תִקשׁוֹרֶת

543 יחסים: מאור עיניים (צ'רנוביל), מאיר (הגדול) מפרמישלאן, מאיר מפרמישלאן, מאיר מרגליות, מאיר טובנהויז, מאיר דן פלוצקי, מנחם מנדל, מנחם מנדל מפרמישלן, מנחם מנדל מקוצק, מנחם מנדל מוויטבסק, מנחם מנדל גרליץ, מנחם מנדל כשר, מנחם נחום מצ'רנוביל, מנהרת-הזמן (סדרת ספרים), מנהגי שבת בתנועת החסידות, מנורת הכנסת, מסירות נפש ביהדות, מעברה, מקהלת צדיקוב, מקובל, מרטין בובר, מרגליות (פירושונים), מרדכי מקרמניץ, מרדכי רוקח, מרדכי רוביו, מרדכי שיינברגר, מרדכי טברסקי, מרדכי בן-דוד, משנתו של גרשם שלום, משפחת שניאורסון, משפחת הורוביץ, משה אידל, משה סמבטיון, משה פראגר, משה רוסמן, משה שנפלד, משה שוהם, משה לאופר מנגן חב"ד, משה לוריא, משה חיים אפרים מסדילקוב, משה וולפסון, משה יאיר וינשטוק, משולם איגרא, משולם פייבוש הלר, משולם ריקליס, מתתיהו יחזקאל גוטמן, מלמד, מלחמת גוג ומגוג, מלכויות של מטה, מטפחת ספרים, ..., מז'יבוז', מבשרך לא תתעלם, מגיד (קבלה), מגיד דבריו ליעקב, מדרש פליאה, מוצאי שבת, מור אלטשולר, מורה רוחני (העידן החדש), מוזיקה יהודית, מכתם, מי מרום, מיקי בהגן, מיתולוגיה יהודית, מידת הביטחון, מידות טובות, מיכאל שטרייכר, א' באייר, אסתר ייבין, אפרים צורף, אריק רודיך, אשר פריינד, אשר פלד, אלעזר רוקח (רב), אלול, אלימלך מליז'נסק, אליעז ראובן-דנדקר, אליעזר אבי הבעל שם טוב, אליעזר צבי צווייפל, אליעזר קרסיק, אליהו פוסק, אחמד אל-ג'זאר, אחיה השילוני, אברהם מרדכי אלתר, אברהם אלימלך פרלוב, אברהם פרומקין, אברהם שרון, אברהם לייב בורשטיין, אברהם זמורה, אברהם גרשון מקיטוב, אברהם דב מאבריטש, אברהם המלאך, אברהם כהנא, אברהם יערי, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם יהושע השל, אברהם יהושע השיל מאפטא, אביתר בנאי, אביה הכהן, אגדת הקרפטים (סרט), אדמו"ר, אדם זאב, אדם בעל שם, אדל (ספר), אדל (פירושונים), אדל בת הבעל שם טוב, אהרן מטיטיוב, אהרן אפלפלד, אהרן טברסקי, אהרן הגדול מקרלין, אהבת ישראל, אהוד חבצלת, אוסטרוה, אוצרות יהודיים, אור זורח (תל אביב), אור החיים (ספר), אורח נטה ללון, אורה עשהאל, אורי מסטרליסק, אולנוב (פולין), אולכסה דוב-בוש, אוהל (קבר), אימתי קאתי מר, אירן שאש, אילת כהנא, נפש החיים, נפתלי צבי שמרלר, נפתלי צבי הורוביץ, נפתלי חנהל'ס דוקטרוביץ, נתן נטע דונר, נח גד וינטרוב, נחמן מקוסוב, נחמן מברסלב, נחמן מהורדנקא, נחלת ישראל, נחום טברסקי, נדב סדקה, נוסח ספרד, נוסח האר"י, נורית סירקיס בנק, נושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום, ניגון שלוש תנועות, ניגון הבעש"ט, ניגוני חב"ד, ניגונים חסידיים, סאלח עזאם, סעדיה הלוי אשכנזי, סעודת משיח, סעודה (הלכה), ספר חרדים, ספר התניא, ספרות ההיכלות והמרכבה, ספרות יידיש, ספריית מחניים, ספריית חב"ד, ספריית בית אל, סטרוקונסטנטינוב, סטבסקי, סיפורי חסידים, סיפורי הבעש"ט, סידור הבעל שם טוב, סיוון, ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, עמנואל אטקס, עמליה כהנא-כרמון, עם הספר (סדרת ספרים), עץ חיים (ספר), עצב (רגש), ערב יום הכיפורים, עליית החסידים, עלייה לארץ ישראל, עבודת ישראל, עדה אמיכל ייבין, עדה רפפורט-אלברט, עונג, עוזיאל מייזליש, עיקרי האמונה היהודית, פאר מקדושים, פארפל, פאבולוץ', פנחס שפירא מקוריץ, פנחס שדה, פסח, פסח בירושלים (אלבום), פולונה, פולינה ז'מצ'וז'ינה, פוזנן, פודוליה, פיאטרה ניאמץ, פינחס דוד הורוביץ, פיני איינהורן, פיסטין, פילוסופיה יהודית, פייטיזם, צמאה, צבי בן הבעל שם טוב, צבי גוטמן, צבי הירש מנדבורנה, צבי הירש מייזליש, צדיק, צוואת הריב"ש, ציונות ברוסיה, קמע, קמינקא, קניבליזם, קפיצת הדרך, קרמניץ, קבלה, קדוש (דת), קהילת יהודי מז'יבוז', קהילת יהודי אוסטראה-אוסטרוג, קוסוב, קורץ, קוטי, קינת אומן, רמח"ל, רשקוב, רחל אליאור, רחל קשת, רחל גלון, רב נחמן (פירושונים), רבקה ש"ץ אופנהיימר, רבי ישראל בן אליעזר, רבי ישראל בעל שם, רבי ישראל בעל שם טוב, רולי דיקמן, רוז ורפמן, רוז'ין, ריב"ש (פירושונים), שמעון מרילס, שמעון צבי הורוביץ, שמעון ישראל פוזן, שמריה מוורחובקה, שמשון מאוסטרופולי, שמשון בלוך, שמחה שטטנר, שמואל אבא הורודצקי, שמואל נדלר, שמואל שמלקה הורוביץ, שמואל טל, שמואל יוסף פין, שמואל יוזפוב, שם-טוב, שני לוחות הברית (ספר), שניאור זלמן מלאדי, שניאור זלמן רודרמן, שפירא, שרהורוד, שלמה אלישיב, שלמה קפלן, שלמה לרנר, שלמה זלמן אוירבך, שלמה גולדמן, שלומי שטרן, שלום מאיר ולך, שלום שרעבי, שלום חיים פרוש, שלוחי חב"ד, שטריימל, שבתי מרשקוב, שבחי הבעש"ט, שביעי של פסח, שושלת קוריץ, שושלת יאמפולה, שיכוני חיסכון, תנועת דור דעה, תנועת החסידות, תנועת החסידות בגליציה, תפילה (יהדות), תהילים, תהילים צ"א, תהילים ק"ז, תורת חב"ד לבני הישיבות, תולדות יעקב יוסף, תיקון המידות, ל"ג בעומר, ל"ו צדיקים, לוי יצחק מברדיצ'ב, ליטאים (זרם), ליבר הגדול מברדיצ'ב, לייב שרה'ס, טקסט רץ הוצאה לאור, טרנסניסטריה, טלוסטה, טטייב, טבריה, טבילת עזרא, טהרת הקודש, טורקה, טולצ'ין, טיעון העד (יהדות), טישמייניצה, טיגינה, ז' בניסן, זאב מזברז', זאב וולף קיציס, זלוטשוב, זיץ, חמדת ימים (ספר), חסיד (הלכה), חסידות מקארוב, חסידות מז'יבוז', חסידות מכנובקה, חסידות מישקולץ, חסידות אמשינוב, חסידות אשכנז, חסידות אוסטרהא, חסידות נדבורנה, חסידות סאטמר, חסידות סקווירה, חסידות סלונים, חסידות סטרליסק, חסידות פרמישלאן, חסידות צ'רנוביל, חסידות קמינקא, חסידות קמינקא-מיראפאל, חסידות קאליש, חסידות קומרנה, חסידות קוסוב, חסידות קוריסטשוב, חסידות רשקוב, חסידות רחמסטריווקה, חסידות רוז'ין, חסידות לובושוב, חסידות טאלנה, חסידות זווהיל, חסידות חוסט, חסידות במרחב הרומני, חסידות ברסלב, חסידות ברזנה, חסידות בלאז'וב, חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן, חסידות בישטינא, חסידות האדאס, חסידות ויז'ניץ, חצר חסידית, חליל, חברה קדישא, חביבה פדיה, חיים מקרסנה, חיים צאנזר, חיים שמואל יעקב פאלק, חיים בן עטר, חיים הכהן רפפורט (לבוב), חיים יהודה לייב אוירבך, ב' בתמוז, בן אליעזר, בן ציון קוק, בן ציון ליכטמן, בן המלך והנזיר, בנימין מינץ, בנימין שבילי, בנימין בראון, בעל שם, בר יוחאי (פיוט), ברוך ממז'יבוז', ברוך מקוסוב, ברוך פוזנר, ברודי, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת החודש, בש"ט, בש''ט, בשט, בלבב ימים, בונה תירוש, בוסתנאי בן חנינאי, בוצינא דנהורא, בולי מדינת ישראל - שנת 1961, בולי ישראל, בית הקברות היהודי העתיק בטבריה, בית הכנסת אבריטש, בית הכנסת של ז'ולקבה, בית כנסת, ביבליוגרפיה של גרשם שלום, ג'ורג' סטיינר, גרשון חנוך הניך ליינר, גרטל, גלגול נשמות, גדליה נגאל, גדליה רבינוביץ מליניץ, גדליה חיון, גוויזדץ, גילוח הראש לנשים ביהדות, דנקל – הקו האדום, דניאל אהביאל, דניאל סטבסקי, דצ"ך עד"ש באח"ב, דרשנות, דבקות, דולינה (עיר), דוד מסטפין, דוד משה אברהם אשכנזי, דוד משה רוזנבוים, דוד אסף, דוד פרידמן (פלוישט), דוד צבי אוירבך, דוד צבי רוזנבוים, דוד צבי חן, דוד שלמה אייבשיץ, דוד לייקס, דוד טברסקי (טולנה), דוד זריצקי, ה'ת"ץ, ה'תס"ד, ה'תע"ו, ה'תק"ך, ה'תק"ן, ה'תק"ז, ה'תקמ"א, ה'תקמ"ט, ה'תקמ"ג, ה'תקנ"א, ה'תקנ"ד, ה'תקע"ה, ה'תקכ"ה, המאה ה-18, המגיד ממזריטש, האר"י, האש והעצים, האוצר מתחת לגשר, הנדח, הספרייה הבודליינית, הסיגוף ביהדות, העשיל צורף, העת החדשה, העליות בשנים 1700–1881, הר הזיתים, הרמב"ם היומי, הרשל'ה אוסטרופולר, השגחה, הלל צייטלין, הבעל שם טוב, הבש"ט, הבש''ט, הבשט, הגניזה החרסונית, הוצולים, הורודנקה, הימים שבין יום כיפור לסוכות, היסטוריה של עם ישראל, היישוב היהודי בחברון, ו' בסיוון, ורחובקה, ווהלין, כ"א בניסן, כ"ט בטבת, כ"ב באב, כ"ד בתשרי, כ"ה באלול, כ"ה באדר, כניעה (נפש), כץ, כתר שם טוב, כתר שם טוב (בעש"ט), כתבי האר"י, כתונת פסים, כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו, כבוד שבת, כגוונא, כוח הפועל בנפעל, י"א באב, י"ז באייר, י"ח באלול, י"ב בניסן, י"ב בחשוון, י' באלול, יאיר שרקי, יעקב פרידמן (אדמו"ר), יעקב קופיל ליפשיץ, יעקב קופיל חסיד, יעקב שור, יעקב זיו (מדען), יעקב דוד פרידמן, יעקב כ"ץ, יעקב יצחק נימירובר, יעקב יוסף (פירושונים), יעקב יוסף מאוסטראה, יעקב יוסף כ"ץ, יפה כלבנה (אלבום), יצחק משה ארלנגר, יצחק מדרוהוביץ', יצחק אלפסי (חוקר חסידות), יצחק אהרן קארף, יצחק אייזיק ספרין, יצחק אייזיק טויב, יצחק פרידמן (הוסיאטין), יצחק פיצ'ניק (הראשון), יצחק שפירא (מנהיג פועלים), יצחק טברסקי (סקווירא), יצחק חיות (זרע יצחק), יצחק גינזבורג, יצחק יוסף תאומים, ירחמיאל גרין, ירוחם הירשקוביץ כהנא, יש דין ויש דיין, יש דין ויש דיין (סרט), ישעיה הלוי הורוביץ, ישעיהו ברנשטיין, ישראל מרדכי טברסקי, ישראל פרידמן (הוסיאטין), ישראל שלום יוסף פרידמן, ישראל לבל, ישראל זנגוויל, ישראל חריף מסטנוב, ישראל בעל-שם טוב, ישראל דנדרוביץ, ישראל הבעל שם טוב, ישראל יהושע מקוטנא, ישיבת אורות שאול, ישיבת שפע מקור חיים, ישיבת המקובלים בית אל, ישיבה, ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, יחזקאל לנדא, יחיא בן המו, יחיאל מיכל מזלוטשוב, יחיאל מיכל אשכנזי, יחיאל מיכל פיצ'ניק, יהדות אפטא, יהדות אירופה, יהדות פולין, יהדות רומניה, יהדות ליטא, יהושע שפירא (אדמו"ר), יהודה נחשוני, יהודה לייב מפולנאה, יהודה לייב משפולי, יהודה זיו, יואל ברשד, יום הולדת, יום-טוב עהרליך, יונתן מאיר, יונג יידיש, יוסף צבי קאליש, יוסף בלוך, יוסף המספר, יוסף כנאפו, יושר דברי אמת, יוכי ברנדס, 100 מושגי יסוד, 21 במאי, 25 באוגוסט, 42 (מספר). להרחיב מדד (493 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאור עיניים (צ'רנוביל)

מאור עיניים הוא ספר שנכתב על ידי רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד חצר חסידית זו, מתלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומאור עיניים (צ'רנוביל) · ראה עוד »

מאיר (הגדול) מפרמישלאן

רבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן (תס"ג, 1703 - כ"ב באב תקל"ג, 11 באוגוסט 1773), תלמידו וחברו של הבעל שם טוב וממנהיגי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומאיר (הגדול) מפרמישלאן · ראה עוד »

מאיר מפרמישלאן

רבי מאיר מפרמישליאן (תק"ם, 1780 - כ"ט באייר תר"י, 11 במאי 1850) היה מגדולי מנהיגי החסידות ומגדולי בעלי המופת בחסידות, ונכד של ר' מאיר הגדול מפרמישלאן שנמנה בין תלמידי הבעש"ט.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומאיר מפרמישלאן · ראה עוד »

מאיר מרגליות

רבי מאיר מרגליות (לעיתים: מרגלית; ~ה'תס"ז (בערך) - י' באייר ה'תק"נ, 1790), היה מראשוני רבני תנועת החסידות ורבה של אוסטרוה, תלמיד הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומאיר מרגליות · ראה עוד »

מאיר טובנהויז

מאיר טובנהויז-מרכוס (כ"ט באדר תרכ"ה 1865 - כ"ב בחשון תרצ"ח 1938) היה רב, עיתונאי, מתרגם ופעיל חברתי, שהיה מייסד הספרייה העברית הראשונה בצפת, מייסד גן-הילדים העברי הראשון בעיר וממייסדי "בני ברית".

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומאיר טובנהויז · ראה עוד »

מאיר דן פלוצקי

הרב מאיר דן רפאל פְּלוֹצְקִי (תרכ"ו, 1866 – ו' בניסן ה'תרפ"ח, 1928) היה מרבני יהדות פולין בתחילת המאה ה-20, ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, מחבר הספר "כלי חמדה" על התורה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומאיר דן פלוצקי · ראה עוד »

מנחם מנדל

קטגוריה:שמות פרטיים לגברים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומנחם מנדל · ראה עוד »

מנחם מנדל מפרמישלן

קבר של רבי מנחם מנדל מפרמישלן בבית הקברות בטבריה רבי מנחם מנדל מפרמישלן (תפ"ח? – כ"א בתשרי תקל"א/תקל"ז), היה מתלמידי הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומנחם מנדל מפרמישלן · ראה עוד »

מנחם מנדל מקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »

מנחם מנדל מוויטבסק

רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק (ה'ת"צ – א' באייר ה'תקמ"ח; 1730 – 8 במאי 1788) היה מגדולי אדמו"רי החסידות בדור השלישי לבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומנחם מנדל מוויטבסק · ראה עוד »

מנחם מנדל גרליץ

יצחק מנחם מנדל גרליץ (ב' באב תש"ב, 1942 – ג' באדר ב' תשפ"ב, 5 במרץ 2022) היה סופר חרדי, יצירתו כוללת ספרות ילדים ונוער וספרי הגיוגרפיה, עורך, מהדיר ומוציא לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומנחם מנדל גרליץ · ראה עוד »

מנחם מנדל כשר

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »

מנחם נחום מצ'רנוביל

רבי מנחם נחום (ה'ת"ץ, 1730 – י"א בחשוון ה'תקנ"ח, 31 באוקטובר 1797) (ידוע כהמאור עיניים על שם ספרו) היה מתלמידי הבעש"ט ומייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: טשרנוביל, טאלנא, סקווירא, ורחמסטריבקא.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומנחם נחום מצ'רנוביל · ראה עוד »

מנהרת-הזמן (סדרת ספרים)

מנהרת-הזמן היא סדרת ספרים, שכתבה גלילה רון־פדר-עמית בסוגת ההיסטוריה והמדע הבדיוני.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומנהרת-הזמן (סדרת ספרים) · ראה עוד »

מנהגי שבת בתנועת החסידות

חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומנהגי שבת בתנועת החסידות · ראה עוד »

מנורת הכנסת

מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומנורת הכנסת · ראה עוד »

מסירות נפש ביהדות

מסורת היהודית למופת של מסירות נפש (ציור נוצרי משנת 1650) ביהדות, מסירות נפש היא הנכונות להקרבת החיים למען קיום מצוות התורה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומסירות נפש ביהדות · ראה עוד »

מעברה

מפת המעברות בישראל שרון, 1950 מעברה ליד נהריה, 1952 עובדת סוציאלית בביקור במעברת תלפיות, ירושלים, 1958 גדרות תיל ואוהלים, במעברת כפר אונו מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומעברה · ראה עוד »

מקהלת צדיקוב

מקהלת צדיקוב בקונצרט חגיגי בתחילת שנות ה-70, של המאה ה-20. מנצח: לסלו רוט. סולנית וסגנית המנצח: ביביאנה גולדנטל. מקהלת ותיקי צדיקוב בקונצרט חגיגי בשנת 1999, במלאת 90 שנים לייסוד המקהלה. מנצח עמוס מלר. דור ההמשך - שנת 2014 - מנצח דניאל בלנק. מקהלת צדיקוב היא מקהלה שהחלה לפעול ביפו כשרוב חבריה היו יהודים יוצאי המקהלה שקמה בבולגריה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומקהלת צדיקוב · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומקובל · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומרטין בובר · ראה עוד »

מרגליות (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומרגליות (פירושונים) · ראה עוד »

מרדכי מקרמניץ

רבי מרדכי מקרמניץ (תק"ו - י"ג בתמוז תק"פ) היה אדמו"ר בדור הרביעי לחסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומרדכי מקרמניץ · ראה עוד »

מרדכי רוקח

הרב מרדכי רוקח (ה'תרס"א, 1901 – כ"ה בחשוון ה'תש"י, 17 בנובמבר 1949), היה הרב של בילגוריי שבפולין משנת ה'תרפ"ו (1926) עד פרוץ השואה ואביו של האדמו"ר הנוכחי מבעלז.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומרדכי רוקח · ראה עוד »

מרדכי רוביו

הרב מרדכי רוביו (נפטר תקמ"ג, 1783) היה ראש הרבנים בחברון בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומרדכי רוביו · ראה עוד »

מרדכי שיינברגר

הרב מרדכי שיינברגר (בכתיב יידישאי: שיינבּערגער) (נולד ב-8 בספטמבר 1938, י"ב באלול ה'תרצ"ח) הוא מקובל, מחבר ספרים והמנהיג הרוחני של ציבור חסידי אשלג ביישוב אור הגנוז, וראש ישיבת קרעטשניף ברחובות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומרדכי שיינברגר · ראה עוד »

מרדכי טברסקי

הרב מרדכי טברסקי, (מכונה המגיד מצ'רנוביל; תק"ל, 1770 – כ' באייר תקצ"ז, 1837) היה האדמו"ר השני מחסידות צ'רנוביל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומרדכי טברסקי · ראה עוד »

מרדכי בן-דוד

מֹרְדְכָי וֶרְדִיגֶר (Mordechai Werdyger; הידוע כמֹרְדְכָי בֶּן דָוִד, ובראשי תיבות מ.ב.ד; MBD; נולד בי' בניסן תשי"א, 16 באפריל 1951) הוא זמר ומלחין חסידי-אמריקאי, מפורצי הדרך למוזיקה החסידית החדשה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומרדכי בן-דוד · ראה עוד »

משנתו של גרשם שלום

זוהר בסוכה, 1925 משנתו של גרשם שלום עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית, התחום אליו הקדיש את חייו ונחשב מראשי החוקרים שלו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »

משפחת שניאורסון

ציור של רבי שניאור זלמן מלאדי אבי המשפחה משפחת שניאורסון (ביידיש; שניאורסאהן) היא משפחה יהודית גדולה ומפורסמת, צאצאי הרב שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון שלה, ששם המשפחה נקרא על שמו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשפחת שניאורסון · ראה עוד »

משפחת הורוביץ

משפחת הורוביץ (או הורוויץ) היא משפחת לויים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשפחת הורוביץ · ראה עוד »

משה אידל

משה אידל (נולד ב-19 בינואר 1947) הוא פרופסור אמריטוס, מופקד על הקתדרה למחשבה יהודית על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית; עמית בכיר במכון שלום הרטמן ומחשובי חוקרי מחשבת ישראל בעולם; חתן פרס ישראל למדעי היהדות; מכהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות החל מ-1 באוגוסט 2013.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשה אידל · ראה עוד »

משה סמבטיון

משה סמבטיון (ליפסטאק; 22 ביולי 1913 - ספטמבר 1986, מונטריאול, קנדה) היה סופר, הוגה דעות וחוקר תלמוד יהודי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשה סמבטיון · ראה עוד »

משה פראגר

פראגר בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, יולי 1969 פראגר עם הרב פנחס הכהן לוין, 1947 פראגר קובע מזוזה בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, 1969 בסמינר בית יעקב בירושלים. בתמונה גם ראש עיריית ירושלים טדי קולק והרב הלל ליברמן, מנהל הסמינר, 1967 דוד בן-גוריון עונד לפראגר את אות ההגנה, 1964 פראגר בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון עם קבלת האות, 1964 משה פראגר (14 ביוני 1908, ה'תרס"ט - 2 באוקטובר 1984, ו' בתשרי ה'תשמ"ה), סופר ופובליציסט חרדי, עסק בחקר השואה, בייחוד מהפן של הגבורה היהודית הרוחנית שנתגלתה בה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשה פראגר · ראה עוד »

משה רוסמן

משה רוֹסְמן (נולד ב-4 ביולי 1949) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשה רוסמן · ראה עוד »

משה שנפלד

משה שנפלד (י"ט באייר תרס"ז, 3 במאי 1907 - ח' באלול תשל"ה, 15 באוגוסט 1975) היה פובליציסט, מתרגם ועורך ספרותי חרדי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשה שנפלד · ראה עוד »

משה שוהם

רבי מֹשֶׁה שׁוֹהַם מִדּוּלִינָה (בסביבות ה'ת"ק, 1739/1740 – כ"א בתשרי ה'תק"ף, אוקטובר 1819 (בערך)).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשה שוהם · ראה עוד »

משה לאופר מנגן חב"ד

משה לאופר מנגן חב"ד הוא פרויקט שמפעיל לוי'ק טובול והמלחין משה לאופר שמטרתו להנגיש את ניגוני חב"ד לציבור הרחב בעטיפה מוזיקלית עדכנית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשה לאופר מנגן חב"ד · ראה עוד »

משה לוריא

הרב רפאל משה לוריא (תרצ"ז, 1936 - כ"ז בכסלו תש"ע, 14 בדצמבר 2009) היה רב ומקובל ישראלי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשה לוריא · ראה עוד »

משה חיים אפרים מסדילקוב

רבי משה חיים אפרים ("בעל הדגל") מסדילקוב (ה'תק"ב, 1742 לערך - י"ז באייר ה'תק"ס, 12 במאי 1800) היה נכדו של הבעל שם טוב (בעש"ט), מממשיכי דרכו ומסופריה הראשונים של החסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשה חיים אפרים מסדילקוב · ראה עוד »

משה וולפסון

הרב משה וולפסון (לעיתים וואלפסאן נולד בשבט תרפ"ה, 1925) הוא משפיע חסידי אמריקאי וראש קהילות אמונת ישראל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשה וולפסון · ראה עוד »

משה יאיר וינשטוק

הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (י"ג באדר תרנ"ט, 23 בפברואר 1899-ט' באב תשמ"ב, 29 ביולי 1982) היה מקובל נודע ומחברם של 84 חיבורים כמניין שנות חייו, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות ללוב ובפרט על סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל".

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשה יאיר וינשטוק · ראה עוד »

משולם איגרא

רבי משה משולם בן שמשון איגרא מהעיר טיסמניץ (תקי"ב – י"ח בתשרי תקס"ב) היה רב, פוסק, ומגאוני דורו בגליציה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשולם איגרא · ראה עוד »

משולם פייבוש הלר

רבי משולם פֶייבוּש הלוי הֶלֶר מזְבַּרַז (בכתיב שנהג בזמנו: העליר, זבריזא; תק"ב, 1742 – כ' בכסלו תקנ"ה, 1794) היה מאדמו"רי החסידות בתקופתה הראשונה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשולם פייבוש הלר · ראה עוד »

משולם ריקליס

משולם (זוסיה) ריקליס (2 בדצמבר 1923 – 25 בינואר 2019) היה איש עסקים ישראלי-אמריקני.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומשולם ריקליס · ראה עוד »

מתתיהו יחזקאל גוטמן

הרב מתתיהו יחזקאל גוטמן (י"א בתמוז ה'תרנ"א – י' בכסלו ה'תשל"ג; 17 ביולי 1891–16 בנובמבר 1972) היה רב ישראלי, מראשוני חוקרי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומתתיהו יחזקאל גוטמן · ראה עוד »

מלמד

מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומלמד · ראה עוד »

מלחמת גוג ומגוג

גוג ומגוג מתקיפים את ירושלים. איור בכתב יד טולוז, מחצית המאה ה-13. Toulouse, Bibliothèque municipale מלחמת גוג ומגוג הוא מושג הקיים במסורות שונות ביהדות, בנצרות ובאסלאם, המתאר מלחמה או סדרת מלחמות שצפויות להתרחש באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומלחמת גוג ומגוג · ראה עוד »

מלכויות של מטה

מלכויות של מטה היא סדרה תיעודית בת שלושה פרקים בבימויו של אורי רוזנווקס.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומלכויות של מטה · ראה עוד »

מטפחת ספרים

מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומטפחת ספרים · ראה עוד »

מז'יבוז'

מז'יבוז' (באוקראינית: Меджибіж (מֶדְז'יבּיז'); בפולנית: Międzybóż (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ביידיש: מעזשביזש) היא עיירה (בעבר שטעטל) במחוז משנה לטיצ'ב שבמחוז חמלניצקי באוקראינה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומז'יבוז' · ראה עוד »

מבשרך לא תתעלם

מִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם הוא ציווי מקראי לפיו אדם צריך לסייע לקרוביו, לכל אדם, או לעצמו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומבשרך לא תתעלם · ראה עוד »

מגיד (קבלה)

מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומגיד (קבלה) · ראה עוד »

מגיד דבריו ליעקב

מגיד דבריו ליעקב הוא ספר חסידות המכיל לקוטי אמרים מהרב המגיד ממעזריטש שלוקטו ונאספו על ידי תלמידו המגיד מלוצק.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומגיד דבריו ליעקב · ראה עוד »

מדרש פליאה

מדרש פליאה הוא כינוי ל"מדרש" מוזר ומתמיה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומדרש פליאה · ראה עוד »

מוצאי שבת

הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומוצאי שבת · ראה עוד »

מור אלטשולר

מור סלאי אלטשולר (נולדה ב־10 באוקטובר 1957) היא חוקרת במחשבת ישראל, בתחום הקבלה, החסידות והמשיחיות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומור אלטשולר · ראה עוד »

מורה רוחני (העידן החדש)

מורה רוחני בעידן החדש הוא אדם בעל יכולות הוראה אשר צורת חייו משמשת דוגמה חיה לדבריו ולימודו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומורה רוחני (העידן החדש) · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מכתם

מִכְתָּם, או אֶפִּיגְרָמָה (מיוונית: ἐπίγραμμα), הוא סוג של שיר, לרוב, שיר קצר בעל אופי סאטירי עוקצני או חידוד.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומכתם · ראה עוד »

מי מרום

מי מֵרום היא סדרת ספרים הגותית ("במחשבת האמונה"), העוסקת בענייני הגאולה ואופי הופעתה בדורותינו, תנ"ך, ארץ ישראל, עם ישראל, מועדים ונושאים אמוניים נוספים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומי מרום · ראה עוד »

מיקי בהגן

מיקי בהגן (נולד ב-2 בספטמבר 1952) הוא במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע וטלוויזיה, כותב ומוזיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומיקי בהגן · ראה עוד »

מיתולוגיה יהודית

יא) מיתולוגיה יהודית היא אוסף הנרטיבים המסבירים ומציגים את האמונות הדתיות של היהדות, בעוד פולקלור יהודי הם סיפורי עם, סיפורי שבחים, מיתוסים ומעשיות שהתקיימו בתרבות היהודית באופן כללי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומיתולוגיה יהודית · ראה עוד »

מידת הביטחון

ביהדות, מידת הביטחון אומרת כי על האדם להיות סמוך ובטוח על ההשגחה האלוהית ולהרגיש שאינו מתקיים בכוחות עצמו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומידת הביטחון · ראה עוד »

מידות טובות

מידות טובות (בלשון יחיד: מידה טובה) הן מידות בנפש המאפשרות להתהלך בדרכי מוסר.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומידות טובות · ראה עוד »

מיכאל שטרייכר

הרב מיכאל דב (מייקל) שטרייכר (נולד: 1960 לערך) הוא זמר וראש ישיבה חרדי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ומיכאל שטרייכר · ראה עוד »

א' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וא' באייר · ראה עוד »

אסתר ייבין

אסתר (יוניס) יֶיבין (2 במרץ 1877, י"ד באדר ה'תרל"ז, מחוז אקרמן, בסרביה, רוסיה – 28 ביולי 1975, חיפה) הייתה פעילה פוליטית ישראלית, מחלוצות המאבק לשוויון זכויות לנשים בארץ ישראל, וחברת אספת הנבחרים והוועד הלאומי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואסתר ייבין · ראה עוד »

אפרים צורף

אפרים צורף אפרים צורף (זלוטניק) (ט"ו בסיוון תרס"ג, 10 ביוני 1903 – כ"ב בשבט תש"נ, 16 בפברואר 1990) היה סופר ומשורר עברי, שעסק בעיקר בספרות ילדים תנ"כית, יהודית וארץ-ישראלית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואפרים צורף · ראה עוד »

אריק רודיך

אריק רוּדיך (22 בינואר 1954 – 5 בפברואר 2019, ל' בשבט תשע"ט) היה מוזיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואריק רודיך · ראה עוד »

אשר פריינד

אוהל על קבר רבי אשר בהר המנוחות רבי אשר פריינד (רֶבּ אוּשֶׁר בפי חסידיו) (כ"ה באלול ה'תר"ע, ספטמבר 1910 – י"א בתשרי ה'תשס"ד, 6 באוקטובר 2003) היה צדיק ירושלמי חסיד (אדמו"ר), אשר נודע בשיטתו הייחודית בעבודת השם, ובסיועו לנזקקים ולנדכאים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואשר פריינד · ראה עוד »

אשר פלד

אשר (אושרק'ה) פלד (1 בנובמבר 1906 – 18 בפברואר 1970) היה מראשוני צה"ל וקצין חימוש ראשי הראשון.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואשר פלד · ראה עוד »

אלעזר רוקח (רב)

רבי אלעזר רוקח (תמ"ה, 1685-כ"ז בתשרי תק"ב, 1741; מכונה גם המעשה רוקח על שם ספרו המפורסם) היה רב בקהילות ראקוב, טרנוב, ברודי, אמשטרדם וצפת, ואבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים אדמו"רי חסידות בעלז ואישים ידועים רבים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואלעזר רוקח (רב) · ראה עוד »

אלול

אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואלול · ראה עוד »

אלימלך מליז'נסק

רבי אלימלך (וייסבלום) מלִיזֶ'נְסְק (ה'תע"ז – כ"א באדר ה'תקמ"ז; 1717 – 1787) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואלימלך מליז'נסק · ראה עוד »

אליעז ראובן-דנדקר

אליעז ראובן-דנדקר (נולד ב-10 ביוני 1983) הוא סופר, מוציא לאור, מרצה, ארכיונאי, אמן נטוריזם ויזואלי, שחקן, צלם ופעיל חברתי ישראלי מקהילת בני ישראל מהודו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואליעז ראובן-דנדקר · ראה עוד »

אליעזר אבי הבעל שם טוב

אליעזר היה יהודי במזרח אירופה במאה ה-17, שפרסומו העיקרי הוא הודות לבנו הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואליעזר אבי הבעל שם טוב · ראה עוד »

אליעזר צבי צווייפל

אליעזר צבי צְוַוייפֶל (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: צווייפעל; 15 באפריל 1815, מוהילב על הדנייפר – 21 בפברואר 1888, גלוחוב, רוסיה) היה סופר, משורר, מתרגם, חוקר ומורה עברי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואליעזר צבי צווייפל · ראה עוד »

אליעזר קרסיק

מימין לשמאל: הרב גרשון חן, הרב חיים אליעזר קרסיק והרב שלמה יוסף זוין. הרב אליעזר קרסיק (טבת תרנ"ח, 1898 - ה' בניסן תש"כ, אפריל 1960) היה יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל, ארגון הגג של חב"ד בישראל, רב קהילת חב"ד בתל אביב ומנהל ישיבת אחי תמימים בתל אביב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואליעזר קרסיק · ראה עוד »

אליהו פוסק

הרב אליהו פוסק הרב אליהו פוסק (1859 – 1932) שימש כרב במוהליקה ובזלטופול שבאוקראינה, מחבר ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואליהו פוסק · ראה עוד »

אחמד אל-ג'זאר

ציור קיר לזכר אחמד אל ג'זאר, על גבי האודיטוריום בעכו מסגד אל-ג'זאר בעכו הכניסה לחמאם אל-באשה חאן אל-עומדאן - מבט לכיוון מגדל השעון בצידו הצפוני של המבנה אחמד פאשה אל-ג'זאר (בערבית: أحمد الجزار, או أحمد البوشناقي ("אחמד הבוסני"); 1720 – 23 באפריל 1804) היה מושל צפון ארץ ישראל בשם האימפריה העות'מאנית בין השנים 1775–1804.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואחמד אל-ג'זאר · ראה עוד »

אחיה השילוני

פרומפטואריום אחיה קורע את שמלתו של ירבעם. אמצע המאה ה-14, בוהמיה. אֲחִיָּה הַשִּּׁילֹנִי היה נביא בראשית תקופת המלוכה בישראל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואחיה השילוני · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אברהם אלימלך פרלוב

רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין (ד' באלול ה'תרנ"א – י"ד בחשוון ה'תש"ג; 7 בספטמבר 1891 – 25 באוקטובר 1942) היה האדמו"ר השמיני בשושלת אדמו"רי חסידות קרלין, שעמד בראשה משנת ה'תרפ"א (1921) ועד לרציחתו בשואה בשנת תש"ג (1942).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם אלימלך פרלוב · ראה עוד »

אברהם פרומקין

אברהם פרומקין (1873–1940) היה אנרכיסט יהודי וידוע בתרומתו לעיתונות אנרכיסטית ביידיש.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם פרומקין · ראה עוד »

אברהם שרון

שבדרון, אדר א' תרצ"ב (פברואר 1932) אברהם א' שרון (שְבַדְרוֹן) (נכתב גם שוואדרון; Schwadron; י"ב באלול תרמ"ג, 10 בספטמבר 1878, בְּיֶניוּב, גליציה, אוסטריה – כ"א בתשרי תשי"ח, 17 באוקטובר 1957, ירושלים) היה הוגה דעות, מוזיקאי, מלומד ופובליציסט, מייסד אוסף האוטוגרפים (כתבי יד מקוריים וחתומים) והפורטרטים בספרייה הלאומית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם שרון · ראה עוד »

אברהם לייב בורשטיין

אברהם לייב (אברום) בורשטיין (נולד בנובמבר 1971) הוא מוזיקאי מפיק מוזיקלי ושחקן, פעיל בשימור והנחלת ניגוני ברסלב ומורשת הכליזמר.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם לייב בורשטיין · ראה עוד »

אברהם זמורה

אברהם (אלברט) זמורה (נולד ב-20 ביולי 1968) הוא צייר, אנימטור, מאייר וקריקטוריסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם זמורה · ראה עוד »

אברהם גרשון מקיטוב

רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם גרשון מקיטוב · ראה עוד »

אברהם דב מאבריטש

רבי אברהם דב אוירבוך מאבריטש (כונה רבי אברהם דוב מאבריץ', הרבי מאבריץ או אד"ם, וחתם את שמו אברהם דוב מאברוטש; ה'תק"ך, 1760 – י"ב בכסלו ה'תר"א, דצמבר 1840) היה רב חסידי שחי בסוף ימיו בצפת, ומחבר הספר בת עין.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם דב מאבריטש · ראה עוד »

אברהם המלאך

רבי אברהם המלאך (מכונה גם "הקדוש"; ה'תק"א - י"ב בתשרי ה'תקל"ז; 1741–1776) היה בנו ותלמידו של המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם המלאך · ראה עוד »

אברהם כהנא

אברהם כהנא (ברוסית: Авраам Кахана; 19 בדצמבר 1874, י"א בטבת תרל"ה – 20 בפברואר 1946, י"ט באדר א' תש"ו) היה סופר וחוקר יהדות ומקרא.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם כהנא · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם יערי · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אברהם יהושע השל

הרב אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, פרופסור לאתיקה ולמיסטיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם יהושע השל · ראה עוד »

אברהם יהושע השיל מאפטא

הרב אברהם יהושע העשיל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה ביידיש: אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"ח, 1748 – ה' בניסן תקפ"ה, 1825) היה אדמו"ר.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואברהם יהושע השיל מאפטא · ראה עוד »

אביתר בנאי

בית גוברין, 2014 אביתר בנאי בהופעה (2014) אביתר בנאי (נולד ב-8 בפברואר 1973, ו' באדר א' ה'תשל"ג) הוא זמר-יוצר ישראלי, זוכה פרס אקו"ם ופרס שר החינוך למפעל חיים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואביתר בנאי · ראה עוד »

אביה הכהן

הרב אביה הכהן (נולד ב-ב' בתשרי תשכ"א, 23 בספטמבר 1960) הוא חוקר תנ"ך ומורה לתנ"ך, תלמוד וחסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואביה הכהן · ראה עוד »

אגדת הקרפטים (סרט)

אגדת הקרפטים (באוקראינית: Легенда Карпат) הוא סרט הרפתקאות אוקראיני בהפקת Magnat Media, המגולל את קורותיו של אולכסה דוב-בוש, פורע חוק מהרי הקרפטים שבאוקראינה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואגדת הקרפטים (סרט) · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואדמו"ר · ראה עוד »

אדם זאב

אדם זאב בתחריט מאת לוקאס קראנאך האב, סביבות 1510. אדם זאב הוא יצור מיתולוגי, אדם שהופך לעיתים לזאב, יכול לשנות את צורתו בליל ירח מלא בין צורת אדם לצורת זאב, או אדם שנשאר לעד בצורת זאב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואדם זאב · ראה עוד »

אדם בעל שם

רבי אדם בעל שם הוא דמות המופיעה בחיבור ההגיוגרפי החסידי "שבחי הבעש"ט", כמקובל ובעל שם שפעל במאה ה־17 שכתביו בקבלה הגיעו לידי הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואדם בעל שם · ראה עוד »

אדל (ספר)

אדל הוא רומן היסטורי מאת הסופרת הישראלית והיוצאת בשאלה יוכי ברנדס אשר מגולל את סיפורם של מייסד תנועת החסידות הבעל שם טוב ובתו אדל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואדל (ספר) · ראה עוד »

אדל (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואדל (פירושונים) · ראה עוד »

אדל בת הבעל שם טוב

אדל אשכנזי (קרי: אוּדְל או אִידְל; ה'ת"ף – ה'תקמ"ז) הייתה בתו של הבעל שם טוב, אבי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואדל בת הבעל שם טוב · ראה עוד »

אהרן מטיטיוב

רבי אהרן מטיטיוב (מכונה בשם: רבי ארל'י מטיטיוב, נפטר: ט"ו בטבת ה'תק"ס, או ה' בטבת תקפ"ט) היה נכדו של הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואהרן מטיטיוב · ראה עוד »

אהרן אפלפלד

אהרן אפלפלד (16 בפברואר 1932, ט' באדר ה'תרצ"ב – 4 בינואר 2018, י"ז בטבת ה'תשע"ח) היה סופר עברי, משורר ומחזאי ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשמ"ג.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואהרן אפלפלד · ראה עוד »

אהרן טברסקי

רבי אהרן טברסקי (תקמ"ז 1787 - ח' בכסלו תרל"ב 1871) היה האדמו"ר השלישי מצ'רנוביל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואהרן טברסקי · ראה עוד »

אהרן הגדול מקרלין

רבי אהרן פרלוב מקרלין (ה'תצ"ו (1736) – י"ט בניסן ה'תקל"ב (22 באפריל 1772)) היה אדמו"ר בראשית ימי תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש, מגדולי מפיצי החסידות בליטא ומייסדה של חסידות קרלין.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואהרן הגדול מקרלין · ראה עוד »

אהבת ישראל

אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה על כל אחד מבני ישראל לאהוב כל אדם מבני עמו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואהבת ישראל · ראה עוד »

אהוד חבצלת

אהוד חבצלת (באנגלית: Ehud Havazelet) (13 ביולי 1955 - 5 בנובמבר 2015) היה סופר יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואהוד חבצלת · ראה עוד »

אוסטרוה

אוֹסטרוֹהְ או אוסטרוג (באוקראינית וברוסית: Острог; ביידיש ובספרות היהודית: אוסטראה או אוסטרהא) היא עיר במערב אוקראינה במחוז רובנו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואוסטרוה · ראה עוד »

אוצרות יהודיים

אוצרות יהודיים ואידישע אוצרות הם שמם של תקליטורים של אברהם פריד, ביידיש ובעברית, 2 תקליטורים בכל שפה; ובהם הוא שר לקט משירי הרב יום טוב עהרליך.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואוצרות יהודיים · ראה עוד »

אור זורח (תל אביב)

בית הכנסת והישיבה אור זורח על שם זרח ברנט היו בית כנסת וישיבה שפעלו ברחוב בעל שם טוב בשכונת "נווה שלום" מסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 ועד הריסת המבנה בידי הצבא הבריטי בבוקר 9 בפברואר 1948.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואור זורח (תל אביב) · ראה עוד »

אור החיים (ספר)

אור החיים הוא חיבורו המפורסם של רבי חיים בן עטר והוא ביאור על חמשת חומשי התורה, ומשלב ביאור עם דרש וקבלה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואור החיים (ספר) · ראה עוד »

אורח נטה ללון

"אוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן" הוא רומן בן שמונים פרקים מאת ש"י עגנון שפורסם ב-1939, שעלילתו מתרחשת ב"שבוש", שלימים הבהיר עגנון שהיא למעשה בוצ'אץ', עיירת הולדתו בגליציה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואורח נטה ללון · ראה עוד »

אורה עשהאל

אורה נחמה עשהאל (זילברשטיין) (נולדה ב-ה'תרצ"ח, 3 ביולי 1938) היא משוררת, סופרת, חוקרת ועורכת ישראלית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואורה עשהאל · ראה עוד »

אורי מסטרליסק

רבי אורי קלוגהויפט מסְטְרֶלִיסְק (כונה "השרף"; 1757–1826, כ"ג באלול ה'תקפ"ו), אדמו"ר חסידי, ממפיצי החסידות בגליציה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואורי מסטרליסק · ראה עוד »

אולנוב (פולין)

אולנוב (בפולנית: Ulanów, בפי היהודים: אולינוב, ביידיש: אוליאנאוו) היא עיירה במחוז ניסקו בפולין, ובה כ-1,500 תושבים (2009).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואולנוב (פולין) · ראה עוד »

אולכסה דוב-בוש

אולכסה ואסילייביץ' דוב-בוש (1700, הכפר פצ'ניז'ין, פולין-ליטא — 24 באוגוסט 1745, הכפר קוסמץ', פולין-ליטא) היה מנהיג תנועת המורדים של עמי הקרפטים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואולכסה דוב-בוש · ראה עוד »

אוהל (קבר)

אוהל הוא מבנה הבנוי מעל ציון הקבר של הצדיק.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואוהל (קבר) · ראה עוד »

אימתי קאתי מר

אימתי קאתי מר הוא פזמון חסידי מניגוני חב"ד.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואימתי קאתי מר · ראה עוד »

אירן שאש

אירן שאש, (במקור קלנר, בהונגרית: Sass Irén; בודפשט, אובודה, 4 בפברואר 1898 – בודפשט, 3 באוקטובר 1969) הייתה סופרת, משוררת, עיתונאית יהודייה-הונגרייה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואירן שאש · ראה עוד »

אילת כהנא

אַיֶּלֶת חיה כהנא (נולדה בכ"ח בתמוז ה'תשמ"ז, 25 ביולי 1987) היא עיתונאית ישראלית, המשמשת ככתבת בעיתון "מקור ראשון".

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ואילת כהנא · ראה עוד »

נפש החיים

נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב בית דין העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונפש החיים · ראה עוד »

נפתלי צבי שמרלר

הרב נפתלי צבי שמרלר (ר' הערשאלע; ז' בניסן תרמ"ח, מרץ 1888 - כ"ה בסיוון תש"ח, 2 ביולי 1948) היה ראש ישיבה חסידי בגליציה ובירושלים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונפתלי צבי שמרלר · ראה עוד »

נפתלי צבי הורוביץ

רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ (ו' בסיון ה'תק"כ, 1760 – י"א באייר ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר בגליציה ומייסד חסידות רופשיץ.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונפתלי צבי הורוביץ · ראה עוד »

נפתלי חנהל'ס דוקטרוביץ

הרב נפתלי דוקטורוביץ (תרי"ז 1857 – י"א ניסן תר"פ 1920), הידוע בשם נפתלי חנהל'ס, היה שד"ר, מוהל, נציג הציבור, ופעיל למען קהילת צפת והמושבות בגליל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונפתלי חנהל'ס דוקטרוביץ · ראה עוד »

נתן נטע דונר

הרב נתן נטע דונרהרב נתן נטע דונר (דינר, או דאנער; מכונה ר' נתן נטע הכהן מקאלביעל; ה'תר"ך, 1860 - ה'תרפ"ו) היה רב, הגיוגרף ומחבר-תורני פולני.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונתן נטע דונר · ראה עוד »

נח גד וינטרוב

הרב מאיר מאמשינוב קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר וינטרוב הרב נח גד וינטרוב (ביידיש נכתב גם ויינטראוב; ד' בתשרי תרמ"ט, 2 באוקטובר 1888 – ז' בתשרי תשט"ו, 4 באוקטובר 1954) היה מחברם של עשרות ספרים ובהם חידושיו ודברי תורה ממאות אדמו"רים ורבנים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונח גד וינטרוב · ראה עוד »

נחמן מקוסוב

רבי נחמן מקוסוב (ה'תע"ו - ז' באב ה'תק"א, 1741 או ה'תקט"ז, 1756) היה תלמיד הבעל שם טוב ומראשוני מפיצי החסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונחמן מקוסוב · ראה עוד »

נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונחמן מברסלב · ראה עוד »

נחמן מהורדנקא

רבי נחמן מהורדנקא (ה'ת"מ (1680) בקירוב, זולקובה – ב' בתמוז ה'תקכ"ה, (1765), טבריה) היה דמות חשובה בדור הראשון של תנועת החסידות והתפתחותה. היה חסיד במובן הוותיק של המילה עוד בטרם נוסדה תנועת החסידות. נמנה על חשובי תלמידיו הקרובים וחברו של הבעל שם טוב, עד כדי כך שהבעש"ט כינהו כ"נאמן ביתו". מקשרי חיתון של צאצאיהם מפורסם הנכד רבי נחמן מברסלב. היה דמות נודעת בקרב יהדות רוסיה בשל צדיקותו ולפיכך עליותיו לארץ ישראל עשו בקרבם רושם גדול. נודע גם בשל מסירותו לקיום מצוות פדיון שבויים. האגדה החסידית מייחסת לר' נחמן מעלות ומעשי נפלאות רבים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונחמן מהורדנקא · ראה עוד »

נחלת ישראל

ראש הישיבה, הרב שניאור קץ, עם הרב שמואל אליהו מוסדות נחלת ישראל הם קבוצת מוסדות חינוך ברוח ציונית-חסידית במגדל העמק, הכוללים ישיבה גבוהה, כולל אברכים, ישיבה לצעירים, חטיבת ביניים ואולפנה לבנות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונחלת ישראל · ראה עוד »

נחום טברסקי

נחום טְבֶרְסקי (ט"ו בחשוון תרמ"ה, 3 בנובמבר 1884, סְקְוִוירַה, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 10 באוקטובר 1953, תל אביב) היה איש העלייה השנייה, פעיל ציוני במולדובה, אז חלק מהאימפריה הרוסית ומו"ל ארץ-ישראלי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונחום טברסקי · ראה עוד »

נדב סדקה

נדב סדקה (באנגלית: Nadav Sadaka, נולד ב-31 במרץ 1981, בחיפה) הוא שחקן ומחזאי בתחום התיאטרון, בו הוא יוצר ומופיע.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונדב סדקה · ראה עוד »

נוסח ספרד

נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונוסח ספרד · ראה עוד »

נוסח האר"י

נוסח האר"י הוא כינוי לנוסח תפילה בו התפלל האר"י.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונוסח האר"י · ראה עוד »

נורית סירקיס בנק

נורית סירקיס בנק (נולדה ב-12 במאי 1964) היא מרצה, אוצרת תערוכות וחוקרת אמנות יהודית עכשווית ישראלית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונורית סירקיס בנק · ראה עוד »

נושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום

ספרייתו גרשם שלום, אבי תחום חקר הקבלה, נחשב בעיני רבים לאחד מגדולי חוקרי הקבלה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ונושאים במחלוקת במשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »

ניגון שלוש תנועות

ניגון שלוש תנועות (או: ג' תנועות; נקרא גם: הניגון המשולש) הוא ניגון חב"די שחיבורו מיוחס להבעל שם טוב, המגיד ממזריטש ורבי שניאור זלמן מלאדי, אשר כל אחד מהם חיבר חלק אחר של הניגון.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וניגון שלוש תנועות · ראה עוד »

ניגון הבעש"ט

ניגון הבעש"ט הוא אלבום סולו מספר 15 של הזמר-יוצר החסידי אברהם פריד.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וניגון הבעש"ט · ראה עוד »

ניגוני חב"ד

ניגוני חב"ד הם יצירות מוזיקליות הקשורות בחסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וניגוני חב"ד · ראה עוד »

ניגונים חסידיים

הכנר, מארק שאגאל, 1912-1913 ניגונים חסידיים, היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית והדתית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וניגונים חסידיים · ראה עוד »

סאלח עזאם

סאלח עזאם (בערבית: صالح عزام; נולד ב-1965) הוא שחקן, משורר, מחזאי, מפיק ובמאי תיאטרון וטלוויזיה דרוזי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וסאלח עזאם · ראה עוד »

סעדיה הלוי אשכנזי

רבי סעדיה הלוי המכונה מירקאדו (נולד בא' בכסלו ה'תקכ"ח, 22 בנובמבר 1767) היה פוסק הלכה, ומרבני העיר איזמיר שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וסעדיה הלוי אשכנזי · ראה עוד »

סעודת משיח

סעודת משיח היא סעודה שמקיימים בחסידות חב"ד לקראת צאת היום האחרון של חג הפסח (שביעי של פסח בישראל; יום טוב שני של גלויות בחו"ל).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וסעודת משיח · ראה עוד »

סעודה (הלכה)

לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וסעודה (הלכה) · ראה עוד »

ספר חרדים

ספר חרדים נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי בצפת במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וספר חרדים · ראה עוד »

ספר התניא

ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וספר התניא · ראה עוד »

ספרות ההיכלות והמרכבה

ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וספרות ההיכלות והמרכבה · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וספרות יידיש · ראה עוד »

ספריית מחניים

ספריית מחניים היא הוצאת ספרים שהוציאה סדרת ספרונים לילדים בשם "מסיפורי צדיקים" ובה 120 סיפורי צדיקים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וספריית מחניים · ראה עוד »

ספריית חב"ד

250px ספריית חב"ד ליובאוויטש (שמה המלא: ספריית אגודת חסידי חב"ד אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש; באנגלית: Library of Agudas Chassidei Chabad) היא ספרייה גדולה, הכוללת ספרי יהדות עתיקים ונדירים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וספריית חב"ד · ראה עוד »

ספריית בית אל

ספריית בית אל היא הוצאת ספרים ורשת חנויות ספרים לציבור הדתי והמסורתי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וספריית בית אל · ראה עוד »

סטרוקונסטנטינוב

סטרוקונסטנטינוב (אוקראינית: Старокостянтинів, רוסית: Староконстантинов. בעברית נקראה העיירה קונסטנטין-ישן וביידיש אלט-קאָנסטאַנטין) היא עיר באזור ווהלין במערב אוקראינה מצפון לחמלניצקי (פרוסקורוב).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וסטרוקונסטנטינוב · ראה עוד »

סטבסקי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וסטבסקי · ראה עוד »

סיפורי חסידים

סיפורי חסידים (או סיפורי הצדיקים) הוא תת-סוגה ספרותית בהגיוגרפיה היהודית, המאפיינת בייחוד את החסידים, אך קיימת גם בקבוצות אחרות ביהדות, ועוסקת בעיקר בסיפורי שבח על תולדות חייו ומעשיו ונפלאותיו של צדיק מסוים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וסיפורי חסידים · ראה עוד »

סיפורי הבעש"ט

סיפורי הבעש"ט הוא קובץ של סיפורים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1987, הספר עוסק בסיפורי הבעש"ט בשלושה שערים: תולדותיו, מעשיו ומשנתו תלמידיו ומתנגדיו; וסיפורי נפלאותיו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וסיפורי הבעש"ט · ראה עוד »

סידור הבעל שם טוב

סידורו של הבעל שם טוב, בספריית חב"ד ארכיון #1995 סידורו של הבעל שם טוב נכתב על ידי רבי גרשון מקיטוב, גיסו של הבעל שם טוב, בכתב יד, ועליו נכתבו בכתב ידו של הבעל שם טוב כוונות האר"י ושמות לתפילה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וסידור הבעל שם טוב · ראה עוד »

סיוון

סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וסיוון · ראה עוד »

ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן

ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן (בראשי תיבות: עסמ"ב במספרים: 72, 63, 45, 52) הוא מושג בקבלה היהודית, שיסודו בארבע אפשרויות גימטריה במילוי לשם יהוה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וע"ב ס"ג מ"ה ב"ן · ראה עוד »

עמנואל אטקס

עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועמנואל אטקס · ראה עוד »

עמליה כהנא-כרמון

לוחית זיכרון לעמליה כהנא-כרמון בתל אביב עמליה כהנא-כרמון (18 באוקטובר 1926 – 16 בינואר 2019) הייתה סופרת ישראלית, כלת פרס היצירה לסופרים ומשוררים (תשל"א), פרס ביאליק (1994), פרס נשיא המדינה לספרות (1997) ופרס ישראל לספרות תש"ס (2000).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועמליה כהנא-כרמון · ראה עוד »

עם הספר (סדרת ספרים)

"עם הספר" הוא שמה של סדרת ספרים שיצאה לאור בהדרגה מסוף שנת 2007 ועד יוני 2009 בהוצאת ידיעות אחרונות, ובמסגרתה פורסמו 27 ספרי יסוד של התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועם הספר (סדרת ספרים) · ראה עוד »

עץ חיים (ספר)

עץ חיים הוא שמו של חיבור יסודי בכתבי האר"י.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועץ חיים (ספר) · ראה עוד »

עצב (רגש)

אישה עצובה במצב של עצב האדם נעשה שקט והחשק לפעול פוחתעצב. פרט מתוך הפסל מרים המגדלית, 1672, כנסיית סן מרטן, אוט-מארן, צרפתעצב הוא רגש המבטא תחושת צער של געגוע, חיסרון או אובדן.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועצב (רגש) · ראה עוד »

ערב יום הכיפורים

ערב יום הכיפורים, חל בט' בתשרי, ונהוגים בו מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וערב יום הכיפורים · ראה עוד »

עליית החסידים

מפת ארץ ישראל וסביבתה, 1736 עליית החסידים או עליית תלמידי הבעל שם טוב היא גלי עליית החסידים לארץ ישראל בקבוצות וביחידים משנת ה'תק"ז (1747) ביניהם רבים הקשורים לרבי ישראל בעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועליית החסידים · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עבודת ישראל

עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות מועדים, ליקוטים ופרקי אבות, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, תלמידם של הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועבודת ישראל · ראה עוד »

עדה אמיכל ייבין

עדה אֲמִיכָל יֶיבין (7 באוקטובר 1931 – 19 באפריל 2021) הייתה סופרת ומחזאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועדה אמיכל ייבין · ראה עוד »

עדה רפפורט-אלברט

עדה רפפורט-אלברט (באנגלית: Ada Rapoport-Albert; 26 באוקטובר 1945 – 18 ביוני 2020) הייתה חוקרת ישראלית, שהתגוררה בממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועדה רפפורט-אלברט · ראה עוד »

עונג

תחושה של עונג עונג הוא מכלול של תחושות שמטבע האדם הוא נצרך להם, ושואף להשיגן. עונג או הנאה או כיף גדול הוא מכלול של תחושות שמטבע האדם הוא נצרך להם, ושואף להשיגן.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועונג · ראה עוד »

עוזיאל מייזליש

רבי עוזיאל מייזלישׂ (או: מייזלס; ה'תק"ד, 1744 – כ"ח בכסלו ה'תקמ"ו, 30 בנובמבר 1785) היה מתלמידי המגיד ממזריטש ומראשוני תנועת החסידות בפולין, רב ב ובניישטאט ("עיר חדש"), ומחבר הספרים "כרם שלמה", "מנורה הטהורה", "תפארת עוזיאל", "תפארת הצבי" ועוד.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועוזיאל מייזליש · ראה עוד »

עיקרי האמונה היהודית

עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות, שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות, ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ועיקרי האמונה היהודית · ראה עוד »

פאר מקדושים

פאר מקדושים הוא שמו של בית הוצאת ספרים אשר מוציא לאור את ספרי החסידות של תלמידי הבעל שם טוב במהדורה מחודשת.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופאר מקדושים · ראה עוד »

פארפל

פֿאַרפֿל (בריבוי: פֿאַרפֿלעך, פרפלך; מיידיש, דרך גרמנית תיכונית גבוהה: Varveln – אטריות) הוא מאכל של פתיתים קטנים, הנפוץ בעיקר במטבח היהודי האשכנזי-מזרח-אירופי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופארפל · ראה עוד »

פאבולוץ'

פאבולוץ' (באוקראינית: Паволоч; ביידיש: פאַוואָלאָטשׁ) היא עיירה היושבת על מפגש הנהרות רוסטביציה ופבולוצ'קה במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, כ- 50 ק"מ מברדיצ'ב וכ- 110 ק"מ מקייב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופאבולוץ' · ראה עוד »

פנחס שפירא מקוריץ

רבי פנחס שפירא מקוריץ (תפ"ו, 1726 – י' באלול תקנ"א, 1791) היה מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב, מגדולי צדיקי החסידות במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופנחס שפירא מקוריץ · ראה עוד »

פנחס שדה

פנחס שדה (17 ביוני 1929, לבוב – 29 בינואר 1994, ירושלים) היה סופר, משורר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופנחס שדה · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופסח · ראה עוד »

פסח בירושלים (אלבום)

פסח בירושלים הוא אלבום האולפן השביעי של נגן הכליזמר הישראלי חיליק פרנק.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופסח בירושלים (אלבום) · ראה עוד »

פולונה

פולונֶה (אוקראינית: Полонне; ידועה גם כפולנאה, פולונויה (Polonnoye)) היא עיר במחוז חמלניצקי אוקראינה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופולונה · ראה עוד »

פולינה ז'מצ'וז'ינה

פולינה ז'מצ'וז'ינה (ברוסית: Поли́на Жемчу́жина; 11 במרץ 1897, פולוהי - 1 באפריל 1970, מוסקבה) הייתה אשתו היהודיה של ויאצ'סלב מולוטוב – שר החוץ של ברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופולינה ז'מצ'וז'ינה · ראה עוד »

פוזנן

פּוֹזְנַן (בפולנית: Poznań,; בגרמנית: Posen; ביידיש: פאָזנא) היא עיר במערב פולין ובירת פרובינציית פולין גדול (ויילקופולסקה).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופוזנן · ראה עוד »

פודוליה

מיקומה של פודוליה בגבולות אוקראינה של ימינו (מפת מזרח אירופה) פודוליה (באוקראינית: Поділля; ברוסית: Подолье; בפולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופודוליה · ראה עוד »

פיאטרה ניאמץ

פיאטרה ניאמץ (ברומנית: Piatra Neamț) היא עיר הררית בעמק הביסטריצה, במחוז ניאמץ שבחבל מולדובה, רומניה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופיאטרה ניאמץ · ראה עוד »

פינחס דוד הורוביץ

רבי פינחס דוד הלוי הורוביץ ("הרבי מבוסטון") (אלול תרל"ו-ח' בכסלו תש"ב; 1876–1941) היה האדמו"ר הראשון בשושלת אדמו"רי בית באסטאן, שעמד בראשה משנת תרע"ה (1915) ועד לפטירתו בשנת תש"ב (1941).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופינחס דוד הורוביץ · ראה עוד »

פיני איינהורן

פיני איינהורן (פנחס ישראל) (נולד בכ"א בתמוז התשמ"ח, 6 ביולי 1988) הוא זמר יוצר חסידי-ישראלי, בסוגת המוזיקה החסידית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופיני איינהורן · ראה עוד »

פיסטין

פיסטין (באוקראינית: Пістинь; בפולנית: Pistyń) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, כ-20 ק"מ מקולומיאה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופיסטין · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

פייטיזם

פִּייֶטיזם (Pietism; בגרמנית: Pietismus) היא תנועה דתית שקמה בקרב מאמיני הלותרניזם בגרמניה בשלהי המאה ה-17 ואמצע המאה ה-18, מתוך התקוממות נגד הממסד של הכנסייה הלותרנית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ופייטיזם · ראה עוד »

צמאה

צמאה הוא פרויקט מוזיקלי של ניגוני חב"ד המבוצעים על ידי אמנים ישראלים בעיבודים עכשוויים, שבמסגרתו יצאו לאור שישה אלבומים מוזיקליים וכמה סינגלים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וצמאה · ראה עוד »

צבי בן הבעל שם טוב

רבי צבי בן רבי ישראל (תפ"ה בערך — ז' בטבת תק"ם) היה בנו ותלמידו של רבי ישראל בעל שם טוב מייסד תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וצבי בן הבעל שם טוב · ראה עוד »

צבי גוטמן

הרב צבי הרש בן אריה גוטמן (ברומנית: Țvi Herș Guttman 1893 (ט"ו בכסלו תרנ"ד) –17 באוגוסט 1973 (י"ט באב תשל"ב)) היה רב רומני וישראלי, שפעל בין השנים 1920–1961 בבוקרשט ואחר כך בתל אביב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וצבי גוטמן · ראה עוד »

צבי הירש מנדבורנה

רבי צבי הירש מנדבורנה (בערך ת"ק, 1740 - כ' בסיוון תקס"ב, 1802) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וצבי הירש מנדבורנה · ראה עוד »

צבי הירש מייזליש

הרב צבי הירש מייזליש (תרס"ב, 1901 − כ"ה בטבת תשל"ד, ינואר 1974) היה רב בגליציה ובהונגריה, ניצול השואה, רב במחנות העקורים ולאחר מכן רב בשיקגו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וצבי הירש מייזליש · ראה עוד »

צדיק

צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וצדיק · ראה עוד »

צוואת הריב"ש

צוואת הרִיבָ"ש (ראשי תיבות: רבי ישראל בעל שם טוב; במקור נקרא: צוואת ריב"ש (או: מריב"ש) והנהגות ישרות) הוא ליקוט של דברי תורה שנאמרו על ידי רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט) ותלמידו המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וצוואת הריב"ש · ראה עוד »

ציונות ברוסיה

התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וציונות ברוסיה · ראה עוד »

קמע

קמע חמסה איראני קָמֵעַ (גם קָמִיעַ) הוא חפץ שמיוחסים לו כוחות סגוליים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקמע · ראה עוד »

קמינקא

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקמינקא · ראה עוד »

קניבליזם

קניבליזם שבטי בברזיל, 1557 אינקונבולום), 1493 קרונוס אוכל את אחד מילדיו. ציור מעשה ידי פטר פאול רובנס קניבליזם או אכילת אדם (באנגלית: Cannibalism), היא התנהגות של בני אדם האוכלים בשר של אדם אחר.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקניבליזם · ראה עוד »

קפיצת הדרך

בספרות האגדה היהודית, קפיצת הדרך היא מעבר מהיר ביותר ממקום למקום, בדרך נס.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקפיצת הדרך · ראה עוד »

קרמניץ

קרמניץ (באוקראינית: Кременець, בפולנית: Krzemieniec) היא עיר במחוז טרנופול (Ternopil Oblast), בחבל ווהלין שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקרמניץ · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקבלה · ראה עוד »

קדוש (דת)

שושנים צחורות מאתורה בהודו קָדוֹשׁ באמונה דתית הוא אדם המוכר כבעל מידה יוצאת דופן של קדושה, דמיון לאלוהים או קרבה אליו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקדוש (דת) · ראה עוד »

קהילת יהודי מז'יבוז'

קהילת יהודי מז'יבוז' היא הקהילה היהודית בעיירה מז'יבוז', שכיום באוקראינה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקהילת יהודי מז'יבוז' · ראה עוד »

קהילת יהודי אוסטראה-אוסטרוג

קהילת יהודי אוסטראה שבמחוז ווהלין התקיימה החל מהמאה ה-15 ועד מלחמת העולם השנייה שבה נכחדה רוב הקהילה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקהילת יהודי אוסטראה-אוסטרוג · ראה עוד »

קוסוב

(באוקראינית: Косів, "קוֹסיב"; ברוסית: Косов; בפולנית: Kosów) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקוסוב · ראה עוד »

קורץ

אנדרטה לזכר יהודי קוריץ שנספו בשואה, בבית הקברות נחלת יצחק קורץ (וכן קוֹרֶיץ, ביידיש: קאָרעץ, "קָארֶעץ"; באוקראינית:Корець; בפולנית: Korzec) היא עיר באוקראינה והמרכז המנהלי של מחוז משנה קורצקי (Корецкий район) שבמחוז רובנו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקורץ · ראה עוד »

קוטי

קוטי (באוקראינית: Кути; בפולנית: Kuty; ברומנית: Cuturi, קוטורי; ביידיש: קיטעוו, קיטוב) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבאוקראינה, על גדת נהר צ'רמוש, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקוטי · ראה עוד »

קינת אומן

קינת אומן היא קינה שכתב רבי דוד חזן מאומן, תלמיד הבעש"ט, לאחר טבח אומן בשנת ה'תקכ"ח (1768).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וקינת אומן · ראה עוד »

רמח"ל

הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ורמח"ל · ראה עוד »

רשקוב

רשקוב (במולדובנית: Raşcov, באוקראינית: Рашків, ברומנית: Râşcov ו-Raşcu) הוא כפר בחבל טרנסניסטריה במחוז המנהלי קאמנקה על גדות נהר הדנייסטר הנמצא דה יורו בשטחה של רפובליקת מולדובה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ורשקוב · ראה עוד »

רחל אליאור

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ורחל אליאור · ראה עוד »

רחל קשת

רחל קשת (נולדה ב-17 באוגוסט 1976) היא שחקנית ובמאית תיאטרון ישראלית, ומנהלת המעבדה למשחק בירושלים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ורחל קשת · ראה עוד »

רחל גלון

רחל גלון (3 באפריל 1926 – 17 באפריל 2023) הייתה אנטומולוגית ישראלית, פרופסור במחלקה לפרזיטולוגיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ורחל גלון · ראה עוד »

רב נחמן (פירושונים)

נחמן.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ורב נחמן (פירושונים) · ראה עוד »

רבקה ש"ץ אופנהיימר

רבקה ש"ץ אופנהיימר (בלועזית: Rivka Schatz Uffenheimer; ט"ו באייר תרפ"ז, 17 במאי 1927, בפולין – י"ט באדר א' תשנ"ב, 22 בפברואר 1992, בירושלים) הייתה חוקרת קבלה, חסידות, משיחיות ושבתאות, מחברת הספר "החסידות כמיסטיקה" ומהדירת הספר "מגיד דבריו ליעקב", למגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ורבקה ש"ץ אופנהיימר · ראה עוד »

רבי ישראל בן אליעזר

#הפניה הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ורבי ישראל בן אליעזר · ראה עוד »

רבי ישראל בעל שם

#הפניה הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ורבי ישראל בעל שם · ראה עוד »

רבי ישראל בעל שם טוב

#הפניה הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ורבי ישראל בעל שם טוב · ראה עוד »

רולי דיקמן

יִשְֹֹרָאֵל (רוּלִי) דִיקְמָן (נולד ב-20 בספטמבר 1988, ט' בתשרי ה'תשמ"ט) הוא זמר חרדי ישראלי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ורולי דיקמן · ראה עוד »

רוז ורפמן

רוז ורפמן (לבית גליק); (Rose Warfman née Gluck) נולדה ב-4 באוקטובר 1916, נפטרה ב-17 בספטמבר 2016), הייתה פעילה במחתרת הצרפתית ושורדת מחנה אושוויץ.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ורוז ורפמן · ראה עוד »

רוז'ין

רוז'ין (נקראה בעבר שרביב) הוא יישוב עירוני במחוז ז'יטומיר, באוקראינה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ורוז'ין · ראה עוד »

ריב"ש (פירושונים)

קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וריב"ש (פירושונים) · ראה עוד »

שמעון מרילס

האוהל החדש על קברו של רבי שמעון - נבנה על ידי אגודת אהלי צדיקים, 2010 רבי שמעון מרילס (ה'תקי"ט–ט"ו בתשרי ה'תר"י, 1758–1849) מירוסלב, ידוע גם כרבי שמעון יערסלובר, היה מייסד חסידות ירוסלב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמעון מרילס · ראה עוד »

שמעון צבי הורוביץ

הרב שמעון צבי הורוביץ (לידר; י"ב בסיוון תר"ל, 1870 – ב' בתשרי תש"ז, 1946) היה מקובל מפורסם, ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמעון צבי הורוביץ · ראה עוד »

שמעון ישראל פוזן

רבי שמעון ישראל פוזן אב"ד שאפראן רבי שמעון ישראל פוזן (בכתיב יידי: פאזען; נפטר בכ"א בניסן תשכ"ט) היה רבה וראש הישיבה של הקהילה החרדית בעיר שאפראן (שופרון) ואחרי מלחמת העולם השנייה כיהן כר"מ בישיבת סאטמר בוויליאמסבורג.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמעון ישראל פוזן · ראה עוד »

שמריה מוורחובקה

רבי שמריהו (שמער'ל) מוורחובקה (או וורחיבקה. נפטר בב' בכסלו ה'תקל"ו, 1775) היה מגיד מישרים בורחובקה ומו"ץ בסאווראן, מבני חבורתו של הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמריה מוורחובקה · ראה עוד »

שמשון מאוסטרופולי

הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי היה רב ומקובל, נולד בקוריץ בווהלין בשנת ה'ש"ס (1600) בערך, ונרצח בג' באב בעת פרעות גזרות ת"ח 1648 בעיר פולונה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמשון מאוסטרופולי · ראה עוד »

שמשון בלוך

"שבילי עולם", ז'ולקווה 1822 שמשון בלוך הלוי (ביידיש: בלאך; 1784 - 7 באוקטובר 1845), איש תנועת ההשכלה היהודית בגליציה, מחבר "שבילי עולם", ספר הגאוגרפיה המודרני הראשון בעברית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמשון בלוך · ראה עוד »

שמחה שטטנר

הרב שמחה שטטנר (מכונה בפי תלמידיו: סבא) הוא נשיא מוסדות נחלת ישראל במגדל העמק הכוללים ישיבה גבוהה, ישיבה תיכונית, ואולפנה וראש הישיבה הגבוהה נחלת ישראל ישראל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמחה שטטנר · ראה עוד »

שמואל אבא הורודצקי

שמואל אבא הוֹרוֹדֶצקי (ברוסית: Городецкий; בכתב לטיני: Horodezky; י' באלול תרל"א, 27 באוגוסט 1871 – כ"ד באייר תשי"ז, 25 במאי 1957) היה חוקר החסידות והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמואל אבא הורודצקי · ראה עוד »

שמואל נדלר

שמואל (מוניה) נדלר (נאדלער), היה סופר, משורר, פובליציסט ועיתונאי, ממנהיגי תנועת 'צעירי אגודת ישראל' בפולין, ועורך העיתון הקומוניסטי 'די נייע פרעסע' בפריז.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמואל נדלר · ראה עוד »

שמואל שמלקה הורוביץ

רבי שמואל שְׁמֶלְקֶה הלוי הורוויץ מניקלשבורג (ה'תפ"ו, 1726 - א' באייר ה'תקל"ח, אפריל 1778) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות ורבה הראשי של מוראביה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמואל שמלקה הורוביץ · ראה עוד »

שמואל טל

הרב שמואל טל (נולד בכ"ט באלול ה'תשכ"ב, 27 בספטמבר 1962) הוא ראש ישיבת תורת החיים ביד בנימין (בעבר, בנווה דקלים שבגוש קטיף).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמואל טל · ראה עוד »

שמואל יוסף פין

שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמואל יוסף פין · ראה עוד »

שמואל יוזפוב

הרב שמואל הלוי יוזפוב (? - ד' בטבת ה'תשל"ח) היה אדמו"ר חסידי בחסידות ברזנה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושמואל יוזפוב · ראה עוד »

שם-טוב

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושם-טוב · ראה עוד »

שני לוחות הברית (ספר)

שני לוחות הברית הוא ספר של הרב ישעיה הלוי הורוביץ שנכתב כצוואה לבני משפחתו, ונתפרסם לאחר מותו על ידי בנו הרב שבתאי שפטיל הורוויץ.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושני לוחות הברית (ספר) · ראה עוד »

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »

שניאור זלמן רודרמן

שניאור זלמן רודרמן (נולד בכ"ה באב ה'תשכ"ח, 19 באוגוסט 1968) הוא עיתונאי, סופר ועורך חסיד חב"ד.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושניאור זלמן רודרמן · ראה עוד »

שפירא

שפירא הוא שם משפחה נפוץ בקרב משפחות יהודיות שמוצאן מיהדות אשכנז ההיסטורית שהתפזרה לאורך השנים ברחבי יהדות אירופה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושפירא · ראה עוד »

שרהורוד

שרהורוד (ברוסית ואוקראינית: Шаргород, בפולנית: Szarogród ביידיש: שריגרוד) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה המהווה את מרכז מחוז שרהורוד.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושרהורוד · ראה עוד »

שלמה אלישיב

הרב שלמה אלישיב (בכתיב יידי: עליאשאוו; י"ב בטבת ה'תר"א, 5 בינואר 1841 – כ"ז באדר ה'תרפ"ו, 13 במרץ 1926) היה מחשובי המקובלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושלמה אלישיב · ראה עוד »

שלמה קפלן

שלמה קפלן משמאל למעלה, בהצגת הבכורה של האופרה תאיס בתל אביב במאי 1948 שלמה קפלן מימין עם ישראל ברזילי, מנצח מקהלת נגבה, בכינוס מקהלות בגבעת ברנר, 1952 לוחית זיכרון ליד ביתו של שלמה קפלן ברח' סעדיה גאון 3 בתל אביב שלט ברחוב שלמה קפלן בתל אביב שלמה קפלן (16 במרץ 1908 – 6 ביוני 1974) היה מנצח מקהלות ומורה למוזיקה ישראלי, מנהל המדור למוזיקה במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות (1951–1974).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושלמה קפלן · ראה עוד »

שלמה לרנר

שלמה לרנר (ביידיש: לערנער; 1886, קמניץ-פודולסק – 7 באוקטובר 1963, תל אביב) היה צייר יהודי יליד פודוליה (רוסיה), שפעל בעיקר ברומניה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושלמה לרנר · ראה עוד »

שלמה זלמן אוירבך

הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »

שלמה גולדמן

קול ישראל. 10 במאי 1945 רבי שלמה גולדמן (תרכ"ט - כ"ו באייר תש"ה, 1869 – מאי 1945), מכונה ר' שלומק'ע, היה האדמו"ר הרביעי של חסידות זוועהיל, ומקים חסידות זוועהיל בארץ ישראל, בן נין לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, תלמידו של הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושלמה גולדמן · ראה עוד »

שלומי שטרן

שלמה (שלומי) משה שטרן (נולד בי' באדר ב' ה'תשכ"ה, 14 במרץ 1965 בתל אביב) הוא סופר החבר באגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, משורר ושחקן ישראלי חוזר בתשובה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושלומי שטרן · ראה עוד »

שלום מאיר ולך

3 תחנות בחייו של המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין שלום מאיר הכהן ולך (נולד בשנת 1947) הוא רב, מרצה, הוגה וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושלום מאיר ולך · ראה עוד »

שלום שרעבי

הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושלום שרעבי · ראה עוד »

שלום חיים פרוש

הרב שלום חיים פרוש (י"ג באדר תרצ"ג, 11 במרץ 1933 - כ"ו בחשוון תשס"ה, 10 בנובמבר 2004) היה חוקר תורת החסידות ומזכיר מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושלום חיים פרוש · ראה עוד »

שלוחי חב"ד

התמונה המשותפת של שליחי חב"ד בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015מדינות שלוחים, 2023 שלוחי חב"ד (ההגייה היא "שלוּחים", במלעיל) הוא כינוי לחסידי חב"ד שנשלחו למקומות שונים בעולם, כדי לחזק את היהודים השוהים במקום, לדאוג להם לצרכיהם, לחזק את הזהות היהודית ולעודד את לימוד התורה וקיום המצוות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושלוחי חב"ד · ראה עוד »

שטריימל

שטריימל, תמונה מאוסף פיליפי אדם חובש שטריימל איש חבוש שטריימל בכותל אדמו"רי רוז'ין. שְׁטרַיימְל (מיידיש לעברית: מִזְנֶבֶת) הוא כובע פרווה שחלקים מהגברים היהודים החרדים נוהגים לחבוש (לאחר הנישואין) בשבתות, חגים ובימי חול המועד.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושטריימל · ראה עוד »

שבתי מרשקוב

עץ חיים" בכתב ידו של הרב שבתי מרשקוב. הדף כתוב משני עבריו רבי שבתי מרשקוב (לעיתים ראשקוויר; ?? - כ"א בסיוון ה'תקכ"ה) מקובל וסופר סת"ם.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושבתי מרשקוב · ראה עוד »

שבחי הבעש"ט

שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושבחי הבעש"ט · ראה עוד »

שביעי של פסח

שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושביעי של פסח · ראה עוד »

שושלת קוריץ

שושלת קוריץ היא שושלת אדמו"רים של רבי פנחס מקוריץ, תלמידו של הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושושלת קוריץ · ראה עוד »

שושלת יאמפולה

שושלת יאמפולה היא שושלת חסידית שהראשון בה היה רבי יוסף יונגרלייב בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושושלת יאמפולה · ראה עוד »

שיכוני חיסכון

שיכוני חיסכון הוא שמה של שכונה ביפו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ושיכוני חיסכון · ראה עוד »

תנועת דור דעה

תנועת דור דעה (כונתה: דְּרַאדֲּעַה, ואנשיה: דַּרְדְּעִים) הוא פלג קטן ביהדות תימן שנוסד בעיר צנעא בתחילת המאה העשרים מתוך הזרם הבלדי על ידי הרב יחיא קאפח ותלמידיו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ותנועת דור דעה · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת החסידות בגליציה

תנועת החסידות התפשטה בגליציה (מערב אוקראינה ודרום-מזרח פולין של היום) בדורותיה הראשונים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ותנועת החסידות בגליציה · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ותהילים · ראה עוד »

תהילים צ"א

תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ותהילים צ"א · ראה עוד »

תהילים ק"ז

נו"ן הפוכה בפרק ק"ז בתהילים בכתר ארם צובא ניתן לראותם בשולי הגיליון מימין. תהילים ק"ז (מכונה גם: מזמור קיבוץ הגלויות, ארבעה צריכים להודות) הוא המזמור ה-107 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ותהילים ק"ז · ראה עוד »

תורת חב"ד לבני הישיבות

תורת חב"ד לבני הישיבות הוא ארגון המסונף לצעירי אגודת חב"ד בישראל שבסיסו בכפר חב"ד, הפועל במטרה להפיץ את תורת חסידות חב"ד, בעיקר בקרב ישיבות המזוהות עם הציונות הדתית, בעזרת שיעורים, התוועדויות, הוצאה לאור של עלונים ושל ספרים ועוד.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ותורת חב"ד לבני הישיבות · ראה עוד »

תולדות יעקב יוסף

תולדות יעקב יוסף הוא ספר שנכתב על ידי הרב יעקב יוסף כ"ץ מפולונה, מגדולי תלמידי הבעל שם טוב ופורסם לראשונה בשנת ה'תק"מ (1780) במטרה לחזק ולהפיץ ברבים את תורת החסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ותולדות יעקב יוסף · ראה עוד »

תיקון המידות

תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ותיקון המידות · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ול"ג בעומר · ראה עוד »

ל"ו צדיקים

על-פי ההגיוגרפיה והמסורת היהודית, בכל דור ודור קיימים ל"ו (36) צדיקים, חלקם נסתרים, שבזכותם קיים העולם.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ול"ו צדיקים · ראה עוד »

לוי יצחק מברדיצ'ב

קבר רבי לוי יצחק בברדיצ'ב רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (ה'ת"ק, 1740 – כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ולוי יצחק מברדיצ'ב · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וליטאים (זרם) · ראה עוד »

ליבר הגדול מברדיצ'ב

רבי אליעזר ליבר מברדיצ'ב (כונה רבי אליעזר הגדול או רבי ליבר הגדול; ה'תכ"ח בערך - כ"ח בחשוון ה'תקל"א (1770)), היה מקובל במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וליבר הגדול מברדיצ'ב · ראה עוד »

לייב שרה'ס

רבי יהודה לֵיְבּ בן יוסף מרובנה הידוע בכינויו רבי לֵיְבּ שָׂרָה'ס (י"ז בתמוז ה'ת"ץ, 1730 – ד' באדר ב' תקנ"א, 1791) היה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ולייב שרה'ס · ראה עוד »

טקסט רץ הוצאה לאור

טקסט רץ הוצאה לאור היא הוצאת ספרים עברית, המוציאה לאור ומשווקת ספרי קריאה, יעץ, ביוגרפיה ועיון, וכן ספרי קודש.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וטקסט רץ הוצאה לאור · ראה עוד »

טרנסניסטריה

טרנסניסטריה (ברומנית: Transnistria; ברוסית: Приднестровье; באוקראינית Придністров'я – פרידנסטרוביה) הוא חבל ארץ, הנמצא דה יורה בשטחה של רפובליקת מולדובה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וטרנסניסטריה · ראה עוד »

טלוסטה

טלוסטה או טלוסט (ביידיש: טלוסטאַ, טלוסט או טויסט; בפולנית: Tłuste; באוקראינית: Товсте, "טוֹבְסְטֶה"; ברוסית: Толстое, "טוֹלְסְטוֹיֶה") היא עיירה בנפת הוסיאטין שבמחוז טרנופול באוקראינה, כ-80 ק"מ מדרום לעיר טרנופול.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וטלוסטה · ראה עוד »

טטייב

טטייב (באוקראינית: Тетіїв. ברוסית: Тети́ев ביידיש: טיטיעוו) היא עיר במחוז קייב שבאוקראינה, כ-180 ק"מ דרומית לבירה קייב, על גדות נהר רוסקה, מיובלי הדנייפר.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וטטייב · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וטבריה · ראה עוד »

טבילת עזרא

טבילת עזרא היא טבילה שתיקן עזרא הסופר למי שנטמא בטומאת קרי, ורוצה ללמוד תורה או להתפלל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וטבילת עזרא · ראה עוד »

טהרת הקודש

כריכת טהרת הקודש אהרן ראטה טהרת הקודש הוא חיבורו של הרב אהרן ראטה, מייסד חבורת שומר אמונים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וטהרת הקודש · ראה עוד »

טורקה

טוּרקה (באוקראינית: Турка; בפולנית: Turka; ביידיש: טארקע) היא עיירה בחבל לבוב שבמערב אוקראינה על גדתו של נהר סטרי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וטורקה · ראה עוד »

טולצ'ין

טולצ'ין (באוקראינית ורוסית: Тульчин; ביידיש: טולטשין), היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וטולצ'ין · ראה עוד »

טיעון העד (יהדות)

בני ישראל טיעון העד, טיעון הכוזרי או טיעון ההתגלות והמסורת, הוא טיעון מן הנס לביסוס אמונת מתן תורה מן השמים וממילא גם לקיומו של אלוהים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וטיעון העד (יהדות) · ראה עוד »

טישמייניצה

טישמייניצה (באוקראינית: Тисмениця, טיסמניציה; בפולנית: Tyśmienica; ביידיש: טיסמעניץ) היא עיר קטנה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, בין איוואנו-פרנקיבסק וטלומאץ', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וטישמייניצה · ראה עוד »

טיגינה

טיגינה (ברומנית: Tighina, ברוסית: Бендеры – בֶּנדֶרי) היא עיר במולדובה, במפגש הנהרות דניסטר ובְק (Bâc).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וטיגינה · ראה עוד »

ז' בניסן

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' ניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות בהן פסח חל ביום ראשון (שנים מקביעות זחא או השא) היא פרשת ויקרא.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וז' בניסן · ראה עוד »

זאב מזברז'

רבי בנימין זאב (וולף) מזברז' (-ג' בניסן תקפ"ב) היה אדמו"ר בדורות הראשונים של תנועת החסידות, בנו השלישי של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וזאב מזברז' · ראה עוד »

זאב וולף קיציס

רבי זאב וולף קִיצֶיס (ביידיש: קיצעס; נולד 1695–י"ב בחשוון תקמ"ט, 1788.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וזאב וולף קיציס · ראה עוד »

זלוטשוב

רחוב סובייסקי בשנת 1916זלוטשוב (כתיב נפוץ: זלוצ'וב; באוקראינית: Золочів; בפולנית: Złoczów; ביידיש: זלאָטשאָוו) היא עיר הממוקמת במחוז לבוב במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וזלוטשוב · ראה עוד »

זיץ

זיץ (תרגום מיידיש: שב) הוא מושג המבטא בעולם החסידות מסיבת אנשים יחד.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וזיץ · ראה עוד »

חמדת ימים (ספר)

ספר חמדת ימים הוא ספר העוסק במנהגים והלכות, בעיקר של מועדי ישראל, הספר רצוף תוכחות מוסר, על פי הקבלה בכלל וקבלת האר"י בפרט, ופורסם לראשונה בידי הרב ישראל יעקב אלגאזי באיזמיר תצ"א (סביבות 1731).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחמדת ימים (ספר) · ראה עוד »

חסיד (הלכה)

ביהדות ובהלכה, חסיד הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי ההלכה, אלא לפנים משורת הדין על פי רוח ההלכה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסיד (הלכה) · ראה עוד »

חסידות מקארוב

חזית בית המדרש מקארוב בצפת. הוקם בשנת תרי"ז חסידות מקארוב הייתה חסידות אוקראינית, ענף מחסידות צ'רנוביל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות מקארוב · ראה עוד »

חסידות מז'יבוז'

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות מז'יבוז' · ראה עוד »

חסידות מכנובקה

רבי יהושע רוקח ממכנובקה בעלזא חסידות מכנובקה בעלזא היא חצר חסידית, ענף של חסידות סקווירא משושלת צ'רנוביל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות מכנובקה · ראה עוד »

חסידות מישקולץ

הגעלת כלים לקראת פסח בחצר מבנה החסידות בפתח תקווה בשנת ה'תשע"ג (2013) חסידות מישקולץ היא חצר חסידית שבסיסה בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות מישקולץ · ראה עוד »

חסידות אמשינוב

וורשה בית המדרש המרכזי של חסידות אמשינוב בבית וגן טיש ל"ג בעומר תש"פ אצל הרב מנחם קאליש, האדמו"ר מאמשינוב בארצות הברית חסידות אמשינוב היא חצר חסידית, ענף של חסידות וורקא.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות אמשינוב · ראה עוד »

חסידות אשכנז

חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות אשכנז · ראה עוד »

חסידות אוסטרהא

חסידות אוסטרהא הייתה חסידות ווהלינית (כיום אוקראינה).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות אוסטרהא · ראה עוד »

חסידות נדבורנה

חסידות נדבורנה היא שושלת חסידית רבת ענפים, אשר השפיעה בעיקר ברומניה ובהונגריה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות נדבורנה · ראה עוד »

חסידות סאטמר

חסידות סאטמָר (באיות המקובל בחסידות: סאטמאר) היא חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905 (תרס"ה), בעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה (כיום ברומניה).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות סאטמר · ראה עוד »

חסידות סקווירה

בית המדרש של חסידות סקווירה בשכונת מקור ברוך בירושלים. חסידות סקווירה (בכתיב יידי המקובל בחצר: סקווירא; נהגה: סְקְוֱר) היא חצר חסידית שמקורה בעיר האוקראינית סקווירה (Сквира) והיא משתייכת לשושלת טשרנוביל שהעמידה עשרות אדמו"רים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות סקווירה · ראה עוד »

חסידות סלונים

קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות סלונים · ראה עוד »

חסידות סטרליסק

חסידות סטרליסק הייתה חסידות גליציאנית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות סטרליסק · ראה עוד »

חסידות פרמישלאן

חסידות פרמישלאן הייתה חסידות שפעלה בגליציה המזרחית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות פרמישלאן · ראה עוד »

חסידות צ'רנוביל

חסידות צ'רנוביל (ביידיש: טשערנאָביל) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות צ'רנוביל · ראה עוד »

חסידות קמינקא

חסידות קמינקא הייתה חסידות מזרח גליציאנית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות קמינקא · ראה עוד »

חסידות קמינקא-מיראפאל

חסידות קמינקא היא שושלת חסידית מיסודו של רבי צבי הירש תלמיד הבעל שם טוב, מהעיירה קמינקה-מירופול שבווהלין.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות קמינקא-מיראפאל · ראה עוד »

חסידות קאליש

חסידות קאליש הייתה חסידות שפעלה במאה ה-19, ענף מחסידות פרמישלאן.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות קאליש · ראה עוד »

חסידות קומרנה

240x240 פיקסלים חסידות קוֹמרנה (ביידיש: קאמאַרנא) היא חסידות שנוסדה בראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות קומרנה · ראה עוד »

חסידות קוסוב

חסידות קוסוב (בכתיב יידי: קאסוב) היא חסידות שפעלה במזרח גליציה ובוקובינה (כיום אוקראינה).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות קוסוב · ראה עוד »

חסידות קוריסטשוב

חסידות קוריסטשוב הייתה חסידות אוקראינית, ענף מחסידות צ'רנוביל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות קוריסטשוב · ראה עוד »

חסידות רשקוב

חסידות רשקוב היא חצר חסידית שפעלה בבסרביה, שבמרחב האוקראיני-רומני.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות רשקוב · ראה עוד »

חסידות רחמסטריווקה

במרכז נראה רבי יוחנן (השני) מרחמסטריווקא רבי ישראל מרדכי רבי חי יצחק טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקא בארצות הברית חסידות רחמסטריווקה (נכתב גם: רחמסטריבקה או רחמסטריווקא), הקרויה על פי שמה היידי של העיירה רוטמיסטרובקה שבאוקראינה, היא חצר חסידית מבית צ'רנוביל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות רחמסטריווקה · ראה עוד »

חסידות רוז'ין

בית הכנסת בעיירה סדיגורה האדמו"ר מסדיגורה בית הכנסת בעיירה צ'ורטקוב האדמו"ר מצ'ורטקוב האדמו"ר מווסלוי חסידות רוז'ין היא שושלת חסידית שראשה היה רבי ישראל פרידמן מרוז'ין.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות רוז'ין · ראה עוד »

חסידות לובושוב

חסידות לובושוב היא חסידות שפעלה באזור פולוסיה-צפון ווהלין (כיום צפון מערב אוקראינה, דרום מערב בלארוס) אשר נוסדה בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות לובושוב · ראה עוד »

חסידות טאלנה

תמונת רבי דוד טברסקי, מייסד החסידות האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי חסידות טאלנה (ביידיש: טָאלנא), היא חצר חסידית, ענף מחסידות צ'רנוביל, שמקורה מהעיר טאלנה (Talne, Тальне́, כיום באוקראינה).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות טאלנה · ראה עוד »

חסידות זווהיל

האדמו"ר רבי גדליה משה (הראשון) מזוויהל האדמו"ר רבי יעקב ישראל מזווהיל-מז'יבוז' האדמו"ר רבי שלמה גולדמן (השמיני) מזווהיל האדמו"ר רבי גדליה משה (הנוכחי) מקהילת זווהיל בהדלקת נר ראשון של חנוכה ה'תשע"ז טולנא (משמאל) חסידות זווהיל (נכתב גם זוויהל או זוועהיל, נהגה: זְוִויל) היא חצר חסידית שתחילתה בעיר זוויאהל בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות זווהיל · ראה עוד »

חסידות חוסט

חסידות חוסט היא חצר חסידית, ענף משושלת נדבורנא, אשר נוסדה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות חוסט · ראה עוד »

חסידות במרחב הרומני

בית האדמו"ר שלום הלפרין, וסלוי, רומניה חסידי בסדיגורה חסידי בסדיגורה - מבט מבפנים במרחב הרומני, הכולל מחוזות שהיו חלק מרומניה בתקופות מסוימות בהיסטוריה, פעלו כל זרמי היהדות של התקופה, החסידות, האשכנזים הישנים, רפורמיזם שכונה גם מודרניזם, הנאו-אורתודוקסיה, הספרדיות והיהדות הלאומית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות במרחב הרומני · ראה עוד »

חסידות ברסלב

בית המדרש של חסידות ברסלב במאה שערים קבר הרשב"י חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות ברסלב · ראה עוד »

חסידות ברזנה

חסידות ברזנה הייתה חסידות שפעלה במערב אוקראינה ובלארוס של היום.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות ברזנה · ראה עוד »

חסידות בלאז'וב

חסידות בלאז'וב היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דינוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות בלאז'וב · ראה עוד »

חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן

חסידות בוטשעטש -בוטושאן היא חסידות רומנית שנוסדה בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן · ראה עוד »

חסידות בישטינא

י"ט בכסלו אצל האדמו"ר מבישטנא חסידות בישטינא היא חצר חסידית, ענף מגזע נדבורנא ופרמישלן.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות בישטינא · ראה עוד »

חסידות האדאס

חסידות האדאס-מאטסלקה (מאטא-סאלקע) היא חסידות הונגרית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות האדאס · ראה עוד »

חסידות ויז'ניץ

בית המדרש בעיירה ויז'ניציה תמונה צבעונית של בית המדרש חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחסידות ויז'ניץ · ראה עוד »

חצר חסידית

תנועת החסידות שפרחה החל מתקופת הבעל שם טוב מתאפיינת החל מהדור השני בפיצולים רבים ובאדמו"רים עצמאיים שאינם כפופים זה לזה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחצר חסידית · ראה עוד »

חליל

החליל (באנגלית: Flute) כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה מעץ, בצורת קנה צינורי, המפיק צליל שריקה כאשר האוויר עובר דרכו, וגובה הצליל המושמע נשלט על ידי אטימת חורים בקנה ופתיחתם.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחליל · ראה עוד »

חברה קדישא

400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת (גחש"א), או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחברה קדישא · ראה עוד »

חביבה פדיה

חביבה פְּדָיָה (נולדה ב-5 בדצמבר 1957) היא משוררת וסופרת ישראלית, חוקרת תרבות ויהדות, קבלה וחסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחביבה פדיה · ראה עוד »

חיים מקרסנה

רבי חיים מקרסנה (נפטר י"א באב תקנ"ג, 1793), תלמידו של הבעל שם טוב (בעש"ט) והראשון בשושלת אדמו"רי חסידות קרסנה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחיים מקרסנה · ראה עוד »

חיים צאנזר

רבי חיים צַאנְזֶר (נכתב גם צאנזיר, או סאנציר; ה'ת"ף 1720 – ו' בשבט ה'תקמ"ג 1783) היה מקובל מפורסם ובעל סמכות תורנית רבה בגליציה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחיים צאנזר · ראה עוד »

חיים שמואל יעקב פאלק

הרב ד"ר חיים שמואל יעקב פאלק (17 באפריל 1782–1708), הידוע גם כ"בעל שם מלונדון" או "דוקטור פאלקון", היה רב, בעל שם, מקובל מעשי ואלכימאי וגם חובב מרוצי סוסים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחיים שמואל יעקב פאלק · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים הכהן רפפורט (לבוב)

רבי חיים הכהן רפפורט (ה' בכסלו ה'ת"ס, 17 בנובמבר 1699 – י"ג בתמוז ה'תקל"א, 25 ביוני 1771) היה רב פולני-גליצאי בן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחיים הכהן רפפורט (לבוב) · ראה עוד »

חיים יהודה לייב אוירבך

הרב חיים יהודה לייב אוירבך (יפו, ד' בטבת ה'תרמ"ז – ירושלים, כ"ח באלול ה'תשי"ד; 31 בדצמבר 1886 – 26 בספטמבר 1954) היה רב, מקובל וראש ישיבה בירושלים בראשית המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וחיים יהודה לייב אוירבך · ראה עוד »

ב' בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וב' בתמוז · ראה עוד »

בן אליעזר

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה שמבוססים על השם אליעזר.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובן אליעזר · ראה עוד »

בן ציון קוק

הרב בן ציון הכהן קוק (נולד בשנת תשכ"א, 22 בדצמבר 1960) הוא פוסק הלכה, ראש בית הוראה בירושלים, רב קהילה בפתח תקווה, מחבר ספרי הלכה, תלמיד מובהק של הרב יוסף שלום אלישיב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובן ציון קוק · ראה עוד »

בן ציון ליכטמן

הרב בן ציון הלוי לִיכטמן (ה'תרנ"ב, 1892 - י"ב באדר ה'תשכ"ד, 25 בפברואר 1964), היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בביירות בירת לבנון, ואב בית הדין.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובן ציון ליכטמן · ראה עוד »

בן המלך והנזיר

ספר 'בן המלך והנזיר' – אבן חסדאי נכתב בנוסח העברי על ידי אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי במאה ה-12 או ה-13.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובן המלך והנזיר · ראה עוד »

בנימין מינץ

בנימין מינץ (ראשון משמאל) עם אישים נוספים בפתיחת טקס השבעתו של יצחק בן-צבי כנשיא מדינת ישראל השני, דצמבר 1952, צבע מקורי בנימין מִינץ (י"ג בטבת ה'תרס"ג, 12 בינואר 1903 – ד' בסיוון ה'תש"ך, 30 במאי 1961) היה חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל ופעיל ציבור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובנימין מינץ · ראה עוד »

בנימין שבילי

בנימין (בני) שבילי (נולד ב-24 במרץ 1956) הוא משורר, סופר ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובנימין שבילי · ראה עוד »

בנימין בראון

בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובנימין בראון · ראה עוד »

בעל שם

בעל שֵׁם הוא כינוי ביהדות לאדם שמיוחסת לו הכרה בשמותיו המפורשים של האלוהים, ויכולת להשתמש בכוחם לטוב או לרע.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובעל שם · ראה עוד »

בר יוחאי (פיוט)

"בר יוחאי" נוסח כורדיסטן, הוקלט בירושלים בשנת 1971. "בר יוחאי" נוסח חלקיס שביוון, הוקלט בחלקיס בשנת 1970. "בר יוחאי", נוסח תוניס, הוקלט בשנת 1966. בַּר יוֹחָאי הוא פיוט העוסק בתנא רבי שמעון בר יוחאי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובר יוחאי (פיוט) · ראה עוד »

ברוך ממז'יבוז'

הרב ברוך ממז'יבוז' (ה'תקי"ז, 1757 – י"ח בכסלו ה'תקע"ב, 1811) היה נכדו של הבעל שם טוב ואדמו"ר בדור השלישי לחסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וברוך ממז'יבוז' · ראה עוד »

ברוך מקוסוב

רבי ברוך מקוסוב (1720 - י"ג בחשוון תק"ם 1781), חי בדורו של הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וברוך מקוסוב · ראה עוד »

ברוך פוזנר

ישראל ברוך פוזנר (ביידיש: פוזנער; ידוע בכינוי ר' ברוך; נפטר ב-6 באוקטובר 1791) היה מחסידי הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וברוך פוזנר · ראה עוד »

ברודי

בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וברודי · ראה עוד »

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »

ברכת החודש

בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁ (ביהדות ספרד ותימן: הכרזת ראש חודש או תיקון ראש חודש) היא תפילה בה מברכים את החודש הבא ומכריזים על מועדו של ראש החודש. התפילה נאמרת בין ההפטרה לתפילת מוסף בשבת שלפני ראש חודש. שבת זו נקראת שַׁבַּת מְבָרְכִים, על שם הברכה, והיא נחשבת לשבת חגיגית יותר מהרגיל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וברכת החודש · ראה עוד »

בש"ט

#הפניה הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובש"ט · ראה עוד »

בש''ט

#הפניה הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובש''ט · ראה עוד »

בשט

#הפניה הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובשט · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובלבב ימים · ראה עוד »

בונה תירוש

בונה תירוש בונה תירוש (נולד ב-16 בספטמבר 1945) הוא סופר ועיתונאי ישראלי, מחבר ספרי פרוזה וספרי עיון, מרצה לעיתונאות, שהתמחה בכתיבת נאומים לנבחרי ציבור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובונה תירוש · ראה עוד »

בוסתנאי בן חנינאי

בוסתנאי בן חנינאי (618–670), היה ראש הגולה בבבל, שקורות חייו עטופים באגדה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובוסתנאי בן חנינאי · ראה עוד »

בוצינא דנהורא

בוצינא דנהורא הוא ספר חסידות המלקט את דברי תורתו של רבי ברוך ממז'בוז'.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובוצינא דנהורא · ראה עוד »

בולי מדינת ישראל - שנת 1961

בול יהודה המכבי מסדרת מועדים לשמחה בשנת 1961 הנפיק השירות הבולאי של מדינת ישראל 31 בולי דואר חדשים בערך נקוב כולל של 8.99 ל"י.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובולי מדינת ישראל - שנת 1961 · ראה עוד »

בולי ישראל

צמודת גלופה של סדרת הבולים הראשונה של מדינת ישראל בשנת 1948 מגוון בולים בולי הדואר הראשונים של מדינת ישראל הונפקו ב-16 במאי 1948, כיומיים לאחר הכרזת העצמאות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובולי ישראל · ראה עוד »

בית הקברות היהודי העתיק בטבריה

בית הקברות בטבריה בית הקברות היהודי העתיק בטבריה הוא בית קברות יהודי ישן, הנמצא בטבריה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובית הקברות היהודי העתיק בטבריה · ראה עוד »

בית הכנסת אבריטש

בית הכנסת 'אבריטש' (בשמו המלא: בית הכנסת ע"ש האדמו"ר רבי אברהם דב מאבריטש) הוא בית הכנסת מהמאה ה-19, השוכן בלב העיר העתיקה בצפת וידוע, בין היתר, בעקבות הינצלותם של עשרות מתפללי בית הכנסת בזמן רעידת האדמה הגדולה של 1837, כאשר מייסד בית הכנסת האדמו"ר רבי אברהם דוב מאבריטש ציווה לתלמידיו להתאסף סביבו ולהשתטח על הארץ.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובית הכנסת אבריטש · ראה עוד »

בית הכנסת של ז'ולקבה

יאן מטייקו, בית הכנסת בז'ולקייב, ציור מ-1870 פנים בית הכנסת, 2010 (שרידי ארון הקודש נראים בכותל המזרח) בית הכנסת של ז'ולקבה הוא בית הכנסת הגדול והעתיק בעיר ז'ובקבה שבאוקראינה שנבנה בסוף המאה ה-17, שירת את קהילת יהודי ז'ולקבה בתקופה שהייתה אחת הקהילות היהודיות החשובות בגליציה ושרד את הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובית הכנסת של ז'ולקבה · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ובית כנסת · ראה עוד »

ביבליוגרפיה של גרשם שלום

ציור של 'עץ החיים' מהמאה ה-16, מתוך התרגום ללטינית של פאולו ריצ'יו לספר '''שערי אורה''', של רבי יוסף ג'יקטיליה. הציור הופיע על מהדורת הכריכה הרכה, משנת 1961, של ספרו של שלום באנגלית על הזוהר '''Zohar, the Book of Splendor''', Basic Readings from the Kabbalah. גרשם שלום, אבי תחום חקר הקבלה והמיסטיקה היהודית ומגדולי חוקריה, היה כותב פורה מאוד.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וביבליוגרפיה של גרשם שלום · ראה עוד »

ג'ורג' סטיינר

פרנסיס ג'ורג' סטיינר (נקרא בעברית גם: ג'ורג' שטיינר; באנגלית: Francis George Steiner; 23 באפריל 1929 – 3 בפברואר 2020) היה מבקר ספרות, פובליציסט, פילוסוף, סופר ומחנך יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וג'ורג' סטיינר · ראה עוד »

גרשון חנוך הניך ליינר

רבי גרשון חנוך הֶנִיך (בכתיב יידי: העניך) ליינר (כ"א בסיוון תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 1839–1890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, רבה של אוסטרוב מזובייצק, ומחבר תורני-חסידי פורה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וגרשון חנוך הניך ליינר · ראה עוד »

גרטל

גרטל משי גרטל דמוי משי גַרְטְל (מיידיש: גאַרטל, 'אבנט') הוא חגורה שנהוג לחגור על גבי הבגדים בזמן התפילה, בעיקר בקרב החסידים והנוהגים מנהגי חסידים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וגרטל · ראה עוד »

גלגול נשמות

הודי גלגול נשמות הוא תהליך אותו עוברת הנשמה, על פי אמונה רווחת, לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וגלגול נשמות · ראה עוד »

גדליה נגאל

גדליה נִגְאַל (Nigal; 30 באפריל 1927 – מאי 2010) היה חוקר חסידות שהתמחה במיוחד בחקר הסיפור החסידי, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וגדליה נגאל · ראה עוד »

גדליה רבינוביץ מליניץ

הרב גדליה רבינוביץ מליניץ (? - כ"ט בכסלו ה'תקס"ד).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וגדליה רבינוביץ מליניץ · ראה עוד »

גדליה חיון

דלת הכניסה לישיבת המקובלים בית אל הרב גדליה חיון (נפטר בה' באב ה'תק"י, 1750) היה מקובל, שד"ר, מייסד ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ומחשובי חכמיה במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וגדליה חיון · ראה עוד »

גוויזדץ

גוויזדץ (באוקראינית: Гвіздець, בפולנית: Gwoździec, ביידיש: גוואזדזיעץ) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק, אוקראינה, על גדתו של אחד מיובלי נהר הפרוט, ליד קולומיאה והורודנקה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וגוויזדץ · ראה עוד »

גילוח הראש לנשים ביהדות

גילוח הראש לנשים הוא מנהג של חלק מנשות יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וגילוח הראש לנשים ביהדות · ראה עוד »

דנקל – הקו האדום

הקו האדום הוא קו רכבת קלה המרכזי והראשון שיצא לפועל כחלק מהדנקל - הרכבת הקלה בגוש דן.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודנקל – הקו האדום · ראה עוד »

דניאל אהביאל

דניאל אהביאל (נולד ב-6 באוגוסט 1963, ט"ז באב תשכ"ג) הוא כנר ישראלי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודניאל אהביאל · ראה עוד »

דניאל סטבסקי

הרב דניאל דב בעריל הכהן סטבסקי (נולד ב-6 במאי 1959) הוא רב ומורה של קהילה בחסידות ביאלא בבית שמש, מקובל וראש בית הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודניאל סטבסקי · ראה עוד »

דצ"ך עד"ש באח"ב

עשר המכות מצוירות בהגדת רוטשילד משנת 1450 דצ"ך עד"ש באח"ב הן ראשי תיבות המופיעות בהגדה של פסח ומובאות בשמו של רבי יהודה בתור סימנים לעשר מכות מצרים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודצ"ך עד"ש באח"ב · ראה עוד »

דרשנות

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודרשנות · ראה עוד »

דבקות

דבקות, וגם התדבקות, היא הצמדות לרעיון או ליעד עקרוני שיש להשיגו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודבקות · ראה עוד »

דולינה (עיר)

דולינה (באוקראינית: Долина; ביידיש: דאלינע) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק אוקראינה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודולינה (עיר) · ראה עוד »

דוד מסטפין

רבי דוד הלוי מסטפין (ידוע בכינוי המגיד מסטפין - "דער סטעפינער מגיד"; ? – י"א בתשרי ה'תקע"א) היה תלמיד של הבעל שם טוב ושל המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודוד מסטפין · ראה עוד »

דוד משה אברהם אשכנזי

הרב דוד משה אברהם מטרויש אשכנזי (ה'ת"ם 1680 בערך - י"ח בחשוון תק"ו, 13 בנובמבר 1745), ובקיצור: רבי אד"ם, היה רבה של רוהטין שבגליציה ומחבר פירושים על מדרשי ההלכה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודוד משה אברהם אשכנזי · ראה עוד »

דוד משה רוזנבוים

רבי דוד משה רוזנבוים (מכונה לעיתים - מוהרד"ם) (י"א בתשרי ה'תרפ"ה, 9 באוקטובר 1924 – ט"ו בתמוז ה'תשכ"ט, 1 ביולי 1969) היה האדמו"ר השלישי של חסידות קרעטשניף, תחת הנהגתו השתקמה חסידות קרעטשניף בארץ ישראל לאחר השואה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודוד משה רוזנבוים · ראה עוד »

דוד אסף

דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודוד אסף · ראה עוד »

דוד פרידמן (פלוישט)

רבי דוד פרידמן (תרנ"ח, 1898 - כ"ז בחשוון תש"א, 1940) אדמו"ר משפיקוב בפלוישט, מגזע שושלת בוהוש-סקווירא.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודוד פרידמן (פלוישט) · ראה עוד »

דוד צבי אוירבך

הרב דוד צבי אוירבך (בערך תק"ג, 1743 - י"ט באייר תקס"ה, 1805) היה רב גליציאני-ווהליני.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודוד צבי אוירבך · ראה עוד »

דוד צבי רוזנבוים

רבי דוד צבי רוזנבוים (נולד בכ"ו בתשרי ה'תשמ"ט, 7 באוקטובר 1988) הוא האדמו"ר ממז'יבוז'.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודוד צבי רוזנבוים · ראה עוד »

דוד צבי חן

הרב חיים דוד צבי חן (מכונה הרד"ץ חן; ה'תר"ו, 1846 - כ"ה בכסלו ה'תרפ"ו, 11 בדצמבר 1925) היה רבה של העיר צ'רניהיב במשך כארבעים שנה, מחשובי רבני ופוסקי חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודוד צבי חן · ראה עוד »

דוד שלמה אייבשיץ

רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו, 1755 - תקע"ד, 1813) היה אדמו"ר, פוסק ורב בכמה קהילות בגליציה ובבסרביה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודוד שלמה אייבשיץ · ראה עוד »

דוד לייקס

הרב דוד לייקס אב"ד באר, מתלמידי הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודוד לייקס · ראה עוד »

דוד טברסקי (טולנה)

רבי דוד טברסקי (תקס"ח, 1808 - י' באייר תרמ"ב, 1882) היה בנו השישי של רבי מרדכי מצ'רנוביל, ומקים חסידות טולנה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודוד טברסקי (טולנה) · ראה עוד »

דוד זריצקי

דוד זריצקי (ט"ו בשבט ה'תרע"ד, 11 בפברואר 1914 - כ"ב בסיוון ה'תשל"ח, 27 ביוני 1978) היה עיתונאי וסופר חרדי עברי-יידי בולט, משורר, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ודוד זריצקי · ראה עוד »

ה'ת"ץ

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'ת"ץ · ראה עוד »

ה'תס"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תס"ד · ראה עוד »

ה'תע"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תע"ו · ראה עוד »

ה'תק"ך

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תק"ך · ראה עוד »

ה'תק"ן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תק"ן · ראה עוד »

ה'תק"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תק"ז · ראה עוד »

ה'תקמ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תקמ"א · ראה עוד »

ה'תקמ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תקמ"ט · ראה עוד »

ה'תקמ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תקמ"ג · ראה עוד »

ה'תקנ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תקנ"א · ראה עוד »

ה'תקנ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תקנ"ד · ראה עוד »

ה'תקע"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תקע"ה · ראה עוד »

ה'תקכ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וה'תקכ"ה · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והמאה ה-18 · ראה עוד »

המגיד ממזריטש

רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והאר"י · ראה עוד »

האש והעצים

האש והעצים הוא קובץ הסיפורים השמיני מאת ש"י עגנון שיצא לאור בשנת 1962 בהוצאת שוקן.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והאש והעצים · ראה עוד »

האוצר מתחת לגשר

האוצר מתחת לגשר (או: האוצר תחת הגשר, #1645 בסיווג ארנה-תומפסון ובשמו הרשמי האוצר בבית) היא אגדה בינלאומית, עם מקורות בתלמוד ובמדרש.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והאוצר מתחת לגשר · ראה עוד »

הנדח

"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והנדח · ראה עוד »

הספרייה הבודליינית

הספרייה הבודליינית - בניין רדקליף הספרייה הבודליינית, או באופן מדויק יותר: ספריית הבודליאנה (באנגלית: Bodleian Library) היא ספריית המחקר המרכזית של אוניברסיטת אוקספורד, היא אחת מן הספריות העתיקות ביותר באירופה ובבריטניה היא שנייה רק לספרייה הבריטית (הספרייה העיונית הגדולה בעולם).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והספרייה הבודליינית · ראה עוד »

הסיגוף ביהדות

הסיגוף ביהדות הוא שם כולל למגוון פעולות שהמכנה המשותף להם הוא הפגיעה בגוף ובצרכיו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והסיגוף ביהדות · ראה עוד »

העשיל צורף

רבי יהושע העשיל בן רבי יוסף צורף (שצ"ג - כ"ד אייר, ת"ס, 1633-1700) מווילנה, היה מקובל ומנהיג רוחני בפולין, מחבר "ספר הצורף".

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והעשיל צורף · ראה עוד »

העת החדשה

קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והעת החדשה · ראה עוד »

העליות בשנים 1700–1881

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והר הזיתים · ראה עוד »

הרמב"ם היומי

לימוד הרמב"ם היומי הוא מיזם ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליו הכריז רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' בשנת ה'תשמ"ד (1984).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והרמב"ם היומי · ראה עוד »

הרשל'ה אוסטרופולר

הרשל'ה מאוסטרופולי (או הרשלה מאוסטרופוליה, וכן הרשלה מאוסטרופוליא; בכתיב יידיש: הערשעלע אָסטראָפּאָלער) היה בדחן חסידי שחי באוקראינה, בפלך ווהלין, במחצית השנייה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והרשל'ה אוסטרופולר · ראה עוד »

השגחה

בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והשגחה · ראה עוד »

הלל צייטלין

הלל צייטלין (תרל"א, 1871 – כ"ט באלול תש"ב, 11 בספטמבר 1942) היה הוגה דעות, מיסטיקן, סופר ופובליציסט יהודי, שכתב בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והלל צייטלין · ראה עוד »

הבעל שם טוב

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והבעל שם טוב · ראה עוד »

הבש"ט

#הפניה הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והבש"ט · ראה עוד »

הבש''ט

#הפניה הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והבש''ט · ראה עוד »

הבשט

#הפניה הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והבשט · ראה עוד »

הגניזה החרסונית

הגניזה החֵרְסונית או גניזת חֵרְסון הם כינויו של אוסף גדול של כתבי יד ותשמישי קדושה שעל פי הטענה היו שייכים לרבנים ואדמו"רים חסידיים שונים בני המאות השמונה עשרה והתשע עשרה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והגניזה החרסונית · ראה עוד »

הוצולים

ממוזער הוצולים (באוקראינית: гуцули, ברוסית: гуцулы, ברומנית: ביחיד huțul, ברבים huțuli, בפולנית: ביחיד: Hucuł, בריבוי Huculi, Hucułowie בסלובקית: Huculi) הם בני קבוצה אתנו-תרבותית אוקראינית קטנה החיה בעיקר במערב אוקראינה בדרום-מזרח הרי הקרפטים האוקראינים ובחלקם באזורי הגבול הצפוני של רומניה, במרמורש ובוקובינה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והוצולים · ראה עוד »

הורודנקה

הורודנקה (באוקראינית: Городенка; בפולנית: Horodenka; ביידיש: האראדענקע) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והורודנקה · ראה עוד »

הימים שבין יום כיפור לסוכות

הימים שבין יום כיפור לחג הסוכות הם ארבעה ימים (י"א בתשרי - י"ד בתשרי) הנחשבים ביהדות לימים מיוחדים, בהם עוסקים במצוות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והימים שבין יום כיפור לסוכות · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היישוב היהודי בחברון

היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »

ו' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וו' בסיוון · ראה עוד »

ורחובקה

ורחובקה (באוקראינית: Верхівка, ורחיבקה; ברוסית: Верховка; ברומנית: Verhovca; בפולנית: Wierzchowka, וייז'חובקה) הוא כפר הנמצא במחוז ויניצה במרכז אוקראינה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וורחובקה · ראה עוד »

ווהלין

סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וווהלין · ראה עוד »

כ"א בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכ"א בניסן · ראה עוד »

כ"ט בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט בטבת היא ברוב השנים פרשת בא.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכ"ט בטבת · ראה עוד »

כ"ב באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכ"ב באב · ראה עוד »

כ"ד בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכ"ד בתשרי · ראה עוד »

כ"ה באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכ"ה באלול · ראה עוד »

כ"ה באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכ"ה באדר · ראה עוד »

כניעה (נפש)

כניעה, או כְּניעוּת, וכן הכנעה, היא קבלת מרותו או שלטונו של האחר על העצמי, לכתחילה, או לאחר מאבק.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכניעה (נפש) · ראה עוד »

כץ

כץ או כ"ץ (בכתיב גרמני: Katz) הוא שם משפחה וכן שם יהודי נפוץ.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכץ · ראה עוד »

כתר שם טוב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכתר שם טוב · ראה עוד »

כתר שם טוב (בעש"ט)

כתר שם טוב הוא ספר המלקט את דברי תורתו של מייסד תנועת החסידות רבי ישראל בעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכתר שם טוב (בעש"ט) · ראה עוד »

כתבי האר"י

כתבי האר"י או קבלת האר"י - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי תלמידי האר"י בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכתבי האר"י · ראה עוד »

כתונת פסים

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכתונת פסים · ראה עוד »

כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו

כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו הוא ביטוי תנאי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו · ראה עוד »

כבוד שבת

כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת" בהלכות שבת, כבוד שבת היא מצווה מדברי נביאים לכבד את השבת בדרכים שונות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכבוד שבת · ראה עוד »

כגוונא

כגוונא הוא קטע הלקוח מספר הזוהר, ונאמר, בעיקר בקהילות חסידים מסוימות, לפני תפילת ערבית של שבת, קודם אמירת "ברכו".

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכגוונא · ראה עוד »

כוח הפועל בנפעל

כוח הפועל בנפעל הוא מושג בקבלה ובחסידות, לפיו, כוחו והשפעתו של פועל הפעולה מונחים בדבר שהוא עושה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וכוח הפועל בנפעל · ראה עוד »

י"א באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"א אב היא פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וי"א באב · ראה עוד »

י"ז באייר

ר' יחזקאל לנדא.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וי"ז באייר · ראה עוד »

י"ח באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וי"ח באלול · ראה עוד »

י"ב בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ב בניסן היא בחלק מהשנים הפשוטות פרשת צו, בשנים פשוטות מקביעות (הכז, גכה, בשה) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וי"ב בניסן · ראה עוד »

י"ב בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וי"ב בחשוון · ראה עוד »

י' באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וי' באלול · ראה עוד »

יאיר שרקי

יאיר מרדכי שֶׁרקי (נולד בי"ד בשבט ה'תשנ"ג, 5 בפברואר 1993) הוא עיתונאי ישראלי המשמש ככתב ופרשן לענייני דתות ופוליטיקה של חברת החדשות ובעל טור שבועי בעיתון "מקור ראשון".

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויאיר שרקי · ראה עוד »

יעקב פרידמן (אדמו"ר)

רבי יעקב פרידמן (כ"ח בחשוון תרל"ט, 24 בנובמבר 1878 – י"ח בחשוון תשי"ז, 23 באוקטובר 1956) היה האדמו"ר מהוסיאטין בין השנים תש"ט-תשי"ז ומראשי תנועת המזרחי באוסטריה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויעקב פרידמן (אדמו"ר) · ראה עוד »

יעקב קופיל ליפשיץ

יעקב קופיל (קאפיל) ליפשיץ בן משה (?- 1740 (ת"ק)), היה מקובל שחי בעיר מזריטש.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויעקב קופיל ליפשיץ · ראה עוד »

יעקב קופיל חסיד

רבי יעקב קופיל חסיד (-ט"ו באלול תקמ"ז, 1787) היה מתלמידיו של הבעש"ט, אביו של הרב מנחם מנדל מקוסוב, ה'אהבת שלום', אבי שושלת קוסוב, ממנה הסתעפה גם חסידות ויז'ניץ.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויעקב קופיל חסיד · ראה עוד »

יעקב שור

הרב יעקב שור (ט"ז באלול ה'תרי"ג, ספטמבר 1853 – כ"ח באב תרפ"ד, אוגוסט 1924) היה אחד מרבני העיר קיטוב, זכה לתואר "הגאון מקיטוב" והיה מרבניה הבולטים של יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויעקב שור · ראה עוד »

יעקב זיו (מדען)

יעקב זיו (27 בנובמבר 1931 – 25 במרץ 2023) היה מדען מחשב ומהנדס חשמל ישראלי, שפיתח, יחד עם אברהם למפל, את אלגוריתם למפל-זיו לדחיסת נתונים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויעקב זיו (מדען) · ראה עוד »

יעקב דוד פרידמן

יעקב דוד פרידמן (ה'תרנ"ד - כ"ב באב ה'תשט"ו אוגוסט 1955) היה האדמו"ר השני לשושלת חסידות פאשקאן ביפו בין השנים ה'תש"ז - ה'תשט"ו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויעקב דוד פרידמן · ראה עוד »

יעקב כ"ץ

כ"ץ.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויעקב כ"ץ · ראה עוד »

יעקב יצחק נימירובר

הרב יעקב יצחק נימירובר (רומנית: Iacob Niemirower;, (1 במרץ 1872, א' באייר תרל"ב – 18 בנובמבר 1939) היה פילוסוף והיסטוריון יהודי-רומני יליד למברג, כיהן בין 1921 ל-1939 כרב הראשי הראשון של רומניה. היה חבר בסנאט הלאומי מ-1927 עד מותו. הרב ד"ר נימירובר היה לוחם ללא חת באנטישמיות, הנהיג את יהדות רומניה בדרך המודרניזציה של חיי הקהילה, דגל ביהדות כתרבות ובפתיחות לתרבות רומניה ושאר העמים, תמך בהתלהבות בציונות, הגן בקול אמיץ על זכויות המיעוט היהודי. נימירובר היה ציוני נלהב, שימש כחבר נשיאות הקונגרס הציוני השלישי ולאחר מותו של הרצל, הספיד אותו בבית הכנסת בנוכחות חברי הקונגרס.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויעקב יצחק נימירובר · ראה עוד »

יעקב יוסף (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויעקב יוסף (פירושונים) · ראה עוד »

יעקב יוסף מאוסטראה

יעקב יוסף מאוסטראה (ה'תצ"ח, 1738, אוסטראה - כ' בתשרי ה'תקנ"א, 1791, סלאוויטא), שנודע בכינויו רב ייב"י (ראשי תיבות: יעקב יוסף בן יהודה), היה מורה צדק ודיין באוסטרהא.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויעקב יוסף מאוסטראה · ראה עוד »

יעקב יוסף כ"ץ

הרב יעקב יוסף כ"ץ (ה'תנ"ה, 1695 - כ"ד בתשרי ה'תקמ"ב, 1781) הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה או התולדות (״דער תולדות״ ביידיש).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויעקב יוסף כ"ץ · ראה עוד »

יפה כלבנה (אלבום)

יפה כלבנה הוא אלבומו החמישי של הזמר-יוצר אביתר בנאי, שיצא בשנת 2013 בחברת "הד ארצי", והופק מוזיקלית על ידי אמיר צורף.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויפה כלבנה (אלבום) · ראה עוד »

יצחק משה ארלנגר

הרב יצחק משה ארלנגר (נולד בשנת ה'תשי"ד) הוא מקובל ומשפיע חסידי המתגורר בירושלים, מחבר סדרת הספרים "קונטרסי חסידות".

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויצחק משה ארלנגר · ראה עוד »

יצחק מדרוהוביץ'

רבי יִצְחָק מִדְּרוֹהוֹבִיץ' (ביידיש: דרהאביטש - דראָביטש) (נפטר ז' בניסן ה'תק"י) היה מגיד מישרים מראשוני גדולי תלמידי הבעל שם טוב, מעין 'תלמיד חבר' (חבר שהוא גם תלמיד), אביו של רבי יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב ורבי יוסף דרוביצר, אבד"ק מעזבוז.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויצחק מדרוהוביץ' · ראה עוד »

יצחק אלפסי (חוקר חסידות)

הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »

יצחק אהרן קארף

שלמה גולדמן מזווהיל-צאנז. הרב יצחק אהרן קארף הוא האדמו"ר מזוועהיל-מז'יבוז' בבוסטון.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויצחק אהרן קארף · ראה עוד »

יצחק אייזיק ספרין

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (כ"ה בשבט ה'תקס"ו, 1806 - י' באייר ה'תרל"ד, 1874) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות קומרנה, ומחבר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויצחק אייזיק ספרין · ראה עוד »

יצחק אייזיק טויב

רבי יצחק אייזיק טויב (ה'תקי"א, 1751 – ז' באדר ב' ה'תקפ"א, 21 במרץ 1821) היה רבה של קאלוב ואדמו"ר חסידי, מייסד חסידות קאלוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויצחק אייזיק טויב · ראה עוד »

יצחק פרידמן (הוסיאטין)

הרב יצחק פרידמן (ה'תר"ס, 1900 לערך – ט' באלול ה'תשכ"ח, 2 בספטמבר 1968) היה האדמו"ר האחרון בשושלת הוסיאטין.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויצחק פרידמן (הוסיאטין) · ראה עוד »

יצחק פיצ'ניק (הראשון)

ר' יצחק הלוי פיצ'ניק (?-ט"ו באלול תרכ"ה, 1865) היה האדמו"ר השני של חסידות ברזנה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויצחק פיצ'ניק (הראשון) · ראה עוד »

יצחק שפירא (מנהיג פועלים)

יצחק שפירא יצחק שפירא (2 באוגוסט 1905 – 2 באוגוסט 1976) היה חלוץ איש העלייה הרביעית, פעיל ציוני ומנהיג פועלים, חבר מזכירות מפא"י, מזכיר המרכז החקלאי במשך כעשרים שנים, וממייסדי מושב צופית שבשרון.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויצחק שפירא (מנהיג פועלים) · ראה עוד »

יצחק טברסקי (סקווירא)

רבי יִצְחָק טְבֶרְסְקִי (תקע"ב, 1812 - י"ז בניסן תרמ"ה, 1885).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויצחק טברסקי (סקווירא) · ראה עוד »

יצחק חיות (זרע יצחק)

רבי יצחק חיות (1640 – כ"ז באלול ה'תפ"ו, 23 בספטמבר 1726) היה רב, אב בית דין וראש ישיבה של קהילת סקוליה בגליציה המזרחית, ומחבר ספר זרע יצחק על המשניות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויצחק חיות (זרע יצחק) · ראה עוד »

יצחק גינזבורג

הרב יצחק פייוויש גינזבורג (נולד בכ"ח בחשוון ה'תש"ה, 14 בנובמבר 1944) הוא חסיד חב"ד, נשיא עמותת "גל עיני" ותנועת "דרך חיים", ונשיא הישיבות "עוד יוסף חי" ביצהר, "תום ודעת" בירושלים ו"ירדן יריחו" בבית חוגלה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויצחק גינזבורג · ראה עוד »

יצחק יוסף תאומים

רבי יצחק יוסף תאומים (ה'תפ"ב, 1722 – ט"ז בחשון תקנ"ד, 22 באוקטובר 1793) היה רבן של הערים סלוצק, קראקא וברסלאו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויצחק יוסף תאומים · ראה עוד »

ירחמיאל גרין

ירחמיאל גרין (19 ביולי 1910, דלאטין, גליציה – 1943, ינובסקה, לבוב) היה סופר שכתב רומנים על חיי היהודים באזור גליציה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וירחמיאל גרין · ראה עוד »

ירוחם הירשקוביץ כהנא

רבי ירוחם ישראל בן שבתי הכהן הירשקוביץ כהנא (תר"ג – י' באדר א' תרס"ח המכונה ירוחם הכהן, 1908) היה רב מורה צדק ואב בית דין בערים הונטשעשט קאושאני איזמאיל ודובסרי בבסרביה (כיום אוקראינה ומולדובה).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וירוחם הירשקוביץ כהנא · ראה עוד »

יש דין ויש דיין

יש דין ויש דיין הוא ביטוי תאולוגי המופיע במקורות היהדות, המבוסס על האמונה בשכר ועונש אלוהיים.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויש דין ויש דיין · ראה עוד »

יש דין ויש דיין (סרט)

יש דין ויש דיין (באנגלית: "About Judges and Judgments") הוא סרט דרמה-תקופתי ישראלי, מסוגת קולנוע חרדי משנת 2003, שביים והפיק יהודה גרובייס, המבוסס על אגדה חסידית אודות הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויש דין ויש דיין (סרט) · ראה עוד »

ישעיה הלוי הורוביץ

קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישעיה הלוי הורוביץ · ראה עוד »

ישעיהו ברנשטיין

ישעיהו ברנשטיין (כ"ה באדר ב' ה'תרס"ב, 3 באפריל 1902 - תשמ"ח, 28 בדצמבר 1987) היה מראשוני "הפועל המזרחי" והאידאולוג של התנועה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישעיהו ברנשטיין · ראה עוד »

ישראל מרדכי טברסקי

רבי ישראל מרדכי טברסקי (ז' בסיוון ה'תרפ"ט, 15 ביוני 1929 – כ"ב בסיוון ה'תשס"ד, 11 ביוני 2004) היה האדמו"ר מרחמסטריווקה בישראל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישראל מרדכי טברסקי · ראה עוד »

ישראל פרידמן (הוסיאטין)

רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (ט"ז בכסלו ה'תרי"ח - כ"ט בכסלו ה'תש"ט; דצמבר 1857 - 31 בדצמבר 1948) היה האדמו"ר השני לחסידות הוסיאטין ובין תומכי הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישראל פרידמן (הוסיאטין) · ראה עוד »

ישראל שלום יוסף פרידמן

רבי ישראל שלום יוסף פרידמן (י"ג בתשרי תרט"ז, 1855 -כ"ג בניסן תרפ"ג, 1923, הפאר ישראל) היה האדמו"ר השני מבוהוש.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישראל שלום יוסף פרידמן · ראה עוד »

ישראל לבל

רבי ישראל לבל (לייבל) היה מראשי המתנגדים לחסידות, בן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישראל לבל · ראה עוד »

ישראל זנגוויל

כריכת התוכנייה למחזה '''כור ההיתוך''', 1916 ישראל זַנְגְוִויל (באנגלית: Israel Zangwill; 21 בינואר 1864 – 1 באוגוסט 1926) היה סופר יהודי-בריטי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישראל זנגוויל · ראה עוד »

ישראל חריף מסטנוב

רבי ישראל חריף מסטנוב (כנראה ה'תנ"ו – ז' בשבט ה'תקמ"א) היה רב ומקובל חסידי, תלמידו של הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישראל חריף מסטנוב · ראה עוד »

ישראל בעל-שם טוב

#הפניה הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישראל בעל-שם טוב · ראה עוד »

ישראל דנדרוביץ

ישראל דֶנדֶרוֹביץ (בכתיב יידי: דענדעראוויטש; נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני, סופר ועורך.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישראל דנדרוביץ · ראה עוד »

ישראל הבעל שם טוב

#הפניה הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישראל הבעל שם טוב · ראה עוד »

ישראל יהושע מקוטנא

הרב ישראל אליהו יהושע טרונק מקוטנא (ח' בכסלו תקפ"א - כ"ה בתמוז תרנ"ג; 1820–1893) היה פוסק חשוב בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישראל יהושע מקוטנא · ראה עוד »

ישיבת אורות שאול

הלוגו הישן של ישיבת אמית אורות שאול ישיבת אורות שאול היא ישיבת הסדר בראשות הרב יובל שרלו, הרב תמיר גרנות וראש בית המדרש הרב איתמר אלדר.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישיבת אורות שאול · ראה עוד »

ישיבת שפע מקור חיים

ישיבת שפע - מקור חיים היא ישיבה תיכונית דתית לאומית נאו חסידית, בראשות הרב יהונתן גוטמן, ונשיאה הוא הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישיבת שפע מקור חיים · ראה עוד »

ישיבת המקובלים בית אל

דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישיבה · ראה עוד »

ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

לאורך שנות התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, שבה שלטה בארץ ישראל האימפריה העות'מאנית, התקיימו בארץ ישראל ישיבות רבות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב וישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

יחזקאל לנדא

הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויחזקאל לנדא · ראה עוד »

יחיא בן המו

יחיא בן המו, זמן קצר אחרי עלייתו לישראל חכם יחיא בן המו רחמים (1870–1962) היה הדרשן הראשי של קהילת יהודי מוסול במשך למעלה מיובל שנים ואחד מוותיקי דייניה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויחיא בן המו · ראה עוד »

יחיאל מיכל מזלוטשוב

רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (ה'תפ"ו – כ"ה באלול ה'תקמ"א או ה'תקמ"ד או ה'תקמ"ו; 1726 – 1781 או 1784 או 1786), מכונה "המגיד מזלוטשוב".

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויחיאל מיכל מזלוטשוב · ראה עוד »

יחיאל מיכל אשכנזי

רבי יחיאל מיכל אשכנזי מטולצ'ין (? - לפני ה'תקל"ב 1772) היה חתנו של הבעל שם טוב, בעלה של בתו היחידה אדל, ומרבותיהם של בנו רבי משה חיים אפרים מסדילקוב ורבי שניאור זלמן מלאדי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויחיאל מיכל אשכנזי · ראה עוד »

יחיאל מיכל פיצ'ניק

רבי יחיאל מיכל הלוי פיצ'ניק (נפטר בט"ו בכסלו תר"ט, 1849) היה אדמו"ר חסידי, מייסד חסידות ברזנה ודור שני בחסידות סטפין כשאחיו ר' ישראל דוב בער מכהן כרבי השני מסטפין.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויחיאל מיכל פיצ'ניק · ראה עוד »

יהדות אפטא

אפטא (בפולנית: Opatów; ביידיש ועברית: אפטא, אפט) היא עיירה בפולין, בשוויינטוקז'יסקיה (Świętokrzyskie Voivodeship – הצלב הקדוש).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויהדות אפטא · ראה עוד »

יהדות אירופה

ההיסטוריה של יהודים באירופה מתוארכת בין תקופות שונות ורבות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויהדות אירופה · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות רומניה

בית כנסת בעיר ביסטריצה כתובה מרומניה יהדות רומניה היא קהילה יהודית שחיה באזור רומניה של היום.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויהדות רומניה · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויהדות ליטא · ראה עוד »

יהושע שפירא (אדמו"ר)

רבי יהושע שפירא (כונה גם: "הקרן ישועה"; י' בסיון ה'תרכ"ב, 8 ביוני 1862 - י"ב באדר א' ה'תרצ"ב, 19 בפברואר 1932) היה רב ואדמו"ר בעיר ריבוטוטש בפולין שבחבל גליציה.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויהושע שפירא (אדמו"ר) · ראה עוד »

יהודה נחשוני

יהודה נחשוני (רזמיבש) (כ"ח בשבט תרע"ה, 12 בפברואר 1915 - ג' בחשוון תשמ"ג, 20 באוקטובר 1982) היה מראשי פועלי אגודת ישראל, עיתונאי, סופר ואיש הגות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויהודה נחשוני · ראה עוד »

יהודה לייב מפולנאה

רבי יהודה אריה לייב גלינר ב"ר יחיאל מיכל מפולנאה המכונה "המוכיח מפולנאה" (?- כ"א בטבת ה'תק"ל, 1769) היה מראשוני תלמידי הבעל שם טוב ומגדולי מפיצי שיטתו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויהודה לייב מפולנאה · ראה עוד »

יהודה לייב משפולי

רבי יהודה לֵיְבּ משפולי, שנודע כסבא משפּוֹלי (יידיש: דּעֶר שפאלער זֵיידֶע; כ"ה בכסלו ה'תפ"ה, 11 בדצמבר 1724 – ו' בתשרי ה'תקע"ב, 24 בספטמבר 1811) היה צדיק חסידי והמגיד מישרים של הקהילה היהודית בשפולי בראשיתה של תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויהודה לייב משפולי · ראה עוד »

יהודה זיו

יהודה (זלצין) זיו; (25 בפברואר 1926 – 10 ביוני 2020) היה גאוגרף, איש לשון, חוקר טבע ומדריך טיולים בשבילי ישראל.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויהודה זיו · ראה עוד »

יואל ברשד

יואל ברשד, 1873-1943 צפת יואל ברש"ד (ט"ו באדר תרל"ג, מרץ 1873 – ז' באדר תש"ג, 1943) היה איש צפת, מחלוצי היישוב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויואל ברשד · ראה עוד »

יום הולדת

ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה וויקיפדיה. עוגת יום הולדת יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה שלו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויום הולדת · ראה עוד »

יום-טוב עהרליך

יום-טוב שמחה עהרליך (תרע"ה, 1914 – כ"ז בתמוז תש"ן, 1990) היה מלחין, משורר עממי וזמר חסידי ביידיש.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויום-טוב עהרליך · ראה עוד »

יונתן מאיר

יונתן מאיר, מרכז זלמן שזר, 2017 יונתן מאיר (Jonatan Meir; נולד ב-1975) הוא פרופסור מן המניין במחלקה למחשבת ישראל על-שם גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויונתן מאיר · ראה עוד »

יונג יידיש

שער הגיליון הראשון של יונג יידיש, 1919 יונג יידיש הייתה קבוצת אמנים, סופרים ומשוררים אוונגרדית שפעלה בלודז' בין השנים 1918 – 1921.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויונג יידיש · ראה עוד »

יוסף צבי קאליש

מימין לשמאל: מרדכי הליגמן, הרב יוסף צבי קאליש ומייסד בני ברק, יצחק גרשטנקורן הרב יוסף צבי קאליש (ה'תרמ"ה, 1885 - ל' בשבט ה'תשי"ז, 1 בפברואר 1957) היה רב פולני-חסידי, האדמו"ר מסקרנביץ ורבה של המושבה בני ברק.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויוסף צבי קאליש · ראה עוד »

יוסף בלוך

רבי יוסף בלוך (ה'תפ"ג – כ"ב באדר ה'תקמ"ט) היה מתלמידי המגיד ממזריטש, מגיד בעיירה סטאנוב ומחבר הספר גנזי יוסף.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויוסף בלוך · ראה עוד »

יוסף המספר

יוסף סלע (נולד בשם יוסף שוורץ בשנת 1956 בתל אביב) הוא מספר סיפורים ישראלי.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויוסף המספר · ראה עוד »

יוסף כנאפו

הרב יוסף כנאפו (ה'תקפ"ג, 1823 – ל' בחשון ה'תרס"א, 20 בדצמבר 1900) היה רב ומקובל, מרבני מרוקו.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויוסף כנאפו · ראה עוד »

יושר דברי אמת

יושר דברי אמת (נקרא גם: דרך אמת, ובדפוסים הראשונים הודפס תחת השם: ליקוטים יקרים) הוא אחד מספרי החסידות הבולטים והראשונים, אותו חיבר רבי משולם פייבוש הלר.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויושר דברי אמת · ראה עוד »

יוכי ברנדס

יוכי (יוכבד) ברנדס (נולדה ב-19 בפברואר 1959) היא סופרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ויוכי ברנדס · ראה עוד »

100 מושגי יסוד

100 מושגים במורשת, בציונות ובדמוקרטיה היא תוכנית המיועדת לכיתות ז', ח' ו-ט' בבתי ספר עבריים שיצאה בשנת 2003 מטעם משרד החינוך, התרבות והספורט.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ו100 מושגי יסוד · ראה עוד »

21 במאי

21 במאי הוא היום ה-141 בשנה (142 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ו21 במאי · ראה עוד »

25 באוגוסט

25 באוגוסט הוא היום ה-237 בשנה בלוח הגרגוריאני (238 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ו25 באוגוסט · ראה עוד »

42 (מספר)

42 (במילים בלשון זכר: ארבעים ושניים; בלשון נקבה: ארבעים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 41 והבא לפני 43.

חָדָשׁ!!: הבעל שם טוב ו42 (מספר) · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

בעש"ט, בעשט, בעל שם טוב, הבעש"ט, ישראל בעל שם, ישראל בעל שם טוב, ישראל בן אליעזר.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הבעל_שם_טוב

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס