תוכן עניינים
59 יחסים: מנמוניקה, מפיק (לשון), משקלים סגוליים, מכון הרב מצליח, מכופף הבננות, ארמית גלילית, אונומטופיה, אותיות סופיות, אותיות השימוש, איש מצליח (סידור), נוקדנות, ניקוד, ניקוד ארצישראלי-טברני, ניקוד טברני, ניקוד בבלי, ניקוד העברית בת ימינו, סימני כתיב, עלי בן יהודה הנזיר, עברית, עברית מקראית, עברית ישראלית, עיצור הומופוני, פ, ר, רפה, רבא, רבה בר נחמני, שלמה מורג, שגיאת כתיב, שווא, ת, תיקון יתר, ב, ברכת אירוסין, ברכת בורא פרי הגפן, בכור יצחק נאבארו, ג, גרש, גזרה (דקדוק), ד, דקדוק עברי - מונחים, דגש, דגש חזק, דיסגרפיה, התעתיק מלועזית לעברית, הגיית העברית, הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית, הגייה תימנית, הכפלת עיצור, ... להרחיב מדד (9 יותר) »
מנמוניקה
לוח הגרגוריאני. מפרק בולט, ממנו יוצאת אצבע, משמעו חודש ארוך בן 31 יום. לעומתו, השקע שבין מפרקי האצבעות נספר כחודש קצר. מְנֶמוֹנִיקָה (מיוונית עתיקה: μνημονικός מְנֶמוֹנִיקוֹס, "קשור לזיכרון") או עזר זיכרון היא אמצעי או שיטה חזותיים או מילוליים העוזרים לזכור דברים.
לִרְאוֹת דגש קל ומנמוניקה
מפיק (לשון)
מַפִּיק (בארמית: מוציא) הוא סימן דיאקריטי במערכת הכתב העברי.
לִרְאוֹת דגש קל ומפיק (לשון)
משקלים סגוליים
משקלים סֶגוֹלִיִּים הוא הכינוי הנפוץ למשקלים המלעיליים בעברית.
לִרְאוֹת דגש קל ומשקלים סגוליים
מכון הרב מצליח
מכון הרב מצליח הוא מכון הוצאה לאור וההדרת ספרי קודש של ישיבת כסא רחמים בבני ברק, הנקרא על שם מייסד הישיבה בתוניס, הרב מצליח מאזוז.
לִרְאוֹת דגש קל ומכון הרב מצליח
מכופף הבננות
מכופף הבננות הוא פזמון שכתב מאיר אריאל והלחין שלום חנוך.
לִרְאוֹת דגש קל ומכופף הבננות
ארמית גלילית
ארמית גלילית הוא השם הרווח במחקר לניב של הלשון הארמית שדובר בארץ ישראל, בעיקר על ידי יהודים ובעיקר בגליל.
לִרְאוֹת דגש קל וארמית גלילית
אונומטופיה
המילה "בקבוק" היא דוגמה לאונומטופיה אוֹנוֹמָטוֹפֵּיָה או אוֹנוֹמָטוֹפֵּאָה (על פי האקדמיה ללשון העברית: תַּצְלִיל) היא מילה או צירוף מילים שצלילם מזכיר את הדבר שהם מסמנים.
לִרְאוֹת דגש קל ואונומטופיה
אותיות סופיות
אותיות סופיות או אותיות מנצפ"ך הן אותיות שצורתן משתנה כאשר הן נמצאות בסוף המילה.
לִרְאוֹת דגש קל ואותיות סופיות
אותיות השימוש
אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתיים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד בראשן באופן חבור.
לִרְאוֹת דגש קל ואותיות השימוש
איש מצליח (סידור)
איש מצליח הוא סידור תפילה נפוץ, בהוצאת מכון הרב מצליח שעל יד ישיבת כסא רחמים, בעריכת הרב אדיר עמרוצי ע"פ שיטתו ונוסחאותיו של הרב מאיר מאזוז, אביו הרב מצליח מאזוז, ושיטתו בדקדוק של אחד מזקני רבני ג'רבא, הרב שאול הכהן בספרו לחם הביכורים.
לִרְאוֹת דגש קל ואיש מצליח (סידור)
נוקדנות
נוֹקְדָנוּת היא קפדנות יתרה, הכוללת היטפלות לפרטים קטנים וחסרי חשיבות.
לִרְאוֹת דגש קל ונוקדנות
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
לִרְאוֹת דגש קל וניקוד
ניקוד ארצישראלי-טברני
כתב יד פארמה למשנה (סדר טהרות, מסכת כלים, תחילת פרק ב), מנוקד ניקוד א"י-טברני הניקוד הארצישראלי-טברני או הניקוד הטברני המורחב הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של טקסטים עבריים וארמיים בידי יהודי ארץ ישראל, צפון אפריקה ואירופה, במהלך ימי הביניים.
לִרְאוֹת דגש קל וניקוד ארצישראלי-טברני
ניקוד טברני
שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.
לִרְאוֹת דגש קל וניקוד טברני
ניקוד בבלי
יחזקאל לד, כג-כה בניקוד בבלי (קטע מגניזת קהיר, השמור באוניברסיטת אוקספורד) הניקוד הבָּבְלִי הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של המקרא, המשנה, התלמוד והתרגום הארמי שפותחה בידי יהודי בבל בראשית ימי הביניים.
לִרְאוֹת דגש קל וניקוד בבלי
ניקוד העברית בת ימינו
ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.
לִרְאוֹת דגש קל וניקוד העברית בת ימינו
סימני כתיב
סימני כתיב הם עזרי זיכרון המשמשים בהוראה מתקנת לצורך הקנייה של חוקי הכתיב של השפה.
לִרְאוֹת דגש קל וסימני כתיב
עלי בן יהודה הנזיר
עלי בן יהודה הנזיר היה מדקדק עברי, שחי בטבריה במאה התשיעית.
לִרְאוֹת דגש קל ועלי בן יהודה הנזיר
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת דגש קל ועברית
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת דגש קל ועברית מקראית
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת דגש קל ועברית ישראלית
עיצור הומופוני
עִיצוּר הוֹמוֹפוֹנִי בעברית, (מיוונית: חד-קולי), הוא עיצור שווה צליל לעיצור אחר הדומה לו, בהגייה הנפוצה של השפה העברית בימינו.
לִרְאוֹת דגש קל ועיצור הומופוני
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
לִרְאוֹת דגש קל ופ
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
לִרְאוֹת דגש קל ור
רפה
בדקדוק העברי ובספרות המסורה, רָפֶֿה מסמן כמה דברים שונים, שהמשותף להם הוא הגייה "חלשה".
לִרְאוֹת דגש קל ורפה
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
לִרְאוֹת דגש קל ורבא
רבה בר נחמני
רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.
לִרְאוֹת דגש קל ורבה בר נחמני
שלמה מורג
שלמה מורג (17 ביולי 1926 – 4 בספטמבר 1999) היה פרופסור בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו.
לִרְאוֹת דגש קל ושלמה מורג
שגיאת כתיב
מזוודות' באיות 'מזבדות'. יו"ד עיצורית המופיעה באמצע מילה, אך כלל זה אינו חל כאשר אות זו מופיעה לאחר אם קריאה או לפניה). שגיאת כתיב היא רצף של סימני כתב שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהכתיב התקני בשפה, ולכן מהווה שגיאה.
לִרְאוֹת דגש קל ושגיאת כתיב
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
לִרְאוֹת דגש קל ושווא
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
לִרְאוֹת דגש קל ות
תיקון יתר
בבלשנות, תיקון יתר (בלעז: הִיפֶּרְקוֹרֶקְצִיָּה) הוא מבע שגוי לעומת השפה התקנית, שנוצר תוך ניסיון להימנע משגיאה נפוצה אחרת.
לִרְאוֹת דגש קל ותיקון יתר
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
לִרְאוֹת דגש קל וב
ברכת אירוסין
בִּרְכַּת אֵרוּסִין, בהלכה היהודית, היא ברכה שמברכים בשעת הקידושין המכונים גם "אירוסין", שהם השלב הראשון מתוך שניים במיסוד הנישואים, (קידושין וחופה).
לִרְאוֹת דגש קל וברכת אירוסין
ברכת בורא פרי הגפן
על היין אומר בורא פרי הגפן ברכת בורא פרי הגפן היא אחת מברכות הנהנין החשובות, ונתקנה קודם שתיית יין.
לִרְאוֹת דגש קל וברכת בורא פרי הגפן
בכור יצחק נאבארו
שער ספר פני מבין לרבי בכור יצחק בן יעקב נאבארו הרב בכור יצחק נאבארו (או נאברו; בכתיב המקור: נאב'ארו; נפטר בכ"ה באב ה'תקצ"ה, 20 באוגוסט 1835) היה רב, דיין ופרשן באזמיר שבטורקיה ומחבר ספרים פני מבין ולב מבין.
לִרְאוֹת דגש קל ובכור יצחק נאבארו
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
לִרְאוֹת דגש קל וג
גרש
גֶּרֶשׁ (ברבים: גֵּרְשַׁיִם) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם הוא סימן פיסוק ('), והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜).
לִרְאוֹת דגש קל וגרש
גזרה (דקדוק)
בדקדוק של השפות השמיות, המונח גִזרה מתייחס לקבוצה של שורשים שכללי הנטייה שלהם שונים מכללי הנטייה הרגילים.
לִרְאוֹת דגש קל וגזרה (דקדוק)
ד
ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.
לִרְאוֹת דגש קל וד
דקדוק עברי - מונחים
__ללא_תוכן__ בדף הזה מרוכזים מונחים מתחום דקדוק הלשון העברית.
לִרְאוֹת דגש קל ודקדוק עברי - מונחים
דגש
דָּגֵשׁ הוא סימן ניקוד בעברית, שנראה כמו נקודה בתוך האות.
לִרְאוֹת דגש קל ודגש
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
לִרְאוֹת דגש קל ודגש חזק
דיסגרפיה
מודל כתיבת המילה דיסגרפיה היא כינוי לקבוצה של הפרעות התפתחותיות קוגניטיביות המתבטאות בכתיבה לקויה.
לִרְאוֹת דגש קל ודיסגרפיה
התעתיק מלועזית לעברית
כללי התעתיק מלועזית לעברית הם מכלול הדרכים שמטרתן לתת מענה לצורך לתעתק שמות משפות שאינן שמיות לשפה העברית.
לִרְאוֹת דגש קל והתעתיק מלועזית לעברית
הגיית העברית
הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.
לִרְאוֹת דגש קל והגיית העברית
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
לִרְאוֹת דגש קל והגייה אשכנזית
הגייה ספרדית
הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.
לִרְאוֹת דגש קל והגייה ספרדית
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
לִרְאוֹת דגש קל והגייה תימנית
הכפלת עיצור
הכפלת עיצור (נקראת גם מִכְפָּל או הארכת עיצור) היא תופעה פונטית, לעיתים פונולוגית, שבה עיצור נהגה למשך זמן ארוך יותר מן הרגיל.
לִרְאוֹת דגש קל והכפלת עיצור
היחלשות עיצורים
בבלשנות, היחלשות עיצורים (consonant lenition) היא שינוי צליל שמשנה עיצורים, והופך אותם לקצרים יותר, ורמים יותר.
לִרְאוֹת דגש קל והיחלשות עיצורים
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
לִרְאוֹת דגש קל וכ
כתב יד ששון 507
דף 5 מתנ"ך Ms. Heb. 24°5702 דף מתוך חומש כתר דמשק (שמות כה:כג-לה) כתב יד ששון 507 או חומש "כתר דמשק" (שמו הנוכחי: כתב יד ירושלים Heb. 24° 5702), הוא קודקס תנ"ך עברי מהמאה ה-10, המורכב מחמשת חומשי תורה כמעט בשלמותם.
לִרְאוֹת דגש קל וכתב יד ששון 507
כלפון
כַלְפוֹן (خالفون תעתיק: ח'לפון) שם פרטי ושם משפחה ערבי ויהודי (הכ"ף נהגית רפה בשונה מהכללים בעברית) קטגוריה:שמות פרטיים לגברים קטגוריה:שמות משפחה ביהדות צפון אפריקה.
לִרְאוֹת דגש קל וכלפון
ידידיה שלמה רפאל נורצי
שער ספר "מנחת שי" רבי ידידיה שלמה רפאל נוֹרְצִי (באיטלקית: Norzi; ה'ש"כ 1560, מנטובה, איטליה – אחרי ה'שפ"ו 1626) היה רב, פרשן ומדקדק בעיר הולדתו.
לִרְאוֹת דגש קל וידידיה שלמה רפאל נורצי
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
לִרְאוֹת דגש קל ויהדות תימן
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת דגש קל ויידיש
ث
תַ'א/תַֿא (בערבית: ثَاء) היא האות הרביעית באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת דגש קל וث
ذ
דַ'אל/דַֿאל (בערבית: ذَال) היא האות התשיעית באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת דגש קל וذ
אזכור
ידוע גם בשם בג"ד כפ"ת.