אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

בצלאל אשכנזי

מַדָד בצלאל אשכנזי

רבי בצלאל אשכנזי (1520–1594 לערך) היה שד"ר, מגדולי חכמי ורבני ירושלים ומצרים בתקופתו, מחבר "שיטה מקובצת", ומראשוני האחרונים. [1]

תוכן עניינים

  1. 45 יחסים: מסכת נזיר, מסכת סוטה, מסכת תמיד, מסכת ברכות, משפחת קוריאל, משה מטראני, אפרים ארדיט, אשכנזי, אליעזר מטוך, אליעזר אשכנזי, אליקים בן משולם, אחרים ויש אומרים, אברהם מונסון, אהרן לפפה, אין הולכין בממון אחר הרוב, איסור גידול כלב רע, סדר קדשים, עליות מגורשי ספרד ופורטוגל, פירוש רש"י לתלמוד, קבלת הוראות מרן, קבלה, קהילת יהודי שפייר, ר"י מיגאש, רדב"ז, שמואל מאיוורא, שלמה עדני, שלמה טולידאנו, שד"ר, שיטה מקובצת, שיטה לא נודע למי, תקנות הקהילה, תלמיד חבר, חליבה בשבת, חידושי הריטב"א, חיים כפוסי, ברוך בן שמואל, בזיירות, גבאי צדקה, האר"י, הרב הראשי לירושלים, יעקב קאשטרו, ישראל די קוריאל, יחיאל בוחבוט, יהוסף אשכנזי, יהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16.

מסכת נזיר

מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ומסכת נזיר

מסכת סוטה

עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ומסכת סוטה

מסכת תמיד

מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ומסכת תמיד

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ומסכת ברכות

משפחת קוריאל

קוריאל היא משפחת אנוסים מכובדת וענפה מספרד מהכפר קוריאל curiel שליד העיר טולדו, שהוגלתה לפורטוגל ב-1492.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ומשפחת קוריאל

משה מטראני

מצבת קבורת המבי"ט בבית העלמין העתיק בצפת. רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; 1500 – 1580; ה'ר"ס – ה'ש"ם), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ומשה מטראני

אפרים ארדיט

הרב אפרים ארדיט (1700–1786) היה רבה של אזמיר שבטורקיה ומחבר ספר מטה אפרים.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ואפרים ארדיט

אשכנזי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ואשכנזי

אליעזר מטוך

רבי אליעזר מטוך היה מאחרוני בעלי התוספות במחצית השנייה של המאה ה-13, ועורכם של קובצי תוספות רבים.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ואליעזר מטוך

אליעזר אשכנזי

מצבת הרב אליעזר אשכנזי. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב הרב אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג, 1513 – כ"ב בכסלו ה'שמ"ו, 1586) היה רב, פרשן מקרא, פייטן ופילוסוף יהודי מפורסם באירופה ובמזרח התיכון.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ואליעזר אשכנזי

אליקים בן משולם

רבנו אליקים ב"ר משולם הלוי (בערך ד'תש"צ, 1030 – ד'תת"ס, 1100) היה מגדולי חכמי אשכנז בדורו של רש"י וחותנו של רבי יצחק ב"ר אשר הלוי (ריב"א).

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ואליקים בן משולם

אחרים ויש אומרים

אחרים ויש אומרים הם כינויים במשנה לתנאים אנונימיים, במקרים רבים הכינוי הוא לרבי מאיר ורבי נתן (בהתאמה).

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ואחרים ויש אומרים

אברהם מונסון

רבי אברהם מונסון (מכונה גם: אברהם מונסון הזקן; 1560 בערך – 1619) היה רב, דיין, ראש ישיבה ומקובל בקהיר שבמצרים וממנהיגיה של יהדות מצרים.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ואברהם מונסון

אהרן לפפה

הרב אהרן בן יצחק לַפַּפָּה (ה'שס"ד, 1604 - כ"ו באייר ה'תכ"ז 1667), היה מרבני טורקיה במאה ה-17.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ואהרן לפפה

אין הולכין בממון אחר הרוב

אין הולכין בממון אחר הרוב הוא עיקרון הלכתי, לפיו בהכרעה לגבי עובדות הנוגעות לענייני ממונות אין משמעות לרוב ולמיעוט.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ואין הולכין בממון אחר הרוב

איסור גידול כלב רע

עבריינים, פרנקפורט שבגרמניה איסור גידול כלב רע הוא איסור הלכתי לגדל ולהחזיק כלב מזיק, מחשש שמא יתקוף ויזיק לאנשים.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ואיסור גידול כלב רע

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי וסדר קדשים

עליות מגורשי ספרד ופורטוגל

עליות מגורשי ספרד ופורטוגל הם גלי העלייה לארץ ישראל של מגורשי חצי האי האיברי וצאצאיהם לארץ ישראל.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ועליות מגורשי ספרד ופורטוגל

פירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ופירוש רש"י לתלמוד

קבלת הוראות מרן

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) קבלת הוראות מרן הוא כלל הלכתי המציין את המחויבות להתחשב בדעתו של הרב יוסף קארו (המכונה מרן) כדעה המכריעה בכללי הפסיקה לעומת פוסקים אחרים.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי וקבלת הוראות מרן

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי וקבלה

קהילת יהודי שפייר

שרידי בית הכנסת העתיק של שפייר הקהילה היהודית בשפייר (שפיירא כפי שנקראה בפי היהודים) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות הוותיקות והחשובות ביותר בקרב יהדות אשכנז בימי הביניים.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי וקהילת יהודי שפייר

ר"י מיגאש

רבי יהוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (נודע בקיצור: ר"י מיגאש; ד'תתל"ז, 1077, ספרד – נפטר ביום ל' בניסן, ד'תתק"א, 1141, אליסנה) היה מגדולי הרבנים בספרד, ראש ישיבה ופוסק הלכה נודע.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ור"י מיגאש

רדב"ז

רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ורדב"ז

שמואל מאיוורא

רבי שמואל מאיוורא (מכונה גם "השר מאיברא"; חי במאה ה-13) היה רב מתקופת הראשונים, מבעלי תוספות איוורא.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ושמואל מאיוורא

שלמה עדני

הרב שלמה בן הרב ישועה עדני (ה'שכ"ז, 1567 בצנעא, תימן - לאחר שנת 1624 בחברון, ארץ ישראל), מגדולי מפרשי המשנה.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ושלמה עדני

שלמה טולידאנו

הרב פרופ' שלמה טולידאנו (נולד ב-1942) הוא רב ישראלי, מתמטיקאי, חוקר יהדות ומרצה.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ושלמה טולידאנו

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ושד"ר

שיטה מקובצת

שיטה מקובצת (קרוי גם אספת זקנים) הוא שם חיבורו של הרב בצלאל אשכנזי, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במאה ה-16.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ושיטה מקובצת

שיטה לא נודע למי

הספר שיטה לא נודע למי (נקרא גם 'שיטה לקידושין' או 'שיטה') הוא פירוש שנכתב על מסכת קידושין על ידי אחד מהראשונים שזהותו אינה ידועה.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ושיטה לא נודע למי

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ותקנות הקהילה

תלמיד חבר

תלמיד חבר הוא כינוי תלמודי המציין מעמד ביניים בין היותו של פלוני תלמיד של אלמוני לבין היותו שווה לו.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ותלמיד חבר

חליבה בשבת

חליבה ידנית חליבה היא פעולה האסורה בשבת, מכיוון שהיא מוגדרת כתולדה של מלאכת מפרק.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי וחליבה בשבת

חידושי הריטב"א

חידושי הריטב"א הוא חיבורו של רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי על התלמוד הבבלי.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי וחידושי הריטב"א

חיים כפוסי

רבי חיים כפוסי (ה"רח"כ"; 1540 לערך – י"ב בשבט ה'שצ"א, 1631) היה פוסק הלכה ופרשן, מגדולי חכמי מצרים במאות השש עשרה והשבע עשרה.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי וחיים כפוסי

ברוך בן שמואל

רבי ברוך בן שמואל ממגנצא היה רב, פוסק, פרשן תלמוד ופייטן במאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי וברוך בן שמואל

בזיירות

בַּזְיָירוּת או בזאות היא אומנות השימוש בבזים או בדורסי יום חזקים ולעיתים אף בדורסי לילה לציד עופות ויונקים.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ובזיירות

גבאי צדקה

גבאי צדקה הוא כינוי במסורת היהודית-הלכתית לממונה (ייתכנו גם כמה ממונים) בקהילה היהודית על הצדקה הכוללת קופה לכסף ולאוכל הדרוש למחיה, ותמחוי למצרכים בסיסיים – אך הכרחיים פחות.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי וגבאי צדקה

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי והאר"י

הרב הראשי לירושלים

תפקיד הרב הראשי לירושלים נוסד לפני מאות שנים, והחזיק בו באותם ימים בן העדה הספרדית.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי והרב הראשי לירושלים

יעקב קאשטרו

רבי יעקב קאשֹטרו (גם קאסטרו; מכונה מהריק"ש; רפ"ה, 1525 בערך – י"ב באדר ב' ה'שע"ב, 1612) היה מרבניה הנודעים של יהדות מצרים.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ויעקב קאשטרו

ישראל די קוריאל

רבי ישראל די קוריאל (מהריד"ק; נפטר בסוף שנת ה'של"ז, 1577) היה רב וראש ישיבה מגדולי חכמי צפת במאה ה-16.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי וישראל די קוריאל

יחיאל בוחבוט

הרב יחיאל בוחבוט (ז' באייר ה'תר"ץ, מאי 1930 - ט' בניסן ה'תשפ"ב, 10 באפריל 2022) היה רבה הספרדי של קריית שמונה וראש מכון "אוצרות הגאונים".

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ויחיאל בוחבוט

יהוסף אשכנזי

רבי יהוסף אשכנזי – (1530, פראג – 1570, צפת (בקירוב)) היה חכם תלמודי, ידוע בעיקר בהגהותיו למשנה.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ויהוסף אשכנזי

יהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16

איור של ירושלים, הוצג בגרמניה, 1493 קהילת היהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16, עברה תמורות ושינויים.

לִרְאוֹת בצלאל אשכנזי ויהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בצלאל_אשכנזי