גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
84 יחסים: מקס ברוד, משה גיל (מחנך ומבקר), משכן האמנים (הרצליה), מלכה נשר, מוסד ביאליק, מכון גנזים, מיכאיל לרמונטוב, אקליפטוס, אריה ארוך, אשת איוב, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אליעזר שביד, אליהו בן-טובים, אב"א אחימאיר, אברהם מרדכי פיורקו, אברהם פרימן, אברהם צפרוני, אברהם שלונסקי, אידיליה, נתן אלתרמן, נווה צדק, ניסן זלדס, סמל העיר חולון, עזרא אהרון, עיתונות מפלגתית בישראל, עיתונות עברית, פאלקס שטימע, פנחס שיפמן (בן-סירה), פרס אוסישקין, פרס טשרניחובסקי, פרס ביאליק, פרץ סמולנסקין, פת קיבר, פבל ירשוב, צביה וילדשטיין, רמת השניים, ראיתיכם שוב בקוצר ידכם, רזיאל סולודר, ש. בן-ציון, שמעוני, שמואל יוסף עגנון, שמות רחובות בירושלים, שיר תיאורי, לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית, לב טולסטוי, לוח אחיאסף, זוכי פרס ישראל, חמודה איש-שלום, בנימין ברלוי, ברל כצנלסון, ..., בריכת יער, ג'ירף, גרשון שופמן, גלריית סמלי מחוז תל אביב, גיל אלדמע, דבורה בארון, דוקטור פאוסטוס, דוד שמעונוביץ, דוד שמעונוביץ', דוד שמעוני, דוד כהן (איש חינוך), ה'תשי"ד, המעורר, המרכז הספרותי העברי בוורשה, האקדמיה ללשון העברית, הפרוטה, הפועל הצעיר (עיתון), השילוח (כתב עת), התשעים ושלוש, הוצאת שטיבל, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, כתובים (כתב עת), יעקב עורב, יעקב שטיינברג, יריב אזרחי, יוסף מילט, יוסף אחרון, יוסף קלוזנר, יוסף זלצמן, יוסף חיים ברנר, יובל שמעוני, 1949 בישראל, 1954 בישראל, 1956 בישראל. להרחיב מדד (34 יותר) »
מקס ברוד
לוחית זיכרון על ביתו של מקס ברוד ברח' הירדן 16 בתל אביב מקס ברוד (ימין) עם במאי הבימה: ברוך צ'מרינסקי (מרכז) וצבי פרידלנד (שמאל), 2 באפריל 1942 שלט ארד המנציח את מקס ברוד בפראג מקס ברוד עם פאול בן-חיים ואשתו הלה מקס בְּרוֹד (נכתב גם: מכס ברוד; בגרמנית: Max Brod; 27 במאי 1884 – 20 בדצמבר 1968) היה סופר, פובליציסט ומלחין ישראלי יליד בוהמיה (חלק מצ'כיה), אז חלק מאוסטרו-הונגריה, בעל תואר דוקטור למשפטים מטעם אוניברסיטת קארל בפראג, שיצר בשפה הגרמנית.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומקס ברוד · ראה עוד »
משה גיל (מחנך ומבקר)
משה גיל (גילֶר) (כ"ה בטבת תרע"א, 25 בינואר 1911 – י' באב תשכ"ז, 16 באוגוסט 1967) היה איש חינוך ומבקר ספרות ישראלי, מפקח ומנהלם של בתי מדרש למורים עבריים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומשה גיל (מחנך ומבקר) · ראה עוד »
משכן האמנים (הרצליה)
משכן האמנים, הנקרא גם "בית הסופר", הוא מתחם לאמנות ותרבות בהרצליה, הכולל גלריה, תוכנית אירוח וחללי עבודה לאמנים מתחומים שונים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומשכן האמנים (הרצליה) · ראה עוד »
מלכה נשר
מלכה נשר (שם העט שלה בהונגרית: Kecskeméti Mária ט"ו בניסן תרס"ז - ב' באייר תשי"ט 30 במרץ 1907 – 10 במאי 1959) הייתה משוררת יהודיה ידועה בהונגריה, שיריה נכתבו בהונגרית ובעברית.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומלכה נשר · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מכון גנזים
מכון "גְּנָזִים" (או ארכיון גנזים) ע"ש אשר ברש הוא המוסד המרכזי בישראל לשימור יצירתם של הסופרים העבריים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומכון גנזים · ראה עוד »
מיכאיל לרמונטוב
מיכאיל יורייביץ' לֶרְמוֹנְטוֹב (ברוסית: Михаил Юрьевич Лермонтов; 3 באוקטובר 1814 (כך על פי הלוח היוליאני, שנהג בתקופתו; על פי הלוח הגרגוריאני: 15 באוקטובר) – 15 ביולי (על פי הלוח הגרגוריאני: 27 ביולי) 1841) היה סופר ומשורר רומנטי רוסי, מכונה לעיתים "משורר הקווקז".
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ומיכאיל לרמונטוב · ראה עוד »
אקליפטוס
עץ אקליפטוס אֵיקָלִיפְּטוּס (שם מדעי: Eucalyptus) הוא סוג מגוון של עצים (לעיתים רחוקות שיחים) ירוקי־עד ממשפחת ההדסיים (Myrtaceae).
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואקליפטוס · ראה עוד »
אריה ארוך
אריה ארוך (ניסלביץ) (1908, חרקוב, רוסיה – 15 באוקטובר 1974, ירושלים) היה צייר ודיפלומט ישראלי יליד חרקוב שבאימפריה הרוסית (כיום בשטחה של אוקראינה).
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואריה ארוך · ראה עוד »
אשת איוב
ווז' אשת איוב היא דמות מקראית, אשר אינה מזוהה בשמה אלא בשם בעלה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואשת איוב · ראה עוד »
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 6 בספטמבר 1945, כ"ח באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' · ראה עוד »
אליעזר שביד
אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואליעזר שביד · ראה עוד »
אליהו בן-טובים
ד"ר אליהו בן-טובים אליהו בן-טובים (14 בדצמבר 1914 – 26 באוגוסט 1991) היה רופא כירורג, שפעל בבתי החולים בתל אביב לפני קום המדינה ולאחריה, שירת בחיל הרפואה, יצא בשליחות המדינה לבורמה, וניהל במשך שנים רבות את המחלקה הכירורגית בבית החולים זיו בצפת.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואליהו בן-טובים · ראה עוד »
אב"א אחימאיר
אַבָּ"א אֲחִימֵאִיר (אַבָּא שָׁאוּל גֶיְסִינוֹבִיץ'; ז' בחשוון תרנ"ח, 2 בנובמבר 1897 – ה' בסיוון תשכ"ב, 6 ביוני 1962) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, תנועת הנוער בית"ר וברית הציונים הרוויזיוניסטים, עיתונאי, פובליציסט, היסטוריוסוף ד"ר לפילוסופיה וסופר ישראלי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואב"א אחימאיר · ראה עוד »
אברהם מרדכי פיורקו
אברהם מרדכי פְּיוּרקוֹ (בכתיב שנהג בזמנו: פיורקָא; ברוסית: Пюрко באנגלית: Abraham Mordechai Piurko; 1853, לומז'ה, פולין הקונגרסאית – 1933, גראייבו, הרפובליקה הפולנית השנייה) היה סופר עברי, סופר ילדים, עורך, בעל בית דפוס ומו"ל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואברהם מרדכי פיורקו · ראה עוד »
אברהם פרימן
אברהם פרימן (פריימן; 1890 – דצמבר 1953), סופר עברי, חתן פרס ביאליק לשנת תרצ"ה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואברהם פרימן · ראה עוד »
אברהם צפרוני
תצלום דיוקנו של אברהם צפרוני. בתחתית הכרטיס, חתם צפרוני את שמו: "ד"ר א. ציפרינוביץ. ורשה, התרע"א". תצלום זה נשלח על ידי צפרוני למערכת כתב העת "השלח" לשם פרסום בגיליון היובל, 1912. ישראל אהרוני, '''אברהם צפרוני''', שמואל איזנשטדט, שמחה אסף, שמחה בן-ציון, חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון, יעקב פיכמן, דוד שמעוני, אריה סמיאטיצקי. יושבים (משמאל לימין): אברהם אברונין, מרדכי אזרחי, אליעזר מאיר ליפשיץ, דוד ילין, יצחק ליב גולדברג, אהרן מאיר מזי"א, יהודה גור, יוסף בר"נ מיוחס. צילום: אברהם סוסקין. ד"ר אברהם צפרוני אברהם צפרוני (ציפרונוביץ, ציפרינוביץ, ציפרונוביטש) (כ' בכסלו תרמ"ג 1 בדצמבר 1882 – י"א באלול תרצ"ג 2 בספטמבר 1933) היה פילולוג, חוקר יהדות וספרות עתיקה, מתרגם, איש חינוך והעורך הראשון של כתב העת "לשוננו" לחקר הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואברהם צפרוני · ראה עוד »
אברהם שלונסקי
אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואברהם שלונסקי · ראה עוד »
אידיליה
ילדי הרועים ביער עם פרות וכבשים. ציור מאת פרידריך הולץ. אידיליה היא סוגה ספרותית לתיאור חיי כפר שלווים, חיים שאין בהם מפנים דרמטיים, חיים הצמודים אל ההווה, ואל מרכיביו המצומצמים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ואידיליה · ראה עוד »
נתן אלתרמן
נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ב' ה'תש"ל) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי, פובליציסט, מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ונתן אלתרמן · ראה עוד »
נווה צדק
שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ונווה צדק · ראה עוד »
ניסן זלדס
ניסן זֶלדֶס (9 בספטמבר 1926 – 16 באפריל 2014) היה פיזיקאי ישראלי ופרופסור במכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, תלמידו המובהק של יואל רקח.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וניסן זלדס · ראה עוד »
סמל העיר חולון
סמל העיר חולון, סמלה הרשמי של העיר והעירייה, אומץ ב-1946.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וסמל העיר חולון · ראה עוד »
עזרא אהרון
עזרא אהרון (בערבית: عزرا أهارون; נולד בשם: עזורי שעשוע, בערבית: عزوري شعشوع; שם במה: עזורי אפנדי, בערבית: عزوري أفندي; י"ז באדר תרס"ג, מרץ 1903 – 1995) היה מלחין, נגן עוד וזמר ישראלי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ועזרא אהרון · ראה עוד »
עיתונות מפלגתית בישראל
עיתונים בישראל 1949 העיתונות המפלגתית הייתה האשכול המרכזי של העיתונות הכתובה בישראל בתקופת היישוב ועם קום המדינה, לצד העיתונות העצמאית שהיקפה וחשיבותה הייתה נמוכה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ועיתונות מפלגתית בישראל · ראה עוד »
עיתונות עברית
דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ועיתונות עברית · ראה עוד »
פאלקס שטימע
לוגו כתב העת מסיבה לציון 40 שנה לקיום העיתון היידי פאלקס שטימע (קול העם) בפולין. פֿאָלקס שטימע (עברית: קול העם; פולנית: Głos Ludu) היה עיתון יהודי שיצא לאור בפולין בשפת היידיש במעל ל- 5,000 עותקים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ופאלקס שטימע · ראה עוד »
פנחס שיפמן (בן-סירה)
פנחס שיפמן(התמונה משנת 1900 לערך) פנחס שיפְמן (בן-סירה) (נכתב גם שיפמאן; י"ד בתשרי (ערב סוכות) תרל"ד, 1873 – 5 במאי 1945) היה מחנך עברי והוגה דעות ציוני ברוסיה ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ופנחס שיפמן (בן-סירה) · ראה עוד »
פרס אוסישקין
פרס אוסישקין הוא פרס ספרותי שניתן בעבר על ידי הקרן הקיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ופרס אוסישקין · ראה עוד »
פרס טשרניחובסקי
פרס טשרניחובסקי לתרגום מופת הוא פרס המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ופרס טשרניחובסקי · ראה עוד »
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ופרס ביאליק · ראה עוד »
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »
פת קיבר
פת־קיבָּר הוא לחם גס שלא הוצאו ממנו הסובין או שרובו סובין.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ופת קיבר · ראה עוד »
פבל ירשוב
פבל ירשוב בטקס מסירת כתב האמנה ביום 17 באוגוסט 1948 הציר ירשוב ביחד עם ציר ארצות הברית ג'יימס מקדונלד ונשיא מדינת ישראל חיים ויצמן המקבל את פני הסגל הדיפלומטי, בקבלת פנים בשנת 1950 פבל איבנוביץ' ירשוב (ברוסית: Павел Иванович Ершов) (1914–1981), דיפלומט סובייטי בכיר.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ופבל ירשוב · ראה עוד »
צביה וילדשטיין
צביה וילדשטיין (26 ביולי 1906 סרנה, האימפריה הרוסית – 28 בינואר 2001, גבעתיים, ישראל) הייתה אשת חינוך, אסירת ציון ופעילת ציבור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וצביה וילדשטיין · ראה עוד »
רמת השניים
יואש זולר (ימין) ויצחק קליצ'בסקי קברם המשותף של יואש זולר ויצחק קליצ'בסקי בבית הקברות של אגודת השומרים בקריית טבעון שני הברושים ברמת השניים שלט זיכרון ליואש ויצחק ברמת השניים. ברקע - שני הברושים רמת השניים או עמק השניים הוא חלק מנחל השופט שברמות מנשה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ורמת השניים · ראה עוד »
ראיתיכם שוב בקוצר ידכם
רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם הוא שיר מחאה של חיים נחמן ביאליק, שפורסם לראשונה בכתב העת "מאזנים" ב-22 באוקטובר 1931.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וראיתיכם שוב בקוצר ידכם · ראה עוד »
רזיאל סולודר
רזיאל (רזי) סולודר (31 במרץ 1916 - 25 באוגוסט 1996) היה מלחין, מעבד ומנצח ישראלי, ממקימי קיבוץ גשר.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ורזיאל סולודר · ראה עוד »
ש. בן-ציון
לוחית זיכרון על ביתו של שמחה בן-ציון ברחוב בוסתנאי 10 בנווה צדק ש.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וש. בן-ציון · ראה עוד »
שמעוני
קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם שמעון.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ושמעוני · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שמות רחובות בירושלים
שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ושמות רחובות בירושלים · ראה עוד »
שיר תיאורי
בסוגה של שיר תיאורי נכללות יצירות שירה העוסקות בתיאורים מקיפים ומפורטים של דברים ממשיים, כגון מראות טבע, נופים מקומיים או כלליים, בריות או מבנים או עצמים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ושיר תיאורי · ראה עוד »
לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
לקסיקון הֶקְשֵׁרִים לספרות ישראלית - הוא המהדורה החדשה והדיגיטלית של לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים - המהדורה המודפסת, שראתה אור בשנת 2014.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ולקסיקון הקשרים לספרות ישראלית · ראה עוד »
לב טולסטוי
טולסטוי ורעייתו, שישה שבועות לפני מותו. לב ניקולייביץ' טולסטוי (ברוסית: Лев Никола́евич Толсто́й,; 9 בספטמבר 1828 – 20 בנובמבר 1910) היה סופר והוגה רוסי, שנודע בזכות שורה של יצירות מופת, שהמוכרות בהן הן "מלחמה ושלום" מ-1869 ו"אנה קארנינה" מ-1877, המהוות את שיאו של הרומן הריאליסטי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ולב טולסטוי · ראה עוד »
לוח אחיאסף
"אל הקוראים", לוח אחיאסף 1, תרנ"ד, עמ' VI. שער פנימי, תרנ"ד לוח אֲחיאסף היה אלמנך (חיבור היוצא לאור פעם בשנה) בעברית שראה אור בהוצאת אחיאסף בשנים 1893 עד 1904 בוורשה (ופעם נוספת ב-1923).
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ולוח אחיאסף · ראה עוד »
זוכי פרס ישראל
אות פרס ישראלתמונה להחלפה פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל לתושביה או לארגונים שונים, כהוקרה על פעילותם, במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וזוכי פרס ישראל · ראה עוד »
חמודה איש-שלום
חמודה איש-שלום (לאחר נישואיה "מר חיים" 1921–2010) הייתה מנהיגת ארגון האחים והאחיות, פעילה למען זכויות העובד בהסתדרות העובדים, חברת הנהלת ארגון האחיות הבינלאומי (ICN), יו"ר וועדת הביקורת המרכזית של ההסתדרות, חברה בוועדת מבקר ההסתדרות, ובעלת אות 'יקירת ההסתדרות'.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וחמודה איש-שלום · ראה עוד »
בנימין ברלוי
מימין: בנימין ברלוי ובנו מרדכי, ראשית שנות ה-50 בנימין צבי בַּרלֵוִי (28 בדצמבר 1894, ורשה – 6 בדצמבר 1964, תל אביב) היה מו"ל ישראלי, שהתמחה בהוצאת משחקים עממיים וחינוכיים וספרי ילדים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ובנימין ברלוי · ראה עוד »
ברל כצנלסון
בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וברל כצנלסון · ראה עוד »
בריכת יער
בריכת יער המוכרת גם בשם הישן בריכת עטא (מערבית: בירכּת עטא או באנגלית: Birket Ata), היא שלולית חורף, המתמלאת מים בעונת החורף.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ובריכת יער · ראה עוד »
ג'ירף
ג'ירף או בשמו העממי ג'ירפה (שם מדעי: Giraffa) הוא סוג פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים, הכולל ארבעה מינים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וג'ירף · ראה עוד »
גרשון שופמן
דניאל פרסקי וגרשון שופמן (משמאל), גראץ, אוגוסט 1930 הסופר גרשון שופמן ורעייתו רות (אנני) גרשון שוֹפְמן (בגרמנית: Schoffmann; נכתב לעיתים גרשֹם שופמן, 28 בפברואר 1880, ט"ז באדר תר"מ– 12 ביוני 1972) היה סופר עברי בן דור התחייה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וגרשון שופמן · ראה עוד »
גלריית סמלי מחוז תל אביב
רשימה זו כוללת את הסמלים שבהם נעשה שימוש במחוז תל אביב של מדינת ישראל לפי סוג הרשות המוניציפלית ולפי סדר הא'-ב'.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וגלריית סמלי מחוז תל אביב · ראה עוד »
גיל אלדמע
גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וגיל אלדמע · ראה עוד »
דבורה בארון
דבורה בארון-אהרונוביץ (י"ח בכסלו תרמ"ח, 4 בדצמבר 1887 – י"ג באלול תשט"ז, 20 באוגוסט 1956) הייתה סופרת, עורכת ומתרגמת עברייה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ודבורה בארון · ראה עוד »
דוקטור פאוסטוס
דוקטור פאוסטוס "חיי המלחין הגרמני אדריאן לוורקין מפי ידידו" (במקור בגרמנית: Doktor Faustus Das Leben des deutschen Tonsetzers Adrian Leverkühn, erzählt von einem Freunde) הוא רומן מאת הסופר הגרמני חתן פרס נובל לספרות תומאס מאן.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ודוקטור פאוסטוס · ראה עוד »
דוד שמעונוביץ
#הפניה דוד שמעוני.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ודוד שמעונוביץ · ראה עוד »
דוד שמעונוביץ'
#הפניה דוד שמעוני.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ודוד שמעונוביץ' · ראה עוד »
דוד שמעוני
דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ודוד שמעוני · ראה עוד »
דוד כהן (איש חינוך)
דוד (לייב) כהן (בין א' ל-י' בתשרי תרנ"ה, בין 1 ל-10 באוקטובר 1894, סלובודקה, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) – כ"ב באב תשל"ו, 18 באוגוסט 1976, אלונים) היה פעיל ציוני, מאבות הנוער העובד.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ודוד כהן (איש חינוך) · ראה עוד »
ה'תשי"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וה'תשי"ד · ראה עוד »
המעורר
המעורר היה כתב עת ספרותי שייסדו וערכו יוסף חיים ברנר ור' בנימין בלונדון, בין השנים 1906–1907.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והמעורר · ראה עוד »
המרכז הספרותי העברי בוורשה
המרכז הספרותי העברי ב שימש כמרכז ספרותי של יהדות פולין וכסניף ספרותי חשוב של יהדות אוקראינה וליטא.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והמרכז הספרותי העברי בוורשה · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
הפרוטה
"הפרוטה" הוא סיפור קצר לילדים מאת ש"י עגנון, המספר בשבח שמירת שבת.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והפרוטה · ראה עוד »
הפועל הצעיר (עיתון)
עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »
השילוח (כתב עת)
הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »
התשעים ושלוש
התשעים ושלוש או צ"ג בנות הוא סיפור על תשעים ושלוש נערות חרדיות מ"בית יעקב" שהתאבדו כדי שלא להיאנס על ידי חיילים גרמנים בזמן השואה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והתשעים ושלוש · ראה עוד »
הוצאת שטיבל
סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והוצאת שטיבל · ראה עוד »
היישוב היהודי ביפו בעת החדשה
חותמת הקהילה היהודית בית הכנסת היפואי לעולי לוב הרב יהודה מרגוזה יליד סרייבו עלה לארץ ב-1801 ולימים שימש כרבה הראשון של קהילת יהודי יפו המתחדשת. בית הקברות היהודי הראשון ביפו מראה יפו לבאים מן הים בצילום משנת 1865. חיים אמזלג סוחר וקונסול בריטניה, מראשי הקהל ביפו, משפחתו יוצאת מרוקו, עלתה לא"י ב-1834 מגיברלטר. בית אהרן שלוש בנווה צדק, בשלהי המאה ה-19. בפתחו יושב אהרן שלוש ומאחוריו שלושת בניו י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל מצבת אחים בבית הקברות טרומפלדור לקורבנות פרעות תרפ"א ביפו ובסביבותיה. מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאותלוחית זיכרון על קיר בית הסראייה (יפו) ההתיישבות היהודית ביפו בעת החדשה המאוחרת, החלה באמצע המאה ה-18 ושוב מראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני והיישוב היהודי ביפו בעת החדשה · ראה עוד »
כתובים (כתב עת)
כתובים - שבועון לשאלות התרבות הספרות והאמנות, היה כתב עת ספרותי עברי, שיצא לאור בתל אביב במשך כשבע שנים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני וכתובים (כתב עת) · ראה עוד »
יעקב עורב
יעקב עורבתמונה להחלפה יעקב (בודה) עורב (27 במרץ 1921 – 24 בספטמבר 1995) היה אגרונום ישראלי שהתמחה בניצול שיטפונות והשבחת מרעה, בייחוד באזורים צחיחים.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויעקב עורב · ראה עוד »
יעקב שטיינברג
יעקב שטיינברג (1887 – 22 ביוני 1947) היה משורר, סופר, ומחזאי עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויעקב שטיינברג · ראה עוד »
יריב אזרחי
יריב אזרחי (תרס"ד; 1904 - כ"ח באדר תשס"ב; 12 במרץ 2002) היה כנר, מוזיקאי, מבקר מוזיקה, מלחין ומורה למוזיקה, מנהל קונסרבטוריון רון שולמית.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויריב אזרחי · ראה עוד »
יוסף מילט
יוסף מִילֶט (Milet; 15 באפריל 1889 – 13 בנובמבר 1947, ל' בחשוון ה'תש"ח) היה מוזיקאי, מורה, מלחין ומנצח מקהלות יהודי יליד גליציה שפעל בארץ ישראל ובאוסטריה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויוסף מילט · ראה עוד »
יוסף אחרון
יוסף אַחְרוֹן (Joseph Achron; 13 במאי 1886, לזדיי, ליטא (רוסיה) – 29 באפריל 1943, הוליווד, ארצות הברית) היה מלחין וכנר יהודי, חבר האגודה לשימור המוזיקה היהודית העממית שהוקמה על ידי יואל אנגל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויוסף אחרון · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף זלצמן
אליעזר סלוצקין אנשי העלייה השנייה, ערב עלייתם לארץ ישראל יוסף זלצמן (1 ביוני 1890 – 24 בנובמבר 1913; כ"ד בחשוון ה'תרע"ד) היה מחלוצי העלייה השנייה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויוסף זלצמן · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
יובל שמעוני
יובל שמעוני (נולד ב-21 באוגוסט 1955) הוא סופר, עורך ומרצה בחוג לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ויובל שמעוני · ראה עוד »
1949 בישראל
שנת 1949 בישראל הייתה מאופיינת בסיום מלחמת העצמאות ותחילת ביסוס המשטר העצמאי במדינה.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1949 בישראל · ראה עוד »
1954 בישראל
1954 הייתה השנה השישית לעצמאותה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1954 בישראל · ראה עוד »
1956 בישראל
שנת 1956 הייתה השנה השמינית לעצמאותה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד שמעוני ו1956 בישראל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_שמעוני
