תוכן עניינים
39 יחסים: Archives israélites de France, מצלמה, מקבת', משה מונטיפיורי, משה אביגדור ליכטנשטאדט, משה שמעון אנטוקולסקי, משה הגולה מקיוב (השני), מתתיהו שטראשון, מלחמת הקווקז, אברהם אליהו הרכבי, אהרן אליהו פומפיאנסקי, נחמיה בריל, עקיבא איגר, עיתונות עברית, עיתונות יהודית היסטורית, קונסטנטין פון קאופמן, שמואל אבן ג'אמע, שמואל ליב ציטרון, שמואל יוסף פין, לב לבנדה, לה מוניטר אוניברסל, חיים אופנהיים, חיים זליג סלונימסקי, בירזבי ודומוסטי, דפוס רוזנקרנץ, דקדוקי סופרים, הפלס (ירחון), הקיצה עמי, הלל נח מגיד שטיינשניידר, היסטוריה של רכבת ישראל, כרמל (פירושונים), יצחק אייזיק בן יעקב, יחיאל מיכל זבלודובסקי, יהדות וילנה, יהודה אבן תיבון, יהודה ליב קנטור, יהודה לייב גורדון, יוסף אליהו טריווש, יוסף טרומפלדור.
Archives israélites de France
Archives israélites de France (ארכיבס ישראליטס דה פרנס, מילולית: הארכיון הישראלי של צרפת) היה ירחון צרפתי שראה אור במשך קרוב למאה שנה בפריז בירת צרפת.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) וArchives israélites de France
מצלמה
מצלמת רפלקס אנלוגית מינולטה Dynax 500 ואביזריה: עדשת 300 מ"מ לצילום רחוק ושלט חוטי לצילום ללא מגע יד במצלמה מצלמה היא מכשיר היוצר תמונה שניתן לשמור לאורך זמן.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ומצלמה
מקבת'
מקבת' (באנגלית: The Tragedy of Macbeth, מילולית: הטרגדיה של מקבת') הוא מחזה פופולרי והטרגדיה הקצרה ביותר שכתב ויליאם שייקספיר.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ומקבת'
משה מונטיפיורי
משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ומשה מונטיפיורי
משה אביגדור ליכטנשטאדט
משה אביגדור ליכטנשטאדט (י"ב באב ה'תקמ"ז, 15 ביולי 1787 - ליל כ"ז בשבט ה'תר"ל, 17 בינואר 1870) היה חוקר תלמוד ומדעי היהדות, ופילנתרופ יהודי רוסי ממוצא פולני.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ומשה אביגדור ליכטנשטאדט
משה שמעון אנטוקולסקי
רבי משה שמעון (שימֶל) הכהן אַנטוֹקוֹלסקי (בכתיב יידי: אנטאָקאָלסקי; ברוסית: Антокольский; לעיתים אנטֶקולסקי, אנטעקאָלסקי; כ"א בסיוון תר"י, מאי 1850 (לפי הלוח היוליאני: אפריל), וילנה – מרץ 1911, שם) היה רב, מגיד מישרים וסופר משכיל איש וילנה.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ומשה שמעון אנטוקולסקי
משה הגולה מקיוב (השני)
רבי משה הגולה מקיוב (ט"ו בכסלו ה'ר"ט, 12 בנובמבר 1448 - ה'ר"ף בערך) היה רב בתקופת התפר שבין הראשונים לאחרונים אשר עסק בקבלה ואף כתב מספר ספרים בנושא.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ומשה הגולה מקיוב (השני)
מתתיהו שטראשון
הרב מתתיהו שְׂטרָאשוּן (רמ"ש; 1 באוקטובר 1817, כ"ב בתשרי ה'תקע"ח, וילנה – 13 בדצמבר 1885, ו' בטבת ה'תרמ"ו, שם) היה רב ליטאי חשוב, אספן ספרים ומייסד "ספריית שטראשון" הידועה בעיר וילנה שבליטא.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ומתתיהו שטראשון
מלחמת הקווקז
אזור הלחימה הפלישה הרוסית לקווקז, המוכרת יותר כהמלחמה הקווקזית (ברוסית: Кавказская война), היא סדרת כיבושים של האימפריה הרוסית בשנים 1817–1864 כנגד צ'צ'ניה, דאגסטן וצפון מערב הקווקז (צ'רקסיה).
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ומלחמת הקווקז
אברהם אליהו הרכבי
אברהם אליהו הרכבי (ברוסית: Авраа́м Я́ковлевич Гарка́ви; 14 בנובמבר 1835, כ"ב בחשון תקצ"ו בנבהרדק באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) – 13 במרץ 1919, י"א באדר תרע"ט בסנקט פטרבורג) היה היסטוריון ומזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי רוסי.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ואברהם אליהו הרכבי
אהרן אליהו פומפיאנסקי
אהרן אליהו פּוּמְפּיאַנסקי (ברוסית: Арон Илия Пумпянский; 1835, וילנה – 26 באפריל 1893, ריגה) היה רב מטעם וסופר יהודי-רוסי.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ואהרן אליהו פומפיאנסקי
נחמיה בריל
הרב נחמיה (נחום) בריל (Nehemiah Brüll; 16 במרץ 1843, רוסינוב, מורביה – 5 בפברואר 1891 פרנקפורט) היה רב רפורמי וחוקר במדעי היהדות.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ונחמיה בריל
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ועקיבא איגר
עיתונות עברית
דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ועיתונות עברית
עיתונות יהודית היסטורית
אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ועיתונות יהודית היסטורית
קונסטנטין פון קאופמן
קונסטנטין פטרוביץ' פון קאופמן (ברוסית: Константин Петрович фон Кауфман; 2 במרץ 1818 – 16 במאי 1882) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית, אשר ניהל מערכה מוצלחת בכיבוש מדינות במרכז אסיה במחצית השנייה של המאה ה-19, ושימש בתפקיד המושל הכללי הראשון של טורקסטן הרוסית.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) וקונסטנטין פון קאופמן
שמואל אבן ג'אמע
רבי שמואל בן יעקב אבן ג'אמע היה תלמיד חכם, מילונאי תלמודי ומשורר בגאבס שבצפון אפריקה (כיום בתוניסיה) במאות ה-11 וה-12.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ושמואל אבן ג'אמע
שמואל ליב ציטרון
שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ושמואל ליב ציטרון
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ושמואל יוסף פין
לב לבנדה
לֵב (יהודה לֶיְבּ) אוסיפוביץ לֶבַנדָה (גם: לוואנדה, לבאנדה; בכתיב יידי: לעוואנדא; ברוסית: Лев Осипович Леванда; יוני 1835 – ט' בתמוז תרמ"ח, 18 ביוני 1888) היה סופר, פובליציסט, ומחנך יהודי-רוסי, אשר הטיף להתבוללות ברוסיה והיה לימים פעיל ב"חובבי ציון".
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ולב לבנדה
לה מוניטר אוניברסל
לה מוניטר אוניברסל (בצרפתית: Le Moniteur Universel) היה עיתון צרפתי שראה אור בפריז בירת צרפת ב וב.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ולה מוניטר אוניברסל
חיים אופנהיים
חיים אופנהיים חיים אופנהיים (ביידיש: אפפענהיים; בגרמנית: Joachim Oppenheim או Joachim Heinrich Oppenheim) היה רב במספר עיירות.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) וחיים אופנהיים
חיים זליג סלונימסקי
סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל) תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) וחיים זליג סלונימסקי
בירזבי ודומוסטי
בירזבי ודומוסטי (ברוסית: Биржевыя Вѣдомости; מילולית: חדשות הבורסה) היה עיתון פוליטי, כלכלי וספרותי שראה אור בסנקט פטרבורג בירת האימפריה הרוסית בשנים 1861–1879.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ובירזבי ודומוסטי
דפוס רוזנקרנץ
דפוס רוֹזֶנקרַנץ (בתחילה דפוס פין ורוזנקרנץ (לעיתים דפוס פין), אחר-כך רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה בית דפוס והוצאת ספרים עבריים שפעלו בעיר וילנה שבצפון-מערב רוסיה (ליטא) משנת 1863 ועד ראשית המאה ה-20.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ודפוס רוזנקרנץ
דקדוקי סופרים
דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד המקיף את כל התלמוד בבלי), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ודקדוקי סופרים
הפלס (ירחון)
הפלס היה ירחון בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה באימפריה הרוסית, בין השנים 1900–1905.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) והפלס (ירחון)
הקיצה עמי
הכרמל" "הָקִיצָה עַמִּי" הוא שיר עברי מאת המשורר המשכיל יהודה ליב גורדון (יל"ג), שנכתב בשנת ה'תרכ"ג והתפרסם בכתב העת "הכרמל" בג' באייר ה'תרכ"ו (18 באפריל 1866).
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) והקיצה עמי
הלל נח מגיד שטיינשניידר
הלל נח מגיד שטיינשניידר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוק – ח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) והלל נח מגיד שטיינשניידר
היסטוריה של רכבת ישראל
תחנת הרכבת יפו בשנת 1891, עוד בטרם נפתחה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת יפו–ירושלים תחנת ראש העין דרום תוואי מסילות בשימוש הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה גרמניים יושבים על "קרון אווירון" (שנת 1916) - בתקופת מלחמת העולם הראשונה חיילי הצבא הבריטי בתחנת הרכבת הטורקית (באר שבע) (שנת 1917) מפת מסילת הרכבת כפי שהייתה ב-1924 היישובים היהודים מודגשים באדום קטר קיטור מס' 10, אחרון הקטרים שקיימו את רכבת העמק, במוזיאון רכבת ישראל שבחיפה תחנת הרכבת ההיסטורית חיפה מזרח הכניסה למשרדי הנהלת רכבת ישראל בחיפה בשנת 1948 קטר קיטור מס' 60 P-Class, בשנת 1950, הכוח המניע העיקרי ברכבת ישראל עד בוא קטרי הדיזל קרונוע מתוצרת אסלינגן בתחנת ירושלים, בשנת 1956 קטר 112 מסוג G12 מוביל רכבת נוסעים סמוך לנתניה בשנת 1988 ההיסטוריה של רכבת ישראל ראשיתה בתקופת השלטון העות'מאני, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עבור ברכבת העמק של תחילת המאה ה-20, דרך מסילות הברזל והרכבות הצבאיות של מלחמת העולם הראשונה, המשך ברכבת המנדטורית את תשתיותיה ירשה חברת רכבת ישראל באפריל 1948 בתיווך המוסדות הלאומיים, ועד תנופת הפיתוח של רשת מסילות הברזל ו-53 תחנות נוסעים מודרניות של השנים האחרונות שמטרתם לסייע בהשתלבות ישובי ההיקף ותושביהם במרקם החיים הכלכלי, התרבותי והחינוכי של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) והיסטוריה של רכבת ישראל
כרמל (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) וכרמל (פירושונים)
יצחק אייזיק בן יעקב
יצחק אייזיק בן יעקב (בליטאית: Isaak Benjakob; כ"ה בטבת תקס"א, 10 בינואר 1801, רמיגאלה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ט"ו בתמוז תרכ"ג, 2 ביולי 1863, וילנה) היה ביבליוגרף יהודי ליטאי, שגם עסק בסחר והוצאה לאור של ספרים.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ויצחק אייזיק בן יעקב
יחיאל מיכל זבלודובסקי
יחיאל מיכל זבלודובסקי (ימבח"ז; כ"ג בטבת תקס"ד, 7 בינואר 1904 – י"א בכסלו תר"ל, 15 בנובמבר 1869) היה רופא, אופטיקאי ופילנתרופ יהודי פולני, חוקר תורני ומשכיל.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ויחיאל מיכל זבלודובסקי
יהדות וילנה
יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ויהדות וילנה
יהודה אבן תיבון
יהודה בן שאול אבן תיבון (בספרדית: Judá ben Saúl ibn Tibbón; 1120–1190) היה מתרגם ורופא בממלכת ספרד בימי הביניים בתור הזהב של יהדות ספרד.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ויהודה אבן תיבון
יהודה ליב קנטור
יהודה ליב קנטור יהודה לֶיבּ קַנטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: קאנטאָר; ברוסית: Лев Осипович (Иегуда Лейб) Кантор; 1849, וילנה – 1915, ריגה) היה סופר ועיתונאי יהודי-רוסי ורב מטעם, עורכו של היומון העברי הראשון "היום".
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ויהודה ליב קנטור
יהודה לייב גורדון
יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ויהודה לייב גורדון
יוסף אליהו טריווש
יוסף אליהו בן הלל טריווש (טריבוש) (30 בינואר 1855 – 21 במרץ 1940) היה מחנך, פרשן מקראי, סופר ומתרגם יהודי.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ויוסף אליהו טריווש
יוסף טרומפלדור
יוסף (אוסיה) טרוּמְפֶּלְדוֹר (ברוסית: Иосиф Владимирович (Вольфович) Трумпельдор, "יוסף ולדימירוביץ' (ווֹלפוביץ') טרומפלדור", נכתב גם תרומפלדור; 21 בנובמבר 1880, א' בטבת ה'תרמ"א – 1 במרץ 1920, י"ב באדר ה'תר"ף) היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי וחלוץ.
לִרְאוֹת הכרמל (כתב עת) ויוסף טרומפלדור