אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

גזירות אנטיוכוס

מַדָד גזירות אנטיוכוס

חייל סלאוקי בוזז את מנורת בית המקדש והפרוכת; תחריט מתוך "תנ"ך מקלין" (1810) חנה ושבעת בניה, מתים על קידוש ה' גזירות אנטיוכוס, הידועות גם כגזירות השמד, היו גזירות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס. [1]

תוכן עניינים

  1. 61 יחסים: ממלכת החשמונאים, מנלאוס (כהן גדול), מעשה העז, מעוז צור, מקדש חוניו, מרד בר כוכבא, מרד החשמונאים, מתתיהו הכהן, מזבח העולה, מגילת תענית, מילה (ניתוח), אנטיגנוס איש סוכו, אנטיוכוס הרביעי, אעדיף כל שמונה, אריסטובולוס מאלכסנדריה, אלעזר הזקן, אוריאל רפפורט, איך תנחמוני הבל, ספר מקבים א', ספר מקבים ב', ספר מקבים ד', ספר דניאל, עלילת אנטיוכוס, עלילת החמור, עבודה זרה, צדוקים, ציר הזמן של האנטישמיות, קרב כפר שלמא, קרבות המכבים, קשת וענן, שמעון (נגיד המקדש), שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שומרונים, שכם הקדומה, לוח השנה במגילות קומראן, חנה ושבעת בניה, חנוכה, חשמונאים, באו זרים למקדשי, גזרות אנטיוכוס, גזירות אדריאנוס, הפולמוס הרבני-קראי, הרפובליקה הרומית, התנגדות למילה, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, התייוונות, הכהנים בני צדוק, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, ... להרחיב מדד (11 יותר) »

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וממלכת החשמונאים

מנלאוס (כהן גדול)

מנלאוס (ביוונית: Μενέλαος, מֶנֶלָאוֹס; מלטינית: מֶנֶלָאוּס) היה כהן גדול ומנהיג יהודי מתייוון בתקופת בית שני ומרד החשמונאים, בין השנים 163-172 לפנה"ס.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ומנלאוס (כהן גדול)

מעשה העז

כריכת "מעשה העז" (1925) בעיצוב זאב רבן מעשה העז הוא מעשייה קצרה (מעט יותר משני עמודים) מאת ש"י עגנון.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ומעשה העז

מעוז צור

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי הוא פיוט שנהוג לזמר בימי חנוכה, לאחר הדלקת הנרות.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ומעוז צור

מקדש חוניו

שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) בית חוניו (נקרא גם מקדש חוניו) היה מקדש יהודי שהקים במצרים כהן ושמו חוניו (Ὀνίας) מבית צדוק בתקופה הסמוכה למרד החשמונאים - לפניו, במהלכו או מעט לאחריו.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ומקדש חוניו

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ומרד בר כוכבא

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ומרד החשמונאים

מתתיהו הכהן

מתתיהו הכהן (נפטר ב-166 לפנה"ס) (מכונה גם מתתיהו החשמונאי או "מתתיהו בן יוחנן כהן גדול") היה כהן ממשפחת חשמונאי, מנהיג ומצביא.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ומתתיהו הכהן

מזבח העולה

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ומזבח העולה

מגילת תענית

מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ומגילת תענית

מילה (ניתוח)

במדינות כחולות יותר אחוז גבוה יותר של נימולים (זכרים). מילה היא ניתוח להסרת העורלה, שהיא העור העוטף ומכסה את קצה איבר המין של הזכר.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ומילה (ניתוח)

אנטיגנוס איש סוכו

אנטיגנוס איש סוכו היה תנא בפתח תקופת הזוגות המוזכר במשנה.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ואנטיגנוס איש סוכו

אנטיוכוס הרביעי

אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ואנטיוכוס הרביעי

אעדיף כל שמונה

אַעְדִּיף כָּל שְׁמוֹנָה הוא פיוט לחנוכה מסוג קדושתת י"ח לחזרת הש"ץ של תפילת שחרית, פרי עטו של רבי אלעזר בירבי קליר.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ואעדיף כל שמונה

אריסטובולוס מאלכסנדריה

אריסטובולוס מאלכסנדריה (ביוונית: Αριστόβουλος; פרח בשנים 181–124 לפנה"ס), נקרא גם אריסטובולוס הפריפטטי (ובעבר כונה בטעות אריסטובולוס מפניאס), היה פילוסוף יהודי הלניסטי מהאסכולה הפריפטטית האריסטוטלית, אולם הוא עשה שימוש גם בתפישות אפלטוניות ופיתגוראיות בניסיון למזג ולתאם בין המקרא והאמונה היהודית שבזמנו לבין תפישות הפילוסופיה היוונית הרווחות בזמנו.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ואריסטובולוס מאלכסנדריה

אלעזר הזקן

אלעזר הזקן הוא דמות המופיעה בספר מקבים ב', שם מסופר שניסו להאכיל אותו בשר חזיר, ולאחר שסירב נהרג.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ואלעזר הזקן

אוריאל רפפורט

אוריאל רפפורט (1935 – 20 בדצמבר 2019) היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, שכיהן כרקטור האוניברסיטה, כחבר המועצה להשכלה גבוהה.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ואוריאל רפפורט

איך תנחמוני הבל

אֵיךְ תְּנַחֲמוּנִי הֶבֶל היא קינה לתשעה באב שחיבר הפייטן רבי אלעזר בירבי קליר.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ואיך תנחמוני הבל

ספר מקבים א'

ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וספר מקבים א'

ספר מקבים ב'

ספר מקבים ב', הידוע גם בשם ספר חשמונאים ב' או קיצור מעשה יהודה, הוא אחד מן הספרים החיצוניים.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וספר מקבים ב'

ספר מקבים ד'

דף מתוך גרסה קופטית של ספר מקבים ד' ספר מקבים ד' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי גזירות אנטיוכוס, שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וספר מקבים ד'

ספר דניאל

ספר דָּנִיֵּאל הוא אחד מהספרים בסדר כתובים בתנ"ך.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וספר דניאל

עלילת אנטיוכוס

עלילת אנטיוכוס הייתה עלילה אנטישמית שהופצה בזמן המרד הגדול (66–70 לספירה) באנטיוכיה (כיום אנטקיה) בירת סוריה, על ידי אנטיוכוס, שהיה בנו של ראש הקהילה היהודית והמיר את דתו.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ועלילת אנטיוכוס

עלילת החמור

האל המצרי סת, שאחד מייצוגיו היה חמור. תבליט מקיר מקדש אדפו במצרים. עלילת החמור הייתה עלילה, שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה לפיה אלוהי היהודים זוהה עם החמור.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ועלילת החמור

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ועבודה זרה

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וצדוקים

ציר הזמן של האנטישמיות

ציר הזמן שלהלן מתאר עדויות למעשים אנטישמיים כלפי יהודים כקבוצה דתית או אתנית.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וציר הזמן של האנטישמיות

קרב כפר שלמא

קרב כפר שלמא הקרב השישי בסדרת הקרבות של מרד החשמונאים, התרחש בשנת 162 לפנה"ס בין יהודה המכבי ואנשיו לכוח צבא סלאוקי בפיקודו של ניקנור, מצפון ירושלים, בגבעה מול גבעון בין קלנדיה לגבעת זאב, והסתיים בניצחון המורדים ונסיגה של ניקנור לירושלים.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וקרב כפר שלמא

קרבות המכבים

יהודה המכבי נערך לפני צבא ניקנור. ציור של גוסטב דורה צירי תנועה ליהודה, שטחים בשליטה יהודית בתקופת יהודה המכבי נוף אופייני ביהודה צירים שדרכם ניסו לתקוף הכוחות הסלאוקים, ואתרי הקרבות של מרד החשמונאים קרבות המכבים היו סדרה של שמונה קרבות במהלך מרד החשמונאים, בין יהודה המכבי ואנשיו לבין כוחות של הממלכה הסלאוקית, שהתרחשו בין 166 לפנה"ס לבין 160 לפנה"ס שהתלקחו בעקבות גזירות אנטיוכוס הרביעי וחילול בית המקדש.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וקרבות המכבים

קשת וענן

קשת וענן קשת וענן היא תוכנית טלוויזיה ישראלית לילדים, שעסקה בנושאים בתחום היהדות, כגון מועדי ישראל, שבתות, עדות, אישים בתולדות עם ישראל ומנהגים יהודיים.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וקשת וענן

שמעון (נגיד המקדש)

שמעון היה יהודי מתייוון בתקופת בית שני ומרד החשמונאים, שלפי ספר מקבים ב׳, שימש כנגיד בית המקדש.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ושמעון (נגיד המקדש)

שנאת ישראל בעולם היווני-רומי

הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ושומרונים

שכם הקדומה

שכם הקדומה או שכם העתיקה היא עיר קדומה, שראשיתה בתקופה הכלכוליתית, ויישובה הרציף נקטע בהחלפתה בעיר הרומאית הסמוכה נאפוליס, שזוהתה עמה בהמשך.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ושכם הקדומה

לוח השנה במגילות קומראן

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ולוח השנה במגילות קומראן

חנה ושבעת בניה

חנה ושבעת בניה, ציור משנת 1842. ברקע נראה הפסל לו סירבו להשתחוות. על פי התיאור קברם נמצא במעלה ההר. אמנם, המקום המתואר טרם נמצא (ספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" כרך ב', צפת, חנה ושבעת בניה) סיפור האישה ושבעת בניה מתאר מעשה גבורה של אם יהודייה ושבעת בניה, שמצאו את מותם על קידוש השם.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וחנה ושבעת בניה

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וחנוכה

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וחשמונאים

באו זרים למקדשי

"באו זרים למקדשי" (לעיתים: "באו זרים במקדשי", או: "יאתיו") הוא שיר לחנוכה.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ובאו זרים למקדשי

גזרות אנטיוכוס

#הפניה גזירות אנטיוכוס.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וגזרות אנטיוכוס

גזירות אדריאנוס

גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וגזירות אדריאנוס

הפולמוס הרבני-קראי

הפולמוס הרבני-קראי הוא הוויכוח ארוך השנים בין היהדות הרבנית לקראית, הנסוב בעיקר על אמונת הראשונים בתורה שבעל פה וסמכותה המחייבת.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס והפולמוס הרבני-קראי

הרפובליקה הרומית

הרפובליקה הרומית (בלטינית: Rēs pūblica Rōmāna, תרגום לעברית: "ענייני המדינה של הרומאים", מה שמסביר את הנהוג להגות ולכתוב את המונח גם רס־פובליקה, כלומר, שלטון הכלל) היא תקופה בהיסטוריה של איטליה שבה נשלטו רומא ושטחיה על ידי מוסדות הסנאט הרומי, אספות העם והמגיסטראטים הנבחרים.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס והרפובליקה הרומית

התנגדות למילה

מפגינים נגד ברית מילה בתל אביב רכב עם שלטים נגד מילה במצעד הגאווה בשיקגו, ארצות הברית מפגינים נגד מילה, בסנט לואיס, ארצות הברית התנגדות למילה היא התנגדות לביצוע ניתוח מילה שגרתי בקטינים, כפי שנהוג למשל בישראל, שבה רובם הגדול של הזכרים נימולים לצורך קיום מצוות ברית מילה או בשל נורמה חברתית.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס והתנגדות למילה

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס והתקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית

התקופה ההֶלֶנִיסְטִית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפנה"ס.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס והתקופה ההלניסטית

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התייוונות

אל השמש הליוס בפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא התייוונות (מן "יוון") היא תהליך בו אדם מאמץ את התרבות ההלניסטית (שמקורה ביוון העתיקה), לשונה ומנהגיה.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס והתייוונות

הכהנים בני צדוק

הכהנים בני צדוק הם משפחת כהנים מצאצאיו של צדוק הכהן, ששימשו בבית המקדש הראשון וכן לאחר שיבת ציון.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס והכהנים בני צדוק

היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל

תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל

כ"ג בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וכ"ג בחשוון

כסלו

בול ישראלי לחודש כסלו כסלו או כסליו (מאכדית: kissilimu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש התשיעי במספר לפי המסורת המקראית והשלישי לפי המסורת החז"לית.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וכסלו

כתובת הליודורוס

כתובת הליודורוס כפי שמוצגת במוזיאון ישראל כתובת הליודורוס (באנגלית: Heliodorus Stele) היא כתובת מלכותית חרוטה באבן, בשפה היוונית, אשר על פי התאריך הנקוב בה נכתבה בשנת 178 לפני הספירה.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וכתובת הליודורוס

יאסון

יָאסוֹן (ביוונית: Ἰάσων, מהשם העברי יהושע או ישוע) היה הכהן הגדול ביהודה בין השנים 175–172 לפנה"ס.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ויאסון

ירושלים בתקופת בית שני

מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס וירושלים בתקופת בית שני

יהדות טולדו

פנים בית הכנסת אל טרנסיטו, שנבנה בעיר בשנת 1356 (מומלץ ברזולוציה גבוהה) Emiliano García-Page, נשיא המדינה ורעייתו היהודים בעיר טולדו, בירת ממלכת קסטיליה ובתקופות אחדות גם בירת שליטי ספרד, עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ויהדות טולדו

יהודה המכבי

יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ויהודה המכבי

יוסף משיתא

יוסף משיתא היה יהודי המוזכר במדרש בראשית רבה כמי שמסר את המנורה לידי "שונאים" ולאחר מכן חזר בתשובה ומסר את נפשו.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ויוסף משיתא

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ויוסף בן מתתיהו

169–160 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 169 - 160 לפנה"ס.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ו169–160 לפנה"ס

210-219 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 219 – 210 לפנה"ס.

לִרְאוֹת גזירות אנטיוכוס ו210-219 לפנה"ס

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/גזירות_אנטיוכוס

, כ"ג בחשוון, כסלו, כתובת הליודורוס, יאסון, ירושלים בתקופת בית שני, יהדות טולדו, יהודה המכבי, יוסף משיתא, יוסף בן מתתיהו, 169–160 לפנה"ס, 210-219 לפנה"ס.