גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
17 יחסים: מלחמת טורקיה–ארמניה, מלחמת העצמאות של טורקיה, מוסה קזם קראבקיר, מוש, ארמניה הווילסונית, קארס (עיר), חלוקת האימפריה העות'מאנית, גיומרי, הסכם מוסקבה (1921), הסכם קארס, הרפובליקה הראשונה של ארמניה, התנועה הארמנית לשחרור לאומי, הכחשת רצח העם הארמני, היסטוריה של טורקיה, היסטוריה של הרפובליקה הטורקית, יחסי ארמניה–טורקיה, 2 בדצמבר.
מלחמת טורקיה–ארמניה
מלחמת טורקיה–ארמניה (טורקית Türk-Ermeni Cephesi או Doğu Cephesi - "חזית המזרח") הייתה עימות מזוין לאחר מלחמת העולם הראשונה וחלק ממלחמת העצמאות של טורקיה, שהתרחש בצפון-מזרחה של אסיה הקטנה ובשטחי ארמניה של ימינו, בין כוחות האספה הלאומית הגדולה של טורקיה מצד אחד, לבין צבא הרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה מצד שני.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול ומלחמת טורקיה–ארמניה · ראה עוד »
מלחמת העצמאות של טורקיה
טורקיה (צהוב) לפי הסכם סוור: סגול-ארמניה, אדום-בריטניה, תכלת-צרפת, ירוק-איטליה, כחול-יוון, כתום-אזור המצרים (מנהל אנגלי-צרפתי משותף) הישיבה הראשונה של האספה הלאומית הגדולה של טורקיה מלחמת העצמאות של טורקיה (טורקית Kurtuluş Savaşı או İstiklal Harbi) הייתה חלק מהאירועים הפוליטיים והצבאיים שהחלו עם ייסודה ב-1919 של התנועה הלאומית הטורקית לאחר מלחמת העולם הראשונה, דרך מלחמת יוון–טורקיה, מלחמת טורקיה–ארמניה, מלחמת טורקיה–צרפת, וכלה ב-1923, בחתימת הסכם לוזאן, הכרזת העצמאות של טורקיה וההכרה הבינלאומית בה.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול ומלחמת העצמאות של טורקיה · ראה עוד »
מוסה קזם קראבקיר
מוסה קזם קראבקיר (בטורקית Musa Kâzım Karabekir; 1882 - 26 בינואר 1948) היה איש צבא ומדינאי טורקי, חבר ויושב ראש האספה הלאומית הגדולה של טורקיה.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול ומוסה קזם קראבקיר · ראה עוד »
מוש
מוּש (בטורקית: Muş; בארמנית: Մուշ; בכורדית: Mûş/مووش) היא עיר בכורדיסטן הטורקית ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה שבטורקיה.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול ומוש · ראה עוד »
ארמניה הווילסונית
מפת ארמניה הווילסונית כפי ששורטטה על ידי וודרו וילסון ארמניה הווילסונית היא המדינה הארמנית שתוכננה על פי חוזה סוור, בהתאם להצעות מחלקת המדינה של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול וארמניה הווילסונית · ראה עוד »
קארס (עיר)
ממלכת ארמניה בשנת 1000 לערך קארס (בטורקית: Kars; באזרית: Qars; בכורדית: Qers/قەرس; בארמנית: Ղարս/Կարս) היא עיר בצפון-מזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול וקארס (עיר) · ראה עוד »
חלוקת האימפריה העות'מאנית
חלוקת האימפריה העות'מאנית (30 באוקטובר 1918 – 1 בנובמבר 1922) היה אירוע גאופוליטי שהתרחש כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה וכיבוש איסטנבול בידי חיילים בריטים, צרפתים ואיטלקיים בנובמבר 1918.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול וחלוקת האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
גיומרי
בית העירייה בגיומרי מראה כללי של גיומרי גיומרי (בארמנית: Գյումրի) היא העיר השנייה בגודלה בארמניה ובירת מחוז שירק בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול וגיומרי · ראה עוד »
הסכם מוסקבה (1921)
הסכם מוסקבה או הסכם האחווה (ברוסית: Московский договор, בטורקית: Moskova Antlaşması) היה הסכם ידידות בין האספה הלאומית הגדולה של טורקיה בהנהגתו של אטאטורק לבין רוסיה הסובייטית בהנהגתו של לנין.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול והסכם מוסקבה (1921) · ראה עוד »
הסכם קארס
הסכם קארס (בטורקית: Kars Antlaşması, ברוסית: Карсский договор, בגאורגית: ყარსის ხელშეკრულება, באזרית: Qars müqaviləsi) היה הסכם ידידות שנחתם ב-13 באוקטובר 1921 בעיר קארס בטורקיה בידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של ארמניה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אזרבייג'ן ורוסיה הבולשביקית.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול והסכם קארס · ראה עוד »
הרפובליקה הראשונה של ארמניה
הרפובליקה הראשונה של ארמניה או בשמה הרשמי הרפובליקה הארמנית (בארמנית: Հայաստանի հանրապետութիւն) הייתה ישות מדינית שהתקיימה בין השנים 1918–1920 באזור ארמניה המודרנית.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול והרפובליקה הראשונה של ארמניה · ראה עוד »
התנועה הארמנית לשחרור לאומי
התנועה הארמנית לשחרור לאומי הידועה גם כתנועה לשחרור ארמניה או התנועה המהפכנית הארמנית (בארמנית: Հայ ազգային-ազատագրական շարժում - האי אזגאייִן-אזאטאגראקאן שארז'וּם) הייתה תנועה לאומית, שפעלה החל משנות ה-60 המוקדמות של המאה ה-19 ועד שנות ה-20 של המאה ה-20 ושמטרתה הייתה תחיית עצמאותו של העם הארמני בתוך מסגרת מדינית מחודשת בשטחים המיושבים על ידי רוב ארמני ואשר נמצאו בשליטת האימפריה העות'מאנית. התנועה כללה ארגונים חברתיים, תרבותיים ובעיקר פוליטיים וצבאיים שהגיעו לשיא פעילותם בימי מלחמת העולם הראשונה ובשנים הראשונות לאחריה. התנועה קמה בהשפעת רעיונות עידן הנאורות ועליית התנועות לשחרור לאומי ברחבי האימפריה העות'מאנית, למשל התנועה הלאומית היוונית. האליטה הארמנית וקבוצות מיליטנטיות ארמניות שונות ביקשו לשפר את חיי האוכלוסייה הארמנית, הנוצרית, הכפרית ברובה, שהתרכזה בעיקר במזרח אנטוליה, ולהגן עליה מפני המוסלמים. בהתחלה ביקשו הקבוצות הארמניות להביא לכדי רפורמות בששת האיילטים – המחוזות העות'מאניים עם רוב ארמני – אך כשמטרה זו נכשלה, החליטו לפעול למען הקמת מדינה ארמנית עצמאית בשטחים המיושבים בארמנים באימפריה העות'מאנית ובאימפריה הרוסית. החל משנות ה-80 המאוחרות של המאה ה-19, התחילה לוחמת גרילה נגד השלטון העות'מאני ונגד יחידות חמושות כורדיות שבשירותו באזורים המזרחיים של אנטוליה. לחימה זו הונהגה על ידי שלוש מפלגות פוליטיות ארמניות: המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הנצ'אק, ארמנאקאן והפדרציה המהפכנית הארמנית (דשנאק). הארמנים ראו באופן כללי ראו ברוסיה הנוצרית את בעלת בריתם הטבעית במאבקם בטורקים, אם כי האימפריה הרוסית ניהלה מדיניות דכאנית באזור הקווקז, כולל בשטחים ההיסטוריים הארמניים שבשליטתה. הפיכת הטורקים הצעירים בשנת 1908 עוררה בהתחלה תקווה בקרב הארמנים כי יתחיל באימפריה העות'מאנית תהליך של רפורמות ומודרניזציה שישפר את חייהם ואת הסיכויים להרחבת זכויותיהם כלאום. אך עד מהרה הם נחלו אכזבה מרה בכך. אחרי שבמלחמות הבלקן איבדה האימפריה העות'מאנית את רוב שליטתה באירופה, בתחילת שנת 1914, בלחץ שלוש מעצמות – בריטניה, צרפת ורוסיה – נאלצה הממשלה העות'מאנית לחתום על תוכנית חבילה לרפורמה ביחס לארמנים, אולם פריצת מלחמת העולם הראשונה הביאה לאי יישומה. במהלך מלחמת העולם הראשונה, הארמנים שחיו בשטחי האימפריה העות'מאנית הושמדו באופן שיטתי על ידי שלטון הטורקים הצעירים. תקדים לתהליך זה היו מעשי הטבח מימי הסולטאן עבדול חמיד השני בשנים 1894–1896 כשנרצחו כ-200,000 ארמנים. בסך הכל בתקופה שבין 1894 ו-1923 מעריכים כי 1,500,000–2,000,000 ארמנים נרצחו באזורים שבשליטת האימפריה העות'מאנית, בחלקם הגדול בהוראת השלטונות, אחרי שהתקבלה ההחלטה על ידי משרד הפנים העות'מאני להשמיד את הארמנים, וביצועה החל עם פקודה 8682 ב-25 בפברואר 1915. עשרות אלפי ארמנים רוסים הצטרפו כיחידות מתנדבים לצבא הרוסי, שנאבק בטורקים בחזית הקווקזית, על סמך הבטחתה של רוסיה שתתן לארמניה אוטונומיה. עד שנת 1917, רוסיה כבר שלטה באזורים רבים בעלי אוכלוסייה ארמנית של האימפריה העות'מאנית, ועלתה תקוות הארמנים להשגת אוטונומיה, מחד, ולהינצל ממעשי הטבח של הטורקים והכורדים, מאידך. אך אחרי מהפכת אוקטובר, הכוחות הרוסיים נסוגו, והיחידים שנשארו כדי להגן על האוכלוסייה הארמנית מפני הצבא הטורקי היו יחידות חמושות ארמניות לא סדירות. בשטחים הארמנים שהשתייכו לאימפריה הרוסית לשעבר בדרום קווקז ב-28 במאי 1918 הכריזה המועצה הלאומית הארמנית על רפובליקה ארמנית עצמאית. עד שנת 1920 התחזק ברוסיה השלטון הבולשביקי ובטורקיה השלטון של הממשלה המהפכנית באנקרה. הצבא הטורקי כבש את "ארמניה המערבית" או מזרח אנטוליה, בעוד שבדצמבר 1920 הצבא האדום מצידו פלש לרפובליקה הארמנית וסיפח אותה. בשנת 1921 נחתם הסכם ידידות בין רוסיה הסובייטית לטורקיה הכמאליסטית. בחלקים של השטחים הארמניים שבשליטה סובייטית הוקמה רפובליקה סובייטית סוציאליסטית ארמנית שהפכה באופן רשמי לחלק מברית המועצות. מאות אלפי ניצולי רצח העם הארמני נמלטו כפליטים ברחבי המזרח התיכון, בעיקר בלבנון, כמו כן ביוון, בצרפת ובארצות הברית וחיזקו את הדיאספורה (תפוצות) הארמנית בארצות אלה. ארמניה הסובייטית התקיימה בתנאי אוטונומיה עד שנת 1991, כשהתפרקה ברית המועצות וקמה שוב מדינה ארמנית עצמאית – הרפובליקה הארמנית השלישית.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול והתנועה הארמנית לשחרור לאומי · ראה עוד »
הכחשת רצח העם הארמני
מדינות המכחישות את רצח העם הארמני אנדרטה לזכר רצח העם הארמני בירוואן הכחשת רצח העם הארמני היא מעשה של הכחשה, הסתרה, גימוד וטשטוש של רצח העם המתוכנן והשיטתי של 1.5 מיליון ארמנים ואשורים, שנערך על ידי השלטון העות'מאני במהלך מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול והכחשת רצח העם הארמני · ראה עוד »
היסטוריה של טורקיה
שורשיה של ההיסטוריה של טורקיה נעוצים בתולדותיו של שטח המהווה כיום את הרפובליקה של טורקיה, וכונה באופן מסורתי בכינויים "אסיה הקטנה" או "אנטוליה" בהתייחס לחלקו הארי שבאסיה, בעוד שתראקיה תיארה את חלקה האירופי של המדינה.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול והיסטוריה של טורקיה · ראה עוד »
היסטוריה של הרפובליקה הטורקית
מוסטפא כמאל אטאטורק הרפובליקה הטורקית (טורקית Türkiye Cumhuriyeti), המכונה בדרך כלל טורקיה, היא מדינה טרנס-יבשתית בצפון מערבו של המזרח התיכון באסיה ובתראקיה שבאירופה.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול והיסטוריה של הרפובליקה הטורקית · ראה עוד »
יחסי ארמניה–טורקיה
היחסים בין רפובליקת ארמניה לבין הרפובליקה הטורקית טעונים כתוצאה מרצח העם הארמני וסירובה של טורקיה להכיר בו, כמו גם סירוב ארמניה לאשרר את הסכם קארס ותמיכת טורקיה באזרבייג'ן בסכסוך נגורנו קרבאך.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול ויחסי ארמניה–טורקיה · ראה עוד »
2 בדצמבר
2 בדצמבר הוא היום ה-336 בשנה (337 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: הסכם אלכסנדרופול ו2 בדצמבר · ראה עוד »
