סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

דגש קל

מַדָד דגש קל

בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת). [1]

60 יחסים: מנמוניקה, מפיק (לשון), משקלים סגוליים, מכון הרב מצליח, מכופף הבננות, ארמית גלילית, אונומטופיה, אותיות סופיות, אותיות השימוש, איש מצליח (סידור), נוקדנות, ניקוד, ניקוד ארצישראלי-טברני, ניקוד טברני, ניקוד בבלי, ניקוד העברית בת ימינו, סימני כתיב, עלי בן יהודה הנזיר, עברית, עברית מקראית, עברית ישראלית, עיצור הומופוני, פ, ר, רפה, רבא, רבה בר נחמני, שלמה מורג, שגיאת כתיב, שווא, ת, תיקון יתר, ב, ברכת אירוסין, ברכת בורא פרי הגפן, בכור יצחק נאבארו, ג, גרש, גזרה (דקדוק), ד, דקדוק עברי - מונחים, דגש, דגש (פירושונים), דגש חזק, דיסגרפיה, התעתיק מלועזית לעברית, הגיית העברית, הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית, הגייה תימנית, ..., הכפלת עיצור, היחלשות עיצורים, כ, כתב יד ששון 507, כלפון, ידידיה שלמה רפאל נורצי, יהדות תימן, יידיש, ث, ذ. להרחיב מדד (10 יותר) »

מנמוניקה

לוח הגרגוריאני. מפרק בולט, ממנו יוצאת אצבע, משמעו חודש ארוך בן 31 יום. לעומתו, השקע שבין מפרקי האצבעות נספר כחודש קצר. מְנֶמוֹנִיקָה (מיוונית עתיקה: μνημονικός מְנֶמוֹנִיקוֹס, "קשור לזיכרון") או עזר זיכרון היא אמצעי או שיטה חזותיים או מילוליים העוזרים לזכור דברים.

חָדָשׁ!!: דגש קל ומנמוניקה · ראה עוד »

מפיק (לשון)

מַפִּיק (בארמית: מוציא) הוא סימן דיאקריטי במערכת הכתב העברי.

חָדָשׁ!!: דגש קל ומפיק (לשון) · ראה עוד »

משקלים סגוליים

משקלים סֶגוֹלִיִּים הוא הכינוי הנפוץ למשקלים המלעיליים בעברית.

חָדָשׁ!!: דגש קל ומשקלים סגוליים · ראה עוד »

מכון הרב מצליח

מכון הרב מצליח הוא מכון הוצאה לאור וההדרת ספרי קודש של ישיבת כסא רחמים בבני ברק, הנקרא על שם מייסד הישיבה בתוניס, הרב מצליח מאזוז.

חָדָשׁ!!: דגש קל ומכון הרב מצליח · ראה עוד »

מכופף הבננות

מכופף הבננות הוא פזמון שכתב מאיר אריאל והלחין שלום חנוך.

חָדָשׁ!!: דגש קל ומכופף הבננות · ראה עוד »

ארמית גלילית

ארמית גלילית הוא השם הרווח במחקר לניב של הלשון הארמית שדובר בארץ ישראל, בעיקר על ידי יהודים ובעיקר בגליל.

חָדָשׁ!!: דגש קל וארמית גלילית · ראה עוד »

אונומטופיה

המילה "בקבוק" היא דוגמה לאונומטופיה אוֹנוֹמָטוֹפֵּיָה או אוֹנוֹמָטוֹפֵּאָה (על פי האקדמיה ללשון העברית: תַּצְלִיל) היא מילה או צירוף מילים שצלילם מזכיר את הדבר שהם מסמנים.

חָדָשׁ!!: דגש קל ואונומטופיה · ראה עוד »

אותיות סופיות

אותיות סופיות או אותיות מנצפ"ך הן אותיות שצורתן משתנה כאשר הן נמצאות בסוף המילה.

חָדָשׁ!!: דגש קל ואותיות סופיות · ראה עוד »

אותיות השימוש

אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתיים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד בראשן באופן חבור.

חָדָשׁ!!: דגש קל ואותיות השימוש · ראה עוד »

איש מצליח (סידור)

איש מצליח הוא סידור תפילה נפוץ, בהוצאת מכון הרב מצליח שעל יד ישיבת כסא רחמים, בעריכת הרב אדיר עמרוצי ע"פ שיטתו ונוסחאותיו של הרב מאיר מאזוז, אביו הרב מצליח מאזוז, ושיטתו בדקדוק של אחד מזקני רבני ג'רבא, הרב שאול הכהן בספרו לחם הביכורים.

חָדָשׁ!!: דגש קל ואיש מצליח (סידור) · ראה עוד »

נוקדנות

נוֹקְדָנוּת היא קפדנות יתרה, הכוללת היטפלות לפרטים קטנים וחסרי חשיבות.

חָדָשׁ!!: דגש קל ונוקדנות · ראה עוד »

ניקוד

המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.

חָדָשׁ!!: דגש קל וניקוד · ראה עוד »

ניקוד ארצישראלי-טברני

כתב יד פארמה למשנה (סדר טהרות, מסכת כלים, תחילת פרק ב), מנוקד ניקוד א"י-טברני הניקוד הארצישראלי-טברני או הניקוד הטברני המורחב הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של טקסטים עבריים וארמיים בידי יהודי ארץ ישראל, צפון אפריקה ואירופה, במהלך ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: דגש קל וניקוד ארצישראלי-טברני · ראה עוד »

ניקוד טברני

שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: דגש קל וניקוד טברני · ראה עוד »

ניקוד בבלי

יחזקאל לד, כג-כה בניקוד בבלי (קטע מגניזת קהיר, השמור באוניברסיטת אוקספורד) הניקוד הבָּבְלִי הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של המקרא, המשנה, התלמוד והתרגום הארמי שפותחה בידי יהודי בבל בראשית ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: דגש קל וניקוד בבלי · ראה עוד »

ניקוד העברית בת ימינו

ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.

חָדָשׁ!!: דגש קל וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »

סימני כתיב

סימני כתיב הם עזרי זיכרון המשמשים בהוראה מתקנת לצורך הקנייה של חוקי הכתיב של השפה.

חָדָשׁ!!: דגש קל וסימני כתיב · ראה עוד »

עלי בן יהודה הנזיר

עלי בן יהודה הנזיר היה מדקדק עברי, שחי בטבריה במאה התשיעית.

חָדָשׁ!!: דגש קל ועלי בן יהודה הנזיר · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: דגש קל ועברית · ראה עוד »

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: דגש קל ועברית מקראית · ראה עוד »

עברית ישראלית

אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: דגש קל ועברית ישראלית · ראה עוד »

עיצור הומופוני

עִיצוּר הוֹמוֹפוֹנִי בעברית, (מיוונית: חד-קולי), הוא עיצור שווה צליל לעיצור אחר הדומה לו, בהגייה הנפוצה של השפה העברית בימינו.

חָדָשׁ!!: דגש קל ועיצור הומופוני · ראה עוד »

פ

פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: דגש קל ופ · ראה עוד »

ר

ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: דגש קל ור · ראה עוד »

רפה

בדקדוק העברי ובספרות המסורה, רָפֶֿה מסמן כמה דברים שונים, שהמשותף להם הוא הגייה "חלשה".

חָדָשׁ!!: דגש קל ורפה · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: דגש קל ורבא · ראה עוד »

רבה בר נחמני

רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.

חָדָשׁ!!: דגש קל ורבה בר נחמני · ראה עוד »

שלמה מורג

שלמה מורג (17 ביולי 1926 – 4 בספטמבר 1999) היה פרופסור בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו.

חָדָשׁ!!: דגש קל ושלמה מורג · ראה עוד »

שגיאת כתיב

מזוודות' באיות 'מזבדות'. יו"ד עיצורית המופיעה באמצע מילה, אך כלל זה אינו חל כאשר אות זו מופיעה לאחר אם קריאה או לפניה). שגיאת כתיב היא רצף של סימני כתב שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהכתיב התקני בשפה, ולכן מהווה שגיאה.

חָדָשׁ!!: דגש קל ושגיאת כתיב · ראה עוד »

שווא

השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).

חָדָשׁ!!: דגש קל ושווא · ראה עוד »

ת

ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.

חָדָשׁ!!: דגש קל ות · ראה עוד »

תיקון יתר

בבלשנות, תיקון יתר (בלעז: הִיפֶּרְקוֹרֶקְצִיָּה) הוא מבע שגוי לעומת השפה התקנית, שנוצר תוך ניסיון להימנע משגיאה נפוצה אחרת.

חָדָשׁ!!: דגש קל ותיקון יתר · ראה עוד »

ב

ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: דגש קל וב · ראה עוד »

ברכת אירוסין

בִּרְכַּת אֵרוּסִין, בהלכה היהודית, היא ברכה שמברכים בשעת הקידושין המכונים גם "אירוסין", שהם השלב הראשון מתוך שניים במיסוד הנישואים, (קידושין וחופה).

חָדָשׁ!!: דגש קל וברכת אירוסין · ראה עוד »

ברכת בורא פרי הגפן

על היין אומר בורא פרי הגפן ברכת בורא פרי הגפן היא אחת מברכות הנהנין החשובות, ונתקנה קודם שתיית יין.

חָדָשׁ!!: דגש קל וברכת בורא פרי הגפן · ראה עוד »

בכור יצחק נאבארו

שער ספר פני מבין לרבי בכור יצחק בן יעקב נאבארו הרב בכור יצחק נאבארו (או נאברו; בכתיב המקור: נאב'ארו; נפטר בכ"ה באב ה'תקצ"ה, 20 באוגוסט 1835) היה רב, דיין ופרשן באזמיר שבטורקיה ומחבר ספרים פני מבין ולב מבין.

חָדָשׁ!!: דגש קל ובכור יצחק נאבארו · ראה עוד »

ג

ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: דגש קל וג · ראה עוד »

גרש

גֶּרֶשׁ (ברבים: גֵּרְשַׁיִם) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם הוא סימן פיסוק ('), והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜).

חָדָשׁ!!: דגש קל וגרש · ראה עוד »

גזרה (דקדוק)

בדקדוק של השפות השמיות, המונח גִזרה מתייחס לקבוצה של שורשים שכללי הנטייה שלהם שונים מכללי הנטייה הרגילים.

חָדָשׁ!!: דגש קל וגזרה (דקדוק) · ראה עוד »

ד

ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: דגש קל וד · ראה עוד »

דקדוק עברי - מונחים

__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.

חָדָשׁ!!: דגש קל ודקדוק עברי - מונחים · ראה עוד »

דגש

דָּגֵשׁ הוא סימן ניקוד בעברית, שנראה כמו נקודה בתוך האות.

חָדָשׁ!!: דגש קל ודגש · ראה עוד »

דגש (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דגש קל ודגש (פירושונים) · ראה עוד »

דגש חזק

דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.

חָדָשׁ!!: דגש קל ודגש חזק · ראה עוד »

דיסגרפיה

מודל כתיבת המילה דיסגרפיה היא כינוי לקבוצה של הפרעות התפתחותיות קוגניטיביות המתבטאות בכתיבה לקויה.

חָדָשׁ!!: דגש קל ודיסגרפיה · ראה עוד »

התעתיק מלועזית לעברית

כללי התעתיק מלועזית לעברית הם מכלול הדרכים שמטרתן לתת מענה לצורך לתעתק שמות משפות שאינן שמיות לשפה העברית.

חָדָשׁ!!: דגש קל והתעתיק מלועזית לעברית · ראה עוד »

הגיית העברית

הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.

חָדָשׁ!!: דגש קל והגיית העברית · ראה עוד »

הגייה אשכנזית

ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.

חָדָשׁ!!: דגש קל והגייה אשכנזית · ראה עוד »

הגייה ספרדית

הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: דגש קל והגייה ספרדית · ראה עוד »

הגייה תימנית

ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.

חָדָשׁ!!: דגש קל והגייה תימנית · ראה עוד »

הכפלת עיצור

הכפלת עיצור (נקראת גם מִכְפָּל או הארכת עיצור) היא תופעה פונטית, לעיתים פונולוגית, שבה עיצור נהגה למשך זמן ארוך יותר מן הרגיל.

חָדָשׁ!!: דגש קל והכפלת עיצור · ראה עוד »

היחלשות עיצורים

בבלשנות, היחלשות עיצורים (consonant lenition) היא שינוי צליל שמשנה עיצורים, והופך אותם לקצרים יותר, ורמים יותר.

חָדָשׁ!!: דגש קל והיחלשות עיצורים · ראה עוד »

כ

כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: דגש קל וכ · ראה עוד »

כתב יד ששון 507

דף 5 מתנ"ך Ms. Heb. 24°5702 דף מתוך חומש כתר דמשק (שמות כה:כג-לה) כתב יד ששון 507 או חומש "כתר דמשק" (שמו הנוכחי: כתב יד ירושלים Heb. 24° 5702), הוא קודקס תנ"ך עברי מהמאה ה-10, המורכב מחמשת חומשי תורה כמעט בשלמותם.

חָדָשׁ!!: דגש קל וכתב יד ששון 507 · ראה עוד »

כלפון

כַלְפוֹן (خالفون תעתיק: ח'לפון) שם פרטי ושם משפחה ערבי ויהודי (הכ"ף נהגית רפה בשונה מהכללים בעברית) קטגוריה:שמות פרטיים לגברים קטגוריה:שמות משפחה ביהדות צפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: דגש קל וכלפון · ראה עוד »

ידידיה שלמה רפאל נורצי

שער ספר "מנחת שי" רבי ידידיה שלמה רפאל נוֹרְצִי (באיטלקית: Norzi; ה'ש"כ 1560, מנטובה, איטליה – אחרי ה'שפ"ו 1626) היה רב, פרשן ומדקדק בעיר הולדתו.

חָדָשׁ!!: דגש קל וידידיה שלמה רפאל נורצי · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: דגש קל ויהדות תימן · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: דגש קל ויידיש · ראה עוד »

ث

תַ'א/תַֿא (בערבית: ثَاء) היא האות הרביעית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: דגש קל וث · ראה עוד »

ذ

דַ'אל/דַֿאל (בערבית: ذَال) היא האות התשיעית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: דגש קל וذ · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

בג"ד כפ"ת.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דגש_קל

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »