אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

המגיד ממזריטש

מַדָד המגיד ממזריטש

רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות. [1]

תוכן עניינים

  1. 182 יחסים: מאור עיניים (צ'רנוביל), מאיר טובנהויז, מנחם מנדל, מנחם מנדל מפרמישלן, מנחם מנדל מרימנוב, מנחם מנדל מוויטבסק, מרדכי טברסקי, משפחת שניאורסון, משה צבי מסאווראן, משה לייב מסאסוב, משולם, משולם פייבוש הלר, משולם זושא מאניפולי, מלאך (פירושונים), מטפחת ספרים, מזריטש, מבוא לאהבה, מור אלטשולר, אריה לייב מוואלטשיסק, אשר צבי מאוסטראה, אלול, אלימלך מליז'נסק, אברהם שרון, אברהם חיים מזלוטשוב, אברהם דב בער פלאם, אברהם המלאך, אברהם הכהן מקליסק, אביתר בנאי, אדמו"ר, אהרן מאוסטרהא, אהרן מטיטיוב, אהרן הגדול מקרלין, אוסטרוה, אוצרות יהודיים, אורי מסטרליסק, נפש החיים, נתנאל ובת-אל אפשטיין, נחמן מברסלב, נדבורנה, ניגון שלוש תנועות, ניגוני בעלז, עליית החסידים, עבודת ישראל, עולימתא שפירתא, עוזיאל מייזליש, פנחס הורוביץ, פרי הארץ, פלם, פולמוס רמח"ל, פולאצק, ... להרחיב מדד (132 יותר) »

מאור עיניים (צ'רנוביל)

מאור עיניים הוא ספר שנכתב על ידי רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מייסד חצר חסידית זו, מתלמידיו של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומאור עיניים (צ'רנוביל)

מאיר טובנהויז

מאיר טובנהויז-מרכוס (כ"ט באדר תרכ"ה 1865 - כ"ב בחשון תרצ"ח 1938) היה רב, עיתונאי, מתרגם ופעיל חברתי, שהיה מייסד הספרייה העברית הראשונה בצפת, מייסד גן-הילדים העברי הראשון בעיר וממייסדי "בני ברית".

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומאיר טובנהויז

מנחם מנדל

קטגוריה:שמות פרטיים לגברים.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומנחם מנדל

מנחם מנדל מפרמישלן

קבר של רבי מנחם מנדל מפרמישלן בבית הקברות בטבריה רבי מנחם מנדל מפרמישלן (תפ"ח? – כ"א בתשרי תקל"א/תקל"ז), היה מתלמידי הבעל שם טוב.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומנחם מנדל מפרמישלן

מנחם מנדל מרימנוב

מצבת קברו של רבי מנחם מנדל מרימנוב רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב (תק"ה, 1745 – י"ט באייר תקע"ה, 1815) היה אדמו"ר מפורסם, אחד מארבעת המפיצים הראשונים של תנועת החסידות בפולין.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומנחם מנדל מרימנוב

מנחם מנדל מוויטבסק

רבי מנחם מנדל מוִויטֵבְּסְק (ה'ת"צ – א' באייר ה'תקמ"ח; 1730 – 8 במאי 1788) היה מגדולי אדמו"רי החסידות בדור השלישי לבעל שם טוב.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומנחם מנדל מוויטבסק

מרדכי טברסקי

הרב מרדכי טברסקי, (מכונה המגיד מצ'רנוביל; תק"ל, 1770 – כ' באייר תקצ"ז, 1837) היה האדמו"ר השני מחסידות צ'רנוביל.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומרדכי טברסקי

משפחת שניאורסון

ציור של רבי שניאור זלמן מלאדי אבי המשפחה משפחת שניאורסון (ביידיש; שניאורסאהן) היא משפחה יהודית גדולה ומפורסמת, צאצאי הרב שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון שלה, ששם המשפחה נקרא על שמו.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומשפחת שניאורסון

משה צבי מסאווראן

רבי משה צבי גוטרמן מסאווראן (תקל"ה – כ"ה בטבת תקצ"ח).

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומשה צבי מסאווראן

משה לייב מסאסוב

רבי משה יהודה לייב אֶרבליך מסאסוב (תק"ה, 1745 – ד' בשבט תקס"ז, 13 בינואר 1807) היה אדמו"ר בדור השלישי והרביעי של תנועת החסידות, רבם של אלפי חסידים.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומשה לייב מסאסוב

משולם

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומשולם

משולם פייבוש הלר

רבי משולם פֶייבוּש הלוי הֶלֶר מזְבַּרַז (בכתיב שנהג בזמנו: העליר, זבריזא; תק"ב, 1742 – כ' בכסלו תקנ"ה, 1794) היה מאדמו"רי החסידות בתקופתה הראשונה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומשולם פייבוש הלר

משולם זושא מאניפולי

רבי משולם זוסיל מאניפולי (בכתיב יידי: אניפאלי; ידוע בכינוי "הרבי ר' זוּשֶׁא"; ה'ת"ץ, 1730 – ב' בשבט ה'תק"ס, 28 בינואר 1800) היה צדיק חסידי בהאנופיל שבגליציה בראשיתה של תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש ואחיו של רבי אלימלך מליז'נסק.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומשולם זושא מאניפולי

מלאך (פירושונים)

מַלְאָךְ פירושו שליח, פעמים רבות הכוונה לשליח אלוהים.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומלאך (פירושונים)

מטפחת ספרים

מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומטפחת ספרים

מזריטש

אנדרטה ליהודי מז'יריץ שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון מֶז'יריטש (ביידיש: מעזשיריטש; באוקראינית: Великі Межирічі, וליקי מז'יריצ'י; בפולנית: Międzyrzecz korecki, מיינדזיז'ץ' קורצקי) היא עיירה באוקראינה, כ-19 ק"מ ממערב לקורץ וכ-40 ק"מ ממזרח לרובנו.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומזריטש

מבוא לאהבה

מבוא לאהבה הוא רומן רומנטי ובלשי, שנכתב בשנת 2001 על ידי הסופר הישראלי אמנון ז'קונט, העוסק ברומן מחוץ לנישואים שהחל בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, ובחקירת מותו של סטודנט שאיים על רומן זה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומבוא לאהבה

מור אלטשולר

מור סלאי אלטשולר (נולדה ב־10 באוקטובר 1957) היא חוקרת במחשבת ישראל, בתחום הקבלה, החסידות והמשיחיות.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ומור אלטשולר

אריה לייב מוואלטשיסק

רבי אריה לייב מוואלטשיסק (נפטר בכ"ג בתמוז תקע"ג) היה רב וצדיק חסידי בדור השלישי לחסידות.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואריה לייב מוואלטשיסק

אשר צבי מאוסטראה

רבי אשר צבי מאוסטראה (לפני ת"ק, 1740 - ט"ז בשבט תקע"ז, 1817) היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה השלישי, תלמיד המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואשר צבי מאוסטראה

אלול

אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואלול

אלימלך מליז'נסק

רבי אלימלך (וייסבלום) מלִיזֶ'נְסְק (ה'תע"ז – כ"א באדר ה'תקמ"ז; 1717 – 1787) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואלימלך מליז'נסק

אברהם שרון

שבדרון, אדר א' תרצ"ב (פברואר 1932) אברהם א' שרון (שְבַדְרוֹן) (נכתב גם שוואדרון; Schwadron; י"ב באלול תרמ"ג, 10 בספטמבר 1878, בְּיֶניוּב, גליציה, אוסטריה – כ"א בתשרי תשי"ח, 17 באוקטובר 1957, ירושלים) היה הוגה דעות, מוזיקאי, מלומד ופובליציסט, מייסד אוסף האוטוגרפים (כתבי יד מקוריים וחתומים) והפורטרטים בספרייה הלאומית.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואברהם שרון

אברהם חיים מזלוטשוב

רבי אברהם חיים מזלוטשוב (בערך תפ"ו, 1726 - כ"ו בטבת תקע"ו, 1816) היה מצדיקי תנועת החסידות בדור השלישי-רביעי לתנועה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואברהם חיים מזלוטשוב

אברהם דב בער פלאם

אברהם דב בֶּער (דובערוש) פלָאם (פלאהם) (1795–1876) היה יליד ותושב מזריטש, סופר, דרשן ידוע בשעתו, עורך ספרי המגיד מדובנא (ר' יעקב קרנץ) ולמעשה גם מחבר חלקים מהם והביוגרף שלו.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואברהם דב בער פלאם

אברהם המלאך

רבי אברהם המלאך (מכונה גם "הקדוש"; ה'תק"א - י"ב בתשרי ה'תקל"ז; 1741–1776) היה בנו ותלמידו של המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואברהם המלאך

אברהם הכהן מקליסק

רבי אברהם הכהן מקליסק (1741 - ד' בשבט ה'תק"ע, 9 בינואר 1810) היה מתלמידי המגיד ממזריטש וממנהיגי עליית החסידים לארץ ישראל בשנת תקל"ז (1777).

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואברהם הכהן מקליסק

אביתר בנאי

בית גוברין, 2014 אביתר בנאי בהופעה (2014) אביתר בנאי (נולד ב-8 בפברואר 1973, ו' באדר א' ה'תשל"ג) הוא זמר-יוצר ישראלי, זוכה פרס אקו"ם ופרס שר החינוך למפעל חיים.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואביתר בנאי

אדמו"ר

טקסט.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואדמו"ר

אהרן מאוסטרהא

רבי אהרן מאוסטרהא (-כ"ו באדר ה'תק"ע, 1810), היה מצדיקי תנועת החסידות בדור ה-3, תלמידו של המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואהרן מאוסטרהא

אהרן מטיטיוב

רבי אהרן מטיטיוב (מכונה בשם: רבי ארל'י מטיטיוב, נפטר: ט"ו בטבת ה'תק"ס, או ה' בטבת תקפ"ט) היה נכדו של הבעל שם טוב.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואהרן מטיטיוב

אהרן הגדול מקרלין

רבי אהרן פרלוב מקרלין (ה'תצ"ו (1736) – י"ט בניסן ה'תקל"ב (22 באפריל 1772)) היה אדמו"ר בראשית ימי תנועת החסידות, תלמידו של המגיד ממזריטש, מגדולי מפיצי החסידות בליטא ומייסדה של חסידות קרלין.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואהרן הגדול מקרלין

אוסטרוה

אוֹסטרוֹהְ או אוסטרוג (באוקראינית וברוסית: Острог; ביידיש ובספרות היהודית: אוסטראה או אוסטרהא) היא עיר במערב אוקראינה במחוז רובנו.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואוסטרוה

אוצרות יהודיים

אוצרות יהודיים ואידישע אוצרות הם שמם של תקליטורים של אברהם פריד, ביידיש ובעברית, 2 תקליטורים בכל שפה; ובהם הוא שר לקט משירי הרב יום טוב עהרליך.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואוצרות יהודיים

אורי מסטרליסק

רבי אורי קלוגהויפט מסְטְרֶלִיסְק (כונה "השרף"; 1757–1826, כ"ג באלול ה'תקפ"ו), אדמו"ר חסידי, ממפיצי החסידות בגליציה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ואורי מסטרליסק

נפש החיים

נפש החיים הוא ספר קבלי למחצה שנכתב בידי הרב חיים מוולוז'ין, גדול תלמידיו של הגאון מווילנא, אב בית דין העיר וולוז'ין ומייסד ישיבת וולוז'ין.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ונפש החיים

נתנאל ובת-אל אפשטיין

נתנאל (נולד בא' בכסלו תשמ"ו, 14 בנובמבר 1985 בנחליאל) ובת-אל (נולדה בכ"ח באייר ה'תשמ"ח, 14 במאי 1988 במצפה יריחו) אפשטיין הם סופרי ילדים בתחום הקומיקס והאנימציה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ונתנאל ובת-אל אפשטיין

נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ונחמן מברסלב

נדבורנה

נדבורנה (באוקראינית: Надвірна, נהגה: נדבירנה; בפולנית: Nadwórna, ביידיש: נאַדוואָרנאַ) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק אוקראינה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ונדבורנה

ניגון שלוש תנועות

ניגון שלוש תנועות (או: ג' תנועות; נקרא גם: הניגון המשולש) הוא ניגון חב"די שחיבורו מיוחס להבעל שם טוב, המגיד ממזריטש ורבי שניאור זלמן מלאדי, אשר כל אחד מהם חיבר חלק אחר של הניגון.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וניגון שלוש תנועות

ניגוני בעלז

תשע"ה ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וניגוני בעלז

עליית החסידים

מפת ארץ ישראל וסביבתה, 1736 עליית החסידים או עליית תלמידי הבעל שם טוב היא גלי עליית החסידים לארץ ישראל בקבוצות וביחידים משנת ה'תק"ז (1747) ביניהם רבים הקשורים לרבי ישראל בעל שם טוב.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ועליית החסידים

עבודת ישראל

עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות מועדים, ליקוטים ופרקי אבות, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, תלמידם של הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ועבודת ישראל

עולימתא שפירתא

עולימתא שפירתא היא חידה הנזכרת בספר הזוהר בחטיבת 'סבא דמשפטים' המופיעה על פרשת משפטים.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ועולימתא שפירתא

עוזיאל מייזליש

רבי עוזיאל מייזלישׂ (או: מייזלס; ה'תק"ד, 1744 – כ"ח בכסלו ה'תקמ"ו, 30 בנובמבר 1785) היה מתלמידי המגיד ממזריטש ומראשוני תנועת החסידות בפולין, רב ב ובניישטאט ("עיר חדש"), ומחבר הספרים "כרם שלמה", "מנורה הטהורה", "תפארת עוזיאל", "תפארת הצבי" ועוד.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ועוזיאל מייזליש

פנחס הורוביץ

הרב פנחס הלוי איש הורוויץ (ה'תצ"א - ד' תמוז ה'תקס"ה; 1731–1805), היה רבה של פרנקפורט דמיין ומתלמידי המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ופנחס הורוביץ

פרי הארץ

פרי הארץ הוא ספר דרשות חסידיות שנכתב על ידי רבי מנחם מנדל מוויטבסק (ה'ת"צ – א' באייר ה'תקמ"ח; 1730 – 8 במאי 1788), רב ומנהיג חסידי ומגדולי תלמידי המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ופרי הארץ

פלם

קטגוריה:שמות משפחה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ופלם

פולמוס רמח"ל

ממוזער פולמוס רמח"ל היה מחלוקת סוערת שהתרחשה ביהדות אירופה בשנות ה-30 של המאה ה-18 בשאלת הלגיטימיות של רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), כתביו ובני חבורתו.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ופולמוס רמח"ל

פולאצק

פולאצק (בבלארוסית: По́лацк; ברוסית: По́лоцк; בפולנית: Połock) היא עיר בבלארוס, כ-250 ק"מ מצפון למינסק וכ-100 ק"מ ממערב לוויטבסק.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ופולאצק

צבי מנחם אוירבך

רבי צבי מנחם אוירבוך (אווערבוך) (מכונה: צבי מנחם מאניפולי ורבי הירש מענדל; ה'תק"י 1750– כ"ח בטבת ה'תקע"ד 1814), בנו של רבי משולם זושא מאניפולי.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וצבי מנחם אוירבך

צבי הירש מנדבורנה

רבי צבי הירש מנדבורנה (בערך ת"ק, 1740 - כ' בסיוון תקס"ב, 1802) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וצבי הירש מנדבורנה

צוואת הריב"ש

צוואת הרִיבָ"ש (ראשי תיבות: רבי ישראל בעל שם טוב; במקור נקרא: צוואת ריב"ש (או: מריב"ש) והנהגות ישרות) הוא ליקוט של דברי תורה שנאמרו על ידי רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט) ותלמידו המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וצוואת הריב"ש

ציזיא חנה מזל

הרבנית ציזיא חנה מזל (נפטרה בכ"ד בטבת ה'תקצ"ז) הייתה בתו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה, ואשת רבי ישראל אברהם מזל מצ'רני-אוסטראה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וציזיא חנה מזל

קניבליזם

קניבליזם שבטי בברזיל, 1557 אינקונבולום), 1493 קרונוס אוכל את אחד מילדיו. ציור מעשה ידי פטר פאול רובנס קניבליזם או אכילת אדם (באנגלית: Cannibalism), היא התנהגות של בני אדם האוכלים בשר של אדם אחר.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וקניבליזם

קהילת יהודי אוסטראה-אוסטרוג

קהילת יהודי אוסטראה שבמחוז ווהלין התקיימה החל מהמאה ה-15 ועד מלחמת העולם השנייה שבה נכחדה רוב הקהילה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וקהילת יהודי אוסטראה-אוסטרוג

קהילת יהודי רימנוב

קהילת יהודי רימנוב, (בפולנית: Rymanów; ביידיש: רימאנאוו) הייתה בעיר רימנוב בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וקהילת יהודי רימנוב

קהילת יהודי חודורקוב

הפוגרום בחודורקוב קיץ 1919 בעיירה (חודורקיב באוקראינית: Ходорків ברוסית: Ходорков) שבמחוז ז'יטומיר באוקראינה התקיימה קהילה יהודית שנחרבה כמעט לחלוטין בפרעות פטליורה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וקהילת יהודי חודורקוב

קופת מעות ארץ הקודש

קופת מעות ארץ הקודש היה מנגנון איסוף "מעות ארץ ישראל" מאת יהודי אשכנז בארצות הגולה בעיקר מרוסיה הלבנה למען היישוב האשכנזי בארץ ישראל שהיה אז בעיקרו מקרב החסידים.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וקופת מעות ארץ הקודש

קורץ

אנדרטה לזכר יהודי קוריץ שנספו בשואה, בבית הקברות נחלת יצחק קורץ (וכן קוֹרֶיץ, ביידיש: קאָרעץ, "קָארֶעץ"; באוקראינית:Корець; בפולנית: Korzec) היא עיר באוקראינה והמרכז המנהלי של מחוז משנה קורצקי (Корецкий район) שבמחוז רובנו.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וקורץ

רמח"ל

הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ורמח"ל

רפאל הכהן כ"ץ

הרב רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן כ"ץ (רפאל המבורגר או רפאל הכהן; כ"ד בחשוון תפ"ג, 1722 – כ"ו בחשוון תקס"ד, 1803) היה רב העיר המבורג בגרמניה (קהילות אה"ו), מחבר הספר תורת יקותיאל ושו"ת ושב הכהן.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ורפאל הכהן כ"ץ

רבקה ש"ץ אופנהיימר

רבקה ש"ץ אופנהיימר (בלועזית: Rivka Schatz Uffenheimer; ט"ו באייר תרפ"ז, 17 במאי 1927, בפולין – י"ט באדר א' תשנ"ב, 22 בפברואר 1992, בירושלים) הייתה חוקרת קבלה, חסידות, משיחיות ושבתאות, מחברת הספר "החסידות כמיסטיקה" ומהדירת הספר "מגיד דבריו ליעקב", למגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ורבקה ש"ץ אופנהיימר

רוז ורפמן

רוז ורפמן (לבית גליק); (Rose Warfman née Gluck) נולדה ב-4 באוקטובר 1916, נפטרה ב-17 בספטמבר 2016), הייתה פעילה במחתרת הצרפתית ושורדת מחנה אושוויץ.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ורוז ורפמן

רוז'ין

רוז'ין (נקראה בעבר שרביב) הוא יישוב עירוני במחוז ז'יטומיר, באוקראינה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ורוז'ין

רובנו

שלט הנצחה לקהילת יהודי רובנה ברחוב קהילת רובנה בפתח תקווה רוֹבְנוֹ (באוקראינית: Рівне, ריבְנֶה; ברוסית: Ровно; בפולנית: Równe, רוֹבְנֶה; ביידיש: ראָוונע) היא עיר בחבל ווהלין באוקראינה, במרכז מחוז רובנו שבצפון-מערב המדינה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ורובנו

ריקוד מצווה

ריקוד מצווה (ביידיש מצווה טאנץ) הוא מנהג שבו בני משפחה רוקדים לפני הכלה בחתונה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וריקוד מצווה

רייזל פרידמן

רייזל פרידמן או בקיצור ר.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ורייזל פרידמן

שמשון מאוסטרופולי

הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי היה רב ומקובל, נולד בקוריץ בווהלין בשנת ה'ש"ס (1600) בערך, ונרצח בג' באב בעת פרעות גזרות ת"ח 1648 בעיר פולונה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושמשון מאוסטרופולי

שמחה בונים מפשיסחה

קברו של שמחה בונים מפשיסחא בעיירה פשיסחה שבפולין רבי שמחה בּוּנֶים בונהורד מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767 – י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושמחה בונים מפשיסחה

שמואל שמלקה הורוביץ

רבי שמואל שְׁמֶלְקֶה הלוי הורוויץ מניקלשבורג (ה'תפ"ו, 1726 - א' באייר ה'תקל"ח, אפריל 1778) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות ורבה הראשי של מוראביה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושמואל שמלקה הורוביץ

שמואל טל

הרב שמואל טל (נולד בכ"ט באלול ה'תשכ"ב, 27 בספטמבר 1962) הוא ראש ישיבת תורת החיים ביד בנימין (בעבר, בנווה דקלים שבגוש קטיף).

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושמואל טל

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושניאור זלמן מלאדי

שניאור זלמן רודרמן

שניאור זלמן רודרמן (נולד בכ"ה באב ה'תשכ"ח, 19 באוגוסט 1968) הוא עיתונאי, סופר ועורך חסיד חב"ד.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושניאור זלמן רודרמן

שפולה

שפולה (באוקראינית: Шпола; ביידיש: שפאלע) היא עיר מחוז במחוז צ'רקאסי שבאוקראינה, לדי נהר חובקיבקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושפולה

שפירא

שפירא הוא שם משפחה נפוץ בקרב משפחות יהודיות שמוצאן מיהדות אשכנז ההיסטורית שהתפזרה לאורך השנים ברחבי יהדות אירופה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושפירא

שלמה מקרלין

רבי שלמה הלוי סג"ל מקרלין (תצ"ח, 1738 – כ"ב בתמוז תקנ"ב, 1792) היה תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי אהרן הגדול מקרלין.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושלמה מקרלין

שלמה מימון

שלמה בן יהושע, שנודע כשלמה מימון (בגרמנית: Salomon Maimon; 1753 – 22 בנובמבר 1800) היה פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה, שהשפעתו הייתה גדולה גם בחוגי הפילוסופיה הכללית.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושלמה מימון

שלמה לוצקר

רבי שלמה פלאם מלוצק (נודע בשם: שלמה לוצקר, מכונה גם המגיד מלוצק והמגיד מסקול; נפטר י' בשבט ה'תקע"ג (11 בינואר 1813), היה יהודי אוקראיני תלמידו של המגיד ממזריטש, מוציא לאור ובעל בית דפוס להפצת כתבי האר"י וספרי החסידות הראשונים.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושלמה לוצקר

שלמה יוסף אליאך

הרב שלמה יוסף אליאך (1860–1941; תר"כ – ח' בתמוז תש"א) היה רב, שד"ר ועסקן ציבור, אשר ארגן את התמיכה של יהדות ארצות הברית לתושבי היישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושלמה יוסף אליאך

שלום מאיר ולך

3 תחנות בחייו של המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין שלום מאיר הכהן ולך (נולד בשנת 1947) הוא רב, מרצה, הוגה וסופר ישראלי.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושלום מאיר ולך

שלום שכנא מפראהביטש

הרב שלום שכנא מפראהביטש נודע גם בכינויו "רבי שלום הגדול" (ביידיש: דער גרויסער רבי שלום).

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושלום שכנא מפראהביטש

שבחי הבעש"ט

שבחי הבעל שם טוב (בדרך כלל בקיצור: שבחי הבעש"ט, נהגה על דרך ההגייה האשכנזית: "בֶּשְׁט") הוא קובץ סיפורים על חייו ופועלו של מניח היסודות לתנועת החסידות במאה ה-18, רבי ישראל בן אליעזר, הבעל שם טוב.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושבחי הבעש"ט

שולחן ערוך הרב

סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ושולחן ערוך הרב

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ותנועת החסידות

תנועת החסידות בגליציה

תנועת החסידות התפשטה בגליציה (מערב אוקראינה ודרום-מזרח פולין של היום) בדורותיה הראשונים.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ותנועת החסידות בגליציה

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ותחיית הלשון העברית

תהילים קי"ט

אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הוא מזמור בספר תהילים, ונקרא גם תְּמַנְיָא אַפֵּי (בארמית: שמונָה פנים) או אלפא ביתא על שם מבנהו, הוא המזמור הארוך ביותר בספר תהילים והפרק הארוך ביותר בתנ"ך.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ותהילים קי"ט

לודמיר

לודמיר או וולודימיר-וולינסקי (באוקראינית: Володимир, בפולנית: Włodzimierz) היא עיר במחוז ווהלין במערב אוקראינה ומשמשת כמרכז אזור ולדימיר וולינסקי.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ולודמיר

לייב שרה'ס

רבי יהודה לֵיְבּ בן יוסף מרובנה הידוע בכינויו רבי לֵיְבּ שָׂרָה'ס (י"ז בתמוז ה'ת"ץ, 1730 – ד' באדר ב' תקנ"א, 1791) היה מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ולייב שרה'ס

ט"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וט"ז בשבט

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וטבריה

ז'יטומיר

ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир; יידיש: זשיטאָמיר) היא עיר בצפון מערב אוקראינה בחבל ווהלין ההיסטורי, מרכז מחוז ז'יטומיר.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וז'יטומיר

זאב וולף מז'יטומיר

רבי זאב וולף מז'יטומיר (מכונה על שם ספרו: ה"אור המאיר", נפטר י"ד באדר תקנ"ח, 1798) היה מצדיקי תנועת החסידות בדור השלישי, ומגדולי תלמידי המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וזאב וולף מז'יטומיר

זלוטשוב

רחוב סובייסקי בשנת 1916זלוטשוב (כתיב נפוץ: זלוצ'וב; באוקראינית: Золочів; בפולנית: Złoczów; ביידיש: זלאָטשאָוו) היא עיר הממוקמת במחוז לבוב במערב אוקראינה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וזלוטשוב

חסידות אניפולי

חסידות אניפולי הייתה שושלת חסידית שהחלה בעיירה אניפולי שבאוקראינה, בהנהגת רבי משולם זושא מאניפולי.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחסידות אניפולי

חסידות סלונים

קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחסידות סלונים

חסידות צ'רנוביל

חסידות צ'רנוביל (ביידיש: טשערנאָביל) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחסידות צ'רנוביל

חסידות קרלין

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחסידות קרלין

חסידות קוז'ניץ

חסידות קוז'ניץ היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קוז'ניץ (Kozienice) בפולין בתחילת המאה ה-19 על ידי ה"מגיד מקוז'ניץ", רבי ישראל הופשטיין, תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחסידות קוז'ניץ

חסידות רוז'ין

בית הכנסת בעיירה סדיגורה האדמו"ר מסדיגורה בית הכנסת בעיירה צ'ורטקוב האדמו"ר מצ'ורטקוב האדמו"ר מווסלוי חסידות רוז'ין היא שושלת חסידית שראשה היה רבי ישראל פרידמן מרוז'ין.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחסידות רוז'ין

חסידות תולדות אהרן

הרב אהרן ראטה האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן בית הכנסת של החסידות טרם השיפוצים ישיבת תולדות אהרן הישנה חסיד תולדות אהרן בלבוש יום חול חסידות תולדות אהרן היא חצר חסידית ירושלמית, המשתייכת לעדה החרדית.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחסידות תולדות אהרן

חסידות לודמיר

חסידות לודמיר היא חסידות ווהלינית.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחסידות לודמיר

חסידות ליניץ

חסידות ליניץ הייתה חסידות שפעלה בפודוליה (כיום באוקראינה).

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחסידות ליניץ

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחסידות חב"ד

חסידות במרחב הרומני

בית האדמו"ר שלום הלפרין, וסלוי, רומניה חסידי בסדיגורה חסידי בסדיגורה - מבט מבפנים במרחב הרומני, הכולל מחוזות שהיו חלק מרומניה בתקופות מסוימות בהיסטוריה, פעלו כל זרמי היהדות של התקופה, החסידות, האשכנזים הישנים, רפורמיזם שכונה גם מודרניזם, הנאו-אורתודוקסיה, הספרדיות והיהדות הלאומית.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחסידות במרחב הרומני

חסידות בעלז

חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחסידות בעלז

חג הגאולה

חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, בתאריך י"ט בכסלו ולמחרתו בכ' בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות זו, רבי שניאור זלמן מלאדי, מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (27 בנובמבר 1798).

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחג הגאולה

חיי שלמה מימון

שלמה מימון חיי שלמה מימון (תורגם בראשונה לעברית כתולדות שלמה מימון; גרמנית: Salomon Maimons Lebensgeschichte) הוא ספר זכרונות אוטוביוגרפי שכתב שלמה מימון, פילוסוף יהודי בן תנועת ההשכלה וגולל בו את קורות חייו במחצית השנייה של המאה ה-18.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחיי שלמה מימון

חיים מקרסנה

רבי חיים מקרסנה (נפטר י"א באב תקנ"ג, 1793), תלמידו של הבעל שם טוב (בעש"ט) והראשון בשושלת אדמו"רי חסידות קרסנה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחיים מקרסנה

חיים חייקל מאמדור

רבי חיים חייקא מאמדור (ר' חייקיל אמדורר, ? - כ"ג באדר תקמ"ז, 1787) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וחיים חייקל מאמדור

בנימין בראון

בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ובנימין בראון

בנימין יחזקאל יהודה

רבי בנימין יחזקאל יהודה (ה'תר"ד, 1844 - ג בתמוז ה'תרע"ב, 1912) היה ראש ישיבה, מקובל, וסוחר, ממנהיגי קהילת הספרדים בירושלים בכלל וקהילת עולי עיראק בפרט.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ובנימין יחזקאל יהודה

בנימין יהודה לייב ברנשטיין

הרב בנימין יהודה לייב ברנשטיין (בערך תקצ"ט, 1839 - ב' בשבט תרס"ה, 8 בינואר 1905) היה ראש הישיבה הראשון של ישיבת חיי עולם בירושלים.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ובנימין יהודה לייב ברנשטיין

ברוך מקוסוב

רבי ברוך מקוסוב (1720 - י"ג בחשוון תק"ם 1781), חי בדורו של הבעל שם טוב.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וברוך מקוסוב

בית דוד

המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ובית דוד

גדליה פלדר

הרב גדליה פלדר (תרפ"א, 1921 – תשנ"א, 1991) היה רב ודיין בטורונטו, מחבר סדרת הספרים ההלכתיים יסודי ישורון ושו"ת שאילת ישורון.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וגדליה פלדר

גדליה רבינוביץ מליניץ

הרב גדליה רבינוביץ מליניץ (? - כ"ט בכסלו ה'תקס"ד).

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וגדליה רבינוביץ מליניץ

גדליה שור

הרב גדליהו הלוי שור (בכתיב יידי: שארר; תר"ע, 1910 – ז' בתמוז תשל"ט, 2 ביולי 1979) היה ראש ישיבת תורה ודעת בארצות הברית.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וגדליה שור

ד' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בא.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וד' בשבט

דרשנות

ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ודרשנות

דב שפיר

דב שפיר (נולד ב-28 בדצמבר 1931) הוא קצין חיל הים, שירת בשייטת 13 ופיקד עליה במלחמת ששת הימים, ואחר כך היה ראש מספן כוח האדם.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ודב שפיר

דב בער ממעזריטש

#הפניה המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ודב בער ממעזריטש

דב בער ממזריטש

#הפניה המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ודב בער ממזריטש

דולינה (עיר)

דולינה (באוקראינית: Долина; ביידיש: דאלינע) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק אוקראינה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ודולינה (עיר)

דוב בער ממזריטש

#הפניה המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ודוב בער ממזריטש

דוד מסטפין

רבי דוד הלוי מסטפין (ידוע בכינוי המגיד מסטפין - "דער סטעפינער מגיד"; ? – י"א בתשרי ה'תקע"א) היה תלמיד של הבעל שם טוב ושל המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ודוד מסטפין

דוד משה פרידמן

קבר הרבי מצ'ורטקוב הרב דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב (ז' בסיון תקפ"ז, 1827 - כ"א בתשרי תרס"ד, 1903) היה אבי חסידות צ'ורטקוב, בנו של רבי ישראל מרוז'ין (נין למגיד ממזריטש) וחתנו של רבי אהרון מצ'רנוביל.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ודוד משה פרידמן

דוד אסף

דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ודוד אסף

דוד פרידמן (פלוישט)

רבי דוד פרידמן (תרנ"ח, 1898 - כ"ז בחשוון תש"א, 1940) אדמו"ר משפיקוב בפלוישט, מגזע שושלת בוהוש-סקווירא.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ודוד פרידמן (פלוישט)

ה'תקל"ז

עלייתו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק וחסידיו לארץ ישראל.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וה'תקל"ז

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והמאה ה-18

המגד ממזריץ

#הפניה המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והמגד ממזריץ

המגד ממזריטש

#הפניה המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והמגד ממזריטש

המגיד ממעזריטש

#הפניה המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והמגיד ממעזריטש

המגיד ממזריץ'

#הפניה המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והמגיד ממזריץ'

המגיד הגדול

#הפניה המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והמגיד הגדול

האנופיל

האנופיל (נקראת גם אנופול, אנפולי או אניפולי; ביידיש: אניפאלי ברוסית: Аннополь, באוקראינית: Ганнопіль) היא עיירה השוכנת בצידו הצפוני של מחוז חמלניצקי שבאוקראינה, (בסמיכות לגבול בין מחוז חמלניצקי לגבול מחוז רובנו, שבצפון-מערב אוקראינה).

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והאנופיל

העליות בשנים 1700–1881

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והעליות בשנים 1700–1881

הרמב"ם היומי

לימוד הרמב"ם היומי הוא מיזם ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליו הכריז רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' בשנת ה'תשמ"ד (1984).

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והרמב"ם היומי

התקשרות לצדיק

התקשרות לצדיק או דבקות בצדיק היא אחד מערכי היסוד של תנועת החסידות והיא היוצקת תוכן במעמד הצדיק החסידי, האדמו"ר, בקרב חסידיו.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והתקשרות לצדיק

התייחסות עצמית

התייחסות עצמית היא תופעה, בשפה טבעית או מתוכננת, שבה משפט מתייחס אל עצמו, במישרין או בעקיפין.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והתייחסות עצמית

הבעל שם טוב

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והבעל שם טוב

הגניזה החרסונית

הגניזה החֵרְסונית או גניזת חֵרְסון הם כינויו של אוסף גדול של כתבי יד ותשמישי קדושה שעל פי הטענה היו שייכים לרבנים ואדמו"רים חסידיים שונים בני המאות השמונה עשרה והתשע עשרה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והגניזה החרסונית

ההתנגדות לחסידות

הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וההתנגדות לחסידות

הומור בתרבות היהודית

ההומור הוא תלוי תרבות ותלוי נסיבות הזמן והמקום.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והומור בתרבות היהודית

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והיסטוריה של עם ישראל

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש והיישוב הישן

כתב מגידות

כתב מגידות הוא חוזה מינוי שהיה מקובל בקהילות היהודיות במזרח אירופה להעניק למגיד המישרים שנבחר מטעם הקהילה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וכתב מגידות

כגוונא

כגוונא הוא קטע הלקוח מספר הזוהר, ונאמר, בעיקר בקהילות חסידים מסוימות, לפני תפילת ערבית של שבת, קודם אמירת "ברכו".

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וכגוונא

כולל ווהלין

כולל ווהלין הוא כולל שנוסד על ידי אדמו"רי פולין, רבי מרדכי מנשכיז, יחד עם האדמו"רים רבי יעקב יצחק מלובלין ("החוזה מלובלין"), המגיד מקוז'ניץ והאוהב ישראל מאפטא על מנת לאסוף כספים לטובת קהילת החסידים יוצאי פולין אשר החלו לעלות לארץ ישראל בהמשך התפצלו ממנו כוללים אחרים, וכוללים שונים ייחסו עצמם כממשיכיו.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וכולל ווהלין

י"ג בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וי"ג בחשוון

י"ד באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וי"ד באדר

י' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בשלח.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וי' בשבט

יעקב פרידמן (אדמו"ר)

רבי יעקב פרידמן (כ"ח בחשוון תרל"ט, 24 בנובמבר 1878 – י"ח בחשוון תשי"ז, 23 באוקטובר 1956) היה האדמו"ר מהוסיאטין בין השנים תש"ט-תשי"ז ומראשי תנועת המזרחי באוסטריה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויעקב פרידמן (אדמו"ר)

יעקב שמשון משפיטובקה

רבי יעקב שמשון משפטובקה (נפטר בג' בסיוון תקס"א, 1801) היה מצדיקי הדור השלישי של תנועת החסידות, בסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בטבריה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויעקב שמשון משפיטובקה

יעקב דוד פרידמן

יעקב דוד פרידמן (ה'תרנ"ד - כ"ב באב ה'תשט"ו אוגוסט 1955) היה האדמו"ר השני לשושלת חסידות פאשקאן ביפו בין השנים ה'תש"ז - ה'תשט"ו.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויעקב דוד פרידמן

יעקב יצחק הורוביץ

רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מכונה החוזה מלובלין (אצל חסידי פולין: הרבי מלובלין) (תק"ה, 1745 – ט' באב תקע"ה, 15 באוגוסט 1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויעקב יצחק הורוביץ

יעקב יוסף מאוסטראה

יעקב יוסף מאוסטראה (ה'תצ"ח, 1738, אוסטראה - כ' בתשרי ה'תקנ"א, 1791, סלאוויטא), שנודע בכינויו רב ייב"י (ראשי תיבות: יעקב יוסף בן יהודה), היה מורה צדק ודיין באוסטרהא.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויעקב יוסף מאוסטראה

יעקב יוסף כ"ץ

הרב יעקב יוסף כ"ץ (ה'תנ"ה, 1695 - כ"ד בתשרי ה'תקמ"ב, 1781) הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה או התולדות (״דער תולדות״ ביידיש).

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויעקב יוסף כ"ץ

יפה כלבנה (אלבום)

יפה כלבנה הוא אלבומו החמישי של הזמר-יוצר אביתר בנאי, שיצא בשנת 2013 בחברת "הד ארצי", והופק מוזיקלית על ידי אמיר צורף.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויפה כלבנה (אלבום)

יצחק אייזיק כץ

רבי יצחק אייזיק הכהן כץ (תקי"ג, 1753 - ט"ו בתשרי תקמ"ח, 1787) היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה השלישי.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויצחק אייזיק כץ

יצחק יחזקאל יהודה

יצחק יחזקאל יהודה יצחק יחזקאל יהודה (22 באוקטובר 1863, ט' בחשון תרכ"ד - 24 במרץ 1941, כ"ה באדר תש"א) היה מחנך, מתרגם, מוכר ספרים ומזרחן, שעסק בחקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויצחק יחזקאל יהודה

יש דין ויש דיין

יש דין ויש דיין הוא ביטוי תאולוגי המופיע במקורות היהדות, המבוסס על האמונה בשכר ועונש אלוהיים.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויש דין ויש דיין

יש דין ויש דיין (סרט)

יש דין ויש דיין (באנגלית: "About Judges and Judgments") הוא סרט דרמה-תקופתי ישראלי, מסוגת קולנוע חרדי משנת 2003, שביים והפיק יהודה גרובייס, המבוסס על אגדה חסידית אודות הבעל שם טוב.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויש דין ויש דיין (סרט)

ישראל מפולוצק

רבי ישראל מפּוֹלוֹצק (בכתיב יידי: פּאָלאָצק, ויטבסק, ה'ת"צ (1730) בערך - א' באייר ה'תקמ"ב (1788)-ה'תקמ"ד) היה מתלמידי המגיד ממזריטש ומראשי עליית החסידים בשנת תקל"ז (1777).

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וישראל מפולוצק

ישראל לבל

רבי ישראל לבל (לייבל) היה מראשי המתנגדים לחסידות, בן המאה ה-18.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וישראל לבל

ישראל הופשטיין מקוז'ניץ

רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז, 1736 – י"ד בתשרי תקע"ה, 1814) היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק, חיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה, ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץ (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד) ועבודת ישראל על שם ספרו.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וישראל הופשטיין מקוז'ניץ

ישכר בער מזלוטשוב

רבי ישכר דב (בער) מזלוטשוב היה מצדיקי תנועת החסידות בדורה השלישי.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וישכר בער מזלוטשוב

ישכר בער לייפר (נדבורנה)

הרב ישכר בער לייפר (ה'תק"נ – ג' באלול ה'תר"ח, 1789-1848) היה האדמו"ר הראשון בשושלת נדבורנה.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וישכר בער לייפר (נדבורנה)

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש וישיבה

יחיאל מיכל מזלוטשוב

רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (ה'תפ"ו – כ"ה באלול ה'תקמ"א או ה'תקמ"ד או ה'תקמ"ו; 1726 – 1781 או 1784 או 1786), מכונה "המגיד מזלוטשוב".

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויחיאל מיכל מזלוטשוב

יחיאל מיכל אשכנזי

רבי יחיאל מיכל אשכנזי מטולצ'ין (? - לפני ה'תקל"ב 1772) היה חתנו של הבעל שם טוב, בעלה של בתו היחידה אדל, ומרבותיהם של בנו רבי משה חיים אפרים מסדילקוב ורבי שניאור זלמן מלאדי.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויחיאל מיכל אשכנזי

יה אכסוף

יָהּ אֶכְסֹף הוא פיוט לשבת שחיבר רבי אהרן הגדול מקרלין, וחתם שמו באקרוסטיכון 'אהרן' לאחר המילה הראשונה שבכל בית.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויה אכסוף

יהודה צבי ברנדויין (הראשון)

רבי יהודה צבי ברנדויין (תק"ם, 1780 – תר"ד, 1844) היה מייסד חסידות סטרטין.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויהודה צבי ברנדויין (הראשון)

יהודה לייב משפולי

רבי יהודה לֵיְבּ משפולי, שנודע כסבא משפּוֹלי (יידיש: דּעֶר שפאלער זֵיידֶע; כ"ה בכסלו ה'תפ"ה, 11 בדצמבר 1724 – ו' בתשרי ה'תקע"ב, 24 בספטמבר 1811) היה צדיק חסידי והמגיד מישרים של הקהילה היהודית בשפולי בראשיתה של תנועת החסידות.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויהודה לייב משפולי

יהודה לייב מינוביץ'

רבי יהודה ליב שניאורי המכונה מהרי"ל מינוביץ' (בכתיב יידי: יאנאוויטש; נולד בין השנים ה'תק"ט-ה'תקי"ב, 1749-1752. נפטר בסוף שנת 1825) היה ה"מגיד מישרים" וה"מורה צדק" של העיירה ינוביץ', ואחיו של האדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי ושימש כיד ימינו, וחוזר שלו.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויהודה לייב מינוביץ'

יהודה לייב הכהן

רבי יהודה לייב הכהן מאניפולי (נפטר בי"ד בתשרי תקס"ז, 1806) היה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויהודה לייב הכהן

יהודה לייב כהן

יהודה לייב כהן (Cahan; 1881, וילנה - 1937, ניו יורק) היה בין גדולי החוקרים של פולקלור היידיש ביהדות מזרח אירופה, ובמיוחד במחקרם של שירי היידיש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויהודה לייב כהן

יוסף בן שלום אשכנזי

רבי יוסף בן שלום אשכנזי (מכונה גם רבי יוסף הארוך) היה מקובל, מפרשני ספר יצירה, ומחשובי המשפיעים על הפרשנות הקבלית אצל מקובלים שונים כגון תלמידי הגאון מווילנא ותלמידי המגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויוסף בן שלום אשכנזי

יוסף בלוך

רבי יוסף בלוך (ה'תפ"ג – כ"ב באדר ה'תקמ"ט) היה מתלמידי המגיד ממזריטש, מגיד בעיירה סטאנוב ומחבר הספר גנזי יוסף.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויוסף בלוך

יושר דברי אמת

יושר דברי אמת (נקרא גם: דרך אמת, ובדפוסים הראשונים הודפס תחת השם: ליקוטים יקרים) הוא אחד מספרי החסידות הבולטים והראשונים, אותו חיבר רבי משולם פייבוש הלר.

לִרְאוֹת המגיד ממזריטש ויושר דברי אמת

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/המגיד_ממזריטש

, צבי מנחם אוירבך, צבי הירש מנדבורנה, צוואת הריב"ש, ציזיא חנה מזל, קניבליזם, קהילת יהודי אוסטראה-אוסטרוג, קהילת יהודי רימנוב, קהילת יהודי חודורקוב, קופת מעות ארץ הקודש, קורץ, רמח"ל, רפאל הכהן כ"ץ, רבקה ש"ץ אופנהיימר, רוז ורפמן, רוז'ין, רובנו, ריקוד מצווה, רייזל פרידמן, שמשון מאוסטרופולי, שמחה בונים מפשיסחה, שמואל שמלקה הורוביץ, שמואל טל, שניאור זלמן מלאדי, שניאור זלמן רודרמן, שפולה, שפירא, שלמה מקרלין, שלמה מימון, שלמה לוצקר, שלמה יוסף אליאך, שלום מאיר ולך, שלום שכנא מפראהביטש, שבחי הבעש"ט, שולחן ערוך הרב, תנועת החסידות, תנועת החסידות בגליציה, תחיית הלשון העברית, תהילים קי"ט, לודמיר, לייב שרה'ס, ט"ז בשבט, טבריה, ז'יטומיר, זאב וולף מז'יטומיר, זלוטשוב, חסידות אניפולי, חסידות סלונים, חסידות צ'רנוביל, חסידות קרלין, חסידות קוז'ניץ, חסידות רוז'ין, חסידות תולדות אהרן, חסידות לודמיר, חסידות ליניץ, חסידות חב"ד, חסידות במרחב הרומני, חסידות בעלז, חג הגאולה, חיי שלמה מימון, חיים מקרסנה, חיים חייקל מאמדור, בנימין בראון, בנימין יחזקאל יהודה, בנימין יהודה לייב ברנשטיין, ברוך מקוסוב, בית דוד, גדליה פלדר, גדליה רבינוביץ מליניץ, גדליה שור, ד' בשבט, דרשנות, דב שפיר, דב בער ממעזריטש, דב בער ממזריטש, דולינה (עיר), דוב בער ממזריטש, דוד מסטפין, דוד משה פרידמן, דוד אסף, דוד פרידמן (פלוישט), ה'תקל"ז, המאה ה-18, המגד ממזריץ, המגד ממזריטש, המגיד ממעזריטש, המגיד ממזריץ', המגיד הגדול, האנופיל, העליות בשנים 1700–1881, הרמב"ם היומי, התקשרות לצדיק, התייחסות עצמית, הבעל שם טוב, הגניזה החרסונית, ההתנגדות לחסידות, הומור בתרבות היהודית, היסטוריה של עם ישראל, היישוב הישן, כתב מגידות, כגוונא, כולל ווהלין, י"ג בחשוון, י"ד באדר, י' בשבט, יעקב פרידמן (אדמו"ר), יעקב שמשון משפיטובקה, יעקב דוד פרידמן, יעקב יצחק הורוביץ, יעקב יוסף מאוסטראה, יעקב יוסף כ"ץ, יפה כלבנה (אלבום), יצחק אייזיק כץ, יצחק יחזקאל יהודה, יש דין ויש דיין, יש דין ויש דיין (סרט), ישראל מפולוצק, ישראל לבל, ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, ישכר בער מזלוטשוב, ישכר בער לייפר (נדבורנה), ישיבה, יחיאל מיכל מזלוטשוב, יחיאל מיכל אשכנזי, יה אכסוף, יהודה צבי ברנדויין (הראשון), יהודה לייב משפולי, יהודה לייב מינוביץ', יהודה לייב הכהן, יהודה לייב כהן, יוסף בן שלום אשכנזי, יוסף בלוך, יושר דברי אמת.