תוכן עניינים
40 יחסים: מנגנון אנטיקיתרה, מפת כוכבים, משפט ניוטון על מסלולים סובבים, מתמטיקה ביוון העתיקה, מולד הלבנה, אסטרומטריה, אסטרונומיה, אסטרונום, אצטרולב, אברכס, נקודת השוויון, נקיפת ציר כדור הארץ, נר תקני, עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע, צביר הכוורת, ציר זמן של פילוסופים, קלאומדס, שנה אפלטונית, שנה סידרית, שנה טרופית, שבירה אטמוספירית, תנועה אחורית (אסטרונומיה), ליקוי ירח, טריגונומטריה, זאב (קבוצת כוכבים), ברכת החמה, בהירות נראית, המאה ה-2 לפנה"ס, המודל הגאוצנטרי, השיטה המדעית, הלוח העברי, הטלה אורתוגרפית, הומוסקסואליות ביוון העתיקה, היסטוריה של אלכסנדריה, היסטוריה של המתמטיקה, היסטוריה של המדע, היסטוריה של האסטרונומיה, היפרכוס (לוויין), 129–120 לפנה"ס, 199–190 לפנה"ס.
מנגנון אנטיקיתרה
מנגנון אנטיקיתרה (ביוונית: Αντικυθήρων) הוא מכונת חישוב אנלוגית קדומה, שהתגלתה על קרקעית הים סמוך לאי היווני אנטיקיתרה, בין קיתרה לכרתים, וקרויה על שמו.
לִרְאוֹת היפרכוס ומנגנון אנטיקיתרה
מפת כוכבים
מפת כוכבים מהמאה ה-17 מעשה ידי הקרטוגרף ההולנדי פרדריק דה ויט. מוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי מפת כוכבים או מפת שמים היא מפה המתארת את מראה השמים בשעות הלילה תוך ציון מיקום הכוכבים, המזלות והגלקסיות כפי שהם מופיעים בשמי הלילה.
לִרְאוֹת היפרכוס ומפת כוכבים
משפט ניוטון על מסלולים סובבים
איור 1: כוח משיכה (''F''(''r'' גורם לכוכב הלכת הכחול לנוע על מעגל בצבע ציאן. כוכב הלכת הירוק נע 3 פעמים מהר יותר ולכן מצריך כוח צנטריפטלי חזק יותר, שמסופק על ידי הוספה של כוח משיכה היפוך מעוקב.
לִרְאוֹת היפרכוס ומשפט ניוטון על מסלולים סובבים
מתמטיקה ביוון העתיקה
יסודות מאת אוקלידס, על פפירוס שנמצא בחפירות באוקסירינכוס; האיור שייך לטענה החמישית בספר אחת מתרומותיה החשובות לאנושות של יוון העתיקה היא פיתוח המתמטיקה.
לִרְאוֹת היפרכוס ומתמטיקה ביוון העתיקה
מולד הלבנה
תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.
לִרְאוֹת היפרכוס ומולד הלבנה
אסטרומטריה
אסטרומטריה היא ענף באסטרונומיה המשמש למדידת מרחקים בין גרמי השמיים ולמדידת שינויי המיקום שלהם.
לִרְאוֹת היפרכוס ואסטרומטריה
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
לִרְאוֹת היפרכוס ואסטרונומיה
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
לִרְאוֹת היפרכוס ואסטרונום
אצטרולב
האצטרולב נמצא באוסף המוזיאון הבריטי; מוצג לפרטיו בhttps://www.youtube.com/watch?v.
לִרְאוֹת היפרכוס ואצטרולב
אברכס
#הפניה היפרכוס.
לִרְאוֹת היפרכוס ואברכס
נקודת השוויון
נקודת שוויון היא מושג אסטרונומי שמשמעו הזמן בשנה שבו חצי כדור הארץ הדרומי והצפוני מוארים במידה שווה, ולפיכך אורך היום ואורך הלילה שווים.
לִרְאוֹת היפרכוס ונקודת השוויון
נקיפת ציר כדור הארץ
אנמציה להמחשת תנועת הנקיפה של ציר הסיבוב, כאשר ציר כדור הארץ מצייר קו דמיוני (בצהוב) אל הכוכבים. הקו נמצא בזמננו על כוכב הצפון בעגלה הקטנה. איור להמחשת תנועת הנקיפה של ציר הסיבוב נקיפת כדור הארץ, או פרצסיית כדור הארץ (Earth precession), היא תופעה שבה כיוונו של ציר סיבוב כדור הארץ סביב עצמו משתנה במרחב ביחס לגרמי השמים אחרים.
לִרְאוֹת היפרכוס ונקיפת ציר כדור הארץ
נר תקני
נר תקני (באנגלית: Standard Candle) הוא כינוי באסטרונומיה למקור אור שמימי, שהבהירות המוחלטת שלו ידועה.
לִרְאוֹת היפרכוס ונר תקני
עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע
עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע (בלטינית: Philosophiæ Naturalis Principia Mathematica - פילוסופיֶה נטוראליס פרינקיפיה מתמטיקה), הנקרא לעיתים קרובות בקיצור "פרינקיפיה", הוא ספר בעל שלושה כרכים שנכתב על ידי אייזק ניוטון ויצא לאור ב־5 ביולי 1687.
לִרְאוֹת היפרכוס ועקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע
צביר הכוורת
צביר הכוורת (נקרא גם M44 מ-Messier 44, או NGC 2632) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים סרטן הנמצא במרחק של כ-577 שנות אור ממערכת השמש ומכיל מאות כוכבים.
לִרְאוֹת היפרכוס וצביר הכוורת
ציר זמן של פילוסופים
להלן ציר זמן של פילוסופים.
לִרְאוֹת היפרכוס וציר זמן של פילוסופים
קלאומדס
קלאומדס (ביוונית: Κλεομήδης; המאה ה-1 או ה-2 לספירה) היה אסטרונום יווני, הידוע בעיקר בשל ספרו "על התנועות הסיבוביות של הגופים השמימיים" (Κυκλικὴ θεωρία μετεώρων).
לִרְאוֹת היפרכוס וקלאומדס
שנה אפלטונית
שנה אפלטונית או השנה הגדולה היא מחזור בו נקיפת ציר כדור הארץ משלימה הקפה אחת.
לִרְאוֹת היפרכוס ושנה אפלטונית
שנה סידרית
שנה סידֵרית (או שנת כוכבים או שנה סידרלית) הוא מונח המתאר את זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש ולכן זהו גם הזמן הנדרש לשמש על מנת לחזור למיקום ההתחלתי שלה אחרי הקפה אחת סביב מישור המילקה, כל אלו ביחס לכוכבי הרקע.
לִרְאוֹת היפרכוס ושנה סידרית
שנה טרופית
שנה טרופית (מיוונית: τρόπος - סיבוב, מחזור) היא פרק הזמן שעובר משעה שהשמש נצפית בנקודה מסוימת על-פני מסלולה האופקי בשמי כדור הארץ, ועד שנצפית שוב באותה נקודה בדיוק.
לִרְאוֹת היפרכוס ושנה טרופית
שבירה אטמוספירית
דיאגרמה שמראה את ההיסט בדמות השמש בזריחה ובשקיעה שבירה אטמוספירית (באנגלית: Atmospheric refraction) היא סטייתן של קרני אור או גלים אלקטרומגנטיים אחרים מנתיב ישר כאשר הם מתקדמים דרך האטמוספירה, שנגרמת כתוצאה מהשינוי בצפיפות האוויר כפונקציה של הגובה מעל פני הים.
לִרְאוֹת היפרכוס ושבירה אטמוספירית
תנועה אחורית (אסטרונומיה)
תנועה אחורית (מכונה גם נסיגה) באסטרונומיה מתייחס לתופעה בה כוכבי הלכת נראים כאילו הם מחליפים את כוון תנועתם יחסית לכוכבי השבת באופן זמני ואז חוזרים שוב לכוון תנועתם המקורי (התנועה "הקדומנית" של כוכבי הלכת).
לִרְאוֹת היפרכוס ותנועה אחורית (אסטרונומיה)
ליקוי ירח
ליקוי ירח באזור ירושלים ב-27 ביולי 2018. לִיקּוּי יָרֵחַ או לִיקּוּי לְבָנָה (מכונה גם "ירח דם") הוא תופעה אסטרונומית שבה הירח מוחשך ומוצלל, כאשר הירח, כדור הארץ והשמש נמצאים בקו אחד (בקירוב), והירח נכנס לקונוס הצל של כדור הארץ.
לִרְאוֹת היפרכוס וליקוי ירח
טריגונומטריה
טריגונומטריה (מיוונית τρίγωνον "משולש" + μέτρον "מדידה") היא ענף בגאומטריה העוסק בחקר המשולשים והקשר שבין צלעותיהם וזוויותיהם.
לִרְאוֹת היפרכוס וטריגונומטריה
זאב (קבוצת כוכבים)
זאב הוא קבוצת כוכבים דרומית הממוקמת בין הקנטאור לעקרב ונכללה כבר ב-48 הקבוצות של תלמי.
לִרְאוֹת היפרכוס וזאב (קבוצת כוכבים)
ברכת החמה
ברכת החמה ברחבת הכותל המערבי – 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. רחובה הראשי של בני ברק, 8 באפריל 2009, ערב פסח תשס"ט. ברכת החמה בכפר מימון, 8 באפריל 2009. בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.
לִרְאוֹת היפרכוס וברכת החמה
בהירות נראית
נבל ככוכב ייחוס ובהירותו הוגדרה כ-0. היום, מסיבות טכניות, בהירותו של וגה היא 0.03. במפת כוכבים זו גודל העיגולים מייצג את בהירות הכוכבים באסטרונומיה, בהירות נראית (באנגלית: Apparent Magnitude) היא סקאלה יחסית המציינת את שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים ושל גרמי שמים אחרים, שהיה מגיע אל כדור הארץ, אלמלא הייתה קיימת האטמוספירה (אשר מקטינה את השטף עקב בליעת אור).
לִרְאוֹת היפרכוס ובהירות נראית
המאה ה-2 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.
לִרְאוֹת היפרכוס והמאה ה-2 לפנה"ס
המודל הגאוצנטרי
סכימה של הגופים השמימיים – אילוסטרציה פשטנית של המודל הגאוצנטרי מאת המאייר והקוסמוגרף ברתלומיאו ואלהו, 1568. בתרשימים נפוצים כמו זה לא כלולה המערכת הסבוכה של דפרנטים, ספירות ואפיציקלים שכלולים במודל הגאוצנטרי של תלמי המודל הגאוצנטרי (ביוונית: "גֶאה" – ארץ, בלטינית: "קֶנְטְרוּם" – מרכז) הוא מודל של היקום או של מערכת השמש, המציב את הארץ במרכז.
לִרְאוֹת היפרכוס והמודל הגאוצנטרי
השיטה המדעית
השיטה המדעית היא שם כולל לטכניקות המשמשות במדע לחקר תופעות, צבירת ידע חדש או תיקון ושילוב של ידע קודם.
לִרְאוֹת היפרכוס והשיטה המדעית
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
לִרְאוֹת היפרכוס והלוח העברי
הטלה אורתוגרפית
הטלות גרפיות. הטלה אורתוגרפית (באנגלית: Orthographic projection) היא שיטה להצגת גופים תלת-ממדיים על גבי מישור דו-ממדי.
לִרְאוֹת היפרכוס והטלה אורתוגרפית
הומוסקסואליות ביוון העתיקה
הומוסקסואליות (משיכה לבני אותו המין) הייתה נפוצה ביוון העתיקה בעיקר בין גברים מבוגרים לבין נערים ונכתבו על הנושא שירים וחיבורים על ידי אישים יוונים כגון הרודוטוס, קסנופון ואתנאיוס.
לִרְאוֹת היפרכוס והומוסקסואליות ביוון העתיקה
היסטוריה של אלכסנדריה
ההיסטוריה של אלכסנדריה מתחילה בייסוד העיר כפוליס יוונית לחוף הים התיכון על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 331 לפני הספירה, במקום בו שוכנת היום העיר המודרנית אלכסנדריה.
לִרְאוֹת היפרכוס והיסטוריה של אלכסנדריה
היסטוריה של המתמטיקה
פעולות החשבון. היסטוריה של המתמטיקה היא תחום מחקר העוסק בהתפתחות המתמטיקה בחברה האנושית, מראשיתה של המתמטיקה ועד ימינו.
לִרְאוֹת היפרכוס והיסטוריה של המתמטיקה
היסטוריה של המדע
צילום מתוך: Lapidario del rey D. Alfonso X, A. Selfa and H. Rodrigañez y Sagasta (eds.), Madrid 1881. היסטוריה של המדע היא המיקוד ההיסטורי בהתפתחותו של המדע לאורך הזמן – החל מתקופות קדומות של האנושות ועד ימים אלו, ובהשפעות התרבותיות, הכלכליות, הפילוסופיות, הטכנולוגיות והפוליטיות של תהליכים אלו.
לִרְאוֹת היפרכוס והיסטוריה של המדע
היסטוריה של האסטרונומיה
מפת כוכבים עם היטל גלילי. מפות הכוכבים של סו סונג הן העתיקות ביותר מבין מפות הכוכבים המודפסות. אסטרונומיה היא העתיקה ביותר מבין מדעי הטבע.
לִרְאוֹת היפרכוס והיסטוריה של האסטרונומיה
היפרכוס (לוויין)
היפרכוס (באנגלית: Hipparcos), היה לוויין ששוגר על ידי סוכנות החלל האירופית במטרה לקבל נתונים מדויקים בתחום עוצמת הארה, תנועה עצמית והיסט של כוכבים.
לִרְאוֹת היפרכוס והיפרכוס (לוויין)
129–120 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 129 - 120 לפנה"ס.
לִרְאוֹת היפרכוס ו129–120 לפנה"ס
199–190 לפנה"ס
שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 199 - 190 לפנה"ס.
לִרְאוֹת היפרכוס ו199–190 לפנה"ס