תוכן עניינים
151 יחסים: מאיר פייבל גץ, מאיר שיף, מנחם מנדל דוליצקי, מסעות בנימין השלישי, מסכת מועד קטן, מסכת סוטה, מסכת פסחים, מסכת חגיגה, מעבר יבוק (ספר), מקראות גדולות, מקדש חוניו, מרדכי מלצר, מרדכי פלונגיאן, מרדכי זאב איטינגא, משה מזרחי (מקובל), משה אליעזר בילינסון, משה ר' מנדלש, משה רוזנסון, משה ריבלין, משה הרועה והגדי, משולם זלמן אשכנזי, מתתיהו שטראשון, מלאכת בורר, מלחמת היהודים, מבנה בית המקדש, מגדל סטרטון, מגילת אנטיוכוס, מגילת תענית, מדרש משלי, מדריך לתלמוד, מהדורה מוערת, מינות (יהדות), אפרים יצחק מפרמיסלה, אלעזר בן חרסום, אלכסנדר זיסקינד מימון, אלכסנדר הרכבי, אליהו קלצקין, אבא גוריון איש צידן, אברהם מאפו, אברהם מרדכי פיורקו, אברהם משכיל לאיתן, אברהם אבלי פאסוועלער, אברהם אבלי קרניץ, אברהם שמעון טרויב, אוטואמנציפציה!, איגרות צפון, איכה רבה, אייזיק מאיר דיק, נפתלי משכיל לאיתן, נתיבות השלום, ... להרחיב מדד (101 יותר) »
מאיר פייבל גץ
מאיר פַייבֶל גֶץ (בצורה הרוסית: מאיר בֶּנצילוביץ' גץ; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: געטץ; בכתב לטיני: Goetz (נכתב גם Getz, Gettz, Gotz); בליטאית: Gec; 1853, ה'תרי"ג – 1 בינואר 1932, כ"ב בטבת ה'תרצ"ב) היה מחנך, פקיד ממשלתי, פובליציסט וסופר עברי ליטאי, עסקן ושתדלן יהודי באימפריה הרוסית ובסוף ימיו בריגה בירת לטביה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומאיר פייבל גץ
מאיר שיף
הרב מאיר בן יעקב הכהן שיף (נודע בכינוי מהר"ם שיף; ה'שס"ה, 1605 – כ"א באדר ה'ת"א, 2 במרץ 1641) היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומאיר שיף
מנחם מנדל דוליצקי
מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתם של פרץ סמולנסקין ואחרים מנחם מֶנדל דוֹליצקי (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: מנחם מענדל דאָליצקי; ברוסית: Долицкий; באנגלית: Dolitzky; 1856, ביאליסטוק – 22 בפברואר 1931, לוס אנג'לס) היה משורר וסופר עברי ויידי.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומנחם מנדל דוליצקי
מסעות בנימין השלישי
"מסעות בנימין השלישי" היא סאטירה עברית מאת הסופר מנדלי מוכר ספרים.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומסעות בנימין השלישי
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומסכת מועד קטן
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומסכת סוטה
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומסכת פסחים
מסכת חגיגה
עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומסכת חגיגה
מעבר יבוק (ספר)
מַעֲבַר יַבֹּק הוא ספר שחיבר אהרן ברכיה מודינא והודפס לראשונה במנטובה בשנת 1626.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומעבר יבוק (ספר)
מקראות גדולות
שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומקראות גדולות
מקדש חוניו
שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) בית חוניו (נקרא גם מקדש חוניו) היה מקדש יהודי שהקים במצרים כהן ושמו חוניו (Ὀνίας) מבית צדוק בתקופה הסמוכה למרד החשמונאים - לפניו, במהלכו או מעט לאחריו.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומקדש חוניו
מרדכי מלצר
הרב מרדכי קלצקי, הנודע בכינויו הרב מרדכי מלצר (ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ז בסיוון ה'תרמ"ג, 2 ביולי 1883), היה ראש ישיבה ורב ליטאי.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומרדכי מלצר
מרדכי פלונגיאן
מרדכי פְּלוּנְגיאן (ה'תקע"ד, 1814 – כ"ז בחשוון ה'תרמ"ד, 27 בנובמבר 1883) היה למדן, בלשן וסופר, מראשי משכילי וילנה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומרדכי פלונגיאן
מרדכי זאב איטינגא
הרב מרדכי זאב (סג"ל) איטינגא (נקרא: אטינגר; ה'תקס"ד, 1804 – ב' בתמוז ה'תרכ"ג, 19 ביוני 1863) היה למדן גליציאני, מחבר ספרים פורה ו"נשיא ארץ ישראל" של כולל עסטרייך-גאליציא.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומרדכי זאב איטינגא
משה מזרחי (מקובל)
רבי משה מזרחי הסופר (רמ"מ) היה מרבני ומקובלי דמשק, סופר ועורך.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומשה מזרחי (מקובל)
משה אליעזר בילינסון
משה אליעזר בֶּילינסון (בכתיב ארכאי: בעלינסאָן; ברוסית: Бейленсон; מכונה גם בראשי התיבות: מאב"ן; 1835 – ו' באדר תרס"ח, 8 בפברואר 1908) היה עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומשה אליעזר בילינסון
משה ר' מנדלש
רבי משה בן ישעיה מנחם, הידוע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומשה ר' מנדלש
משה רוזנסון
משה רוֹזֶנסון (בכתיב שנהג בזמנו: ראָזענסאָהן או ראָזענסאָן; ברוסית (כתיב ארכאי): М. І. Розенсонъ; 1820, וילנה – 26 בנובמבר (יוליאני: 14 בנובמבר) 1896, שם) היה יהודי וילנאי עשיר, שהגה רעיון לייסד דת סינתטית "אוניברסלית" שתשלב את הטוב שבעקרונות היהדות, הנצרות והאסלאם, או לפחות לתקן את היהדות.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומשה רוזנסון
משה ריבלין
הרב משה ריבלין (מכונה משה מגיד ריבלין; אלול ה'תק"ם, קיץ 1780 - כ"ח באלול ה'תר"ו, 19 בספטמבר 1846) היה מגיד מישרים ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים בשנים תר"א - תר"ו (1841–1846).
לִרְאוֹת דפוס ראם ומשה ריבלין
משה הרועה והגדי
Alexandre Bida: משה, רועה צאן משה הרועה והגדי הוא מדרש על המילים הפותחות את פרק ג' בספר שמות: "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה".
לִרְאוֹת דפוס ראם ומשה הרועה והגדי
משולם זלמן אשכנזי
רבי משולם זלמן אשכנזי (י"ז באייר ה'תקל"ב, 1772 - ל' בניסן ה'תר"ג, 1843) היה מחשובי הפוסקים בפולין, רבן של קז'ימייז דולני, נשלסק ולובלין.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומשולם זלמן אשכנזי
מתתיהו שטראשון
הרב מתתיהו שְׂטרָאשוּן (רמ"ש; 1 באוקטובר 1817, כ"ב בתשרי ה'תקע"ח, וילנה – 13 בדצמבר 1885, ו' בטבת ה'תרמ"ו, שם) היה רב ליטאי חשוב, אספן ספרים ומייסד "ספריית שטראשון" הידועה בעיר וילנה שבליטא.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומתתיהו שטראשון
מלאכת בורר
מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומלאכת בורר
מלחמת היהודים
מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).
לִרְאוֹת דפוס ראם ומלחמת היהודים
מבנה בית המקדש
חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי יונה לפי המסורת היהודית, היו לעם ישראל כמה וכמה סוגים של בתי מקדש במהלך ההיסטוריה היהודית - החל במשכן, שהיה בצורת אוהל, דרך משכן שילה, שהיה בית אבנים מכוסה ביריעות במקום בתקרה, ועד לבתי המקדש הבנויים אבן - בית המקדש הראשון (מקדש שלמה), בית המקדש השני, וכן המקדש העתידי שעליו נתנבא יחזקאל.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומבנה בית המקדש
מגדל סטרטון
עמ.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומגדל סטרטון
מגילת אנטיוכוס
מגילת אנטיוכוס או אנטיוכס (נקראת גם מגילת בני חשמונאי, מגילת חנוכה ומגילה יוונית) היא מדרש אגדה קצר המתאר את נס החנוכה ואת מרד החשמונאים.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומגילת אנטיוכוס
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומגילת תענית
מדרש משלי
ממוזער מדרש משלי הוא מדרש על ספר משלי המבוסס על דבריהם של חכמי המשנה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומדרש משלי
מדריך לתלמוד
מדריך לתלמוד, מושגי יסוד והגדרות הוא לקסיקון של התלמוד מאת הרב עדין אבן ישראל.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומדריך לתלמוד
מהדורה מוערת
מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומהדורה מוערת
מינות (יהדות)
ביהדות, "מינות" (מהמילה "מין" במובן "סוג") הוא כינוי שניתן בספרות הרבנית למתנגדים לעקרונותיה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ומינות (יהדות)
אפרים יצחק מפרמיסלה
פירוש משנה אחרונה על ששה סדרי משנה רבי אפרים יצחק מפרמיסלה (ה'תקכ"ב, 1761 - כ"ז בתשרי ה'תר"ג, 1 באוקטובר 1842) היה רב ודיין במאה ה-19, מפרשני המשנה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ואפרים יצחק מפרמיסלה
אלעזר בן חרסום
רבי אלעזר בן חרסום היה כהן גדול בתקופת בית המקדש השני.
לִרְאוֹת דפוס ראם ואלעזר בן חרסום
אלכסנדר זיסקינד מימון
שער ספרו של מימון, 1894 אלכסנדר זיסקינד מימון (1809 – 12 ביולי 1887) היה סופר ופרשן תלמוד ומשנה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ואלכסנדר זיסקינד מימון
אלכסנדר הרכבי
אלכסנדר הַרכָּבִי (ביידיש: אַלעקסאַנדר האַרקאַווי, ברוסית: Александр Гаркави; 5 במאי 1863, נבהרדק, האימפריה הרוסית (בלארוס) – 1939, ניו יורק) היה מילונאי ופילולוג יידיש יהודי אמריקאי.
לִרְאוֹת דפוס ראם ואלכסנדר הרכבי
אליהו קלצקין
רבי אליהו קלצקין (קלאצקין; ברוסית: Елья Кляцкин; כ"ב באב תרי"ב, 8 באוגוסט 1852, אושפול, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – י"ז באייר תרצ"ב, 22 במאי 1932, ירושלים) היה רב ופוסק הלכה, רבה של לובלין ושל קהילות נוספות.
לִרְאוֹת דפוס ראם ואליהו קלצקין
אבא גוריון איש צידן
אבא גוריון איש צידן היה תנא בדור הרביעי או החמישי, בסביבות לספירה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ואבא גוריון איש צידן
אברהם מאפו
אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.
לִרְאוֹת דפוס ראם ואברהם מאפו
אברהם מרדכי פיורקו
אברהם מרדכי פְּיוּרקוֹ (בכתיב שנהג בזמנו: פיורקָא; ברוסית: Пюрко באנגלית: Abraham Mordechai Piurko; 1853, לומז'ה, פולין הקונגרסאית – 1933, גראייבו, הרפובליקה הפולנית השנייה) היה סופר עברי, סופר ילדים, עורך, בעל בית דפוס ומו"ל.
לִרְאוֹת דפוס ראם ואברהם מרדכי פיורקו
אברהם משכיל לאיתן
הרב אברהם מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן"; ברוסית: Маскилейсон; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison; תקמ"ח, 1788 – י"ח בתמוז תר"ח, 1848) היה תלמיד חכם ורב ברוסיה הלבנה, מחבר הספר "משכיל לאיתן" ואבי השושלת בשם זה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ואברהם משכיל לאיתן
אברהם אבלי פאסוועלער
רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ואברהם אבלי פאסוועלער
אברהם אבלי קרניץ
רבי אברהם אבלי ב"ר בנציון קְרֶנִיץ (ה'תקפ"ט, 1829 - כ"א בכסלו ה'תרמ"ט, 25 בנובמבר 1888) היה רב ליטאי.
לִרְאוֹת דפוס ראם ואברהם אבלי קרניץ
אברהם שמעון טרויב
רבי אברהם שמעון טרויבתמונה להחלפה רבי אברהם שמעון טרויב (ראש"ט; ~ה'תקע"ג 1813 - כ"ח בטבת ה'תרל"ו, 25 בינואר 1876) היה רב ליטאי, רבה של קיידאן, מחבר "באר אברהם" ומהדיר ספר "הלכות גדולות".
לִרְאוֹת דפוס ראם ואברהם שמעון טרויב
אוטואמנציפציה!
אוטואמנציפציה! (בסימן קריאה; הלחם של המילה היוונית "אוטו", שפירושה 'עצמי', ושל המילה הלטינית "אמנציפציה", שפירושהּ 'שחרור'; יחד: שחרור עצמי) הוא חיבור מאת ד"ר יהודה לייב פינסקר, לימים מראשי תנועת חובבי ציון, שפורסם בראשית שנת תרמ"ג (1882).
לִרְאוֹת דפוס ראם ואוטואמנציפציה!
איגרות צפון
איגרות צפון (בגרמנית: Neunzehn Briefe über Judenthum, בתרגום מילולי: תשעה עשר מכתבים על היהדות) הוא ספר הגות יהודית של הרש"ר הירש שיצא לאור בשנת ה'תקצ"ו (1836) באלטונה (כיום בגרמניה).
לִרְאוֹת דפוס ראם ואיגרות צפון
איכה רבה
מדרש איכה רבה (מכונה גם איכה רבתי, ובספרות הראשונים גם מדרש איכה או מדרש קינות), הוא חיבור דרשני המציג פירושים ודרשות סביב פרקיה ופסוקיה של מגילת איכה המקראית, ועניינו קינות על חורבנות בתי המקדש והאסונות שהתלוו להם.
לִרְאוֹת דפוס ראם ואיכה רבה
אייזיק מאיר דיק
אייזיק מאיר דִיק, אָמָ"ד (באנגלית: Isaac Mayer Dick; 1807 – 1893) היה משכיל וסופר יהודי-ליטאי, שכתב ביידיש ובעברית.
לִרְאוֹת דפוס ראם ואייזיק מאיר דיק
נפתלי משכיל לאיתן
נפתלי מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן"; ברוסית: Маскилейсон Нафтали; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison, Maskeleison; י"ז באדר א' תקפ"ט, 20 בפברואר 1829, ראדושקוביץ', פלך מינסק – ו' בכסלו תרנ"ח, 19 בנובמבר 1897, מינסק) היה מהדיר ספרים עברי ומחבר מפורסם בזכות עצמו, סוחר במשלח ידו, שחי ופעל בעיר מינסק שברוסיה (רוסיה הלבנה).
לִרְאוֹת דפוס ראם ונפתלי משכיל לאיתן
נתיבות השלום
נתיבות השלום (הביאור) היא מהדורה של חמישה חומשי תורה שיצאה לאור בין השנים 1780–1783 בברלין בהובלת משה מנדלסון.
לִרְאוֹת דפוס ראם ונתיבות השלום
ספר התניא
ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.
לִרְאוֹת דפוס ראם וספר התניא
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
לִרְאוֹת דפוס ראם וספר הזוהר
ספרי הגר"א
ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.
לִרְאוֹת דפוס ראם וספרי הגר"א
סלומון הרמן מוזנטל
דיוקנו בצעירותו שלמה הרמן פון מוזנתל (בגרמנית: Salomon Hermann Mosenthal; קאסל, 14 בינואר 1821 – וינה, 17 בפברואר 1877) היה סופר, מחזאי ומשורר יהודי-גרמני שבילה חלק ניכר מחייו באוסטריה.
לִרְאוֹת דפוס ראם וסלומון הרמן מוזנטל
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
לִרְאוֹת דפוס ראם וסליחות
סידור אדמו"ר הזקן
סידור הרב (שם נוסף: סידור רבינו הזקן) הוא נוסח סידור המכיל את נוסח התפילה ומנהגיה של חב"ד, את נוסח זה ערך האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (רש"ז), שסידר את נוסחו על פי "נוסח האריז"ל" באופן שיתאים לכוונות האר"י.
לִרְאוֹת דפוס ראם וסידור אדמו"ר הזקן
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ועקיבא איגר
עין יעקב (ספר)
עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.
לִרְאוֹת דפוס ראם ועין יעקב (ספר)
פמיניזם
סמל בולט של התנועה הפמיניסטית - אגרוף מונף בתוך סמלה של ונוס פמיניזם היא אסופה של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות, תנועות חברתיות ותאוריות בתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח אשר מטרתן שחרור נשים מדיכוי וקידום שוויון מגדרי, מבחינה משפטית, פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית.
לִרְאוֹת דפוס ראם ופמיניזם
פנחס רוזובסקי
פנחס רוזובסקי (19 ביולי 1843, ניאסוויז', האימפריה הרוסית – 5 בינואר 1904, שווינציאן, רוסיה) היה רב, למדן, חובב ציון, חוקר, בלשן, פילולוג, ובקיא בחכמת התכונה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ופנחס רוזובסקי
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
לִרְאוֹת דפוס ראם ופרץ סמולנסקין
פרשנות המשנה
פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים.
לִרְאוֹת דפוס ראם ופרשנות המשנה
פולמוס מכניסי רחמים
רס"ג הפולמוס סביב אמירת הפיוט מכניסי רחמים הוא מחלוקת הלכתית, חוצת ארצות, שהחלה עוד בתקופת הראשונים, ונושאה הוא השאלה האם יש לומר בתפילת הסליחות של הימים הנוראים את הפיוט "מכניסי רחמים", או שמא הדבר הוא בבחינת איסור.
לִרְאוֹת דפוס ראם ופולמוס מכניסי רחמים
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ופירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתורה
צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ופירוש רש"י לתורה
צמח צדק (ספר)
צמח צדק הוא שמם של סדרת ספרים בהלכה, שאלות ותשובות הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על הש"ס מאת רבי מנחם מנדל שניאורסון - האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.
לִרְאוֹת דפוס ראם וצמח צדק (ספר)
צדוק ליינמן
צדוק לֶיינמן (לעיתים נכתב לינמן) (27 בדצמבר 1904, י"ט בטבת תרס"ה – 27 בנובמבר 1973) היה מו"ל ובעל בית דפוס ישראלי, שוחר ספרות עברית, מייסד דפוס צה"ל, מייסד הוצאת הספרים "צ' ליינמן" ומייסד בית הדפוס "אוֹרצֵל" ברמת גן.
לִרְאוֹת דפוס ראם וצדוק ליינמן
צורת הדף
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות.
לִרְאוֹת דפוס ראם וצורת הדף
קלמן שולמן
קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.
לִרְאוֹת דפוס ראם וקלמן שולמן
קבר דוד המלך
280px קבר דוד המלך הוא שם רווח למבנה בהר ציון שבירושלים, שבו על פי מסורות יהודיות, הנוצריות והמוסלמיות, קבור דוד המלך.
לִרְאוֹת דפוס ראם וקבר דוד המלך
קונטרס מגנצא
קונטרס מגנצא הוא כינוי לקובצי פירושים של הגמרא שנכתבו בבתי המדרש באשכנז ב ותחילת המאה ה-12.
לִרְאוֹת דפוס ראם וקונטרס מגנצא
קיסריה
קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.
לִרְאוֹת דפוס ראם וקיסריה
ראם (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה.
לִרְאוֹת דפוס ראם וראם (פירושונים)
ראובן אשר ברודס
ראובן אשר בן יוסף בּרוֹדֶס (ברוידס) (ברוסית: Реувен Ашер Браудес; 1851, וילנה – 18 באוקטובר 1902, וינה), שנודע בפסבדונים ראובן אבי"ב איש וילנה, היה סופר עברי ויידי ועיתונאי מהמאה ה-19, מהסופרים המרכזיים בספרות ההשכלה.
לִרְאוֹת דפוס ראם וראובן אשר ברודס
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
לִרְאוֹת דפוס ראם ורש"ר הירש
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
לִרְאוֹת דפוס ראם ורבנו גרשום
רום (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
לִרְאוֹת דפוס ראם ורום (פירושונים)
רות רבה
רות בשדה בפוגשה את בועז מדרש רות רבה הוא מדרש למגילת רות, והוא אחד ממדרשי רבה לחמש מגילות.
לִרְאוֹת דפוס ראם ורות רבה
רוזני וילנה
רוזני וילנה היה ארגון של קהילות ליטא רוסיה ופולין לאיסוף כספים עבור מפעלים יהודיים משותפים, בראשם תמיכה ביהודי ארץ ישראל באמצעות כספי החלוקה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ורוזני וילנה
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת דפוס ראם וש"ס וילנא
שמעון בן שטח
שמעון בן שַטָּח (או בן שֶטָּח) היה מראשי החכמים בתקופת אלכסנדר ינאי.
לִרְאוֹת דפוס ראם ושמעון בן שטח
שמואל אביגדור תוספאה
רבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה (רבינוביץ) (תקס"ו, 1806, סלונים – י"ט בניסן תרכ"ו, 4 באפריל 1866, קרלין) היה רב ליטאי, רבן של קרלין וערים נוספות, שנקרא על שם חיבורו הגדול תנא תוספאה על התוספתא, שחלקו, מנחת ביכורים, נדפס במהדורת התוספתא של ש"ס וילנא.
לִרְאוֹת דפוס ראם ושמואל אביגדור תוספאה
שמואל שרגא פייגנזון
שמואל שרגא פייגנזוןתמונה להחלפה שמואל שרגא פייבוש פייגנזוֹן (בכתב יידי: פייגענזָאהן; ערב ראש חודש אדר תקצ"ח, פברואר 1836, וילקומיר – כ"ו באדר ב' תרצ"ב, אפריל 1932, וילנה), הידוע בכינויו הספרותי "שפ"ן הסופר", היה מו"ל וביבליוגרף יהודי, מנהלו במשך שנים רבות של דפוס ראָם (נהגה "רוֹם"), המוכר יותר בשם "דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם" בווילנה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ושמואל שרגא פייגנזון
שמואל שטראשון
רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.
לִרְאוֹת דפוס ראם ושמואל שטראשון
שמואל ליב ציטרון
שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.
לִרְאוֹת דפוס ראם ושמואל ליב ציטרון
שמואל יעקב יצקאן
שמואל יעקב יַצקָאן (ביידיש: יאַצקאַן; 1874 – 23 בנובמבר 1936) היה עיתונאי, מוציא לאור ופובליציסט יידי.
לִרְאוֹת דפוס ראם ושמואל יעקב יצקאן
שמואל יפה אשכנזי
רבי שמואל יפה אשכנזי (ה'רפ"ה, 1525 – ה'שנ"ה, 1595) היה מחכמי ישראל באימפריה העות'מאנית במאה ה-16, מחבר פירוש יפה תואר על מדרש רבה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ושמואל יפה אשכנזי
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ושמואל יוסף פין
שערי תשובה (אורח חיים)
שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים, הוא ספר תורני הלכתי שחובר על ידי הרב חיים מרדכי מרגליות (ואחיו, ראו להלן) מדובנו, ונדפס בדפוס שלו בדובנו בתחילת שנת תק"פ.
לִרְאוֹת דפוס ראם ושערי תשובה (אורח חיים)
שלמה איגר
רבי שלמה אֵיגֶר (ה'תקמ"ז, 1786 – י"א בטבת ה'תרי"ב, ינואר 1852) היה רבן של קאליש ופוזנן.
לִרְאוֹת דפוס ראם ושלמה איגר
שלמה סיריליו
רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבות: רש"ס או ר"ש סיריליו) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16, מראשוני פרשני התלמוד הירושלמי.
לִרְאוֹת דפוס ראם ושלמה סיריליו
שלמה הכהן (רב)
הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה במשך למעלה מ-40 שנה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ושלמה הכהן (רב)
שבתי זוסמן
רבי שבתי זוסמן הכהן היה רב בפולין ובהולנד, מחבר הספרים מאיר נתיב ועמודי כסף.
לִרְאוֹת דפוס ראם ושבתי זוסמן
שיבולי הלקט
שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ושיבולי הלקט
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת דפוס ראם ותלמוד בבלי
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ותלמוד ירושלמי
לאון מנדלשטם
לאון (אריה דב) יוסופוביץ מנדלשטם (רוסית: Мандельштам, Леон Иосифович; 1819 זאגר - 1889) היה הסטודנט היהודי הראשון שלמד באוניברסיטה רוסית.
לִרְאוֹת דפוס ראם ולאון מנדלשטם
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ולשון חז"ל
טור מלכא
טור מלכא (מארמית: הר המלך) היה יישוב יהודי ביהודה שהתקיים בימי חורבן בית שני.
לִרְאוֹת דפוס ראם וטור מלכא
חנניה בן אחי רבי יהושע
חנניה (או חנניא) בן אחי רבי יהושע היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה, שנולד בארץ ישראל ולאחר זמן עבר לבבל.
לִרְאוֹת דפוס ראם וחנניה בן אחי רבי יהושע
חברת המניות ראם
#הפניהדפוס ראם.
לִרְאוֹת דפוס ראם וחברת המניות ראם
חורב (ספר)
חורב: מאמרים אודות חובות ישראל בגלות (בגרמנית: חורב, Versuche über Jissroéls Pflichten in der Zerstreuung) הוא ספר השקפה והגות, שחובר על ידי רבי שמשון רפאל הירש בגרמניה, והודפס לראשונה בשנת ה'תקצ"ז, 1837.
לִרְאוֹת דפוס ראם וחורב (ספר)
חיי אדם
חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.
לִרְאוֹת דפוס ראם וחיי אדם
חיים צבי לרנר
חיים צבי לֶרְנֶר (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: לערנער; בראשי תיבות: חצ"ל; ברוסית (כתיב שלפני הרפורמה): Х. Г. Лернеръ; י"ד בניסן תקע"ה, 24 באפריל 1815 – ה' בסיוון תרמ"ט, 4 ביוני 1889) היה מדקדק יהודי ומורה לעברית שפעל באזור אוקראינה בימי האימפריה הרוסית, מהשמרנים שבמשכילי רוסיה.
לִרְאוֹת דפוס ראם וחיים צבי לרנר
חיים קניבסקי
יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
לִרְאוֹת דפוס ראם וחיים קניבסקי
בן-ציון אלפס
רבי בן ציון אלפס (א' בכסלו ה'תרי"א, 6 בנובמבר 1850 – כ"ג בכסלו תש"א, 23 בדצמבר 1940) היה מחנך, דרשן, סופר ועסקן ציבור.
לִרְאוֹת דפוס ראם ובן-ציון אלפס
בן-ציון אייזנשטט
בן-ציון אייזנשטט (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: אייזענשטאדט; באנגלית: Ben-Zion Eisenstadt; י"ד באדר ה'תרל"ג, 13 במרץ 1873 - כ"ט באב ה'תשי"א, 31 באוגוסט 1951) היה רב, דרשן, סופר פורה ועורך ליטאי-אמריקאי, מחבר שו"ת בני ציון.
לִרְאוֹת דפוס ראם ובן-ציון אייזנשטט
בנימין ברגר
ד"ר בנימין ברגר (בליטאית: Benjaminas Bergeris; 1881 – 1948) היה רופא, פעיל ציוני, יושב ראש ההסתדרות הציונית בליטא, מראשי הציונים הכלליים, אחד המייסדים של בית החולים היהודי "ביקור חולים" בקובנה ומנהל המחלקה למחלות פנימיות.
לִרְאוֹת דפוס ראם ובנימין ברגר
ברוך מרדכי ליבשיץ
הרב ברוך מרדכי ליבשיץ (ה'תקס"ט, 1809, וילנה - ט"ו בניסן ה'תרמ"ה, 30 במרץ 1885, שדליץ) היה רב ליטאי-פולני שכיהן כרב הערים סמיאטיץ', וולקוביסק, נובהרדוק ושדליץ.
לִרְאוֹת דפוס ראם וברוך מרדכי ליבשיץ
ברייתא דל"ב מידות
ברייתא דל"ב מידות הוא חיבור בנושא מידות שהתורה נדרשת בהן.
לִרְאוֹת דפוס ראם וברייתא דל"ב מידות
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ובבא בתרא
דניאל טירני
רבי דניאל טירני (השליש האחרון של המאה ה-18 - ~ה'תקע"ד, 1814) היה רב מחכמי איטליה במפנה המאות ה-18 וה-19, רבה של יהדות פירנצה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ודניאל טירני
דפוס מ"ץ
דפוס מָ"ץ (לעיתים: מאץ; בכתיב גרמני: Matz; בפולנית: Mac) היה בית דפוס והוצאת ספרים יהודיים שפעלו בעיר וילנה, בהפסקות, משנת תקצ"ד (1833/34) ועד אמצע שנות העשרים של המאה ה-20.
לִרְאוֹת דפוס ראם ודפוס מ"ץ
דפוס סלאוויטא
שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ודפוס סלאוויטא
דפוס רוזנקרנץ
דפוס רוֹזֶנקרַנץ (בתחילה דפוס פין ורוזנקרנץ (לעיתים דפוס פין), אחר-כך רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה בית דפוס והוצאת ספרים עבריים שפעלו בעיר וילנה שבצפון-מערב רוסיה (ליטא) משנת 1863 ועד ראשית המאה ה-20.
לִרְאוֹת דפוס ראם ודפוס רוזנקרנץ
דפוס חברת המניות ראם
#הפניהדפוס ראם.
לִרְאוֹת דפוס ראם ודפוס חברת המניות ראם
דפוס האלטר
דפוס הַאלטֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: האלטער) היה בית דפוס עברי מיסודו של מאיר יחיאל האלטר שפעל בעיר ורשה משנת תרמ"ג ועד תרע"ז–1917 לפחות, עיקר שנותיו בבעלותם של האלטר ומאיר אייזנשטאט ולאחר מכן בבעלות בנו של האלטר, אברהם יצחק האלטר, ושותפיו.
לִרְאוֹת דפוס ראם ודפוס האלטר
דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם
#הפניה דפוס ראם.
לִרְאוֹת דפוס ראם ודפוס והוצאת האלמנה והאחים ראם
דפוסי התלמוד הבבלי
מהדורת וילנא של התלמוד התלמוד הבבלי, ספר היסוד של הספרות הרבנית, הודפס במהדורות רבות למן שלהי המאה ה-15, זמן לא רב לאחר תחילת מהפכת הדפוס, ועד ימינו.
לִרְאוֹת דפוס ראם ודפוסי התלמוד הבבלי
דרוגולין (גופן)
ההבדלים בין המשקל השמן למשקל הרגיל של גופן דרוגולין (אופיס) דְּרוּגוּלִין (Drugulin) הוא שמו של גופן עברי שעוצב במאה ה-19 בגרמניה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ודרוגולין (גופן)
דב בריש אשכנזי
הרב דב בר (בעריש) אשכנזי (ה'תקס"ב בערך, 1800 בערך – י"ד באדר ה'תרי"ב, מרץ 1852) היה רב הקהילות היהודיות בסלונים ובלובלין, פוסק הלכה ומפרשני התלמוד הירושלמי.
לִרְאוֹת דפוס ראם ודב בריש אשכנזי
דוד מנובהרדוק
רבי דוד מנובהרדוק (ה'תקכ"ט, 1769 בערך - כ"ג בכסלו ה'תקצ"ז, 2 בדצמבר 1836) היה רב ליטאי מבחירי תלמידיו של רבי חיים מוולוז'ין, ורבה של נובהרדוק.
לִרְאוֹת דפוס ראם ודוד מנובהרדוק
דוד לוריא
רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו.
לִרְאוֹת דפוס ראם ודוד לוריא
האחים ראם
#הפניה דפוס ראם.
לִרְאוֹת דפוס ראם והאחים ראם
הפסגה (כתב עת)
שער הקובץ השמיני של המאסף, נדפס בשל בעיות רישוי תחת השם "עין הפסגה" הפסגה היה שמו המקורי של מאסף תורני בעריכת הרב הלל דוד הכהן טריווש שראה אור בסוף המאה ה-19 בווילנה, בוורשה ובפיוטרקוב.
לִרְאוֹת דפוס ראם והפסגה (כתב עת)
הלל נח מגיד שטיינשניידר
הלל נח מגיד שטיינשניידר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוק – ח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.
לִרְאוֹת דפוס ראם והלל נח מגיד שטיינשניידר
הלל דוד הכהן טריווש
הרב הלל דוד הכהן טריווש (תר"א-ג' בסיוון תרס"א) היה אב"ד וילקי שבאזור קובנה, מחברם של ספרים תורניים ועורך כתב העת התורני "הפסגה" ששמו שונה כמה פעמים (ראו להלן).
לִרְאוֹת דפוס ראם והלל דוד הכהן טריווש
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
לִרְאוֹת דפוס ראם והדף היומי
הוצאת ראם
#הפניה דפוס ראם.
לִרְאוֹת דפוס ראם והוצאת ראם
הוצאת האלמנה והאחים ראם
#הפניה דפוס ראם.
לִרְאוֹת דפוס ראם והוצאת האלמנה והאחים ראם
ויתן לך
וְיִתֶּן לְךָ היא תפילה הנאמרת במוצאי שבת, מיד לאחר תפילת ערבית, או אחרי הבדלה, מורכבת מלקט של פסוקי ברכה והצלחה, ונאמרת כדי לפתוח את השבוע החדש, בסימן טוב.
לִרְאוֹת דפוס ראם וויתן לך
כוכבים במסורות העולם העתיק
בעת העתיקה אנשים האמינו בכוחם של גרמי השמים להשפיע על הארץ והים, ובראשם השפעת האור שלהם, השפעת הירח על השפל והגאות, השפעת הברקים והרעמים ואף הגשם והסערות מן העננים שנראו להם חלק ממערכת גרמי השמים (הנקרא כך כי הוא מאגר ימי עילי וכחול הנפרץ לעיתים ומוריד את מימיו על ה"ארץ") והיו חלק מן המלחמות השמימיות בין הכוכבים (שלעיתים נחשבו אלים או שליחי האל - מלאכים) אשר הד קולם נשמע וגיצי הפגיעה שלהם נראו.
לִרְאוֹת דפוס ראם וכוכבים במסורות העולם העתיק
י"ג בניסן
צמח צדק" – האדמו"ר השלישי לחסידות חב"ד פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ג בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.
לִרְאוֹת דפוס ראם וי"ג בניסן
יעקב ברוכין
הרב יעקב ברוכין (נקרא גם ר' יעקב קארלינער, או ר' יעקב שיק; ה'תקמ"א, 1780 - י' בכסלו ה'תר"ה, נובמבר 1844) היה רב ליטאי, רבה של קרלין.
לִרְאוֹת דפוס ראם ויעקב ברוכין
יצחק מינקובסקי
הרב יצחק מינקובסקי (תקמ"ח, 1788 – ט' בחשוון תרי"ב, נובמבר 1851) היה רבה של קרלין ומחבר הספר קרן אורה על התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת דפוס ראם ויצחק מינקובסקי
יצחק אייזיק בן יעקב
יצחק אייזיק בן יעקב (בליטאית: Isaak Benjakob; כ"ה בטבת תקס"א, 10 בינואר 1801, רמיגאלה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ט"ו בתמוז תרכ"ג, 2 ביולי 1863, וילנה) היה ביבליוגרף יהודי ליטאי, שגם עסק בסחר והוצאה לאור של ספרים.
לִרְאוֹת דפוס ראם ויצחק אייזיק בן יעקב
יצחק בר לווינזון
יצחק דב בר לווינזון (בכתיב יידי: יצחק בער לעווינזאהן; ריב"ל; כ"ט באלול ה'תקמ"ח, 1 באוקטובר 1788, קרמניץ, רוסיה – כ"ב בשבט ה'תר"ך, 15 בפברואר 1860, קרמניץ) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית בתחומי האימפריה הרוסית.
לִרְאוֹת דפוס ראם ויצחק בר לווינזון
יצחק דאנציג
הרב יצחק דאנציג (י"ז בשבט ה'תקצ"ז, ינואר 1837 - י"ד בטבת ה'תרע"ז, ינואר 1917) היה רב, פוסק, דרשן ונואם, בערים וקהילות שונות באירופה ובסוף ימיו בארץ ישראל.
לִרְאוֹת דפוס ראם ויצחק דאנציג
יצחק יהודה טרונק
הרב יצחק יהודה טרונק (ה'תר"ם, 1880 - א' בניסן ה'תרצ"ט, 21 במרץ 1939) היה רב ומנהיג ציבור יהודי פולני.
לִרְאוֹת דפוס ראם ויצחק יהודה טרונק
ישעיה פיק ברלין
רבי ישעיה פיק מכונה גם רבי ישעיה ברלין (ה'תע"ט, 1719 - ח' באייר ה'תקנ"ט, 1799) היה רב, פוסק ואב בית דין.
לִרְאוֹת דפוס ראם וישעיה פיק ברלין
ישראל מסלנט
רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.
לִרְאוֹת דפוס ראם וישראל מסלנט
יחזקאל לנדא מווילנא
רבי יחזקאל סגל הלוי לנדא (ה'תקל"ט, 1779 – כ"א בחשוון ה'תר"ל, 26 באוקטובר 1869) היה רבה הראשי בפועל של יהדות וילנה והסמכות ההלכתית העליונה שלה, במשך שלושים ושלוש שנה (תקצ"ז-תר"ל).
לִרְאוֹת דפוס ראם ויחזקאל לנדא מווילנא
יחיאל היילפרין (רב)
יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.
לִרְאוֹת דפוס ראם ויחיאל היילפרין (רב)
יהדות מינסק
בית הכנסת הגדול במינסק, 1930 הקהילה היהודית במינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, היא חלק מיהדות בלארוס ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות במזרח אירופה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ויהדות מינסק
יהדות וילנה
יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.
לִרְאוֹת דפוס ראם ויהדות וילנה
יהונתן אייבשיץ
ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.
לִרְאוֹת דפוס ראם ויהונתן אייבשיץ
יהושע שטיינברג
יהושע שטיינברג (בכתיב יידי: שטיינבערג; ברוסית: Осий (Иошуа) Штейнберг; 1839, וילנה, האימפריה הרוסית – מרץ 1908) היה בלשן עברי, מילונאי ומדקדק נודע, משורר, סופר ומתרגם, מחנך, מפקח בסמינר למורים יהודיים בווילנה ופעיל בהקמת בתי ספר ממשלתיים יהודיים, רב מטעם הממשלה בביאליסטוק ובווילנה, וצנזור עברי מטעם שלטונות רוסיה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ויהושע שטיינברג
יהודה אופאטוב
יהודה (יוּדְל) אוֹפָּאטוֹב (בכתיב יידי: אָפּאטאּוו; 1797 – י' בתמוז תרכ"ח, 30 ביוני 1868), הידוע בכינויו "התקיף הידוע", היה אחד העשירים שביהודי האימפריה הרוסית וממנהיגי קהילת יהודי וילנה.
לִרְאוֹת דפוס ראם ויהודה אופאטוב
יהודה ליב ברגר
יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.
לִרְאוֹת דפוס ראם ויהודה ליב ברגר
יהודיה (רמת הגולן)
שרידי אחד מבתי הכפר, 2015 מבנה מגורים טיפוסי ששרד בכפר, יולי 2007 מראה חלק משרידי הכפר, יולי 2007 יָהוּדִיֶה (בערבית: يهودية) הוא כפר נטוש ובו אתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, כ-5 קילומטרים מדרום לקצרין.
לִרְאוֹת דפוס ראם ויהודיה (רמת הגולן)
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
לִרְאוֹת דפוס ראם ויוסף בן מתתיהו
אזכור
ידוע גם בשם דפוס האלמנה והאחים ראם, האלמנה והאחים ראם, הוצאת וילנא.