גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
156 יחסים: מאיר פייבל גץ, מאיר שיף, מנחם מנדל דוליצקי, מסעות בנימין השלישי, מסכת מועד קטן, מסכת סוטה, מסכת פסחים, מסכת חגיגה, מעבר יבוק (ספר), מקראות גדולות, מקדש חוניו, מרדכי מלצר, מרדכי פלונגיאן, מרדכי זאב איטינגא, משה מזרחי (מקובל), משה אליעזר בילינסון, משה ר' מנדלש, משה רוזנסון, משה ריבלין, משה הרועה והגדי, משולם זלמן אשכנזי, מתתיהו שטראשון, מלאכת בורר, מלחמת היהודים, מבנה בית המקדש, מגדל סטרטון, מגילת אנטיוכוס, מגילת תענית, מדרש משלי, מדריך לתלמוד, מהדורה מוערת, מינות (יהדות), אפרים יצחק מפרמיסלה, אלעזר בן חרסום, אלכסנדר זיסקינד מימון, אלכסנדר הרכבי, אליהו קלצקין, אבא גוריון איש צידן, אברהם מאפו, אברהם מרדכי פיורקו, אברהם משכיל לאיתן, אברהם אבלי פאסוועלער, אברהם אבלי קרניץ, אברהם שמעון טרויב, אוטואמנציפציה!, איגרות צפון, איכה רבה, אייזיק מאיר דיק, נפתלי משכיל לאיתן, נתיבות השלום, ..., ספר התניא, ספר הזוהר, ספרי הגר"א, סלומון הרמן מוזנטל, סליחות, סידור אדמו"ר הזקן, עקיבא איגר, עין יעקב (ספר), פמיניזם, פנחס רוזובסקי, פרץ סמולנסקין, פרשנות המשנה, פולמוס מכניסי רחמים, פירוש רש"י לתלמוד, פירוש רש"י לתורה, צמח צדק (ספר), צדוק ליינמן, צורת הדף, קלמן שולמן, קבר דוד המלך, קונטרס מגנצא, קיסריה, ראם (פירושונים), ראובן אשר ברודס, רש"ר הירש, רבנו גרשום, רום (פירושונים), רות רבה, רוזני וילנה, ש"ס וילנא, שמעון בן שטח, שמואל אביגדור תוספאה, שמואל שרגא פייגנזון, שמואל שטראשון, שמואל ליב ציטרון, שמואל יעקב יצקאן, שמואל יפה אשכנזי, שמואל יוסף פין, שערי תשובה (אורח חיים), שלמה איגר, שלמה סיריליו, שלמה הכהן (רב), שבתי זוסמן, שיבולי הלקט, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, לאון מנדלשטם, לשון חז"ל, טור מלכא, חנניה בן אחי רבי יהושע, חברת המניות ראם, חורב (ספר), חיי אדם, חיים צבי לרנר, חיים קניבסקי, בן-ציון אלפס, בן-ציון אייזנשטט, בנימין ברגר, ברוך מרדכי ליבשיץ, ברייתא דל"ב מידות, בבא בתרא, דניאל טירני, דפוס מ"ץ, דפוס סלאוויטא, דפוס רוזנקרנץ, דפוס חברת המניות ראם, דפוס האלטר, דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם, דפוס וילנא, דפוסי התלמוד הבבלי, דרוגולין (גופן), דב בריש אשכנזי, דוד מנובהרדוק, דוד לוריא, ה'תקצ"ד, ה'תר"ם, ה'תרמ"ו, האחים ראם, הפסגה (כתב עת), הלל נח מגיד שטיינשניידר, הלל דוד הכהן טריווש, הדף היומי, הוצאת ראם, הוצאת האלמנה והאחים ראם, ויתן לך, כוכבים במסורות העולם העתיק, י"ח באייר, י"ג בניסן, יעקב ברוכין, יצחק מינקובסקי, יצחק אייזיק בן יעקב, יצחק בר לווינזון, יצחק דאנציג, יצחק יהודה טרונק, ישעיה פיק ברלין, ישראל מסלנט, יחזקאל לנדא מווילנא, יחיאל היילפרין (רב), יהדות מינסק, יהדות וילנה, יהונתן אייבשיץ, יהושע שטיינברג, יהודה אופאטוב, יהודה ליב ברגר, יהודיה (רמת הגולן), יוסף בן מתתיהו. להרחיב מדד (106 יותר) »
מאיר פייבל גץ
מאיר פַייבֶל גֶץ (בצורה הרוסית: מאיר בֶּנצילוביץ' גץ; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: געטץ; בכתב לטיני: Goetz (נכתב גם Getz, Gettz, Gotz); בליטאית: Gec; 1853, ה'תרי"ג – 1 בינואר 1932, כ"ב בטבת ה'תרצ"ב) היה מחנך, פקיד ממשלתי, פובליציסט וסופר עברי ליטאי, עסקן ושתדלן יהודי באימפריה הרוסית ובסוף ימיו בריגה בירת לטביה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומאיר פייבל גץ · ראה עוד »
מאיר שיף
הרב מאיר בן יעקב הכהן שיף (נודע בכינוי מהר"ם שיף; ה'שס"ה, 1605 – כ"א באדר ה'ת"א, 2 במרץ 1641) היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומאיר שיף · ראה עוד »
מנחם מנדל דוליצקי
מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתם של פרץ סמולנסקין ואחרים מנחם מֶנדל דוֹליצקי (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: מנחם מענדל דאָליצקי; ברוסית: Долицкий; באנגלית: Dolitzky; 1856, ביאליסטוק – 22 בפברואר 1931, לוס אנג'לס) היה משורר וסופר עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומנחם מנדל דוליצקי · ראה עוד »
מסעות בנימין השלישי
"מסעות בנימין השלישי" היא סאטירה עברית מאת הסופר מנדלי מוכר ספרים.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומסעות בנימין השלישי · ראה עוד »
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומסכת מועד קטן · ראה עוד »
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומסכת סוטה · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומסכת פסחים · ראה עוד »
מסכת חגיגה
עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומסכת חגיגה · ראה עוד »
מעבר יבוק (ספר)
מַעֲבַר יַבֹּק הוא ספר שחיבר אהרן ברכיה מודינא והודפס לראשונה במנטובה בשנת 1626.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומעבר יבוק (ספר) · ראה עוד »
מקראות גדולות
שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומקראות גדולות · ראה עוד »
מקדש חוניו
שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) בית חוניו (נקרא גם מקדש חוניו) היה מקדש יהודי שהקים במצרים כהן ושמו חוניו (Ὀνίας) מבית צדוק בתקופה הסמוכה למרד החשמונאים - לפניו, במהלכו או מעט לאחריו.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומקדש חוניו · ראה עוד »
מרדכי מלצר
הרב מרדכי קלצקי, הנודע בכינויו הרב מרדכי מלצר (ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ז בסיוון ה'תרמ"ג, 2 ביולי 1883), היה ראש ישיבה ורב ליטאי.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומרדכי מלצר · ראה עוד »
מרדכי פלונגיאן
מרדכי פְּלוּנְגיאן (ה'תקע"ד, 1814 – כ"ז בחשוון ה'תרמ"ד, 27 בנובמבר 1883) היה למדן, בלשן וסופר, מראשי משכילי וילנה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומרדכי פלונגיאן · ראה עוד »
מרדכי זאב איטינגא
הרב מרדכי זאב (סג"ל) איטינגא (נקרא: אטינגר; ה'תקס"ד, 1804 – ב' בתמוז ה'תרכ"ג, 19 ביוני 1863) היה למדן גליציאני, מחבר ספרים פורה ו"נשיא ארץ ישראל" של כולל עסטרייך-גאליציא.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומרדכי זאב איטינגא · ראה עוד »
משה מזרחי (מקובל)
רבי משה מזרחי הסופר (רמ"מ) היה מרבני ומקובלי דמשק, סופר ועורך.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומשה מזרחי (מקובל) · ראה עוד »
משה אליעזר בילינסון
משה אליעזר בֶּילינסון (בכתיב ארכאי: בעלינסאָן; ברוסית: Бейленсон; מכונה גם בראשי התיבות: מאב"ן; 1835 – ו' באדר תרס"ח, 8 בפברואר 1908) היה עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומשה אליעזר בילינסון · ראה עוד »
משה ר' מנדלש
רבי משה בן ישעיה מנחם, הידוע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומשה ר' מנדלש · ראה עוד »
משה רוזנסון
משה רוֹזֶנסון (בכתיב שנהג בזמנו: ראָזענסאָהן או ראָזענסאָן; ברוסית (כתיב ארכאי): М. І. Розенсонъ; 1820, וילנה – 26 בנובמבר (יוליאני: 14 בנובמבר) 1896, שם) היה יהודי וילנאי עשיר, שהגה רעיון לייסד דת סינתטית "אוניברסלית" שתשלב את הטוב שבעקרונות היהדות, הנצרות והאסלאם, או לפחות לתקן את היהדות.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומשה רוזנסון · ראה עוד »
משה ריבלין
הרב משה ריבלין (מכונה משה מגיד ריבלין; אלול ה'תק"ם, קיץ 1780 - כ"ח באלול ה'תר"ו, 19 בספטמבר 1846) היה מגיד מישרים ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים בשנים תר"א - תר"ו (1841–1846).
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומשה ריבלין · ראה עוד »
משה הרועה והגדי
Alexandre Bida: משה, רועה צאן משה הרועה והגדי הוא מדרש על המילים הפותחות את פרק ג' בספר שמות: "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה".
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומשה הרועה והגדי · ראה עוד »
משולם זלמן אשכנזי
רבי משולם זלמן אשכנזי (י"ז באייר ה'תקל"ב, 1772 - ל' בניסן ה'תר"ג, 1843) היה מחשובי הפוסקים בפולין, רבן של קז'ימייז דולני, נשלסק ולובלין.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומשולם זלמן אשכנזי · ראה עוד »
מתתיהו שטראשון
הרב מתתיהו שְׂטרָאשוּן (רמ"ש; 1 באוקטובר 1817, כ"ב בתשרי ה'תקע"ח, וילנה – 13 בדצמבר 1885, ו' בטבת ה'תרמ"ו, שם) היה רב ליטאי חשוב, אספן ספרים ומייסד "ספריית שטראשון" הידועה בעיר וילנה שבליטא.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומתתיהו שטראשון · ראה עוד »
מלאכת בורר
מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומלאכת בורר · ראה עוד »
מלחמת היהודים
מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומלחמת היהודים · ראה עוד »
מבנה בית המקדש
חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומבנה בית המקדש · ראה עוד »
מגדל סטרטון
עמ.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומגדל סטרטון · ראה עוד »
מגילת אנטיוכוס
מגילת אנטיוכוס או אנטיוכס (נקראת גם מגילת בני חשמונאי, מגילת חנוכה ומגילה יוונית) היא מדרש אגדה קצר המתאר את נס החנוכה ואת מרד החשמונאים.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומגילת אנטיוכוס · ראה עוד »
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומגילת תענית · ראה עוד »
מדרש משלי
ממוזער מדרש משלי הוא מדרש על ספר משלי המבוסס על דבריהם של חכמי המשנה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומדרש משלי · ראה עוד »
מדריך לתלמוד
מדריך לתלמוד, מושגי יסוד והגדרות הוא לקסיקון של התלמוד מאת הרב עדין אבן ישראל.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומדריך לתלמוד · ראה עוד »
מהדורה מוערת
מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומהדורה מוערת · ראה עוד »
מינות (יהדות)
ביהדות, "מינות" (מהמילה "מין" במובן "סוג") הוא כינוי שניתן בספרות הרבנית למתנגדים לעקרונותיה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ומינות (יהדות) · ראה עוד »
אפרים יצחק מפרמיסלה
פירוש משנה אחרונה על ששה סדרי משנה רבי אפרים יצחק מפרמיסלה (ה'תקכ"ב, 1761 - כ"ז בתשרי ה'תר"ג, 1 באוקטובר 1842) היה רב ודיין במאה ה-19, מפרשני המשנה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואפרים יצחק מפרמיסלה · ראה עוד »
אלעזר בן חרסום
רבי אלעזר בן חרסום היה כהן גדול בתקופת בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואלעזר בן חרסום · ראה עוד »
אלכסנדר זיסקינד מימון
שער ספרו של מימון, 1894 אלכסנדר זיסקינד מימון (1809 – 12 ביולי 1887) היה סופר ופרשן תלמוד ומשנה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואלכסנדר זיסקינד מימון · ראה עוד »
אלכסנדר הרכבי
אלכסנדר הַרכָּבִי (ביידיש: אַלעקסאַנדר האַרקאַווי, ברוסית: Александр Гаркави; 5 במאי 1863, נבהרדק, האימפריה הרוסית (בלארוס) – 1939, ניו יורק) היה מילונאי ופילולוג יידיש יהודי אמריקאי.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואלכסנדר הרכבי · ראה עוד »
אליהו קלצקין
רבי אליהו קלצקין (קלאצקין; ברוסית: Елья Кляцкин; כ"ב באב תרי"ב, 8 באוגוסט 1852, אושפול, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – י"ז באייר תרצ"ב, 22 במאי 1932, ירושלים) היה רב ופוסק הלכה, רבה של לובלין ושל קהילות נוספות.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואליהו קלצקין · ראה עוד »
אבא גוריון איש צידן
אבא גוריון איש צידן היה תנא בדור הרביעי או החמישי, בסביבות לספירה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואבא גוריון איש צידן · ראה עוד »
אברהם מאפו
אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואברהם מאפו · ראה עוד »
אברהם מרדכי פיורקו
אברהם מרדכי פְּיוּרקוֹ (בכתיב שנהג בזמנו: פיורקָא; ברוסית: Пюрко באנגלית: Abraham Mordechai Piurko; 1853, לומז'ה, פולין הקונגרסאית – 1933, גראייבו, הרפובליקה הפולנית השנייה) היה סופר עברי, סופר ילדים, עורך, בעל בית דפוס ומו"ל.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואברהם מרדכי פיורקו · ראה עוד »
אברהם משכיל לאיתן
הרב אברהם מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן"; ברוסית: Маскилейсон; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison; תקמ"ח, 1788 – י"ח בתמוז תר"ח, 1848) היה תלמיד חכם ורב ברוסיה הלבנה, מחבר הספר "משכיל לאיתן" ואבי השושלת בשם זה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואברהם משכיל לאיתן · ראה עוד »
אברהם אבלי פאסוועלער
רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואברהם אבלי פאסוועלער · ראה עוד »
אברהם אבלי קרניץ
רבי אברהם אבלי ב"ר בנציון קְרֶנִיץ (ה'תקפ"ט, 1829 - כ"א בכסלו ה'תרמ"ט, 25 בנובמבר 1888) היה רב ליטאי.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואברהם אבלי קרניץ · ראה עוד »
אברהם שמעון טרויב
רבי אברהם שמעון טרויבתמונה להחלפה רבי אברהם שמעון טרויב (ראש"ט; ~ה'תקע"ג 1813 - כ"ח בטבת ה'תרל"ו, 25 בינואר 1876) היה רב ליטאי, רבה של קיידאן, מחבר "באר אברהם" ומהדיר ספר "הלכות גדולות".
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואברהם שמעון טרויב · ראה עוד »
אוטואמנציפציה!
אוטואמנציפציה! (בסימן קריאה; הלחם של המילה היוונית "אוטו", שפירושה 'עצמי', ושל המילה הלטינית "אמנציפציה", שפירושהּ 'שחרור'; יחד: שחרור עצמי) הוא חיבור מאת ד"ר יהודה לייב פינסקר, לימים מראשי תנועת חובבי ציון, שפורסם בראשית שנת תרמ"ג (1882).
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואוטואמנציפציה! · ראה עוד »
איגרות צפון
איגרות צפון (בגרמנית: Neunzehn Briefe über Judenthum, בתרגום מילולי: תשעה עשר מכתבים על היהדות) הוא ספר הגות יהודית של הרש"ר הירש שיצא לאור בשנת ה'תקצ"ו (1836) באלטונה (כיום בגרמניה).
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואיגרות צפון · ראה עוד »
איכה רבה
מדרש איכה רבה (מכונה גם איכה רבתי, ובספרות הראשונים גם מדרש איכה או מדרש קינות), הוא חיבור דרשני המציג פירושים ודרשות סביב פרקיה ופסוקיה של מגילת איכה המקראית, ועניינו קינות על חורבנות בתי המקדש והאסונות שהתלוו להם.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואיכה רבה · ראה עוד »
אייזיק מאיר דיק
אייזיק מאיר דִיק, אָמָ"ד (באנגלית: Isaac Mayer Dick; 1807 – 1893) היה משכיל וסופר יהודי-ליטאי, שכתב ביידיש ובעברית.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ואייזיק מאיר דיק · ראה עוד »
נפתלי משכיל לאיתן
נפתלי מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן"; ברוסית: Маскилейсон Нафтали; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison, Maskeleison; י"ז באדר א' תקפ"ט, 20 בפברואר 1829, ראדושקוביץ', פלך מינסק – ו' בכסלו תרנ"ח, 19 בנובמבר 1897, מינסק) היה מהדיר ספרים עברי ומחבר מפורסם בזכות עצמו, סוחר במשלח ידו, שחי ופעל בעיר מינסק שברוסיה (רוסיה הלבנה).
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ונפתלי משכיל לאיתן · ראה עוד »
נתיבות השלום
נתיבות השלום (הביאור) היא מהדורה של חמישה חומשי תורה שיצאה לאור בין השנים 1780–1783 בברלין בהובלת משה מנדלסון.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ונתיבות השלום · ראה עוד »
ספר התניא
ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וספר התניא · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וספר הזוהר · ראה עוד »
ספרי הגר"א
ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וספרי הגר"א · ראה עוד »
סלומון הרמן מוזנטל
דיוקנו בצעירותו שלמה הרמן פון מוזנתל (בגרמנית: Salomon Hermann Mosenthal; קאסל, 14 בינואר 1821 – וינה, 17 בפברואר 1877) היה סופר, מחזאי ומשורר יהודי-גרמני שבילה חלק ניכר מחייו באוסטריה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וסלומון הרמן מוזנטל · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וסליחות · ראה עוד »
סידור אדמו"ר הזקן
סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא נוסח סידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, את נוסח זה ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו על פי "נוסח האריז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וסידור אדמו"ר הזקן · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ועקיבא איגר · ראה עוד »
עין יעקב (ספר)
עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ועין יעקב (ספר) · ראה עוד »
פמיניזם
סמל בולט של התנועה הפמיניסטית - אגרוף מונף בתוך סמלה של ונוס פמיניזם היא אסופה של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות, תנועות חברתיות ותאוריות בתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח אשר מטרתן שחרור נשים מדיכוי וקידום שוויון מגדרי, מבחינה משפטית, פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ופמיניזם · ראה עוד »
פנחס רוזובסקי
פנחס רוזובסקי (19 ביולי 1843, ניאסוויז', האימפריה הרוסית – 5 בינואר 1904, שווינציאן, רוסיה) היה רב, למדן, חובב ציון, חוקר, בלשן, פילולוג, ובקיא בחכמת התכונה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ופנחס רוזובסקי · ראה עוד »
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »
פרשנות המשנה
פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ופרשנות המשנה · ראה עוד »
פולמוס מכניסי רחמים
רס"ג הפולמוס סביב אמירת הפיוט מכניסי רחמים הוא מחלוקת הלכתית, חוצת ארצות, שהחלה עוד בתקופת הראשונים, ונושאה הוא השאלה האם יש לומר בתפילת הסליחות של הימים הנוראים את הפיוט "מכניסי רחמים", או שמא הדבר הוא בבחינת איסור.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ופולמוס מכניסי רחמים · ראה עוד »
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »
פירוש רש"י לתורה
צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »
צמח צדק (ספר)
צמח צדק הוא שמם של סדרת ספרים בהלכה, שאלות ותשובות הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על הש"ס מאת רבי מנחם מנדל שניאורסון - האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וצמח צדק (ספר) · ראה עוד »
צדוק ליינמן
צדוק לֶיינמן (לעיתים נכתב לינמן) (27 בדצמבר 1904, י"ט בטבת תרס"ה – 27 בנובמבר 1973) היה מו"ל ובעל בית דפוס ישראלי, שוחר ספרות עברית, מייסד דפוס צה"ל, מייסד הוצאת הספרים "צ' ליינמן" ומייסד בית הדפוס "אוֹרצֵל" ברמת גן.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וצדוק ליינמן · ראה עוד »
צורת הדף
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וצורת הדף · ראה עוד »
קלמן שולמן
קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וקלמן שולמן · ראה עוד »
קבר דוד המלך
280px קבר דוד המלך הוא שם רווח למבנה בהר ציון שבירושלים, שבו על פי מסורות יהודיות, הנוצריות והמוסלמיות, קבור דוד המלך.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וקבר דוד המלך · ראה עוד »
קונטרס מגנצא
קונטרס מגנצא הוא כינוי לקובצי פירושים של הגמרא שנכתבו בבתי המדרש באשכנז ב ותחילת המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וקונטרס מגנצא · ראה עוד »
קיסריה
קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וקיסריה · ראה עוד »
ראם (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וראם (פירושונים) · ראה עוד »
ראובן אשר ברודס
ראובן אשר בן יוסף בּרוֹדֶס (ברוידס) (ברוסית: Реувен Ашер Браудес; 1851, וילנה – 18 באוקטובר 1902, וינה), שנודע בפסבדונים ראובן אבי"ב איש וילנה, היה סופר עברי ויידי ועיתונאי מהמאה ה-19, מהסופרים המרכזיים בספרות ההשכלה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וראובן אשר ברודס · ראה עוד »
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ורש"ר הירש · ראה עוד »
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ורבנו גרשום · ראה עוד »
רום (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ורום (פירושונים) · ראה עוד »
רות רבה
רות בשדה בפוגשה את בועז מדרש רות רבה הוא מדרש למגילת רות, והוא אחד ממדרשי רבה לחמש מגילות.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ורות רבה · ראה עוד »
רוזני וילנה
רוזני וילנה היה ארגון של קהילות ליטא רוסיה ופולין לאיסוף כספים עבור מפעלים יהודיים משותפים, בראשם תמיכה ביהודי ארץ ישראל באמצעות כספי החלוקה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ורוזני וילנה · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וש"ס וילנא · ראה עוד »
שמעון בן שטח
שמעון בן שַטָּח (או בן שֶטָּח) היה מראשי החכמים בתקופת אלכסנדר ינאי.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ושמעון בן שטח · ראה עוד »
שמואל אביגדור תוספאה
רבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה (רבינוביץ) (תקס"ו, 1806, סלונים – י"ט בניסן תרכ"ו, 4 באפריל 1866, קרלין) היה רב ליטאי, רבן של קרלין וערים נוספות, שנקרא על שם חיבורו הגדול תנא תוספאה על התוספתא, שחלקו, מנחת ביכורים, נדפס במהדורת התוספתא של ש"ס וילנא.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ושמואל אביגדור תוספאה · ראה עוד »
שמואל שרגא פייגנזון
שמואל שרגא פייגנזוןתמונה להחלפה שמואל שרגא פייבוש פייגנזוֹן (בכתב יידי: פייגענזָאהן; ערב ראש חודש אדר תקצ"ח, פברואר 1836, וילקומיר – כ"ו באדר ב' תרצ"ב, אפריל 1932, וילנה), הידוע בכינויו הספרותי "שפ"ן הסופר", היה מו"ל וביבליוגרף יהודי, מנהלו במשך שנים רבות של דפוס ראָם (נהגה "רוֹם"), המוכר יותר בשם "דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם" בווילנה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ושמואל שרגא פייגנזון · ראה עוד »
שמואל שטראשון
רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ושמואל שטראשון · ראה עוד »
שמואל ליב ציטרון
שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »
שמואל יעקב יצקאן
שמואל יעקב יַצקָאן (ביידיש: יאַצקאַן; 1874 – 23 בנובמבר 1936) היה עיתונאי, מוציא לאור ופובליציסט יידי.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ושמואל יעקב יצקאן · ראה עוד »
שמואל יפה אשכנזי
רבי שמואל יפה אשכנזי (ה'רפ"ה, 1525 – ה'שנ"ה, 1595) היה מחכמי ישראל באימפריה העות'מאנית במאה ה-16, מחבר פירוש יפה תואר על מדרש רבה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ושמואל יפה אשכנזי · ראה עוד »
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ושמואל יוסף פין · ראה עוד »
שערי תשובה (אורח חיים)
שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים, הוא ספר תורני הלכתי שחובר על ידי הרב חיים מרדכי מרגליות (ואחיו, ראו להלן) מדובנו, ונדפס בדפוס שלו בדובנו בתחילת שנת תק"פ.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ושערי תשובה (אורח חיים) · ראה עוד »
שלמה איגר
רבי שלמה אֵיגֶר (ה'תקמ"ז, 1786 – י"א בטבת ה'תרי"ב, ינואר 1852) היה רבן של קאליש ופוזנן.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ושלמה איגר · ראה עוד »
שלמה סיריליו
רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבות: רש"ס או ר"ש סיריליו) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16, מראשוני פרשני התלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ושלמה סיריליו · ראה עוד »
שלמה הכהן (רב)
הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה במשך למעלה מ-40 שנה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »
שבתי זוסמן
רבי שבתי זוסמן הכהן היה רב בפולין ובהולנד, מחבר הספרים מאיר נתיב ועמודי כסף.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ושבתי זוסמן · ראה עוד »
שיבולי הלקט
שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ושיבולי הלקט · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
לאון מנדלשטם
לאון (אריה דב) יוסופוביץ מנדלשטם (רוסית: Мандельштам, Леон Иосифович; 1819 זאגר - 1889) היה הסטודנט היהודי הראשון שלמד באוניברסיטה רוסית.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ולאון מנדלשטם · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ולשון חז"ל · ראה עוד »
טור מלכא
טור מלכא (מארמית: הר המלך) היה יישוב יהודי ביהודה שהתקיים בימי חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וטור מלכא · ראה עוד »
חנניה בן אחי רבי יהושע
חנניה (או חנניא) בן אחי רבי יהושע היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה, שנולד בארץ ישראל ולאחר זמן עבר לבבל.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וחנניה בן אחי רבי יהושע · ראה עוד »
חברת המניות ראם
#הפניהדפוס ראם.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וחברת המניות ראם · ראה עוד »
חורב (ספר)
חורב: מאמרים אודות חובות ישראל בגלות (בגרמנית: חורב, Versuche über Jissroéls Pflichten in der Zerstreuung) הוא ספר השקפה והגות, שחובר על ידי רבי שמשון רפאל הירש בגרמניה, והודפס לראשונה בשנת ה'תקצ"ז, 1837.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וחורב (ספר) · ראה עוד »
חיי אדם
חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וחיי אדם · ראה עוד »
חיים צבי לרנר
חיים צבי לֶרְנֶר (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: לערנער; בראשי תיבות: חצ"ל; ברוסית (כתיב שלפני הרפורמה): Х. Г. Лернеръ; י"ד בניסן תקע"ה, 24 באפריל 1815 – ה' בסיוון תרמ"ט, 4 ביוני 1889) היה מדקדק יהודי ומורה לעברית שפעל באזור אוקראינה בימי האימפריה הרוסית, מהשמרנים שבמשכילי רוסיה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וחיים צבי לרנר · ראה עוד »
חיים קניבסקי
יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וחיים קניבסקי · ראה עוד »
בן-ציון אלפס
רבי בן ציון אלפס (א' בכסלו ה'תרי"א, 6 בנובמבר 1850 – כ"ג בכסלו תש"א, 23 בדצמבר 1940) היה מחנך, דרשן, סופר ועסקן ציבור.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ובן-ציון אלפס · ראה עוד »
בן-ציון אייזנשטט
בן-ציון אייזנשטט (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: אייזענשטאדט; באנגלית: Ben-Zion Eisenstadt; י"ד באדר ה'תרל"ג, 13 במרץ 1873 - כ"ט באב ה'תשי"א, 31 באוגוסט 1951) היה רב, דרשן, סופר פורה ועורך ליטאי-אמריקאי, מחבר שו"ת בני ציון.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ובן-ציון אייזנשטט · ראה עוד »
בנימין ברגר
ד"ר בנימין ברגר (בליטאית: Benjaminas Bergeris; 1881 – 1948) היה רופא, פעיל ציוני, יושב ראש ההסתדרות הציונית בליטא, מראשי הציונים הכלליים, אחד המייסדים של בית החולים היהודי "ביקור חולים" בקובנה ומנהל המחלקה למחלות פנימיות.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ובנימין ברגר · ראה עוד »
ברוך מרדכי ליבשיץ
הרב ברוך מרדכי ליבשיץ (ה'תקס"ט, 1809, וילנה - ט"ו בניסן ה'תרמ"ה, 30 במרץ 1885, שדליץ) היה רב ליטאי-פולני שכיהן כרב הערים סמיאטיץ', וולקוביסק, נובהרדוק ושדליץ.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וברוך מרדכי ליבשיץ · ראה עוד »
ברייתא דל"ב מידות
ברייתא דל"ב מידות הוא חיבור בנושא מידות שהתורה נדרשת בהן.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וברייתא דל"ב מידות · ראה עוד »
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ובבא בתרא · ראה עוד »
דניאל טירני
רבי דניאל טירני (השליש האחרון של המאה ה-18 - ~ה'תקע"ד, 1814) היה רב מחכמי איטליה במפנה המאות ה-18 וה-19, רבה של יהדות פירנצה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ודניאל טירני · ראה עוד »
דפוס מ"ץ
דפוס מָ"ץ (לעיתים: מאץ; בכתיב גרמני: Matz; בפולנית: Mac) היה בית דפוס והוצאת ספרים יהודיים שפעלו בעיר וילנה, בהפסקות, משנת תקצ"ד (1833/34) ועד אמצע שנות העשרים של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ודפוס מ"ץ · ראה עוד »
דפוס סלאוויטא
שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ודפוס סלאוויטא · ראה עוד »
דפוס רוזנקרנץ
דפוס רוֹזֶנקרַנץ (בתחילה דפוס פין ורוזנקרנץ (לעיתים דפוס פין), אחר-כך רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה בית דפוס והוצאת ספרים עבריים שפעלו בעיר וילנה שבצפון-מערב רוסיה (ליטא) משנת 1863 ועד ראשית המאה ה-20. בבית הדפוס ראו אור ספרי תלמוד, מפרשים, אגדה ומדרש, חיבורים של רבנים ידועים, וכן ספרות השכלה ויצירות הספרות העברית החדשה (כ-350 כותרים בסך הכול), וכן כ-100 רומנים וספרוני מעשיות ביידיש. בעליו-עובדיו של בית הדפוס היו עובדים לשעבר של דפוס ראָם – שלושת האחים רוזנקרנץ, שריפטזצר וציונסון – שנכנסו לשותפות עם המשכיל רש"י פין. לאחר התחלה צנועה, התפתח בית הדפוס והיה אחרי דפוס ראָם מהמפורסמים ביותר בעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ודפוס רוזנקרנץ · ראה עוד »
דפוס חברת המניות ראם
#הפניהדפוס ראם.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ודפוס חברת המניות ראם · ראה עוד »
דפוס האלטר
דפוס הַאלטֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: האלטער) היה בית דפוס עברי מיסודו של מאיר יחיאל האלטר שפעל בעיר ורשה משנת תרמ"ג ועד תרע"ז–1917 לפחות, עיקר שנותיו בבעלותם של האלטר ומאיר אייזנשטאט ולאחר מכן בבעלות בנו של האלטר, אברהם יצחק האלטר, ושותפיו.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ודפוס האלטר · ראה עוד »
דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם
#הפניה דפוס ראם.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ודפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם · ראה עוד »
דפוס וילנא
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ודפוס וילנא · ראה עוד »
דפוסי התלמוד הבבלי
מהדורת וילנא של התלמוד התלמוד הבבלי, ספר היסוד של הספרות הרבנית, הודפס במהדורות רבות למן שלהי המאה ה-15, זמן לא רב לאחר תחילת מהפכת הדפוס, ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ודפוסי התלמוד הבבלי · ראה עוד »
דרוגולין (גופן)
ההבדלים בין המשקל השמן למשקל הרגיל של גופן דרוגולין (אופיס) דְּרוּגוּלִין (Drugulin) הוא שמו של גופן עברי שעוצב במאה ה-19 בגרמניה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ודרוגולין (גופן) · ראה עוד »
דב בריש אשכנזי
הרב דב בר (בעריש) אשכנזי (ה'תקס"ב בערך, 1800 בערך – י"ד באדר ה'תרי"ב, מרץ 1852) היה רב הקהילות היהודיות בסלונים ובלובלין, פוסק הלכה ומפרשני התלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ודב בריש אשכנזי · ראה עוד »
דוד מנובהרדוק
רבי דוד מנובהרדוק (ה'תקכ"ט, 1769 בערך - כ"ג בכסלו ה'תקצ"ז, 2 בדצמבר 1836) היה רב ליטאי מבחירי תלמידיו של רבי חיים מוולוז'ין, ורבה של נובהרדוק.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ודוד מנובהרדוק · ראה עוד »
דוד לוריא
רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ודוד לוריא · ראה עוד »
ה'תקצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וה'תקצ"ד · ראה עוד »
ה'תר"ם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וה'תר"ם · ראה עוד »
ה'תרמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וה'תרמ"ו · ראה עוד »
האחים ראם
#הפניה דפוס ראם.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם והאחים ראם · ראה עוד »
הפסגה (כתב עת)
שער הקובץ השמיני של המאסף, נדפס בשל בעיות רישוי תחת השם "עין הפסגה" הפסגה היה שמו המקורי של מאסף תורני בעריכת הרב הלל דוד הכהן טריווש שראה אור בסוף המאה ה-19 בווילנה, בוורשה ובפיוטרקוב.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם והפסגה (כתב עת) · ראה עוד »
הלל נח מגיד שטיינשניידר
הלל נח מגיד שטיינשניידר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוק – ח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם והלל נח מגיד שטיינשניידר · ראה עוד »
הלל דוד הכהן טריווש
הרב הלל דוד הכהן טריווש (תר"א-ג' בסיוון תרס"א) היה אב"ד וילקי שבאזור קובנה, מחברם של ספרים תורניים ועורך כתב העת התורני "הפסגה" ששמו שונה כמה פעמים (ראו להלן).
חָדָשׁ!!: דפוס ראם והלל דוד הכהן טריווש · ראה עוד »
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם והדף היומי · ראה עוד »
הוצאת ראם
#הפניה דפוס ראם.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם והוצאת ראם · ראה עוד »
הוצאת האלמנה והאחים ראם
#הפניה דפוס ראם.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם והוצאת האלמנה והאחים ראם · ראה עוד »
ויתן לך
וְיִתֶּן לְךָ היא תפילה הנאמרת במוצאי שבת, מיד לאחר תפילת ערבית, או אחרי הבדלה, מורכבת מלקט של פסוקי ברכה והצלחה, ונאמרת כדי לפתוח את השבוע החדש, בסימן טוב.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וויתן לך · ראה עוד »
כוכבים במסורות העולם העתיק
בעת העתיקה אנשים האמינו בכוחם של גרמי השמים להשפיע על הארץ והים, ובראשם השפעת האור שלהם, השפעת הירח על השפל והגאות, השפעת הברקים והרעמים ואף הגשם והסערות מן העננים שנראו להם חלק ממערכת גרמי השמים (הנקרא כך כי הוא מאגר ימי עילי וכחול הנפרץ לעיתים ומוריד את מימיו על ה"ארץ") והיו חלק מן המלחמות השמימיות בין הכוכבים (שלעיתים נחשבו אלים או שליחי האל - מלאכים) אשר הד קולם נשמע וגיצי הפגיעה שלהם נראו.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וכוכבים במסורות העולם העתיק · ראה עוד »
י"ח באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וי"ח באייר · ראה עוד »
י"ג בניסן
צמח צדק" – האדמו"ר השלישי לחסידות חב"ד פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ג בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וי"ג בניסן · ראה עוד »
יעקב ברוכין
הרב יעקב ברוכין (נקרא גם ר' יעקב קארלינער, או ר' יעקב שיק; ה'תקמ"א, 1780 - י' בכסלו ה'תר"ה, נובמבר 1844) היה רב ליטאי, רבה של קרלין.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויעקב ברוכין · ראה עוד »
יצחק מינקובסקי
הרב יצחק מינקובסקי (תקמ"ח, 1788 – ט' בחשוון תרי"ב, נובמבר 1851) היה רבה של קרלין ומחבר הספר קרן אורה על התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויצחק מינקובסקי · ראה עוד »
יצחק אייזיק בן יעקב
יצחק אייזיק בן יעקב (בליטאית: Isaak Benjakob; כ"ה בטבת תקס"א, 10 בינואר 1801, רמיגאלה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ט"ו בתמוז תרכ"ג, 2 ביולי 1863, וילנה) היה ביבליוגרף יהודי ליטאי, שגם עסק בסחר והוצאה לאור של ספרים.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויצחק אייזיק בן יעקב · ראה עוד »
יצחק בר לווינזון
יצחק דב בר לווינזון (בכתיב יידי: יצחק בער לעווינזאהן; ריב"ל; כ"ט באלול ה'תקמ"ח, 1 באוקטובר 1788, קרמניץ, רוסיה – כ"ב בשבט ה'תר"ך, 15 בפברואר 1860, קרמניץ) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית בתחומי האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויצחק בר לווינזון · ראה עוד »
יצחק דאנציג
הרב יצחק דאנציג (י"ז בשבט ה'תקצ"ז, ינואר 1837 - י"ד בטבת ה'תרע"ז, ינואר 1917) היה רב, פוסק, דרשן ונואם, בערים וקהילות שונות באירופה ובסוף ימיו בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויצחק דאנציג · ראה עוד »
יצחק יהודה טרונק
הרב יצחק יהודה טרונק (ה'תר"ם, 1880 - א' בניסן ה'תרצ"ט, 21 במרץ 1939) היה רב ומנהיג ציבור יהודי פולני.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויצחק יהודה טרונק · ראה עוד »
ישעיה פיק ברלין
רבי ישעיה פיק מכונה גם רבי ישעיה ברלין (ה'תע"ט, 1719 - ח' באייר ה'תקנ"ט, 1799) היה רב, פוסק ואב בית דין.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וישעיה פיק ברלין · ראה עוד »
ישראל מסלנט
רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם וישראל מסלנט · ראה עוד »
יחזקאל לנדא מווילנא
רבי יחזקאל סגל הלוי לנדא (ה'תקל"ט, 1779 – כ"א בחשוון ה'תר"ל, 26 באוקטובר 1869) היה רבה הראשי בפועל של יהדות וילנה והסמכות ההלכתית העליונה שלה, במשך שלושים ושלוש שנה (תקצ"ז-תר"ל).
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויחזקאל לנדא מווילנא · ראה עוד »
יחיאל היילפרין (רב)
יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויחיאל היילפרין (רב) · ראה עוד »
יהדות מינסק
בית הכנסת הגדול במינסק, 1930 הקהילה היהודית במינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, היא חלק מיהדות בלארוס ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויהדות מינסק · ראה עוד »
יהדות וילנה
יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויהדות וילנה · ראה עוד »
יהונתן אייבשיץ
ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »
יהושע שטיינברג
יהושע שטיינברג (בכתיב יידי: שטיינבערג; ברוסית: Осий (Иошуа) Штейнберг; 1839, וילנה, האימפריה הרוסית – מרץ 1908) היה בלשן עברי, מילונאי ומדקדק נודע, משורר, סופר ומתרגם, מחנך, מפקח בסמינר למורים יהודיים בווילנה ופעיל בהקמת בתי ספר ממשלתיים יהודיים, רב מטעם הממשלה בביאליסטוק ובווילנה, וצנזור עברי מטעם שלטונות רוסיה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויהושע שטיינברג · ראה עוד »
יהודה אופאטוב
יהודה (יוּדְל) אוֹפָּאטוֹב (בכתיב יידי: אָפּאטאּוו; 1797 – י' בתמוז תרכ"ח, 30 ביוני 1868), הידוע בכינויו "התקיף הידוע", היה אחד העשירים שביהודי האימפריה הרוסית וממנהיגי קהילת יהודי וילנה.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויהודה אופאטוב · ראה עוד »
יהודה ליב ברגר
יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »
יהודיה (רמת הגולן)
שרידי אחד מבתי הכפר, 2015 מבנה מגורים טיפוסי ששרד בכפר, יולי 2007 מראה חלק משרידי הכפר, יולי 2007 יָהוּדִיֶה (בערבית: يهودية) הוא כפר נטוש ובו אתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, כ-5 קילומטרים מדרום לקצרין.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויהודיה (רמת הגולן) · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: דפוס ראם ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
דפוס רום, דפוס האלמנה והאחים ראם, האלמנה והאחים ראם, הוצאת וילנא, הוצאת וילנה.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דפוס_ראם
