערים צמודים, הממוקמים בצד הדרומי של חומת הר הבית ממש מתחת לדוכן האימאם, שם הוא מוביל אל חצרות מסגד אל-אקצא דרך דלת כפולה. הוא מסתיים בגרם המדרגות של היציאה מול קפלה, 80 מטרים מהשער המשולש. השער הכפול והשער המשולש הם שניהם חלק משער חולדה בכותל הדרומי של הר הבית. השער הוא אחד האתרים השלמים ביותר ששרדו מהתקופה ההרודיאנית. ארכאולוגים מקראיים טוענים כי שער זה הוא אחד משערי בית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והשער הכפול · ראה עוד »

השבת אבדה

הֲשָׁבַת אֲבֵדָה היא מצוות עשה שבין אדם לחברו המחייבת להחזיר אבדה לבעליה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והשבת אבדה · ראה עוד »

השומרונים בהלכה

בהלכה נקבע לשומרונים, המכונים בספרות חז"ל בשם כותים, מעמד מיוחד, שכן לפי המקרא וספרות חז"ל הם צאצאי עם שהתגייר אך לא זנח את דתו האלילית, ולאחר דורות הורחק מהיהדות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והשומרונים בהלכה · ראה עוד »

השושלת הפלאבית

אילן המשפחה הפלאבית אספסיאנוס מטבע יהודה השבויה מטבע של טיטוס. בצידו האחד של המטבע דיוקן הקיסר ובצידו השני שבוי יהודי כורע שער טיטוס ברומא דומיטיאנוס הקולוסיאום השושלת הפְלאבִית הייתה השושלת השנייה של קיסרי רומא, שליטי האימפריה הרומית מ-69 ועד 96 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והשושלת הפלאבית · ראה עוד »

השיתין

השיתין (שיתים, בהגיה ארמית) הן שני נקבים שהיו במזבח העולה, שלשם ניסכו את יין הנסכים בבית המקדש, ואת המים בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והשיתין · ראה עוד »

התפוח (בית המקדש)

הערמת אפר על התפוח התפוח היה מתחם במרכז מזבח העולה בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והתפוח (בית המקדש) · ראה עוד »

התקנת יתד לכיסוי הצואה

התקנת יתד לכיסוי הצואה היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה יש להתקין יתד שתשמש את החייל לחפירת בור מחוץ למחנה כדי לעשות בו את צרכיו, ולכיסוי הצואה בעפר לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והתקנת יתד לכיסוי הצואה · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התורה חסה על ממונם של ישראל

התורה חסה על ממונם של ישראל הוא עיקרון הלכתי הקובע כי במקרה של הפסד ממון מרובה, אפשר במקרים מסוימים להקל בהלכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והתורה חסה על ממונם של ישראל · ראה עוד »

הלני המלכה

קברי המלכים - קברה המשוער של הלני המלכה בירושלים חניון גבעתי ליד עיר דוד הלני המלכה (ביוונית: Ἑλένη; נפטרה בסביבות שנת 56 לספירה) הייתה מלכת חַדְיָב שבאשור (ממלכה הידועה גם כאדיאבנה Adiabene) מצפון לסהר הפורה, במאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והלני המלכה · ראה עוד »

הלל משה מעשל גלבשטיין

הרב הלל משה מעשל גלבשטיין (ה' בכסלו ה'תקצ"ד, 1834 - כ"ד בחשוון ה'תרס"ח, 1908) היה איש היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והלל משה מעשל גלבשטיין · ראה עוד »

הלגיון העשירי פרטנסיס

כתובת המציינת את מקום הצבת הקוהורטה השמינית של הלגיון העשירי. הכתובת נתרמה למוזיאון ומקום מציאתה אינו ידוע, אולם על פי בדיקות מעבדה שנערכו לעפר שעדיין היה צמוד לכתובת נקבע שמוצאה מאזור ירושלים. נמצאת בתצוגה במוזיאון ישראל זוג רעפים שטוחים וביניהם רעף עגול שבסופו עיטור של הלגיון העשירי. הרעפים נמצאו בחפירות שנערכו בבנייני האומה, המקום שבו היו כבשני הלגיון העשירי. מוזיאון ישראל הלגיון העשירי פְרֵטֶנְסִיס (לטינית: LEGIO X FRETENSIS או בקיצור LXF) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי אוקטביאנוס בשנת 41 לפנה"ס, בזמן מלחמת האזרחים ברומא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והלגיון העשירי פרטנסיס · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והלוח העברי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והלכה · ראה עוד »

הלכות פסוקות

הלכות פסוקות הוא חיבור הלכתי מתקופת הגאונים, והוא החיבור הראשון לאחר התלמוד שניתן לראותו כ"ספר הלכות".

חָדָשׁ!!: בית המקדש והלכות פסוקות · ראה עוד »

הלכות ליל הסדר

שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".

חָדָשׁ!!: בית המקדש והלכות ליל הסדר · ראה עוד »

הלכות בית הכסא

הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).

חָדָשׁ!!: בית המקדש והלכות בית הכסא · ראה עוד »

הליודורוס

רפאל בשנים 1512-1511 בארמון האפיפיור בוותיקן Gerard de Lairesse מ-1674 גירוש הליודורוס מן המקדש מאת פרנצ'סקו סולימנה בכנסיית ג'זו נאובו בנאפולי כתובת הליודורוס כפי שמוצגת במוזיאון ישראל הליודורוס (ביוונית: Ηλιόδωρος) היה המשנה למלך הסלאוקי סלאוקוס הרביעי, אשר נודע בשל ניסיונו להחרים כספים מאוצר בית המקדש בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והליודורוס · ראה עוד »

הטלת גורל

עצמות שהוטלו לבירור גורלות, זמביה, סוף המאה ה-19 הטלת גורל או הטלת גורלות הוא טקס שנעשה כדי לבחור אפשרות אחת מתוך מגוון אפשרויות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והטלת גורל · ראה עוד »

החתם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והחתם סופר · ראה עוד »

החיל

המדרגה התחתונה (צולם בצפון מערב ה"רמה" בהר הבית) על פי הרב זלמן מנחם קורן, היא שריד מהחיל על פי תיאורי בית המקדש, החיל היה שטח הסמוך לחומת בית המקדש, בין הסורג לבין כותלי העזרה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והחיל · ראה עוד »

הבפטיסטריום של פירנצה

הבפטיסטריום של פירנצה (באיטלקית: Battistero di San Giovanni - הבפטיסטריום של יוחנן הקדוש) הוא בפטיסטריום (בית טבילה) נוצרי הניצב בכיכר ה"דואומו" של פירנצה, ממערב לקתדרלת סנטה מריה דל פיורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והבפטיסטריום של פירנצה · ראה עוד »

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והברית החדשה · ראה עוד »

הבשורה על-פי יעקב

יעקב הצדיק, לכאורה, כותב הבשורה. ההכרזה על הולדת מרים ליהויקים ולחנה. ציור קיר מעשה ידי גאודנציו פררי, 1544–1545. הבשורה על פי יעקב או בשורת הילדות על פי יעקב או הפרוטואוונגליון על פי יעקב הוא ספר אפוקריפי (ספר חיצוני) לספרי הבשורות של הברית החדשה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והבשורה על-פי יעקב · ראה עוד »

הבזיליקה של קאנדלאריה

הבזיליקה של הבתולה של קאנדלאריה (בספרדית: Basílica y Real Santuario de Nuestra Señora de Candelaria) היא כנסייה רומית-קתולית במעמד בזיליקה מינורית בקאנדלאריה (טנריפה, האיים הקנריים).

חָדָשׁ!!: בית המקדש והבזיליקה של קאנדלאריה · ראה עוד »

הבהלה לזהב (אוסטרליה)

המונח הבהלה לזהב באוסטרליה מתייחס בעיקר לבהלה לזהב בשנות ה-50 של המאה ה-19, בה הגיעו מהגרים לאוסטרליה בעקבות שמועות על מציאת זהב בדרום-מזרח היבשת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והבהלה לזהב (אוסטרליה) · ראה עוד »

הבירה התלמית

הבירה התלמית (לעיתים הבריס או החקרא התלמית) היא מצודה שעמדה בירושלים בזמן שלטון מצרים התלמית על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והבירה התלמית · ראה עוד »

הבית השרוף

מפת הרובע היהודי הבית השרוף, או בית קתרוס, הוא כינויו של בית מגורים יהודי משלהי תקופת בית שני, שנשרף ונחרב במהלך חורבן ירושלים לאחר הכנעת המרד הגדול בירושלים בשנת 70 לספירה, ונתגלה מחדש בשנת 1970, בחפירות ארכאולוגיות בעיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והבית השרוף · ראה עוד »

הגניוס היהודי

מספר המדענים, שמוצאם יהודי, שזכו בפרסי נובל, לפי שנים. הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטליגנציה גבוהה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והגניוס היהודי · ראה עוד »

הגריזם: היווצרות העולם האסלאמי

הָגָרִיזְם: היווצרות העולם האסלאמי (באנגלית: Hagarism: The Making of the Islamic World) הוא ספר שנוי במחלוקת שראה אור בשנת 1977; הספר, העוסק בהיסטוריה הקדומה של האסלאם, נכתב על ידי ההיסטוריונים פטרישה קרון ומייקל קוק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והגריזם: היווצרות העולם האסלאמי · ראה עוד »

הגבעה המזרחית

הגבעה המזרחית היא אחת משתי גבעות עליהן השתרעה ירושלים בתקופת בית שני, ועליה שכנו הר הבית, המילוא ועיר דוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והגבעה המזרחית · ראה עוד »

הגביע הקדוש

הגביע הקדוש בחלון ויטראז' בקתדרלת קמפר בנצרות, הגביע הקדוש הוא הכלי, הצלחת או הגביע שישו השתמש בו בסעודה האחרונה, ומיוחסים לו כוחות על-טבעיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והגביע הקדוש · ראה עוד »

הדלקת נרות חנוכה

ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »

הדלקת הנרות במקדש

כתב יד מהמאה ה-13 שבו מופיע ציור ומתחתיו כתוב "זה המנורה ואהרן הנותן שמן בנרות". הדלקת הנרות במקדש היא מצווה מדאורייתא שקוימה מדי ערב בבית המקדש בנרות של מנורת שבעת הקנים, ומדי בוקר בהדלקת נר התמיד והטבת יתר הנרות והכנתם להדלקה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והדלקת הנרות במקדש · ראה עוד »

הדותהו

דף מגניזת קהיר, ובו חלקים מן הקדושתא של הדותהו על משמרת בלגה. הדותהו היה פייטן בן המאה השישית שפעל בארץ ישראל תחת האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והדותהו · ראה עוד »

ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים

מפה פוליטית של ירושלים ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים היא כינוי להתיישבות יהודית באזורים שסופחו למדינת ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים בצו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1) תשכ"ז-1967, במונח הרחב, ובמונח המצומצם התיישבות כוללת את המתחמים היהודים שבתוך אוכלוסייה ערבית צפופה, שחלקם היו בבעלות יהודית לפני 1948 (מלחמת העצמאות) והוחזרו לידי בעליהם וחלקם נקנו מאז.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וההתיישבות היהודית במזרח ירושלים · ראה עוד »

ההיכל

ההיכל בדגם המשכן בתמנע מיקום ההיכל בדגם המשכן ההיכל (או הקודש) היה חדר בבית המקדש ועמד בין הדביר (או "קודש הקודשים") לאולם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וההיכל · ראה עוד »

הוצאת כרטא

הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והוצאת כרטא · ראה עוד »

הורקנוס לבית טוביה

כתב ארמי. הורקנוס לבית טוביה היה בנו הצעיר של יוסף בן טוביה, גובה המסים באזור ארץ ישראל שחי בתקופת בית שני תחת השלטון ההלניסטי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והורקנוס לבית טוביה · ראה עוד »

הורקנוס השני

ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה הורקנוס השני (ביוונית Υρκανός; הוצא להורג בשנת 30 לפנה"ס) היה כהן גדול ומלך יהודה מבית חשמונאי בין השנים 40-63 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והורקנוס השני · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והורדוס · ראה עוד »

הורדוס (מלך כלקיס)

מטבע של הורדוס מלך כלקיס: הורדוס ואחיו אגריפס הראשון ממליכים את קלאודיוס הורדוס (15 לפנה"ס – 48 לספירה), מלך כלקיס מבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והורדוס (מלך כלקיס) · ראה עוד »

הוריית כהן בנגע הצרעת

הוריית הכהן בנגע הצרעת הוא החובה ההלכתית שמוטלת על כהן שבקי בדיני נגעי הצרעת להיזקק לדיון של בגד, בית, או אדם שנוגע בנגע הצרעת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והוריית כהן בנגע הצרעת · ראה עוד »

הושענא

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והושענא · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והושענא רבה · ראה עוד »

הושענות

אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והושענות · ראה עוד »

הוגרס בן לוי

הֻגְרַַס בֶּן־לֵוִי היה מנצח מקהלת הלויים ועל תקיעת הכהנים בחצוצרות בבית המקדש והיה אחד מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והוגרס בן לוי · ראה עוד »

הכרזת כורש

הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפנה"ס, המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכרזת כורש · ראה עוד »

הכשר מצווה

שזירת חוטי ציצית היא "הכשר מצווה". הֶכְשֵׁר מִצְוָה הוא מושג הלכתי שמשמעותו: מעשה שהוא עצמו אינו מצווה אלא הוא הכנה והכשרה של דבר מסוים כדי שיתאפשר על ידו לקיים את המצווה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכשר מצווה · ראה עוד »

הכתב העברי הקדום

כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

הכותל המזרחי

הרודיאני המאפיין את 32 המטרים הדרומיים. הכותל המזרחי של הר הבית הוא אחד מקירות התמך שמקיפים את מתחם הר הבית שבהר המוריה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והכותל המזרחי · ראה עוד »

היסטוריה של ארץ ישראל

ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והיסטוריה של ארץ ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של עיראק

ההיסטוריה של עיראק החלה במסופוטמיה בעת העתיקה עם עליית הציוויליזציה השומרית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והיסטוריה של עיראק · ראה עוד »

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני

ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא תיאור על ציר הזמן של הסכסוך הישראלי-פלסטיני שיש המקדימים אותו לסוף המאה ה-19, ויש הקובעים את תחילתו בצמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית החל ב-1918 עם כיבושה של ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי בתום המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, וכינונו של הממשל הצבאי הבריטי בארץ ישראל בשלהי המלחמה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני · ראה עוד »

היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל

תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של הבונים החופשיים

הסמל המסוני זווית ישרה ומחוגה (לעיתים ללא האות G) ההיסטוריה של הבונים החופשיים כוללת את מקורותיו של ארגון האחווה של הבונים החופשיים (Freemasons), תולדותיו, ואזכור אירועים יוצאי דופן בעלי השפעה שהיו חלק מהתהליך האבולוציוני שלו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והיסטוריה של הבונים החופשיים · ראה עוד »

היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר

בניגוד למרבית ספרי התנ"ך, שבהם לאלוהים נוכחות בולטת, במגילת אסתר אלוהים נעדר מהסיפור, לפחות ברובד הגלוי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והיעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר · ראה עוד »

הירוגמיה

הירוגמיה (ביוונית: ἱερογαμία, מתוך ἱερὸς γάμος – הירוס הוא קדוש, גמוס הוא נישואים, יחסי מין), או ירוגמיה, היא נישואין מקודשים או זנות פולחנית, זנות מקודשת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והירוגמיה · ראה עוד »

היום תאמצנו

היום תאמצנו הוא פיוט קדום מסוג "עושה השלום", שמחברו אינו ידוע.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והיום תאמצנו · ראה עוד »

היכל

ההיכל הכפול בבית מדרש של ישיבת הכותל המשקיף על רחבת הכותל המערבי, 9/07היכל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי כנסת של הספרדים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש והיכל · ראה עוד »

ו' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בו' באב היא, ברוב השנים, פרשת דברים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וו' באב · ראה עוד »

ונדל ג'ונס

ד"ר ונדל ג'ונס (באנגלית: Vendyl Jones; 29 במאי 1930 – 27 בדצמבר 2010) היה כומר בפטיסטי, תאולוג וארכאולוג שהתגורר בישראל ולעיתים אף בטקסס אשר השתתף רבות במחקר הארכאולוגי של ארץ ישראל ואף שימש כיו"ר קהילת בני נח העולמית של חסידות חב"ד העוסקת בקידום שבע מצוות בני נח ברחבי העולם עבור הציבור הלא-יהודי, ביעוצו של הרב מנחם בורשטיין מישיבת מרכז הרב, ובשיתוף פעולה עם הרב ישראל אריאל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וונדל ג'ונס · ראה עוד »

וסת

מחזור וסת אופייני המחזור החודשי וֶסֶת (באנגלית: menstruation) היא הפרשה סדירה של דם ורקמות ריריות מהחלק הפנימי של הרחם דרך הנרתיק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ווסת · ראה עוד »

ושתי

דימוי של ושתי מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית וַשְׁתִּי היא דמות מקראית המופיעה במגילת אסתר כאשתו של אחשוורוש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וושתי · ראה עוד »

ותערב

ותערב לפניך עתירתנו היא תוספת לברכת עבודה הנהוגה בנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום טוב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וותערב · ראה עוד »

ובכן ויהי בחצי הלילה

ובכן ויהי בחצי הלילה (על שם הפזמון שלו) או אז רוב נסים הִפְלֵאתָ בלילה (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט, חלק מקדושתא, שחיבר יניי, פייטן ארצישראלי מהמאה החמישית או המאה השישית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וובכן ויהי בחצי הלילה · ראה עוד »

ויקיפדיה העברית

פרק מתוך הערך "ישראל". הפרק דן בחי והצומח של ישראל, ומכיל שילוב קישורים, תמונות והערות שוליים. ויקיפדיה העברית היא הגרסה העברית של אנציקלופדיית האינטרנט החופשית "ויקיפדיה", המנוהלת ומתופעלת בידי קרן ויקימדיה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וויקיפדיה העברית · ראה עוד »

וילון

State Library of Queensland (1949) וילונות שקופים בבר אירי בהמבורג בגלל מגפת הקורונה בגרמניה וילון הוא מחיצה העשויה מבד או מחומר דומה, שבדרך כלל ניתנת לפתיחה ולסגירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ווילון · ראה עוד »

ויליאם ויסטון

ויליאם ויסטון (באנגלית: William Whiston; 9 בדצמבר 1667 – 22 באוגוסט 1752) היה איש מדע, מתמטיקאי ותאולוג אנגלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וויליאם ויסטון · ראה עוד »

וידוי מעשרות

וידוי מעשרות בהלכה (בלשון חז"ל: וידוי מעשר) הוא נוסח הנאמר לאחר ביעור מעשרות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ווידוי מעשרות · ראה עוד »

ויה דולורוזה

שלט רחוב במסלול ויה דולורוזה תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 2007 תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 1950 וִיה דולורוזה (מלטינית: Via Dolorosa; לעיתים נכתב כויאה דולורוזה; בערבית: طريق الآلام; תעתיק: טריק אלאאלאם; מילולית: דרך הייסורים) היא דרך בעיר העתיקה בירושלים שבה, על פי האמונה הנוצרית, צעד ישו מהמקום שבו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא שבה בוצע גזר הדין.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וויה דולורוזה · ראה עוד »

ויכוח פדובה

ויכוח פדובה הוא ויכוח-דת שנערך בעיר פדובה שבאיטליה בשנת 1612, והוא מהוויכוחים המאוחרים והפחות-ידועים בהיסטוריוגרפיה של ויכוחי-הדת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וויכוח פדובה · ראה עוד »

ויכוח טורטוסה

ויכוח דתי בין מלומדים נוצרים ויהודים, חיתוך עץ של יוהאן פון ארמסשהיים מ-1483 ויכוח טורטוסה היה אחד מהוויכוחים המפורסמים שהתנהלו בימי הביניים בין יהודים לנוצרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וויכוח טורטוסה · ראה עוד »

כ"א בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכ"א בכסלו · ראה עוד »

כ"ב בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד כ"ב שבט היא ברוב השנים פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכ"ב בשבט · ראה עוד »

כ"ג בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכ"ג בחשוון · ראה עוד »

כ"ד באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכ"ד באלול · ראה עוד »

כ"ד בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ד שבט היא, ברוב השנים, פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכ"ד בשבט · ראה עוד »

כ"ה בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכ"ה בכסלו · ראה עוד »

כאחלמה קבועה בעטרת

כאחלמה קבועה בעטרת הוא פיוט מסוגת מה נהדר שחובר על ידי רבי יוסף אבן אביתור במאה ה-10 ונאמר במנהגי ספרד ותימן בתפילת מוסף של יום הכיפורים, לאחר אמירת סדר העבודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכאחלמה קבועה בעטרת · ראה עוד »

כאבול

קבר מיכה הנביא בכאבול כָּאבּוּל (בערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכאבול · ראה עוד »

כננת

רק"ם כננת היא מכשיר המיועד להזיז משאות כבדים באמצעות חבל הנכרך על גבי ציר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכננת · ראה עוד »

כנסיית בית פטרוס

השביל המוליך אל הכנסייה המודרנית הכנסייה מכיוון אחר חללה הפנימי של הכנסייה המודרנית, ובמרכזה החלון הגדול דרכו ניתן לראות את השרידים הארכאולוגיים הכנסייה המתומנת מהמאה ה-5 לפני שהכנסייה המודרנית הוקמה מעליה השרידים הארכאולוגים מתחת לכנסייה המודרנית כנסיית בית פטרוס היא כנסייה נוצרית קתולית בגן הלאומי כפר נחום שבצפון-מערב הכנרת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכנסיית בית פטרוס · ראה עוד »

כנסיית דומינוס פלוויט

מבט מערבה מתוך הכנסייה תבליטים בכיפת הכנסייה שרידי הנקרופוליס באתר כנסיית דומינוס פלוויט (לטינית Dominus Flevit - "האדון בכה") היא כנסייה קתולית-פרנציסקנית, השוכנת על הר הזיתים בירושלים, וצורתה כשל דמעה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכנסיית דומינוס פלוויט · ראה עוד »

כנסיית העלייה הרוסית

כנסיית העלייה הרוסית האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן כנסיית העלייה הרוסית (אל-מוסקוביה) היא כנסייה ומנזר על הר הזיתים בירושלים המשמרים את זכר עלייתו של ישו לשמים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכנסיית העלייה הרוסית · ראה עוד »

כנסיית הקבר

פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכנסיית הקבר · ראה עוד »

כנסיית הבשורה

מראה כללי של נצרת מכיוון צפון-מערב - במרכז נראית כנסיית הבשורה. משמאל לה המנזר הפרנציסקני וכנסיית יוסף הקדוש הניכרת במגדל הפעמונים שלה מרכז נצרת והכנסייה במרכזה. מבט מן האוויר כנסיית הבשורה (בלטינית: Basilica Annuntiationis; בערבית: كَنِيسَةُ أَلْبِشَارَة, כַּנִיסַתֻ אַלְבִּשַׁארַה; באיטלקית: Basilica dell'Annunciazione) היא בזיליקה השוכנת במרכזה של העיר נצרת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכנסיית הבשורה · ראה עוד »

כנסיית יוחנן בהרים

כנסיית יוחנן בהרים חדר הכמורה (Clergy) בכנסיית יוחנן בהרים אולם התפילה הקטן לנזירים בלבד, בכנסיית יוחנן בהרים מסדרון במנזר בכנסיית יוחנן בהרים כנסיית יוחנן בהרים היא כנסייה נוצרית קתולית השוכנת במעלה הגבעה בצפונה של שכונת עין כרם שבירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכנסיית יוחנן בהרים · ראה עוד »

כנסייה

קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכנסייה · ראה עוד »

כנופיית ליפתא

כנופיית ליפתא (בלשונם: "כת בני יהודה") הייתה התארגנות של ארבעה יהודים שביקשו לפוצץ את מסגדי הר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכנופיית ליפתא · ראה עוד »

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »

כפר סגנה

כפר סגנה (גם: כפר סגנא) הוא שמה של עיירה יהודית בשפלת יהודה אשר התקיימה בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ונזכרת בהקשרים שונים בספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכפר סגנה · ראה עוד »

כפר טבי

כפר טבי הוא שמה של עיירה יהודית מתקופת המשנה והתלמוד, בתחומי העיר לוד.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכפר טבי · ראה עוד »

כפר התימנים בשילוח

כפר התימנים, או בשם הנוסף כפר השילוח, היא שכונה יהודית בירושלים, בתוך שכונת בטן אלהווא אשר בסילואן, במקום אשר שימש את היהודים עולי תימן בירושלים בין סוף המאה ה-19 ועד למאורעות 1936–1939.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכפר התימנים בשילוח · ראה עוד »

כפרות

משפחה יהודית באירופה מבצעת את מנהג הכפרות. ליתוגרפיה, סוף המאה ה-19/ראשית המאה ה-20 כפרות הוא מנהג יהודי עתיק שנערך בערב יום הכיפורים (ובעת הצורך גם בעשרת ימי תשובה).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכפרות · ראה עוד »

כרמי צור

כַּרְמֵי צוּר הוא יישוב קהילתי והתנחלות בדרום-מערב גוש עציון, השוכן ממערב לכביש 60, במקטע בין צומת גוש עציון לחברון, בסמוך לעיר המקראית בית צור, על שמה הוא נקרא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכרמי צור · ראה עוד »

כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל

להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכרונולוגיה של אזור ארץ ישראל · ראה עוד »

כשרות

הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכשרות · ראה עוד »

כתובת עקרון

כתובת עקרון, נמצאת כיום במוזיאון ישראל כתובת עקרון היא כתובת פלשתית שנחשפה בשנת 1996, במהלך חפירות ארכאולוגיות, בתל מקנה, המזוהה עם עקרון המקראית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכתובת עקרון · ראה עוד »

כתובת הליודורוס

כתובת הליודורוס כפי שמוצגת במוזיאון ישראל כתובת הליודורוס (באנגלית: Heliodorus Stele) היא כתובת מלכותית חרוטה באבן, בשפה היוונית, אשר על פי התאריך הנקוב בה נכתבה בשנת 178 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכתובת הליודורוס · ראה עוד »

כל מקדש שביעי

"כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי" הוא פיוט עתיק שחיבר פייטן בשם משה, כפי שנרמז באקרוסטיכון, ויש ששיערו כי הוא רבי משה בן קלונימוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכל מקדש שביעי · ראה עוד »

כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה

כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה הוא כלל הלכתי האומר כי אסור לתלמיד להורות הלכה כאשר רבו נמצא באזור, משום שבכך הוא מראה שהוא שווה לרבו בחכמתו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה · ראה עוד »

כלאיים

איסור כִּלְאַיִם הוא איסור לערב יחדיו מינים שונים (ולעיתים מסוימים).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכלאיים · ראה עוד »

כלקיס (ממלכה קדומה)

כָלְקִיס (ביוונית: Χαλκὶς) הייתה ממלכה (אתנרכיה) קדומה בלבנון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכלקיס (ממלכה קדומה) · ראה עוד »

כלי נשק

מגוון כלי נשק: חרב, רובה צלפים, טנק, חץ וקשת. כלי נשק שהוסתרו בסליק בקיבוץ יגור. כלי נשק הוא כלי המשמש בעיקר בתגרות ובמלחמות בין בני אדם וכן לציד בעלי חיים ולהגנה מפניהם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכלי נשק · ראה עוד »

כלי נגינה במקרא

מצרי קדום איור מראשית המאה ה-20 של מנגנים בשלל כלי נגינה בסגנון ציור מצרי קדום, מתוך הערך: Music באנציקלופדיה לתנ"ך - '''Encyclopaedia Biblica''', 1903 נגני נבל מצרים, ציור מקבר רעמסס השלישי בתנ"ך מוזכרים כלי נגינה אחדים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכלי נגינה במקרא · ראה עוד »

כלי שרת

כְּלֵי שָׁרֵת היו הכלים בהם השתמשו במהלך הקרבת הקרבנות במשכן ובבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכלי שרת · ראה עוד »

כחל

מושב כחל שלוש שנים לאחר עלייתו לקרקע (1983) כָּחָל הוא מושב עובדים חקלאי-קהילתי בעל אופי חילוני, השייך לתנועת המושבים במועצה האזורית מבואות החרמון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכחל · ראה עוד »

כבש (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכבש (פירושונים) · ראה עוד »

כבוד הכהנים

כבוד הכהנים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות המחייבת את עם ישראל לכבד את שבט הכהנים שבתוכם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכבוד הכהנים · ראה עוד »

כביצה

כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכביצה · ראה עוד »

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכהן · ראה עוד »

כהן גדול

חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכהן גדול · ראה עוד »

כהנים זריזים הם

כהנים זריזים הם הוא כלל הלכתי על פיו הכהנים זהירים וזריזים לקיים את מצוותיהם, ואין לחשוש לעצלות ושכחה מצידם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכהנים זריזים הם · ראה עוד »

כהושעת אלים

כְּהוֹשַׁעְתָּ אֵלִים הוא פיוט הושענות הנאמר כחלק ממנהג ההושענות בחג הסוכות, לפי מנהגי אשכנז ואיטליה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכהושעת אלים · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכולל אברכים · ראה עוד »

כוח דהיתרא עדיף

כוח דְהֶתֵּירָא עדיף (בעברית: כוחו של ההיתר חזק יותר), בשימושו הרווח, הוא כינוי מושאל לגישה מקילה בפסיקת הלכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכוח דהיתרא עדיף · ראה עוד »

כיפת הסלע

כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכיפת הסלע · ראה עוד »

כיפת הירדן

כיפת הירדן הוא אחד המרכיבים אשר שימשו בהכנת קטורת הסמים אותה הקטירו הכהנים על מזבח הזהב בכל יום בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכיפת הירדן · ראה עוד »

כיפה (יהדות)

כיפות סרוגות כיפה היא פיסת בד או סריג, דקה ועגולה לרוב, שחובשים על ראשם גברים יהודים דתיים, מסיבות הלכתיות וכסימן זיהוי דתי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכיפה (יהדות) · ראה עוד »

כיור (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכיור (פירושונים) · ראה עוד »

כיור (כלי המקדש)

שחזור של הכיור בשחזור המשכן בתמנע. הכיור, איור משנת 1890. הכיור הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, ששימש את הכהנים לרחוץ במימיו את כפות ידיהם ורגליהם לפני הכניסה למקדש ותחילת העבודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכיור (כלי המקדש) · ראה עוד »

כיוון תנועה

מדינות בהן כיוון התנועה הוא בצד שמאל שלט באוסטרליה בדרך האוקיינוס הגדולה, מיקום אליו מגיעים תיירים רבים מרחבי העולם, אשר מזכיר לנהגים שהתנועה באוסטרליה מתנהלת בשמאל הדרך לוגו של יום ה-H בשוודיה, בו הוחלף כיוון התנועה בשוודיה משמאל לימין המונח כיוון תנועה מתייחס לחוקים הקובעים את כיוון נסיעתם של כלי רכב בדרכים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכיוון תנועה · ראה עוד »

כיכר ביאליק

בית ביאליק מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל. כיכר ביאליק היא כיכר בלב תל אביב, הנמצאת במפגש הרחובות ביאליק ואידלסון (צומת בצורת ר').

חָדָשׁ!!: בית המקדש וכיכר ביאליק · ראה עוד »

י"א בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וי"א בסיוון · ראה עוד »

י"ח באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וי"ח באייר · ראה עוד »

י"ב בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וי"ב בסיוון · ראה עוד »

י"ג מידות

שלש עשרה מידות של רחמים, הידועות בכינוי י"ג מידות, הן, לפי היהדות, מידותיו הרחומות שבהן מתאפיין ה'.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וי"ג מידות · ראה עוד »

י"ד בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ד בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וי"ד בניסן · ראה עוד »

י' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וי' בסיוון · ראה עוד »

י' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וי' בתשרי · ראה עוד »

ימי צום ואבל לאומי

ארבעה ימי צום ואבל לאומי נקבעו על ידי חז"ל בשל חורבן בית המקדש והיציאה לגלות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וימי צום ואבל לאומי · ראה עוד »

ימי בין המצרים

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וימי בין המצרים · ראה עוד »

יאסון מקירנה

יאסון מקירנה (ביוונית: Ἰάσων ὁ Κυρηναῖος) היה יהודי הלניסטי מהעיר קירנה בצפון אפריקה, שחי סביב שנת 100 לפנה"ס וכתב היסטוריה של תקופת החשמונאים עד הניצחון על ניקנור (175–161 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויאסון מקירנה · ראה עוד »

יעקב אגם

מזרקת אש ומים בכיכר צינה דיזנגוף תל אביב 2015 יעקב אגם (גיבשטיין; נולד ב-11 במאי 1928) הוא אמן ישראלי שזכה להכרה בינלאומית כאחד ממייסדי זרם האמנות הקינטית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויעקב אגם · ראה עוד »

יעקב הצדיק

יעקב בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית יעקב בר יוסף (נפטר בשנת 62), המכונה בקרב נוצרים יעקב הצדיק (ביוונית: Iάκωβος); יעקב ירושלים, וכן Ἰάκωβος ὁ ἀδελφὸς τοῦ κυρίου(יעקב אחי האדון), היה, על פי המסופר בבשורה על-פי מתי ובבשורה על-פי מרקוס, אחיו של ישו ובנו של יוסף בעלה של מרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויעקב הצדיק · ראה עוד »

יעקב יצחק הורוביץ

רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מכונה החוזה מלובלין (אצל חסידי פולין: הרבי מלובלין) (תק"ה, 1745 – ט' באב תקע"ה, 15 באוגוסט 1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויעקב יצחק הורוביץ · ראה עוד »

יעקב יהודה

תערוכה העולמית של ניו יורק ב-1939, שבו הוצג דגם המקדש. האנדרטה לשבעה עולי הגרדום שתכנן יהודה, בבית הקברות העתיק בצפת. הרב יעקב יהודה (1901 – 9 באוקטובר 1986) היה אדריכל ישראלי, חוקר המקדש ובונה דגם בית המקדש שהוצג בתערוכה העולמית של ניו יורק ב-1939.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויעקב יהודה · ראה עוד »

יעלה ויבוא

תפילת יעלה ויבוא היא תוספת לברכת המזון ולתפילת העמידה שנאמרת בחגים ובראשי חודשים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויעלה ויבוא · ראה עוד »

יפעת בצלאל

יפעת בצלאל (נולדה ב-1975) היא אמנית ישראלית, זוכת פרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר לשנת 2016.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויפעת בצלאל · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויפו · ראה עוד »

יצחק אברבנאל

ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויצחק אברבנאל · ראה עוד »

יצחק פנחס גולדווסר

הרב יצחק פנחס גולדווסר (נולד ב-1946) הוא משגיח בישיבת אור ישראל בפתח תקווה ומחבר ספרי מוסר ומחשבה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויצחק פנחס גולדווסר · ראה עוד »

יצחק דבירה

יצחק (צחי) דבירה (נולד ב-21 בנובמבר 1972, ט"ו בכסלו ה'תשל"ג) הוא ארכאולוג ישראלי, אשר יחד עם ד"ר גבריאל ברקאי יזם את פרויקט סינון עפר הר הבית, הפועל מאז שנת 2004.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויצחק דבירה · ראה עוד »

ירמיהו

ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וירמיהו · ראה עוד »

ירבעם בן נבט

עגלי זהב. איור משנת 1372.יָרָבְעָם בֶּן נְבָט הוא דמות מקראית, איש שבט אפרים ומלכה הראשון של ממלכת ישראל לאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וירבעם בן נבט · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וירושלים · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית ראשון

עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וירושלים בתקופת בית ראשון · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית שני

מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »

ירושלים בתקופה הביזנטית

בתקופה הביזנטית, בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637, הייתה ירושלים נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וירושלים בתקופה הביזנטית · ראה עוד »

ירושלים בהלכה

אזורי הקדושה השונים בהר הבית, לפי השיטה המרכזית הממקמת את קודש הקדשים במקום כיפת הסלע. עיר העתיקה בהלכה ישנם דינים מיוחדים לעיר ירושלים, הנובעים מקדושתה ומהמצוות הרבות שיש לקיים דווקא בה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וירושלים בהלכה · ראה עוד »

ישראל (הלכה)

ישראל הוא אחד משלושה מעמדות בעם ישראל על פי ההלכה: כהן, לוי, וישראל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישראל (הלכה) · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישראל אריאל

הרב ישראל אריאל (שטיגליץ) (נולד בל' באב ה'תרצ"ט, 15 באוגוסט 1939) הוא מייסד וראש מכון המקדש וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישראל אריאל · ראה עוד »

ישראל קליי

שלמה זלמן (גוטהולד) סלומון ונפתלי פרנקפורטר הרב ישראל (אדוארד) קליי (בגרמנית: Eduard Israel Kley; 10 ביוני 1789 - 4 באוקטובר 1867) היה מחלוצי הזרם הרפורמי ביהדות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישראל קליי · ראה עוד »

ישראל רוקח (נדבן)

ישראל רוקח (ט' באב תר"א, 1841 – י"ט באב תרצ"ג, 11 באוגוסט 1933) היה תעשיין ונדבן יהודי אורתודוקסי בליטא ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישראל רוקח (נדבן) · ראה עוד »

ישראל המשוחררת

מדליית שחרור דור ב נחושת קופסת שי בנק לאומי המדליה ישראל המשוחררת מכונה גם "מדליית שחרור" היא המדליה הרשמית הראשונה שנטבעה במדינת ישראל בשנת 1958.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישראל המשוחררת · ראה עוד »

ישראל כהן (עיתונאי)

ישראל אברהם כהן (נולד בי"ב באדר ה'תשמ"ב, 7 במרץ 1982) הוא עיתונאי חרדי ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישראל כהן (עיתונאי) · ראה עוד »

ישראל יצחק בזנסון

הרב בזנסון סמוך לקבר רבי נחמן מברסלב הרב ישראל יצחק בזנסון (נולד 27 בדצמבר 1944) הוא מרבני ברסלב ורב קהילת "שיר חדש" השוכנת בשדרת הר ציון בתל אביב, ובדרומה של העיר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישראל יצחק בזנסון · ראה עוד »

יששכר איש כפר ברקאי

יששכר איש כפר ברקאי היה כהן גדול בבית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויששכר איש כפר ברקאי · ראה עוד »

יששכר גואלמן

הרב יששכר גואלמן (נולד בה'תש"ג, 1943) הוא ממייסדי מכון מרחבים ומחבר תורני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויששכר גואלמן · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישו · ראה עוד »

ישו בין המורים

"ישו בין המורים" (1303-1305) פרסקו מאת ג'וטו בקפלת סקרובני. ישו בין המורים או מציאת ישו הנער בבית המקדש (בלטינית: Jesus in templo sedentem in medio doctorum) הוא אירוע מחיי ישו הצעיר כפי שסופר ב"ברית החדשה".

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישו בין המורים · ראה עוד »

ישו הילד

ישו הילד (משמאל) עם יוחנן המטביל, ציור מאת ברטולומה אסטבן מוריו (Murillo), בראשית המאה ה-17 פייר מיניאר, '''הבתולה עם הענבים''': ישו ואמו מריה ישו הילד מפראג ישו הילד הוא סוג פולחן נוצרי, הנפוץ בעיקר בנצרות הקתולית ומתבסס על קידוש תקופת הילדות של ישו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישו הילד · ראה עוד »

ישוע בן חנניה

ישוע בן חנניה (בתרגומים אחדים ישוע בן חנן) נזכר אצל ההיסטוריון הקדום יוסף בן מתתיהו כנביא שפעל במאה ה-1 לספירה, בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישוע בן חנניה · ראה עוד »

ישיבת עטרת ירושלים

הכניסה ל"בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים" ישיבת עטרת ירושלים (בעבר ישיבת עטרת כהנים ורבים ממשיכים להשתמש בשם זה) היא ישיבה גבוהה בראשות הרב אבישי צרויה והרב אביב צוברי, ובנשיאות הרב שלמה אבינר הממוקמת ברחוב הגיא שברובע המוסלמי בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישיבת עטרת ירושלים · ראה עוד »

ישיבת תורת חיים

לוח המאזכר את מקימי המבנה הפוגרום בבית המדרש - פרעות תר"פ ישיבת תורת חיים הייתה ישיבה בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישיבת תורת חיים · ראה עוד »

ישיבת חכמי לובלין

בניין ישיבת חכמי לובלין 2010 שער ישיבת חכמי לובלין 2010 רבי מאיר שפירא ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי).

חָדָשׁ!!: בית המקדש וישיבת חכמי לובלין · ראה עוד »

יתושים

ימשוש מהמין ''Chironomus plumosus'' ריסוס של חומרי הדברה נגד יתושים בברזיל. ארוכי-מחוש או יתושים (שם מדעי: Nematocera) היא תת-סדרה של זבובאים, המהווה קבוצה פאראפילטית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויתושים · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יחזקאל

282x282 פיקסלים יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא) היה נביא בסוף תקופת בית ראשון ולאחר חורבן בית ראשון והיה פעיל בבבל.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויחזקאל · ראה עוד »

יחזקאל בראון

יחזקאל בּרַאוּן (18 בינואר 1922 – 26 באוגוסט 2014) היה מלחין ישראלי, פרופסור מן המניין בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה של אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויחזקאל בראון · ראה עוד »

יחיאל מיכל טוקצינסקי

הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (נכתב ונהגה לעיתים טיקוצ'ינסקי; ט"ו בטבת ה'תרל"ב, 27 בדצמבר 1871 – ח' בניסן ה'תשט"ו, 31 במרץ 1955) היה ראש ומנהל ישיבת "עץ חיים", אבי ה"לוח לארץ ישראל" ומחברם של ספרים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויחיאל מיכל טוקצינסקי · ראה עוד »

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »

יב

מוזיאון אסואן באי יב והנילומטר למטה משמאל הנילומטר במקדש סטיס מלון באי תצפית לעבר דרום האי גדת האי המערבית יֵב (מקופטית: Ⲓⲏⲃ או Ⲉⲓⲏⲃ; בערבית: إلفنتين, אִלְפַנְתִין, מיוונית: Ἐλεφαντίνη, אֱלֶפַנְטִינֵה - אי הפילים) הוא אי בנהר הנילוס באזור אסואן בדרומה של מצרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויב · ראה עוד »

יבנה

יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויבנה · ראה עוד »

יגאל בן-נון

יגאל בן-נון (נולד ב-1950) הוא היסטוריון, חוקר מקרא, פעיל חברתי ואמן רב-תחומי ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויגאל בן-נון · ראה עוד »

יגאל ידין

יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויגאל ידין · ראה עוד »

יה ריבון עלם

"יָהּ רִבּוֹן עָלַם" הוא פיוט שחיבר רבי ישראל נג'ארה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויה ריבון עלם · ראה עוד »

יהלום

יהלום הוא מינרל קשה העשוי מפחמן נקי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהלום · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהדות · ראה עוד »

יהדות מצרים

יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר נוסדה על ידי פליטים מארץ ישראל, שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהדות מצרים · ראה עוד »

יהדות אלכסנדריה

בית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה), באלכסנדריה קהילת יהדות אלכסנדריה התחילה להתקיים, עם היווסדות העיר אלכסנדריה במצרים העתיקה על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 332 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהדות אלכסנדריה · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית בתל אביב

יהדות אורתודוקסית בתל אביב קיימת מסמוך להקמת העיר, בניסן ה'תרס"ט, (1909).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהדות אורתודוקסית בתל אביב · ראה עוד »

יהדות רפורמית

היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהדות רפורמית · ראה עוד »

יהדות רומא

שבויי מלחמה יהודים מן המרד הגדול יהדות רומא היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם וקיימת כמעט אלפיים ומאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהדות רומא · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהדות ג'רבה

יהדות האי ג'רבה, שלחופי דרום תוניסיה, נחשבת לאחת מן הקהילות היהודיות העתיקות בעולם, יש המייחסים אותה לתקופת בית ראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהדות ג'רבה · ראה עוד »

יהדות הלניסטית

היהדות ההלניסטית הייתה חלק מיהדות התקופה ההלניסטית והאימפריה הרומית, שאנשיה שאפו לקיים ערכים ומסורות יהודיים בתוך המסגרת של החברה והתרבות ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהדות הלניסטית · ראה עוד »

יהואש (מלך יהודה)

יְהוֹאָשׁ (או יוֹאָשׁ) הוא דמות מקראית, מלך על ממלכת יהודה בשנים 836 עד 797 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהואש (מלך יהודה) · ראה עוד »

יהושע אפרון

יהושע אֶפְרוֹן (1919 – 13 במאי 2011) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, חוקר תקופת בית שני בעידן החשמונאים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהושע אפרון · ראה עוד »

יהושע בן יהוצדק

יְהוֹשֻׁעַ (יֵשׁוּעַ) בֶּן יְהוֹצָדָק היה כהן גדול, ממייסדי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהושע בן יהוצדק · ראה עוד »

יהודה (חבל ארץ)

נחל פרת מדבר יהודה חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודה (חבל ארץ) · ראה עוד »

יהודה איש קריות

יהודה איש קריות נושק לישו ומסגירו, ציור מהמאה השלוש עשרה יהודה איש קריות הוא אחד משנים-עשר השליחים המוזכרים בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודה איש קריות · ראה עוד »

יהודה קרויזר

הרב יהודה קרויזר (נולד ב-22 במאי 1955) הוא רב היישוב מצפה יריחו וראש ישיבת הרעיון היהודי, שהוקמה על ידי הרב מאיר כהנא, שהוא מזדהה עם משנתו ומקדם אותה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודה קרויזר · ראה עוד »

יהודה גלאנץ

יהודה חוליו גלאנץ (נולד ב-19 במרץ 1958, בבואנוס איירס שבארגנטינה) הוא מוזיקאי, מלחין, זמר, פזמונאי ומפיק מוזיקלי ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודה גלאנץ · ראה עוד »

יהודה גליק

יהודה גליק בעת הדרכה בהר הבית, 2014 יהודה יהושע גליק (נולד ב־20 בנובמבר 1965, כ"ה בחשוון ה'תשכ"ו) הוא פוליטיקאי ישראלי אשר כיהן כחבר הכנסת ב מטעם הליכוד וידוע בשל מאבקו נגד הגבלת כניסת יהודים להר הבית.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודה גליק · ראה עוד »

יהודה המשתחררת

יהודה המשתחררת הוא עיצוב ציוני שנוצר כניגוד למטבע הרומי יהודה השבויה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודה המשתחררת · ראה עוד »

יהודה המכבי

יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודה המכבי · ראה עוד »

יהודה ושומרון

יהודה ושומרון האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודה ושומרון · ראה עוד »

יהודי האיגבו

טקסט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודי האיגבו · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודים · ראה עוד »

יהודים בימי הביניים

ימי הביניים היא תקופה במהלך ההיסטוריה של אירופה, בין העת העתיקה לבין הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה, והיהודים באירופה הושפעו רבות ממאורעות התקופה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודים בימי הביניים · ראה עוד »

יהודים-נוצרים

"כנסת הַמּוּלִים", פסיפס בכנסיית סנטה סבינה. יהודים נוצרים או יהדות נוצרית הם מונחים שנטבעו במחקר ההיסטורי לתיאור הכיתות הנוצריות העתיקות שהתקיימו במאות הראשונות לספירה, ושילבו אמונה בישו עם מחויבות לשמירת התורה, בטרם השלמת הפילוג היהודי-נוצרי והתעצבותה של הנצרות כדת השוללת את קיום המצוות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהודים-נוצרים · ראה עוד »

יהוה

יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהוה · ראה עוד »

יהוכל בן שלמיהו

יְהוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָהוּ בן שבי (גם יְהוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָה, יוּכַל בֶּן-שֶׁלֶמְיָהוּ) היה שר בממלכת יהודה אשר פעל בירושלים סמוך לחורבן בית המקדש הראשון (587 לפנה"ס), בשירות צדקיהו, המלך האחרון של יהודה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהוכל בן שלמיהו · ראה עוד »

יהוידע הכהן

יְהוֹיָדָע היה דמות מקראית, כהן גדול ואמרכל בתקופת המלכים, שמוזכר בעיקר בעניין המלכתו של יואש מלך יהודה והריגתה של עתליה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהוידע הכהן · ראה עוד »

יהויכין

יְהוֹיָכִין (גם כָּנְיָהוּ, יְכָנְיָה, יוֹיָכִין) היה מלך יהודה שכיהן כמלך ממלכת יהודה למשך שלושה חודשים בשנת 597 לפנה"ס כאשר היה בן 18.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויהויכין · ראה עוד »

יואש (מלך ישראל)

יוֹאָשׁ (במקרא גם יְהוֹאָשׁ) היה מלך ישראל ולפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 800 עד 784 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויואש (מלך ישראל) · ראה עוד »

יואל בן נון

הרב ד"ר יואל בן נון (נולד ב-9 במאי 1946, ח' באייר תש"ו) הוא רב ציוני דתי, ממייסדי ישיבת הר עציון, דוקטור למחשבת ישראל ומרצה לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויואל בן נון · ראה עוד »

יואכים מפיורה

פרסקו של יואכים מפיורה שנעשה ב-1573 בקתדרלת סנטה סוורינה שבקלבריה יואכים מפיוֹרֶה (לעיתים יואכים איש פיורה; באיטלקית: Gioacchino da Fiore, בלטינית: Ioachim Florensis; 1135 - 30 במרץ 1202) היה תאולוג ומיסטיקן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויואכים מפיורה · ראה עוד »

יום ראשון של הדקלים

כניסתו של ישו לירושלים, פסיפס מ-1150 בכנסייה בפלרמו תהלוכת יום ראשון של הדקלים בירושלים (2011). התהלוכה יוצאת מבית פגי ומסתיימת בכנסיית סנטה אנה. בתמונה נראית התהלוכה ליד גת שמנים. יום ראשון של הדקלים או יום ראשון של כפות התמרים (בלטינית: dominica palmarum) הוא חג נוצרי החל ביום ראשון שלפני הפסחא.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויום ראשון של הדקלים · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויום טוב · ראה עוד »

יום טוב ראשון של סוכות

ממוזער יום טוב ראשון של סוכות חל בט"ו בתשרי והוא היום הראשון לשבעת ימי חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויום טוב ראשון של סוכות · ראה עוד »

יום טוב שני של גלויות

יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »

יום זיכרון לאומי

יום זיכרון לאומי הוא יום שבו מועלה זכרם של קורבנות אירוע דרמטי בתולדות הלאום או המדינה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויום זיכרון לאומי · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויום הכיפורים · ראה עוד »

יום הכיפורים בבית המקדש

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויום הכיפורים בבית המקדש · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן הלר

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »

יונתן רושפלד

יונתן רושפלד (נולד ב-10 בינואר 1969) הוא שף, מסעדן וכותב ספרי בישול ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויונתן רושפלד · ראה עוד »

יונה (סוג)

Columba torringtoni יוני ענק Columba leuconota יונה (שם מדעי: Columba) היא סוג של עוף ממשפחת היוניים ובתוכו מספר מינים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויונה (סוג) · ראה עוד »

יוסף משאש

רבי יוסף משאש בביתו במקנס הרב יוסף מְשָׂאשׂ (י"ב בסיוון ה'תרנ"ב, 7 ביוני 1892 – ב' בשבט ה'תשל"ד, 25 בינואר 1974) היה רבה של תלמסאן שבאלג'יריה, דיין במקנס ואב בית הדין הרבני לערעורים במרוקו, ורבה הספרדי של חיפה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוסף משאש · ראה עוד »

יוסף משיתא

יוסף משיתא היה יהודי המוזכר במדרש בראשית רבה כמי שמסר את המנורה לידי "שונאים" ולאחר מכן חזר בתשובה ומסר את נפשו.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוסף משיתא · ראה עוד »

יוסף מטראני

רבי יוסף מטראני (1568, כ"ו בתשרי ה'שכ"ט – 1639, י"ד בתמוז ה'שצ"ט), המכונה המהרי"ט, המוהרי"ט או המהרימ"ט (כדי להבדילו מהמהרי"ט ר' יוסף טאיטאצאק), היה מגדולי וחשובי הפוסקים, בנו של ר' משה מטראני, המבי"ט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוסף מטראני · ראה עוד »

יוסף עופר (חוקר תנ"ך)

יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · ראה עוד »

יוסף פטריך

יוסף פטריך (נולד ב-11 במאי 1947) הוא ארכאולוג ישראלי, מומחה בתקופה הקלאסית, הנבטים, ארכאולוגיה נוצרית ובעיקר בתחומי המנזרים וכנסיות, עיור רומי-ביזנטי, הר הבית ובית המקדש בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוסף פטריך · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוסף ברסקי

יוסף בַּרסקי (ברוסית: Йосеф Барски; 1876 – 5 ביוני 1943) היה מראשוני האדריכלים הציונים בארץ ישראל וממניחי היסודות של הסגנון הארץ ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוסף ברסקי · ראה עוד »

יוסי בן יועזר

יוסי בן יועזר איש צרדה (או יוסף בן יועזר) היה כהן מהעיר צרדה שבשומרון, ונשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוסי בן יועזר · ראה עוד »

יופי

כדור הארץ במבט מהחלל נחשב אחד מכוכבי הלכת היפים (התצלום הוא The Blue Marble) הטווס נחשב אחד מהעופות היפים בשל זנבו המפואר והצבע הכחול העז של גופו קתדרלת נוטרדאם דה פארי בסגנון גותי קורן (Rayonnant) יופי הוא תכונה של אובייקט (כולל עצמים חיים) או מבנה מסוים: חזותי, קולי, מילולי או רעיוני, שבשל תצורתו וארגונו גורם לאדם לחוויה של נעימות ומשיכה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויופי · ראה עוד »

יורם שפטל

יורם שֶפְטֶל (נולד ב-15 בינואר 1949; י"ד בטבת ה'תש"ט, בתל אביב) הוא עורך דין, שדרן רדיו ופובליציסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויורם שפטל · ראה עוד »

יוליאנוס הכופר

עמוד יוליאנוס באנקרה יוליאנוס ואשתו הלנה. תבליט מתאריך לא ידוע מטבע סולידוס של יוליאנוס. בצד אחד דיוקנו של הקיסר ובצד השני חייל רומאי אוחז בשבוי ביד אחת ובפרס על ניצחון ביד השנייה. מטבע של יוליאנוס יוליאנוס ליד חומות קטסיפון, הבירה של האימפריה הסאסאנית. מיניאטורה מימי הביניים הקדוש הנוצרי סנט מרקוריוס הורג את יוליאנוס חייל רומאי, ככל הנראה יוליאנוס שוכב לרגליו של שאפור השני, קיסר האימפריה הסאסאנית. פרט מתבליט באתר טאק בוסתאן תבליט אבן סאסאני מהאתר המלכותי טאק בוסתאן. שאפור השני מכתיר את אחיו ארדשיר השני בטבעת המלוכה לידם עומד האל אהורה מאזדה. לרגליהם חייל רומאי, ככל הנראה הקיסר הרומאי יוליאנוס פלאוויוס קלאודיוס יוליאנוס (בלטינית: Flavius Claudius Iulianus), המכונה יוליאנוס הכופר (בלטינית: Iulianus Apostata; 331 או 332 – 26 ביוני 363) היה קיסר רומא בין השנים 361 ל-363.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוליאנוס הכופר · ראה עוד »

יוליה אוגוסטי פיליאה

יוליה אוגוסטי פיליאה (בלטינית: Iulia Augusti Filia, 'יוליה בת-אוגוסטוס', אוקטובר 39 לפנה"ס - 14) הייתה אצילה מן השושלת היוליו-קלאודית ובתו של הקיסר אוגוסטוס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוליה אוגוסטי פיליאה · ראה עוד »

יוחנן מגוש חלב

שרידי בית כנסת עתיק בגוש חלב, עירו של יוחנן יוחנן מגוש חלב (שמו המלא: יוחנן בן לוי) היה ממנהיגי המרד הגדול ברומאים, במאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוחנן מגוש חלב · ראה עוד »

יוחנן סופר

הרב יוחנן סופר (י"ג בטבת תרפ"ד; 21 בדצמבר 1923 - י"ג באדר א' תשע"ו, 22 בפברואר 2016) היה האדמו"ר מערלוי, דור חמישי לחת"ם סופר.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוחנן סופר · ראה עוד »

יוחנן בן פינחס

יוחנן בן פינחס היה ממונה על לשכת החותמות הנפקת אישורי התשלומים של מנחות ונסכים בבית המקדש והיה מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוחנן בן פינחס · ראה עוד »

יוחנן הורקנוס הראשון

שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

יוהאן יאקוב שודט

יוהאן יאקוב שוּדט (בגרמנית: Johann Jacob Schudt; תאריך ושנת לידה משוערים: 14 בינואר 1664, פרנקפורט - 14 בפברואר 1772 (לפי ההשערה בגיל 108), שם) היה סופר אנטישמי גרמני, הוגה דעות נוצרי, חוקר המזרח ותולדות היהודים, ומנהל הגימנסיה בפרנקפורט.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויוהאן יאקוב שודט · ראה עוד »

יכין ובועז

יכין ובועז בחזית בית המקדש יָכִין ובֹעַז הם שמות שני עמודי הנחושת שלפי המקרא הקים שלמה המלך בפתח בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויכין ובועז · ראה עוד »

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויין · ראה עוד »

יין בארץ ישראל

ביקבוק יין בזכרון יעקב, 1952 היין היווה חלק משמעותי במסגרת החקלאות במהלך ההיסטוריה של '''ארץ ישראל'''.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ויין בארץ ישראל · ראה עוד »

24 (מספר)

24 (במילים בלשון זכר: עשרים וארבעה; בלשון נקבה: עשרים וארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 23 והבא לפני 25.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו24 (מספר) · ראה עוד »

30

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו30 · ראה עוד »

59–50 לפנה"ס

העולם בשנת 50 לפנה"ס שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 59–50 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו59–50 לפנה"ס · ראה עוד »

7 (מספר)

שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו7 (מספר) · ראה עוד »

70

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית המקדש ו70 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

בית-המקדש, ביהמ"ק.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_המקדש