תוכן עניינים
136 יחסים: מאיר מקס בינט, מאיר כהן (חייל צה"ל), מאיה קופשטיין, מערב ירושלים, מעוז עזריהו, מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג, מרדכי פרידמן, מרדכי כפרי, מתנדבי היישוב בחיל החפרים, מחלקת הל"ה, מכבי מוצרי-מני, מירון אלתגר, מיכאל שטיגליץ, אנצו סרני, אנדרטאות מלחמת ששת הימים בירושלים, אנדרטת מתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה, אנדרטת מגיני הרובע היהודי במלחמת השחרור, אנדרטת הצוללת אח"י דקר, אסף שמחוני, אסון בית המכס העליון, אפרים יצחקיאן, ארינפורה, אשר חירם, אלי אברם, אלי כהן (מרגל), אליעזר גרינבוים, אליהו חכים, אליהו בית-צורי, אבי לניר, אדם צין, אהרן רמז, אהרן זאב אשכולי, אהרן גרושקביץ, אורי מימון, אורי לבוביץ, אית"ן, איתן נאוה, נעדר (צבא), נעדרי מלחמת העצמאות, נעדרי מלחמת יום הכיפורים, נעדרי טנק אלתגר, נצר אחרון, נח לוין-אפשטיין, נידוני קהיר, סימן-טוב גנה, עמנואל מורנו, עמנואל לוי, ענר שפירא, עובד לדיז'ינסקי, עודד אמיר, ... להרחיב מדד (86 יותר) »
מאיר מקס בינט
אנדרטה למאיר מקס בינט בכפר חסידים מאיר (מקס) בינט (27 ביוני 1917 – 21 בדצמבר 1954) היה איש מודיעין ישראלי שפעל ונתפס במצרים בעקבות נפילת רשת החבלה ב"עסק הביש".
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ומאיר מקס בינט
מאיר כהן (חייל צה"ל)
מאיר כהן (11 בינואר 1947 – 5 ביוני 1967) היה חייל צה"ל שעוטר בעיטור העוז על פעולתו ברצועת עזה ביום הראשון של מלחמת ששת הימים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ומאיר כהן (חייל צה"ל)
מאיה קופשטיין
מאיה קופשטיין (2 ביולי 1975 – 22 בינואר 1995) הייתה חיילת בצה"ל, שנהרגה ב.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ומאיה קופשטיין
מערב ירושלים
מפת ירושלים וגבולותיה מאז 1949 מפגש בין שוטרים ישראלים לליגיונר ירדני על "הקו העירוני" בירושלים. 1950 לערך המונח מערב ירושלים (או ירושלים המערבית, ובפי ירושלמים: "העיר המערבית") מתייחס לחלקה של העיר ירושלים אשר נותר בשליטה ישראלית בעקבות מלחמת העצמאות, להבדיל ממזרח ירושלים שהוא שטח העיר שבין 1948 לבין 1967 היה בשליטת ממלכת ירדן.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ומערב ירושלים
מעוז עזריהו
מעוז עזריהו (נולד בספטמבר 1955) הוא גאוגרף תרבותי, פרופסור מן המניין בחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, מכהן כראש מוסד הרצל לחקר הציונות.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ומעוז עזריהו
מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג
אבשלום פיינברג פרשת מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג מקיפה את הניסיונות לזהות את מקום הירצחו של חבר ניל"י, אבשלום פיינברג, בהיתקלות עם בדואים כשהיה בשליחות ניל"י, את מציאת עצמותיו על ידי רב-סרן שלמה בן אלקנה, ואת הבאתו לקבר ישראל בטקס צבאי ממלכתי בחלקת עולי הגרדום שבבית הקברות הצבאי בהר הרצל, מקום אליו הועברו מאוחר יותר גם שרידי גופתו של יוסף לישנסקי.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ומציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג
מרדכי פרידמן
מרדכי (מורדי) פרידמן (כ' באדר ב' תרצ"ח, 23 במרץ 1938 – כ"ז באייר תשכ"ז, 6 ביוני 1967) היה קצין בצה"ל, שזכה בצל"ש הרמטכ"ל ובעיטור הגבורה על פועלו במלחמת ששת הימים, בקרב על ירושלים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ומרדכי פרידמן
מרדכי כפרי
אנדרטה של מרדכי כפרי בנהלל לנופלים במערכות ישראל יקנעם אנדרטה של מרדכי כפרי לנופלים במערכות ישראל בגבעתיים פסל בורוכוב בחזית מבנה המועדון במשמר הנגב מרדכי כפרי (12 במרץ 1920 – 17 באוקטובר 2001) היה פַּסָּל ישראלי בולט.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ומרדכי כפרי
מתנדבי היישוב בחיל החפרים
מתנדבי היישוב בחיל החפרים או פלוגות חפרים היו מתנדבים ארץ-ישראלים שהתגייסו לחיל החפרים של הצבא הבריטי החל מספטמבר 1939.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ומתנדבי היישוב בחיל החפרים
מחלקת הל"ה
מחלקת הל"ה (נקראת גם שיירת הל"ה או בפשטות הל"ה; כונתה מחלקת ההר על ידי חיים גורי, בשירו "הנה מוטלות גופותינו"), הייתה מחלקה מקובצת של 40 לוחמים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ומחלקת הל"ה
מכבי מוצרי-מני
מכבי מוצרי-מני (10 באפריל 1914 – 23 באפריל 1948) היה בכיר ב"הגנה" ובפלמ"ח, שליח ההגנה לאירופה וממעצבי תפיסת הביטחון בתקופת היישוב.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ומכבי מוצרי-מני
מירון אלתגר
מירון אלתגר (21 באוגוסט 1951 – 6 באוקטובר 1973) היה קצין צה"ל בדרגת סרן, אשר נהרג במלחמת יום הכיפורים ועוטר בצל"ש הרמטכ"ל.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ומירון אלתגר
מיכאל שטיגליץ
מיכאל שטיגליץ (7 בספטמבר 1948 – 20 בנובמבר 1996) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ומיכאל שטיגליץ
אנצו סרני
מצבה מעל הקבר הריק לזכרו של אנצו סרני ביד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה בהר הרצל שלט הנצחה לאנצו סרני ברחוב על שמו בפתח תקווה בקיבוץ גשר אֶנְצוֹ חַיִּים סֶרֶנִי (באיטלקית: Enzo Sereni; 17 באפריל 1905, י"ב בניסן תרס"ה – 18 בנובמבר 1944) היה סופר, פעיל ציוני ובין צנחני היישוב - צנחנים יהודים שצנחו באירופה במלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואנצו סרני
אנדרטאות מלחמת ששת הימים בירושלים
אנדרטת גדוד 66 בגבעת התחמושת סמוך לאחר חנוכתה, מאי 1968. למטה: הגלעד הזמני שהוקם במקום בו ניצבת האנדרטה הגלעד הזמני הספונטני לחיילים שנהרגו בגבעת התחמושת על הגבעה החשופה 1967 עשרים ושתיים אנדרטאות הוקמו בירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואנדרטאות מלחמת ששת הימים בירושלים
אנדרטת מתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה
אנדרטת מתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה היא אתר ההנצחה המרכזי לזכר מתנדבי היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי שהתנדבו לשרת בצבא הבריטי, וחלקם לחמו במסגרת הבריגדה היהודית (החי"ל), נפלו בחוץ לארץ ולא נקברו בארץ.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואנדרטת מתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה
אנדרטת מגיני הרובע היהודי במלחמת השחרור
אנדרטת מגיני הרובע היהודי במלחמת השחרור היא אתר זיכרון לזכר 75 חללי צה"ל שנפלו במלחמת העצמאות בתש"ח (1948), בהגנה על הרובע היהודי בירושלים ובמקומות אחרים ושנטמנו, באתר זמני ברובע היהודי, בהר הזיתים ובבית הערבה שנשארו בסיום המלחמה בשליטת הירדנים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואנדרטת מגיני הרובע היהודי במלחמת השחרור
אנדרטת הצוללת אח"י דקר
האנדרטה המרכזית לזכר הצוללת אח"י דקר היא אתר הזיכרון המרכזי לזכר 69 חללי הצוללת אח"י דקר שאבדה בים התיכון ביום כ"ד בטבת תשכ"ח, 25 בינואר 1968, ושרידיה נמצאו ביום 28 במאי 1999.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואנדרטת הצוללת אח"י דקר
אסף שמחוני
אסף שמחוני (6 באוקטובר 1922 – 6 בנובמבר 1956) היה אלוף בצה"ל.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואסף שמחוני
אסון בית המכס העליון
המבנה המרכזי במתחם בית המכס העליון אסון בית המכס העליון היה פיצוץ בונקר תחמושת סמוך לבית המכס העליון שברמת הגולן ב-15 ביוני 1967 (ז' בסיוון ה'תשכ"ז).
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואסון בית המכס העליון
אפרים יצחקיאן
אפרים יצחקיאן (1948 – 9 ביוני 1967) היה חייל צה"ל שנהרג במלחמת ששת הימים בקרב תל פאחר בעת חילוץ חבריו, על פעולתו זו הוא עוטר בעיטור העוז.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואפרים יצחקיאן
ארינפורה
האנדרטה לזכר חללי האונייה ארינפורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל אנדרטה בקיבוץ דגניה א' לחבר הקיבוץ שמואל (מוליא) תנפילוב שנספה בארינפורה ארינפורה (באנגלית: Erinpura) הייתה אוניית נוסעים ומטען בריטית שהטביעו מטוסי חיל האוויר הגרמני ב-1 במאי 1943, במלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וארינפורה
אשר חירם
אשר חירָם (ז'יגמונד קֶרֶקֶש; בהונגרית: Kerekes Zsigmond; 17 בדצמבר 1897, בודפשט – 26 בנובמבר 1973, א' בכסלו תשל"ד, ירושלים) היה אדריכל ומהנדס ישראלי ממוצא הונגרי.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואשר חירם
אלי אברם
אליהו (אלי) אברם (28 במרץ 1963 – 26 באוגוסט 1992) היה קצין ביחידה למלחמה בטרור של הימ"מ ומייסדה של יחידת המסתערבים של משמר הגבול ביהודה ושומרון (ימ"ס).
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואלי אברם
אלי כהן (מרגל)
אליהו (אלי) כהן (6 בדצמבר 1924, ט' בכסלו ה'תרפ"ה – 18 במאי 1965, ט"ז באייר ה'תשכ"ה) היה מרגל ישראלי שפעל בסוריה וכונה "האיש שלנו בדמשק".
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואלי כהן (מרגל)
אליעזר גרינבוים
אליעזר (אצ'ה) גרינבוים או לאון ברז'ה (27 בנובמבר 1908, ורשה – 22 במאי 1948, רמת רחל) היה פעיל קומוניסטי מוורשה, ששימש כמנהיג אסירים במחנות ריכוז בצרפת וכקאפו במחנה בירקנאו.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואליעזר גרינבוים
אליהו חכים
אליהו חכים ואליהו בית צורי בתמונה ממשפטם מכתבו האחרון של אליהו חכים, נכתב בבית הכלא בקהיר, מוצג במוזיאון הלח"י אֵלִיָּהוּ חַכִּים (2 בינואר 1925 – 22 במרץ 1945), היה לוחם לח"י ולוחם בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואליהו חכים
אליהו בית-צורי
אֵלִיָּהוּ בֵּית־צוּרִי (10 בפברואר 1922 – 22 במרץ 1945) היה לוחם לח"י.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואליהו בית-צורי
אבי לניר
מטוס המיראז´ בו טס לניר ועמו הפיל מטוס אויב ב-12 באוקטובר 1973 אברהם (אבי) לניר (25 בינואר 1940 – אוקטובר 1973) הוא טייס הקרב הישראלי הבכיר ביותר שנפל אי פעם בשבי האויב.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואבי לניר
אדם צין
אדם צין (10 במאי 1950 – 21 באוקטובר 1973) היה חייל צה"ל שעוטר בצל"ש הרמטכ"ל על פעולתו בקרב בסיני במלחמת יום הכיפורים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואדם צין
אהרן רמז
אהרן רמז (8 במאי 1919 – 2 באפריל 1994) היה המפקד השני של חיל האוויר הישראלי (יולי 1948 – דצמבר 1950) וחבר הכנסת.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואהרן רמז
אהרן זאב אשכולי
אהרן זאב אשכולי (נכתב גם אשכֹלי) (ויינטראוב) (Aescoly; י"ב בתשרי ה'תרס"ב, 25 בספטמבר 1901 – י"ד בכסלו ה'תש"ט, 6 בדצמבר 1948) היה היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות וחסידות, חוקר התנועות המשיחיות, מתרגם, מורה ורב צבאי.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואהרן זאב אשכולי
אהרן גרושקביץ
סמל אהרן גרושקביץ (14 בספטמבר 1920 – 18 בנובמבר 1943) היה צעיר ארץ ישראלי, שהתגייס לשירות בחילות האוויר של צבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואהרן גרושקביץ
אורי מימון
אורי מימון (16 בדצמבר 1946 – 18 באוקטובר 1973) היה מתווה הדרך של חוגי סיירות, שנקראו על שמו לאחר מותו.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואורי מימון
אורי לבוביץ
מיקום הקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל: גוש: ד, חלקה: 3, שורה: 10, קבר: 3 קברו של אורי לבוביץ בהר הרצל עם המצבה הזמנית, חודש לאחר שנהרג, יולי 1967 אורי לבוביץ בחגיגת בר מצווה, 1959 אורי לבוביץ בתיכון עמל עבודה במסגריה, 1960–1963 מעמד נר הזיכרון בקיבוץ גדות האותיות "לזכרם" נעשו על ידי אורי לבוביץ במסגריה ב-1967 הוריו של אורי, טובה ויצחק ליד הגלעד הספונטני הזמני שהוקם בגבעת התחמושת, בסיור למשפחות שכולות שהתקיים לאחר חודש ממועד הקרב.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואורי לבוביץ
אית"ן
קבר חייל אלמוני בבית הקברות נחלת יצחק אית"ן (ראשי תיבות של "איתור נעדרים") הוא מערך איתור נעדרים בצה"ל.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואית"ן
איתן נאוה
קברי מרדכי פרידמן ואיתן נאוה בחלקת חללי מלחמת ששת הימים בהר הרצל איתן נאוה (י' בסיוון ה'תש"ד, 1 ביוני 1944 – כ"ז באייר ה'תשכ"ז, 6 ביוני 1967) היה צנחן מחטיבה 55 שנהרג בקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ואיתן נאוה
נעדר (צבא)
נעדר הוא חייל שבמהלך פעילות צבאית שבה השתתף נעלמו עקבותיו, ואין ידיעה ברורה מה עלה בגורלו.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ונעדר (צבא)
נעדרי מלחמת העצמאות
שמות נעדרי מלחמת העצמאות בגן הנעדרים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל מספרם של נעדרי מלחמת העצמאות עמד בתום המלחמה על מאות רבות של חיילי צה"ל ואנשי היישוב.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ונעדרי מלחמת העצמאות
נעדרי מלחמת יום הכיפורים
שמות נעדרי מלחמת יום הכיפורים, המונצחים בגן הנעדרים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל במהלך מלחמת יום הכיפורים התמודד צה"ל עם מספר רב של חיילים נעדרים שלא היה כמותו מאז מלחמת העצמאות.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ונעדרי מלחמת יום הכיפורים
נעדרי טנק אלתגר
מפת הקוד סיריוס. האירוע היה בין המעוזים לחצנית ודרורה, ליד העיגול המסומן A4תמונה להחלפה פרשת נעדרי טנק אלתגר היא פרשת היעלמותו של צוות טנק מגדוד 9 של חטיבה 14 בחיל השריון, במהלך יומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ונעדרי טנק אלתגר
נצר אחרון
אנדרטת נצר אחרון בהר הרצל אנדרטה לזכר 15 חללי נצר אחרון שנפלו בקרבות של מלחמת העצמאות בגוש עציון קיר נצר אחרון באנדרטה לשואה בבית העלמין של גוש עציון המושג "נצר אחרון" מכוון לאדם האחרון שנשאר ממשפחה או מקהילה שהושמדה, בדרך כלל בשואה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ונצר אחרון
נח לוין-אפשטיין
קפטן נח לוין-אפשטיין (6 באוקטובר 1921 – 17 בנובמבר 1944) היה צעיר ארץ ישראלי, שהתגייס לשירות בחילות האוויר של צבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ונח לוין-אפשטיין
נידוני קהיר
נידוני קהיר הוא השם שבו נודעה חבורה של יהודים תושבי מצרים, שנלכדו והועמדו לדין בקהיר בעקבות פעולות חבלה כושלות שביצעו על-פי הוראות של המודיעין של צה"ל – פעילות שנודעה מאוחר יותר בשם "העסק הביש".
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ונידוני קהיר
סימן-טוב גנה
טוראי סימן-טוב גנה מעוטר באות גיבור ישראל על ידי הרמטכל יעקב דורי 1949 כיכר על שם סימן-טוב גנה ברמת גן סימן-טוב גנה (5 במאי 1924 – 6 במרץ 1968) היה לוחם בעל אות גיבור ישראל.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וסימן-טוב גנה
עמנואל מורנו
עמנואל יהודה מוֹרֶנוֹ (טוּב־עֶלֶם) (17 ביוני 1971, כ"ד בסיוון ה'תשל"א – 19 באוגוסט 2006, כ"ה באב ה'תשס"ו) היה קצין בסיירת מטכ"ל בדרגת סגן-אלוף, שנהרג בסיום מלחמת לבנון השנייה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ועמנואל מורנו
עמנואל לוי
עמנואל ("מנו") לוי (10 באוקטובר 1980 – 10 בנובמבר 2010) היה נווט קרב במטוס F-16I סופה בחיל האוויר הישראלי בדרגת רב-סרן.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ועמנואל לוי
ענר שפירא
ענר אליקים שפירא (12 במרץ 2001 – 7 באוקטובר 2023) היה לוחם סיירת הנח"ל, אשר הציל את חייהם של שמונה אנשים שברחו מהטבח בפסטיבל נובה ומצאו מחסה במיגונית שבעוטף עזה במהלך מתקפת הפתע על ישראל שאירעה ב-7 באוקטובר 2023, בהיותו בחופשה מצה"ל.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וענר שפירא
עובד לדיז'ינסקי
עובד לדיז'ינסקי (24 במאי 1931 – 1 בנובמבר 1956) היה קצין צה"ל שעוטר פעמיים בעיטור העוז.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ועובד לדיז'ינסקי
עודד אמיר
עודד אמיר (1 במאי 1950 – 17 באוקטובר 1973) היה לוחם בקומנדו הימי שנהרג במלחמת יום הכיפורים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ועודד אמיר
עיוות דין
עיוות דין הוא מצב שבו התקבלה בבית משפט החלטה שגויה, כגון הרשעת שווא של נאשם או פסיקה לא נכונה בתביעה אזרחית.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ועיוות דין
פרשת טוביאנסקי
מאיר טוביאנסקי במדי צה"ל, 1948 פרשת טוביאנסקי היא סיפור הוצאתו להורג של קצין צה"ל, מאיר טוביאנסקי, שהואשם על לא עוול בכפו, כפי שהתברר לאחר מעשה, בבגידה נגד ישראל, במהלך מלחמת העצמאות.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ופרשת טוביאנסקי
צנחני היישוב
בארי שבאיטליה. עומדים מימין: ראובן דפני, צדוק דורון, אבא ברדיצ'ב. יושבים מימין: שרה ברוורמן, אריה פיכמן וחביבה רייק בול דואר ישראל משנת 1955 לציון עשור לצנחני היישוב פסל פלמ"חניק צנחן במערת הפלמ"ח במשמר העמק "צנחני היישוב" הוא כינויה של קבוצה של 37 צנחנים שהתארגנה ביישוב העברי בארץ ישראל במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וצנחני היישוב
קרב הקסטל
בית המוכתר בפסגת הקסטל אתר הנצחה לנופלים בקסטל וסביבתו (דצמבר 1947-אפריל 1948) עבד אל קאדר אל חוסייני מערכת הקסטל במלחמת העצמאות.ש1-קו ההגנה ב-3/5/1948ש2-קו ההגנה ב-5/4/1948ש3-קו ההגנה ב-8/4/1948 קריקטורה של אריה נבון לאחר כיבוש הקסטל עבד אל קאדר אל חוסייני בראש לוחמיו (1948) ערבים מסתערים על הקסטל תיאור קרב הקסטל בגן לאומי קסטל קרב הקסטל במלחמת העצמאות נערך בתאריכים 3 באפריל 1948 – 9 באפריל 1948 במסגרת מבצע נחשון, בין כוחות ההגנה שכללו יחידות מחטיבת עציוני ומהפלמ"ח לבין כוחות ערבים לא סדירים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וקרב הקסטל
קרבות לטרון
קרבות לטרון היו סדרה של חמישה ניסיונות כושלים של כוחות צבא ישראליים, לכבוש את מתחם לטרון, שהוחזק על ידי כוחות צבא עבר הירדן, בין 25 במאי ל-18 ביולי 1948, במסגרת החזית הירדנית במלחמת העצמאות.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וקרבות לטרון
קבר החייל האלמוני
קבר "חייל חיל הרגלים" בפרדריסיה שבדנמרק. קבר חייל אלמוני בהר הרצל קבר החייל האלמוני הוא שמן של אנדרטאות רבות ברחבי העולם שנבנו על מנת לציין את זכרם של חיילים שנפלו במלחמות מבלי שזיהו את גופותיהם.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וקבר החייל האלמוני
קברי אחים בהר הרצל
קבר המוני לחללי הקרב על ג'נין במלחמת העצמאות ב-1948 קבר אחים המוני לחללי הקרב על גוש עציון קבר אחים ומצבה לזכר הנעדרים בחצי האי סיני במלחמת יום הכיפורים קברי אחים בהר הרצל הם קברים או חלקות קבורה מיוחדות, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, שבהם נטמנים חללי מערכות ישראל, אשר היה קושי בזיהוי גופתם.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וקברי אחים בהר הרצל
קבורת נספי האונייה סלבדור בישראל
הר הרצל בירושלים קבורת נספי האונייה סלבדור בישראל נערכה ב-31 באוגוסט 1964.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וקבורת נספי האונייה סלבדור בישראל
קבורה (יהדות)
קבורת המת היא מצוות עשה מהתורה לקבור את המתים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וקבורה (יהדות)
קבורה זמנית במלחמות ישראל
בארי לאחר מלחמת ששת הימים קבורה זמנית במלחמות ישראל נערכה בחמש מלחמות - מלחמת העצמאות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת חרבות ברזל (בשתיים האחרונות נעשתה גם קבורה זמנית של אזרחים).
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וקבורה זמנית במלחמות ישראל
רפאל רייס
רפאל רייס (11 באוגוסט 1914 – 20 בנובמבר 1944) היה אחד מצנחני היישוב שצנחו במהלך מלחמת העולם השנייה באירופה הכבושה בידי הנאצים בניסיון להציל יהודים מהשמדה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ורפאל רייס
רצח אלמוג שילוני
רצח סמל אלמוג עשהאל שילוני הוא פיגוע דקירה שבו נרצח חייל צה"ל אלמוג עשהאל שילוני בידי מחבל פלסטיני לאחר שנדקר פעמים רבות באזור תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה ב-10 בנובמבר 2014.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ורצח אלמוג שילוני
רצח רחבעם זאבי
מלון הייאט שבו התרחש הרצח רצח שר התיירות הישראלי רחבעם זאבי הוא פיגוע טרור שאירע בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, ביום רביעי, 17 באוקטובר 2001 (ל' בתשרי התשס"ב), בשעה 7:00 בבוקר במלון הייאט שבירושלים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ורצח רחבעם זאבי
רחבעם זאבי
רחבעם עמיקם ("גנדי") זאבי (20 ביוני 1926, ח' בתמוז ה'תרפ"ו – 17 באוקטובר 2001, ל' בתשרי ה'תשס"ב) היה אלוף בצה"ל, פוליטיקאי ישראלי ושר התיירות, ממנהיגי הימין הישראלי ואיש ארץ ישראל השלמה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ורחבעם זאבי
שמואל עזר
שמואל עַזָר (22 בנובמבר 1929 – 31 בינואר 1955) היה אחד מ"נידוני קהיר", שהועמדו לדין והוצאו להורג במצרים בעקבות "העסק הביש".
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ושמואל עזר
שלמה ניצני
שלמה (מוני) ניצני (31 בדצמבר 1936 – 6 באוקטובר 2012) היה סגן-אלוף במילואים בחיל השריון, אחד משני אישים שעוטרו בעיטור הגבורה ובעיטור המופת.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ושלמה ניצני
שושנה רזיאל
שושנה רזיאל (כ"ו בחשון ה'תרע"ח, 11 בנובמבר 1917 - ח' בניסן תש"ע, 23 במרץ 2010) הייתה אלמנתו ומשמרת זכרו של דוד רזיאל, לוחמת האצ"ל, ואשת חינוך.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ושושנה רזיאל
שיירת נבי דניאל
הבית בו התבצרו אנשי שיירת נבי דניאל. הבית נהרס ב-1996. הבית בו התבצרו אנשי שיירת נבי דניאל (צילום: בוריס כרמי, 1967) שיירת נבי דניאל הייתה שיירה גדולה שיצאה בט"ז באדר ב', 27 במרץ 1948, מירושלים לעזרת גוש עציון הנצור, במטרה להעביר אספקה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ושיירת נבי דניאל
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים, או תהא נפשו צרורה בצרור החיים (בראשי תיבות: תנצב"ה), הוא נוסח בקשה יהודי על נשמות נפטרים, המופיע בכיתוב שעל גבי מצבות (בראשי תיבות, לעיתים בנקודות: ת.נ.צ.ב.ה.), בסוף הספד ועוד.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים
זהרה לביטוב
שמוליק וזהרה בחופשה בתל אביב, 1946 זהרה לביָטוב (20 באוקטובר 1927 – 3 באוגוסט 1948) הייתה לוחמת פלמ"ח והטייסת הראשונה בחיל האוויר הישראלי.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וזהרה לביטוב
זכריה באומל
זכריה שלמה באומל (אנגלית: Zachary Baumel; 17 בנובמבר 1960, כ"ז בחשוון ה'תשכ"א – 11 ביוני 1982, כ' בסיוון ה'תשמ"ב) היה חייל צה"ל שהוגדר כאחד משלושת הנעדרים שמקום קבורתם לא-נודע בעקבות קרב סולטאן יעקוב בלבנון, יחד עם יהודה כץ וצבי פלדמן.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וזכריה באומל
חלקת עולי הגרדום בהר הרצל
חלקת עולי הגרדום בהר הרצל קברו של אבשלום פיינברג ובצמוד אליו חוטר מגזע העץ שנמצאו מעל עצמותיו ברפיח שניטע במאי 2009 חלקת עולי הגרדום בהר הרצל היא חלקת קבורה ממלכתית בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שיועדה עבור ששת לוחמי מחתרות וחללי צה"ל שהועלו לגרדום בשורות האויב.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וחלקת עולי הגרדום בהר הרצל
חלקת גדולי האומה
חלקת גדולי האומה היא חלקת קבורה ממלכתית בהר הרצל שיועדה לקבורת גדולי המנהיגים של מדינת ישראל: נשיאי מדינת ישראל, ראשי הממשלה, יושבי ראש הכנסת ובני ובנות זוגם.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וחלקת גדולי האומה
חלקת המשטרה בהר הרצל
רחבת הטקסים בחלקת המשטרה בהר הרצל חלקת המשטרה בהר הרצל חלקת המשטרה בהר הרצל היא חלקת קבורה ממלכתית בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וחלקת המשטרה בהר הרצל
חלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע
גן הנעדרים לזכר חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע בסמוך אל אנדרטת הצוללת אח"י דקר חלקה לזכר חללי מלחמת יום הכיפורים שמקום קבורתם לא נודע, בבית הקברות הצבאי קריית שאול נכון לשנת 2023, 564 מבין חללי מערכות ישראל משנת 1914 ואילך הם כאלה שמקום קבורתם לא נודע (מקל"ן).
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וחלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע
חללי ישראל במלחמת העצמאות
אנדרטת יד הזיכרון למגיני ירושלים במהלך מלחמת העצמאות (30 בנובמבר 1947 – 20 ביולי 1949) נהרגו 5,677 מאנשי היישוב ומדינת ישראל הצעירה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וחללי ישראל במלחמת העצמאות
חטיפת נחשון וקסמן
נחשון וקסמן היה סמל בצה"ל שנחטף ב-9 באוקטובר 1994 והוחזק כבן ערובה במשך 6 ימים בידי ארגון החמאס בביר נבאלא שמצפון לירושלים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וחטיפת נחשון וקסמן
חוק בתי קברות צבאיים
כותל הזיכרון בבית הקברות הצבאי בהר הרצל חוק בתי קברות צבאיים, התש"י-1950 הוא החוק המסדיר בישראל את הקמת בתי קברות צבאיים וסדרי הקבורה בהם.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וחוק בתי קברות צבאיים
ברית דמים
קברו של רב"ט יובל הראל, בנם של מרים ויחזקאל קברו של טוראי יובל הראל, בנם של חיה ויוסף "ברית דמים", המוכר גם בשמות: "על דעת המקום" ו"יובלים והראלים", הוא שיר שנכתב על ידי עמנואל צבר, הולחן בידי יאיר רוזנבלום והושר במקור על ידי מירי אלוני.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וברית דמים
בתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל
מבצע קדש בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים בתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל הוקמו על ידי שלטונותיה על מנת שיהוו את מקום קבורתם של חללי מערכות ישראל.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ובתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל
בית קברות צבאי
בית הקברות הצבאי בהר הרצל, ירושלים בית קברות צבאי הוא בית קברות שנועד לקבורתם של חיילים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ובית קברות צבאי
בית העלמין שייח' באדר
כניסה לבית העלמין שייח' באדר מכיוון גן סאקר אנדרטה לזכר חללי מלחמת העצמאות בחלקה שבה נקברו באופן זמני עד להעברתם אל הר הרצל והר המנוחות בגן סאקר בית העלמין שייח' באדר, הנקרא גם "בית העלמין בגבעת רם", ממוקם במדרון מעל גן סאקר ולמרגלות בניין בית המשפט העליון.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ובית העלמין שייח' באדר
בית הקברות סנהדריה
צומת סנהדריה בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ובית הקברות סנהדריה
בית הקברות הצבאי נחלת יצחק
בית הקברות הצבאי נחלת יצחק הוא בית קברות צבאי השוכן בשכונת נחלת יצחק שבגבול תל אביב וגבעתיים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ובית הקברות הצבאי נחלת יצחק
בית הקברות הצבאי קריית שאול
חלקה בבית הקברות רחבת הטקס בבית הקברות בית הקברות הצבאי קריית שאול בתל אביב הוא אתר הקבורה הצבאי השני בגודלו בישראל במספר החללים הקבורים בו - למעלה מ-3,000.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ובית הקברות הצבאי קריית שאול
בית הקברות הצבאי הבריטי בבגדאד
250px בית הקברות הצבאי הבריטי בבגדאד (בית הקברות "השער הצפוני") הוא בית קברות צבאי שהקימו הבריטים בתקופת המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה בבגדאד שבעיראק.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ובית הקברות הצבאי הבריטי בבגדאד
גן הנעדרים
לוח זיכרון לזכר הנעדרים שנמצאו והובאו לקבורה גן הנעדרים או בשמו המלא: גן הנעדרים לזכר חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע, שנמצא בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים, הוא אתר ההנצחה המרכזי וגן זיכרון לזכר חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וגן הנעדרים
גחליליות (סרט)
גחליליות הוא סרט דוקומנטרי ישראלי, בבימוי ועריכה של גילי מייזלר, שגם כתב את התסריט לסרט והוא אחד מגיבוריו.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וגחליליות (סרט)
גד נבון
הרב גד (פִּימה) נבון (ה'תר"פ, 1920 – כ"ט בסיוון ה'תשס"ו, 25 ביוני 2006) היה הרב הצבאי הראשי השלישי של צה"ל, תפקיד בו החזיק במשך כ-23 שנים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וגד נבון
גד סמוק
גד סמוק (4 באפריל 1942 – 17 באוקטובר 1973) היה טייס בדרגת רב-סרן בחיל האוויר, אשר נפל במלחמת יום הכיפורים ומקום קבורתו לא נודע.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וגד סמוק
גד רשף
גד רשף (ספטמבר 1946 – 7 באוקטובר 1973) היה רב-סרן ישראלי אשר נפל במלחמת יום הכיפורים בעת שפיקד על מעוז ליטוף בתעלת סואץ.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וגד רשף
גוני הרניק
גוּני הַרְניק (25 ביולי 1956 - 6 ביוני 1982) היה מפקד סיירת גולני ובעל צל"ש מפקד אוגדה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וגוני הרניק
דני מס
מצבת קברו של דני מס בחלקת הל"ה בהר הרצל דניאל (דני) מס (19 באוקטובר 1923, ט' בחשוון תרפ"ד – 16 בינואר 1948) היה מפקד גוש עציון, סגן מפקד גדוד בפלמ"ח ומפקד מחלקת הל"ה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ודני מס
דב הררי
דב הררי (במקור ברגר, 1 בינואר 1917 – 29 באוגוסט 1954) היה אחד מצנחני הישוב היהודי לאירופה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ודב הררי
דוד אלעזר
דוד אלעזר בצעירותו, בקיבוץ עין שמר דוד אלעזר בסוף שנת 1964 דוד אלעזר ("דדוֹ"; 27 באוגוסט 1925, ז' באלול ה'תרפ"ה – 15 באפריל 1976, ט"ו בניסן ה'תשל"ו) היה איש צבא ישראלי, הרמטכ"ל התשיעי.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ודוד אלעזר
דוד רזיאל
דוד רזיאל (רוזנסון) (י"ז בחשון ה'תרע"א, 19 בנובמבר 1910 – כ"ג באייר ה'תש"א, 20 במאי 1941), "האלוף בן ענת", היה ממייסדי האצ"ל ומפקדו הרביעי ונציב בית"ר בארץ ישראל.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ודוד רזיאל
דוד שירזי
דוד שירזי (11 בינואר 1947 – 9 ביוני 1967) היה חייל צה"ל שהוענק לו צל"ש הרמטכ"ל, שהוסב בהמשך לעיטור הגבורה, הגבוה בעיטורי צה"ל, על תפקידו בקרב תל פאחר, בו נהרג מאש הצבא הסורי.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ודוד שירזי
דוד כרמון
דוד ("דודיק") כרמון (11 ביולי 1921 - 23 בדצמבר 1969) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, ראש מחלקת המחקר באגף המודיעין ונספח צה"ל בארצות הברית.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ודוד כרמון
דוד ישראלי
דוד (דודו) ישראלי (23 בדצמבר 1938 - 7 באוקטובר 1973) היה קצין שריון ישראלי, אשר שימש כסגן מפקד חטיבה 188 עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ונפל במהלכה בקרב ברמת הגולן.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ודוד ישראלי
דויד פלץ
דויד פלץ (23 בפברואר 1947 – 5 ביוני 1967) היה קצין שריון בצה"ל, שלחם בחזית המצרית במלחמת ששת הימים ונפל בקרב.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ודויד פלץ
המאהב
המאהב הוא הרומן הראשון שכתב הסופר הישראלי אברהם ב. יהושע, וראה אור בשנת 1977 בישראל.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והמאהב
המחלקה הערבית
המחלקה הערבית, שנודעה בכינויה השחר או המסתערבים, הייתה יחידה של הפלמ"ח ואחר כך, יחידה במחלקת המודיעין של צה"ל בשם שירות מודיעין 18, שאנשיה עסקו בריגול וחבלה בקרב ערביי ישראל ובמדינות השכנות.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והמחלקה הערבית
האנדרטה לזכר החיילים היהודים בצבא האדום במלחמת העולם השנייה
האנדרטה לזכר החיילים היהודיים בצבא האדום במלחמת העולם השנייה היא אתר הנצחה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים לזכר הלוחמים היהודיים שנפלו במהלך שירותם בצבא האדום של ברית המועצות בין השנים 1941–1945 במהלך מלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והאנדרטה לזכר החיילים היהודים בצבא האדום במלחמת העולם השנייה
האנדרטה לזכר החיילים היהודים בצבא הפולני במלחמת העולם השנייה
האנדרטה לזכר החיילים היהודים בצבא הפולני במלחמת העולם השנייה היא אתר הנצחה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים לזכר הלוחמים היהודים בצבא הפולני שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והאנדרטה לזכר החיילים היהודים בצבא הפולני במלחמת העולם השנייה
האנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה
האנדרטה המרכזית לזכר כ"ג יורדי הסירה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים היא אתר ההנצחה המרכזי לזכר 23 חברי ארגון ההגנה שנעלמו בלב ים בעת ביצוע משימת חבלה בבתי הזיקוק בטריפולי בלבנון.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והאנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה
האנדרטה לחללי מלחמת העולם השנייה
ברחבי העולם אנדרטאות רבות לחללי מלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והאנדרטה לחללי מלחמת העולם השנייה
האנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל
בניית האנדרטה ב-1950. על המבנה יהודה רוט ואחותו שולה, ילדיו של יצחק רוט מראה פנימי של המבנה הראשון שהיה עד 2013. הבימה הקטנה נהרסה, ולוח ההנצחה לחללי מלחמת העצמאות הוסר ציור הקיר של האמן מיכאל קארה במבנה הראשון שנהרס ביחד עם הקיר במסגרת השינויים שנעשו במבנה ב-2013 מראה פנימי של המבנה המערבי שהוקם ב-1956 ונהרס ב-2013 מבנה האנדרטה ב-1968 עם בריכת דגי הנוי ברחבה הקמת היצירה "הנשר החלול", 25 בנובמבר 2021 מבנה האנדרטה לחללי מערכות ישראל של בני נשר, כפי שנראה בין השנים 2015 ועד נובמבר 2021, מועד בו החל שדרוג קיר ההנצחה החיצוני.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והאנדרטה לחללי נשר במערכות ישראל
הנצחת חללי מערכות ישראל
הנצחת חללי מערכות ישראל כוללת מגוון דרכים שבהן מדינת ישראל, גופים ציבוריים וגופים פרטיים משמרים את זכרם של חללי מערכות ישראל.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והנצחת חללי מערכות ישראל
העסק הביש
העֵסֶק הַבִּיש הוא כינוי שניתן לאחר מעשה לפעולת טרור במסווה (דגל כוזב), שבוצעה במצרים על ידי ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והעסק הביש
הפלת מטוס הבופייטר בנגב
מטוס בריסטול בופייטר של חיל האוויר המלכותי הפלת מטוס הבופייטר בנגב התרחשה ב-20 באוקטובר 1948, במהלך מלחמת העצמאות.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והפלת מטוס הבופייטר בנגב
הפיגוע בקו 961
הפיגוע בקו 961 הוא פיגוע טרור פלסטיני באמצעות יידוי בקבוק תבערה, שאירע ב-30 באוקטובר 1988, במהלך האינתיפאדה הראשונה וערב הבחירות לכנסת השתים עשרה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והפיגוע בקו 961
הפיגוע בכרמי צור
הפיגוע בכרמי צור הוא פיגוע ירי ורצח שבוצע בידי מחבלים פלסטינים מארגון הטרור חמאס בליל שבת, 8 ביוני 2002 (כ"ח בסיוון ה'תשס"ב), בהתנחלות כרמי צור בגוש עציון.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והפיגוע בכרמי צור
הקרב על ג'נין (1948)
הקרב על ג'נין, שנקרא גם מבצע יצחק, נערך במסגרת הלחימה בחזית הצפון במלחמת העצמאות.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והקרב על ג'נין (1948)
הקרב על גוש עציון
שיירה בדרך לגוש עציון הקרב על גוש עציון, הידוע גם בשם הטבח בגוש עציון, החל בראשית מלחמת העצמאות, למחרת ההכרזה על תוכנית החלוקה ב-29 בנובמבר 1947, והסתיים ב-14 במאי 1948, יום הכרזת העצמאות, עם נפילת גוש עציון כולו בידי כוחות הלגיון הערבי, אשר נעזר בכוחות ערביים מקומיים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והקרב על גוש עציון
הר הצופים
הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והר הצופים
הר הרצל
מפת הר הרצל על חלקותיו הכניסה הראשית להר הרצל גיזום בצורת המנורה (סמל המדינה) וגיזום "הר הרצל" בכניסה הראשית, חנוכיה למעלה הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והר הרצל
הלוויית 323 חללי מלחמת העצמאות בירושלים
רחוב המלך ג'ורג' בירושלים הלוויית 323 חללי מלחמת העצמאות נערכה בירושלים ב-17 בנובמבר 1949.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והלוויית 323 חללי מלחמת העצמאות בירושלים
הוגו להרס
צבי-הוגו להרס אנדרטה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, של הלוחמים במלחמת העצמאות שנקברו בהר הזיתים. בה מצוין שמו של ד"ר הוגו להרס ציון שמו של ד"ר הוגו להרס בבית הקברות הצבאי בהר הרצל ד"ר צבי-הוגו לֶהרס (Hugo Lehrs; תרס"ד, 1904 - ט"ו בטבת ה'תש"ח, 28 בדצמבר 1947) היה מנהלו היהודי של בית החולים הממשלתי בבית צפאפא.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והוגו להרס
היעלמות סירת השבעה
היעלמות סירת השבעה התרחשה בחודש נובמבר 1952.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והיעלמות סירת השבעה
היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל
עמוד נר התמיד שהיה מתוכנן במקור עבור החיילים האלמונים פנים ההיכל עמדת הקדיש היומית ראובן ריבלין נשיא מדינת ישראל בטקס זיכרון לחללי מלחמת לבנון הראשונה שהתקיים בהיכל הזיכרון, מאי 2018 היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל הוקם על ידי משרד הביטחון להנצחת זכרם של כל חללי מערכות ישראל בהגנה על הארץ ומחוצה לה מאז שנת 1860 ועד היום.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל והיכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל
כ"ג יורדי הסירה
צוות הספינה באימונים בים, מימין הקפטן כתריאל יפה לוחית זיכרון לכ"ג יורדי הספינה בטיילת אוסישקין בתל אביב כ"ג יורדי הסירה הוא כינוים של עשרים ושלושה לוחמי "ההגנה", אשר נעלמו, ביחד עם קצין בריטי בשם פאלמר שהתלווה אליהם, בדרכם לביצוע פעולת חבלה בבתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון ב-18 במאי 1941, כ"א באייר תש"א.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וכ"ג יורדי הסירה
כ"ו בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ו חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וכ"ו בחשוון
כיכר נתן מיליקובסקי
כיכר נתן מיליקובסקי היא כיכר בשכונת בית הכרם שבירושלים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וכיכר נתן מיליקובסקי
יעקב מזרחי (חייל)
יעקב מזרחי (16 ביולי 1937, ח' באב תרצ"ז – 28 באוקטובר 1955, י"ב בחשוון תשט"ז) הוא לוחם בעל עיטור הגבורה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ויעקב מזרחי (חייל)
יעקב בוקעי
יעקב בוקעי (26 באוקטובר 1930 - 2 או ב-3 באוגוסט 1949) היה איש יחידת המסתערבים של צה"ל שנשלח למשימת מודיעין בממלכת ירדן.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ויעקב בוקעי
ירושלים המחולקת
מפת ירושלים המחולקת, 1948-1967 שלט גבול בסמוך לשכונת ימין משה. ברקע: מגדל דוד, 1951 ירושלים המחולקת, או ירושלים החצויה, הוא שמו של מצב גאו-פוליטי ושל תקופה בת 19 שנה בתולדות ירושלים במאה ה-20, בין מלחמת העצמאות ב-1948 למלחמת ששת הימים ב-1967.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל וירושלים המחולקת
יחיאל כלב
יחיאל כלב (27 במאי 1923 – 16 בינואר 1948) היה רץ למרחקים ארוכים ארץ-ישראלי.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ויחיאל כלב
יגאל ידין
יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ויגאל ידין
יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה
קברה של חנה סנש יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה היא חלקת קבורה ממלכתית בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שיועדה לקבורתם של שבעה מהצנחנים היהודיים שנשלחו לסייע לכוחות הברית במלחמת העולם השנייה כנגד גרמניה הנאצית ונהרגו בין שורות האויב באירופה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ויד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה
יהושפט הרכבי
יהושפט הַרְכַּבִּי ("פטי"; י"ח באלול ה'תרפ"א, 21 בספטמבר 1921 - י"ט באלול ה'תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994) היה איש צבא וסופר ישראלי, אשר כיהן כראש אמ"ן בשנים 1955–1959, ולאחר מכן היה פרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ויהושפט הרכבי
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
תרועות אבל ליום הזיכרון, 1951 יום הזיכרון לחלְלי מערְכות ישראל וּלחללי פעולות האיבה, המכונה בקיצור גם יום הזיכרון לחללי צה"ל או יום הזיכרון, הוא יום זיכרון לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע
חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע בטקס האזכרה הממלכתי, ז' באדר תשע"ח אנדרטת הנצחה לחללים שמקום קבורתם לא נודע באנדרטת הלוחם הבדואי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע נקבע על ידי הרבנות הצבאית בז' באדר, יום לידתו ויום מותו של משה רבנו לפי המסורת היהודית, מפני שעל פי ספר דברים, מקום קבורתו של משה לא ידוע:.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע
יונתן נתניהו
יונתן "יוני" נתניהו (13 במרץ 1946, י"א באדר ב' ה'תש"ו – 4 ביולי 1976, ו' בתמוז ה'תשל"ו) היה קצין בצנחנים, מפקד סיירת מטכ"ל, מעוטר עיטור המופת.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ויונתן נתניהו
יוסף יהודאי
ניצב יוסף יהודאי (1 בינואר 1946 – 23 ביוני 1989) היה קצין משטרה ישראלי אשר פיקד על משטרת מרחב ירושלים.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ויוסף יהודאי
יורם סלע
יורם (בדק) סלע (27 בדצמבר 1942 – 24 באוקטובר 1973) היה קצין צה"ל בדרגת סרן שנהרג במלחמת יום הכיפורים כשפיקד על פלוגה בעת הלחימה בעיר סואץ.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ויורם סלע
1950 בישראל
שנת 1950 בישראל עמדה בסימן המשך התייצבות השלטון העצמאי, ובכלל זאת התקבעותם של פתרונות "זמניים" למחלוקות חברתיות-פוליטיות שהתעוררו במדינה.
לִרְאוֹת בית הקברות הצבאי בהר הרצל ו1950 בישראל