תוכן עניינים
87 יחסים: ממלכת החשמונאים, מנחם קיסטר, מערת אבה, מרטין בובר, מרד בר כוכבא, משל סוכן העוולה, משל בעל הכרם, מלחמת היהודים, מחלוקת ישו עם הפרושים, מגילת אסתר, מגילות מדבר יהודה, מורה הצדק, אמונה, אנטינומיזם, אנטישמיות, אפרסמון (בושם), אשרי יושבי ביתך, אלכסנדר רופא, אביונים, אגאפיוס מהייראפוליס, אגריפס השני, איסיים, נצרות, נצרות קדומה, נגד אפיון, ספר טוביה, עלילת קורבן האדם, עלילת דם, עליית ישעיהו, פסאודו-הגסיפוס, פרנץ קפקא, פרס רוטשילד, פלוסר, צדוקים, קדמוניות היהודים, קומראן, ריפת, שאול שקד, שלמה אבן וירגה, שלומית (אחות הורדוס), שולמית שחר, תחיית המתים, תהילים קמ"ה, לוח השנה במגילות קומראן, זוכי פרס ישראל, חנה ספראי, חנה ושבעת בניה, חנוכה, חשמונאים, חזיונות הסיבילות, ... להרחיב מדד (37 יותר) »
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וממלכת החשמונאים
מנחם קיסטר
מנחם י' צבי קיסטר (נולד ב-23 במאי 1957) הוא פילולוג, חוקר ספרות בית שני וספרות חז"ל, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ומנחם קיסטר
מערת אבה
מערת הקבורה הפנימית כפי שנתגלתה. ניתן להבחין בכתובת שעל הקיר הגלוסקמה של "מתתיהו בן יהודה". ניתן לראות את פיתוחי הפרחים על הגלוסקמה. העתק שלה מוצג במוזיאון ישראל הגלוסקמה השנייה שנמצאה בשנת 1982 ומשויכת לארונו של הקובר (אבה) תרשים המערה במבט מלמעלה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ומערת אבה
מרטין בובר
מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ומרטין בובר
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ומרד בר כוכבא
משל סוכן העוולה
יאן לאוקן, תחריט של המשל, בתנ"ך של Bowyer משל סוכן העוולה (נקרא גם "המנהל הערמומי") הוא אחד ממשלי ישו אשר מופיע בבשורה על פי לוקס ט"ז 13-1. במשל זה, סוכן משרת עומד להיות מפוטר, עושה טובה עם החייבים לאדונו על ידי הפחתת חלק מחובותיהם.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ומשל סוכן העוולה
משל בעל הכרם
ציור בשמן של הצייר מרטן ואן וולקנבורך של משל בעל הכרם (1580-1590) משל בעל הכרם הוא אחד ממשלי ישו, המופיע בשלוש מתוך הבשורות, מתי כא 33-46, לוקס כ 9-19, מרקוס יב 1-12 משל זה השמיע ישו בפני הכהנים, הזקנים והסופרים בעת ביקורו בבית המקדש.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ומשל בעל הכרם
מלחמת היהודים
מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).
לִרְאוֹת דוד פלוסר ומלחמת היהודים
מחלוקת ישו עם הפרושים
ג'יימס טיסו, אוי לכם, סופרים ופרושים, מוזיאון ברוקלין מחלוקת ישו עם הפרושים או צער הפרושים או צרות הפרושים היא רשימה של ביקורות של ישו נגד הסופרים והפרושים המתועדים בבשורה על פי לוקאס י"א, 37–54, במתי כ"ג, 1–39, מרקוס י"ב, 35–40, ובלוקאס כ', 45–47 מתועדות גם ביקורות כלפי הסופרים.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ומחלוקת ישו עם הפרושים
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ומגילת אסתר
מגילות מדבר יהודה
קצר.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ומגילות מדבר יהודה
מורה הצדק
מורה הצדק הוא הכינוי המופיע במגילות מדבר יהודה למנהיגה ומייסדה של כת קומראן, בסביבות 150 לפנה"ס.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ומורה הצדק
אמונה
אגדת הפניקס העולה מהאפר היא אמונה בתחיית המתים המוטבעת כל כך בתרבויות המערביות שהיא העבירה את המיתוסים הסמליים והספרותיים. אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה מסוימת היא נכונה (אמת).
לִרְאוֹת דוד פלוסר ואמונה
אנטינומיזם
אנטינומיזם (antinomism או antinomianism) היא ההשקפה לפיה האמונה הדתית הנכונה פוטרת את המחזיק בה מהכרח לציית לחוקים ולמסגרות חברתיות, וכי הטוב והצדק נובעים מן הנפש פנימה ולא מבחוץ.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ואנטינומיזם
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ואנטישמיות
אפרסמון (בושם)
אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ואפרסמון (בושם)
אשרי יושבי ביתך
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ואשרי יושבי ביתך
אלכסנדר רופא
אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ואלכסנדר רופא
אביונים
האביונים (ביוונית: Ἐβιωναῖοι, נקראים גם אביוניטים Ebionites) היו חברי כת יהודית-נוצרית קדומה שפעלה בארץ ישראל ובארצות השכנות מן המאה ה-1 עד המאה ה-4 לספירה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ואביונים
אגאפיוס מהייראפוליס
מחבוב אבן קוסטנטין (בערבית: محبوب إبن قسطنطين, שם נוצרי שקיבל את הצורה הלטינית אגאפיוס בן קונסטנטין; נפטר בשנת 941/2 לספירה) היה סופר והיסטוריון ערבי נוצרי, הידוע בעיקר בזכות חיבורו הארוך "כיתאב אל-עונואן" ("ספר הכותרות" או "ההיסטוריה").
לִרְאוֹת דוד פלוסר ואגאפיוס מהייראפוליס
אגריפס השני
אגריפס השני (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; נולד בשנת 27 לספירה ומת בתחילת שנות ה-90 או בשנת 100) היה בנו של המלך אגריפס הראשון ונינו של הורדוס, כיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם על אזורים בצפון ארץ ישראל, כלקיס, הגולן, וממונה על בית המקדש.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ואגריפס השני
איסיים
חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).
לִרְאוֹת דוד פלוסר ואיסיים
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ונצרות
נצרות קדומה
סמל הדג, אחד מהסמלים העתיקים והחשובים ביותר בנצרות. "נצרות קדומה" הוא מושג המתייחס לתקופה בתולדות הנצרות בה עוצבו הקווים הבסיסיים של תנועה דתית, חברתית, אינטלקטואלית ופוליטית שהפכה לדת הנוצרית חובקת העולם.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ונצרות קדומה
נגד אפיון
על קדמוּת היהודים (ביוונית: περὶ ἀρχαιότητος Ἰουδαίων) או נגד אַפְּיון (ביוונית: Κατά Απίωνος; בלטינית: Contra Apionem) הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, אשר נכתב זמן לא רב לפני מותו.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ונגד אפיון
ספר טוביה
ויליאם אדולף בוגרו, "טוביה נפרד לשלום מאביו" (1860) סֵפֶר טוֹבִיָה (ביוונית: Τωβίθ או Τωβίτ, טובית) הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וספר טוביה
עלילת קורבן האדם
עלילת קורבן האדם הייתה עלילה שהופצה נגד היהודים בעת העתיקה ולפיה היהודים מקריבים קורבנות אדם, ובפרט בבית המקדש שלהם, ונוהגים בקניבליזם.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ועלילת קורבן האדם
עלילת דם
תיאור עלילת דם שהתרחשה כביכול ברגנסבורג בשנת 1476. האיור משנת 1627. היהודים בתמונה מקיזים את דמם של ילדים נוצרים ואוגרים אותו לקראת הפסח. עלילת דם היא האשמה שקרית אנטישמית כלפי יהודים.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ועלילת דם
עליית ישעיהו
עליית ישעיהו, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לנביא ישעיהו.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ועליית ישעיהו
פסאודו-הגסיפוס
פסאודו-הגסיפוס (Pseudo-Hegesippus) הוא כינויו המקובל של מעבּד מהמחצית השנייה של המאה ה-4 של הספר "מלחמת היהודים" (המאה ה-1 לספירה) מאת ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ופסאודו-הגסיפוס
פרנץ קפקא
פרנץ קפקא (בגרמנית: Franz Kafka, שם יהודי: אנשיל; 3 ביולי 1883 – 3 ביוני 1924) היה סופר יהודי יליד פראג שכתב בשפה הגרמנית ונחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ופרנץ קפקא
פרס רוטשילד
פרס רוטשילד הוא פרס שמעניקה יד הנדיב מאז שנת 1959 בתשעה תחומים: הנדסה, חקלאות, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי הרוח ומתמטיקה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ופרס רוטשילד
פלוסר
#הפניה דוד פלוסר.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ופלוסר
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וצדוקים
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וקדמוניות היהודים
קומראן
האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וקומראן
ריפת
רִיפַת הוא דמות מקראית, בנו של גומר ונכדו של יפת.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וריפת
שאול שקד
שאול שקד (5 במרץ 1933 – 27 באוקטובר 2021) היה פרופסור בחוג ללימודי הודו, איראן וארמניה ובחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לבלשנות לשנת 2000, ונשיא של כבוד של איגוד האקדמיות למדעים הבין-לאומי.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ושאול שקד
שלמה אבן וירגה
שלמה אבן וירגה (ה'ר"כ, 1460 - ה'שי"ד 1554) היה היסטוריון ורופא יהודי ספרדי בדור גירוש ספרד, מחבר הספר ההיסטוריוגרפי "שבט יהודה".
לִרְאוֹת דוד פלוסר ושלמה אבן וירגה
שלומית (אחות הורדוס)
שלומית או שלום (ביוונית: Σαλώμη, בלועזית: Salome, סלומה; נולדה במחצית הראשונה של המאה ה-1 לפנה"ס ונפטרה בין השנים 9–12 לספירה) הייתה אחות הורדוס, מלך יהודה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ושלומית (אחות הורדוס)
שולמית שחר
שולמית שחר (נולדה ב-18 ביוני 1928) היא פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב, וכלת פרס ישראל להיסטוריה לשנת תשס"ג.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ושולמית שחר
תחיית המתים
הציור "תחיית המתים" (1499) מאת לוקה סיניורלי תְּחִיַּת הַמֵּתִים הוא מושג הקיים בדתות ובאמונות שונות, ומבטא אמונה בכך שבעתיד יקומו בני האדם המתים לתחייה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ותחיית המתים
תהילים קמ"ה
תהילים קמ"ה הוא המזמור ה-145 בספר תהילים.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ותהילים קמ"ה
לוח השנה במגילות קומראן
לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ולוח השנה במגילות קומראן
זוכי פרס ישראל
אות פרס ישראלתמונה להחלפה פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל לתושביה או לארגונים שונים, כהוקרה על פעילותם, במגוון רחב של תחומים.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וזוכי פרס ישראל
חנה ספראי
חנה סַפְרָאי (1946 – 11 בפברואר 2008) הייתה מרצה בתחום ספרות חז"ל ופמיניסטית דתית.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וחנה ספראי
חנה ושבעת בניה
חנה ושבעת בניה, ציור משנת 1842. ברקע נראה הפסל לו סירבו להשתחוות. על פי התיאור קברם נמצא במעלה ההר. אמנם, המקום המתואר טרם נמצא (ספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" כרך ב', צפת, חנה ושבעת בניה) סיפור האישה ושבעת בניה מתאר מעשה גבורה של אם יהודייה ושבעת בניה, שמצאו את מותם על קידוש השם.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וחנה ושבעת בניה
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וחנוכה
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
לִרְאוֹת דוד פלוסר וחשמונאים
חזיונות הסיבילות
חזיונות הסיבילות (יוונית: Χρησμοι Σιβυλλιακοι; לטינית: Oracula Sibyllina) הוא שם כולל לכתבים פסאודואפיגרפיים שחוברו ביוונית, במשקל הקסמטרי, מן המאה השנייה לפני הספירה עד למאה השלישית לספירה על ידי כותבים יהודים הלניסטים, יהודים נוצרים ונוצרים קדומים.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וחזיונות הסיבילות
חיים ורדי
חיים יחיאל ורדי (רוזנפלד) (Chaim Y. Wardi, לעיתים נכתב Vardi; 19 באפריל 1901 – 9 באוקטובר 1975) היה מומחה לתולדות המחשבה הנוצרית (בעיקר המזרחית), יועץ שר הדתות לענייני העדות הנוצריות ועורך כתב העת "חדשות נוצריות מישראל" מקום המדינה (1948) ועד 1969, פרופסור לתולדות הנצרות המזרחית באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וחיים ורדי
חיים כהן (משפטן)
חיים הרמן כהן (11 במרץ 1911 – 10 באפריל 2002) היה משפטן ישראלי, שכיהן בין השאר כשר המשפטים, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה והמשנה לנשיא בית המשפט העליון.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וחיים כהן (משפטן)
בר אנש
בַּר אֱנָשׁ (בתרגום דעליטש: "בֶּן־הָאָדָם"; ביוונית: ὁ υἱὸς τοὺ ἀνθρώπου) הוא דמות המופיעה בספר דניאל, בספרים החיצוניים ובברית החדשה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ובר אנש
בשורות
ספרי הבשורות, או האוונגליונים (מיוונית εὐαγγέλιον: εὐ - טוב, αγγέλιον - מסר או בשורה) מהווים את החלק המרכזי של הברית החדשה, ספר הקודש של הנצרות ומופיעים לפני ספר מעשי השליחים.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ובשורות
בית מטוסיאן
קשתות מזרחיות במרפסת המבנה בית מטוסיאן הוא בניין בשכונת טלביה בירושלים, ברחוב אלקלעי 10.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ובית מטוסיאן
גזירות אדריאנוס
גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".
לִרְאוֹת דוד פלוסר וגזירות אדריאנוס
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וגיור
דבורה דימנט
דבורה דימַנְט (נולדה ב-6 באפריל 1939) היא פרופסור אמריטה לספרות בית שני ולמקרא באוניברסיטת חיפה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ודבורה דימנט
דידכה
שנים עשר השליחים (מוזיאון פושקין במוסקבה) הדִידָכֵה (ביוונית: Διδαχή, במשמעות: 'הוראה' המכונה גם "תורת שנים-עשר השליחים", היא מסה אנונימית השייכת לנצרות הקדומה ומתוארכת על ידי מרבית החוקרים למאה הראשונה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ודידכה
המן האגגי
הדגל הנאצי על חזהו), רמז לזיהוי הנאציזם כהמן המודרני במגילת אסתר הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי הוא הבכיר בשרי אחשוורוש מלך פרס, אשר הסית את מלכו כנגד האוכלוסייה היהודית בממלכה, במטרה לבצע בה רצח עם.
לִרְאוֹת דוד פלוסר והמן האגגי
המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי
המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי או CJCUC הוא מוסד יהודי אורתודוקסי המקיים סיורים תנ"כיים לנוצרים בישראל וכן סמינרים העוסקים בשורשיה העבריים של הנצרות ובשיתוף פעולה בין בני שתי הדתות.
לִרְאוֹת דוד פלוסר והמרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי
האמונה הבוגומילית
מקדש בוגומילי בטראווניק, בוסניה והרצגובינה האמונה הבוגומילית הייתה זרם בנצרות המזרחית ובתקופה מסוימת דת המדינה של בוסניה והרצגובינה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר והאמונה הבוגומילית
האפיפיור היהודי
אלחנן מגלה את אביו במהלך משחק שח מט, מתוך: Jewish Fairy Tales and Legends אגדת האפיפיור היהודי היא אגדת עם יהודית־אשכנזית קדומה המספרת על ילד יהודי שנחטף מביתו, גדל בקרב נוצרים, נעשה אפיפיור ולבסוף שב ליהדותו.
לִרְאוֹת דוד פלוסר והאפיפיור היהודי
הפילוג היהודי-נוצרי
אקלזיה וסינגוגה. הפילוג בין הנצרות ליהדות החל בתוך הקהילה היהודית נוצרית (הנצרנים) עוד בדור הראשון של שנים-עשר השליחים והתעצם במהלך המאות הראשונות לספירה עד ששתי הקהילות נפרדו לגמרי במאה ה-4.
לִרְאוֹת דוד פלוסר והפילוג היהודי-נוצרי
החטא הקדמון
החטא הקדמון הוא מושג יסוד בתאולוגיה של הנצרות המערבית לפיו בשל חטא עץ הדעת, נענש העולם כולו עד היום.
לִרְאוֹת דוד פלוסר והחטא הקדמון
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
לִרְאוֹת דוד פלוסר והברית החדשה
הבשורה על פי תומאס
ממוזער הבשורה על פי תומאס הוא פפירוס בשפה הקופטית שהתגלה בשנת 1945 בנגע חמאדי שבמצרים ומיוחס לתומאס הקדוש.
לִרְאוֹת דוד פלוסר והבשורה על פי תומאס
הבשורה על-פי יוחנן
הבשורה על-פי יוחנן היא הבשורה הרביעית בקנון של הברית החדשה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר והבשורה על-פי יוחנן
הבירה התלמית
הבירה התלמית (לעיתים הבריס או החקרא התלמית) היא מצודה שעמדה בירושלים בזמן שלטון מצרים התלמית על ארץ ישראל.
לִרְאוֹת דוד פלוסר והבירה התלמית
הומור בתרבות היהודית
ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום.
לִרְאוֹת דוד פלוסר והומור בתרבות היהודית
היסטוריה של ירושלים
ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).
לִרְאוֹת דוד פלוסר והיסטוריה של ירושלים
וסיליוס צפיריס
עם אפרים קציר בתל דן בניאס המועדון במושבה היוונית וסיליוס צפֵיריס (ביוונית: Βασίλειος Τζαφέρης; הוגים בערך "צְזַפֶריס" 1 באפריל 1936, סאמוס – 1 בינואר 2015, סלוניקי) היה ארכאולוג ישראלי ממוצא יווני.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ווסיליוס צפיריס
וילם פלוסר
וילם פלוסר (בצ'כית: Vilém Flusser; 12 במאי 1920 – 27 בנובמבר 1991) היה פילוסוף, סופר ועיתונאי יהודי-צ'כי.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ווילם פלוסר
כנה ורמן
כנָה וֶרמן (נולדה ב-12 במאי 1957) היא פרופסור להיסטוריה של עם ישראל, העוסקת בעיקר במתרחש בארץ ישראל בתקופת בית שני.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וכנה ורמן
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וירושלים בתקופת בית שני
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וישו
ישו (יהדות)
ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.
לִרְאוֹת דוד פלוסר וישו (יהדות)
יהדות הלניסטית
היהדות ההלניסטית הייתה חלק מיהדות התקופה ההלניסטית והאימפריה הרומית, שאנשיה שאפו לקיים ערכים ומסורות יהודיים בתוך המסגרת של החברה והתרבות ההלניסטית.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ויהדות הלניסטית
יהושע מאיר גרינץ
יהושע מאיר גרינץ (ראדום, פולין, 1911 - תל אביב, 1976 א' באייר תשל"ו), חוקר מקרא ותקופת בית שני, מראשוני המרצים באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ויהושע מאיר גרינץ
יהודה המכבי
יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ויהודה המכבי
יונתן הוופסי
שטחים שנכבשו בזמן יהונתן יונתן הַוָּפְסִי (ביוונית: Ἀπφοῦς, אַפְּפוּס; הוצא להורג בשנת 143 לפנה"ס) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ויונתן הוופסי
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ויוסף בן מתתיהו
יוסף ואסנת
יוסף ואסנת, או בשמו המלא "הווידוי והתפילה אשר לאסנת בת פוטיפרע הכהן", הוא אחד מהספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה בידי מחבר הלניסטי מאלכסנדריה בשפה היוונית בין המאה ה-1 לפנה"ס למאה ה-3 לספירה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ויוסף ואסנת
יוסיפון (ספר)
יוסיפון הוא שמו של חיבור בעברית הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני עד למרד הגדול.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ויוסיפון (ספר)
יוחנן כותב הבשורה
כתב יד מסביבות 820-830 יוחנן כותב הבשורה, או יוחנן האוונגליסט (נפטר בערך בשנת 110 לספירה), הוא, על-פי ההשערה, כותב "הבשורה על-פי יוחנן", ספר הבשורה האחרון וככל הנראה המאוחר בספרי הבשורה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ויוחנן כותב הבשורה
1980 במדע
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1980.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ו1980 במדע
1980 בישראל
1980 (ה'תש"ם - ה'תשמ"א) הייתה השנה בה חגגה ישראל 32 שנה מיום היווסדה.
לִרְאוֹת דוד פלוסר ו1980 בישראל