תוכן עניינים
38 יחסים: מסגדי היפוסטיל מעץ מתקופת ימי הביניים באנטוליה, מרסין, מלכשאה הראשון, מגן דוד, מוראט השני, אנטליה, אספרטה, ארזינג'אן, אדנה, אורהן הראשון, איילט דולקדיר, נסיכות קאראמאן, נסיכות דולקדיר, נור א-דין, סולטנות רום, קאראמאן (נפה), קאראמאן (עיר), קארס (עיר), קפדוקיה, קרב אנקרה, קרב קסדה, קוניה, ראזי, תמר, מלכת גאורגיה, טרסוס, טורקית עות'מאנית, טורקיה, חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית, באיזיט השני, ביי, ג'ייהאן (עיר), המסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי, המצור על אנטיוכיה (1097–1098), האימפריה העות'מאנית, השיח ההיסטוריוגרפי אודות הקמתה של האימפריה העות'מאנית, היסטוריה של אלג'יריה, היסטוריה של טורקיה, היסטוריה של האימפריה העות'מאנית.
מסגדי היפוסטיל מעץ מתקופת ימי הביניים באנטוליה
מסגדי היפוסטיל מעץ מתקופת ימי הביניים באנטוליה (בטורקית: Anadolu'nun Ortaçağ Dönemi Ahşap Hipostil Camileri) הם אתר מורשת עולמית תרבותי הכולל חמישה מסגדים סלג'וקיים באנטוליה שבנייתם מתוארכת לסוף המאה ה-13 ואמצע המאה ה-14.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה ומסגדי היפוסטיל מעץ מתקופת ימי הביניים באנטוליה
מרסין
מרסין (בטורקית: Mersin; בעבר גם איצ'ל - İçel) היא עיר נמל בדרום טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה ומרסין
מלכשאה הראשון
ג'לאל אל-דולה מלכ שאה הראשון (מילולית: הדר המדינה; בטורקית Melikşah; בערבית: جلال الدولة ملك شاه; בפרסית: ملكشاه) היה סולטאן סלג'וקי שמשל בין 1072 ל-1092.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה ומלכשאה הראשון
מגן דוד
200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה ומגן דוד
מוראט השני
מוראט השני (בטורקית: II. Murat; בטורקית עות'מאנית: مراد ثاني, 16 ביוני 1404, אמסיה – 3 בפברואר 1451, אדירנה) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1421 ו-1451 (למעט תקופה בין 1444 ו-1446).
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה ומוראט השני
אנטליה
אנטליה (בטורקית: Antalya; ביוונית: Αττάλεια - אטאליה) היא עיר נמל לחופי הים התיכון בדרום-מערב טורקיה, בירת הנפה הקרויה על שמה ועיר הנופש הגדולה ב ובמדינה כולה.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה ואנטליה
אספרטה
אספרטה (בטורקית: Isparta) היא עיר בדרום-מערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז הים התיכון.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה ואספרטה
ארזינג'אן
ממוזער ארזינג'אן (בטורקית: Erzincan; בטורקית עות'מאנית: ارزنجان; בכורדית: Ezirgan/ئەزرگان - אזרגאן או Erzingan/ئەرزنگان - ארזנגאן; בארמנית: Երզնկա - יֶרזְנְקָה) היא עיר במזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וארזינג'אן
אדנה
המסגד המרכזי על שם סבנג'י ונהר סייהאן תחנת הרכבת באדנה אדנה קבפ אדנה (בטורקית: Adana) היא בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים התיכון בדרום טורקיה והעיר החמישית בגודל אוכלוסייתה במדינה.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה ואדנה
אורהן הראשון
אורהן הראשון (טורקית Orhan Gazi; טורקית עות'מאנית اورخان بک, 1281 – מרץ 1362) היה שליט האימפריה העות'מאנית בין השנים 1326 ו־1362.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה ואורהן הראשון
איילט דולקדיר
איילט דולקדיר (בטורקית עות'מאנית: ایالت ذو القادریه / دولقادر) או איילט מאראש היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה ואיילט דולקדיר
נסיכות קאראמאן
נסיכות קאראמאן (בטורקית: Karamanoğulları Beyliği), הייתה אחת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה, שהקימו בני שבט הקרמנאואולו (בטורקית Karamanoğlu), השייך לקבוצת שבטי האוע'וז הטורקמניים, עם ירידת כוחן של סולטנות רום והאימפריה הביזנטית.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה ונסיכות קאראמאן
נסיכות דולקדיר
אסיה הקטנה ב-1400 לערך נסיכות דולקדיר (בטורקית: Dulkadiroğulları Beyliği) הייתה אחת מנסיכויות הסְפָר שהקימו בני שבט הדולקדיראואולו (בטורקית Dulkadiroğlu), השייך לקבוצת שבטי האוע'וז הטורקמניים, לאחר קריסת סולטנות רום.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה ונסיכות דולקדיר
נור א-דין
מחמוד אבן עמאד א-דין זנגי (פברואר 1118 – 15 במאי 1174) מכונה לרוב נור א-דין זנגי או נור א-דין (בערבית: نور الدين), היה שליט סלג'וקי, ממשיך דרכו של אביו זנגי, שאיחד את הנסיכויות הסוריות ואת צפונה של עיראק לכדי מדינה מוסלמית גדולה.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה ונור א-דין
סולטנות רום
סולטנות רום הייתה סולטנות סלג'וקית-טורקית ששלטה באסיה הקטנה החל בשנת 1077 ועד ל-1307, תחילה מאיזניק ולאחר מכן מקוניה.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וסולטנות רום
קאראמאן (נפה)
נפת קאראמאן (טורקית Karaman ili) היא נפה במחוז מרכז אנטוליה.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וקאראמאן (נפה)
קאראמאן (עיר)
קאראמאן (בטורקית: Karaman) היא עיר בדרום-מערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מרכז אנטוליה.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וקאראמאן (עיר)
קארס (עיר)
ממלכת ארמניה בשנת 1000 לערך קארס (בטורקית: Kars; באזרית: Qars; בכורדית: Qers/قەرس; בארמנית: Ղարս/Կարս) היא עיר בצפון-מזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וקארס (עיר)
קפדוקיה
העיירה אוצ'היסר קפדוקיה (בטורקית: Kapadokya, ביוונית: Καππαδοκία) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז רמת אנטוליה באסיה הקטנה שבטורקיה.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וקפדוקיה
קרב אנקרה
באיזיט הראשון בשבי קרב אנקרה (טורקית Ankara Savaşı) התרחש ב-20 ביולי 1402 בשדה צ'ובוק (Çubuk) שליד אנקרה, בין צבאות הסולטאן העות'מאני באיזיט הראשון לצבאותיו של טימור לנג, שליט האימפריה הטימורית.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וקרב אנקרה
קרב קסדה
קרב קֵסֶדַה (טורקית Kösedağ Muharebesi) היה קרב שהתרחש בין סולטנות רום לבין המונגולים ב-26 ביוני 1243 סמוך לקסדה (Köse Dağ - הר קסה), מזרחית לעיר סיוואס בטורקיה של ימינו.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וקרב קסדה
קוניה
קוניה (בטורקית: Konya; בטורקית עות'מאנית: قونیه; ביוונית: Ικόνιο - אִיקוֹנִיוֹ) היא עיר במערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה שהיא הנפה הגדולה בשטחה במדינה.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וקוניה
ראזי
עות'מאן הראשון מקים הנסיכות העות'מאנית, שכונה עות'מאן ראזי, מוביל קבוצת "ראזים" לקרב. ראזי (בערבית: غازي, בתעתיק מדויק: ע'אזי; ה-ע' מבוטאת כרי"ש גרונית) או גאזי (בטורקית: Gazi) הוא ביטוי ממקור ערבי, המציין את הלוחמים שהשתתפו בראזייה, שנקראה מאוחר יותר ראזווה (غزو, או Gazve), ומשמעותה פשיטות כנגד הכופרים.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וראזי
תמר, מלכת גאורגיה
גיאורגי השלישי, המלכה תמר וגאורגי הרביעי לאשה (מימין לשמאל) Uplistsikhe. אילוסטרציה משנות ה-80 של המאה ה-19 תמר בָּגְרַטְיוֹנִי (בגאורגית: თამარი, תָּמָרִי; או თამარ მეფე, תָּמָר מֶפֶּה; 1166 לערך - 18 בינואר 1213) הייתה מלכת ממלכת גאורגיה מ-1184 ועד למותה ב-1213.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה ותמר, מלכת גאורגיה
טרסוס
טרסוס (בטורקית: Tarsus; ביוונית: Ταρσός) היא עיר בנפת מרסין במחוז הים התיכון בדרום טורקיה השוכנת על גדות נהר טרסוס צ'אי (Tarsus Çay, בעת העתיקה "קינדוס").
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וטרסוס
טורקית עות'מאנית
"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עוֹתְ'מָאנִית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וטורקית עות'מאנית
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וטורקיה
חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית
האימפריה העות'מאנית 1481 – 1683 האימפריה העות'מאנית בפרוץ מלחמת העולם הראשונה החלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית הייתה מנגנון שבמסגרתו חולקה האימפריה לפרובינציות ובראשן הועמד מושל מטעם הסולטאן.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וחלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית
באיזיט השני
ג'ם, אחיו של באיזיט באיזיט השני הטורה של באיזיט השני באיזיט השני או באיזיד השני (בטורקית: II. Bayezid או II. Beyazıt, וגם Bayezit ו-Beyazıd; בטורקית עות'מאנית: بايزيد ثاني, 3 בדצמבר 1447 – 26 במאי 1512) היה הסולטאן השמיני של האימפריה העות'מאנית ושלט בה מ-1481 עד 1512.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה ובאיזיט השני
ביי
בֵּיי (בטורקית מודרנית: Bey, בטורקית עות'מאנית: بک - בֵּיי, בק, בכּ או בג) היה תואר אצולה טורקי שהוצמד לאחר שמו הפרטי של אדם, ומקבילתו הנשית הייתה "האנם" (Hanım) מונח מהשפה הפרסית שמשמעותו "גברת".
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וביי
ג'ייהאן (עיר)
ג'ייהאן (בטורקית: Ceyhan) היא עיר בנפת אדנה במחוז הים התיכון שבדרום טורקיה, הקרויה על שמו של נהר בעל שם זהה.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה וג'ייהאן (עיר)
המסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי
מראה החזית המערבית - בית החולים משמאל והמסגד מימין מתחם המסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי (טורקית Divriği Ulu Camii ve Darüşşifası) ממוקם בעיר דיבריאי בנפת סיוואס במזרח אסיה הקטנה שבטורקיה, ומאז שנת 1985 הוא מוכרז כאתר מורשת עולמית.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה והמסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי
המצור על אנטיוכיה (1097–1098)
מפה גאו-פוליטית של אזור המערכה נכון לסוף המאה העשרים מפה של המצור על אנטיוכיה בוהמון כובש את אנטיוכיה, ציור רומנטי מ-1840 גילוי הרומח הקדוש, ציור רומנטי באולם מסעי הצלב בארמון ורסאי.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה והמצור על אנטיוכיה (1097–1098)
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה והאימפריה העות'מאנית
השיח ההיסטוריוגרפי אודות הקמתה של האימפריה העות'מאנית
עד המאה ה-20 והתפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית בהשפעת המחשבה הפוזיטיביסטית, לא נעשו מחקרים המסבירים את הקמתה ועלייתה של האימפריה העות'מאנית אשר שלטה בחלקים נרחבים של המזרח התיכון ואירופה במשך 600 שנים.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה והשיח ההיסטוריוגרפי אודות הקמתה של האימפריה העות'מאנית
היסטוריה של אלג'יריה
מפת אלג'יריה אלג'יריה שוכנת בשפלת החוף הפוריה של צפון אפריקה, זאת שממערב לתוניסיה, המכונה בשם המגרב.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה והיסטוריה של אלג'יריה
היסטוריה של טורקיה
שורשיה של ההיסטוריה של טורקיה נעוצים בתולדותיו של שטח המהווה כיום את הרפובליקה של טורקיה, וכונה באופן מסורתי בכינויים "אסיה הקטנה" או "אנטוליה" בהתייחס לחלקו הארי שבאסיה, בעוד שתראקיה תיארה את חלקה האירופי של המדינה.
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה והיסטוריה של טורקיה
היסטוריה של האימפריה העות'מאנית
עות'מאן הראשון "בייליק" (נסיכות) "בני עות'מאן" (Osmanoğlu beyliği) התבלטה במשך מאה וחמישים שנה, מעת שעות'מאן הראשון הכריז על עצמאותה ב-1299 ועד שמהמט השני כבש את קונסטנטינופול ויסד את "האימפריה העות'מאנית" (Osmanlı Devleti - "המדינה העות'מנאית").
לִרְאוֹת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה והיסטוריה של האימפריה העות'מאנית