יוֹצֵאנִכנָס

🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!

תוכן עניינים

1. 30 יחסים: מנחם די לונזאנו, משמרות כהונה, מיתה בידי שמיים, אנא בחסדך תרוממני, אעדיף כל שמונה, נס פך השמן, סדר תפילות יום הכיפורים, עבודת המקדש, עבודות המקדש, פרשת הקורבנות, פיס (בית המקדש), קנאים (בית שני), קורבן התמיד, קינות לתשעה באב, קידוש ידיים ורגליים, ראש חודש, שבוע, שירי עולת השבת, לשכת פנחס המלביש, לשכת ברקאי, לוח השנה במגילות קומראן, לוי (יהדות), חנוכה, ברוך כהנא (רב), ברכת עבודה, בית המקדש, בית המקדש של יוליאנוס, הדלקת הנרות במקדש, יעקב חזן מלונדון, יום הכיפורים בבית המקדש.

מנחם די לונזאנו

רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו (הרמד"ל), ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ומנחם די לונזאנו

משמרות כהונה

משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ומשמרות כהונה

מיתה בידי שמיים

בהלכה, מיתה בידי שמיים היא עונש המוטל על כחמישה עשר חטאים שנעשו במזיד, והוא עונש מוות שאמור להתבצע על ידי אלוהים ולא על ידי בית דין.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ומיתה בידי שמיים

אנא בחסדך תרוממני

"אָנָּא בְּחַסְדְּךָ תְּרוֹמְמֵנִי" הוא פיוט אשר נכתב על ידי אשר מזרחי, הולחן על ידי רחמים עמר ומושר בקהילות הספרדים בירושלים.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ואנא בחסדך תרוממני

אעדיף כל שמונה

אַעְדִּיף כָּל שְׁמוֹנָה הוא פיוט לחנוכה מסוג קדושתת י"ח לחזרת הש"ץ של תפילת שחרית, פרי עטו של רבי אלעזר בירבי קליר.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ואעדיף כל שמונה

נס פך השמן

תפילת על הנסים, הנאמרת בחנוכה להודאה על הניסים (נס פך השמן איננו מוזכר בה). נס פך השמן הוא סיפור המובא בתלמוד הבבלי ובמקורות נוספים, כאחד מהניסים שהתרחשו בתקופת מרד החשמונאים וכאחת הסיבות העיקריות להדלקת נרות בחג החנוכה וחגיגתו למשך שמונה ימים לדורות.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ונס פך השמן

סדר תפילות יום הכיפורים

במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.

לִרְאוֹת העבודה במקדש וסדר תפילות יום הכיפורים

עבודת המקדש

#הפניה העבודה במקדש.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ועבודת המקדש

עבודות המקדש

#הפניה העבודה במקדש.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ועבודות המקדש

פרשת הקורבנות

פרשת הקרבנות (לפעמים בקיצור רק "קרבנות") במקורה נועדה כדי ללמוד מספר קטעים מן המקרא המשנה והתלמוד לאחר ברכות התורה, היא הורחבה בידי מקובלי צפת והפכה להיות זכר לסדר העבודה היומי בבית המקדש.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ופרשת הקורבנות

פיס (בית המקדש)

המחשת שיטת עריכת הפיס הפַּיִס כפי שמתואר במשנה ובספרות חז"ל, הוא גורל שהיה מתקיים בין הכהנים בבית המקדש, על מנת לקבוע איזה כהן יזכה לבצע את אחת מעבודות המקדש.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ופיס (בית המקדש)

קנאים (בית שני)

קנאים (ביוונית: Ζηλωτής, תעתיק: זֵלוֹטֵס) הוא שם כולל למורדים שפעלו בירושלים בתקופת המרד הגדול ברומאים.

לִרְאוֹת העבודה במקדש וקנאים (בית שני)

קורבן התמיד

קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.

לִרְאוֹת העבודה במקדש וקורבן התמיד

קינות לתשעה באב

כותל המערבי שנות ה-50 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.

לִרְאוֹת העבודה במקדש וקינות לתשעה באב

קידוש ידיים ורגליים

כיור קידוש ידיים ורגליים היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה הכהנים צריכים לשפוך מים על ידיהם ורגליהם מן הכיור לפני תחילת עבודתם היום־יומית בבית המקדש.

לִרְאוֹת העבודה במקדש וקידוש ידיים ורגליים

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

לִרְאוֹת העבודה במקדש וראש חודש

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ושבוע

שירי עולת השבת

שירי עולת השבת הם אוסף תפילות שנתגלה בעשרה עותקים בחלק ממגילות מדבר יהודה אשר יש המזהים עם הליטורגיה של כת מדבר יהודה.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ושירי עולת השבת

לשכת פנחס המלביש

לשכת פנחס המלביש הייתה אחת משתי הלשכות שהיו משני צדי שער ניקנור.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ולשכת פנחס המלביש

לשכת ברקאי

לשכת ברקאי היא לשכה של הבונים החופשיים הפועלת בתל אביב-יפו.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ולשכת ברקאי

לוח השנה במגילות קומראן

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ולוח השנה במגילות קומראן

לוי (יהדות)

יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ולוי (יהדות)

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

לִרְאוֹת העבודה במקדש וחנוכה

ברוך כהנא (רב)

הרב ברוך כהנא (נולד בז' בשבט ה'תשי"ט) הוא רב ישראלי, דוקטור במשפטים, חוקר הלכה ומשפט עברי, חבר במכון הלכה ברורה, מחבר ספרים בנושאי המשפט העברי ועורך ספרות תורנית.

לִרְאוֹת העבודה במקדש וברוך כהנא (רב)

ברכת עבודה

כרזה מעשה ידי אפרים משה ליליין לכבוד הקונגרס הציוני העולמי החמישי שנערך בבזל בשנת 1901 עם משפט מתוך ברכת העבודה ברכת העבודה הידועה גם כברכת רצה היא הראשונה מבין שלוש ברכות ההודאה, המסיימות את תפילות העמידה.

לִרְאוֹת העבודה במקדש וברכת עבודה

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ובית המקדש

בית המקדש של יוליאנוס

דמותו של יוליאנוס הכופר על מטבע מאנטיוכיה בית המקדש של יוליאנוס נחשב לניסיון הרציני ביותר מאז מרד בר כוכבא, לקומם מחדש את בית המקדש בירושלים.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ובית המקדש של יוליאנוס

הדלקת הנרות במקדש

כתב יד מהמאה ה-13 שבו מופיע ציור ומתחתיו כתוב "זה המנורה ואהרן הנותן שמן בנרות". הדלקת הנרות במקדש היא מצווה מדאורייתא שקוימה מדי ערב בבית המקדש בנרות של מנורת שבעת הקנים, ומדי בוקר בהדלקת נר התמיד והטבת יתר הנרות והכנתם להדלקה.

לִרְאוֹת העבודה במקדש והדלקת הנרות במקדש

יעקב חזן מלונדון

יעקב בן יהודה חזן מלונדון (לונדריש), היה רב ימי-ביניימי מיהדות אנגליה, תלמידו של רבי ברכיה מניקולא ומחברו של הקודקס ההלכתי 'עץ חיים' (1287), המכנס יחדיו הלכות פסקים ומנהגים.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ויעקב חזן מלונדון

יום הכיפורים בבית המקדש

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.

לִרְאוֹת העבודה במקדש ויום הכיפורים בבית המקדש

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/העבודה_במקדש

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

המידע מבוסס על ערכים מויקיפדיה ומיזמים אחרים של ויקימדיה, וזמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות