תִקשׁוֹרֶת

323 יחסים: מאורעות תל חי, מאיר רוטברג, מאיר ורטה, מנחם אלקינד, מנחם שמואלי (ממשי), מעצמי אל עצמי, מעטים מול רבים (חנוכה), מפ"ם, מפא"י, מצפה רביבים, מקס פיין (מנהיג פועלים), מקורות, מרד החשמונאים, מרדכי מוקסיי, מרדכי פלונגיאן, מרדכי שניר, מרדכי כפרי, מרינה קונצביה, משמרות, משה ניסני, משה שרת, משה בן-שחר, משה ברמן, משה בילינסון, משה גל, משה כרמי, מחלקת הל"ה, מדיניות ההבלגה, מועצה אזורית דרום השרון, מוקי צור, מושב, מכללת אוהלו, מכון לבון, מיהו העם הנבחר?, מיכאל הלפרן, אם צו הגורל..., אנסמבל קוינטה וחצי, אניטה שפירא, אספת הנבחרים, אסון הפאטריה, ארז ישראלי, ארי אלון, אריה נבון, אריה פולונסקי, אריה חורשי, אשנב (עיתון), אתיקה צבאית, אל ההר, אליעזר פרי (פרלסון), אליעזר שמאלי, ..., אליעזר שיין, אליעזר ליבנה, אליעזר יפה, אחדות העבודה, אחדות העבודה - פועלי ציון, אב"א אחימאיר, אברהם קאהאן, אברהם שמואל שטיין, אברהם שרון, אברהם ליסין, אברהם חן, אברהם ברוידס, אברהם הרצפלד, אברהם יצחק הכהן קוק, אבי בראלי, אגודת עזרא, אהרן ראובני, אהרן שר, אהרן דוד גורדון, אהוד אלעד, אום רשרש, אורי ערערי, אורי צבי גרינברג, אורי קציר, אוטואנטישמיות, אוהלו, איסר סנפירי, נתן אלתרמן, נח נפתולסקי, נח שפירא, נחמן סירקין, נחלת יהודה (מושב), נחום בנארי, נחום ורלינסקי, ספר המעשים, ספריית שטראשון, סטטוס קוו (ישראל), עמי אסף, עם עובד, עקרה (שיר), עטרות, עז א-דין אל-קסאם, עיתונות מפלגתית בישראל, עיתונות עברית, פנחס רוטנברג, פרנסיס בייקר, פרדיננד לסל, פועלי ציון, פועלי ציון שמאל, פולמוס גדרה, פישל לחובר, פיטר פריישטדט, צבי רוזנבלט, צבי הירשפלד (חלוץ), ציונות, ציונות סוציאליסטית, קרן קיימת לישראל, קרן ברל כצנלסון, קרב הקסטל, קלר אפשטין, קבוצת כנרת, קונטרס (כתב עת), קופת חולים, קופת חולים של פועלי הגליל, קופת חולים של הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה, קול ישראל (ההגנה), ראלף בודילי, רפאל בש, רצח ארלוזורוב, רצח יוסף חיים ברנר וחבריו, רשימת פועלי ישראל, רחפת, רחל המשוררת, רחל כצנלסון-שזר, רחוב מזא"ה, רחוב אלנבי, רבקה כצנלסון, רביבים, רות קליגר-עליאב, רכבת הרים, רכבל, שמאל פוליטי בישראל, שמעון תמיר, שמריה צמרת, שמשון מלצר, שמחה בלאס, שמואל מסטצ'קין, שמואל תמיר, שמואל יוסף עגנון, שמות רחובות בישראל, שרה שמוקלר, שלמה תמיר, שלמה לביא, שלמה גרודזנסקי, שבת, שדמות, שולמית קלוגאי, שכונת בורוכוב, שיר העבודה והמלאכה, שירותי בריאות כללית, שייקה אופיר, תנועת המושבים, תנועת העבודה, תשעה באב, תל חי, תחזקנה, תיכון כצנלסון, לא פעם, בקיץ, לאה מירון-כצנלסון, לני יחיל, לוי אשכול, לילי צדק, לייב קופרשטיין, טרנספר, זאב און, זאב צורנמל, זאב שטרנהל, זאב ז'בוטינסקי, זרמים בציונות, זלמן ארן, זלמן שזר, חאן כפר אוריה, חנה זמר, חנה כצנלסון-נשר, חלל מערכות ישראל, חבר הקבוצות והקיבוצים, חברת העובדים, חורבן ותלישות, חוות העלמות (ספר), חוות ההכשרה בקלוסובה, חוות כנרת, חיה פיקהולץ, חיה ישראלי, חיים פניכל, חיים צבי שניאורסון, חיים שהם, חיים זונדל מכבי, חיים דב הורביץ, חיים הזז, חיים ויצמן, בן-ציון ישראלי, בארי, בארי (קיבוץ), בארי חזק, בנק הפועלים, בנימין זאב הרצל, בנימין ברנר, ברל קצנלסון, ברל כצנלסון (אוניית מעפילים), ברכה חבס, ברית הציונים הרוויזיוניסטים, בתי חינוך עממיים, בתיה ברנר, בלהה ניצן, בגינה, בי"ס בארי ראשון לציון, בין חולות וכחול שמיים, בית אלפא, בית ברל, בית בלומנפלד (מרחביה), בית גרשם שלום, בית הקברות כנרת, בית השבעה, בית הוועד הפועל של ההסתדרות, גרשם שלום, גרשון פליישר, גוסטה רכב, גולדה מאיר, דב מיזל, דב סדן, דב ליפץ, דבר (עיתון), דבר לילדים, דוד מלץ, דוד סולטן, דוד צירקין צפריר, דוד רמז, דוד בן-גוריון, דוד כהן (איש חינוך), די אידישע שטימע, ה'תרמ"ז, המשרד הארצישראלי, המשביר המרכזי, המלחמה האנגלו–עיראקית, האדמה (כתב עת), האוניברסיטה העממית בתל אביב, הנוער העובד והלומד, הסתדרות הפועלים החקלאיים, הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל, הסולל, הסוכנות היהודית, הסכמי בן-גוריון–ז'בוטינסקי, הסכם השילומים, העלייה השנייה (ספר), העולם כמרקחה, העובד הציוני, הפרוטה, הקומונה במגדל, הקונגרס הציוני העולמי ה-15, הקונגרס הציוני העולמי ה-19, הקיבוץ, הקיבוץ המאוחד, הרצל - קריאה חדשה, התאגדות עובדים בישראל, התחדשות יהודית (ישראל), החיפוש אחר מחסני הנשק של ההגנה (1940), הבלתי מפלגתיים, הביתה (ספר), הגדה קיבוצית לפסח, הגדודים העבריים, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ההעפלה, ההגנה, הוצאת דבר, הוועד הלאומי, הימן שמיר, היסטוריה של הסוציאליזם, היסטוריון, היסטוריוגרפיה ישראלית, הילד חולם, הילכו שניים יחדיו, היה או לא היה, ועדת פיל, ולוס (אוניית מעפילים), כ"ט בטבת, כ"ה באלול, כנרת (מושבה), כסניה פמפילובה זילברברג, כפר סבא, כצנלסון, כביש 441, כביש טבריה-צמח, ימי ביאליק, יעקב מימון, יער בארי, יצחק אפשטיין, יצחק קצנלסון, יצחק רבין, יצחק לופבן, יצחק טבנקין, יצחק בן-דור, יצחק וולקני-אלעזרי, יקותיאל בהרב, ירחמיאל שכטר, ירחי כלה, יריב בן-אהרן, ישעיהו ברנשטיין, ישראל קולת, ישראל שוחט, ישראל בצר, יזכור, יחזקאל חרלף, יחיעם מרט, יגאל אלון, יהושע מנוח, יהודה ארז, יהודה סלוצקי, יהודה שרת, יהודה ליב ברגר, יהודה ברגינסקי, יהודית שמחוני, יוסף סערוני, יוסף שה-לבן, יוסף טרומפלדור, יוסף זלצמן, יוסף חיים ברנר, יוסף ברוורמן, יוסף גורני, יוסי אחימאיר, יובל זוסמן, יוכבד טראוב, 12 באוגוסט, 25 בינואר. להרחיב מדד (273 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאורעות תל חי

ישראל, סוריה ולבנון. איור של תל חי אנדרטת האריה השואג מאורעות תל חי היו חלק מפרעות תר"פ - סדרה של התנכלויות והתנפלויות של כנופיות ערבים ובדואים, אשר החלו בסתיו תר"פ 1919, עם נסיגת הכוחות הבריטיים מהאזור, על ארבעת היישובים היהודיים – המושבה מטולה, קיבוץ כפר גלעדי, הקבוצה בתל חי, וקבוצת מייסדי המושב בחמארה, על כפרי הנוצרים, על יחידות הצבא הצרפתי בגליל הצפוני, ויחידות הצבא הבריטי - התקפת הבדואים על צמח ב-24 באפריל 1920, וזאת כחלק מהמאבק של הממלכה הערבית של סוריה לעצמאות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומאורעות תל חי · ראה עוד »

מאיר רוטברג

מאיר רוטברג מאיר רוטברג (21 בינואר 1887 - 2 באוגוסט 1951) היה איש העלייה השנייה, מייסד המשביר המרכזי ומנהלו הראשון ומבכירי ההגנה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומאיר רוטברג · ראה עוד »

מאיר ורטה

מאיר וָרֶטֶה (18 באוגוסט 1915 - 12 ביוני 1990) היה פרופסור להיסטוריה של ארץ ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומאיר ורטה · ראה עוד »

מנחם אלקינד

מנחם אלקינד, אשתו ושני בניו ערב ירידתם מהארץ מנחם (מנדל) אֶלְקִינְד (ברוסית: Мендл (Менахем) Элькинд; 1897, בריסלב, פלך חרסון, האימפריה הרוסית – 1938, מוסקבה, רוסיה הסובייטית) היה חלוץ מאנשי העלייה השלישית, ממנהיגי "גדוד העבודה" ומחתרת "הקיבוץ" בשנות העשרים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומנחם אלקינד · ראה עוד »

מנחם שמואלי (ממשי)

מנחם שמואלי (גם מנחם שמואליביץ', מנחם שמואלביץ, שם לידה: מנחם מנדל סומילוביץ) (1879 – כ"ז באייר, ה'תרע"א, 25 במאי 1911), הידוע בשם העט והכינוי ממש"י (או ממשי) ובקיצורים מ.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומנחם שמואלי (ממשי) · ראה עוד »

מעצמי אל עצמי

מעצמי אל עצמי הוא קובץ של קטעים שכתב ש"י עגנון על עצמו, על אנשים ידועי-שם שהכיר, על אירועי הזמן שהיה עד להם, רשימות שכתב לעצמו או לאחרים ועוד.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומעצמי אל עצמי · ראה עוד »

מעטים מול רבים (חנוכה)

ניצחונו של יהודה המכבי, באיור מאת גוסטב דורה מעטים מול רבים הוא ביטוי המגלם תפיסה מושרשת בתרבות הישראלית ובסיסו תאולוגי לאור אזכורים מספר בתנ"ך של מלחמות עם ישראל בהן נטו יחסי הכוחות לטובת האויב, בהקשר של סיפור חג החנוכה, מלחמת העצמאות ובהקשרים נוספים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומעטים מול רבים (חנוכה) · ראה עוד »

מפ"ם

מַפָּ"ם (ראשי תיבות: מפלגת הפועלים המאוחדת) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית, אשר הוקמה בינואר 1948 כאיחוד בין "מפלגת פועלים השומר הצעיר" ובין "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון".

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומפ"ם · ראה עוד »

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומפא"י · ראה עוד »

מצפה רביבים

מערה במצפה רביבים מצפה רביבים (נקרא גם תל צופים) הוא אחד משלושת המצפים בנגב שהוקמו בשנת 1943.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומצפה רביבים · ראה עוד »

מקס פיין (מנהיג פועלים)

מקס פיין קברו של מקס פיין בבית העלמין היהודי "מאונט כרמל" בקווינס שבניו יורק מקס פיין (באנגלית: Max Pine; 1868–1928) היה מזכיר איחוד האיגודים המקצועיים היהודים בארצות הברית (ה"געווערקשאפטען") בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומקס פיין (מנהיג פועלים) · ראה עוד »

מקורות

סמלילה הקודם של החברה, שהיה בשימוש עד לשנת 2020 ברכות מים של חברת מקורות בגבעות מע'אר שבשפלה מתקן מקורות ליד שער העמקים, בו נוסדה החברה "מקורות חברת מים בע"מ" היא חברת המים הלאומית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומקורות · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרדכי מוקסיי

מרדכי (מוטי) מוקסיי (13 בנובמבר 1929 - 3 בדצמבר 2007) היה עסקן ספורט רחובותי שחקן ומאמן כדוריד, שאימן גם את נבחרת העיר רחובות ואת נבחרת ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומרדכי מוקסיי · ראה עוד »

מרדכי פלונגיאן

מרדכי פְּלוּנְגיאן (ה'תקע"ד, 1814 – כ"ז בחשוון ה'תרמ"ד, 27 בנובמבר 1883) היה למדן, בלשן וסופר, מראשי משכילי וילנה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומרדכי פלונגיאן · ראה עוד »

מרדכי שניר

מרדכי שניר (קושניר) (1894 – 7 בדצמבר 1961) היה סופר וחוקר העלייה השנייה, מהוגי הדעות של תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומרדכי שניר · ראה עוד »

מרדכי כפרי

אנדרטה של מרדכי כפרי בנהלל לנופלים במערכות ישראל יקנעם אנדרטה של מרדכי כפרי לנופלים במערכות ישראל בגבעתיים פסל בורוכוב בחזית מבנה המועדון במשמר הנגב מרדכי כפרי (12 במרץ 1920 – 17 באוקטובר 2001) היה פַּסָּל ישראלי בולט.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומרדכי כפרי · ראה עוד »

מרינה קונצביה

מרינה קונצביה (נולדה בכ"ה בתמוז ה'תשי"ז, 19 ביולי 1957) היא חברת מועצת עיריית ירושלים לשעבר.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומרינה קונצביה · ראה עוד »

משמרות

מגדל המים, 1933 מִשְׁמָרוֹת הוא קיבוץ במחוז חיפה בסמוך למושבה פרדס חנה-כרכור השייך למועצה אזורית מנשה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומשמרות · ראה עוד »

משה ניסני

משה ניסני לבוש במדי "הנוער העובד", ירושלים, 1922 משה ניסני (28 במרץ 1908 - 10 ביולי 1989) היה איש חינוך ותרבות ישראלי, מקים ומנהל בית ספר בנתניה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומשה ניסני · ראה עוד »

משה שרת

עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומשה שרת · ראה עוד »

משה בן-שחר

שלט הנצחה בכיכר ע"ש משה בן-שחר בגבעתיים משה אהרן בן-שחר (יוטשנקו) (24 בנובמבר 1931 – ספטמבר 2014) היה עיתונאי ואיש ציבור; מחלוצי היישוב, לוחם באצ"ל ועורך העיתון "הירדן" בשנים 1995–2010.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומשה בן-שחר · ראה עוד »

משה ברמן

משה ברמן (נולד בחצי האי קרים ברוסיה בסוף המאה ה-19 - נפטר בחו"ל (לא ידוע מתי)), היה אגרונום ביישוב.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומשה ברמן · ראה עוד »

משה בילינסון

פסל ד"ר משה בילינסון של בתיה לישנסקי בכניסה לבי"ח בילינסון קבר משה בילינסון בבית הקברות טרומפלדור משה בֶּילינסון (ברוסית: Моше (Моисей) Бейлинсон; י' בתשרי תר"ן, 5 באוקטובר 1889, ליד ירוסלבל – ה' בכסלו תרצ"ז, 19 בנובמבר 1936, תל אביב), היה רופא, מחלוצי העיתונאים והפובליציסטים בארץ ישראל, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומשה בילינסון · ראה עוד »

משה גל

משה גל, 2010 משה גל (נולד ב-1950), כיהן כשופט וכמנהל בתי המשפט בישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומשה גל · ראה עוד »

משה כרמי

משה כרמי בקדמת התמונה משמאל, סיום הלימודים של המחזור הראשון בגמנסיה הרצליה, 1913 משה כרמי (במרכז) עם בני נוער במִפקד בעין-חרוד משה כרמי (מימין) מלמד שחייה במעיין חרוד, 1938 משה כרמי (ינובסקי) (דצמבר 1893 – 10 באוגוסט 1952) היה מחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומשה כרמי · ראה עוד »

מחלקת הל"ה

מחלקת הל"ה (נקראת גם שיירת הל"ה או בפשטות הל"ה; כונתה מחלקת ההר על ידי חיים גורי, בשירו "הנה מוטלות גופותינו"), הייתה מחלקה מקובצת של 40 לוחמים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומחלקת הל"ה · ראה עוד »

מדיניות ההבלגה

"בצל הגרדום!" – כרזה של מתנגדי מדיניות ההבלגה מדיניות "ההבלגה" הייתה מדיניות של ארגון "ההגנה" בסוגיית התגובה לתוקפנות הערבית נגד היישוב בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומדיניות ההבלגה · ראה עוד »

מועצה אזורית דרום השרון

"היכל התרבות" דרום השרון, הממוקם גם הוא בקרית המועצה הכניסה הישנה לקיבוץ רמת הכובש אנדרטת "יד לשלושה" של בתיה לישנסקי בקיבוץ עינת מרכז היישוב גבעת ח"ן חורבת דרדר וקצהו המזרחי של היישוב צור נתן, מעברו השני של נחל סלעית אחד מצי-האוטובוסים של המועצה מוֹעָצָה אֲזוֹרִית דְּרוֹם הַשָּׁרוֹן היא מועצה אזורית המאגדת בתוכה 31 יישובים: 20 מושבים, 7 קיבוצים, 3 יישובים קהילתיים וכן היישוב המוסדי בית ברל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומועצה אזורית דרום השרון · ראה עוד »

מוקי צור

מוקי (שמואל) צור (נולד ב-ז' באדר ב' תרצ"ח, 10 במרץ 1938) הוא היסטוריון, סופר, עורך ומורה ישראלי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומוקי צור · ראה עוד »

מושב

המושב נהלל המושב מסילת ציון המושב בית זית שדמה רחוב ראשי אופייני במושב מוֹשָׁב הוא צורת התיישבות כפרית ייחודית למדינת ישראל, אשר מאגדת קבוצה של תושבים (בעבר רובם חקלאים) במסגרת כלכלית שיתופית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומושב · ראה עוד »

מכללת אוהלו

אולם הכנסים והספרייה של המרכז החינוכי אוהלו המקורי, על שפת הכנרת, בעת הקמתם בשנת 1945 ממוזער מרחבי למידה פדגוגית מתחם למידה ביופילי מתחם למידה ביופילי נייר מכתבים מראשית שנות ה-60 המכללה האקדמית אוהלו בקצרין היא מכללה אקדמית ישראלית, המתמחה בהכשרת מורים וגננות לקראת תואר ראשון בחינוך בתחומים שונים, ושוכנת בקצרין שברמת הגולן.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומכללת אוהלו · ראה עוד »

מכון לבון

מגילת היסוד של מכון לבון, תשמ"א 1980 מכון לבון או בשמו המלא המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון, הוא ארכיון ומכון מחקר לתולדות תנועת העבודה היהודית בארץ ישראל ובפזורה היהודית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומכון לבון · ראה עוד »

מיהו העם הנבחר?

מיהו העם הנבחר? הוא ספר שכתב ד"ר אבי בקר, לשעבר מזכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון ומרצה ללימודי תואר שני בדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב ולמשפט בינלאומי בקריה האקדמית אונו.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומיהו העם הנבחר? · ראה עוד »

מיכאל הלפרן

מיכאל הלפרן (1860 – 3 בדצמבר 1919 (י"א בכסלו תר"ף)) היה מחנך ופעיל ציוני, איש העלייה הראשונה, ממייסדי מפלגת "פועלי ציון", יזם של ארגוני הגנה יהודית בארץ ישראל ובמזרח אירופה, יזם תעשייה והתיישבות ותועמלן השפה העברית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ומיכאל הלפרן · ראה עוד »

אם צו הגורל...

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע אִם צַו הַגּוֹרָל... הוא שיר מאת המשוררת רחל, אשר נכתב בתרפ"ח ופורסם בינואר 1928 בעיתון "דבר".

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואם צו הגורל... · ראה עוד »

אנסמבל קוינטה וחצי

אנסמבל קוינטה וחצי הוא הרכב קולי ישראלי של שלוש זמרות ושלושה זמרים, השרים יחד א-קפלה (שירה ללא ליווי כלי).

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואנסמבל קוינטה וחצי · ראה עוד »

אניטה שפירא

אניטה שפירא (נולדה ב-25 במרץ 1940) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב; כלת פרס ישראל לשנת תשס"ח (2008) בחקר ההיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואניטה שפירא · ראה עוד »

אספת הנבחרים

יצחק בן-צבי פותח בנאומו את אספת הנבחרים הרביעית, ספטמבר 1944 ההגעה לאספת הנבחרים הרביעית צירי אספת הנבחרים השנייה ליהודי א"י אספת הנבחרים הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואספת הנבחרים · ראה עוד »

אסון הפאטריה

פאטריה שוקעת בנמל חיפה שרידי הפאטריה במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה, 2009 אסון הפאטריה הוא אסון טביעת האוניה "פאטריה", שהייתה אוניית גירוש בריטית שרוכזו עליה מעפילים משלוש אוניות שנתפסו בנובמבר 1940, ליד חופי ארץ ישראל, במטרה לגרשם למאוריציוס.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואסון הפאטריה · ראה עוד »

ארז ישראלי

ארז ישראלי (נולד ב-16 בדצמבר 1974, באר שבע) הוא אמן ישראלי המתגורר כיום בברלין.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וארז ישראלי · ראה עוד »

ארי אלון

ארי אֵלון (נולד ב-1950) הוא סופר, מחנך ומרצה לפילוסופיה יהודית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וארי אלון · ראה עוד »

אריה נבון

קריקטורה של אריה נבון משנת 1949: הילד המסמל את ישראל נושא את מספר אזרחי המדינה הצעירה אריה נבון (קליגְמן) (22 במאי 1909 – 29 בנובמבר 1996) היה צייר ורשם ישראלי, הקריקטוריסט הראשון ביישוב, מעצב תפאורות, אמן קומיקס ומאייר ספרים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואריה נבון · ראה עוד »

אריה פולונסקי

אריה פולונסקי (1910 – 30 במאי 1939) היה חבר בארגון ההגנה ששירת במשטרת המנדט ושימש כמקשר בין הסוכנות היהודית לבולשת הבריטית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואריה פולונסקי · ראה עוד »

אריה חורשי

אריה חורשי (29 באוקטובר 1911 – 14 בינואר 2014) היה משורר וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואריה חורשי · ראה עוד »

אשנב (עיתון)

אשנב היה עיתון דו-שבועי מחתרתי שהוצא לאור בין 24 באוגוסט 1941 עד 1947 על ידי ארגון ההגנה והיה הנפוץ בעיתוני המחתרת בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואשנב (עיתון) · ראה עוד »

אתיקה צבאית

אתיקה צבאית עוסקת במגוון רחב של נושאים והיבטים של התנהגות צבאית: החל ביחסים של אנשי צבא עם מנהיגים אזרחיים, בשאלות אתיות הנוגעות לשימוש בכוח צבאי לצורך פתרון סכסוכים פוליטיים, ועד למוסר המלחמה בעת הקרב, ולאחריו.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואתיקה צבאית · ראה עוד »

אל ההר

אל ההר הייתה חברה לרכישת אדמות בארץ ישראל המנדטורית, בעיקר באזור הר חברון, שפעלה בין השנים 1933–1940.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואל ההר · ראה עוד »

אליעזר פרי (פרלסון)

אליעזר פרלסון "החבר" מוסקבה 1918 אליעזר פֶּרִי (פרלסון) (19 באוגוסט 1894 – 5 באוקטובר 1979) היה פעיל ציוני, חלוץ, מבכירי המשק ועיריית תל אביב-יפו, מנהל קופת חולים הכללית, מנכ"ל משרד הביטחון וחברת "עמידר".

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואליעזר פרי (פרלסון) · ראה עוד »

אליעזר שמאלי

נשר של היום, שנת 1929 (מחנך הכתה הוא אליעזר שמאלי, המופיע בתמונה) משפחת שמאלי אליעזר ושושנה, הבנות שולמית הגדולה משמאל ותמר הקטנה בפתח ביתם ברמתיים ב-1953. קברו של אליעזר שמאלי ורעייתו בבית הקברות של אגודת השומרים אליעזר שׂמֹאלי (ט"ו באב תרס"א, 15 באוגוסט 1901 – ח' בניסן תשמ"ה, 30 במרץ 1985) היה מחנך וסופר ילדים נודע בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואליעזר שמאלי · ראה עוד »

אליעזר שיין

אליעזר שיין (נכתב גם שין; כ"ט בכסלו תרמ"א, 2 בדצמבר 1880 – י"ג בניסן תרצ"א, 31 במרץ 1931) היה מחנך עברי יליד בוברויסק, איש העלייה השלישית, מורה למתמטיקה ופעיל ציוני סוציאליסטי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואליעזר שיין · ראה עוד »

אליעזר ליבנה

אליעזר לִיבְנֶה (לִיבֶּנשטיין) (2 בדצמבר 1902 – 1 במרץ 1975) היה איש ציבור, עיתונאי, פובליציסט, חבר הכנסת, מראשי האקטיביסטים במפא"י, פעיל למען פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני ומראשי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואליעזר ליבנה · ראה עוד »

אליעזר יפה

אליעזר לִיפָּא יָפֶה ("יפֶה"; י"ט בטבת תרמ"ב 10 בינואר 1882 – כ"ח באלול תש"ב 10 בספטמבר 1942) היה פעיל ציוני, מראשי ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל, חבר בקבוצות הראשונים בדגניה, מתכנן מושב העובדים, ממייסדי נהלל, ויזם ומנהל ראשון של "תנובה".

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואליעזר יפה · ראה עוד »

אחדות העבודה

אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואחדות העבודה · ראה עוד »

אחדות העבודה - פועלי ציון

אחדות העבודה - פועלי ציון הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית בעלת מאפיינים מדיניים ניציים יחסית, שהוקמה בשנת 1954 בעקבות הפילוג במפ"ם.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואחדות העבודה - פועלי ציון · ראה עוד »

אב"א אחימאיר

אַבָּ"א אֲחִימֵאִיר (אַבָּא שָׁאוּל גֶיְסִינוֹבִיץ'; ז' בחשוון תרנ"ח, 2 בנובמבר 1897 – ה' בסיוון תשכ"ב, 6 ביוני 1962) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, תנועת הנוער בית"ר וברית הציונים הרוויזיוניסטים, עיתונאי, פובליציסט, היסטוריוסוף ד"ר לפילוסופיה וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואב"א אחימאיר · ראה עוד »

אברהם קאהאן

אברהם (אייב) קאהאן (ביידיש: אַב. קאַהאַן; באנגלית: Abraham "Abe" Cahan; 7 ביולי 1860 – 31 באוגוסט 1951) היה עיתונאי, סופר ומנהיג פועלים יהודי אמריקאי ממוצא ליטאי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואברהם קאהאן · ראה עוד »

אברהם שמואל שטיין

אברהם שמואל שטיין (12 בספטמבר 1912 – 20 בדצמבר 1960) היה עיתונאי, סופר, עורך, מתרגם והיסטוריון ישראלי, חבר מערכת "דבר".

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואברהם שמואל שטיין · ראה עוד »

אברהם שרון

שבדרון, אדר א' תרצ"ב (פברואר 1932) אברהם א' שרון (שְבַדְרוֹן) (נכתב גם שוואדרון; Schwadron; י"ב באלול תרמ"ג, 10 בספטמבר 1878, בְּיֶניוּב, גליציה, אוסטריה – כ"א בתשרי תשי"ח, 17 באוקטובר 1957, ירושלים) היה הוגה דעות, מוזיקאי, מלומד ופובליציסט, מייסד אוסף האוטוגרפים (כתבי יד מקוריים וחתומים) והפורטרטים בספרייה הלאומית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואברהם שרון · ראה עוד »

אברהם ליסין

יעקב אפשטיין משנת 1902 אברהם (אברום) לְיֶסין (נכתב לעיתים לֶסין ואף ליאֶסין; בכתיב יידי: אַבֿרהם ליעסין) היה שמו הספרותי של אברהם וַאלט (וואַלט;1871 – 5 בנובמבר 1938) היה משורר ועיתונאי יידי של תנועת הפועלים בגולה, מגדולי השירה היידית האמריקאית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואברהם ליסין · ראה עוד »

אברהם חן

הרב אברהם יהודה חן (חשון ה'תרל"ח; אוקטובר או נובמבר 1877 - י' בתשרי ה'תשי"ח, אוקטובר 1957) היה בנו של הרב דוד צבי חן, איש הגות, אנרכו-פציפיסט- פעלתן, עסקן, רב וסופר.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואברהם חן · ראה עוד »

אברהם ברוידס

לוחית זיכרון על ביתו של אברהם ברוידס, רח' שמריהו לוין 8 בתל אביב קבר אברהם ולאה ברוידס בבית הקברות טרומפלדור אברהם ברוידס (ו' בניסן תרס"ז, 19 במאי 1907, וילנה – ה' באייר תשל"ט, 2 במאי 1979, תל אביב) היה משורר ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואברהם ברוידס · ראה עוד »

אברהם הרצפלד

אברהם הרצפלד בביקור בקיבוץ עין השופט, שנות ה-40 הרצפלד פותח את הברז הראשי בעת חנוכת תחנת השאיבה המרכזית בנגב, 1951, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית קברו של הרצפלד בבית הקברות כנרת אברהם הֶרצפֶלד (פוסטרלקו) (נולד: ה' בסיוון תרמ"ו, 8 ביוני 1886. נפטר: ב' באלול תשל"ג, 30 באוגוסט 1973) היה חלוץ איש העלייה השנייה, פעיל ציוני, ממייסדי מפלגת "אחדות העבודה" ובין יוזמי הקמת ההסתדרות הכללית, חבר הכנסות הראשונה עד החמישית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואברהם הרצפלד · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אבי בראלי

אבי בראלי (נולד ב- 22 ביולי 1957) הוא היסטוריון ישראלי, פרופ' חוקר ועורך העומד בראש מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואבי בראלי · ראה עוד »

אגודת עזרא

קבוצת "עזרא" בעיר פלונסק, שני מימין דוד בן-גוריון, 1 באוקטובר 1906 אגודת "עזרא" הייתה אגודה ללימוד השפה העברית שייסד בעיירה פלונסק בשנת 1900 דוד בן-גוריון, שהיה אז בן ארבע-עשרה, ביחד עם חברים נוספים, בהם שלמה צמח, יצחק כבשנה ושמואל פוקס.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואגודת עזרא · ראה עוד »

אהרן ראובני

אהרן ראובני (שִימשֶלֶביץ') (י"א באב תרמ"ו, אוגוסט 1886 – 10 בספטמבר 1971) היה סופר עברי ומתרגם מהשפות אנגלית, צרפתית ורוסית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואהרן ראובני · ראה עוד »

אהרן שר

אהרֹן שֶר (1899 – י"ז בשבט תר"ף 6 בפברואר 1920), היה חלוץ, אחד משמונת הרוגי מאורעות תל חי שעל שמם נקראת קריית שמונה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואהרן שר · ראה עוד »

אהרן דוד גורדון

אהרן דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; בכתב רוסי: Аарон Давид Гордон; ו' בסיוון ה'תרט"ז, 9 ביוני 1856 – כ"ד בשבט ה'תרפ"ב, 22 בפברואר 1922), הידוע בכינויו א"ד גורדון (מבוטא לעיתים על דרך הרוסית: אָה-דֶה גורדון), כונה "הצדיק החילוני".

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואהרן דוד גורדון · ראה עוד »

אהוד אלעד

אהוד אלעד (11 במאי 1936 – 5 ביוני 1967) היה מפקד גדוד טנקים בחטיבה 7 של צה"ל, אשר נהרג בעת שהנהיג את גדודו בקרב בסיני במלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואהוד אלעד · ראה עוד »

אום רשרש

אום רשרש (בערבית: أمالرشراش; בתעתיק מדויק: אם אלרשראש) היה מתחם תחנה של משטרת המנדט ששכנה בחמש בקתות חמר בחופו הצפוני של מפרץ אילת.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואום רשרש · ראה עוד »

אורי ערערי

#הפניה ברל כצנלסון.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואורי ערערי · ראה עוד »

אורי צבי גרינברג

אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »

אורי קציר

אורי קציר, דצמבר 2012 אורי קציר (נולד ב־22 ביולי 1968 בחיפה) הוא מורה דרך, סופר, איש תקשורת ובלוגר ישראלי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואורי קציר · ראה עוד »

אוטואנטישמיות

אוטואנטישמיות (שם נוסף: שנאה עצמית יהודית) הוא מונח המגדיר תופעה חברתית־פסיכולוגית במסגרתה אדם ממוצא יהודי מפגין עוינות אובססיבית כלפי בני עמו ודתו, באופן דומה לזו שמפתחים האנטישמים מקרב עמים אחרים ודתות אחרות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואוטואנטישמיות · ראה עוד »

אוהלו

האנדרטה באוהלו, 1951 אולם הכנסים והספרייה בעת הקמתם בשנת 1945 אוהלו הוא מתחם בדרום הכנרת, ליד המושבה כנרת.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואוהלו · ראה עוד »

איסר סנפירי

איסר סנפירי (פִיש) (18 ביוני 1912 - 31 בינואר 1997) היה ממקימי התעשייה הצבאית (תע"ש).

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ואיסר סנפירי · ראה עוד »

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ב' ה'תש"ל) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי, פובליציסט, מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ונתן אלתרמן · ראה עוד »

נח נפתולסקי

ביתו של נפתולסקי (כיום "בית קובי") ברחוב גלבוע 12 בגבעתיים בית נפתולסקי (בית קובי) ובית רוטברג ברחוב גלבוע בגבעתיים נח נַפְתולְסקי (15 באוקטובר 1883, סנוסק, רוסיה (אוקראינה) – 5 במאי 1974, קבוצת כנרת) היה איש העלייה השנייה, מחלוצי החקלאות בארץ ישראל ובוטנאי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ונח נפתולסקי · ראה עוד »

נח שפירא

נח שפירא (נודע בשם העט בַּר-נָ"ש; תרכ"ג, 1863, תרכ"ג, קישינב, בסרביה, האימפריה הרוסית – 7 בינואר 1931, י"ט בטבת תרצ"א, תל אביב, פלשׁתינה-א"י) היה משורר עברי עממי, פזמונאי, מתרגם עיתונאי ומסאי, איש העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ונח שפירא · ראה עוד »

נחמן סירקין

מצבת קברו בבית הקברות כנרת נחמן סירקין (ברוסית: Нахман Сыркин; י"ח בשבט ה'תרכ"ח, 11 בפברואר 1868 (לפי הלוח היוליאני) – ז' באלול ה'תרפ"ד, 6 בספטמבר 1924) היה הוגה דעות ואחד מאבות הציונות הסוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ונחמן סירקין · ראה עוד »

נחלת יהודה (מושב)

הכשרה של תלמידי תיכון מעלה בקבוצת אמונים בנחלת יהודה, 1940 אנדרטה לנופלים במערכות ישראל נחלת יהודה היה מושב שהוקם בשנת 1913 ה'תרע"ג על ידי "חובבי ציון" מצפון לראשון לציון.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ונחלת יהודה (מושב) · ראה עוד »

נחום בנארי

נחום בנארי, 1950 נַחוּם בֶּנאֲרִי (בּרוֹדסקִי) (1 במרץ 1893 – 24 בדצמבר 1963) היה איש ההסתדרות הכללית שפעל רבות לקידום התרבות הישראלית בשנות ה-40 וה-50, סופר והוגה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ונחום בנארי · ראה עוד »

נחום ורלינסקי

נחום ורלינסקי ורעייתו דינה נחום ורלינסקי (13 באוקטובר 1895 - 27 באוקטובר 1973) היה מנכ"ל תנובה (1937–1970).

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ונחום ורלינסקי · ראה עוד »

ספר המעשים

ספר המעשים הוא אוסף סיפורים קצרים, בעלי אופי סוריאליסטי, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וספר המעשים · ראה עוד »

ספריית שטראשון

ספריית שטראשון "בספריית סטראשון": גלויה מתוך סדרת "ווילנער ייִדישע געטאָ" (הגטו היהודי בווילנה), עם איורים מאת בר זלקינד ופסקאות רקע קצרות מאת חייקל לונסקי (בגב הגלויה; לא מופיע בתמונה), 1922/1923 ספריית שְׂטרָאשוּן הייתה ספרייה בעיר וילנה, מרכז התרבות היהודית של צפון-מערב רוסיה, שהייתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וספריית שטראשון · ראה עוד »

סטטוס קוו (ישראל)

הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וסטטוס קוו (ישראל) · ראה עוד »

עמי אסף

עמי אסף (וילקומיץ) (22 ביולי 1903 – 17 במאי 1963) היה איש ציבור ישראלי, שכיהן כמזכ"ל תנועת המושבים, חבר הכנסת וסגן שר החינוך והתרבות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ועמי אסף · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ועם עובד · ראה עוד »

עקרה (שיר)

רחל המשוררת שם.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ועקרה (שיר) · ראה עוד »

עטרות

מושב עטרות, 1944 עֲטָרוֹת היה מושב עובדים כ-11 קילומטר צפונית לירושלים, במקום בו עומד כיום הכפר הערבי קלנדיה, באזור הדרום-מערבי של שדה התעופה עטרות שנבנה בידי המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ועטרות · ראה עוד »

עז א-דין אל-קסאם

שייח' עִז א-דין עבד אל-קאדר מוסטפא יוסף אל-קסאם (בערבית: عزّ الدين القسّام; 1881 או 19 בדצמבר 1882 – 20 בנובמבר 1935) היה סורי מוסלמי שהנהיג מאבק מקומי נגד שלטון איטלקי, צרפתי ובריטי בלבנט והקים ארגוני התנגדות מיליטנטיים כנגד העלייה הציונית לפלשתינה (א"י).

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ועז א-דין אל-קסאם · ראה עוד »

עיתונות מפלגתית בישראל

עיתונים בישראל 1949 העיתונות המפלגתית הייתה האשכול המרכזי של העיתונות הכתובה בישראל בתקופת היישוב ועם קום המדינה, לצד העיתונות העצמאית שהיקפה וחשיבותה הייתה נמוכה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ועיתונות מפלגתית בישראל · ראה עוד »

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ועיתונות עברית · ראה עוד »

פנחס רוטנברג

פנחס (פיוטר) רוטנברג (י"ב בשבט תרל"ט, 5 בפברואר 1879 – י"ד בטבת תש"ב, 3 בינואר 1942) היה מהפכן יהודי-רוסי, חבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית הרוסית, ממנהיגי היישוב העברי וחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ופנחס רוטנברג · ראה עוד »

פרנסיס בייקר

פרנסיס בייקר (באנגלית: Francis Horace Baker; (1887 - ?) היה שופט בריטי שכיהן בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. ישב בדין בבית המשפט העליון המנדטורי, כאחד מהרכב שלושת השופטים שדנו בערעורו של אברהם סטבסקי מנאשמי משפט רצח ארלוזורוב, על הרשעתו בבית המשפט לפשעים חמורים, שבגינה נגזר עליו עונש מוות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ופרנסיס בייקר · ראה עוד »

פרדיננד לסל

פרדיננד יוהאן גוֹטליבּ לָסָל (בגרמנית: Ferdinand Johann Gottlieb Lassal; 11 באפריל 1825 – 31 באוגוסט 1864) היה הוגה דעות ומנהיג סוציאליסטי יהודי-גרמני, מחלוצי רעיון המפלגה המודרנית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ופרדיננד לסל · ראה עוד »

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ופועלי ציון · ראה עוד »

פועלי ציון שמאל

פועלי ציון שמאל הייתה מפלגת שמאל יהודי מהפכנית, מרקסיסטית וציונית, שפעלה כמפלגה עצמאית ביישוב (וגם בחוץ לארץ) משנת 1920 ועד שנת 1946.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ופועלי ציון שמאל · ראה עוד »

פולמוס גדרה

פולמוס גדרה הייתה מחלוקת שהתחוללה בין השנים 1887–1889 בעניין שמירת המצוות וניהול אורח חיים דתי במושבות הראשונות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ופולמוס גדרה · ראה עוד »

פישל לחובר

פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ופישל לחובר · ראה עוד »

פיטר פריישטדט

פיטר פריישטדט (13 באוקטובר 1931 – 14 בינואר 2000) היה במאי קולנוע ותיאטרון, מפיק ושחקן ישראלי, ניצול שואה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ופיטר פריישטדט · ראה עוד »

צבי רוזנבלט

צבי רוזנבלט, 1965תמונה להחלפה צבי רוזנבלט (26 בספטמבר 1911 - 26 ביולי 1984) היה ישראלי שנחשד ברצח ארלוזורוב והועמד לדין באשמת הרצח יחד עם אברהם סטבסקי וזוכה יחד עמו.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וצבי רוזנבלט · ראה עוד »

צבי הירשפלד (חלוץ)

ממוזער צבי הירשפלד, (1878 – 18 במרץ 1962) היה חלוץ וחקלאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וצבי הירשפלד (חלוץ) · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וציונות · ראה עוד »

ציונות סוציאליסטית

מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »

קרן קיימת לישראל

"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »

קרן ברל כצנלסון

קרן ברל כצנלסון היא מוסד חינוכי ורעיוני הפועל להתחדשות השמאל הציוני בישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וקרן ברל כצנלסון · ראה עוד »

קרב הקסטל

בית המוכתר בפסגת הקסטל אתר הנצחה לנופלים בקסטל וסביבתו (דצמבר 1947-אפריל 1948) עבד אל קאדר אל חוסייני מערכת הקסטל במלחמת העצמאות.ש1-קו ההגנה ב-3/5/1948ש2-קו ההגנה ב-5/4/1948ש3-קו ההגנה ב-8/4/1948 קריקטורה של אריה נבון לאחר כיבוש הקסטל עבד אל קאדר אל חוסייני בראש לוחמיו (1948) ערבים מסתערים על הקסטל תיאור קרב הקסטל בגן לאומי קסטל קרב הקסטל במלחמת העצמאות נערך בתאריכים 3 באפריל 1948 – 9 באפריל 1948 במסגרת מבצע נחשון, בין כוחות ההגנה שכללו יחידות מחטיבת עציוני ומהפלמ"ח לבין כוחות ערבים לא סדירים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וקרב הקסטל · ראה עוד »

קלר אפשטין

קלֵר אפשטין (18 בספטמבר 1911 - 18 באוגוסט 2000) הייתה ארכאולוגית וחוקרת ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וקלר אפשטין · ראה עוד »

קבוצת כנרת

קְבוּצַת כִּנֶּרֶת היא קיבוץ השוכן בחוף הדרום-מערבי של הכנרת, בין המושבה כנרת ובין דגניה המשתייך לתנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וקבוצת כנרת · ראה עוד »

קונטרס (כתב עת)

עמוד השער של גיליון י"ד בניסן תרע"ט קוּנטרס או בשמו המלא: קונטרס: ידיעות, שיחות ומכתבים, היה ביטאונה של מפלגת אחדות העבודה ובמידה מסוימת היה גם ביטאון ההסתדרות לפני ייסוד דבר.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וקונטרס (כתב עת) · ראה עוד »

קופת חולים

אורחים מהולנד פוגשים ילדים ישראליים בסניף קופת החולים של מעברת כפר סבא, בשנת 1958 קופת חולים (קופ"ח) היא ארגון המעניק שירותי בריאות לעמיתיו, על ידי ביטוח בריאות, עובדי בריאות ומתקנים השייכים לו או מצויים בהסדר עמו.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וקופת חולים · ראה עוד »

קופת חולים של פועלי הגליל

קופת חולים של פועלי הגליל - נוסדה ב-1915, על ידי ברל כצנלסון.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וקופת חולים של פועלי הגליל · ראה עוד »

קופת חולים של הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה

קופת חולים של הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה הייתה קופת החולים הראשונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וקופת חולים של הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה · ראה עוד »

קול ישראל (ההגנה)

שידור חדשות ההגנה, אפריל 1948 קול ישראל הייתה תחנת הרדיו המחתרתית של ארגון ההגנה שפעלה בשתי תקופות: 13 במרץ עד 11 ביוני 1940 ולאחר מכן החל מ-4 באוקטובר 1945 ועד 14 במאי 1948.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וקול ישראל (ההגנה) · ראה עוד »

ראלף בודילי

ראלף בארלנד בודילי (באנגלית: Ralph Burland Bodilly; 26 ביולי 1884 – 24 ביוני 1961) היה שופט בריטי שכיהן בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וראלף בודילי · ראה עוד »

רפאל בש

רפאל בש (8 בינואר 1913 – 10 במרץ 2000) היה מפעילי מפא"י ומפלגת העבודה וההסתדרות, חבר הכנסת מטעם מפא"י בשלהי כהונת הכנסת הראשונה (1951), מזכ"ל המפלגה (1954–1956) ומזכיר מחוז תל אביב שלה (1962–1966), חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות ויו"ר המרכז לתרבות ולחינוך שלה (1966–1977).

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ורפאל בש · ראה עוד »

רצח ארלוזורוב

1 רצח חיים ארלוזורוב, ממנהיגי היישוב וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, אירע ב-16 ביוני 1933 כ"ה בסיוון תרצ"ג, בחוף תל אביב.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ורצח ארלוזורוב · ראה עוד »

רצח יוסף חיים ברנר וחבריו

משפחת יצקר. עומדים: אברהם יצקר, רבקה יצקר-שץ וצבי שץ. יושבים: שרה יצקר, בת שבע יצקר, יעקב יצקר, רנה שץ ויהודה יצקר. בית משפחת יצקר כפי שנמצא נטוש ב-1949 קברם של יוסף חיים ברנר וחבריו משכן ברנר וחבריו רצח יוסף חיים ברנר וחבריו התרחש ב"בית יצקר" ביפו ב-2 במאי 1921, ביומם השני של מאורעות תרפ"א ורישומו האפיל על הטבח בבית החלוץ ביפו יום קודם לכן.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ורצח יוסף חיים ברנר וחבריו · ראה עוד »

רשימת פועלי ישראל

רשימת פועלי ישראל (רפ"י) הייתה מפלגה ישראלית בראשותו של דוד בן-גוריון שפעלה בין השנים 1965 ל-1968 וצורפה לממשלתו של לוי אשכול בזמן מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ורשימת פועלי ישראל · ראה עוד »

רחפת

BHC SR-N4 - רחפת הנושאת אנשים וכלי רכב, הגדולה מסוגה בעולם רַחֶפֶת (באנגלית: hovercraft) היא כלי שיט חסר-הדחק, כאשר הוא מרחף הוא אינו שקוע במים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ורחפת · ראה עוד »

רחל המשוררת

317x317 פיקסלים חדר ההנצחה לזכרה בקבוצת כנרת הבית בו התגוררה בשנת 1925 ברחוב הנביאים בירושלים שלט על רחל המשוררת בשכונת עין גנים בפתח תקווה קבר רחל המשוררת בבית הקברות כנרת לוחית זיכרון במקום מגוריה האחרון של המשוררת רחל ברחוב בוגרשוב 5 בתל אביב "גן רחל" ניטע בשנת 1933 מול בית הקברות כנרת 330x330 פיקסלים רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (י"ט בתשרי ה'תרנ"א, 2 באוקטובר 1890 – כ"ט בניסן ה'תרצ"א, 16 באפריל 1931), המוכרת בשם העט "רחל" (בספרות העברית: רחל המשוררת), הייתה מהמשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ורחל המשוררת · ראה עוד »

רחל כצנלסון-שזר

רחל כצנלסון-שז"ר (ט"ו בחשוון תרמ"ו, 24 באוקטובר 1885, בוברויסק, פלך מינסק, האימפריה הרוסית – 11 באוגוסט 1975, ד' באלול תשל"ה, ירושלים) הייתה אשת ציבור ישראלית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ורחל כצנלסון-שזר · ראה עוד »

רחוב מזא"ה

בית ברלין-פסובסקי לוחית זיכרון ללוחמת האצ"ל ציונה יפת שלט זיכרון ללוחם ירחמיאל אהרונסון "אלישע" ברחוב מזא"ה 33 לוחית זיכרון של ההגנה במגדל המים ברחוב מזא"ה 36 רחוב מזא"ה הוא רחוב בלב תל אביב הקרוי על שמו של הרב יעקב מזא"ה (השם "מזא"ה" הוא ראשי תיבות של "מזרע אהרון הכהן").

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ורחוב מזא"ה · ראה עוד »

רחוב אלנבי

רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ורחוב אלנבי · ראה עוד »

רבקה כצנלסון

רבקה כצנלסון (1903 – 19 באפריל 1992) הייתה עיתונאית ומבקרת ספרות ואמנות ישראלית, אשת מפא"י, עורכת "דבר הפועלת" בשנים 1962—1970.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ורבקה כצנלסון · ראה עוד »

רביבים

חצר מצפה רביבים בשנת 1943 מצפה רביבים קיבוץ רְבִיבִים ממוקם במועצה אזורית רמת הנגב, בין באר שבע למצפה רמון.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ורביבים · ראה עוד »

רות קליגר-עליאב

רות קליגר-עליאב (בגרמנית: Ruth Klüger, שם הנעורים: רות פולישוק, 27 באפריל 1910, קייב – 16 בפברואר 1980) הייתה פעילה ציונית, חברה ב ואשת יחסי ציבור ישראלית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ורות קליגר-עליאב · ראה עוד »

רכבת הרים

רכבת ההרים "באטמן" בה הקרונות תלויים רכבת הרים היא מתקן שעשועים הבנוי בעיקרו ממסילת רכבת שעליה נוסעת מעין רכבת במסלול שעולה ויורד בתלילות, ולפעמים כולל לולאות שמסיעות את הנוסעים במהופך.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ורכבת הרים · ראה עוד »

רכבל

רכבל בהרי האלפים האוסטריים רַכֶּבֶל (ברבים: רַכַּבְלִים) הוא אמצעי תחבורה בו קרון, קרונית, קרונית מטען או כיסאות פתוחים מונעים מעל גובה פני הקרקע באמצעות כבל עילי או מערכת כבלים, המתוחים בין שתי נקודות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ורכבל · ראה עוד »

שמאל פוליטי בישראל

טקס חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בנוכחות יצחק רבין, חוסיין, מלך ירדן וביל קלינטון (1994) ישראלי-פלסטיני, בכיכר רבין ב-15 במאי 2004 הפגנת שלום עכשיו נגד מלחמת לבנון השנייה הפגנה בכיכר רבין נגד סיפוח הגדה המערבית מצעד תמיכה בזכויות אדם 2012 עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית בעריכתו של ברל כצנלסון. היה מסמליו הבולטים של השמאל יציאת צהל מלבנון במאי 2000 ביוזמתו של ראש הממשלה אהוד ברק השמאל הפוליטי בישראל הוא מחנה בעל טווח עמדות אידאולוגיות המבוסס על רעיונות של סוציאליזם, שוויון וזכויות אדם.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושמאל פוליטי בישראל · ראה עוד »

שמעון תמיר

שמעון (סיימון) תמיר שמעון סיימון תמיר (נולד ב-20 באפריל 1950 ג' באייר ה'תש"י) הוא דובר המכללה האקדמית ספיר, חבר האקדמיה הישראלית לקולנוע.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושמעון תמיר · ראה עוד »

שמריה צמרת

שמריה צמרת, ממייסדי המוסד לעלייה ב' ('ההעפלה'), 1939 שמריה צמרת (ט"ו בתשרי תרע"א, 17 באוקטובר 1910, קליבלנד, ארצות הברית – י"ח באלול תשכ"ד, 26 באוגוסט 1964, בית-השיטה) היה ממייסדי קיבוץ בית-השיטה ופעיל מרכזי בארגון ספינות המעפילים במוסד לעלייה ב' ("ההעפלה").

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושמריה צמרת · ראה עוד »

שמשון מלצר

שמשון מֶלְצֶר (כ"ח בשבט תרס"ט, 19 בפברואר 1909 – 27 באוגוסט 2000, כ"ו באב תש"ס) היה משורר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושמשון מלצר · ראה עוד »

שמחה בלאס

שמחה בְּלַאס (בפולנית: Symcha Blass; 27 בנובמבר 1897 – 18 ביולי 1982) היה ממציא, מהנדס מים ישראלי, פעיל ציוני, מתכנן מפעלי מים עיקריים של היישוב בשנות ה-30 ובשנות ה-40, ממייסדי מקורות ויוזם תוכניותיה עד למוביל הארצי, "יועץ הממשלה לענייני המים" בישראל בשנותיה הראשונות, מייסד תה"ל, ראש המתכננים של מוביל המים הארצי, יוזם ההשקיה בטפטוף וממציא הטפטפות, יחד עם בנו ישעיהו.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושמחה בלאס · ראה עוד »

שמואל מסטצ'קין

שמואל מֶסְטֶצְ'קִין (1908 – 2 ביוני 2004) היה אדריכל ישראלי, בוגר לימודי ארכיטקטורה בבאוהאוס והאדריכל הראשי של הקיבוץ הארצי משנות ה-40 עד לשנות ה-70.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושמואל מסטצ'קין · ראה עוד »

שמואל תמיר

בחירות לכנסת השביעית, 1969 שמואל משה תמיר (כצנלסון) (10 במרץ 1923 – 29 ביוני 1987) היה עורך דין, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושמואל תמיר · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שרה שמוקלר

250px שרה שמוקלר (1889 בוברויסק – 6 במאי 1919, קבוצת כנרת) הייתה אחות ורוקחת, מאנשי העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושרה שמוקלר · ראה עוד »

שלמה תמיר

שלמה תמיר (20 בפברואר 1901, לוביץ', האימפריה הרוסית, 8 באפריל 1979, תל יוסף, ישראל) היה חלוץ, פעיל ההעפלה, סופר ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושלמה תמיר · ראה עוד »

שלמה לביא

שלמה לביא (לבקוביץ) (חנוכה תרמ"ג, 1882 – ב' באב תשכ"ג, 23 ביולי 1963) היה חלוץ איש העלייה השנייה, מאבות התנועה הקיבוצית וחבר הכנסות הראשונה והשנייה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושלמה לביא · ראה עוד »

שלמה גרודזנסקי

שלמה גרודזנסקיתמונה להחלפה שלמה גרוֹדְזֶנסקי (בכתיב יידי: גראָדזענסקי; כ' בכסלו תרס"ה, 28 בנובמבר 1904 – כ"ב בשבט תשל"ב, 7 בפברואר 1972) היה עיתונאי, פובליציסט, מסאי ומבקר ספרות עברי ויידי ישראלי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושלמה גרודזנסקי · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושבת · ראה עוד »

שדמות

שער כתב העת '''שדמות''', נ"ג, חורף תשל"ד 1974, צייר: יעקב אלוני שדמות היה כתב עת של התנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושדמות · ראה עוד »

שולמית קלוגאי

שולמית קלוגאי (לבית שימשלביץ') (ט' בתשרי תרנ"ב, 11 באוקטובר 1891, פולטבה – י"ז בתמוז תשל"ב, 29 ביוני 1972, ירושלים) הייתה משוררת, סופרת ומתרגמת מצרפתית, מספרדית ומשפות נוספות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושולמית קלוגאי · ראה עוד »

שכונת בורוכוב

המכתש בחלקו העליון של בורוכוב; מתחת רחוב אהרון גולדשטיין (לשעבר בני השואבה); רחוב המעורר שמטפס מימין על הגבעה; רחוב קק"ל, היכן שהיום נמצאת כיכר ראשונים; רחוב אחדות העבודה; ובתחתית רחוב איילת השחר עם הזווית האופיינית שנבעה מנחל שזרם שם בעבר; בתחתית התמונה, מצד שמאל, גשר שרונה על מעבר מוסררה צילום פנורמי של שכונת בורוכוב מ־1926 (צלם: יוסף שוייג) שלט הסבר בכניסה לשכונת בורוכוב סליק אלדמע בביתו של אברהם אלדמע בשכונת בורוכוב שלט במקום שעמד בית אלדמע בשכונת בורוכוב מכון המים ומפעל תע"ש בשכונת בורוכוב קן בורוכוב של הנוער העובד והלומד גן העיגול בשכונת בורוכוב כיכר ראשונים בגן העיגול בשכונת בורוכוב בית הכנסת אהל משה בשכונת בורוכוב בית שניידרמן בשכונת בורוכוב בית ממלוק - בית המרקחת הראשון בשכונה, ברחוב בורוכוב 12 מגדל המים במשק הפועלות בשכונת בורוכוב. בתחום בית הספר ע"ש תלמה ילין שכונת בורוכוב במבט מהמכתש. אצטדיון המכתש משמאל נהרס בשנת 2012 שכונת בורוכוב היא שכונה בגבעתיים, הוותיקה מבין שש השכונות שהיו הבסיס להקמת העיר.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושכונת בורוכוב · ראה עוד »

שיר העבודה והמלאכה

שיר העבודה והמלאכה הוא שיר עבודה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק שנכתב בארץ ישראל בשנת 1932, על פי הזמנת ברל כצנלסון, אשר ביקש ליצור המנון לתנועת הנוער העובד.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושיר העבודה והמלאכה · ראה עוד »

שירותי בריאות כללית

שירותי בריאות כללית (או בשמה הראשוני, "קופת חולים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" ובקיצור הידוע, "קופת חולים כללית"), הוא ארגון הבריאות הגדול והוותיק בישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושירותי בריאות כללית · ראה עוד »

שייקה אופיר

שַׁייקֶה אופיר (בשמו המקורי: ישעיהו גולדשטיין; 4 בנובמבר 1928 – 17 באוגוסט 1987) היה שחקן קולנוע ותיאטרון, קומיקאי, סטנדאפיסט, מחזאי, תסריטאי, במאי, זמר ופנטומימאי ישראלי, מהחשובים והבולטים ביותר שפעלו בישראל במהלך המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ושייקה אופיר · ראה עוד »

תנועת המושבים

תנועת המושבים הוקמה בשנת 1933 על ידי חברי מושבים במטרה לטפל בבעיות הייחודיות להם מול המוסדות השונים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ותנועת המושבים · ראה עוד »

תנועת העבודה

תנועת העבודה היא מכלול התנועות ומפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ותנועת העבודה · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ותשעה באב · ראה עוד »

תל חי

בית הקברות בכפר גלעדי מתיישבים-לוחמים על המרפסת בתל-חי בתחילת 1920 תל חי הייתה חווה חקלאית קטנה באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ותל חי · ראה עוד »

תחזקנה

ביאליק, בערך בתקופה בה נכתב השיר. תֶּחֱזַקְנָה הוא שמו העממי ועיבודו המקוצר והמולחן של בִּרְכּת עָם, שיר מאת חיים נחמן ביאליק, שאומץ כהמנון תנועת העבודה הישראלית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ותחזקנה · ראה עוד »

תיכון כצנלסון

בית החינוך ע"ש ברל כצנלסון (ידוע אף בכינוי "כצה") הוא בית ספר תיכון עיוני בכפר סבא ע"ש ברל כצנלסון.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ותיכון כצנלסון · ראה עוד »

לא פעם, בקיץ

"לֹא פַּעַם, בַּקַּיִץ" הוא שיר מאת רחל המשוררת שחובר ב"סוף תרפ"ח", קיץ 1928.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ולא פעם, בקיץ · ראה עוד »

לאה מירון-כצנלסון

250px לאה מירון כצנלסון (15 בינואר 1888 בוברויסק – 30 במרץ 1967 עין חרוד) הייתה פעילת מפלגת פועלי ציון ברוסיה, מאנשי העלייה השנייה שהתיישבו בחוות כנרת.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ולאה מירון-כצנלסון · ראה עוד »

לני יחיל

לני יחילתמונה להחלפה לני יחיל (ינואר 1912 – 26 בדצמבר 2007) הייתה חוקרת השואה ופרופסור באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ולני יחיל · ראה עוד »

לוי אשכול

לֵוִי אֶשְׁכּוֹל (שְׁקוֹלְניק; 25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל השלישי, החל משנת 1963 ועד מותו בשנת 1969.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ולוי אשכול · ראה עוד »

לילי צדק

לילי צָדֶק (Lili Zadek; 29 בינואר 1893 – 3 ביוני 1969) הייתה אמנית, מעצבת גרפית, מורה ועובדת סוציאלית ישראלית, אשת תנועת העבודה הארץ-ישראלית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ולילי צדק · ראה עוד »

לייב קופרשטיין

יהודה לייב קוּפֶּרשטיין (L. Kuperstein; 30 באוגוסט 1904, י"ט באלול תרס"ד – ט' בתשרי תשנ"ג, 6 באוקטובר 1992) היה סופר, עורך ספרותי, פובליציסט ומתרגם ישראלי יליד בסרביה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ולייב קופרשטיין · ראה עוד »

טרנספר

טרנספר (בעברית: העברת אוכלוסין; או אוכלוסים/אוכלוסייה) הוא העברתה של אוכלוסייה גדולה, בדרך כלל בכפייה, מחבל ארץ אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וטרנספר · ראה עוד »

זאב און

זאב און תעודת חבר בתנועת השומר הצעיר, בוצ'אץ', פולין, 4 באפריל 1920 זאב איסרזון ראשון מימין. קבוצת יוצאי בוצ'אץ' במחנה שומריה, 1920 עם רעייתו יונה לבית בודינגר, ירושלים, 15 ביוני 1924 זאב און מנהל "תנובה" חיפה נואם בטקס חנוכת המחלבה, 7 בינואר 1939 עם רעייתו יונה ושתי בנותיו דלילה (עם משקפיים) ויעל, חיפה, 7 בינואר 1939 עם מייסדי תל יוסף במלאת 30 שנה לקיבוץ, זאב, יונה והנכד אבנר (מסומנים בעיגול). 11 בינואר 1951 אפרים קציר, נשיא מדינת ישראל וזאב און. קבלת פנים בבית הנשיא לוותיקי תל יוסף. ירושלים - 5 בדצמבר 1976 עם רעייתו יונה בתל יוסף, 7 בנובמבר 1959 מימין לשמאל: ברל רפטור, פנחס לבון (מזכ"ל ההסתדרות), זאב און בוועידת ההסתדרות בתל אביב. 11.2.1956 בטקס קבלת מטוס נוסעים "בריסטול בריטניה" באל על. מימין דן טולקובסקי מפקד חיל האוויר הישראלי, לוד 22 בדצמבר 1957 עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון בוועידת ההסתדרות התשיעית בתל אביב. 2 בפברואר 1960 בוועידת ההסתדרות התשיעית: מימין לשמאל: גולדה מאיר, אהרן בקר, דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי, זאב און, קדיש לוז, בבה אידלסון. 2 בפברואר 1960 גולדה מאיר, שרת החוץ, וזאב און. תל אביב - 3.9.1963 מימין לשמאל: אהרון בקר, מזכיר ההסתדרות, לוי אשכול, ראש הממשלה, זאב און, מזכיר חברת העובדים. תל אביב - 6 באפריל 1964 זאב און (איסרזון) (28 במרץ 1900 – 6 בפברואר 1979) היה מראשוני תנועת "השומר הצעיר" בפולין ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וזאב און · ראה עוד »

זאב צורנמל

זאב צורנמל, כפר ויתקין 1946 זאב צוּרנָמָל (בורנשטיין) (לעיתים נכתב צור-נמל; 28 באוגוסט 1899 – 27 ביולי 1986, כ' בתמוז תשמ"ו) היה מחנך ישראלי, איש פתח תקווה, אמן ופסל חובב ואספן שירי עם יהודיים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וזאב צורנמל · ראה עוד »

זאב שטרנהל

זאב שְׁטֶרְנְהֶל (Sternhell; 10 באפריל 1935 – 21 ביוני 2020) היה פרופסור במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ומומחה בחקר הפשיזם.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וזאב שטרנהל · ראה עוד »

זאב ז'בוטינסקי

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »

זרמים בציונות

התנועה הציונית שנוסדה באופן רשמי בסוף המאה ה-19 איחדה בתוכה תפיסות שונות וזרמים שונים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וזרמים בציונות · ראה עוד »

זלמן ארן

זלמן (זיאמה) ארן (לשעבר אהרונוביץ') (1 במרץ 1899, י"ח באדר תרנ"ט, יוזובקה, פלך יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – 6 בספטמבר 1970, ה' באלול תש"ל) היה מנהיג ציוני סוציאל-דמוקרטי, פוליטיקאי ומחנך ישראלי יליד אוקראינה, חבר הכנסת מטעם מפא"י.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וזלמן ארן · ראה עוד »

זלמן שזר

שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וזלמן שזר · ראה עוד »

חאן כפר אוריה

חאן כפר אוריה הוא חאן השוכן בלב המושב כפר אוריה שבשפלת יהודה ליד העיר בית שמש.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחאן כפר אוריה · ראה עוד »

חנה זמר

לוחית זיכרון בכניסה לביתה של חנה זמר בתל אביב חנה זֶמֶר (2 באוקטובר 1924 – 6 במרץ 2003) הייתה עורכת, עיתונאית ופובליציסטית ישראלית בכירה, העורכת הראשית של העיתון "דבר" בשנים 1970–1990 (האישה הראשונה בישראל שעמדה בראש המערכת של עיתון יומי גדול), יו"ר ועדת העורכים, עורכת ומגישת תוכניות בטלוויזיה הישראלית, בקול ישראל ובגלי צה"ל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחנה זמר · ראה עוד »

חנה כצנלסון-נשר

250px 250px חנה כצנלסון-נשר (2 בנובמבר 1897, בוברויסק גוברניית מינסק באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) – 19 באפריל 1985, ישראל) הייתה אשת העלייה השנייה, ומחניכותיה של חנה מייזל שוחט בחוות העלמות שבחוות כנרת.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחנה כצנלסון-נשר · ראה עוד »

חלל מערכות ישראל

אנדרטת זיכרון לחללי גוש דן חצי התורן בבית העלמין הצבאיחלל מערכות ישראל הוא מי שנפל בפעילות מבצעית או באימונים או נפטר בעת שהשתתף במלחמות ישראל או במאבקים שקדמו למלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחלל מערכות ישראל · ראה עוד »

חבר הקבוצות והקיבוצים

חבר הקבוצות והקיבוצים היה התנועה הקיבוצית הראשונה, שקמה בשנת 1925.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחבר הקבוצות והקיבוצים · ראה עוד »

חברת העובדים

חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ היא ארגון הגג של ההסתדרות הכללית שאחראי על הגופים הכלכליים שבבעלות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחברת העובדים · ראה עוד »

חורבן ותלישות

חורבן ותלישות הוא מאמר מאת ברל כצנלסון שפורסם בעיתון "דבר" ב-26 ביולי 1934.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחורבן ותלישות · ראה עוד »

חוות העלמות (ספר)

חוות העלמות הוא שמו של ספר שכתבה שולמית לפיד ב-2006 המתמקד בתקופת העלייה השנייה ובפעילותה של חוות העלמות שלחוף הכנרת.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחוות העלמות (ספר) · ראה עוד »

חוות ההכשרה בקלוסובה

250px הכשרת קלוסובה 25-אוקטובר-1933 חלוצים מקיבוץ קלוסובה במחצבה 1936 חלוצים מקיבוץ קלוסובה במחצבה 1933 חברות הקיבוץ עבדו במחצבה לצד החברים בשוויון מלא 1927 חוות ההכשרה בקלוסובה (ובשמה המלא "קיבוץ חוצבי האבנים בקלוסובה ע'ש יוסף טרומפלדור") הוקמה ב-1924 על ידי ארגון החלוץ בעיירה קלוסובה שבמזרח פולין כדי להכשיר נוער יהודי לעלייה ארצה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחוות ההכשרה בקלוסובה · ראה עוד »

חוות כנרת

חוות כנרת חאן המקורי באתר, ומיטת הבידוד לחולים חוות כנרת, לפני העלייה לעין גב חוות כנרת (או חצר כנרת) היא חווה חקלאית שהוקמה ב-1908 על חוף ימת כנרת בחלק הדרומי-מערבי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחוות כנרת · ראה עוד »

חיה פיקהולץ

חיה פיקהולץ (20 בספטמבר 1902 – 24 באוגוסט 1984) הייתה מורה ישראלית ואהובתו של חיים נחמן ביאליק בשנות חייו האחרונות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחיה פיקהולץ · ראה עוד »

חיה ישראלי

חיה ישראלי חיה ישראלי (9 בפברואר 1891 - 30 באוקטובר 1979) הייתה מנשות העלייה השנייה, מחלוצי החקלאות וההתיישבות בארץ ישראל, ממקימי קבוצת כנרת והקימה בה את משפחתה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחיה ישראלי · ראה עוד »

חיים פניכל

חיים (חיימקה) פֶנִיכֶל (27 בינואר 1947 – 5 ביוני 1967) היה מש"ק צוות סיור פלס"ר 7 שעוטר בעיטור העוז על פעילותו בקרב פתחת רפיח במהלך מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחיים פניכל · ראה עוד »

חיים צבי שניאורסון

חיים צבי שניאורסון הרב חיים צבי שניאורסון, (1834, לובביץ' בלארוס - 1882, דרום אפריקה) היה ממבשרי הציונות, שד"ר, חסיד חב"ד, עיתונאי מאנשי היישוב הישן שפעל למען יסוד מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחיים צבי שניאורסון · ראה עוד »

חיים שהם

חיים שהם (1 במאי 1935 - 25 בפברואר 1994) היה לוחם בשייטת 13 ולימים רופא היחידה, רופא ראשי של חיל הים ופיקוד הדרום, בדרגת אלוף-משנה, מנהל המרכז הרפואי יוספטל באילת, ומנהל המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם, הקרוי על שמו, בשנים 1989–1994.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחיים שהם · ראה עוד »

חיים זונדל מכבי

הרב חיים זונדל מַכָּבּׅי (ה'תרט"ז, 1856, קוברין – א' בניסן ה'תרע"ו, 1916, לונדון) היה דרשן ומטיף ציוני מטעם חובבי ציון, נודע בכינוי "המגיד מקמניץ".

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחיים זונדל מכבי · ראה עוד »

חיים דב הורביץ

חיים דב הורביץ (נכתב גם: חיים דוב הורוויץ, ומוכר בראשי התיבות חיד"ה; ה'תרכ"ה, 1865 – ה'תרצ"ג, 1933) היה סופר, עיתונאי ועורך, ביידיש ובעברית, כלכלן ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחיים דב הורביץ · ראה עוד »

חיים הזז

חדר העבודה של חיים הזז בדירתו בירושלים חיים הַזַז (כ"ט באלול תרנ"ח, 16 בספטמבר 1898, סידורובִיצ'י, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – כ' באדר ב' תשל"ג, 24 במרץ 1973, ירושלים) היה סופר ומחזאי עברי, איש רוח והגות, מהבולטים בדורו ומנהיג תרבותי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחיים הזז · ראה עוד »

חיים ויצמן

חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וחיים ויצמן · ראה עוד »

בן-ציון ישראלי

בן ציון ישראלי (20 בפברואר 1887 – 30 ביולי 1954) היה איש העלייה השנייה, מחלוצי החקלאות וההתיישבות בארץ ישראל, ממקימי קבוצת כנרת, פעיל בהגנה ומקים פלוגת חי"ש בעמק הירדן.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובן-ציון ישראלי · ראה עוד »

בארי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובארי · ראה עוד »

בארי (קיבוץ)

קיבוץ בְּאֵרִי נמצא בנגב המערבי, כארבעה קילומטרים מזרחית לרצועת עזה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובארי (קיבוץ) · ראה עוד »

בארי חזק

בארי חזק (25 באוגוסט 1944 - 17 באוקטובר 1973) היה משורר, בן קיבוץ אפיקים, שנהרג בקרב סרפאום במלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובארי חזק · ראה עוד »

בנק הפועלים

בנק הפועלים הוא בנק מסחרי בישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובנק הפועלים · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנימין ברנר

בנימין ברנר (1900 - 1982) היה פסיכולוג, מחנך, מרצה וסופר עברי, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובנימין ברנר · ראה עוד »

ברל קצנלסון

#הפניה ברל כצנלסון.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וברל קצנלסון · ראה עוד »

ברל כצנלסון (אוניית מעפילים)

מסלול ההפלגה של "ברל כצנלסון", נובמבר 1945 ברל כצנלסון הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעלייה ב'.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וברל כצנלסון (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

ברכה חבס

ברכה חַבָּס-הכהן (20 בינואר 1900, כ' בשבט תר"ס – 31 ביולי 1968, ו' באב תשכ"ט) הייתה עיתונאית, עורכת, סופרת ואשת חינוך ישראלית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וברכה חבס · ראה עוד »

ברית הציונים הרוויזיוניסטים

ברית הציונים הרוויזיוניסטים (ראשי תיבות: הצה"ר, קרי: הצוהר), הייתה תנועה ומפלגה ציונית עולמית שנוסדה על ידי זאב ז'בוטינסקי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וברית הציונים הרוויזיוניסטים · ראה עוד »

בתי חינוך עממיים

בתי חינוך עממיים (אנגלית: Folk high school; דנית: Folkehøjskole; פינית: kansanopisto,työväenopisto או kansalaisopisto; גרמנית: Volkshochschule,Heimvolkshochschule; נורווגית: Folkehøgskole; שוודית: Folkhögskola) הם מוסדות חינוך לנוער ולמבוגרים אשר אינם מעניקים תארים אקדמאיים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובתי חינוך עממיים · ראה עוד »

בתיה ברנר

בתיה ברנר (3 בספטמבר 1894 - 12 בדצמבר 1975) הייתה חלוצה, מנשות העלייה השנייה, מדור המייסדים של קיבוץ עין חרוד, אחותו של הסופר יוסף חיים ברנר, מחברותיה הקרובות של רחל המשוררת.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובתיה ברנר · ראה עוד »

בלהה ניצן

בלהה ניצן (13 ביולי 1933 – נובמבר 2022) הייתה פרופסור בחוג למקרא שבאוניברסיטת תל אביב; תחום התמחותה היה ספרות קומראן.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובלהה ניצן · ראה עוד »

בגינה

בַּגִּנָּה הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק, אשר חובר כנראה בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובגינה · ראה עוד »

בי"ס בארי ראשון לציון

250px 250px בית הספר בארי הוא בית ספר יסודי בעיר ראשון לציון אשר נוסד בשנת 1948 וקרוי על שם ברל כצנלסון.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובי"ס בארי ראשון לציון · ראה עוד »

בין חולות וכחול שמיים

בין חולות וכחול שמיים הוא ספרו של נחום גוטמן אשר כתב הסופר אהוד בן עזר מפיו.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובין חולות וכחול שמיים · ראה עוד »

בית אלפא

קיבוץ בית אלפא בשנת 1923 בֵּית אַלְפָא הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, קיבוץ א' של השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובית אלפא · ראה עוד »

בית ברל

בֵּית בֶּרְל הוא יישוב מוסדי, מרכז חינוכי ורעיוני על שם ברל כצנלסון, השוכן בשרון המרכזי (התיכון), כ-1.5 ק"מ צפונית לכפר סבא, ליד צופית, ומשתייך מוניציפלית למועצה האזורית דרום השרון.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובית ברל · ראה עוד »

בית בלומנפלד (מרחביה)

250px 250px 250px בית בלומנפלד (טירת העמק) הוא מבנה אבן מפואר, שנבנה במושב מרחביה עבור אליהו בלומנפלד ומשפחתו על ידי האדריכל אלכסנדר ברוולד.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובית בלומנפלד (מרחביה) · ראה עוד »

בית גרשם שלום

בית האחיות כהן הידוע גם כבית גרשם שלום, על שם הדייר הידוע שהתגורר בו, נמצא ב, בשכונת רחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובית גרשם שלום · ראה עוד »

בית הקברות כנרת

מראה הכנרת מבית הקברות (ינואר 2013) בית הקברות כנרת הוא בית קברות השוכן לחוף הכנרת, בקרבת המושבה כנרת וקבוצת כנרת.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובית הקברות כנרת · ראה עוד »

בית השבעה

בית השבעה הוא בניין בשכונה הערבית בית חנינא בצפון ירושלים, בו מתגוררות משפחות יהודיות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובית השבעה · ראה עוד »

בית הוועד הפועל של ההסתדרות

בית הוועד הפועל של ההסתדרות, השוכן ברחוב ארלוזורוב 93 בתל אביב, הוא מקום מושבה של הנהלת ההסתדרות החדשה, שעד לשנת 1994 נקראה ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל; והנהלתה, ששכנה בבניין, נקראה הוועד הפועל והמזכירות הכללית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ובית הוועד הפועל של ההסתדרות · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וגרשם שלום · ראה עוד »

גרשון פליישר

גרשון פליישרתמונה להחלפה 250px גרשון פליישר (1893 בוקובינה אוסטריה (כיום רומניה ואוקראינה) - 12 באפריל 1974) - מאנשי העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וגרשון פליישר · ראה עוד »

גוסטה רכב

המשרד לעבודות ציבוריות 1924; מימין למעלה ובכיוון השעון: דב הוז, דוד סברדלוב, נתן חרובי, דוד רמז, גוסטה שטרומפף (רכב). גוסטה רֵכָב (2 במרץ 1891, כ"ב באדר א' תרנ"א – 31 בדצמבר 1982, ט"ו בטבת תשמ"ג) הייתה חלוצה בכנרת, חברת הנהלת המשרד לעבודות ציבוריות ולבנין, מקימת "בית החלוצות" הראשון בארץ בחיפה ומנהלתו, ומנהלת חברת הספנות נחשון מהקמתה ב-1937 ועד 1958.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וגוסטה רכב · ראה עוד »

גולדה מאיר

גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו ה'תשל"ט) הייתה פוליטיקאית ישראלית, אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וגולדה מאיר · ראה עוד »

דב מיזל

דב מַיְזֶל (27 באפריל 1916 - 25 בפברואר 2006) היה עורך ישראלי שערך את עיתון במעלה בשנים 1943 עד 1947, ממקימי קיבוץ אלונים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ודב מיזל · ראה עוד »

דב סדן

דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ודב סדן · ראה עוד »

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ודב ליפץ · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דבר לילדים

דבר לילדים היה שבועון פופולרי לילדים מבית "דבר".

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ודבר לילדים · ראה עוד »

דוד מלץ

דוד מַלֶץ (כ"ו בכסלו תר"ס, 28 בנובמבר 1899, בנדין – י"ד בתשרי תשמ"ב, 11 באוקטובר 1981) היה סופר עברי, ממייסדי קיבוץ עין חרוד וממבקריה הראשונים של התנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ודוד מלץ · ראה עוד »

דוד סולטן

דוד סולטן (נולד ב-11 בספטמבר 1938) הוא מזרחן ודיפלומט ישראלי בדימוס.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ודוד סולטן · ראה עוד »

דוד צירקין צפריר

דוד צירקין (1892 - נובמבר 1974) היה מומחה לגננות ושתלנות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ודוד צירקין צפריר · ראה עוד »

דוד רמז

דוד רמז (דְרַבְּקִין) (י"ח באייר תרמ"ו, 23 במאי 1886 – י"ג באייר תשי"א, 19 במאי 1951) היה ממנהיגי היישוב, יו"ר הוועד הלאומי, מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל הראשונות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ודוד רמז · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד כהן (איש חינוך)

דוד (לייב) כהן (בין א' ל-י' בתשרי תרנ"ה, בין 1 ל-10 באוקטובר 1894, סלובודקה, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) – כ"ב באב תשל"ו, 18 באוגוסט 1976, אלונים) היה פעיל ציוני, מאבות הנוער העובד.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ודוד כהן (איש חינוך) · ראה עוד »

די אידישע שטימע

"די אידישע שטימע" (יידיש: "הקול היהודי"; בליטאית: Žydų balsas; באנגלית: The Jewish Voice) היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בקובנה בין השנים 1919–1940.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ודי אידישע שטימע · ראה עוד »

ה'תרמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וה'תרמ"ז · ראה עוד »

המשרד הארצישראלי

המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר ארתור רופין (בשמאל התמונה) וד"ר יעקב טהון פקידי המשרד הארצישראלי, 1919 המשרד הארצישראלי שכן ברחוב רזיאל 17 ביפו ונהרס ברובו, במבנה לידו בבית מספר 15 שכנו משרדים נוספים המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והמשרד הארצישראלי · ראה עוד »

המשביר המרכזי

550px המשביר המרכזי הוא גוף כלכלי של ההסתדרות הכללית שנועד לרכישה ואספקת ציוד בתחומי הקמעונאות, החקלאות והציוד הטכני וההנדסי לחברי אגודות צרכניות ומשקים חקלאיים (קיבוצים, מושבים שיתופיים ומשקים אחרים, בהם כפרי נוער, קואופרטיבים לבניין ותעשייה וכדומה) וזאת ברווח נמוך מאוד, על מנת לסייע למפעל ההתיישבות ולתמוך בפועלים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והמשביר המרכזי · ראה עוד »

המלחמה האנגלו–עיראקית

המלחמה האנגלו-עיראקית התנהלה בין הממלכה המאוחדת ובעלות בריתה לבין עיראק ובעלות בריתה ממדינות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה, בין 2 ל-31 במאי 1941.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והמלחמה האנגלו–עיראקית · ראה עוד »

האדמה (כתב עת)

כרך שנה א' של גליונות "האדמה" בהוצאת "דפוס אחדות" האדמה היה כתב עת ספרותי שצורף כמוסף חודשי לביטאון אחדות העבודה "קונטרס" בשנים 1919–1920.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והאדמה (כתב עת) · ראה עוד »

האוניברסיטה העממית בתל אביב

לוגו האוניברסיטה העממית האוניברסיטה העממית תל אביב היא מוסד להקניית "דעת, אמנות, העשרה ותרבות" שלא לצורך תואר.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והאוניברסיטה העממית בתל אביב · ראה עוד »

הנוער העובד והלומד

חג המעלות ברקפת 6 באוקטובר 2021 תנועת הנוער העובד והלומד (הידועה גם בראשי התיבות של שמה, הנוע"ל) (בערבית: الشبيبة العاملة والمتعلمة) היא תנועת נוער ארץ ישראלית שמושתתת על ערכי הציונות העובדת.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והנוער העובד והלומד · ראה עוד »

הסתדרות הפועלים החקלאיים

פועלים חקלאים בכרם חזרזור - נווה עוז, 1921 הסתדרות הפועלים החקלאיים או ההסתדרות החקלאית הייתה ארגון מקצועי של פועלים וחקלאים יהודים חברי מפלגות הפועלים הציוניות, אשר הוקם בשנת תרע"ח 1918.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והסתדרות הפועלים החקלאיים · ראה עוד »

הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל

הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל הייתה הסתדרות הפועלים הראשונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל · ראה עוד »

הסולל

הלוגו של גליונות 5-1, צויר בעט ודיו איור עטיפת המהדורה המדעית המהודרת של כתב העת הסולל, כולל את לוגו גיליון 6 הסּוֹלֵל, כלי מבטא לפועלי העבודות הציבוריות, היה כתב עת של פועלים וחלוצים בתקופת העלייה השלישית, פועלי העבודות הציבוריות של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל, אשר ראה אור במהלך שנת תרפ"א, 1920–1921.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והסולל · ראה עוד »

הסוכנות היהודית

שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והסוכנות היהודית · ראה עוד »

הסכמי בן-גוריון–ז'בוטינסקי

הסכמי בן-גוריון–ז'בוטינסקי, הידועים גם כהסכמי לונדון, הם סדרת הסכמים שנחתמו בין מנהיג תנועת העבודה ביישוב, דוד בן-גוריון, לבין מנהיג התנועה הרוויזיוניסטית (הצה"ר), זאב ז'בוטינסקי, כחלק מהניסיון לפייס ולגשר על הפערים בין שתי התנועות והקרע בתנועה הציונית בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והסכמי בן-גוריון–ז'בוטינסקי · ראה עוד »

הסכם השילומים

קונראד אדנאואר, חותם ההסכם מן הצד הגרמני הסכם בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הידוע בשם הסכם השילומים (בגרמנית: Wiedergutmachung – "תיקון העוול"; מכונה גם "הסכם לוקסמבורג"), הוא הסכם שנחתם בין ישראל לגרמניה המערבית, על ידי שר החוץ משה שרת והקנצלר הגרמני קונראד אדנאואר, ב-10 בספטמבר 1952 בלוקסמבורג, ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל, בין השנים 1953 ל-1965, סכום של כ-3 מיליארד מארק מערב גרמני כפיצוי על העול הכבד שנפל על מדינת ישראל ליישב מחדש מספר גדול של פליטים יהודים חסרי אמצעים שנעקרו ממקומם ואיבדו את נכסיהם בתקופת השואה, בגלל מעשי הנאצים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והסכם השילומים · ראה עוד »

העלייה השנייה (ספר)

כרך ב: מקורות כרך ג: אישים העלייה השנייה הוא ספר שראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1997.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והעלייה השנייה (ספר) · ראה עוד »

העולם כמרקחה

"העולם כמרקחה" הוא ביטוי בעברית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והעולם כמרקחה · ראה עוד »

העובד הציוני

העובד הציוני היא תנועת התיישבות שנוסדה בארץ ישראל ככל הנראה כבר בשלהי 1932 שכן כבר בינואר שנת 1933 היא התמודדה כסיעה בבחירות לוועידת ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והעובד הציוני · ראה עוד »

הפרוטה

"הפרוטה" הוא סיפור קצר לילדים מאת ש"י עגנון, המספר בשבח שמירת שבת.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והפרוטה · ראה עוד »

הקומונה במגדל

הקומונה במגדל הייתה מושבה שיתופית בארץ ישראל, אשר הוקמה בשנת 1912 על ידי יוסף טרומפלדור וששה מחבריו.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והקומונה במגדל · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי ה-15

הקונגרס הציוני ה-ט"ו בבזל (1927) במהלך דיון במליאה, ברקע תמונותו של הרצל. תעודת ציר שחולקה לנבחרי הקונגרס הציוני העולמי ה-15. תעודתו של יצחק בן-צבי. בצדה השני נכתבו הוראות השימוש בשלוש שפות: עברית, אנגלית וגרמנית. הקונגרס הציוני ה-15 התקיים ב-30 באוגוסט – 11 בספטמבר 1927 ב' באלול - י"א באלול, ה'תרפ"ז בעיר בזל בשווייץ.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והקונגרס הציוני העולמי ה-15 · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי ה-19

הקונגרס הציוני הי"ט בלוצרן (1935) במהלך דיון במליאה, ברקע תמונותו של הרצל ודגלי ישראל משני צדדיו. הקונגרס הציוני ה-19 התקיים ב-20 באוגוסט – 4 בספטמבר 1935 כ"א באב - ו' באלול, ה'תרצ"ה בעיר לוצרן שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והקונגרס הציוני העולמי ה-19 · ראה עוד »

הקיבוץ

סליק הקיבוץ בכפר גלעדי, 2009 הקיבוץ (מכונה גם הקיבוץ החשאי) היה כח מגן עברי מחתרתי צבאי, שהוקם בשנת 1921 על ידי אנשי השומר לשעבר ואנשי גדוד העבודה, והתפרק בשנת 1927.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והקיבוץ · ראה עוד »

הקיבוץ המאוחד

בני נוער צועדים בעצרת בני הקיבוץ המאוחד עם דגלים בצבעי כחול-לבן ואדום, 1951 מיצג בתערוכה "עשור לקיבוץ המאוחד", 1938 הקיבוץ המאוחד היה ארגון ארצי של קיבוצים, שנוסד בשנת 1927 והתקיים כארגון כזה עד לשנת 1980, אז התאחד עם איחוד הקבוצות והקיבוצים להקמת התנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם).

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

הרצל - קריאה חדשה

הרצל - קריאה חדשה הוא ספר מאת יצחק וייס העוסק בזהות היהודית של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והרצל - קריאה חדשה · ראה עוד »

התאגדות עובדים בישראל

פרטנר התאגדות העובדים בישראל תפסה מקום ייחודי בהיסטוריה של היישוב העברי - כשהסתדרות העובדים הכללית, הארגון הגדול מבין ארגוני העובדים, לא היווה רק כגורם המייצג עובדים מול מעסיקיהם, כי אם גם כגורם וסקטור משקי מרכזי המניע את הפעילות הכלכלית והחברתית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והתאגדות עובדים בישראל · ראה עוד »

התחדשות יהודית (ישראל)

התחדשות יהודית הוא מונח בו מכנים המשתתפים בחלק מהתופעות התרבותיות והדתיות שמטרתן המוצהרת היא קשירת המורשת, המסורת והמנהגים של היהדות, עם התרבות והחברה בישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והתחדשות יהודית (ישראל) · ראה עוד »

החיפוש אחר מחסני הנשק של ההגנה (1940)

החיפוש אחר מחסני הנשק של ההגנה (1940) היה מהלך של הבולשת הבריטית שהתבצע בעיקרו בראשית שנת 1940.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והחיפוש אחר מחסני הנשק של ההגנה (1940) · ראה עוד »

הבלתי מפלגתיים

הבלתי מפלגתיים הייתה תנועה עממית של פועלים בארץ ישראל בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והבלתי מפלגתיים · ראה עוד »

הביתה (ספר)

הַבַּיְתָה הוא ספר מאת אסף ענברי, שכתב את סיפורו של קיבוץ "אפיקים", החל מהיווסדות התנועה שהקימה אותו, בראשית המאה העשרים, השומר הצעיר ס.ס.ס.ר, ועד להפרטתו.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והביתה (ספר) · ראה עוד »

הגדה קיבוצית לפסח

שיטים - מכון החגים של התנועה הקיבוצית הגדה קיבוצית היא כינוי כולל לשלל הגדות של פסח שיצאו בהוצאות מחודשות ושונות מההגדה האורתודוקסית המסורתית, ונקראו במהלך ליל הסדר, בעיקר (אך לא רק) בחוגי התנועה הקיבוצית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והגדה קיבוצית לפסח · ראה עוד »

הגדודים העבריים

דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעמו בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והגדודים העבריים · ראה עוד »

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »

ההעפלה

ההעפלה (המכונה גם "עלייה בלתי-לגאלית" ו"עלייה ב'") הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וההעפלה · ראה עוד »

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וההגנה · ראה עוד »

הוצאת דבר

הוצאת דבר הייתה הוצאת ספרים עברית ישראלית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והוצאת דבר · ראה עוד »

הוועד הלאומי

הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והוועד הלאומי · ראה עוד »

הימן שמיר

הימן שמיר (שכטמן) (1920 - 2 בדצמבר 1973) היה מכותבי תוכנית רמז-שמיר להקמת חיל האוויר הישראלי, וסגן מפקד החיל במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והימן שמיר · ראה עוד »

היסטוריה של הסוציאליזם

סוציאליזם היא אידאולוגיה התומכת בחלוקה שווה יותר של הרכוש ובמיגור הבדלי המעמדות והאפליה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והיסטוריה של הסוציאליזם · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והיסטוריון · ראה עוד »

היסטוריוגרפיה ישראלית

עטיפת מגן של כרך תשט"ו-תשט"ז. עיצבה עלי גרוס היסטוריוגרפיה ישראלית היא המחקר ההיסטורי המפורסם (היסטוריוגרפיה) של תולדות היישוב מאז ראשית היישוב היהודי החדש בארץ ישראל ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והיסטוריוגרפיה ישראלית · ראה עוד »

הילד חולם

הילד חולם הוא מחזה מאת חנוך לוין, שהוצג לראשונה בשנת 1993 כהפקה משותפת של הבימה, תיאטרון חיפה ופסטיבל ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והילד חולם · ראה עוד »

הילכו שניים יחדיו

"הילכו שניים יחדיו" הוא מחזה היסטורי מאת אברהם ב. יהושע, העוסק בפגישות שנערכו בשנת 1934 בלונדון, בין דוד בן-גוריון לזאב ז'בוטינסקי, ביוזמתו של פנחס רוטנברג.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והילכו שניים יחדיו · ראה עוד »

היה או לא היה

היה או לא היה הוא סרט טלוויזיה ישראלי בבימוים של לינה צ'פלין וסלבה צ'פלין ששודר לראשונה בשנת 2003.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון והיה או לא היה · ראה עוד »

ועדת פיל

הלורד פיל יוצא ממלון המלך דוד בירושלים בדרכו לטקס הפתיחה, 1936. ועדת פִּיל (באנגלית: Peel Commission) הייתה ועדת חקירה מלכותית שהוקמה באוגוסט 1936 על ידי ממשלת הממלכה המאוחדת במטרה לחקור את הסיבות למרד הערבי הגדול בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי, ולהמליץ על צעדים לעתיד.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וועדת פיל · ראה עוד »

ולוס (אוניית מעפילים)

"מצפה העפלה" בחוף בית ינאי לזכר הספינה ולוס (2010) "מזח כפר ויתקין בחוף בית ינאי, (2010) מפת דרכה של '''ולוס ב''''- הסבר: החץ הכחול מסמן את המסע מבולגריה, והצלחה שבעקבותיה הורדו לחופי הארץ 50 מעפילים, לעומת זאת, החיצים האדומים מציינים את המסעות הבאים שחרצו כישלון ונדודים מתמשכים בין חופי יוון לבין חופי הארץ ולוס הייתה אוניית המעפילים השנייה שהפליגה מאירופה לארץ ישראל במסגרת מפעל ההעפלה הציוני ביולי 1934.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וולוס (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

כ"ט בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט בטבת היא ברוב השנים פרשת בא.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וכ"ט בטבת · ראה עוד »

כ"ה באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וכ"ה באלול · ראה עוד »

כנרת (מושבה)

טריידל, שעל פי המסורת היווה את ההשראה ליעקב פיכמן בשירו "אגדה" המוכר כ"על שפת ים כנרת" מוזיאון כנרת כִּנֶּרֶת הוא יישוב כפרי יהודי השוכן לחופה הדרום-מערבי של ימת הכנרת, בבקעת כנרות כ-185 מטר מתחת לפני הים, בצפון.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וכנרת (מושבה) · ראה עוד »

כסניה פמפילובה זילברברג

כסניה פמפילובה זילברברג (ברוסית: Ксения Ксенофонтовна Зильберберг 20 לספטמבר 1885 – 9 באפריל 1957) הייתה פעילה ציונית, סופרת ועיתונאית ישראלית נוצריה, ילידת רוסיה אשר עלתה לישראל והתיישבה בקיבוץ נען.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וכסניה פמפילובה זילברברג · ראה עוד »

כפר סבא

כְּפַר סָבָא (ההגייה התקנית: כפר סָבָ֫א, ההגייה הרווחת: כפר סַ֫בָּא) היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וכפר סבא · ראה עוד »

כצנלסון

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וכצנלסון · ראה עוד »

כביש 441

כביש 441 הוא כביש רוחב אזורי בישראל באורך של כתשעה קילומטר העובר כולו בתחומי העיר ראשון לציון, ובחלק ניכר בשטח בנוי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וכביש 441 · ראה עוד »

כביש טבריה-צמח

שנות העשרים הכנרת מכביש טבריה-צמח. 1938 כביש טבריה-צמח היה כביש שנסלל בישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וכביש טבריה-צמח · ראה עוד »

ימי ביאליק

הכניסה לתערוכת ביאליק ביריד המזרח האולם המרכזי בתערוכת "ימי ביאליק" בארמון תוצרת הארץ. במפלס העליון תצוגות העיתונות העברית, במפלס התחתון "נדודי התרבות העברית" ביתן המוסדות הלאומיים ופינת הקרן הקיימת לישראל בתערוכת "ימי ביאליק" ימי ביאליק היה מפעל הנצחה, שכלל תערוכה ומופעים לזכרו של חיים נחמן ביאליק, והתקיים בין התאריכים 16 באפריל 1935 - 25 במאי 1935 במתחם יריד המזרח (גני התערוכה הישנים) בתל אביב.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וימי ביאליק · ראה עוד »

יעקב מימון

יעקב מימון (וַסֶרמן) (27 ביולי 1902 – 26 ביולי 1977) היה הוגה ומפתח שיטת הקצרנות העברית הנפוצה ומייסד מפעל של הנחלת הלשון העברית במעברות.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויעקב מימון · ראה עוד »

יער בארי

בתרונות בארי יער בְּאֵרִי משתרע על פני כ-11,000 דונם ושוכן בנגב המערבי, בחבל הבשור.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויער בארי · ראה עוד »

יצחק אפשטיין

יצחק אפשטיין (ט"ו בכסלו תרכ"ג, 7 בדצמבר 1862 – כ"ג באדר א' תש"ג, 26 בפברואר 1943) היה מחנך, חוקר לשון, הוגה דעות וממחדשי השפה העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויצחק אפשטיין · ראה עוד »

יצחק קצנלסון

יצחק קצנלסון יצחק קצנלסון (ביידיש: קאַצענעלסאָן; בפולנית: Icchak Kacenelson) (נולד ב-1 ביולי 1886, נרצח במאי 1944 באושוויץ) היה מחנך, משורר ומחזאי יהודי-פולני, מחבר הפואמה "השיר על העם היהודי שנהרג".

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויצחק קצנלסון · ראה עוד »

יצחק רבין

ציור של יצחק רבין על ארון תקשורת בדרך רבין בגבעתיים עם קטע מ"שיר לשלום" מוכתם בדמו, כפי שנמצא בכיס מעילו לאחר הרצח. יִצְחָק רַבִּין (א' באדר ה'תרפ"ב, 1 במרץ 1922 – י"ב בחשוון ה'תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995) היה פוליטיקאי ואיש צבא ישראלי שכיהן כרמטכ"ל השביעי של צה"ל, כראש ממשלת ישראל החמישי וכשר הביטחון העשירי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויצחק רבין · ראה עוד »

יצחק לופבן

יצחק לוּפְבַּן (לופבאן) (ט' באב תרמ"ח, 17 ביולי 1888, דֶּמְבִּיצַה, גליציה – ו' באלול תש"ח, 10 בספטמבר 1948, תל אביב) היה פוליטיקאי, עיתונאי ומסאי ישראלי, חבר הפועל הצעיר ומפא"י, עורך העיתון "הפועל הצעיר" מ-1923 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויצחק לופבן · ראה עוד »

יצחק טבנקין

יצחק טַבֶּנְקִין (בכתיב יידי: טאַבענקין; 8 בינואר 1887 – 6 ביולי 1971) היה מנהיג ציוני, סוציאליסט, מאבות התנועה הקיבוצית, המנהיג הדומיננטי של הקיבוץ המאוחד וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויצחק טבנקין · ראה עוד »

יצחק בן-דור

יצחק בן-דור (30 במאי 1893, ט"ו בסיוון תרנ"ג – 9 ביוני 1948) היה עיתונאי ירושלמי, חבר מערכת "דבר".

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויצחק בן-דור · ראה עוד »

יצחק וולקני-אלעזרי

וולקני-אלעזרי עם אשתו ובתו בחווה החקלאית בבן-שמן, 1912 טקס הקדשה של המעבדה לחקר הקרקע בתחנת הניסיונות החקלאית ברחובות. משמאל לימין:ארתור רופין, יצחק מגזיניק, '''יצחק וולקני''', ארתור ווקופ, חיים ויצמן, קופרמן יצחק וילקנסקי, ראשון מימין, בביקור בסוריה בשנת 1943 יצחק-אביגדור אלעזרי-וולקני (וילקַנְסקי) (28 בינואר 1880, ט"ו בשבט תר"מ – 24 במאי 1955, ג' בסיוון תשט"ו), שנודע גם בשמות העט א.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויצחק וולקני-אלעזרי · ראה עוד »

יקותיאל בהרב

יקותיאל בהרב (19 במאי 1894 – 30 בינואר 1980) היה ממייסדי הקבוצה היפואית, שחבריה מילאו תפקיד מפתח בהקמת ההגנה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויקותיאל בהרב · ראה עוד »

ירחמיאל שכטר

ירחמיאל שכטר (11 באפריל 1900 – 4 בנובמבר 1989) היה קליגרף וטיפוגרף, הקים את ה"מחלקה לכתב" בבצלאל החדש בירושלים ועמד בראש המוסד בין השנים 1955–1957.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וירחמיאל שכטר · ראה עוד »

ירחי כלה

שלט על "ירחי כלה" בבני ברק ירחי כלה הוא שמו של מעמד מתקופת האמוראים והגאונים, כינוס גדול של תלמידים פעמיים בשנה, בחודשי אדר ואלול, כדי לעסוק בלימוד מסכתות אשר נקבעו מראש.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וירחי כלה · ראה עוד »

יריב בן-אהרן

יריב בן-אהרן (28 בנובמבר 1934 – 15 באוקטובר 2016, כ"א כסלו תרצ"ה – י"ג תשרי תשע"ז) היה סופר עברי, מחנך חוקר ומסאי, ממובילי "חוג שדמות" לגיבוש זהות יהודית - חילונית ומחלוצי ההתחדשות היהודית בישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויריב בן-אהרן · ראה עוד »

ישעיהו ברנשטיין

ישעיהו ברנשטיין (כ"ה באדר ב' ה'תרס"ב, 3 באפריל 1902 - תשמ"ח, 28 בדצמבר 1987) היה מראשוני "הפועל המזרחי" והאידאולוג של התנועה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וישעיהו ברנשטיין · ראה עוד »

ישראל קולת

ישראל קוֹלָת (קופילוביץ) (Israel Kolatt; 20 בספטמבר 1927 – 29 במרץ 2007) היה היסטוריון ישראלי, חוקר הציונות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וישראל קולת · ראה עוד »

ישראל שוחט

שלט רחוב על שמם של מניה וישראל שוחט, שכונת רמת אביב, תל אביב ישראל שוחט (30 בינואר 1886, ליסקובו, חבל גרודנה, כיום בבלארוס – 7 ביולי 1961) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממקימי ארגון בר גיורא והמנהיג המקובל על חברי אגודת השומר עד לפירוקה, חבר בגדוד העבודה, ממנהיגי הארגון החשאי "הקיבוץ" ופעיל בתנועת העבודה הישראלית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וישראל שוחט · ראה עוד »

ישראל בצר

ישראל בצרתמונה להחלפה 250px 250px ישראל בצר (5 במרץ 1883 חרסון, האימפריה הרוסית – 10 ביולי 1962, נהלל, ישראל) היגר למושבות הברון הירש בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון וישראל בצר · ראה עוד »

יזכור

יִזְכּוֹר היא תפילה יהודית של הזכרת נשמות ששורשיה קדומים, הנאמרת בחלק מהחגים בבתי הכנסת הספרדים וגם האשכנזים על ידי מי שנפטרו הוריו או אחד מהם.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויזכור · ראה עוד »

יחזקאל חרלף

יחזקאל אליהו חרלף (או חרל"פ; 30 באוגוסט 1897 - 6 במרץ 1949) היה פעיל ציבור.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויחזקאל חרלף · ראה עוד »

יחיעם מרט

יחיעם מרט (נולד ב-1946) כיהן כראש אגף במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויחיעם מרט · ראה עוד »

יגאל אלון

יגאל אלון (פַּיְיקוֹביץ') (10 באוקטובר 1918, ד' בחשוון, תרע"ט – 29 בפברואר 1980, י"ב באדר, תש"ם) היה איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, שהיה מפקד הפלמ"ח, מראשי צה"ל במלחמת העצמאות בדרגת אלוף, מראשי מפלגת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל (במשך 19 יום), חבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויגאל אלון · ראה עוד »

יהושע מנוח

יהושע מנוח (1892 – 1978) היה סופר, פובליציסט, איש העלייה השנייה, ציר בקונגרס הציוני העולמי ושליח הקרן הקיימת לישראל, חבר קיבוץ דגניה א'.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויהושע מנוח · ראה עוד »

יהודה ארז

יהודה ארז (רַזְנִיצֶ'נקוֹ) (1 במאי 1900 – 22 במאי 1983) היה חלוץ, סופר, עורך וחוקר של תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויהודה ארז · ראה עוד »

יהודה סלוצקי

יהודה סְלוּצְקי (10 בנובמבר 1915 – 22 במאי 1978) היה היסטוריון וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויהודה סלוצקי · ראה עוד »

יהודה שרת

יהודה שרת (שרתוק) (26 בינואר 1901 – 22 ביוני 1979) היה מלחין, מנצח מקהלות ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויהודה שרת · ראה עוד »

יהודה ליב ברגר

יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »

יהודה ברגינסקי

יהודה ברגינסקי (17 בנובמבר 1897 - נובמבר 1979), היה פעיל במוסד לעלייה ב' וראש מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית בשנות העלייה ההמונית, בשנים שלאחר הקמת מדינת ישראל, מ-1948 ועד 1961.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויהודה ברגינסקי · ראה עוד »

יהודית שמחוני

יהודית שמחוני (לעיתים: שמחונית) (ט"ז בשבט תרס"ב, 24 בינואר 1902 – כ"ז בכסלו תשנ"ב, 4 בדצמבר 1991) הייתה חברת אספת הנבחרים הרביעית והכנסת הראשונה מטעם מפא"י.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויהודית שמחוני · ראה עוד »

יוסף סערוני

יוסף סערוני בחצר ביתותמונה להחלפה יוסף סערוני (מאטוב) (1901 – 1 במרץ 1990) היה מתרגם, סופר, מבקר ספרותי ועיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויוסף סערוני · ראה עוד »

יוסף שה-לבן

שה-לבן, 1969 יוסף שה-לבן (כ"ח בכסלו תרס"ז, 15 בדצמבר 1906 – כ"ז בסיוון תשמ"ב, 20 במאי 1982) היה חוקר ומבקר ספרות, מורה לספרות ומחנך.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויוסף שה-לבן · ראה עוד »

יוסף טרומפלדור

יוסף (אוסיה) טרוּמְפֶּלְדוֹר (ברוסית: Иосиф Владимирович (Вольфович) Трумпельдор, "יוסף ולדימירוביץ' (ווֹלפוביץ') טרומפלדור", נכתב גם תרומפלדור; 21 בנובמבר 1880, א' בטבת ה'תרמ"א – 1 במרץ 1920, י"ב באדר ה'תר"ף) היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי וחלוץ.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויוסף טרומפלדור · ראה עוד »

יוסף זלצמן

אליעזר סלוצקין אנשי העלייה השנייה, ערב עלייתם לארץ ישראל יוסף זלצמן (1 ביוני 1890 – 24 בנובמבר 1913; כ"ד בחשוון ה'תרע"ד) היה מחלוצי העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויוסף זלצמן · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסף ברוורמן

יוסף ברוורמן (1911 – 3 במאי 1939) היה איש אצ"ל שפרש מהארגון, הצטרף למשטרת המנדט והוצא להורג על ידי האצ"ל באשמת בגידה.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויוסף ברוורמן · ראה עוד »

יוסף גורני

יוסף גוֹרְנִי (נולד ב-1933) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וראש המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית ע"ש אנדראה וצ'ארלס ברונפמן באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויוסף גורני · ראה עוד »

יוסי אחימאיר

יוסי אחימאיר מסביר למבקרים ב"בית אב"א" ברמת גן; ברקע-אב"א וסוניה אחימאיר בצעירותם אחימאיר (משמאל) עם ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר (במרכז) וצחי הנגבי (מימין) בעת ביקור ברפא"ל יוסף (יוסי) אחימאיר (נולד ב-י"ד באייר ה'תש"ג, 19 במאי 1943 בירושלים) הוא עיתונאי ויועץ תקשורת, יו"ר הנהלת מכון ז'בוטינסקי בישראל, עורך רבעון "האומה", וחבר הכנסת מטעם הליכוד בכנסת ה-13. ב-2015 נבחר ל"יקיר העיר רמת גן".

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויוסי אחימאיר · ראה עוד »

יובל זוסמן

יוֹבֵל זוסמן (נולד ב-12 במאי 1998) הוא כדורסלן ישראלי המשחק בעמדת הסווינגמן בקבוצת הפועל ירושלים בכדורסל מליגת ווינר סל וליגת האלופות, וכן בנבחרת ישראל.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויובל זוסמן · ראה עוד »

יוכבד טראוב

יוכבד טראוב (1937) יוכבד טְרַאוּבּ (לוריא) (1904 – ז' באב תשכ"ד, 16 ביולי 1964) הייתה זמרת מצו-סופרן עממית ישראלית, שפעלה מהמחצית השנייה של שנות ה-30 ועד המחצית הראשונה של שנות ה-50.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ויוכבד טראוב · ראה עוד »

12 באוגוסט

12 באוגוסט הוא היום ה-224 בשנה בלוח הגרגוריאני (225 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ו12 באוגוסט · ראה עוד »

25 בינואר

25 בינואר הוא היום ה־25 בשנה בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: ברל כצנלסון ו25 בינואר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ברל_כצנלסון

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס