גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
47 יחסים: מנחת חביתין, מסכת סוכה, מסכת פאה, מסכת ברכות, מקבציאל (מאסף תורני), משפחת ונטורה, משה פארדו, משה ישראל, מונבז (תנא), מיעוט רבים שניים, א' בניסן, אם תעזבני יום יומים אעזבך, אברהם פינסו, אברהם צפיג, נסים זרחיה אזולאי, נשיאת מטרייה בשבת, ספליט, סולימאן אוחנה, עזרא מלכי, פרשני המקרא היהודים, פרדו, פירוש רש"י לתורה, קהילת יעקב, רש"י, ש"ל (פירושונים), שלמה שלם, שבתי ונטורה, שואל, שושנים לדוד, שירים ופיוטים לפורים, שיטה לא נודע למי, תוספתא כפשוטה, טומאת מדרס, חקרי לב, חיים בן עטר, חיים דוד קורינאלדי, חיים יוסף דוד אזולאי, דוד פרדו, ה'תקנ"ב, העליות בשנים 1700–1881, השחתת הזקן, כליפא בן מלכא, י"ב בסיוון, יעקב משה עייאש, ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה, יהדות סרייבו, יהדות בלגרד.
מנחת חביתין
מנחת חביתין היא אחת ממיני קורבן מנחה, והיא מוקרבת על ידי הכהן הגדול מדי יום, מחציתה בסמוך לתמיד של שחר ומחציתה השנייה בסמוך לתמיד של בין הערביים.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ומנחת חביתין · ראה עוד »
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ומסכת סוכה · ראה עוד »
מסכת פאה
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ומסכת פאה · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ומסכת ברכות · ראה עוד »
מקבציאל (מאסף תורני)
מקבציאל הוא קובץ תורני שהתפרסם בין השנים תשמ"ה-תשע"ג על ידי מכון אהבת שלום, בקובץ התפרסמו מאמרי הלכה מחכמי ורבני חברת אהבת שלום וכתבי יד מרבני יהדות המזרח.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ומקבציאל (מאסף תורני) · ראה עוד »
משפחת ונטורה
מצבה משנת 1555 עם סמל משפחה - וינטורא משפחת ונטורה או במקורות היסטוריים "וֵינְטוּרָא", הוא שם של משפחה יהודית באיטליה.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ומשפחת ונטורה · ראה עוד »
משה פארדו
הרב משה פארדו (ה'תק"ע, 1810, ירושלים - ט"ז באב ה'תרמ"ח, 1888, אלכסנדריה) היה רב ודיין שכיהן כאב בית הדין הספרדי בירושלים וכרבה הראשי של יהדות אלכסנדריה.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ומשה פארדו · ראה עוד »
משה ישראל
הרב משה ישראל (ה'ת"ל, 1670 - ה'ת"ק, 1740) היה מחכמי צפת וירושלים במאה ה-18, שד"ר ומחבר שו"ת "משאת משה".
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ומשה ישראל · ראה עוד »
מונבז (תנא)
מונבז היה תנא שחי ככל הנראה בדור הרביעי של התנאים.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ומונבז (תנא) · ראה עוד »
מיעוט רבים שניים
מיעוט רבים שניים הוא כלל שמרבים להשתמש בו פרשני המקרא והתלמוד, ופשוטו: במקום שנקט הטקסט לשון רבים – היחידה הקטנה ביותר של לשון הרבים היא: שניים.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ומיעוט רבים שניים · ראה עוד »
א' בניסן
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו וא' בניסן · ראה עוד »
אם תעזבני יום יומים אעזבך
אם תעזבני יום, יומים אעזבך הוא פתגם שפירושו הוא שאם האדם ישכח קצת מדברי התורה סופו שיישכח את כולם.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ואם תעזבני יום יומים אעזבך · ראה עוד »
אברהם פינסו
הרב אברהם פינסו (ת"ק – י"ח בחשוון תק"פ; 1740 – 1820) היה ראש ישיבה ואב בית דין בעיר סרייבו שבבוסניה, שחי בשנותיו האחרונות בירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ואברהם פינסו · ראה עוד »
אברהם צפיג
רבי אברהם צפיג (נולד בתוניס בערך בשנת ה'ת"ק) היה רב יליד תוניס שלימים היה מחכמי ירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ואברהם צפיג · ראה עוד »
נסים זרחיה אזולאי
רבי נסים זרחיה אזולאי (ירושלים - צפת כ"ו בטבת ה'תקצ"ז) היה רב דיין מקובל ומחבר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ונסים זרחיה אזולאי · ראה עוד »
נשיאת מטרייה בשבת
כותל המערבי נשיאת מטרייה בשבת היא סוגיה בהלכה הנתונה למחלוקות בין פוסקים רבים בספרות השו"ת.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ונשיאת מטרייה בשבת · ראה עוד »
ספליט
ספליט (בקרואטית: Split; בלטינית: Spalatum; ביוונית: Ασπάλαθος; באיטלקית: Spalato) היא העיר המרכזית בדלמטיה ובירת המחוז ספליט-דלמטיה שבקרואטיה.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו וספליט · ראה עוד »
סולימאן אוחנה
רבי סולֵימַאן אוחנה (נפטר ב-שע"ח, 1618) היה מקובל שנמנה עם גורי האר"י.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו וסולימאן אוחנה · ראה עוד »
עזרא מלכי
רבי עזרא מלכי (צפת, ה'ת"ע – ז' באייר ה'תקכ"ח, 1710 – 1768) היה רבה של רודוס. מחבר הספרים מלכי בקדש, שמן למאור, עין משפט ועינות מים.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ועזרא מלכי · ראה עוד »
פרשני המקרא היהודים
פרשנות המקרא היהודית שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ופרשני המקרא היהודים · ראה עוד »
פרדו
פרדו הוא שם משפחה יהודי-ספרדי שמשמעותו היא "טאופ".
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ופרדו · ראה עוד »
פירוש רש"י לתורה
צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »
קהילת יעקב
קְהִלַּת יַעֲקֹב הוא שמם של מספר חיבורים בספרות היהודית על שם הפסוק קטגוריה:פירושון ספרים.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו וקהילת יעקב · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ורש"י · ראה עוד »
ש"ל (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו וש"ל (פירושונים) · ראה עוד »
שלמה שלם
הרב שלמה שלם בן חיים יחיאל כהן (בכתב לטיני: Solomon Salem; 1705, אדירנה, האימפריה העות'מאנית - 1781, אמסטרדם, הולנד) היה הרב הראשי של יהודי וידין, יהודי סופיה, יהודי בלגרד והקהילה הפורטוגזית של אמסטרדם.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ושלמה שלם · ראה עוד »
שבתי ונטורה
רבי דוד שבתי ונטורה (ה'תצ"ב, 1732 בערך – לפני תקנ"ט, 1799) היה רב ופוסק הלכה בדלמטיה, רבה של העיר ספליט (בכינויה היהודי: איספלטרו).
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ושבתי ונטורה · ראה עוד »
שואל
שואל הוא אחד מארבעה שומרים האמורים בתורה, והוא החמור שבהם מבחינת אחריותו על הפקדון, בכך שהוא מחויב לשלם לבעלים אפילו באונס, ואף שאין קשר בין השואל לבין הנזק שנגרם לפקדון.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ושואל · ראה עוד »
שושנים לדוד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ושושנים לדוד · ראה עוד »
שירים ופיוטים לפורים
כורידסטן לחג הפורים מספר פיוטים.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ושירים ופיוטים לפורים · ראה עוד »
שיטה לא נודע למי
הספר שיטה לא נודע למי (נקרא גם 'שיטה לקידושין' או 'שיטה') הוא פירוש שנכתב על מסכת קידושין על ידי אחד מהראשונים שזהותו אינה ידועה.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ושיטה לא נודע למי · ראה עוד »
תוספתא כפשוטה
תוספתא כפשוטה הוא פירוש מחקרי-מדעי לתוספתא שכתב פרופ' שאול ליברמן.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ותוספתא כפשוטה · ראה עוד »
טומאת מדרס
כאשר אשה בעת נדתה עומדת על שטיח בתוך מעלית, הוא נטמא מחמת דין 'טומאת מדרס'. בהלכה, טומאת מדרס היא אחת מדרכי ההיטמאות, והוא משמש גם כינוי לחפץ שנהפך - או ראוי להפוך - לאב הטומאה.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו וטומאת מדרס · ראה עוד »
חקרי לב
שו"ת חקרי לב הוא ספר שו"ת שחיבר הראשון לציון רבי רפאל יוסף חזן.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו וחקרי לב · ראה עוד »
חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו וחיים בן עטר · ראה עוד »
חיים דוד קורינאלדי
הרב חיים דוד קורינאלדי (נפטר בשנת תקל"ה, 1775), רב ברוויגו וליוורנו שבאיטליה, מחבר הספר "בית דוד" על המשנה וספרים נוספים.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו וחיים דוד קורינאלדי · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
דוד פרדו
#הפניה דוד פארדו.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ודוד פרדו · ראה עוד »
ה'תקנ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו וה'תקנ"ב · ראה עוד »
העליות בשנים 1700–1881
מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »
השחתת הזקן
השחתת הזקן היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לגברים לגלח את שער הזקן באופנים מסוימים.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו והשחתת הזקן · ראה עוד »
כליפא בן מלכא
ר' כליפא בן מלכא (רכב"ם; כינה עצמו בשם 'אסף', נולד ה'ת"ם-נפטר ג' באלול תק"ל) היה רב, מקובל, בלשן ופייטן בן יהדות מרוקו, שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו וכליפא בן מלכא · ראה עוד »
י"ב בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו וי"ב בסיוון · ראה עוד »
יעקב משה עייאש
ר' יעקב משה עייאש (1727–1817, כ"ו בטבת ה'תקע"ז) היה הראשון לציון, שד"ר, מנהיג קהילה וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ויעקב משה עייאש · ראה עוד »
ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה
ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה הוקמה בשנת ה'תק"ז (1747) ברחוב הקראים בעיר העתיקה של ירושלים, מעזבונו של ר' אברהם נתן מרשיד.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו וישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה · ראה עוד »
יהדות סרייבו
בית הכנסת האשכנזי המרכזי בסרייבו שהוקם ב-1902 יהדות סרייבו (גם יהדות שָֹרָאי-בּוֹסְנָה) היא קהילה יהודית בת שני קהלים, ספרדי ואשכנזי, הקיימת בעיר סרייבו בירת בוסניה והרצגובינה מאמצע המאה ה-16 ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ויהדות סרייבו · ראה עוד »
יהדות בלגרד
בית הכנסת בבלגרד יהדות בלגרד היא קהילה יהודית בת מספר עדות, המתקיימת בעיר בלגרד בירת סרביה לפחות מהמאה ה-13 ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: דוד פארדו ויהדות בלגרד · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_פארדו
