תוכן עניינים
39 יחסים: מרדכי מלצר, מרדכי זלקין, משה רוזנסון, אליהו קלצקין, אליהו רגולר, אברהם אבלי פאסוועלער, ספריית שטראשון, סדרי טהרות, עקיבא איגר, פינחס בן יהודה אלטשול, רוזני וילנה, שמואל זיברטנסקי, שמואל בן אביגדור, שמואל יוסף פין, שטיינשניידר, ח' בחשוון, בצלאל הכהן, ברוך מרדכי ליבשיץ, גן פרחים, גרשון חנוך הניך ליינר, דפוס ראם, דוד מגיד, ה"נ מגיד-שטיינשניידר, השחר, הלל נח מגיד, הלל נח מגיד שטיינשניידער, הלל נח שטיינשניידער, הלל נח שטיינשניידר, הכרמל (כתב עת), וילנה, יעקב בריט, ישראל איסר שפירא (מזריטש), ישיבת רמיילס, יחזקאל לנדא מווילנא, יהדות וילנה, יהודה אופאטוב, יהודה ליב אפל, יואל דוד סטרשונסקי לוינזון, יוסף סקוביץ.
מרדכי מלצר
הרב מרדכי קלצקי, הנודע בכינויו הרב מרדכי מלצר (ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ז בסיוון ה'תרמ"ג, 2 ביולי 1883), היה ראש ישיבה ורב ליטאי.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ומרדכי מלצר
מרדכי זלקין
מרדכי (מוטי) זַלקין (נולד ב-17 בנובמבר 1952 (כ"ט בחשוון ה'תשי"ג) בירושלים) הוא היסטוריון ישראלי שמחקריו עוסקים בהיסטוריה החברתית של יהודי מזרח אירופה ובתולדות החינוך היהודי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ומרדכי זלקין
משה רוזנסון
משה רוֹזֶנסון (בכתיב שנהג בזמנו: ראָזענסאָהן או ראָזענסאָן; ברוסית (כתיב ארכאי): М. І. Розенсонъ; 1820, וילנה – 26 בנובמבר (יוליאני: 14 בנובמבר) 1896, שם) היה יהודי וילנאי עשיר, שהגה רעיון לייסד דת סינתטית "אוניברסלית" שתשלב את הטוב שבעקרונות היהדות, הנצרות והאסלאם, או לפחות לתקן את היהדות.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ומשה רוזנסון
אליהו קלצקין
רבי אליהו קלצקין (קלאצקין; ברוסית: Елья Кляцкин; כ"ב באב תרי"ב, 8 באוגוסט 1852, אושפול, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – י"ז באייר תרצ"ב, 22 במאי 1932, ירושלים) היה רב ופוסק הלכה, רבה של לובלין ושל קהילות נוספות.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ואליהו קלצקין
אליהו רגולר
רבי אליהו רגולר (נודע גם בכינויו: רבי אליהו מקאליש או: קלישר; ה'תקנ"ד, 1794 - י"ט בחשוון ה'תר"י, 1849) היה רב ליטאי, פוסק הלכה ומקובל.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ואליהו רגולר
אברהם אבלי פאסוועלער
רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ואברהם אבלי פאסוועלער
ספריית שטראשון
ספריית שטראשון "בספריית סטראשון": גלויה מתוך סדרת "ווילנער ייִדישע געטאָ" (הגטו היהודי בווילנה), עם איורים מאת בר זלקינד ופסקאות רקע קצרות מאת חייקל לונסקי (בגב הגלויה; לא מופיע בתמונה), 1922/1923 ספריית שְׂטרָאשוּן הייתה ספרייה בעיר וילנה, מרכז התרבות היהודית של צפון-מערב רוסיה, שהייתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר וספריית שטראשון
סדרי טהרות
סדרי טהרות, הוא ספר ליקוטים ממאמרי חז"ל על סדר טהרות אותם ליקט וערך רבי גרשון חנוך הניך ליינר, האדמו"ר מראדזין.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר וסדרי טהרות
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ועקיבא איגר
פינחס בן יהודה אלטשול
רבי פינחס אלטשול בן יהודה המגיד מפאָלאָצק (ה'תק"ז, 1747 - ג' בשבט ה'תקפ"ג, 15 בינואר 1823), היה רב, מגיד, מתלמידי הגר"א ומחבר ספרי מוסר ופרשנות המקרא.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ופינחס בן יהודה אלטשול
רוזני וילנה
רוזני וילנה היה ארגון של קהילות ליטא רוסיה ופולין לאיסוף כספים עבור מפעלים יהודיים משותפים, בראשם תמיכה ביהודי ארץ ישראל באמצעות כספי החלוקה.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ורוזני וילנה
שמואל זיברטנסקי
רבי שמואל זיברטנסקי (לעיתים: ר' שמואל לוּבְּצֶ'ר; ה'תקע"ח, 1818 - ח' בתמוז ה'תרנ"ח, 28 ביוני 1898) היה למדן ליטאי, רב ופוסק הלכה, כיהן במשרת "המו"צ דווילנה", תפקיד שהחליף את הרב הראשי של העיר בתקופה בה לא מונה רב באופן רשמי.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ושמואל זיברטנסקי
שמואל בן אביגדור
דיוקנו של הרב שמואל בן אביגדור, 1890 רבי שמואל בן אביגדור (נפטר בכ"א בטבת ה'תקנ"א) היה אב"ד ורב של וילנה בתקופת הגאון מווילנא, ורבה האחרון של וילנה.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ושמואל בן אביגדור
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ושמואל יוסף פין
שטיינשניידר
שטיינשניידר (בכתיב יידי: שטיינשניידער; בגרמנית: Steinschneider) הוא שם משפחה יהודי שפירושו "לוטש אבנים", מי שאמון על מלאכת הגילוף (גְליפְּטיקה).
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ושטיינשניידר
ח' בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר וח' בחשוון
בצלאל הכהן
הרב בצלאל הכהן (כ"ז בטבת תק"פ, 14 בינואר 1820 – י' בניסן תרל"ח, 13 באפריל 1878) היה דיין ומו"צ בוילנה ומגדולי התורה הנודעים בעיר. מחבר הגהות "מראה כהן" על הש"ס הבבלי ושו"ת "ראשית ביכורים".
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ובצלאל הכהן
ברוך מרדכי ליבשיץ
הרב ברוך מרדכי ליבשיץ (ה'תקס"ט, 1809, וילנה - ט"ו בניסן ה'תרמ"ה, 30 במרץ 1885, שדליץ) היה רב ליטאי-פולני שכיהן כרב הערים סמיאטיץ', וולקוביסק, נובהרדוק ושדליץ.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר וברוך מרדכי ליבשיץ
גן פרחים
שער הכרך הראשון גן פרחים (כותרת המשנה: "בו יבואו פרחים ושושנים, נטעי נעמנים. מגדולי הרבנים, משכילים ומאמינים, חכמים ונבונים") היה מאסף ספרותי והגותי של בני תקופת התחייה, אשר ראה אור בארבעה כרכים בין השנים 1881–1892 בעריכתו של הסופר והעיתונאי יהושע מזח (מייזאח).
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר וגן פרחים
גרשון חנוך הניך ליינר
רבי גרשון חנוך הֶנִיך (בכתיב יידי: העניך) ליינר (כ"א בסיוון תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 1839–1890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, רבה של אוסטרוב מזובייצק, ומחבר תורני-חסידי פורה.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר וגרשון חנוך הניך ליינר
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ודפוס ראם
דוד מגיד
דוד מגיד (1862–1942) היה סופר וחוקר תולדות ישראל ותרבות יהודית.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ודוד מגיד
ה"נ מגיד-שטיינשניידר
#הפניה הלל נח מגיד שטיינשניידר.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר וה"נ מגיד-שטיינשניידר
השחר
עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר והשחר
הלל נח מגיד
#הפניה הלל נח מגיד שטיינשניידר.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר והלל נח מגיד
הלל נח מגיד שטיינשניידער
#הפניה הלל נח מגיד שטיינשניידר.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר והלל נח מגיד שטיינשניידער
הלל נח שטיינשניידער
#הפניה הלל נח מגיד שטיינשניידר.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר והלל נח שטיינשניידער
הלל נח שטיינשניידר
#הפניה הלל נח מגיד שטיינשניידר.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר והלל נח שטיינשניידר
הכרמל (כתב עת)
שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875) "הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872) "הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר והכרמל (כתב עת)
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ווילנה
יעקב בריט
רבי יעקב בריט, 1883 לערך רבי יעקב בַּרִיט (לעיתים: באריט או ברי"ט, כונה גם: רבי יעקב קובנר; כ"א באלול תקנ"ז, 12 בספטמבר 1797 - ליל כ"ז באדר א' תרמ"ג, 5 במרץ 1883) היה רב וראש ישיבה ומדינאי יהודי-ליטאי.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ויעקב בריט
ישראל איסר שפירא (מזריטש)
הרב רפאל ישראל איסר שפירא (ה'תקפ"ח, 1828 - ה'תרנ"ד, 1894) היה רב ופוסק הלכה ליטאי שפעל גם בפולין.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר וישראל איסר שפירא (מזריטש)
ישיבת רמיילס
ישיבת רֶמַיילֶס (בליטאית: Ramailis, ראמייליס; לעיתים בכתיב יידי: ראמיילעס) הייתה ישיבה שפעלה בווילנה בירת ליטא משנת ה'תקע"ה, 1815, ועד שואת יהודי ליטא והשמדת הקהילה היהודית בווילנה.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר וישיבת רמיילס
יחזקאל לנדא מווילנא
רבי יחזקאל סגל הלוי לנדא (ה'תקל"ט, 1779 – כ"א בחשוון ה'תר"ל, 26 באוקטובר 1869) היה רבה הראשי בפועל של יהדות וילנה והסמכות ההלכתית העליונה שלה, במשך שלושים ושלוש שנה (תקצ"ז-תר"ל).
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ויחזקאל לנדא מווילנא
יהדות וילנה
יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ויהדות וילנה
יהודה אופאטוב
יהודה (יוּדְל) אוֹפָּאטוֹב (בכתיב יידי: אָפּאטאּוו; 1797 – י' בתמוז תרכ"ח, 30 ביוני 1868), הידוע בכינויו "התקיף הידוע", היה אחד העשירים שביהודי האימפריה הרוסית וממנהיגי קהילת יהודי וילנה.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ויהודה אופאטוב
יהודה ליב אפל
יהודה לֶיְבּ אֶפֶל (בכתיב יידי: עפעל; 23 במרץ 1857, וקשנה, פלך קובנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 27 בנובמבר 1934, כ' בכסלו תרצ"ה, תל אביב) היה עיתונאי עברי ופעיל ציוני, מראשוני תנועת חיבת ציון בווילנה.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ויהודה ליב אפל
יואל דוד סטרשונסקי לוינזון
יואל דוד סטרשונסקי לוינזון (לעיתים נכתב שם משפחתו לבינסון, לוונשטיין או לווינשטיין; כונה דער ווילנער בעל הבית'ל (יידיש: "בעל הבית'ל הווילנאי"); 1816 - 27 ביוני 1850) היה חזן וזמר אופרה יהודי ליטאי.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ויואל דוד סטרשונסקי לוינזון
יוסף סקוביץ
רבי יוסף ב"ר רפאל סקוביץ (בכתיב יידי: סאַקאָוויץ; כונה: ר' יוֹסֶלֶ'ה מורה-הוראה; ה'תקע"ה, 1815 – א' בתמוז ה'תר"ן, 19 ביוני 1890) היה דיין ומו"צ בווילנה, מחבר הגהות "פורת יוסף" על התלמוד הבבלי שנדפסו בש"ס וילנא.
לִרְאוֹת הלל נח מגיד שטיינשניידר ויוסף סקוביץ