תוכן עניינים
226 יחסים: מאיר בן דב, מנדל נון, מצבת ישראל, מצד שער העמקים, מצד חצבה, מקווה, מש (דמות מקראית), משפט המלך, משפחת בית טוביה, משה שטקליס, משה דותן, מתרדת, מלחמת ארבעת המלכים את החמישה, מזר, מזבח הר עיבל, מחתה, מגילה חיצונית לבראשית, מדבר יהודה וים המלח, אמורים, אנציקלופדיה מקראית, אפרסמון (בושם), ארון קבורת תבנת, ארון בתנועם, ארכאולוגיה מקראית, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, אלתקה, אלחנן בן יערי, אלון מורה (אתר מקראי), אלוני ממרא, אלכסנדר רופא, אלכסנדר זייד, אזרחים תומכי אשכול, אחימן ששי ותלמי, אחיתופל, אברהם מלמט, אברהם יעקב ברור, אבשלום, אבל בית מעכה, אהרן דמסקי, אורי כהן (סוציולוג), איל פארן, אילת מזר, איליה קפיטולינה, נרבתא, נשיא אוניברסיטה, נחשתא בת אלנתן, נילי שופק, ניי (עיר מדינה), ספר דברי הימים למלכי יהודה, סקר ארכאולוגי, ... להרחיב מדד (176 יותר) »
מאיר בן דב
מאיר בן דב (נולד ב-1935), הוא ארכאולוג ישראלי.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומאיר בן דב
מנדל נון
מנדל נון כדייג צעיר בכנרת מנדל נון (20 בנובמבר 1918 - 10 במרץ 2010) היה דייג, ארכאולוג וחוקר הכנרת.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומנדל נון
מצבת ישראל
מצבת ישראל, המוזיאון המצרי בקהיר מצבת ישראל או אסטלת ישראל (גם: מצבת מרנפתח או אסטלת מרנפתח) הוא כינוי שנתנו ארכאולוגים לאסטלת ניצחון מצרית של פרעה מרנפתח, בנו של רעמסס השני, בשובו מאחד ממסעות הכיבוש שלו בשנת 1208–1209 לפנה"ס.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומצבת ישראל
מצד שער העמקים
תצלום אווירי של מצד שער העמקים מצד שער העמקים, ממוקם מצפון-מערב לקיבוץ שער העמקים הגבעה נמצאת בצומת דרכים בין שני רכסי הר הכרמל, עמק יזרעאל ועמק עכו, אתר ארכאולוגי, שרידיו מהתקופה ההלניסטית.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומצד שער העמקים
מצד חצבה
תמונה כללית של האתר מצד חצבה הוא תל ארכאולוגי מתקופת הברזל ועד לתקופה המוסלמית המוקדמת.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומצד חצבה
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומקווה
מש (דמות מקראית)
מַשׁ הוא דמות מקראית המוזכרת בתולדות בני נח, ב כאחד מבניו של ארם בן שם בן נח.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומש (דמות מקראית)
משפט המלך
משפט המלך (או פרשת המלך) הוא נאום המופיע בתנ"ך, אותו נשא שמואל הנביא בדבר פועלו העתידי של מלך ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומשפט המלך
משפחת בית טוביה
1.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומשפחת בית טוביה
משה שטקליס
משה שְׁטֶקֶלִיס (18 ביוני 1898 – 12 במרץ 1967) היה ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה פרהיסטורית באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומשה שטקליס
משה דותן
משה דותן (1919 - 9 בספטמבר 1999) היה פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומשה דותן
מתרדת
מִתְרְדָת הוא דמות מקראית, אשר שימש כגזבר בממלכת פרס האחמנית תחת הנהגתו של כורש.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומתרדת
מלחמת ארבעת המלכים את החמישה
מלחמת ארבעת המלכים את החמישה היא מלחמה המתוארת בפרשת לך לך בספר בראשית פרק י"ד, ככזאת שהתרחשה בין שתי קואליציות של מלכים.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומלחמת ארבעת המלכים את החמישה
מזר
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומזר
מזבח הר עיבל
מבט מהאוויר על האתר שזוהה על ידי זרטל כמזבח הר עיבל. ברקע נראים הרי השומרון. מבט עילי על האתר. ניתן לראות את תבנית המבנה, וכן את העלייה שאותה זיהה זרטל עם הכבש שהוביל אל המזבח במעמד הברכה והקללה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומזבח הר עיבל
מחתה
מחתה (באמצע), יחד עם כלים נוספים לטיפול בגחלים מַחְתָּה היא כלי המשמש להעברת גחלים או קטורת.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומחתה
מגילה חיצונית לבראשית
המגילה החיצונית לספר בראשית, היא אחת משבע המגילות העיקריות שנמצאו ב"מערה מס' 1" במערות קומראן.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומגילה חיצונית לבראשית
מדבר יהודה וים המלח
מדבר יהודה וים המלח הוא שם של קובץ מאמרים שיצא לאור על ידי החברה להגנת הטבע בשנת 1973 לקראת הכנס הי"ט של החברה שהתקיים בבית ספר שדה עין גדי.
לִרְאוֹת בנימין מזר ומדבר יהודה וים המלח
אמורים
קישור.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואמורים
אנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואנציקלופדיה מקראית
אפרסמון (בושם)
אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואפרסמון (בושם)
ארון קבורת תבנת
ארון קבורת תבנת ארון קבורת תבנת הוא ארון הקבורה של המלך הפיניקי תַּבּנִת מצידון, אביו של המלך אשמונעזר השני.
לִרְאוֹת בנימין מזר וארון קבורת תבנת
ארון בתנועם
ארון בתנועם הוא ארון קבורה שנמצא בגבל ועליו כתובת פיניקית.
לִרְאוֹת בנימין מזר וארון בתנועם
ארכאולוגיה מקראית
המאה ה־9 לפנה"ס, שנתגלתה בעבר הירדן ובה מוזכר השם "ישראל". ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה.
לִרְאוֹת בנימין מזר וארכאולוגיה מקראית
ארכאולוגיה של ארץ ישראל
ארכאולוגיה של ארץ ישראל הוא תחום מיוחד ומתמחה במדע הארכאולוגיה המתמקד בחקר, ניתוח ותיעוד של ממצאים ומידע הנאסף בחפירות ארכאולוגיות באזור הידוע כארץ ישראל או ארץ הקודש במטרה להבין את מקורות התרבויות והחברות האנושיות שהתקיימו באזור זה בעת העתיקה.
לִרְאוֹת בנימין מזר וארכאולוגיה של ארץ ישראל
אלתקה
תל שָׁלָף - אחת ההצעות המקובלות כיום לאתר של אֶלְתְּקֵה המקראית אֶלְתְּקֵה הייתה עיר ישראלית, הנזכרת במקרא בין ערי הלויים מנחלת שבט דן, ובהמשך ידועה כאתר קרב חשוב בין האשורים למלכים בלבנט.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואלתקה
אלחנן בן יערי
אֶלְחָנָן בֶּן-יַעְרֵי-אֹרְגִים הוא דמות מקראית אשר הרג את גוליית לפי.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואלחנן בן יערי
אלון מורה (אתר מקראי)
עץ אלון שגילו הוערך בכ-1000 שנים, צולם ב-2006 200px אֵלוֹן מוֹרֶה או אֵלוֹנֵי מֹרֶה הוא אתר מקראי או עץ אלון או אלה, שהיה בסמוך לשכם המקראית (שהוצע לזהותה בתל בלטה ששמה נגזר אולי מהשם הלטיני: platanus, שמשמעו בעברית: אלון) המוזכר בתנ"ך.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואלון מורה (אתר מקראי)
אלוני ממרא
אתר אלוני ממרא בינואר 2010 אלוני ממרא, 2017 אֵלֹנֵי מַמְרֵא (בערבית: חירבת רמת ח'ליל) הוא אתר ארכאולוגי המצוי כשני ק"מ מצפון-מערב לחברון.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואלוני ממרא
אלכסנדר רופא
אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואלכסנדר רופא
אלכסנדר זייד
אלכסנדר זייד קטע משאלון אישי שמילא זייד אנדרטת אלכסנדר זייד ליד הגן הלאומי בית שערים, פיסל דוד פולוסקברו של אלכסנדר זייד בקברות השומרים בקריית טבעון ציון המקום בו נורה אלכסנדר זייד בקצה רחוב יזרעאל אלכסנדר זייד (1886 – 11 ביולי 1938) היה חלוץ, שומר ועובד אדמה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואלכסנדר זייד
אזרחים תומכי אשכול
אזרחים תומכי אשכול או את"א הייתה תנועה ציבורית אזרחית שפעלה ב-1965, לקראת הבחירות לכנסת השישית ופעלה במפגני תמיכה ציבורית בראש הממשלה לוי אשכול ובמסגרת הפוליטית החדשה של המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואזרחים תומכי אשכול
אחימן ששי ותלמי
אֲחִימַן, שֵׁשַׁי וְתַלְמַי הם דמויות מקראיות המצוינות כבני הענק אשר בחברון היא קריית ארבע.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואחימן ששי ותלמי
אחיתופל
אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי (כלומר בן העיר גילה) הוא דמות מקראית המתוארת כבעלת חכמה רבה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואחיתופל
אברהם מלמט
אברהם מלמט (26 בינואר 1922 - 21 בינואר 2010) היה היסטוריון של תקופת המקרא ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואברהם מלמט
אברהם יעקב ברור
ד"ר אברהם יעקב ברוור בשורה התחתונה (חבוש בכובע קסקט) עם החוג לכרטוגרפיה בסמינר בית-הכרם, 1946-7 אַבְרָהָם יַעֲקֹב בְּרָוֶר (לעיתים ברוור; על פי רוב א. י. ברור; בלועזית: A.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואברהם יעקב ברור
אבשלום
בקתדרלה של סיינה. בוהמי מהמאה ה-14 על פי המקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואבשלום
אבל בית מעכה
תל אבל בית מעכה, צילום מ"מצפה דדו" במטולה אָבֵל בֵּית מַעֲכָה הוא תל באצבע הגליל כ-2 ק"מ דרומית למטולה וכ-2 ק"מ צפונית לקיבוץ כפר גלעדי בצד כביש 90.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואבל בית מעכה
אהרן דמסקי
אהרן דֶמסקי (באנגלית: Aaron Demsky) (נולד ב-23 בדצמבר 1938) הוא חוקר ומרצה לתולדות ישראל, פרופסור בדימוס במחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, חתן פרס ביאליק לשנת 2014.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואהרן דמסקי
אורי כהן (סוציולוג)
אורי כהן (נולד בשנת 1960) הוא סוציולוג והיסטוריון של החברה הישראלית, מרצה, פרופסור חבר, חוקר וראש החוג למנהל ומנהיגות בחינוך, בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואורי כהן (סוציולוג)
איל פארן
איל פארן הוא ציון מקום המופיע פעם אחת בתנ"ך, בסיפור מלחמת ארבעת המלכים את החמישה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואיל פארן
אילת מזר
אֵילַת מזר (10 בספטמבר 1956 – 25 במאי 2021) הייתה ארכאולוגית ישראלית, שהתפרסמה בעיקר בשורת גילויים חשובים של שרידים ארכאולוגיים מתקופת הבית הראשון בירושלים.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואילת מזר
איליה קפיטולינה
תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים.
לִרְאוֹת בנימין מזר ואיליה קפיטולינה
נרבתא
נרבתא הייתה עיר בתקופת בית שני, הנזכרת בתיאור המרד הגדול בכתבי יוסף בן מתתיהו.
לִרְאוֹת בנימין מזר ונרבתא
נשיא אוניברסיטה
נשיא אוניברסיטה או נגיד אוניברסיטה הוא הניצב בראש אוניברסיטה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ונשיא אוניברסיטה
נחשתא בת אלנתן
נְחֻשְׁתָּא בת אלנתן היא דמות מקראית, מירושלים.
לִרְאוֹת בנימין מזר ונחשתא בת אלנתן
נילי שופק
נילי שוּפַּק (שצ'ופק; בכתב לטיני: Shupak) היא פרופסור אמריטה בחוג למקרא של אוניברסיטת חיפה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ונילי שופק
ניי (עיר מדינה)
נִיִי (במכתבי אל-עמארנה התעתיק הוא נִיִ) הוא שמה של עיר עתיקה ששכנה באלף השני לפנה"ס באזור סוריה של היום ליד נהר האורונטס.
לִרְאוֹת בנימין מזר וניי (עיר מדינה)
ספר דברי הימים למלכי יהודה
ספר דברי הימים למלכי יהודה הוא חיבור אבוד המוזכר בספר מלכים 15 פעמים.
לִרְאוֹת בנימין מזר וספר דברי הימים למלכי יהודה
סקר ארכאולוגי
סקר ארכאולוגי הוא תהליך מחקר ארכאולוגי שנועד לאמוד שרידים ארכאולוגיים בשטח נתון, באמצעים שונים.
לִרְאוֹת בנימין מזר וסקר ארכאולוגי
סקר הר מנשה
סקר הר מנשה ("סקר השומרון") הוא סקר ארכאולוגי שנערך על ידי הארכאולוג פרופסור אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה באזורים החופפים לנחלה המקראית של שבט מנשה בהר המרכזי.
לִרְאוֹת בנימין מזר וסקר הר מנשה
סלע (אדום)
סלע העתיקה באזור אדום סלע (אדום) עיר באדום המוזכרת בתנ"ך.
לִרְאוֹת בנימין מזר וסלע (אדום)
עמנואל בן דור
עמנואל בן דור (13 ביולי 1901 – 24 ביוני 1969) היה ארכאולוג ישראלי.
לִרְאוֹת בנימין מזר ועמנואל בן דור
עמנואל דונאייבסקי
עמנואל (מוּנְיָה) דוּנָאיֶיבסקי (Dunayevsky; 1906 – 9 בנובמבר 1968) היה אדריכל במשלחות ארכאולוגיות רבות שחפרו באתרי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר ועמנואל דונאייבסקי
עמק חפר
נוף חקלאי טיפוסי לעמק חפר, מזרחית לקיבוץ גבעת חיים מאוחד, אוקטובר 2008 בית באר ומגדל ביטחון בלב פרדס היסטורי בעמק חפר, אוקטובר 2008 שקנאים במאגר משמר השרון עֵמֶק חֵפֶר הוא עמק במישור החוף, לאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה וכפר יונה בדרום.
לִרְאוֹת בנימין מזר ועמק חפר
עמיחי מזר
עמיחי (עמי) מזר (נולד ב-19 בנובמבר 1942) הוא ארכאולוג ישראלי.
לִרְאוֹת בנימין מזר ועמיחי מזר
עקרון (עיר מקראית)
קערת שתייה מהמאה ה-12 לפנה"ס מתל מקנה עֶקְרוֹן הייתה עיר קדומה בארץ ישראל שיושבה לראשונה על ידי הכנענים בתקופת הברונזה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ועקרון (עיר מקראית)
ערקא
ערקא (בערבית: عرقا, במכתבי אל-עמארנה עַרקַתַ וגם עִרקַתַ, בתעודות אשוריות ערקה, בתנ"ך עַרְקִה), הוא כפר בצפון לבנון השוכן 22 ק"מ מצפון-מזרח לטריפולי ליד החוף.
לִרְאוֹת בנימין מזר וערקא
עשתרות
אשורי המתאר את עשתרות עַשְׁתָּרוֹת, או עַשְׁתָּרֹת, או עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, הייתה עיר באזור הבשן בעבר הירדן המזרחי, בשליטתם של הכנענים ושבטי ישראל, בתקופת המקרא.
לִרְאוֹת בנימין מזר ועשתרות
עטרות (אפרים)
עטרות שבנחלת שבט אפרים מוזכרת פעם אחת בתנ"ך, בספר יהושע, בתיאור הגבול הצפון מזרחי של נחלת שבט אפרים.
לִרְאוֹת בנימין מזר ועטרות (אפרים)
עגלה (דמות מקראית)
עֶגְלָה אֵשֶׁת דָּוִד היא דמות מקראית, מנשות דוד המלך ואמו של יִתְרְעָם, בנו השישי של דוד והאחרון מבניו שנולדו בחברון.
לִרְאוֹת בנימין מזר ועגלה (דמות מקראית)
עכברה
רחוב בכפר עַכְבָּרָה (בכתבי חז"ל גם: עַכְבְּרָא, בערבית: عكبرة, מהמילה העברית עכבר) היא שכונה של העיר צפת, השוכנת ממערב לנחל עכברה ומדרום לכביש 89.
לִרְאוֹת בנימין מזר ועכברה
עין גדי (שמורה)
תרשים שמורת עין גדי תצפית ממפל החלון שבקניון היבש לעבר ים המלח נחל ערוגות שְִׁמוּרַת עֵין גֶּדי הוא שמם של מעיין, שמורת טבע ועיר עתיקה השוכנים לחופו המערבי של ים המלח, בתחומי מדבר יהודה, על כביש 90, כקילומטר אחד צפונית לקיבוץ עין גדי.
לִרְאוֹת בנימין מזר ועין גדי (שמורה)
פרס פרשיה שימל
פרס פרשיה שימל (באנגלית: Percia Schimmel Award) ניתן על ידי האגף לארכאולוגיה במוזיאון ישראל לחוקרים על תרומתם לארכאולוגיה של ארץ ישראל וארצות המקרא.
לִרְאוֹת בנימין מזר ופרס פרשיה שימל
פרס קפלון
פרס קפלון מוענק על ידי קרן מוריס ובטי קפלון מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים לפרסומים או מחקרים במדעי הרוח, החברה או הטבע ולקידום השלום.
לִרְאוֹת בנימין מזר ופרס קפלון
פרס בובליק
פרס בובליק הוא פרס שנקרא על שם שלמה בובליק ומוענק אחת לשנתיים מטעם האוניברסיטה העברית החל משנת 1949.
לִרְאוֹת בנימין מזר ופרס בובליק
פרס הארווי
פרס הארווי הוא פרס המוענק על ידי הטכניון מאז שנת 1972 לציון הערכה והוקרה עבור תרומות חדשות ובולטות במדע, טכנולוגיה ורפואה ועל תרומה יוצאת דופן לשלום במזרח התיכון.
לִרְאוֹת בנימין מזר ופרס הארווי
פרס יצחק בן-צבי
פרס יצחק בן-צבי הוא פרס להיסטוריה המוענק לזכרו של יצחק בן-צבי על ידי יד יצחק בן-צבי.
לִרְאוֹת בנימין מזר ופרס יצחק בן-צבי
פרס ירושלים
יריד הספרים הבינלאומי הרביעי בירושלים, תשכ"ט 1969 ראש עיריית ירושלים טדי קולק, 30 במרץ 1967 פרס ירושלים ניתן על ידי עיריית ירושלים בנושאים שונים.
לִרְאוֹת בנימין מזר ופרס ירושלים
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
לִרְאוֹת בנימין מזר ופרס ישראל
פלינדרס פיטרי
פרופסור סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי (באנגלית: Sir William Matthew Flinders Petrie; 3 ביוני 1853 – 28 ביולי 1942) היה אגיפטולוג אנגלי, חבר בחברה המלכותית וחלוץ המתודולוגיה של הארכאולוגיה השיטתית המודרנית.
לִרְאוֹת בנימין מזר ופלינדרס פיטרי
פוטי פרע כהן און
פּוֹטִי פֶרַע (בנוסח תימן: פּוֹטִיפֶרַע) כֹּהֵן אֹן הוא דמות מקראית, שהיה כהן העיר המצרית העתיקה און (הליופוליס), שהייתה מרכז עיקרי לפולחן אלילי לאלי השמש אתום ורע.
לִרְאוֹת בנימין מזר ופוטי פרע כהן און
צ'חנוביץ
צֶ'חָנוביץ (בפולנית: Ciechanowiec; ביידיש: טשעכֿאַנאָװיץ; במקורות היהודיים: טשעכנאָווצי, "צ'חנובצי") היא עיירה במזרח פולין, בעברה עיירה יהודית.
לִרְאוֹת בנימין מזר וצ'חנוביץ
צקלג
צִקְלַג היא עיר מקראית בארץ פלשתים, שדוד ישב בה בימים שברח מפני שאול, בעקבות זאת נכללה בשטחה של ממלכת יהודה.
לִרְאוֹת בנימין מזר וצקלג
צרתן
צָרְתָן (גם: צָרְתַנָה, צְרֵרָתָה ו-צְרֵדָתָה) הייתה עיר מקראית בעבר הירדן, ששכנה בסמוך לשפך נחל יבוק לנהר הירדן ובקרבת העיר אדם.
לִרְאוֹת בנימין מזר וצרתן
צור (לבנון)
צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.
לִרְאוֹת בנימין מזר וצור (לבנון)
צידון
צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.
לִרְאוֹת בנימין מזר וצידון
קשת רובינסון
שחזור המחלף קשת המחלף בציור מהמאה ה-19 קשת רובינסון, 2005 קשת רובינסון היא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני.
לִרְאוֹת בנימין מזר וקשת רובינסון
קתלין קניון
קתלין מרי קניון (באנגלית: Kathleen Mary Kenyon; 5 בינואר 1906 - 24 באוגוסט 1978) הייתה ארכאולוגית אנגלייה, שהניחה כמה מהיסודות של שיטת החפירות המודרניות בכלל, ובסהר הפורה ושל הפרהיסטוריה של ארץ ישראל בפרט.
לִרְאוֹת בנימין מזר וקתלין קניון
קתדרה (כתב עת)
קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.
לִרְאוֹת בנימין מזר וקתדרה (כתב עת)
קטנה (עיר מדינה)
התל ואזור והשרידים של הארמון הקטן בצפון התל מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס מפת הממלכות הגדולות במסופוטמיה בשנת 1764 לפנה"ס, לפני כיבוש מארי על ידי בבל. הממלכות הבולטות: קטנה, ימחד, מארי, אשנונה ובבל קַטנַה הייתה עיר-מדינה עתיקה, המזוהה באתר הארכאולוגי תל אל-מושריפה (בערבית: المشرفة, כשם העיר הקרובה לתל) בסוריה.
לִרְאוֹת בנימין מזר וקטנה (עיר מדינה)
קטת
קַטָּת (במקורות חז"ל: קטינית, קטנית, קטנתא) הוא שמה של עיר מקראית בתחום נחלת שבט זבולון, אשר המשיכה להתקיים גם בתקופת המשנה והתלמוד.
לִרְאוֹת בנימין מזר וקטת
קבר בני חסן
א.ש. הרטום (מהדורה שישית,1980), הוצאת ספרים "יבנה" בע"מ. קבר בני חסן הוא אתר קבורה מצרי קדום, הממוקם במרכז מצרים, בין לוקסור לקהיר.
לִרְאוֹת בנימין מזר וקבר בני חסן
רמת רחל
רָמַת רָחֵל הוא קיבוץ שהקימו חברי גדוד העבודה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ורמת רחל
רמת יוחנן
כביש הכניסה לרמת יוחנן אסם התבואות ששימש עד פתיחת המילובר, שנות ה-50 הנחת אבן היסוד לבית הספר ברמת יוחנן, ספטמבר 1941 רָמַת יוֹחָנָן הוא קיבוץ בעמק זבולון סמוך לקריית אתא השייך למועצה אזורית זבולון.
לִרְאוֹת בנימין מזר ורמת יוחנן
רמתיים צופים
רָמָתַיִים צוֹפִים, או הרמתיים צופים, היא עיר מקראית המוזכרת בספר שמואל כעירו של אלקנה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ורמתיים צופים
רפאל גבעון
רפאל גבעון (8 בפברואר 1916 - 7 באוגוסט 1985) היה אגיפטולוג, פרופסור במכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, ומנהל חפירות ארכאולוגיות במקומות שונים, בין היתר, בחצי האי סיני.
לִרְאוֹת בנימין מזר ורפאל גבעון
רשות העתיקות
סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר ורשות העתיקות
רחב (עיר מקראית)
תל תל בירה, אשר יש המזהים אותו עם רְחֹב המקראית ברשימת ערי שבט אָשֵׁר המובאת בספר יהושע פרק י"ט נזכרת פעמיים עיר בשם רְחֹב.
לִרְאוֹת בנימין מזר ורחב (עיר מקראית)
רומאנה (נפת ג'נין)
רומאנה (בערבית: رمّانة) הוא כפר בנפת ג'נין ברשות הפלסטינית.
לִרְאוֹת בנימין מזר ורומאנה (נפת ג'נין)
רולאן דה וו
דה וו רולאן גרן דה ווֹ (Roland Guérin de Vaux; 17 בדצמבר 1903 – 10 בספטמבר 1971) היה כומר דומיניקני צרפתי, חוקר מקרא וארכאולוג, שעמד בראש הצוות הראשון שחקר את מגילות מדבר יהודה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ורולאן דה וו
ריכוז הפולחן
חוק ריכוז הפולחן במקרא הוא חוק המופיע בספר דברים המגביל את טקסי הפולחן למקום יחיד אשר אותו יבחר ה'.
לִרְאוֹת בנימין מזר וריכוז הפולחן
שמואל אחיטוב
שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.
לִרְאוֹת בנימין מזר ושמואל אחיטוב
שמואל אברמסקי
שמואל אברמסקי (1913 – 11 בפברואר 2004, י"ט בשבט ה'תשס"ד) היה היסטוריון וחוקר מקרא ישראלי, ממייסדי המחלקה למקרא ולתולדות המזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וממייסדי "החברה לחקר המקרא".
לִרְאוֹת בנימין מזר ושמואל אברמסקי
שמות ירושלים
בהיותה מרכזית בזהות היהודית והעברית, העיר ירושלים צברה במהלך השנים שמות וכינויים רבים.
לִרְאוֹת בנימין מזר ושמות ירושלים
שער ברקלי
שער ברקלי (Barclay) הוא מעבר חסום בכותל הר הבית.
לִרְאוֹת בנימין מזר ושער ברקלי
שער הבורסקאים
שער הבורסקאים וסביבתו שער הבורסקאים (או פשפש הבורסקאים) הוא שמו של שער צלבני קדום בחומות ירושלים, ששכן בסמוך לשער האשפות של ימינו, בדרום-מזרח העיר העתיקה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ושער הבורסקאים
שערי ירושלים
שער יפו שערי ירושלים הם השערים המאפשרים כניסה לעיר העתיקה בירושלים דרך חומות ירושלים.
לִרְאוֹת בנימין מזר ושערי ירושלים
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר ושומרונים
שושנק הראשון
פניו של שושנק הראשון כפי שתוארו בתבליט קיר מצרי. שושנק הראשון ובנו-תבליט במקדש כרנך כתובת שישק הראשון שהתגלתה בתל מגידו (גובה השבר 42.5 ס"מ), מוצבת כיום במוזיאון רוקפלר שושנק הראשון היה מלך מצרים, מייסדה של השושלת ה-22 (הלובית, שושלת בובסטיס).
לִרְאוֹת בנימין מזר ושושנק הראשון
שולמית קלוגאי
שולמית קלוגאי (לבית שימשלביץ') (ט' בתשרי תרנ"ב, 11 באוקטובר 1891, פולטבה – י"ז בתמוז תשל"ב, 29 ביוני 1972, ירושלים) הייתה משוררת, סופרת ומתרגמת מצרפתית, מספרדית ומשפות נוספות.
לִרְאוֹת בנימין מזר ושולמית קלוגאי
שכם הקדומה
שכם הקדומה או שכם העתיקה היא עיר קדומה, שראשיתה בתקופה הכלכוליתית, ויישובה הרציף נקטע בהחלפתה בעיר הרומאית הסמוכה נאפוליס, שזוהתה עמה בהמשך.
לִרְאוֹת בנימין מזר ושכם הקדומה
שיחור לבנת
200px שִׁיחוֹר לִבְנָת הוא ציון גאוגרפי המופיע בתנ"ך בתיאור נחלת שבט אשר.
לִרְאוֹת בנימין מזר ושיחור לבנת
שייח' באדר
שייח' באדר במפה מנדטורית משנת 1938 אזור בנייניי האומה ושייח' באדר בשנות ה-60. בתי שייח' באדר שימושו באותה עת את משרד החוץ, בין הבתים הערבים נבנו מבנים חד-קומתיים בבנייה טרומית (בחלק העליון של התמונה).
לִרְאוֹת בנימין מזר ושייח' באדר
תעלת הניקוז בעיר דוד
326x326px תעלת הניקוז בעיר דוד תעלת הניקוז בעיר דוד היא תעלת ניקוז משלהי תקופת בית שני, הממוקמת מתחת לרחוב המרכזי המרוצף והמדורג שחצה את העיר ירושלים, בסמוך לכותל המערבי בצפון ועד לבריכת השילוח שבעיר דוד בדרום.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותעלת הניקוז בעיר דוד
תקופת האבות
תקופת האבות היא תקופה מקראית בה, לפי המקרא, חיו אבות עם ישראל: אברהם, יצחק ויעקב.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותקופת האבות
תל משוש
תל מָשׁוֹשׁ (בערבית: خربة المشاش - "ח'רבת אל משאש") הוא אתר ארכאולוגי בנגב הצפוני, כ-12 ק"מ מזרחית לבאר שבע.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל משוש
תל מלחתה
תֵּל מַלְחֲתָה הוא אתר ארכאולוגי השוכן בבקעת ערד, על גדתו המזרחית של נחל מלחתה, בסמוך להתחברותו עם נחל באר שבע.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל מלחתה
תל מגידו
שער העיר הכנעני בכניסה לתל מגידו תל מגידו (בערבית: تل المتسلم, תל אל-מֻתַסַלִם – "תל המושלים") הוא מהאתרים הארכאולוגיים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל מגידו
תל אפק (אנטיפטריס)
גן לאומי ירקון, ספטמבר 2016האגם הגדול בתל אפק תֵּל אֲפֵק הוא אתר ארכאולוגי השוכן סמוך למקורות נחל הירקון, ממזרח לפתח תקווה וממערב לראש העין, ובתחומי הגן הלאומי ירקון (שנקרא גם "פארק אפק", על שם אתר זה).
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל אפק (אנטיפטריס)
תל אבו הואם
התל וסביבתו במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 בורג' א־סלאם. אוסף המוזיאון הימי הלאומי תל אבו הַוַּאם ("הואם" הוא כינוי למין ציפור) הוא תל עתיק בדרום מפרץ חיפה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל אבו הואם
תל איילון
מפת פארק קנדה ואזור לטרון תל איילון הוא תל ארכאולוגי בגובה של 280 מטרים מעל פני הים, השוכן במזרחו של פארק קנדה, כ-1,200 מטרים דרומית-מערבית למבוא חורון.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל איילון
תל נפוליאון
שלט הסבר למרגלות התל מימין תל נפוליאון (תל גריסה) מעליו דרך שלימים תהפוך כחלק מרחוב רוקח, ברמת גן. הדרך ממשיכה שמאלה לכיוון ג'רישה ושבע טחנות על גדת הירקון. בתחתית התמונה נחל איילון בתוואי הישן - צילום אוויר של הטייסת הבווארית ה-304, 1918.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל נפוליאון
תל עין גב
תל עין גב, הידוע גם כח'רבת אל עשאק, הוא תל ואתר ארכאולוגי הנמצא בקיבוץ עין גב על החוף המזרחי של הכנרת, כ-2.5 קילומטרים מסוסיתא.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל עין גב
תל קסילה
תל קסילה הוא תל ארכאולוגי השוכן כיום בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בצפונה של תל אביב.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל קסילה
תל רומיידה
תל רומיידה הוא תל בחברון שגובהו 936 מטר מעל פני הים, ומזוהה כחברון המקראית.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל רומיידה
תל ריסים
תל ריסים (בערבית קרוי תל אל מוואג'ה, تل المواجهة) הוא אתר ארכאולוגי בעמק יזרעאל השוכן בקצהו המערבי של רכס ישי בשטחי המועצה המקומית רמת ישי.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל ריסים
תל שרע
החפירות הארכאולוגיות בצידו הצפון מזרחי של התל (חפירות דומות נערכו בצידו הדרום מערבי) גשר הרכבת מעל נחל גרר בקרבת תל שרע - צילום מ-1917 אחד מבסיסי עמודי הגשר. נמצא על גדתו הדרומית של נחל גרר תל שֶׁרַע (בערבית: תַל אַ-שַרִיעַה) הוא תל גדול בנגב הצפוני, בגדתו הצפונית של נחל גרר, מדרום-מזרח לנתיבות ליד העיר הבדואית רהט, צפונית לבאר שבע.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל שרע
תל שלף
'''בית מוסא שאהין,''' צילום רחפן תל שָלָף (או תל אֶ-שַׁלַאף) הוא תל בתחום העיר רחובות, ממערב לשכונת כפר גבירול, אשר יש המזהים אותו עם אלתקה, מערי הלויים של נחלת שבט דן.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל שלף
תל שוש
תל שוש, או תל אבו שושה, הוא תל עתיק הממוקם על קו הגבול שבין מערב עמק יזרעאל, לבין המורדות המזרחיים של רמות מנשה, כקילומטר מצפון לקיבוץ משמר העמק.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל שוש
תל זרור
שילוט בתל תל זְרוֹר (ידוע גם בשם ח'רבת א-תל דֻ'רֻר) הוא תל ארכאולוגי עתיק השוכן על הגדה הדרומית של נחל חדרה, כ-2.5 קילומטר מזרחית לשכונת בית אליעזר בעיר חדרה, בסמוך לשפך של נחל יצחק לנחל חדרה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל זרור
תל זיתון
תל זיתון, צילום מפארק גבעת הזית תל זיתון, או תל אבו זיתון, הוא תל הממוקם כיום בעיר בני ברק, מצפון לשכונת פרדס כץ, מצפון מזרח לשכונת קריית הרצוג, וכקילומטר דרומה מנחל הירקון.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל זיתון
תל חפר
תל חֵפֶר, או תל אֶל-אִיפשָר, הוא תל ואתר ארכאולוגי בשרון.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל חפר
תל חלף
ממלכת בית בחינאי וממלכות ארמיות נוספות המאות ה-9-10 לפנה"ס חפירת פסל מונומנטלי ב-1912 בחפירות של מקס פון אופנהיים תבליט סצנת ציד מבזלת. נמצא בתל חלף מתוארך לשנים 830-850 לפנה"ס.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל חלף
תל בלאטה
תל בלאטה הוא תל בדרום-מזרח שכם, מעט ממערב למתחם קבר יוסף המזוהה כשכם העתיקה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל בלאטה
תל בטש
תל בַּטָּשׁ (במקור: תַל אל-בַּטַאשִׁי) הוא תל קדום באזור השפלה, על גדתו המערבית של נחל שורק, ממערב לקיבוץ צרעה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל בטש
תל בירה
תל בירה הוא אתר ארכאולוגי ממזרח לעכו, בתחום קיבוץ יסעור.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל בירה
תל בית צידה
תל בית ציְדה שוכן בבקעת בית צידה בתוך שטח פארק הירדן בצפון-מזרחה של הכנרת.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל בית צידה
תל בית ירח
תל בית ירח הוא תל ארכאולוגי וגן לאומי לחופה הדרום מערבי של הכנרת, בסמוך למוצא הירדן מהכנרת, המזוהה עם היישובים הקדומים בית ירח וצינברי - שתי עיירות יהודיות סמוכות זו לזו, הנזכרות רבות בכתבי חז"ל ובמקורות נוספים מן התקופה הרומית.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל בית ירח
תל גמה
חפירות בצידו הדרומי של תל ג'מה בעת שנחפר על ידי פלינדרס פיטרי תל ג'מה מהמערב, בעת שנחפר על ידי פלינדרס פיטרי שלט הסבר של קק"ל בתל גמה תל גַּמָּה (בערבית: תַל גַ'מַה) הוא תל גדול בנגב הצפוני-מערבי, בגדתו הדרומית של נחל הבשור, סמוך לקיבוץ רעים כ-10 ק"מ דרומית לעזה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל גמה
תל גזר
ממוזער תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל גזר
תל דותן
הבור שאליו מיוחס הסיפור המקראי על השלכת יוסף לבור על ידי אחיו תֵּל דּוֹתָן (תל דות'אן) הוא תל יישוב עתיק גדול במרכזו של עמק דותן כ-10 ק"מ מדרום-מערב לעיר ג'נין בצד כביש שכם-ג'נין.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותל דותן
תהילים פ"ג
שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, הוא בספר תהילים והמזמור ה-83 בו (בתרגום ליוונית וללטינית, זהו המזמור ה-82), הפותח במילים אלו.
לִרְאוֹת בנימין מזר ותהילים פ"ג
לולי (מלך)
לולי (באשורית: Lulî) היה מלך צידון והחוף שמדרום לה עד הכרמל בסוף המאה ה־8 לפנה"ס.
לִרְאוֹת בנימין מזר ולולי (מלך)
טאניס
מסכת הזהב של פרעה פסוסנס הראשון הספינקס ממקדש אמון בטאניס, מוצג במוזיאון הלובר טאניס (מיוונית עתיקה - Τάνις ופירושו גומא, בערבית קרוי המקום סאן אל-חג'ר (בתעתיק מדויק - צאן אל-חג'ר, صان الحجر)) הוא שמה של העיר המצרית העתיקה דג'אנט שהייתה בירת מצרים מהמאה ה-11 לפנה"ס ועד המאה השמינית לפנה"ס.
לִרְאוֹת בנימין מזר וטאניס
טקס הדלקת המשואות
מדינת ישראל. החלק האמנותי של המופע כולל תרגילי סדר של דגלני צה"ל היוצרים צורות מורכבות ומגוונות. יום העצמאות ה-40, 1988 טקס הדלקת המשואות לחגיגות ה-30 למדינת ישראל, בניהולו של יהודה אילן 1978 טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ופותח רשמית את חגיגות יום העצמאות למדינת ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר וטקס הדלקת המשואות
טרודה דותן
ארון קבורה אנתרופואידי מדיר אל בלח טרודה דותן (12 באוקטובר 1922 - 28 בינואר 2016, ירושלים) הייתה פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, ידועה בעיקר בחקר הפלשתים.
לִרְאוֹת בנימין מזר וטרודה דותן
טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס
טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס על גבי לבנים ורעפים. בצד שמאל: למעלה: שתי דוגמאות של הטביעה העגולה. למטה: טביעות בנסחים א-ה. בצד ימין: טביעות בנסחים ו-יתמונה להחלפה טביעות החותם של הלגיון העשירי פרטנסיס הן טביעות חותם שהותיר הלגיון הרומאי על גבי לבנים ורעפים שייצר כחלק מתפקידו בעת שהותו בארץ ישראל במאות הראשונה עד השלישית לספירה.
לִרְאוֹת בנימין מזר וטביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס
זלמן ליף
שניאור זלמן לִיף (ליפשיץ) (ז' באדר תר"ס, 1900, מרינה הורקה, רוסיה (בלארוס) – כ"ו בתשרי תשי"א, 7 באוקטובר 1950, ירושלים) היה מהנדס ומומחה קרקעות, מחלוצי המיפוי ופוטוגרמטריה בישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר וזלמן ליף
זוכי פרס ישראל
אות פרס ישראלתמונה להחלפה פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל לתושביה או לארגונים שונים, כהוקרה על פעילותם, במגוון רחב של תחומים.
לִרְאוֹת בנימין מזר וזוכי פרס ישראל
זכריה קלאי
זכריה קלאי (24 ביוני 1923 – 17 בינואר 2016) היה פרופסור במכון לארכיאולוגיה ובחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת בנימין מזר וזכריה קלאי
חניגלבת
מפת הממלכות העיקריות במאה ה-13 לפנה"ס עם הערים העיקריות. חניגלבת בתוך השטח של אשור המסומן בחום בהיר חַֿנִיגַלְבַּת או חַֿנִי־רַבַּת הוא מונח גאוגרפי אשורי (ממוצא לשוני אמורי) המתייחס לאזור צפון סוריה ומסופוטמיה העליונה בין נהר החבור העליון ונהר הפרת, בעיקר לאורך נהר הבליח.
לִרְאוֹת בנימין מזר וחניגלבת
חרושת הגויים
חרושת הגויים במפה מהמאה ה-17 תל קשיש חרושת הגויים הוא אתר מקראי בקרבת נחל קישון.
לִרְאוֹת בנימין מזר וחרושת הגויים
חלף (יישוב קדום)
חֵלֶף הוא שמו של יישוב יהודי קדום בגליל התחתון, הנזכר בתנ"ך ובכתבי חז"ל.
לִרְאוֹת בנימין מזר וחלף (יישוב קדום)
חזקיהו
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.
לִרְאוֹת בנימין מזר וחזקיהו
חוניו השני
חוניו השני (המאה ה-3 לפנה"ס) היה כהן גדול מבית חוניו בבית המקדש, בנו של הכוהן הגדול שמעון הראשון.
לִרְאוֹת בנימין מזר וחוניו השני
חותם לחם צבאי
חפירות הר הבית. כתובת החותם לא נחרתה בכתב ראי, כך שטביעתה על גבי הלחם התקבלה במהופךתמונה להחלפה חותם לחם צבאי שהתגלה במחנה הלגיון השני אוגוסטה בקרליאון, ויילסתמונה להחלפה חותם לחם צבאי שהתגלה בלגיותמונה להחלפה חותם לחם צבאי שהתגלה בחפירות ברחבת הכותלתמונה להחלפה חותם לחם צבאי שמקורו בירושלים ושמור באוסף הברון אוסטינוב חותם לחם צבאי שהתגלה במערות מורבעתתמונה להחלפה חותם לחם צבאי הוא חותם עשוי אבן, עץ או מתכת (למשל ברונזה), ששימש לסימון כיכרות הלחם שיוצרו עבור הצבא הרומאי.
לִרְאוֹת בנימין מזר וחותם לחם צבאי
בן טבאל
בן טבאל היה טוען לכיסא המלוכה של ממלכת יהודה, שהתכוון לגזול את מלוכתו של אחז בעזרת רצין מלך ארם-דמשק ופקח בן רמליהו מלך ישראל, ולהקים יחד איתם ברית נגד האשורים: "נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן-טָבְאַל".
לִרְאוֹת בנימין מזר ובן טבאל
בן-הדד השני
בֶּן-הֲדַד השני בתעודות ארמיות הוא מופיע בשם בר-הדד וגם הדד-אידרי.
לִרְאוֹת בנימין מזר ובן-הדד השני
בנימין מיזלר
#הפניה בנימין מזר.
לִרְאוֹת בנימין מזר ובנימין מיזלר
בנימין מייזלר
#הפניה בנימין מזר.
לִרְאוֹת בנימין מזר ובנימין מייזלר
בעל (אל)
בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).
לִרְאוֹת בנימין מזר ובעל (אל)
ברכת משה
ברכת משה היא הברכה שבירך משה את שבטי ישראל טרם מותו.
לִרְאוֹת בנימין מזר וברכת משה
בית שערים
הכניסה למערת הסרקופגים (מערת הארונות) יוונית: "קברו של איידסיוס, ראש מועצת הזקנים, איש אנטיוכיה" מנורה במערכת הקברים, צילום משנת 1954 הכניסה למערת הפרש בית הכנסת חזית מערת הארונות בסמוך לגילויה בשנות ה-50 של המאה ה-20 בית שערים הוא אתר ארכאולוגי הכולל נקרופוליס השוכן בגליל התחתון.
לִרְאוֹת בנימין מזר ובית שערים
בית זייד
בֵּית זַיִיד הוא מושב על גבעות שייח' אבריק, הנושק לקריית טבעון ונמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל, בה הוא מהווה כיישוב המערבי ביותר.
לִרְאוֹת בנימין מזר ובית זייד
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר ובית המקדש
בית המקדש של יוליאנוס
דמותו של יוליאנוס הכופר על מטבע מאנטיוכיה בית המקדש של יוליאנוס נחשב לניסיון הרציני ביותר מאז מרד בר כוכבא, לקומם מחדש את בית המקדש בירושלים.
לִרְאוֹת בנימין מזר ובית המקדש של יוליאנוס
בית התקיעה
שחזור משוער של בית התקיעה. זוהי הפינה הדרום-מערבית, כך שהכותל המערבי נמצא בצידה התחתון של התמונה אבן "לבית התקיעה" במקומה כיום הכתובת המקורית, המוצגת במוזאון ישראל אפשרויות הקריאה המקובלות של הכתובת בית התקיעה הייתה פינה בבית המקדש, שבה נהגו לעמוד ולתקוע בחצוצרות כדי להכריז על כניסת שבת ומועדים.
לִרְאוֹת בנימין מזר ובית התקיעה
בית הכנסת גבעת רם
בול דואר מסדרת "אדריכלות בישראל" של דואר ישראל משנת 1975, ועליו ציור בית הכנסת מבט מרחבת הכניסה בית הכנסת האוניברסיטאי ע"ש ד"ר ישראל גולדשטיין הוא בית כנסת בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית.
לִרְאוֹת בנימין מזר ובית הכנסת גבעת רם
בית הכנסת העתיק בעין גדי
האוהל מעל האתר קטע המגילה מספר ויקרא אוסף עצמות של עז וכבש שנמצאו מתחת לארון הקודש תקריב הרבוע במרכז רצפת הפסיפס כתובת התודה בארמית לתורמים הבמה וגומחת ארון הקודש מימין סמל צלב הקרס ברצפת הפסיפס מהשלב הקדום של בית הכנסת שרידי בית הכנסת העתיק בעין גדי נמצאים ליד שמורת עין גדי שבמדבר יהודה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ובית הכנסת העתיק בעין גדי
גרגשי
גִּרְגָּשִׁי הוא שמו המקראי של עם המוזכר כאחד משבעת עמי כנען אשר שכנו, לפי התיאור המקראי, בארץ ישראל טרם כיבושהּ, ואשר במקרא מובטח לעם ישראל שאלוהים יגרשם מהארץ לשם כיבושהּ על ידי ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר וגרגשי
גשור (ממלכה)
כנרת גְּשׁוּר הייתה ממלכה קטנה ששכנה באזור הגולן הדרומי, לאורך חופהּ המזרחי של הכנרת והגדה הצפונית של נחל הירמוך.
לִרְאוֹת בנימין מזר וגשור (ממלכה)
גת רימון (נחלת מנשה)
200px גת רימון הייתה עיר לויים בנחלת שבט מנשה שבעבר הירדן המערבי.
לִרְאוֹת בנימין מזר וגת רימון (נחלת מנשה)
גת רימון (נחלת דן)
גת רימון הייתה עיר לויים בנחלת שבט דן.
לִרְאוֹת בנימין מזר וגת רימון (נחלת דן)
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
לִרְאוֹת בנימין מזר וגלות בבל
גוליית
בזיליקת סנטה מריה דלה סאלוטה בוונציה גָּלְיָת הוא דמות מקראית, לוחם פלשתי גדל ממדים מגת אשר לחם בישראל בימיו של שאול המלך.
לִרְאוֹת בנימין מזר וגוליית
דוד אוסישקין
דוד אוסישקין (נולד בשנת 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת בנימין מזר ודוד אוסישקין
דוד ורנר סנטור
דוד (ורנר) סנטור (לעיתים נכתב גם סינטור, בגרמנית: David Werner Senator; ברלין, 6 בספטמבר 1896 – אטלנטה, 2 בנובמבר 1953) היה סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית, חבר הנהלת הסוכנות היהודית המורחבת ופעיל בברית שלום.
לִרְאוֹת בנימין מזר ודוד ורנר סנטור
המקדש הכלקוליתי בעין גדי
המקדש הכלקוליתי מראה המקדש המתקן העגול הפולחני במרכז המקדש המזבח המקדש הכלקוליתי בעין גדי כולל שרידים של מקדש מהתקופה הכלקוליתית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר והמקדש הכלקוליתי בעין גדי
האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל
האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל היא אנציקלופדיה שיצאה לאור על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בשיתוף הוצאת כרטא, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע ויוסף אבירם.
לִרְאוֹת בנימין מזר והאנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר והאקדמיה ללשון העברית
האגודה למחקר תת-ימי בישראל
אלישע לינדר ממייסדי האגודה למחקר תת-ימי בישראל אבנר רבן ממייסדי האגודה למחקר תת-ימי בישראל לינדר במוזיאון הימי הראשון במעגן מיכאל, 1963 האגודה למחקר תת-ימי בישראל (Underwater Exploration Society of Israel) הוקמה כעמותה של צוללים וחוקרים מתנדבים שפעלו בשנות השישים, השבעים והשמונים של המאה העשרים והניחו את היסודות לענף מחקר חדש ובלתי מוכר בארץ, הארכאולוגיה התת-ימית.
לִרְאוֹת בנימין מזר והאגודה למחקר תת-ימי בישראל
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
לִרְאוֹת בנימין מזר והאוניברסיטה העברית בירושלים
הסקר הארכאולוגי של ישראל
לא ממוסגר רכבי סקר ישראל במעלה עקרבים עיגון ופינוי הסולם מעל מערת האימה במדבר יהודה בשנת 1953 משלחת הסקר הארכאולוגי של ישראל בראשותו של יוחנן אהרוני במדבר יהודה. במרכז משה כוכבי.
לִרְאוֹת בנימין מזר והסקר הארכאולוגי של ישראל
הסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה
מרכז אנטוליה בתקופה בה התקיים הסחר הסחר האשורי התקיים באשור הקדומה בראשית האלף ה-2 לפנה"ס בין העיר אשור ובין מושבות אשוריות באנטוליה באזור קפדוקיה שבטורקיה של היום.
לִרְאוֹת בנימין מזר והסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה
העופל
עיר דוד בדרום גבעת העופל, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר.
לִרְאוֹת בנימין מזר והעופל
הקונגרס העולמי למדעי היהדות
קהל בקונגרס העולמי למדעי היהדות ה-16 הקונגרס העולמי למדעי היהדות הוא כנס בינלאומי במדעי היהדות, אשר מארגן האיגוד העולמי למדעי היהדות.
לִרְאוֹת בנימין מזר והקונגרס העולמי למדעי היהדות
הקיני
הַקֵּינִי, קַּיִן, בְּנֵי קֵינִי, או הַקִּינִים, הם שמות של קבוצה או קבוצות הנזכרות במקרא.
לִרְאוֹת בנימין מזר והקיני
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת בנימין מזר והר הבית
התנ"ך האבוד
"התנ"ך האבוד" הוא ספרו של הארכאולוג החובב יהושע עציון.
לִרְאוֹת בנימין מזר והתנ"ך האבוד
התרבות המינואית
ממוזער התרבות המינואית או התקופה המינואית היא תרבות שהתפתחה באי כרתים, והייתה נפוצה באי זה בתקופת הברונזה.
לִרְאוֹת בנימין מזר והתרבות המינואית
הלגיון העשירי פרטנסיס
כתובת המציינת את מקום הצבת הקוהורטה השמינית של הלגיון העשירי. הכתובת נתרמה למוזיאון ומקום מציאתה אינו ידוע, אולם על פי בדיקות מעבדה שנערכו לעפר שעדיין היה צמוד לכתובת נקבע שמוצאה מאזור ירושלים.
לִרְאוֹת בנימין מזר והלגיון העשירי פרטנסיס
החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה
החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה הוא חוג לימוד תנ"ך דו-שבועי שהתכנס בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ועבר לאחר מכן למשכן נשיאי ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר והחוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה
הבשן
כותרת.
לִרְאוֹת בנימין מזר והבשן
הגן הארכאולוגי ירושלים
מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר ארכאולוגי המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.
לִרְאוֹת בנימין מזר והגן הארכאולוגי ירושלים
הורקנוס לבית טוביה
כתב ארמי. הורקנוס לבית טוביה היה בנו הצעיר של יוסף בן טוביה, גובה המסים באזור ארץ ישראל שחי בתקופת בית שני תחת השלטון ההלניסטי.
לִרְאוֹת בנימין מזר והורקנוס לבית טוביה
הכרמל
ממוזער נשר הַכַּרְמֶל (בערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחה צפונית-מערבית של רכס הרי השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא).
לִרְאוֹת בנימין מזר והכרמל
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
לִרְאוֹת בנימין מזר והכותל המערבי
הכותל הדרומי
הכותל הדרומי ומסגד אל-אקצא הגן הארכאולוגי. הכותל הדרומי הוא קיר התמך הדרומי של רחבת הר הבית בירושלים.
לִרְאוֹת בנימין מזר והכותל הדרומי
ועדת השמות הממשלתית
דביר. 30 באוקטובר 1951 ועדת השמות הממשלתית היא ועדה ציבורית הממונה על ידי ממשלת ישראל, ועוסקת בקביעת שמות ליישובים ולנקודות נוספות במפת ישראל ובהחלפת שמות ערביים שהיו קיימים עד 1948 לשמות עבריים.
לִרְאוֹת בנימין מזר וועדת השמות הממשלתית
ורה סלומונס
ורה פרנסס ברייס סלומונס (אנגלית: Vera Frances Bryce Salomons; 31 באוקטובר 1888 – 12 בנובמבר 1969) הייתה נדבנית יהודייה-בריטית חוקרת אומנות.
לִרְאוֹת בנימין מזר וורה סלומונס
ויקטור גרן
ספרו של גרן "תיאור ארץ ישראל - יהודה" (בצרפתית) ויקטוֹר אונורה גֵּרֵן (בצרפתית: Victor-Honoré Guérin; 15 בספטמבר 1821, פריז – 21 בספטמבר 1891, פריז) היה משכיל צרפתי, שערך מסעות מחקר וכתב ספרים שהיו סיכומי מסעות החקר הגאוגרפיים והארכאולוגיים שערך בצפון אפריקה, ביוון ובאיי יוון, בסוריה ובארץ ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר וויקטור גרן
כמוש
כְּמוֹשׁ (לפי ניקוד המקרא; באבלאית: dkà-mi/me-iš,, באוגריתית: 𐎑𐎑𐎟𐎆𐎟𐎋𐎎𐎘 – טֿטֿ ו כמתֿ, במואבית: 𐤊𐤌𐤔 – כמש) היה האל הלאומי של מואב.
לִרְאוֹת בנימין מזר וכמוש
כנסייה ביזנטית ליד כיסופים
כנסייה מהתקופה הביזנטית ששרידיה נמצאו בשדות קיבוץ כיסופים.
לִרְאוֹת בנימין מזר וכנסייה ביזנטית ליד כיסופים
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר וכנען
כפתור (ארץ)
אבידוס, ומתחתיו הכיתוב kftjw (כפתור) כפתור (באכדית: kaptara,בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית כרך ד', מוסד ביאליק, 1962, ערך "כפתור, כפתר", עמ' 236 באוגריתית: 𐎋𐎔𐎚𐎗 – כפתר) היא ארץ המוזכרת בטקסטים מהמזרח התיכון הקדום, ככל הנראה כרתים.
לִרְאוֹת בנימין מזר וכפתור (ארץ)
כרתים
כרתים (ביוונית: Κρήτη, "קְרִיטִי"; בטורקית: Girit) הוא האי החמישי בגודלו מבין איי הים התיכון.
לִרְאוֹת בנימין מזר וכרתים
כתובת בן שפטבעל
כתובת בן שפטבעל היא כתובת קבורה פיניקית שהתגלתה בגבל.
לִרְאוֹת בנימין מזר וכתובת בן שפטבעל
כתובות מלכי גבל
כתובות מלכי גבל הן הכתובות הקדומות ביותר בכתב הפיניקי.
לִרְאוֹת בנימין מזר וכתובות מלכי גבל
כלי אבן
כלי אבן שאריות ייצור: ליבה של כוס אבן מתקופת בית שני מחצבה וסדנה ליצור כלי אבן מתקופת בית שני, סמוך לכביש ירושלים - מעלה אדומים כלי אבן הם כל סוג של כלי העשוי מחומר סלעי.
לִרְאוֹת בנימין מזר וכלי אבן
ימחד
יַמְחַד (גם ימח'ד; באכדית: Yamḫad; בערבית: يمحاض, בתעתיק ימחאץֿ) הייתה ממלכה שמית עתיקה, שמרכזה שכן בעיר חַלַבּ, כיום בשטחה של סוריה.
לִרְאוֹת בנימין מזר וימחד
ימי ביאליק
הכניסה לתערוכת ביאליק ביריד המזרח האולם המרכזי בתערוכת "ימי ביאליק" בארמון תוצרת הארץ. במפלס העליון תצוגות העיתונות העברית, במפלס התחתון "נדודי התרבות העברית" ביתן המוסדות הלאומיים ופינת הקרן הקיימת לישראל בתערוכת "ימי ביאליק" ימי ביאליק היה מפעל הנצחה, שכלל תערוכה ומופעים לזכרו של חיים נחמן ביאליק, והתקיים בין התאריכים 16 באפריל 1935 - 25 במאי 1935 במתחם יריד המזרח (גני התערוכה הישנים) בתל אביב.
לִרְאוֹת בנימין מזר וימי ביאליק
יאשיהו
יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ויאשיהו
ינועם
מצבת סתי הראשון בבית שאן, שבה מצוינת העיר ינועם ינועם (ינעמ במצרית קדומה) הוא שמה של עיר בכנען המופיעה בכתובות עתיקות ובטקסטים מתקופת הברונזה המאוחרת, על גבי פפירוסים במצרים העתיקה.
לִרְאוֹת בנימין מזר וינועם
יעקב קפלן
יעקב קפלן (י"ד בתשרי תרע"ב, 6 באוקטובר 1911 – ט' בניסן תשמ"ט, 14 באפריל 1989) היה ארכאולוג ישראלי, שלזכותו נזקפות רוב החפירות הארכאולוגיות בתל אביב וביפו.
לִרְאוֹת בנימין מזר ויעקב קפלן
יעקב ליוור
יעקב ליוור (9 בדצמבר 1923 – 1 במאי 1969) היה פרופסור, חוקר מקרא, ראש החוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת בנימין מזר ויעקב ליוור
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי.
לִרְאוֹת בנימין מזר ויצחק בן-צבי
יציאת מצרים במחקר
סיפור יציאת מצרים, שהוא מאבני היסוד באמונה היהודית, כולל תיאור של אירועים על-טבעיים בקנה מידה עצום: מכות מצרים, קריעת ים סוף, בריחה של מיליוני עבדים ממצרים ומסע ארוך ורצוף-ניסים במדבר.
לִרְאוֹת בנימין מזר ויציאת מצרים במחקר
יקיר ירושלים
אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה יקיר העיר המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם.
לִרְאוֹת בנימין מזר ויקיר ירושלים
ירושלים בתקופת בית ראשון
עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.
לִרְאוֹת בנימין מזר וירושלים בתקופת בית ראשון
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
לִרְאוֹת בנימין מזר וירושלים בתקופת בית שני
ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת
מפת ירושלים בתקופה המוסלמית על פי ארקולף, כתב יד מהמאה ה-9 התקופה הערבית הקדומה בירושלים נמשכה לאורך המחצית השנייה של האלף הראשון לספירה, משנת 638, עם כיבושה על ידי הפולשים הערבים-מוסלמים מידי הביזנטים.
לִרְאוֹת בנימין מזר וירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת
ירושלים בתקופה הביזנטית
בתקופה הביזנטית, בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637, הייתה ירושלים נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.
לִרְאוֹת בנימין מזר וירושלים בתקופה הביזנטית
יבין מלך חצור
יבין מלך חצור (או יבין מלך כנען) הוא שם של מלך כנעני או שני מלכים כנעניים שנזכר במקרא בשני אירועים: מלחמת מלכי הצפון, שם מוזכר "יבין מלך חצור", ובמלחמת סיסרא שם מוזכר "יבין מלך כנען אשר מלך בחצור".
לִרְאוֹת בנימין מזר ויבין מלך חצור
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
לִרְאוֹת בנימין מזר ויד יצחק בן-צבי
ידאלה
יִדְאֲלָה (ייתכן: יראלה) הוא שמה של עיר מקראית בתחום נחלת שבט זבולון, אשר המשיכה להתקיים גם בתקופת המשנה והתלמוד.
לִרְאוֹת בנימין מזר וידאלה
יהושפט בן אחילוד
יְהוֹשָׁפָט בֶּן-אֲחִילוּד, דמות מקראית, שימש בתפקיד מזכיר בתקופת מלכות דוד ושלמה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ויהושפט בן אחילוד
יהובידי
האשורים פושטים את עורו של יהובידי – תבליט מארמון סרגון השני בדור-שרוכין יׇהוּבִידִי (מוכר גם בשם אִילֻבִדִ ויׇאֻבִדִ) היה מלכה האחרון של ממלכת חמת, בסוף המאה השמינית לפנה"ס.
לִרְאוֹת בנימין מזר ויהובידי
יוסף משה שכטר
הרב יוסף משה שכטר, (י"ט בחשוון ה'תרע"ח, 4 בנובמבר 1917, מישקולץ, הונגריה – כ"ט בחשוון ה'תשל"ז, 22 בנובמבר 1976, ירושלים, ישראל) היה רב הכותל הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה החל מחודש אב ה'תשכ"ז (אוגוסט 1967).
לִרְאוֹת בנימין מזר ויוסף משה שכטר
יוסף שפירא (מו"ל)
יוסף שפירא (בכתב לטיני: Josef Szapiro, לעיתים Shapiro); 1900 – 4 בדצמבר 1967) היה מו"ל ישראלי שהתמחה בהכנת והוצאת מפות ואטלסים של ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר ויוסף שפירא (מו"ל)
יוליוס רוטשילד
יוליוס יותם רוטשילד (Julius Jotham Rothschild; 12 ביולי 1885 – אפריל 1954) היה צייר וארכאולוג ישראלי יליד גרמניה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ויוליוס רוטשילד
יוחנן אהרוני
יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר ויוחנן אהרוני
1968 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1968.
לִרְאוֹת בנימין מזר ו1968 במדע
1968 בישראל
1968 בישראל הייתה השנה בה חגגה 20 שנה מיום היווסדה.
לִרְאוֹת בנימין מזר ו1968 בישראל
1995 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1995.
לִרְאוֹת בנימין מזר ו1995 במדע
1995 בישראל
אירועים בשנת 1995 בישראל.
לִרְאוֹת בנימין מזר ו1995 בישראל