יוֹצֵאנִכנָס

🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!

תוכן עניינים

1. 501 יחסים: מאיר בן דב, מאיר דיזנגוף, מאיר-סיקו סמילנסקי, מנשה מאירוביץ, מנחם שטיין, מנחם שטיין (פירושונים), מסע המושבות, מסלול הדגל בנס ציונה, מעמד האישה בישראל, מעיין תרפ"ו, מפעל נשר חיפה, מרדכי מקלב, מרדכי אזרחי, מרדכי ניימן, מרדכי צבי מאנה, מרדכי חביב לובמן, מרדכי ברנשטיין (חלוץ), מרדכי גימפל יפה, משמר הירדן (מושבה), משפחת אהרנסון, משפחת עבו, משפחת צלליכין, משפחת קרישבסקי, משה מכנס, משה סמילנסקי, משה פורטר, משה פייגלין, משה קרישבסקי, משה ליסק, משה בן יצחק מזרחי, משה גרדון, משה גליקין, משה גוטל לוין, משה המאירי, משה ויטנברג, משה כרמי, מתי מדבר האחרונים, מלחמת העצמאות, מלכה מרגלית, מטבעות ארץ ישראל, מזרחים, מזכרת בתיה, מחתרות עבריות בארץ ישראל, מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית, מבצע על כנפי נשרים, מגילת העצמאות, מדינה עברית עלייה חופשית, מושבה, מוינשט, מכון הר ברכה, ... להרחיב מדד (451 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאיר בן דב

מאיר בן דב (נולד ב-1935), הוא ארכאולוג ישראלי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומאיר בן דב

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומאיר דיזנגוף

מאיר-סיקו סמילנסקי

מאיר-סיקו סמילנסקי (ט' באדר תרל"ו, 5 במרץ 1876, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב (אוקראינה), האימפריה הרוסית – יום הכיפורים תש"י 3 באוקטובר 1949, תל אביב, ישראל) היה סופר ופובליציסט עברי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומאיר-סיקו סמילנסקי

מנשה מאירוביץ

קברם של מנשה ומרים מאירוביץ בבית הקברות הישן בראשון לציון מנשה מאירוביץ (תר"ך, 1860 – י"ב בתמוז תש"ט, 9 ביולי 1949) היה מאנשי ביל"ו, אגרונום, סופר ומראשי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה ואחריה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומנשה מאירוביץ

מנחם שטיין

ד"ר מנחם (מרק) שטיין מנחם (מַרק) שטיין (24 במרץ 1855, ה' בניסן, ה'תרט"ו, ביאליסטוק - ט"ז בניסן, ה'תרע"ו, 19 באפריל 1916, ירושלים) היה רופא מאנשי העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומנחם שטיין

מנחם שטיין (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומנחם שטיין (פירושונים)

מסע המושבות

הרב קוק, יוזם מסע הרבנים הרב זוננפלד, עמד בראש מסע הרבנים יחד עם הרב קוק "מסע המושבות" או "מסע הרבנים" הוא כינוי למסע שערכה קבוצת רבנים ביישובים החדשים בצפון הארץ: המושבות והקבוצות אשר הוקמו בארץ ישראל על ידי אנשי העליות הראשונות, משנת תרמ"ב 1882.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומסע המושבות

מסלול הדגל בנס ציונה

200px מסלול הדגל הוא מסלול הליכה בנס ציונה העובר בין נקודות היסטוריות הקשורות לייסוד המושבה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומסלול הדגל בנס ציונה

מעמד האישה בישראל

מעמד האשה בישראל כולל את תפיסתה של האישה בחברה הישראלית, אצל נשים ואצל גברים, מקומן של נשים ויכולת ההשפעה שלהן, בשלבי התמקצעות ובמסגרות התעסוקה, ביצירה הספרותית והמדעית בישראל, ובציבוריות ובפוליטיקה הישראלית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומעמד האישה בישראל

מעיין תרפ"ו

מעיין תרפ"ו (לציון שנת ההקמה של המבנה על המעיין, ה'תרפ"ו – 1926) הוא מעיין בגליל התחתון המזרחי, ליד היישוב יבנאל, במרחק של 1,200 מטר מהקצה הצפון-מערבי של המושבה בית גן.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומעיין תרפ"ו

מפעל נשר חיפה

בית החרושת נשר למלט. מבנה ה"סילו" המשמשים לאחסון. המבנים נראים למרחוק לכל הנוסע בכביש 75 מהעמקים לחיפה ארובות 1, 2, 3 מעלות עשן, לפני התקנת הפילטרים בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, בבית חרושת למלט נשר, 1966 בית החרושת בשנת 1927 בית חרושת נשר בשנותיו הראשונות - 1925.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומפעל נשר חיפה

מרדכי מקלב

מרדכי מקלב (תרכ"ו, 1866 – כ"א בתשרי תרצ"ג, 21 באוקטובר 1932) היה איש העלייה הראשונה, פרדסן ובנקאי, מראשי הציבור במושבה פתח תקווה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומרדכי מקלב

מרדכי אזרחי

מרדכי אזרחי (קרישבסקי) (י"ט בתמוז תרכ"ב, 17 ביולי 1862 – א' בתשרי תשי"ב, 1 באוקטובר 1951) היה איש העלייה הראשונה, מראשוני המורים העבריים בארץ ישראל, ולימים יושב ראש הסתדרות המורים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומרדכי אזרחי

מרדכי ניימן

רבי מרדכי ניימן כנוס משפחת ניימן בשנת תרפ"ד בעקרון מרדכי ניימן (או נימן, 20 באוגוסט 1834 - כ"ט חשון תרע"ז 29 בנובמבר 1916) מאנשי העלייה הראשונה, מחלוצי החקלאות בארץ ישראל וממקימי מזכרת בתיה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומרדכי ניימן

מרדכי צבי מאנה

מרדכי צבי מאנה (1859–1886) היה משורר, צייר ומסאי עברי; מהמשוררים הליריים המשפיעים ביותר על השירה העברית החדשה, והמסאי העברי הראשון שחיבר מאמרים על אמנות, יופי, ושירה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומרדכי צבי מאנה

מרדכי חביב לובמן

מרדכי חביב לובמן (1857, י' בטבת ה'תרי"ח – 1895, ט' בטבת ה'תרנ"ו), מחלוצי החינוך העברי בארץ ישראל ומייסד בית הספר בראשון לציון, אשר נחשב לבית הספר העברי הראשון בעת החדשה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומרדכי חביב לובמן

מרדכי ברנשטיין (חלוץ)

לוח הזיכרון על גדר האבן של בית ברנשטיין בראש פינה מרדכי (מוטל) ברנשטיין (תרכ"ב, 1862 – כ"ז בסיון תרצ"ד, 1934) היה איכר וחלוץ ממייסדי ראש פינה, ממייסדי סינדיקט מגדלי הטבק, ממייסדי בית משפט השלום העברי, ראש ועד המושבה ושופט בתקופת המנדט הבריטי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומרדכי ברנשטיין (חלוץ)

מרדכי גימפל יפה

בית הראשונים במושבה יהוד הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומרדכי גימפל יפה

משמר הירדן (מושבה)

מִשְׁמַר הַיַּרְדֵּן הייתה מושבה שהוקמה בגליל העליון בזמן העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשמר הירדן (מושבה)

משפחת אהרנסון

אפרים (פישל) ומלכה אהרנסון בית אהרנסון רבקה. משפחת אהרנסון (בלועזית: Aaronsohn) היא משפחה יהודית ידועה בתולדות היישוב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשפחת אהרנסון

משפחת עבו

הרב הקונסול יעקב חי עבו ורעייתו אסתר מלכה, עם שומר הראש הטורקי, הקאוואס משפחת עבו היא משפחה יהודית שעלתה לארץ ישראל מאלג'יר ב-1817 והשתקעה בצפת - משום היותה מרכז רוחני חשוב לתורת הקבלה ובגלל קרבתה להר מירון, מקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשפחת עבו

משפחת צלליכין

משפחת צלליכין היא משפחה יהודית ענפה ובניה נמנים עם העלייה הראשונה, כחלק מהיישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשפחת צלליכין

משפחת קרישבסקי

משפחת קרישבסקי (לעיתים בכתיב קריטשעווסקי, קרי קריצ'בסקי) היא משפחה יהודית מחסידות חב"ד, שמוצאה מן הכפר קוֹטוֹבְקָה (Котовка) שבפלך יקטרינוסלב, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה).

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשפחת קרישבסקי

משה מכנס

משה מכנס (א' בחשוון תרס"א, אוקטובר 1900 - י"ז באייר תשל"ב, 1 במאי 1972) היה מפעילי "בני בנימין", גואל אדמות בארץ ישראל וממייסדי נתניה ואבן יהודה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשה מכנס

משה סמילנסקי

משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשה סמילנסקי

משה פורטר

משה- מרדכי הלוי פורטר (1847- 1934), מראשוני חובבי ציון ביקטרינוסלב, איש העלייה הראשונה, מראשוני המתיישבים בחורן (סאחם אל ג’ולן) וממקימי יבנאל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשה פורטר

משה פייגלין

כנס שדרות לחברה, 2015 משה זלמן פייגלין (נולד ב-31 ביולי 1962, כ"ט בתמוז ה'תשכ"ב) הוא פוליטיקאי שכיהן כחבר הכנסת מטעם הליכוד וכסגן יושב ראש הכנסת התשע עשרה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשה פייגלין

משה קרישבסקי

משה קרישבסקי (תרכ"ו, 1866 – טבת תרס"ג, ינואר 1903) היה רופא, איש העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשה קרישבסקי

משה ליסק

משה לִיסָק (9 ביוני 1928 – 10 ביולי 2018) היה פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשה ליסק

משה בן יצחק מזרחי

משה בן יצחק מזרחי (שאה) (לפני 1870, טהראן – 17 ביולי 1940; י"א בתמוז ת"ש, פלשׂתינה-א"י) היה צייר ומאייר עברי יליד איראן.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשה בן יצחק מזרחי

משה גרדון

משה גרדון (קרי: גורדון; 17 בספטמבר 1894 – 17 בספטמבר 1974) היה מחנך עברי בפולין בין מלחמות העולם, מראשי רשת החינוך העברי "תרבות" (1919–1932), ומנהל מוסד ביאליק מ-1935 ועד 1969.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשה גרדון

משה גליקין

משה גליקין, 1902 משה גליקין, 1914 משה גְליקין (19 בנובמבר 1874 – 2 ביולי 1973) היה מייסד חוות מגדל, חבר הוועד הלאומי באספת הנבחרים הראשונה, ציר לקונגרסים הציוניים, ממייסדי שכונת הדר הכרמל בחיפה ואזרח כבוד של העיר.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשה גליקין

משה גוטל לוין

משה גוטל לוין (1879–1976) היה תעשיין ארץ ישראלי, ממייסדי חברת התרופות "סלומון, לוין ואלשטיין" – לימים הבסיס לחברת "טבע".

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשה גוטל לוין

משה המאירי

הרב משה המאירי (אוסטרובסקי) (כ"ט באלול תרמ"ז, 29 בספטמבר 1886 - כ"ה בסיוון תש"ז, 13 ביוני 1947) היה רב, מחנך, איש ציבור, ממנהיגי המזרחי, השתתף בכתיבת האנציקלופדיה התלמודית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשה המאירי

משה ויטנברג

משה ויטנברג (1825 – 1899 י"ח בניסן תרנ"ט) היה סוחר גדול, בנקאי, נדבן וחסיד חב"ד מוויטבסק, שלאחר עלייתו לארץ ישראל ב-1882 הקדיש את הונו לרכישת קרקעות ומבנים בירושלים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשה ויטנברג

משה כרמי

משה כרמי בקדמת התמונה משמאל, סיום הלימודים של המחזור הראשון בגמנסיה הרצליה, 1913 משה כרמי (במרכז) עם בני נוער במִפקד בעין-חרוד משה כרמי (מימין) מלמד שחייה במעיין חרוד, 1938 משה כרמי (ינובסקי) (דצמבר 1893 – 10 באוגוסט 1952) היה מחנך ישראלי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומשה כרמי

מתי מדבר האחרונים

חיים נחמן ביאליק מתי מדבר האחרונים היא פואמה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומתי מדבר האחרונים

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומלחמת העצמאות

מלכה מרגלית

מלכה מרגלית (נולדה ב-1940) היא פסיכולוגית חינוכית ושיקומית וחוקרת ישראלית בפסיכולוגיה ובחינוך.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומלכה מרגלית

מטבעות ארץ ישראל

כד אחסון שבור ומטבעות שנמצאו בחפירה ארכאולוגית; צבעם הירקרק-תכלכל נוצר בשל תגובת המתכת לחומרים בקרקע ובאוויר; מראה אופייני (צולם 2009) כמטבעות נחשפים בחפירה ארכאולוגית בין שברי כד; מראה אופייני (צולם 2006) מטבעות ארץ ישראל שימשו כאמצעי תשלום בשווקים ותרומה לצורכי ציבור בארץ ישראל מאז העת העתיקה, ועד הקמת מדינת ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומטבעות ארץ ישראל

מזרחים

מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומזרחים

מזכרת בתיה

מיצג בכניסה למזכרת בתיה מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה היא מועצה מקומית במחוז המרכז.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומזכרת בתיה

מחתרות עבריות בארץ ישראל

פיצוצו בידי האצ"ל ב-22 ביולי 1946. דגל הממלכה המאוחדת מתנוסס מעל חזית המלון. מתחילת המאה ה-20 ועד זמן מה לאחר הקמת המדינה פעלו בארץ ישראל מחתרות יהודיות-ציוניות, שמטרתן הייתה הגנה על היישוב היהודי מפני ערביי ארץ ישראל והתנגדות לשלטון הזר - תחילה השלטון העות'מאני ואחר כך שלטון המנדט.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומחתרות עבריות בארץ ישראל

מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית

הול לארס לרסון בעבודתו תמונת טקס כניעת ירושלים בפני הבריטים 1917. התמונה עברה צביעה מאוחרת בצבע שמן תמונה סטריאוסקופית של העיר העתיקה שירות הצילום של מטסון נראה בתחתית בניין מלון פאסט שירות הצילום של מטסון מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית (באנגלית: American Colony Photo Department) פעלה במושבה האמריקאית בירושלים משנת 1898 ועד מחצית המאה ה-20, ובמסגרתה צולמו אלפי תמונות בכל רחבי המזרח התיכון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומחלקת הצילום של המושבה האמריקאית

מבצע על כנפי נשרים

מבצע על כנפי נשרים היה מבצע של מדינת ישראל להעלאת יהודי תימן ומעט מיהודי אריתריאה לארץ ישראל כחלק מעליות חיסול גלויות בשנים 1949 ו-1950.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומבצע על כנפי נשרים

מגילת העצמאות

מגילת העצמאות היא המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומגילת העצמאות

מדינה עברית עלייה חופשית

הביטוי מדינה עברית עלייה חופשית הוא סיסמה ידועה, בה השתמש היישוב היהודי בארץ ישראל בשנות ה-40 של המאה ה-20, במסגרת המאבק נגד הבריטים ומדיניות הספר הלבן.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומדינה עברית עלייה חופשית

מושבה

מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומושבה

מוינשט

מוינשט (ברומנית: Moineşti) היא עיר במחוז בקאו, ברומניה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומוינשט

מכון הר ברכה

מכון הר ברכה הוא מכון מחקר תורני והוצאה לאור הממוקם ביישוב הר ברכה בשומרון ופועל לצד ישיבת הר ברכה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומכון הר ברכה

מי יבנה בית

בונים וחוגגים בתל אביב, 1921 מי יבנה בית הוא שירו של המשורר לוין קיפניס אשר התחבר בשנת תרפ"ט 1929.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומי יבנה בית

מישור חוף יהודה

מישור חוף יהודה, קטע ממישור החוף הדרומי המשתרע מנחל שקמה ועד לנחל הירקון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומישור חוף יהודה

מישור החוף

מישור החוף בישראל חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מראש הנקרה הארץ שפך נחל אלכסנדר חולות ניצנים גבעת כורכר בחוף הרצליה מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומישור החוף

מיכאל הלפרן

מיכאל הלפרן (1860 – 3 בדצמבר 1919 (י"א בכסלו תר"ף)) היה מחנך ופעיל ציוני, איש העלייה הראשונה, ממייסדי מפלגת "פועלי ציון", יזם של ארגוני הגנה יהודית בארץ ישראל ובמזרח אירופה, יזם תעשייה והתיישבות ותועמלן השפה העברית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומיכאל הלפרן

מיכל לייב כץ

מיכל לייב כץ מיכל לייב כץ (זאנגאר) (1846 – 5 באוקטובר 1922, יג' בתשרי תרפ"ג), היה מאנשי הישוב הישן, ממייסדי המושבה פתח תקווה, סייע למושבות שהקימו אנשי העלייה הראשונה והעלייה השנייה, יזם בניית שכונות מחוץ לחומות בירושלים, גאל אדמות ארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומיכל לייב כץ

מיכה טלמון

מיכה טלמון מיכה טלמון (א בתמוז ה'תרפ"ב, 27 ביוני 1922 בירושלים- כ"ט בשבט ה'תשע"ג, 9 בפברואר 2013 בעומר) היה ראש מינהל מקרקעי ישראל בשנים 1977–1976.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ומיכה טלמון

אספת המורים

אספת המורים היא התארגנות המורים הראשונה שהוקמה בארץ ישראל ופעלה בין השנים 1891 ל-1895.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואספת המורים

אסתר שפירא גינזבורג

אסתר שפירא גינזבורג (משמאל) עם ילדי גן הילדים העברי הראשון, 1898 אסתר (שפירא) גינזבורג (1881, רוסיה – 5 בינואר 1966, תל אביב) הייתה מחנכת עברייה, מייסדת גן הילדים העברי הראשון בארץ ישראל במושבה ראשון לציון והגננת הראשונה בו.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואסתר שפירא גינזבורג

אפרים פישל סלומון

פישל סלומון אפרים פישל סלומון (1849 – 1924) היה ראש קבוצת המתיישבים ביסוד המעלה שעלו לארץ ישראל בימי העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואפרים פישל סלומון

אפרים דיינרד

עמוד השער של הספר 'מסע בארץ הקדם ומורה דרך לכל הנוסעים לארץ הקדושה ומצרים ' משנת 1883. לעיון בספר המלא https://www.eretzisrael.co.il/1883-מסע-בארץ-הקדם-אפרים-דיינארד/ לחצו כאן. אפרים גרשון דיינרד (נכתב גם דיינארד; שם עטו: אדיר; תר"ו, 1846, שוסמאקן, לטביה – כ"ח בסיוון ה'תר"ץ, 24 ביוני 1930, ניו יורק), היה ביבליוגרף וסופר עברי ואידי (כתב גם באנגלית), אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואפרים דיינרד

אקרמן

ביצורי אקרמן אקרמן (ברוסית עד 1944: Аккерма́н לפי מקור טורקי או בשמה האוקראיני, Білгород-Дністровський בילהורוד-דניסטרובסקי; ברומנית: Cetatea Albă - "צ'ֶטׇאטְיׇה אׇלְבֶּה"; בטורקית Ak Kale) היא עיר במחוז אודסה שבאוקראינה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואקרמן

אריאל שרון

אריאל (אריק) שרון (26 בפברואר 1928, ה' באדר ה'תרפ"ח – 11 בינואר 2014, י' בשבט ה'תשע"ד) היה ראש ממשלת ישראל ה-11 בין השנים 2001–2006, שר בממשלות ישראל, חבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד, מייסד ויושב ראש מפלגת קדימה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואריאל שרון

אריה לייב מקלף

בית משפחת מקלף זמן קצר לאחר הרצח, על הגבעה ברקע נראים בתי הכפר קולוניה אריה לייב מַקלֵף (תרל"ו, 1876 – י"ח באב תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929) היה איש העלייה הראשונה, ממייסדי מטולה, ממתיישבי פתח תקווה ומוצא.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואריה לייב מקלף

אריה לייב גיסין

אריה לייב גיסין אריה לייב גיסין (ח' באלול תרל"א, אוגוסט 1871 – ה' בתשרי תרפ"ג, 27 בספטמבר 1922) היה איש העלייה הראשונה, איכר וכורם, חבר ועד המושבה ראשון לציון וראש הוועד החקלאי במושבה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואריה לייב גיסין

אריה גיסין

אריה גיסיןתמונה להחלפה אריה (ארקה) גיסין (7 במרץ 1926 – 10 בספטמבר 2009) היה מהנדס ומנהל ישראלי, מומחה בתחום המים והחקלאות.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואריה גיסין

אשר לוין

אשר לוין (1864 - 27 ביולי 1955) היה מאנשי חיבת ציון בגולה ומעולי העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואשר לוין

אשבל

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואשבל

אל יבנה הגליל

אל יבנה הגליל הוא שיר נודע ביישוב היהודי בארץ ישראל, כנראה כבר מתקופת העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואל יבנה הגליל

אלתר לוין

אלתר לוין בלבוש מערבי המילים 'אסף הלוי תרפ"ג' בפתח ביתו ברוממה ממוזער אלתר לוין (כ"ה בטבת תרמ"ג, 4 בינואר 1883 – י"ד בתשרי תרצ"ד, 4 באוקטובר 1933), שנודע גם בכינויו הספרותי אסף הלוי, היה איש עסקים בינלאומי, מרגל ומקימה של רשת ריגול חשובה, משורר ירושלמי ומחלוצי ענף הביטוח בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואלתר לוין

אלטשולר

אַלטְשוּלֶר (Altschuler, Aletschueler) או אַלטְשוּל (Altschul) הוא שם משפחה אשכנזי, שמקורו ככל הנראה בפראג, והוא נגזר משמו של בית הכנסת הישן בפראג ("אלטשול" פירושו 'בית כנסת ישן').

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואלטשולר

אלחנן (גרינברג) בולקינד

אלחנן (גרינברג) בולקינד (1834 - כ"א באב תרס"ה, 1 באוגוסט 1905) היה תעשיין הטקסטיל מהראשונים בארץ ישראל, איש העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואלחנן (גרינברג) בולקינד

אלון גילון

אלון גילון (8 בינואר 1942 – 9 באוקטובר 2014) היה משפטן ישראלי, מזכיר ורשם בית המשפט העליון וסגן מנהל מערכת בתי המשפט הישראלית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואלון גילון

אלכסנדר אהרנסון

אלכסנדר (אלכס) אהרנסון (28 בספטמבר 1888 – 28 במרץ 1948) היה פעיל ציוני, עיתונאי ומחבר מארץ ישראל, בן למשפחת אהרנסון מזכרון יעקב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואלכסנדר אהרנסון

אלכסנדר זוסיה טוליפמן

אלכסנדר זוסיה טוליפמן (1867 – 1935) היה איש העלייה הראשונה, ממתיישבי ראשון לציון וחבר ועד המושבה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואלכסנדר זוסיה טוליפמן

אלכסנדר זייד

אלכסנדר זייד קטע משאלון אישי שמילא זייד אנדרטת אלכסנדר זייד ליד הגן הלאומי בית שערים, פיסל דוד פולוסקברו של אלכסנדר זייד בקברות השומרים בקריית טבעון ציון המקום בו נורה אלכסנדר זייד בקצה רחוב יזרעאל אלכסנדר זייד (1886 – 11 ביולי 1938) היה חלוץ, שומר ועובד אדמה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואלכסנדר זייד

אליעזר מרגולין

קולונל אליעזר (לָזָר) מרקוביץ' מרגולין (5 בפברואר או 26 במרץ 1875, בלגורוד, האימפריה הרוסית – 22 ביוני 1944, סידני, אוסטרליה) היה ממפקדי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואליעזר מרגולין

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואליעזר בן-יהודה

אליעזר יעקבזון

אליעזר יעקבזון אליעזר יעקבזון (י"ד באדר תרמ"א 1881 - כ"ב בסיון תש"ג, יוני 1943) היה עסקן ציבור מאנשי העלייה הראשונה, מראשי ענף הפרדסנות בארץ ישראל ומראשי התאחדות האיכרים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואליעזר יעקבזון

אליקום אוסטשינסקי

אליקום אוֹסְטָשִינְסקי (ג' בניסן תרס"ט, 25 במרץ 1909 – 9 באוגוסט 1983) היה איש ראשון לציון, איש ציבור ואגרונום.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואליקום אוסטשינסקי

אליהו אהרון כהנא

אליהו אהרון כהנא אליהו אהרון כהנא (4 באוגוסט 1875, מערב האימפריה הרוסית (פולין) – 26 בפברואר 1957, כ"ה באדר א' תשי"ז, תל אביב) היה סוחר, פעיל ציבור, מראשי אגודת אחווה וממייסדי תל אביב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואליהו אהרון כהנא

אליהו אוסטשינסקי

אליהו אוסטשינסקי (חשוון תרל"א, 1870 –י"ב בתמוז תשי"א, 16 ביולי 1951) היה איש העלייה הראשונה, ממתיישבי ראשון לציון, פתח תקווה וכפר סבא.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואליהו אוסטשינסקי

אליהו איזקסון

אליהו איזקסון (י"א באדר ב' תרפ"א, 21 במרץ 1921 – ח' בתשרי תשס"ח, 20 בספטמבר 2007) היה איש עסקים ואיש ציבור ישראלי, מראשי הפרדסנות בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואליהו איזקסון

אליהו ספיר

אליהו בן בנימין-זאב הלוי ספיר (1869 – 1911) היה מנהל הסניף הראשי של בנק אנגלו-פלשתינה בארץ ישראל, בעיר הנמל היחידה בזמנו, ביפו.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואליהו ספיר

אליהו סחרוב

אליהו סחרוב מימין עם יוסף יריב, 1948-1950 אליהו סחרוב (1914 - 30 באוקטובר 2018) היה תעשיין ישראלי ואיש מערכת הביטחון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואליהו סחרוב

אליהו קראוזה

אחוזת הקבר של אליהו קראוזה ובני משפחתו בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב אליהו קרָאוּזֶה (ג' באלול תרל"ח, 23 באוגוסט 1878 – י"ט באייר תשכ"ב, 22 במאי 1962) היה אגרונום מומחה, מנהל חוות סג'רה מטעם יק"א ומנהלו של בית הספר החקלאי מקוה ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואליהו קראוזה

אליהו זאב לוין אפשטיין

אליהו זאב לוין אפשטיין (28 ביולי 1864, כ"ד בתמוז תרכ"ד, וולקוביסק, פולין הרוסית – 18 ביולי 1932, י"ד בתמוז תרצ"ב, רחובות) היה מו"ל עברי, מחנך וממייסדי רחובות.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואליהו זאב לוין אפשטיין

אליהו הכהן

ראש הממשלה דוד בן-גוריון מבקר בבסיס הגדנ"ע באר אורה, בלוויית מפקד הבסיס, סגן אליהו הכהן, 1957 אליהו הכהן (במרכז) בחברת דני קרוון ודן אלמגור, 2011 אליהו הכהן (22 במרץ 1935 – 8 בנובמבר 2023) היה חוקר זמר עברי, מרצה בנושא ומגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה בתחום.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואליהו הכהן

אזרחי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואזרחי

אחוזת דג'אני

אחוזת דג'אני הוא רומן היסטורי בדיוני מאת אלון חילו, שיצא לאור בתחילת 2008 בהוצאת ידיעות ספרים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואחוזת דג'אני

אבא נאמן

אַבָּא נֶאֱמָן (נֶיְמָן, י"ח באדר תרל"ב, 1872, ליטא, האימפריה הרוסית – 20 בנובמבר 1960, א' בכסלו תשכ"א, תל אביב) היה תעשיין וממציא ארץ-ישראלי, ממייסדי תל אביב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואבא נאמן

אברמוביץ'

אברמוביץ הוא שם משפחה מזרח אירופאי שמשמעותו בן-אברהם.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואברמוביץ'

אברהם מאפו

אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואברהם מאפו

אברהם מקוב

173x173px 265x265px אברהם מָקוֹב (1918 – מרץ 1981) היה מראשי התעשייה הצבאית ומבכירי הפיתוח שלה, חתן פרס ביטחון ישראל למפעל חיים ושני פרסים נוספים לפיתוחים טכנולוגיים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואברהם מקוב

אברהם אבא ורנר

הרב אברהם אבא ורנר (ה'תקצ"ז, 1837 - י' בטבת ה'תרע"ג, 20 בדצמבר 1912) היה רב ליטאי, הרב הראשי לפינלנד ורבה הראשון של קהילת מחזיקי הדת בלונדון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואברהם אבא ורנר

אברהם פצ'ורניק

אברהם פָּצ'וֹרְניק ("פצ'ו") (Patchornik; 24 ביוני 1926 – אוקטובר 2014) היה כימאי אורגני ישראלי, פרופסור במכון ויצמן למדע, ראש המחלקה לכימיה אורגנית במכון והמדען הראשי הראשון של משרד הפיתוח (1970–1973).

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואברהם פצ'ורניק

אברהם שמואל הרשברג

אברהם שמואל הֶרשברג (בכתיב יידי: הערשבערג; לעיתים הירשברג; כ"ב בטבת תרי"ט, 29 בדצמבר 1858, קולנה, מחוז לומז'ה, פולין הקונגרסאית, האימפריה הרוסית – מאי 1940) היה יהודי פולני, חובב ציון והיסטוריון חוקר תרבות עם ישראל בעת העתיקה, נוסע ומחבר ספרי עיון, חבר "בני משה" ומאנשי העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואברהם שמואל הרשברג

אברהם שפירא (זקן השומרים)

אברהם שפירא (ג' בתשרי תרל"א, 28 בספטמבר 1870 – ה' בטבת תשכ"ו, 28 בדצמבר 1965) היה ראש אגודת שומרים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואברהם שפירא (זקן השומרים)

אברהם לודויפול

אברהם לוּדְוִיפּוֹל (נכתב גם לודוויפול, לודביפול, וכן על דרך הרוסית: ליודוויפול (Людвиполь) ובכתיב היידי: ליודוויפּאָל; בצרפתית: Ludvipol; חשוון תרכ"ו, 1865, זוויהל, ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – כ"ה בניסן תרפ"א, 3 במאי 1921, תל אביב) היה עיתונאי, פובליציסט ומתרגם עברי ופעיל ציבור ציוני.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואברהם לודויפול

אברהם זאב גורדון

אברהם זאב גורדון (תרי"ז, 1857 – כ"א באלול תרצ"א, 3 בספטמבר 1931) היה מאנשי העלייה הראשונה, מראשוני רחובות, עסקן ופעיל ציבור בראשון לציון ובתל אביב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואברהם זאב גורדון

אברהם זלמן איכילוב

אברהם זלמן איכילוב (בכתיב ארכאי: איחילעוו) (תקצ"ה, 1835 – ט"ז באב תרנ"ג, יולי 1893) היה איש העלייה הראשונה, ממתיישבי יהוד ופתח תקווה, עסקן ציבור וחבר ועד חובבי ציון בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואברהם זלמן איכילוב

אבינעם בחור כארז

אֲבִינֹעַם בָּחוּר כָּאֶרֶז הוא שיר אהבה שמחברו אינו ידוע.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואבינעם בחור כארז

אגודת העשרות

אגודת העשרות (שמה המקורי: אגודת אחים) הייתה אגודת סתרים למחצה, אחוותית וצבאית, שהוקמה ברחובות בסוף המאה ה-19 על ידי מתיישבי רחובות והסביבה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואגודת העשרות

אגודת הכורמים

אגודת הכורמים בתערוכה ברחובות, 1914 "אגודת הכורמים" היא אגודה שיתופית של יקבי זכרון יעקב ושל יקבי ראשון לציון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואגודת הכורמים

אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

טקסט.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואדמונד ג'יימס דה רוטשילד

אדריכלות ישראלית

אדריכלות ישראלית היא האדריכלות שהתפתחה בארץ ישראל מאז 1850, עת ארץ ישראל החלה להיפתח להשפעות אירופאיות והחלה בה בנייה שאיננה ערבית/מסורתית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואדריכלות ישראלית

אהרן מרדכי פריימן

אהרן מרדכי פריימן (דרור) (19 בינואר 1846, ורשה, פולין הקונגרסאית – אוגוסט 1924, ראשון לציון) היה ממייסדי המושבה ראשון לציון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואהרן מרדכי פריימן

אהרן אהרנסון

אהרן אהרנסון (בלועזית: Aaron Aaronsohn, 21 במאי 1876 – 15 במאי 1919) היה בוטנאי, אגרונום וגאולוג, ראשון לאנשי המדע היהודים בארץ ישראל וראש מחתרת הריגול ניל"י.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואהרן אהרנסון

אהרן אייזנברג

אהרן אליהו אייזנברג (14 בנובמבר 1863, ג' בכסלו תרכ"ד – 23 בספטמבר 1931, י"ב בתשרי תרצ"ב) היה מראשוני "חובבי ציון" ברוסיה, חלוץ, איש העלייה הראשונה, ממקימי המושבה רחובות.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואהרן אייזנברג

אהרן פיינשטיין

אהרן דב פיינשטיין (1832–1905) מחלוצי ההתיישבות בארץ ישראל לפני העלייה הראשונה, ממייסדי ראש פינה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואהרן פיינשטיין

אהרן לייב מכנס

אהרן לייב מכנס (תרכ"ג, 1863 – י"ג באדר תרע"ז, מרץ 1917) היה איש העלייה הראשונה, ממתיישבי פתח תקווה וממייסדי כפר סבא, אבי משפחת מכנס בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואהרן לייב מכנס

אהרן חרמוני

אהרון חרמוני (1882–1960) היה סופר, עיתונאי, עורך ופובליציסט עברי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואהרן חרמוני

אהרון סחרוב

אהרון סחרוב (20 באוגוסט 1916 – 18 בנובמבר 2004) היה איש עסקים ישראלי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואהרון סחרוב

אורה עשהאל

אורה נחמה עשהאל (זילברשטיין) (נולדה ב-ה'תרצ"ח, 3 ביולי 1938) היא משוררת, סופרת, חוקרת ועורכת ישראלית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואורה עשהאל

אורי אברמסון

אורי אברמסון אוֹרי אברמסון (נולד ב-1940) הוא יוצר ישראלי, מתכנן ומעצב מוזיאונים ופרויקטים מיוחדים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואורי אברמסון

אולגה חנקין

אולגה (עלקא חיינה) חנקין לבית (י"ז בטבת תרי"ב, 9 בינואר 1852, בלארוס – ט"ו בניסן תש"ב, 2 באפריל 1942, עמק יזרעאל), אשת העלייה הראשונה, מיילדת ידועה בראשית ההתיישבות הציונית בתקופת היישוב העברי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואולגה חנקין

איראן

חומייני נוחת באיראן בשנת 1979 כדי לעמוד בראש המהפכה נגד השאה איראן (בפרסית: ایران), או באופן רשמי הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואיראן

איתמר בן-אב"י

איתמר (בן-ציון) בן-יהודה (27 ביולי 1885 – 8 באפריל 1943) היה עיתונאי עברי, פעיל ציוני ונמנה עם מייסדי נתניה ואבן יהודה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואיתמר בן-אב"י

איתי בחור

איתי בחור איתי בחור (נולד ב-19 ביולי 1966 בזכרון יעקב) הוא סופר עברי, מתרגם ועורך.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואיתי בחור

איטה ילין

איטה יֶלין (1 בדצמבר 1868 – 29 באפריל 1943) הייתה מאנשי העלייה הראשונה, ממייסדי בית החולים עזרת נשים ופעילה במוסדות בני ברית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואיטה ילין

איכילוב

קטגוריה:שמות משפחה יהודיים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואיכילוב

איילת שקד

איילת שקד (נולדה ב־7 במאי 1976, ז' באייר ה'תשל"ו) היא פוליטיקאית ישראלית שכיהנה כשרת המשפטים וכשרת הפנים, וכחברת הכנסת מטעם מפלגות הבית היהודי וימינה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ואיילת שקד

נמל יפו

נמל יפו מהאוויר נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונמל יפו

נס ציונה

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונס ציונה

נפתלי משכיל לאיתן

נפתלי מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן"; ברוסית: Маскилейсон Нафтали; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison, Maskeleison; י"ז באדר א' תקפ"ט, 20 בפברואר 1829, ראדושקוביץ', פלך מינסק – ו' בכסלו תרנ"ח, 19 בנובמבר 1897, מינסק) היה מהדיר ספרים עברי ומחבר מפורסם בזכות עצמו, סוחר במשלח ידו, שחי ופעל בעיר מינסק שברוסיה (רוסיה הלבנה).

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונפתלי משכיל לאיתן

נפתלי הרץ אימבר

הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908, נשמר באוספי הספרייה הלאומית נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר ההמנון העברי "תקוותנו", שגרסה מקוצרת שלו (בתוספת לשינויים קלים) היא "התקווה" – ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונפתלי הרץ אימבר

נפתלי הרץ הלוי

הרב נפתלי הרץ הלוי וידנבוים (י"ג בחשוון תרי"ג, 26 באוקטובר 1852 – י"ד בסיוון תרס"ב, 1902) היה הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונפתלי הרץ הלוי

נקדימון אלטשולר

נַקדִימון אַלטשוּלֶר (ט"ו בשבט תרנ"ג, 1 בפברואר 1893 – כ' בטבת תש"מ, 9 בינואר 1980) היה איכר איש רחובות ופעיל התיישבות.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונקדימון אלטשולר

נשר (עיר)

נֶשֶׁר היא עיר בישראל השוכנת בשיפולים הצפון־מזרחיים של רכס הכרמל, ובדרום־מזרח מישורי מפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כשישה קילומטרים דרומית־מזרחית לחיפה על כביש 752, בסמוך לכביש 75.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונשר (עיר)

נשר מפעלי מלט ישראליים

נשר מבט מהר הכרמל בית חרושת נשר בשנותיו הראשונות. מימין הכבשנים הראשונים. הכביש בחזית הוא כביש חיפה יגור נשר מפעלי מלט ישראליים היא חברה ישראלית לייצור מלט וצמנט פורטלנד.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונשר מפעלי מלט ישראליים

נתן קייזרמן

נתן קייזרמן (דצמבר 1863 ז' בטבת תרכ"ד - 9 ביוני 1945) היה אגרונום, בנקאי ופעיל ציבור בתקופת היישוב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונתן קייזרמן

נתן כוגן

בריגדה היהודית "הלהקה הצבאית" בבסיס הצבא הבריטי בסרפנד. נתן כוגן השמאלי ביותר יעקב הורוביץ ואברהם שלונסקי תיאטרון הקאמרי עם אורנה פורת ב״הו אבא אבאל'ה עלוב, אמא תלתה אותך בארון ואני כל כך עצוב״, הקאמרי, 1966 נתן כוגן ואברהם בן-יוסף, ב"הקמצן" מאת מולייר, הקאמרי, 1955 לצידו של גרגורי פק במערבון האמריקאי שצולם בישראל "בילי שני כובעים", בבימויו של טד קוצ'ף, 1974 עם גילה אלמגור בסרטו של רפאל נוסבאום "חולות לוהטים", 1960 בסרט הצרפתי "טנגו רשבסקי", בבימויו של סם גרברסקי, 2003 נתן כּוֹגַן (14 במאי 1914 – 15 באפריל 2009) היה שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי, בעל קריירה בינלאומית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונתן כוגן

נח נפתולסקי

ביתו של נפתולסקי (כיום "בית קובי") ברחוב גלבוע 12 בגבעתיים בית נפתולסקי (בית קובי) ובית רוטברג ברחוב גלבוע בגבעתיים נח נַפְתולְסקי (15 באוקטובר 1883, סנוסק, רוסיה (אוקראינה) – 5 במאי 1974, קבוצת כנרת) היה איש העלייה השנייה, מחלוצי החקלאות בארץ ישראל ובוטנאי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונח נפתולסקי

נח שפירא

נח שפירא (נודע בשם העט בַּר-נָ"ש; תרכ"ג, 1863, תרכ"ג, קישינב, בסרביה, האימפריה הרוסית – 7 בינואר 1931, י"ט בטבת תרצ"א, תל אביב, פלשׁתינה-א"י) היה משורר עברי עממי, פזמונאי, מתרגם עיתונאי ומסאי, איש העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונח שפירא

נחלת ראובן (אחוזה)

נחלת ראובן הייתה אחד משלושת היישובים שהתמזגו ויצרו את המושבה נס ציונה שלימים הפכה לעיר, האחוזה נקראה על שם ראובן לרר, ראשון הדבוראים בארץ ישראל וממייסדי נס ציונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונחלת ראובן (אחוזה)

נחלת שבעה

רחוב ריבלין, שנת 2005 פנים בית הכנסת "נחלת יעקב" - הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה רחוב סלומון - ציור: חגית ברק שלט ברחוב יואל משה סלומון על שימור בשכונת נחלת שבעה נחלת שבעה היא שכונה ותיקה במרכז ירושלים, שקמה בשנת 1869 (תרכ"ט) כחלק מתהליך "היציאה מן החומות" - ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר העתיקה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונחלת שבעה

נחום וילבוש

דיוקנו של נחום וילבוש נחום וילבוש (21 בנובמבר 1879 - 18 באפריל 1971) היה פעיל ציוני ויזם כלכלי, מחלוצי התעשייה המודרנית בארץ ישראל בתקופת היישוב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונחום וילבוש

נחום וייספיש

נחום וייספיש (י"ט באייר ה'תרמ"ז, 13 במאי 1887 – ד' בתמוז ה'תרצ"ח, 3 ביולי 1938) היה מבני קהילת מאה שערים בירושלים ומאיכרי המושבה מאיר שפיה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ונחום וייספיש

ניסן רוטמן

250px המצבה של ניסן רוטמן בבית הקברות הישן בחדרה ניסן רוטמן (12 בינואר 1894 – 17 במרץ 1977) היה מילדי העלייה השנייה ובן למשפחה ממייסדי חדרה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וניסן רוטמן

ניסיונות ההתיישבות היהודית בחורן

קושאנים המקוריים על אדמות הברון רוטשילד בחורן מודעה על טיול למחוזות מולדת בהובלת זאב וילנאי עם הופעת הציונות בסוף המאה ה-19, החלה העלייה הראשונה, במסגרתה נעשה ניסיון התיישבות יהודית בחבל החורן, שבדרום סוריה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וניסיונות ההתיישבות היהודית בחורן

ניל"י

ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וניל"י

סנדר חדד

המצבה של סנדר חדד בבית הקברות סגולה בפתח תקווה סנדר חדד (אלכסנדר קרינקר; 1859 – 20 בנובמבר 1899) היה שומר יהודי בזמן העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וסנדר חדד

ספר תולדות ההגנה

עטיפת '''ספר תולדות ההגנה''' ספר תולדות ההגנה הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאת "מערכות" של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשבעים של המאה ה-20.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וספר תולדות ההגנה

ספר העלייה הראשונה

ספר העלייה הראשונה הוא קובץ מחקרים על תקופת העלייה הראשונה ואסופת מקורות שנוצרו במהלכה, בעריכת מרדכי אליאב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וספר העלייה הראשונה

ספר הביטויים המקיף

ספר הביטויים המקיף הוא תזאורוס עברי-אנגלי-עברי של כעשרת אלפים ביטויים בשפה העברית ומקביליהם בשפה האנגלית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וספר הביטויים המקיף

ספרות ילדים ונוער בישראל

ספרות ילדים ונוער בישראל מקיפה את כל היצירות שחוברו למען הקוראים הצעירים בישראל, המותאמת להם בנושאיה, בתכניה ובסגנונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וספרות ילדים ונוער בישראל

סוניה בלקינד

סוניה בלקינד, 1895 רישיון ממשרד הבריאות המנדטורי לגברת אלכסנדרה בלקינד לעסוק ברפואה בארץ ישראל, 1919 תעודת הנישואין של אלכסנדרה סוניה בלקינד ומנחם מנדל חנקין, 1928 קרלסבד, 1930 סוניה (אלכסנדרה) בֶּלְקִינְד (1870, להויסק, פלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 20 בספטמבר 1943 תל אביב), הייתה רופאת הנשים הראשונה בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וסוניה בלקינד

עמנואל אטקס

עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועמנואל אטקס

עמינדב אלטשולר

עמינדב אלטשולר מימין לשמאל: עמינדב אלטשולר, עזרא דנין ויצחק ארנון בצילום משנות השלושים. ברקע העיר באר שבע עמינדב אלטשולר (תרס"א, 1901 - ג' בניסן תשכ"ח; 1 באפריל 1968) היה איש "ההגנה", שותף לגאולת אדמות הנגב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועמינדב אלטשולר

עצמון יניב

עצמון ד.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועצמון יניב

עליות מראשית הציונות ועד קום מדינת ישראל

חותמת "ועד חלוצי יסוד המעלה", 1882 פתח תקווה, 1898 "האומות המאוחדות", ינואר 1948 ראשית הציונות הביאה לסדרה של גלי עלייה שקדמו להכרזה על הקמת מדינת ישראל והובילו אליה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועליות מראשית הציונות ועד קום מדינת ישראל

עליית אעלה בתמר

עליית אעלה בתמר הייתה עלייה של יהודים מתימן לארץ ישראל בשנים תרמ"א-תרמ"ב (1881) מעט לפני העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועליית אעלה בתמר

עליית האיכרים

#הפניה העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועליית האיכרים

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועלייה לארץ ישראל

עטרה בן-טובים

עטרה בן-טובים (1 באוקטובר 1940 - 20 באוקטובר 2022) הייתה מוזיקאית בריטית, חלילנית קלאסית ומייסדת תוכנית הקונצרטים לילדים בלונדון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועטרה בן-טובים

עזרא דנין

עזרא דנין (2 באוגוסט 1903 – 31 במאי 1984) היה איש הש"י - שירות הידיעות של ארגון "ההגנה" בתקופת היישוב ויועץ לענייני ערבים במשרד החוץ בתקופת המדינה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועזרא דנין

עבדול חמיד השני

הטורה של עבדול חמיד השני עבד אל-חמיד השני, או עבדול חמיד השני (בטורקית: İkinci Abdülhamit אבדילהמיט השני; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد ثانی, Abdü’l-Ḥamīd-i sânî 21 בספטמבר 1842, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית – 10 בפברואר 1918, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית), היה סולטאן טורקי ושליטה ה-34 של האימפריה העות'מאנית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועבדול חמיד השני

עבודה עברית

הפגנה למען עבודה עברית מחוץ לפרדס רפפורט, כפר סבא, 1927 עבודה עברית הוא מונח במסכת הרעיונות הציונית שמשמעותו עבודה והתכשרות לעבודה של יהודים בכל ענף ומקצוע; והעדפתם בהעסקה אצל יהודים, על פני פועלים נכרים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועבודה עברית

עדה כרמי-מלמד

עדה כרמי-מלמד (נולדה ב-24 בדצמבר 1936, תל אביב) היא אדריכלית ישראלית, וכלת פרס ישראל לאדריכלות לשנת ה'תשס"ז.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועדה כרמי-מלמד

עופר רגב

טקסט.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועופר רגב

עופר שלמה גיסין

הרב עופר שלמה גיסין (נולד בשנת 1959) הוא מרצה ליהדות חסיד ברסלב, עורך סדרה מכתבי רבי נחמן מברסלב, יזם בתחום ההיי-טק והמוזיקה היהודית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועופר שלמה גיסין

עולם קטון

שער "עולם קטֹן", שנה ב, גיליון א (י' בחשוון תרנ"ד, 20 באוקטובר 1893) עולם קטוֹן (בכתיב המקורי, המנוקד: עולָם קָטֹן) הוא ראשון עיתוני הילדים בעברית והיחיד שיצא לאור בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועולם קטון

עוזי פז

עוזי פז (נולד ב-1935) הוא ביולוג ופעיל סביבה, מחלוצי שמירת הטבע בישראל, כיהן כמנהלהּ הראשון של רשות שמורות הטבע.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועוזי פז

עודד טירה

עודד טירה (נולד ב-18 בדצמבר 1940) הוא איש צבא ותעשיין ישראלי, שבתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כקצין תותחנים ראשי בדרגת תת-אלוף בשנים 1986–1983; נשיא ויו"ר מפעל הזכוכית פניציה אמריקה-ישראל, נשיא התאחדות התעשיינים בשנים 1999 עד 2005.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועודד טירה

עין סיניא

עין סיניא (בערבית: عين سينيا) הוא כפר פלסטיני, הנמצא צפונית לרמאללה, כ-3 ק"מ מצפון לבית אל, ב"שטח B" שבשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועין סיניא

עין זיתון

עין זיתון (בערבית: عين الزيتون), היה יישוב קדום בארץ ישראל, המתועד מן העת העתיקה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועין זיתון

עין זיתים

עין זיתים בגלויה עתיקה עין זיתים היה יישוב בגליל העליון, כשני ק"מ מצפון לצפת, על מדרונות הר ביריה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועין זיתים

עין גנים

עין גנים הוא מושב פועלים שהוקם בשנת 1908, ובשנת 1939 הפך לשכונה ורחוב בפתח תקווה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ועין גנים

פאניה חיסין

פאניה (פרידה) חיסין (פריזר) (10 באוגוסט 1862 - 4 בספטמבר 1920), אחת מחברות ביל"ו הראשונות ומחלוצות העלייה הראשונה, נמנתה עם מייסדי תל אביב וראשון לציון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ופאניה חיסין

פסטיבל הזמר והפזמון

עטיפת התקליט "פסטיבל הזמר והפזמון" 1970 פסטיבל הזמר והפזמון היה תחרות שירים ששודרה בקול ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ופסטיבל הזמר והפזמון

פלטון פון אוסטינוב

פלטון פון אוסטינוב בצעירותו מבנה מלון הפארק שפתח פון אוסטינוב במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, כיום בית עמנואל בית אוסטינוב ברחוב הופמן 9 במושבה כנסיית עמנואל ביפו בית הקיסרית טאיתו בטול בירושלים הברון פלטון גרגורייביץ' אוסטינוב (רוסית Платон Григорьевич Устинов) או פלטו פון אוסטינוב (גרמנית Plato von Ustinow; 1840 במוסקבה-1917 בפסקוב) היה איש אצולה רוסי ואזרח גרמני, אשר התגורר ביפו בין השנים 1913-1878 והיה מהדמויות הבולטות בעיר.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ופלטון פון אוסטינוב

פלטיאל מקלף

פלטיאל (פלטי) מקלף (4 במרץ 1924 - 1 במרץ 2012) היה טייס ותעשיין, מקים מפעל אלתא מערכות ומחלוצי ההיי-טק הישראלי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ופלטיאל מקלף

פדיון יהודי רומניה

תעודת מסע שסיפקו שלטונות רומניה לאישה יהודיה ולשני ילדיה לאחר שנאלצה לוותר על אזרחותה בתקופה שבין סיום מלחמת העולם השנייה ובין המהפכה הרומנית, בחרו רבים מיהודי רומניה להגר מרומניה, אך הגירה זו, מרביתה עלייה לארץ ישראל ולמדינת ישראל, הותנתה על ידי השלטונות הרומניים בתשלום עבור כל מהגר, תשלום מדורג לפי קריטריונים שונים, שהועבר לידי שליחי השלטון הרומני על ידי שליחי מוסדות יהודיים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ופדיון יהודי רומניה

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ופועלי ציון

פורטר

פורטר (Porter) הוא שם משפחה שמקורו באנגלית ומשמעותו שומר סף.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ופורטר

פולמוס גדרה

פולמוס גדרה הייתה מחלוקת שהתחוללה בין השנים 1887–1889 בעניין שמירת המצוות וניהול אורח חיים דתי במושבות הראשונות בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ופולמוס גדרה

פיינברג

פיינברג (בכתיב לועזי: Feinberg, ברוסית: Фейнберг) הוא שם משפחה ממקור גרמני.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ופיינברג

צ'רקסים

צ'רקסים, הנקראים בפי עצמם אדיגים (באדיגית: Адыгэхэ), הם עם קווקזי המורכב מ־12 שבטים שמתגוררים בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, בטורקיה ובשאר המזרח התיכון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצ'רקסים

צ'רקסים בישראל

צ'רקסים בישראל (באדיגית: Адыгэхэу Исраэл исыхэр) היא קבוצה אתנית בחברה הישראלית, ממוצא צ'רקסי, אשר משתייכת לזרם הסוני של דת האסלאם.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצ'רקסים בישראל

צריף הביל"ויים

שיחזור של החלק הפנימי של צריף הביל"ויים צריף הביל"ויים, או צריף סברדלוב, הוא אחד מששת צריפי המגורים הראשונים במושבה גדרה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצריף הביל"ויים

צחי בוקששתר

יצחק משה (צחי) בּוּקְששתר (נולד ב-27 באוגוסט 1958) הוא שף ישראלי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצחי בוקששתר

צבר (סלנג)

קקטוסים ליד דגלי ישראל צמח הצבר ופירותיו שהיוו השראה לכינוי צַבָּר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש לתיאור כל יהודי יליד-ארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצבר (סלנג)

צבי אלעזר טלר

צבי אלעזר (הירש לָזָר) הלוי טֶלֶר (בכתיב היידי: טעללער; בלועזית: Hirsch Lasar Teller; 18 ביולי 1840 (י"ז בתמוז ת"ר) – 1914 או 1920) היה מחנך, סופר ומשורר, עיתונאי ומתרגם עברי; עורך כתב העת הפדגוגי העברי הראשון, "איתנים".

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצבי אלעזר טלר

צבי אהרנסון

צבי אהרנסון (1878, תרל"ה – 2 בינואר 1929, כ' בטבת תרפ"ט) היה מחברי מחתרת ניל"י.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצבי אהרנסון

צבי איזקסון

צבי איזקסון בשנת 1932 קברו של צבי איזקסון בנחלת יצחק שלט הנצחה למרגלית איזקסון בכניסה לקניון מרגלית-עזריאלי בהוד השרון צבי איזקסון (כ"ו בכסלו ה'תרמ"ח, דצמבר 1887 – ג' בניסן ה'תשל"ד, 26 במרץ 1974) היה מחלוצי הפרדסנות בארץ ישראל ופעיל מרכזי בארגוני האיכרים והפרדסנים בארץ ישראל, גואל אדמות, מלונאי, איש ציבור ופעיל בהסתדרות הציונים הכלליים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצבי איזקסון

צבי רסקי

צבי רסקי בחפ"ק צבי (איו) רַסְקִי (רון) (ו' בתמוז תרפ"ו, 18 ביוני 1926 – 12 בדצמבר 2018) היה אלוף-משנה בצה"ל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצבי רסקי

צבי ליבונטין

צבי ליבונטין הכהן (תקצ"ב, 1832 – י' בטבת תרנ"ח, 1898) היה מאנשי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצבי ליבונטין

צבי הנרי פרנק

שנות ה-20. מימין לשמאל: יואל (ז'ול) רוזנהק, מנכ"ל; שמואל גולדמן, מהנדס; צבי הנרי פרנק, דירקטור; משה גינזבורג, גזבר כללי; ועמרם חזנוב, אגרונום 250px צבי הנרי פרנק (בצרפתית: Franck Henri; 12 בפברואר 1878 - 1 בפברואר 1937) היה הפקיד הראשי מטעם הברון רוטשילד ביק"א ובפיק"א החל מ-1899 ועד 1937.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצבי הנרי פרנק

צבי הירש הכהן וולק

רבי צבי הירש הכהן וולק (ביידיש: וואָלק; תרט"ז - ד' בטבת תרס"ז, 21 בדצמבר 1906, פינסק) היה רב ליטאי, רבה של העיר פינסק, ומחבר הפירוש "כתר כהונה" על הספרי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצבי הירש הכהן וולק

צבי הירשפלד

צבי הירשפלד צבי וברכה הירשפלד, 1901 צבי הירשפלד (תרמ"ב, 1882 – ח' בניסן תרע"ח, מרץ 1918) היה איש העלייה הראשונה, שעמד בראש מתיישבי רוחמה, היישוב היהודי הראשון בנגב בעת החדשה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצבי הירשפלד

צדוק כהן

כמרים, שכן הוא נרכש באותה חנות, ליד כנסיית סן-סולפיס בפריז הרב צדוק כַּהן (בצרפתית: Zadoc Kahn; 18 בפברואר 1839 – 8 בדצמבר 1905, י' בכסלו תרס"ה) היה תאולוג ומנהיג יהודי צרפתי, היה רבה של פריז ובהמשך רבה הראשי של צרפת (1889–1905).

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצדוק כהן

צינה דיזנגוף

צינה ומאיר דיזנגוף קברם של צינה ומאיר דיזנגוף בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב צינה חיה (ברנר) דיזנגוף (1872, תרל"ב – 23 בפברואר 1930) הייתה ממייסדי תל אביב ורעייתו של ראש העיר הראשון שלה, מאיר דיזנגוף.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצינה דיזנגוף

ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל

זהו ציר זמן של ההיסטוריה של מדינת ישראל, הכולל שינויים משפטיים וטריטוריאליים ואירועים פוליטיים חשובים בישראל ובישויות שקדמו לה, לצד אירועים חשובים שהשפיעו על התנועה הציונית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל

צילה פיינברג שוהם

מימין לשמאל: אבשלום, צילה ושושנה פיינברג צילה פיינברג שוהם (י' בכסלו תרנ"ו, 27 בדצמבר 1895, יפו – ל' באב תשמ"ח, 13 באוגוסט 1988, חיפה) הייתה חברת הנהלת ויצו העולמית ויו"ר הוועדה למעמד האישה ולשכות משפטיות מטעם ויצו הארצית והתאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל, יו"ר המחלקה לבתי ספר החקלאיים בארץ, פעילה בהתאחדות האיכרים והמועצה לשיווק פרי הדר.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וצילה פיינברג שוהם

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וציונות

ציונות מעשית

מבנה משוחזר של חומה ומגדל בקיבוץ נגבה הציונות המעשית היא גישה בציונות התומכת במגוון פעילויות המתמקדות בעלייה לארץ ישראל, בקניית אדמות בארץ ישראל ובהקמת יישובים ומפעלים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וציונות מעשית

ציונות ברומניה

דיוקנו של ד"ר קרפל ליפה, ממנהיגי יהדות רומניה, זקן הקונגרס הציוני העולמי הראשון ונשיאו שמואל פינלס, הרוח החיה בארגון קונגרס פוקשאן ונשיאו ומזכיר הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, פעיל בכל ישראל חברים ברומניה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וציונות ברומניה

ציונות ברוסיה

התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וציונות ברוסיה

קרול הראשון, מלך רומניה

קרול הראשון, מלך רומניה (ברומנית: Carol I, Rege al României, Principe de Hohenzollern-Sigmaringen, בגרמנית: Karl Eitel Friedrich Zephyrinus Ludwig von Hohenzollern-Sigmaringen; 20 באפריל 1839 – 10 באוקטובר 1914) היה קצין גרמני ובנו השני של הנסיך הגרמני קרל אנטון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וקרול הראשון, מלך רומניה

קדחת שחור השתן

קַדַּחַת שְׁחוֹר הַשֶׁתֶן (Blackwater fever) היא סיבוך של מחלת המלריה, המתבטאת בהרס תאי הדם האדומים, הגורם לשחרור כמויות גדולות של המוגלובין אל מחזור הדם מחד, ולאיבוד המוגלובין בשתן מאידך, וכתוצאה מכך לאנמיה חריפה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וקדחת שחור השתן

קומוניזם

לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וקומוניזם

קונגרס פוקשאן

הקונגרס הציוני בפוֹקְשָׁאן (ברומנית: Congresul Sionist de la Focșani) היה הקונגרס הראשון של תנועת "חובבי ציון" באירופה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וקונגרס פוקשאן

קובי גיסין

יעקב (קובי) גיסין (נולד בשנת 1934) הוא איש חינוך ישראלי, מייסד ומנהל בית הספר הניסויי הפתוח אבשלום בראשון לציון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וקובי גיסין

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וקיבוץ

רמניקו סראט

רמניקו סראט (ברומנית: Râmnicu Sărat, הייתה ידועה בעבר בעברית גם כ"רומניק סאראט") היא עיר בעלת מעמד של מוניקיפיום (ברומנית "מוניצ'יפיו") ברומניה, היישוב השני בחשיבותו במחוז בוזאו במזרח מונטניה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ורמניקו סראט

ראש פינה

ראש פינה (בכתיב מנוקד: רֹאשׁ פִּנָּה) היא מועצה מקומית במורדות הגליל העליון למרגלות הר כנען והעיר צפת, ובסמיכות למועצה המקומית חצור הגלילית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וראש פינה

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וראשון לציון

ראובן לרר

בית ראובן לרר בית לרר והבאר בית הבאר ב"נחלת ראובן" שלט הסבר ב"נחלת ראובן" תמונות ראובן ופייגה לרר באתר המבקרים "נחלת ראובן" פסל לזכרם של ראובן ורעייתו פייגה פסלי ראובן ופייגה לרר במבואה של היכל התרבות בנס ציונה ראובן לֶרֶר (תקצ"ב, 1832 – ט' באייר תרע"ז 1917, נס ציונה) היה ראשון הדבוראים בארץ ישראל וממייסדי נס ציונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וראובן לרר

רם כרמי

יד לילד, בבית לוחמי הגטאות "מרכז הנגב", 4/05 מפעל ארגמן ביבנה, 6/10 חזית פנימית באולם הספורט בבית ספר ע"ש ליידי דייוויס, 6/11 רם כרמי (1931, תרצ"א - 11 באפריל 2013, א' באייר תשע"ג) היה אדריכל ישראלי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ורם כרמי

רענן ויץ

רענן ויץ במרכז התמונה מסביר לנשיא המדינה, יצחק בן-צבי, את פרטי התוכנית החקלאית "כורזים" רענן ויְץ (Weitz; כ"ה בשבט תרע"ג, 30 ביוני 1913 – כ"ח בחשוון תשנ"ט, 17 בנובמבר 1998) היה ממנהיגי ההתיישבות במדינת ישראל וממעצבי מפת ההתיישבות בה, מהקמת המדינה ועד פרישתו מתפקיד ראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות ב-1984.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ורענן ויץ

רפאל אלשיך

רפאל אלשיך הלוי (י' באב תרמ"א, 5 באוגוסט 1881 – ט"ז בתשרי תשי"ח, 11 באוקטובר 1957) היה רב, מחנך ואיש ציבור ביישוב, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ורפאל אלשיך

רפאל איתן

איתן ב-1983, עם אמנון אשכול ומרדכי ירושלמי. רפאל איתן בשנת 1948 בחטיבת הראל רפאל "רפוּל" איתן (11 בינואר 1929 כ"ט בטבת ה'תרפ"ט – 23 בנובמבר 2004 י' בכסלו ה'תשס"ד) היה הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ורפאל איתן

רחל צברי

רחל צַבָּרִי (27 ביולי 1909, תל אביב – 16 בפברואר 1995, חולון) הייתה אשת ציבור ישראלית, חברת הכנסת מטעם סיעת מפא"י (האישה הראשונה ממוצא מזרחי שנבחרה לכנסת), חברת ארגון ההגנה ומהמסתערבות הראשונות בארגון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ורחל צברי

רחוב בית אשל

רחוב בית אשל הוא רחוב בצפונה של יפו.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ורחוב בית אשל

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ורחובות

רבקה אבולעפיה

רבקה ושלמה אבולעפיה בצעירותם בית רבקה ושלמה אבולעפיה ברחוב שלוש בשכונת נווה צדק לוחית זיכרון בחזית ביתם של רבקה ושלמה אבולעפיה בנוה צדק רבקה (פריימן) אבולעפיה (9 בדצמבר 1874, ורשה – 20 בפברואר 1961, תל אביב) הייתה ממייסדי שכונת אחוזת בית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ורבקה אבולעפיה

רבקה גרבובסקי

רבקה גרבובסקי (1898 – 1962) הייתה מחלוצות ההתיישבות בגליל, בראש פינה ובמושבה משמר הירדן, סופרת, אוצרת שירה ומתעדת חיי היישוב העברי בגליל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ורבקה גרבובסקי

רכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות

רכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות הייתה רכישת אדמות ארץ ישראל על ידי יהודים, מתחילת השלטון העות'מאני עד העלייה הציונית הראשונה לארץ ישראל בשנת 1881, שאז החלה גאולת הקרקע הציונית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ורכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות

ריקודי עם בישראל

ריקוד "מנחת העומר" (והיה כי תבואו) בקיבוץ רמת יוחנן, שנות ה-40 של המאה ה-20. ריקודי עם בפסטיבל מחול כרמיאל, 2011 ריקודי עם בטקסי "הבאת ביכורים", מארכיון חברת החדשות ריקודי עם בישראל הם פעילות פנאי חברתית שרווחת עוד מימי העליות הראשונות, וקיבלה תנופה עם קום המדינה כשהשיא היה בחג המחולות המסורתי בקיבוץ דליה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וריקודי עם בישראל

שמשון בלקינד

שִמְשוֹן בֶּלְקִינְד (א' באייר תרכ"ד, 7 במאי 1864 – י"ד בניסן תרצ"ז, 26 במרץ 1937) היה חבר תנועת ביל"ו, מחלוצי העלייה הראשונה וממייסדי ראשון לציון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושמשון בלקינד

שמחה בונם אוסוביצקי

הרב שמחה בונם אוסוביצקי (ה'תקפ"ד, 1824 – כ"ג בשבט ה'תרנ"ט, 3 בפברואר 1899) היה רב רוסי-חסידי, רבן של המושבות עקרון וזכרון יעקב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושמחה בונם אוסוביצקי

שמחה וילקומיץ

שמחה וילקומיץ קברו של שמחה וילקומיץ שמחה חיים וילקומיץ (ט' בתשרי תרל"ב, ספטמבר 1871 – ט"ו בניסן תרע"ח, מרץ 1918) היה מראשוני המורים העבריים ברחובות ובמושבות הגליל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושמחה וילקומיץ

שמואל אוסטשינסקי

שמואל אוֹסְטָשִינְסקי (תרכ"ד, 1864 – י"ח באדר ב' ת"ש, מרץ 1940) היה איש העלייה הראשונה, מראשי הציבור בראשון לציון וראש ועד המועצה במושבה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושמואל אוסטשינסקי

שמואל רפאלי

שמואל רפאליתמונה להחלפה שמואל רפאלי (ט"ו בטבת תרכ"ז, 23 בדצמבר 1866 - ז' בכסלו תרפ"ד, 15 בנובמבר 1923) היה נומיסמט, סוחר עתיקות, איש ציבור, עורך ועיתונאי ירושלמי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושמואל רפאלי

שמואל ליב גורדון

שמואל לֵיבּ גורדון (נכתב גם גָרדון (בהגייה אשכנזית: "גורדון"); בכתיב יידי: גאָרדאָן; בר"ת: שָלָ"ג; כתב בשם העט שמואל בן-ציון; 1865, לידא, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – 19 בנובמבר 1933, תל אביב) היה מחנך, משורר, מתרגם עברי, ומפרשני התנ"ך החשובים בדורות האחרונים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושמואל ליב גורדון

שמואל טאג'יר

שמואל טאג'יר (תג'ר) (10 בינואר 1868 – 13 ביולי 1957) היה ממייסדי תל אביב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושמואל טאג'יר

שמואל ברוזה

משק ברוזה, 1912 שמואל ברוזה וחנות ממכר היינות במשק מוצא שמואל ברוזה, לודוויג בלום 1934 שמואל חיים בְּרוֹזָה (1869 - י"ב בחשון תש"ה 29 באוקטובר 1944) היה איכר וחלוץ ציוני שעלה ארצה במסגרת העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושמואל ברוזה

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושמיטה

שאול דגן

שאול דגן שאול דגן (נולד ב-6 באוקטובר 1930) הוא חקלאי, מחנך, ארכיונאי וסופר ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות היישוב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושאול דגן

שער ציון (בית חולים)

דו"ח תפעולי תרע"ב-תרע"ד בית החולים שער ציון יפו בית אגא יוסוף, משכנו הראשון של בית החולים שער ציון, תמונה משנות ה-60 של המאה ה-20 (מסומן ע"ג התמונה) שער ציון (נקרא לעיתים "שערי ציון") היה בית החולים היהודי הראשון ביפו ובית החולים הקהילתי הראשון בארץ.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושער ציון (בית חולים)

שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)

250px מודעה בעיתון החבצלת, חתומה בידי זלמן דוד ליבונטין 28.6.1908 שער הבניין כיום (2010) שערי תורה הוא תלמוד תורה מתקופת העלייה הראשונה אשר הוקם על ידי היישוב הישן בשכונת נווה שלום יפו ב-1890, פעל עד מלחמת השחרור נסגר וננטש עקב המלחמה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושערי תורה (תלמוד תורה ביפו)

שערי ירושלים (שכונה)

רחוב בשכונת שערי ירושלים ממוזער שערי ירושלים הוא שמה של שכונה קטנה הנושקת לקצהו המערבי של רחוב יפו בירושלים, בסמוך לבניין שערי צדק הישן.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושערי ירושלים (שכונה)

שפלת יהודה

שְׁפֵלָת יהודה (או בקיצור: הַשְּׁפֵלָה) היא אזור גאוגרפי בישראל במעבר בין הרי יהודה למישור החוף.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושפלת יהודה

שרתי לך ארצי

שרתי לך ארצי הייתה סדרת תוכניות זמר ובידור ישראלית ששודרה ברצף בשנים 1974–1976 בערוץ הראשון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושרתי לך ארצי

שרגא פייבל יעקבזון

שרגא פייבל יעקבזון (תק"צ, 1830 - א' בטבת תרס"ו, 1905) היה מאנשי העלייה הראשונה, מראשוני רוכשי הקרקעות ברחובות, תלמיד חכם ופילנתרופ, שתמך בתלמידי חכמים ובמשפחות עניות ביישוב הישן בירושלים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושרגא פייבל יעקבזון

שרה אהרנסון

אהרנסון ביום חתונתה, 1914 קברי שרה ומלכה אהרנסון בבית הקברות בזכרון יעקב שרה אהרנסון (5 בינואר 1890, י"ד בטבת תר"ן – 9 באוקטובר 1917, כ"ג בתשרי תרע"ח) הייתה מראשי מחתרת ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד הטורקים שליטי ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושרה אהרנסון

שרה איטה פלמן

שרה איטה פֶלמַן (א' בניסן תרט"ז, 6 באפריל 1856, מזריטש, פולין – ח' באלול תרצ"ו, 26 באוגוסט 1936, תל אביב) טיפחה את הפרדס היהודי הפרטי הראשון בארץ, כונתה "אם הפרדסנות העברית בארץ ישראל" או "חלוצת הפרדסנות העברית בארץ ישראל".

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושרה איטה פלמן

שרה לוי-תנאי

שרה לוי תַּנָּאי (1910 – 2 באוקטובר 2005) הייתה כוריאוגרפית ומלחינה ישראלית, מייסדת ומנהלת "תאטרון מחול ענבל" ומחלוצות המחול בארץ.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושרה לוי-תנאי

שלום רצבי

שלום רצבי (נולד ב-1951) הוא פרופסור אמריטוס של החוג היסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב ומשורר.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושלום רצבי

שביל הראשונים ראשון לציון

250px שביל הראשונים בראשון לציון מציין מסלול הליכה בראשון לציון העובר בין כ-30 אתרים הקשורים לתקופת ייסוד המושבה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושביל הראשונים ראשון לציון

שולמית לפיד

שולמית לפיד (נולדה ב-9 בנובמבר 1934) היא סופרת ומחזאית ישראלית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושולמית לפיד

שיר עבודה (נח שפירא)

שיר עבודה הוא שירו של נח שפירא ("בר-נש"), אשר פורסם בשנת תרנ"ה 1895 והולחן בלחן עממי מזרחי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושיר עבודה (נח שפירא)

שיכון עובדים

שלט על בניין באילת שיכון עובדים בע"מ היא חברה הסתדרותית לבניית שכונות פועלים עבריות בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ושיכון עובדים

תמול שלשום

תמול שלשום הוא רומן מאת ש"י עגנון שפורסם בשנת 1945.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ותמול שלשום

תמימה סוכובולסקי

הגננות תמימה סוכובולסקי (בשורה העליונה) ודבורה לבנון (בשורה באמצעית) עם ילדי הגן ליד ספריית בני ברית בירושלים, כנראה בשנות ה-30 של המאה ה-20 ועידת הפועל הצעיר בחצר בית האוטונומיה הרוסית, 1907.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ותמימה סוכובולסקי

תנועת המושבים

תנועת המושבים הוקמה בשנת 1933 על ידי חברי מושבים במטרה לטפל בבעיות הייחודיות להם מול המוסדות השונים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ותנועת המושבים

תקופת מגדל דוד

כרזה עבור התערוכה השלישית של "אגודת אמנים עברית" במגדל דוד. אפריל 1924. תקופת מגדל דוד הוא כינוי המתאר את האמנות הישראלית במהלך שנות העשרים של המאה ה-20.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ותקופת מגדל דוד

תקוותנו

נפתלי הרץ אימבר הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, משנת תרס"ח-1908 תִּקְוָתֵנוּ (בכתב ידו של המחבר (בהתאם להגייה האשכנזית): תִּקְוָתֵינוּ) הוא המנון עברי מאת המשורר נפתלי הרץ אימבר, אשר נכתב ברוח הלאומיות היהודית והציונות בדורו.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ותקוותנו

תרבות הקפה בישראל

תרבות הקפה בישראל היא אוסף המנהגים והנורמות הקשורים לשתיית קפה בישראל לאורך ההיסטוריה עד ימינו.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ותרבות הקפה בישראל

תרבות ישראלית

הורה תרבות ישראלית היא תרבות ואמנות שנוצרה בארץ ישראל החל מסוף המאה ה-19 ובמיוחד אחרי שנת 1948 שבה הוקמה מדינת ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ותרבות ישראלית

תחזקנה

ביאליק, בערך בתקופה בה נכתב השיר. תֶּחֱזַקְנָה הוא שמו העממי ועיבודו המקוצר והמולחן של בִּרְכּת עָם, שיר מאת חיים נחמן ביאליק, שאומץ כהמנון תנועת העבודה הישראלית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ותחזקנה

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ותחיית הלשון העברית

לאה קוק (פעילת ציבור)

לאה קוק, מקור: האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו לאה קוק (23 בנובמבר 1880, כ' בכסלו תרמ"א, קריצ'ב, פלך מוהילוב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 22 בפברואר 1965, ט' באדר א' תשכ"ה, ישראל) הייתה עסקנית ציבור ואשת חינוך ישראלית, ראש הסתדרות נשי המזרחי בתל אביב וממייסדותיה, נציגה באספת הנבחרים השנייה, ממייסדות חברת גמילות חסדים של נשות תל אביב ומזכירת הכבוד שלה, מייסדת "הסתדרות נשים עממית".

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ולאה קוק (פעילת ציבור)

לב לבנדה

לֵב (יהודה לֶיְבּ) אוסיפוביץ לֶבַנדָה (גם: לוואנדה, לבאנדה; בכתיב יידי: לעוואנדא; ברוסית: Лев Осипович Леванда; יוני 1835 – ט' בתמוז תרמ"ח, 18 ביוני 1888) היה סופר, פובליציסט, ומחנך יהודי-רוסי, אשר הטיף להתבוללות ברוסיה והיה לימים פעיל ב"חובבי ציון".

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ולב לבנדה

ליאון שטיין

'''ליאון שטיין'''שתמונה להחלפה ליאון שטיין (1846 - 15 בפברואר 1926) היה תעשיין יהודי ביישוב, ממקימי התעשייה בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וליאון שטיין

ליפקין

קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וליפקין

ליברליזם

פסל החירות, המציג את אלת החירות הרומית ליברטאס, הוא מסמלי הליברליזם ומשמש תנועות ליברליות בארצות הברית ומחוצה לה. לִיבֵּרָלִיזְם או חֵרוּתִיּוּת (Liberalism; מהמילה הלטינית Libertas, מילולית: 'חירות') היא פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית המבוססת על עקרונות החירות והשוויון בפני החוק.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וליברליזם

ט"ז באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ז באב היא לרוב פרשת עקב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וט"ז באב

טקס הדלקת המשואות

מדינת ישראל. החלק האמנותי של המופע כולל תרגילי סדר של דגלני צה"ל היוצרים צורות מורכבות ומגוונות. יום העצמאות ה-40, 1988 טקס הדלקת המשואות לחגיגות ה-30 למדינת ישראל, בניהולו של יהודה אילן 1978 טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ופותח רשמית את חגיגות יום העצמאות למדינת ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וטקס הדלקת המשואות

טרגר

טרגר הוא שם משפחה ממקור גרמני (תעתיקים נפוצים הם Träger, Traeger, Dreger Dräger).

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וטרגר

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וטבריה

טוביה קרופיק

טוביה קרופיק טוביה קרופיק (1864 גרודנו, האימפריה הרוסית - 13 במאי 1924 זכרון יעקב) היה מראשוני קבלני הבניין בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וטוביה קרופיק

זאב מתתיהו פרל

זאב מתתיהו פרל זאב מתתיהו פרל (1888–1948) היה איש צפת, היה פעיל בחיי הציבור בעיר, וגואל אדמותיה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזאב מתתיהו פרל

זאב אברמוביץ

אברמוביץ.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזאב אברמוביץ

זאב אברמוביץ (ראשון לציון)

זאב אברמוביץ (אברמאוויטץ) (1843 – 3 בינואר 1911) היה מאנשי העלייה הראשונה, ממייסדי המושבה ראשון לציון ואיכר במושבה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזאב אברמוביץ (ראשון לציון)

זאב סמילנסקי

זאב סמילנסקי (ז"ס; כ"ו באלול תרל"ג, 18 בספטמבר 1873, סמילה, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – ט"ו בטבת תש"ד, 11 בינואר 1944, רחובות, ארץ ישראל) היה סופר עברי, פובליציסט, מורה, חלוץ, עיתונאי, עורך (מעורכי "הפועל הצעיר"), חקלאי וסטטיסטיקן (מנהל המחלקה לסטטיסטיקה של עיריית תל אביב).

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזאב סמילנסקי

זאב גלוסקין

זאב גלוסקין עם משפחתו בתל אביב, 1925-1935 אחד העם וזאב גלוסקין. 1900-1927 אברהם קריניצי וזאב גלוסקין, 1947 זאב גלוּסקין (ט' באלול תרי"ט, 8 בספטמבר 1859 – ה' בניסן תש"ט, 4 באפריל 1949, תל אביב) היה פעיל ציוני, סוחר ויזם תרבות עברית במזרח אירופה וארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזאב גלוסקין

זאב דובנוב

הביל"ויים זאב וולף ולדימיר דוּבְּנוֹב, יעקב שרתוק (צ'רטוק) וחיים חיסין ברוסיה, 1890 משמאל לימין: זאב דוּבְּנוֹב, אליעזר בן-יהודה ויעקב שרתוק, 1901 זאב וולף (ולדימיר) דוּבְּנוֹב (ברוסית: Вольф (Владимир) Маркович Дубнов; תרי"ח, 1858, – ת"ש, 1940), היה פעיל חברתי ומורה, שנמנה עם חברי ביל"ו שעלו לארץ ישראל בשלהי המאה ה-19.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזאב דובנוב

זאב וולף (פירושונים)

זאב וולף הוא שם יהודי-אשכנזי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזאב וולף (פירושונים)

זאב וולף בלום

זאב וולף הכהן בלום (1835, מוינשט, רומניה - 8 בנובמבר 1911, ראש פינה) היה מאנשי העלייה הראשונה, ממייסדי המושבה ראש פינה, שימש במשך כמה שנים כמוכתר של המושבה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזאב וולף בלום

זאב יעבץ

הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (ט"ז בתשרי ה'תר"ח, 26 בספטמבר 1847, פולין –י"ח בשבט ה'תרפ"ד, 24 בינואר 1924, לונדון) היה סופר, היסטוריון ואיש חינוך.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזאב יעבץ

זלמן בן-טובים

זלמן בן טוביםתמונה להחלפה זלמן בן-טובים (י"ח בשבט תרל"ו, 1876, ביאליסטוק – ג' באדר א' תשי"ז, 4 בפברואר 1957, ירושלים) היה עיתונאי, עסקן ציבור ומראשוני המורים העבריים בארץ ישראל, איש ירושלים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזלמן בן-טובים

זלמן דוד ליבונטין

זלמן דוד לֵיבוֹנְטִין (לעיתים נכתב לבונטין; בכתיב יידי: לעוואָנטין; בראשי תיבות: זד"ל; 20 במאי 1856 ט"ו באייר ה'תרט"ז, אוֹרשָה, פלך מוגילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 19 ביוני 1940, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון, וממקימי אוצר התיישבות היהודים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזלמן דוד ליבונטין

זלמן וויט

זלמו וויטתמונה להחלפה זלמן וויט (כ' בתמוז תרנ"ו, 1896 - כ"ז בסיון תשכ"ג, 19 ביוני 1963) היה ממייסדי חברת "הסולל" ומו"ל העיתונים דאר היום, Palestine Weekly ובאריד אל-יום (בערבית), ממייסדי שכונת בן-ציון בחיפה, וממייסדי הסתדרות בני בנימין.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזלמן וויט

זלמה מאיר

זֶלמָה מאיר (גרמנית: Selma Mayer, מָאיֶיר; 3 בפברואר 1884 – 5 בפברואר 1984), נודעה בכינוי שוועסטער זלמה ("שוֶוסטֶר זלמה", גרמנית: Schwester Selma, האחות זלמה), הייתה האחות הראשית בבית החולים "שערי צדק" במשך יותר מחמישים שנה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזלמה מאיר

זליג סוסקין

מצבת קברו של זליג סוסקין בבית העלמין בנהריה זליג אויגן סוּסקין (25 במרץ 1873, קרים – 26 בפברואר 1959, תל אביב) היה מראשוני התנועה הציונית ואגרונום שפעל כאיש מקצוע בפיתוח ההתיישבות החקלאית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזליג סוסקין

זהר שביט

זהר שביט (נולדה ב-14 באפריל 1951) היא פרופסור אמריטה, ומייסדת התוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזהר שביט

זכות הבחירה לנשים בארץ ישראל

הזכות לבחור ולהיבחר לנשים בארץ ישראל הוענקה רק לאחר מאבק ארוך של תנועות הנשים ביישוב החדש ונמשך קרוב לשמונה שנים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזכות הבחירה לנשים בארץ ישראל

זכויות האישה

צעדה למען זכות בחירה לנשים בניו-יורק, 1912 סופרג'יסטיות אמריקאיות בצעדה חגיגית לכבוד יום פטריק הקדוש, 1921. מעליהן שלט עליו כתוב: "נשיות ללא מורא ועשויה לבלי חת. גזע ללא מורא ועשוי לבלי חת".

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וזכויות האישה

ח'ירבת צ'רקס

ח'ירבת צ'רקס ח'ירבת צ'רקס הוא כפר נטוש בתחומי שמורת אלון שבשרון, בסמוך ליישוב גן שמואל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וח'ירבת צ'רקס

חמדה בן-יהודה

אפיטף על המצבה של חמדה בן-יהודה חמדה בן-יהודה (7 באפריל 1873, י' בניסן התרל"ג – 25 באוגוסט 1951, כ"ג באב תשי"א) הייתה סופרת, עיתונאית, אשתו השנייה של אליעזר בן-יהודה, ואחותה הצעירה של אשתו הראשונה, דבורה בן-יהודה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחמדה בן-יהודה

חאן מנולי

חאן מנולי חאן מנולי הוא מבנה ברחוב בית אשל 11 ביפו הקרוי על שם בעליו הארמני שאה מנוליאן שהיה הקאוואס של הקונסול האוסטרי ביפו.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחאן מנולי

חנקין

חנקין הוא שם משפחה שמשמעותו צאצא של.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחנקין

חנה מייזל שוחט

חנה מייזל בצעירותה מייזל (באמצע שלישית מימין) בקרב תלמידותיה בחוות העלמות, 1912 חנה מַיְזֶל שוחט (25 בדצמבר 1883, גרודנו, האימפריה הרוסית – 28 במרץ 1972, נהלל) הייתה מחלוצות העלייה השנייה וממייסדות ומנהיגות תנועת הפועלות בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחנה מייזל שוחט

חנה טרגר (ברנט)

חנה טרָגֶר-בַּרְנֶט (באנגלית: Hanna Trager Barnett; 1870, תר"ל, לונדון – 1 בספטמבר 1943, א' באלול תש"ג) הייתה סופרת ופעילת ציבור ארצישראלית-בריטית, מסופרות העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחנה טרגר (ברנט)

חני שטרנברג

חני שטרנברג חני שטרנברג (נולדה ב–1956) היא משוררת, סופרת ועורכת.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחני שטרנברג

חנינא מזרחי

חנינא מזרחי (ט"ו בשבט תרמ"ו, 21 בינואר 1886 – אב תשל"ד, יולי 1974) היה היסטוריון, מחנך, מתרגם, חוקר ואיש ציבור שכיהן כציר באספת הנבחרים הראשונה של היישוב היהודי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחנינא מזרחי

חסידות במרחב הרומני

בית האדמו"ר שלום הלפרין, וסלוי, רומניה חסידי בסדיגורה חסידי בסדיגורה - מבט מבפנים במרחב הרומני, הכולל מחוזות שהיו חלק מרומניה בתקופות מסוימות בהיסטוריה, פעלו כל זרמי היהדות של התקופה, החסידות, האשכנזים הישנים, רפורמיזם שכונה גם מודרניזם, הנאו-אורתודוקסיה, הספרדיות והיהדות הלאומית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחסידות במרחב הרומני

חסיה לוי-אגרון

רקדנים בסטודיו של חסיה לוי-אגרון, שנות השישים. ארכיון רינה שחם, הספרייה הלאומית חסיה לוי-אגרון (2 בדצמבר 1923, ירושלים - 22 באוגוסט 2001, שם) הייתה כוריאוגרפית ורקדנית ישראלית, מייסדת הפקולטה למחול של האקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים, כלת פרס ישראל למחול לשנת 1998.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחסיה לוי-אגרון

חרם דרבנו גרשום

חרם דרבנו גרשום (בראשי תיבות: חדר"ג) הוא שם כולל למספר תקנות שתיקן רבנו גרשום מאור הגולה, מגדולי חכמי לותרינגיה וראש ישיבת מגנצא, בקהילות אשכנז, וגזר על הפרתן עונש של חרם.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחרם דרבנו גרשום

חלוציות

חלוציות היא מעשה ראשוני של אדם או קבוצה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחלוציות

חליפות העתים: מאה שנות אופנה בארץ-ישראל

חליפות העתים: מאה שנות אופנה בארץ־ישראל הוא ספרה של אילה רז שראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת 1996.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחליפות העתים: מאה שנות אופנה בארץ-ישראל

חבצלת (כתב עת)

גיליון ראשון, 3 ביולי 1863, י"ד באב תרכ"ג חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון במרץ 1871 "חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחבצלת (כתב עת)

חבר הקבוצות והקיבוצים

חבר הקבוצות והקיבוצים היה התנועה הקיבוצית הראשונה, שקמה בשנת 1925.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחבר הקבוצות והקיבוצים

חדרה

חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחדרה

חושו אחים חושו

חוּשׁוּ, אַחִים, חוּשׁוּ הוא שיר מאת הרב יחיאל מיכל פינס, אשר חובר בירושלים בשנים 1882–1883, בראשית תקופת העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחושו אחים חושו

חוות מרדכי

250px 250px חוות מרדכי הייתה חוות ניסיונות חקלאית, שהייתה חלק ממכון וולקני והוקמה ב-1935 מדרום לכפר הנוער עיינות שבמישור החוף הדרומי לצורך עריכת ניסיונות חקלאיים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחוות מרדכי

חוות חקלאיות בארץ ישראל

שרידי חווה חקלאית - מזרחית לכפר סבא חוות חקלאיות היו נפוצות בארץ ישראל כבר מהתקופה הביזנטית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחוות חקלאיות בארץ ישראל

חוות העלמות (ספר)

חוות העלמות הוא שמו של ספר שכתבה שולמית לפיד ב-2006 המתמקד בתקופת העלייה השנייה ובפעילותה של חוות העלמות שלחוף הכנרת.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחוות העלמות (ספר)

חינוך סביבתי

חינוך סביבתי הוא שם כולל לארגונים ותפיסות לפיהם עלינו ללמד אודות תפקודי הסביבה הטבעית, ואיך בני אדם יכולים להתנהל על-פי עקרונות הקיימות, מתוך הבנה שהאדם הוא חלק ממערכת אקולוגית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחינוך סביבתי

חינוך גאוגרפי

חינוך גאוגרפי (באנגלית: Geographic Education) הוא תחום חקר הדרכים להקניית תפיסת העולם, הידע והמיומנויות של הגאוגרפיה בבתי הספר וכן בהקנייתם במוסדות של חינוך בלתי פורמלי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחינוך גאוגרפי

חיים אריה זוטא

חיים אריה לייב זוטא (על פי רוב: ח. א. זוטא; א' בתשרי תרכ"ט, 17 בספטמבר 1868, קובנה – ד' באלול תרצ"ט, 20 באוגוסט 1939, ירושלים) היה סופר ומחנך עברי, מראשוני "החדר המתוקן" ברוסיה, מנהל בית הספר למל ומנהל בית הספר העברי הראשון בירושלים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחיים אריה זוטא

חיים טפר

חיים טפר (י"ח בתמוז תרכ"ד 22 ביולי 1864–י"ז בטבת תש"ך 17 בינואר 1960) איש העלייה הראשונה, קבלן בניין אשר פעל בעיקר בבניית מבני ציבור ובניינים בנס ציונה ובמקומות נוספים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחיים טפר

חיים חיסין

ד"ר חיים חיסין בפסיפס של נחום גוטמן בקומת הכניסה של מגדל שלום בתל אביב הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין פאניה חיסין, 1885 מצבת קברו של חיסין בבית הקברות טרומפלדור חיים איסר חיסין (3 בינואר 1865 – 26 בספטמבר 1932) היה רופא, פעיל ציוני בבלארוס, אז חלק מהאימפריה הרוסית, איש ביל"ו מראשוני תל אביב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחיים חיסין

חיים יעקב קרישבסקי

שמאל חיים יעקב קרישבסקי (לעיתים בכתיב קריטשעווסקי, קרי קריצ'בסקי; כ' בכסלו תקצ"ט, 1839 - י"א בכסלו תר"ע, 1909) היה איש העלייה הראשונה, חסיד חב"ד שומר מצוות, שחבר לבילויים בראשון לציון וניהל כרמים ושדות, וכמו כן היה מגואלי אדמות סג'רה ומראשוניה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחיים יעקב קרישבסקי

חייקיל שיף

חייקל ושרה שיף בשנת 1900 בערך חייקיל (חיים) שיף (1865 — 8 בפברואר 1926) היה שען יהודי יליד האימפריה הרוסית, מעולי העלייה הראשונה לארץ ישראל, שהפך ליזם מקרקעין.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וחייקיל שיף

ב' בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וב' בטבת

בן ציון שפירא

הרב בן ציון שפירא, 1965 בן ציון שפירא (ג' בסיוון תר"ן, 22 במאי 1890, ליטא – י"ד בחשוון תשל"ג, 22 באוקטובר 1972, ירושלים) היה ציר בקונגרס הציוני העשרים בציריך מטעם תנועת המזרחי, עיתונאי ומחנך.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובן ציון שפירא

במחרשתי

בְּמַחֲרַשְׁתִּי או שיר האיכר, הוא שירו של המשורר, המוזיקאי והמתרגם אליקום צונזר.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובמחרשתי

בנק אנגלו-פלשתינה

בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל".

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובנק אנגלו-פלשתינה

בני פלד

פלד, דצמבר 1997 קברו של בני פלד, בבית הקברות הצבאי קריית שאול בני פלד (18 באפריל 1928 – 13 ביולי 2002) היה מפקד חיל האוויר הישראלי בשנים 1973–1977, בתקופת מלחמת יום הכיפורים ומבצע אנטבה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובני פלד

בני רכב

בְּנֵי רֵכָב (נקראים גם: רֵכָבִים) הם משפחה וכת, מצאצאי יהונדב בן רכב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובני רכב

בנימין פוקס

בנימין פוקס צבי בן-יעקב הורביץ, מנשה מאירוביץ, דב אריאל לייבוביץ', יואל דרובין, בנימין פוקס, שמשון בלקינד. יושבים מימין לשמאל: יעקב שלמה חזנוב, פאני פיינברג, יהודה צלליכין, חסיה צלליכין, אליהו סברדלוב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובנימין פוקס

בנימינה

בית הכנסת ההיסטורי במושבה, 10/09 בנימינה מהתצפית שבשמורת חוטם הכרמל בִּנְיָמִינָה מושבה שנוסדה דרומית לזכרון יעקב, מזרחית לאור עקיבא וצפונית לפרדס חנה ב־1922.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובנימינה

בנימינה-גבעת עדה

בִּנְיָמִינָה-גִּבְעַת עָדָה היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובנימינה-גבעת עדה

בקעת הנדיב

בקעת הנדיב בקעת הנדיב הוא עמק רחב במישור החוף, המשתרע על פני שטח של 20 קמ"ר בין מורדות הכרמל ממערב לבין רמות מנשה ממזרח וקרוי על שמו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובקעת הנדיב

בקעת יבנאל

בִּקְעַת יַבְנְאֵל (בערבית: سهل اليمّه, "סהל אל-ימא") היא בקעה במזרח הגליל התחתון, בין רמת פוריה שמעל הכנרת מצפון-מזרח, לרמת יבנאל מדרום-מערב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובקעת יבנאל

בר גיורא (ארגון)

ישראל שוחט, מפקד ארגון "בר גיורא" "בר גיורא" היה ארגון שמירה יהודי חשאי שפעל בארץ ישראל מספטמבר 1907 עד אפריל 1909.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובר גיורא (ארגון)

ברנשטיין

ברנשטיין (מגרמנית: Bernstein; בארצות דוברות אנגלית נהגה ברנסטיין או ברנסטין) הוא שם משפחה שפירושו "ענבר".

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וברנשטיין

ברוך בן-טובים

ברוך בן-טובים (10 בינואר 1885, ביאליסטוק - 4 בפברואר 1969, תל אביב) מאנשי העלייה הראשונה, היה מחלוצי הבנקאות בארץ ישראל ופעיל ציבור מוכר בטבריה ובתל אביב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וברוך בן-טובים

בוריס דב אוסוביצקי

250px בוריס דב אוסוביצקי (1864 קייב, האימפריה הרוסית - 1944, ארצות הברית) היה מאנשי העלייה הראשונה וממקימי המושבה ראשון לציון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובוריס דב אוסוביצקי

בוריס כצמן

בוריס (דב) כַּצמן (נכתב גם קצמן; 1872, בלגורוד, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 6 בדצמבר 1933, רחובות) היה מראשוני התנועה הציונית, ממארגני הקונגרס הציוני הראשון ומשתתפיו, פעיל ארגון ציוני אמריקה וראש האגודה הציונית של המהנדסים ואנשי החקלאות של הארגון, מהנדס כימיה במקצועו.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובוריס כצמן

בוינאקסק

בוינאקסק (ברוסית: Буйна́кск; בקומיקית: Шура או Tемирхан-Шура בפי היהודים נקראה גם טמיר חאן שורה) היא עיר ברפובליקת דאגסטן שברוסיה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובוינאקסק

בית נורטון

בית נורטון הוא שמו של בניין היסטורי במושבה האמריקאית ביפו, הניצב ברחוב אורבך 4 בתל אביב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובית נורטון

בית סבתא צילה

בית סבתא צילה – מרכז מבקרים בית סבתא צילה הוא מרכז מבקרים לשימור המורשת ביבנאל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובית סבתא צילה

בית סווטיצקי

בית סְוָוטִיצקי הוא מבנה היסטורי ברחוב מונטיפיורי 3 בפתח תקווה, בו התגוררה משפחת סווטיצקי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובית סווטיצקי

בית עמנואל

בית עמנואל הוא מבנה היסטורי במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, השוכן ברחוב אורבך 8 פינת רחוב בר הופמן בתל אביב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובית עמנואל

בית דונדיקוב

בית דונדיקוב הוא הבית השלישי שנבנה בעיר רחובות, נמצא בפינת הרחובות יעקב ודונדיקוב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובית דונדיקוב

בית הספר אליאנס תל אביב

מראה בחצר בית הספר: שנות השישים אליאנס תל אביב (בית הספר "כל ישראל חברים" – "אליאנס" תל אביב ע"ש אדמונד–מוריס-אדמונד דה רוטשילד) הוא בית ספר תיכון בתל אביב, ובית הספר הראשון שפעל בעיר.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובית הספר אליאנס תל אביב

בית העירייה הישן בראשון לציון

בית העירייה הישן ברחוב רוטשילד בראשון לציון היה בעברו בית פקידות אשר נבנה במימון הברון רוטשילד בשנת 1888, ושימש כמקום מגורים למנהלי היקב הראשון במושבה ראשון לציון וכבית הרופא האזורי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובית העירייה הישן בראשון לציון

בית הקברות כנרת

מראה הכנרת מבית הקברות (ינואר 2013) בית הקברות כנרת הוא בית קברות השוכן לחוף הכנרת, בקרבת המושבה כנרת וקבוצת כנרת.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובית הקברות כנרת

בית הרופא במנחמיה

בית הרופא במנחמיה הוקם במושבה מנחמיה זמן קצר לאחר הקמתה ב-1901 ושימש למגוריו ולמקום עבודתו של רופא המושבה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובית הרופא במנחמיה

בית הלל (מושב)

בֵּית הִלֵּל הוא מושב ואגודת עובדים באצבע הגליל, על הגדה המערבית של נחל שניר (חצבני), כ-5 ק"מ מקריית שמונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובית הלל (מושב)

בית הכנסת הישן בראש פינה

בית הכנסת הישן בראש פינה נוסד בשנת 1885 על ידי מתיישבים מהעלייה הראשונה, ננטש בשנות ה-50 של המאה ה-20 ושופץ ושומר יחד עם שאר השכונה בשנות ה-90.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובית הכנסת הישן בראש פינה

בית יעקב (שכונה)

שכונת בית יעקב ירושלים, מבט מרחוב יפו שכונת בית יעקב ירושלים. מבט לרחוב אבישר שכונת בית יעקב היא שכונה קטנה בירושלים, נוסדה בשנת 1877 והיא התשיעית במניין השכונות היהודיות מחוץ לחומות העיר העתיקה השכונה נושקת לרחוב יפו ורחוב אבישר.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ובית יעקב (שכונה)

ביל"ו

כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וביל"ו

ג'ואיש כרוניקל

ג'ואיש כרוניקל (באנגלית: Jewish Chronicle) הוא העיתון המרכזי של יהדות בריטניה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וג'ואיש כרוניקל

ג'ינדאס

ג'ינדאס (בערבית: جنداس) הוא אתר ארכאולוגי בפאתיה המזרחיים של לוד, מדרום לכביש 1 ומזרח לכביש 40.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וג'ינדאס

ג'יימס פין

ג'יימס פין (באנגלית: James Finn; 13 ביולי 1806 – 29 באוגוסט 1872) היה הקונסול הבריטי השני בירושלים במאה ה-19.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וג'יימס פין

גאלאץ

גאלאץ (ברומנית: Galaţi, אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר נמל בדרום חבל מולדובה, במזרח רומניה, בקרבת מפגש הגבולות עם רפובליקת מולדובה ועם אוקראינה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגאלאץ

גאולת קרקע (ציונות)

שטחי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בשנת 1947 כרזה של הקק"ל מ-1940 הקוראת להטות שכם למפעלות גאולת הקרקע בארץ ישראל גאוּלַת קַרְקַע הוא מושג שנמצא בשימוש התנועה הציונית לתיאור רכישת אדמות בארץ ישראל על ידי יחידים ומוסדות יהודים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגאולת קרקע (ציונות)

גרשון יצחק קרישבסקי

גרשון יצחק (איזאק) קְרִישֶבסקי (לעיתים בכתיב קריטשעווסקי, קרי קריצ'בסקי; ח' בסיוון תרכ"ח, 29 במאי 1868 – א' בניסן תרע"ו, 4 באפריל 1916) היה איש העלייה הראשונה ששימש כרופא במושבות הראשונות ראשון לציון, פתח תקווה ועקרון, וכן בירושלים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגרשון יצחק קרישבסקי

גרשום קומרוב

ממוזער שער גיליון "ידיעות אחרונות" מיום 31.3.1940, עוד לפני שעבר לידי משפחת מוזס גרשום קומרוב היה עורך ומו"ל עברי בארץ, ממייסדי העיתון "ידיעות אחרונות".

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגרשום קומרוב

גרו גרא

גרו (גרונימוס) גרא (קרישבסקי) (5 בספטמבר 1893 – 7 במאי 1955, ט"ו באייר תשט"ו) היה בכיר במשטרת וממשלת המנדט ונציב בתי הסוהר הראשון בישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגרו גרא

גלות אדום

גלות אדום או גלות רומי היא גלות עם ישראל שהחלה אחר חורבן בית המקדש השני, והיא המרכזית והארוכה מבין ארבע הגלויות.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגלות אדום

גלות בארץ

גלות בארץ, יישוב ארץ-ישראל בטרם ציונות הוא קובץ מאמרים מאת ההיסטוריון הישראלי פרופ' ישראל ברטל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגלות בארץ

גבעת מיכאל

גבעת מיכאל 1939 גבעת מיכאל 1939 גבעת מיכאל, לשעבר אתר התיישבות ארעי (גבעת הקיבוצים) מצפון מערב לנס ציונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגבעת מיכאל

גבעת אולגה

"מפרץ בנימין" בחוף גבעת אולגה גִּבְעַת אוֹלְגַּה היא שכונה בעיר חדרה, השוכנת על חוף הים התיכון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגבעת אולגה

גד מכנס (פעיל ציוני)

גד מָכְנֶס (א' באלול תרנ"ג, אוגוסט 1893 – ב' באדר ב' תשי"ד, 7 במרץ 1954) היה פעיל ציוני בארץ ישראל, גואל אדמות, ממייסדי נתניה ואבן יהודה, מפעילי "בני בנימין" ויו"ר הבנק "בני בנימין", מראשי ענף הפרדסנות ושיווק פרי הדר.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגד מכנס (פעיל ציוני)

גדעון אלטשולר

גדעון אלטשולר (אלשור) (ט"ו בשבט תרפ"ח; 6 בפברואר 1928 – ט"ז בחשוון תשס"ט; 14 בנובמבר 2008) היה איש צבא, מוותיקי קציני חיל השריון בצה"ל, שימש ראש המטה של אריאל שרון במלחמת יום הכיפורים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגדעון אלטשולר

גדעון בן יואש

גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ הוא דמות מקראית, שעל פי המסופר בספר שופטים היה השופט החמישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים גדעון הציל את ישראל מיד מדיין, עמלק ובני קדם.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגדעון בן יואש

גדליהו וילבושביץ

גדליהו וילבושביץ, 1883 משפחת וילבושביץ האחים וילבושביץ בית איתין, אשר תוכנן ונבנה על ידי גדליהו וילבושביץ גדליהו וִילבּוּשֶביץ (א' באדר תרכ"ה, פברואר 1865 – ד' באלול תש"ג, 4 בספטמבר 1943) היה מהנדס ואדריכל, מחלוצי התעשייה והבנייה העברית בארץ ישראל, חבר בתנועת חובבי ציון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגדליהו וילבושביץ

גולדה מילוסלבסקי

גולדה מילוסלבסקיתמונה להחלפה גולדה מילוֹסְלַבְסקי (1853 – ז' בתשרי תרס"ז, 26 בספטמבר 1906) הייתה ממייסדי המושבה נס ציונה ומהדמויות המרכזיות בשנים הראשונות של המושבה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגולדה מילוסלבסקי

גימפל

קטגוריה:שמות משפחה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגימפל

גיא אוני (ספר)

גיא אוני הוא ספרה החמישי והרומן הראשון של הסופרת שולמית לפיד.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגיא אוני (ספר)

גיל סמסונוב

גיל סמסונוב (נולד ב-17 בדצמבר 1957) הוא פרסומאי ישראלי, שותף במשרד הפרסום "גליקמן שמיר סמסונוב" מקבוצת פובליסיס, ויושב ראש איגוד חברות הפרסום.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגיל סמסונוב

גיל תמרי

גיל תמרי (נולד ב-1967) הוא עיתונאי ישראלי המשמש עורך חדשות החוץ של חדשות 13.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וגיל תמרי

דב קלימקר

דב קלימקר (קלימקער, כסלו ה'תרכ"ו, 15 בדצמבר 1865 – ח' בסיון ה'תש"ז, 27 במאי 1947) היה כימאי, תעשיין, יזם פעיל ציוני ועסקן ציבור מעולי העלייה הראשונה, מראשוני הכימאים והתעשיינים העבריים בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ודב קלימקר

דב לוין (שופט)

דב לוין (1 בדצמבר 1925 – 27 ביוני 2001) היה שופט בית המשפט העליון בשנים 1981–1995.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ודב לוין (שופט)

דב כרמי

היכל התרבות, תל אביב בניין מגורים ברחוב גורדון 9, תל אביב רחוב דיזנגוף 10, מקום משרדו של כרמי, אפריל 2008 בית מגורים משותף בכיכר צרפת דב כרמי (1905 – 14 במאי 1962) היה אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת ה'תשי"ז.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ודב כרמי

דב ימיני

דב ימיניתמונה להחלפה דב ימיני (ט"ז בשבט תרכ"ו, 1866 – א' באב תרצ"ט, יולי 1939) היה מאישי הציבור הבולטים של פתח תקווה בראשיתה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ודב ימיני

דבורה בן-יהודה

דבורה בן-יהודה (1855 – 24 בספטמבר 1891) הייתה אשתו הראשונה של מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה, ונחשבת ל"אם העברייה הראשונה".

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ודבורה בן-יהודה

דגל עברי

דגל עברי הוא שם קיבוצי למספר דגלים שעוצבו כסמל לתקומת העם היהודי בארץ ישראל בידי או עבור אנשי היישוב והתנועה הציונית מאז ראשית המאה העשרים ועד לקביעת חוק הדגל והסמל באוקטובר 1948.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ודגל עברי

דגל ישראל

דגל מדינת ישראל הוא דגלה הרשמי והלאומי של מדינת ישראל, אשר מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה ואזרחיה, הן בישראל והן בעולם.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ודגל ישראל

דואר היום

ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ודואר היום

דוד סמילנסקי

דוד סמילנסקי (ראשון משמאל) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 דוד סמילנסקי (כ"ו בתמוז תרל"ה, 29 ביולי 1875, בלוזריה, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 3 בנובמבר 1953, כ"ה בחשוון תשי"ד, תל אביב) היה סופר עברי ופובליציסט, פעיל ציוני, ממייסדי תל אביב, חבר הוועד הראשון של העיר ועובד עיריית תל אביב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ודוד סמילנסקי

דוד סגל (ראשון לציון)

דוד סגל (1836 - 15 באוקטובר 1920) היה איש העלייה הראשונה, ממקימי ראשון לציון, כורם, חבר ועד המושבה ראשון לציון וראש וועד המושבה (1903).

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ודוד סגל (ראשון לציון)

דוד זהבי

עטיפת תקליט משירי דוד זהבי (1977) עטיפת הביוגרפיה של דוד זהבי. הציור הוא של נכדתו סמדר זהבי בונן, על פי צילום שיר ערש נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים של זרובבל גלעד שהלחין דוד זהבי דוד זהבי (גולדיס) (14 ביוני 1910 – 26 באוקטובר 1977) היה מלחין ישראלי, ממייסדי קיבוץ נען.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ודוד זהבי

דוד גיסין

דוד גיסין דוד גיסין (תקצ"ב, 1832 – ו' באייר תרס"ה, מאי 1905) היה איש העלייה הראשונה, ממתיישבי ראשון לציון והמוהל של המושבה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ודוד גיסין

דוד יודילוביץ

דוד יוּדֶילוֹביץ (לעיתים נכתב יודילביץ, יודלביץ; בגרסה המעוברתת: יוּדה-לֵב-אִיש) (25 ביוני 1863, יאשי, רומניה – 11 באוגוסט 1943, ראשון לציון) היה איש ביל"ו, מורה וסופר; מהמורים הראשונים בראשון לציון אשר הנהיג לימודים בבית הספר בשפה העברית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ודוד יודילוביץ

ה'תרמ"ב

יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. בשנה זו החלה העלייה הראשונה, רובה מיהדות מזרח אירופה וכללה את עליית אעלה בתמר של יהדות תימן, אשר הושפעו מהפסוק.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וה'תרמ"ב

המרכז הרפואי הלל יפה

הסמליל הקודם של בית החולים כביש החוף בית החולים מהאוויר. המבנה הגדול יותר, עם החזית האנכית הירוקה הוא מבנה אשפוז ב'. מימין לו נמצא המבנה המרכזי. ביניהם לכיוון כביש החוף נמצא מבנה המכונים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והמרכז הרפואי הלל יפה

האקדמיה ללשון העברית

סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והאקדמיה ללשון העברית

הארכיון לתולדות ההגנה

צבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, מאוספי הארכיון לתולדות ההגנה הארכיון לתולדות ההגנה הוא ארכיון מסמכים ותעודות על מחתרות עבריות בארץ ישראל, ובמיוחד על ארגון "ההגנה", אשר פעלו ביישוב היהודי בארץ ישראל, מאז תקופת העלייה הראשונה ומשתייך לארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והארכיון לתולדות ההגנה

הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל

נס נשיא מדינת ישראל. הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל הם הסמלים הרשמיים של מדינת ישראל, בהם נעשה שימוש בישראל ובעולם לצורך ייצוג מדינת ישראל ותושביה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והסמלים הלאומיים של מדינת ישראל

הסתדרות פועלי השומרון

הסתדרות פועלי השומרון הייתה אחת משלוש הסתדרויות הפועלים שהרכיבו את ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והסתדרות פועלי השומרון

הסופות בנגב

הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי ל'''פוגרומים''' שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והסופות בנגב

הסכסוך הישראלי-ערבי

הסכסוך הישראלי–ערבי הוא סכסוך בין היהודים שהתגוררו בארץ ישראל וכיום מתגוררים במדינת ישראל, לבין ערבים-מוסלמים יושבי הארץ.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והסכסוך הישראלי-ערבי

העליות בשנים 1700–1881

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והעליות בשנים 1700–1881

העלייה מרומניה

העלייה מרומניה לארץ ישראל ובהמשך למדינת ישראל, התחילה עוד לפני העלייה הראשונה, שבה יוצאי רומניה, מחובבי ציון, בהנהגת דוד שוב, היו מבוני ראש פינה וזכרון יעקב, ונמשכה עד לעזיבת רובם.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והעלייה מרומניה

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והעלייה השנייה

הקרב על קיבוץ גשר

מפת הקרבות עם העיראקים באזור גשר משטרת גשר, אתר חשוב בקרב על קיבוץ גשר טיפול בפצוע בבונקר בגשר (המחשה) בונקר המפקדה בגשר בול שהונפק לכבוד יום העצמאות השישי של מדינת ישראל בשנת 1954 ומתאר את אתר הקרב בגשר הקרב על קיבוץ גשר במלחמת העצמאות נערך בין חברי קיבוץ גשר, לוחמים מן היישובים העבריים שבסביבה, ולוחמי חטיבת גולני ובין הלגיון הערבי, אשר נעזר בלוחמים מן היישובים הערביים הסמוכים, וחיל המשלוח העיראקי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והקרב על קיבוץ גשר

הקהילה היהודית באנטופול

הקהילה היהודית באנטופול, עיירה במחוז בריסק בדרום-מערב רוסיה הלבנה, כיום בלארוס, התקיימה כנראה במשך כ-340 שנים, ולפחות כ-300 שנים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והקהילה היהודית באנטופול

השסע העדתי בישראל

תימן במעברה בראש העין. לימים המעברות יהיו סמל לקיפוח עדתי בחברה הישראלית. השסע העדתי, המכונה גם "השֵד העדתי", הוא מונח רווח לתיאור הלך רוח של קיטוב בחברה היהודית בישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והשסע העדתי בישראל

השומר

תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והשומר

התעת'מנות

"התעת'מנות" פירושה קבלת אזרחות עות'מאנית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והתעת'מנות

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ארכה כארבע מאות שנה, משנת 1517 עד 1917, ומונחים רבים בשפה הטורקית החדשה והערבית, שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות העברית, כמו בתרבות הארצישראלית בכללה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים

התקווה

"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והתקווה

התיישבות האלף

עבודות ניקוז בתל מונד לקראת נטיעות, 1931 התיישבות האלף הוא שמה של תוכנית התיישבות שהתקבלה במושב הסוכנות היהודית בלונדון במרץ 1930.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והתיישבות האלף

הלל יפה

הלל יפה (י"ז בתשרי תרכ"ה, אוקטובר 1864, בריסטובקה, פלך יֶקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – כ"ג בטבת תרצ"ו, 18 בינואר 1936, חיפה, פלשׂתינה-א"י) היה רופא המושבות בתקופת העלייה הראשונה, מבולטי חוקרי המלריה, איש ציבור ונציג "חובבי ציון" בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והלל יפה

החלוצות בתקופת העלייה השנייה

חלוצי העלייה השנייה במגדל ב-1912 התיאורים להן זכו החלוצות בתקופת העלייה השנייה (1904–1914) היו של צעירות אידיאליסטיות הלבושות לבן, עטויות מטפחת ראש לבנה, ועומדות בשדה שיבולים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והחלוצות בתקופת העלייה השנייה

החווה

תלמידים מופיעים בפסטיבל ביכורים בחווה הלימודית תלמי אביב, 1970 החווה, או בשמה הקודם חוות תלמי אביב, היא מרכז פנאי בשטח של 70 דונם, השוכן בפארק הירקון בתל אביב, בין תל נפוליאון בדרום ל"פארק ראש ציפור" ולנחל הירקון מצפון, והמציע פעילות ויצירה בתחומי הטבע, החקלאות ואיכות הסביבה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והחווה

הבועזים

הבועזים היה כינויים של איכרים, בניהם של מייסדי מושבות העלייה הראשונה, בפי עולי העלייה השנייה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והבועזים

הביאליסטוקאים

המושבה יהודיה בה התיישבו בתחילה הביאליסטוקים בתצלום מסוף המאה ה-19. הביאליסטוקאים היה כינויה של קבוצה בת כ-60 חלוצים מהעיר ביאליסטוק שבצפון-מזרח פולין שעלו לארץ ישראל בשנת תרמ"ג 1883 והתיישבו על אדמות יהודייה והקימו את המושבה יהוד.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והביאליסטוקאים

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההתקפה על פתח תקווה (1886)

ההתקפה על פתח תקווה התרחשה ב-29 במרץ 1886, והייתה ההתקפה הערבית המאורגנת הראשונה על יישוב יהודי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וההתקפה על פתח תקווה (1886)

ההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה

בעידוד השלטונות, הקימו חלוצים יהודים בראשית המאה ה-19 שמונה יישובים חקלאיים במחוז חרסון במערב האימפריה הרוסית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה

הוצאת א. לוין אפשטיין

הוצאת א.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והוצאת א. לוין אפשטיין

הודים בישראל

ההודים בישראל הם קהילות ויחידים, יהודים ושאינם יהודים, שמוצאם בהודו וחיים כיום או חיו בעבר במדינת ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והודים בישראל

הוועד האודסאי

זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והוועד האודסאי

הוי, ארצי! מולדתי!

הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי! הוא שיר עברי מאת המשורר שאול טשרניחובסקי אשר נכתב בתל אביב ב-23 בנובמבר 1933 ופורסם לראשונה ב"ספר השנה של ארץ ישראל" לשנת תרצ"ד.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והוי, ארצי! מולדתי!

הכנסייה הארצישראלית

צירי הכנסייה הארצישראלית בתמונה קבוצתית הכנסייה הארצישראלית הייתה ניסיון לכנס גוף כעין-פרלמנטרי של ציוני ארץ ישראל, במקביל לקונגרס הציוני העולמי, אשר ייצג את ציוני ציון החיים בארץ ישראל הן בפני השלטון העות'מאני והן בפני מוסדות הקונגרס וגורמים אחרים בישראל ומחוצה לה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והכנסייה הארצישראלית

היאחזות נח"ל

נח"ל היאחזות נח"ל היא יישוב, שהוקם באמצעות חיילים המשרתים בנח"ל ועל-פי החלטה של ממשלת ישראל, על מנת לקדם את ההתיישבות היהודית ברחבי ארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והיאחזות נח"ל

היסטוריה של ארץ ישראל

ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והיסטוריה של ארץ ישראל

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והיסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל

תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל

היסטוריוגרפיה ישראלית

עטיפת מגן של כרך תשט"ו-תשט"ז. עיצבה עלי גרוס היסטוריוגרפיה ישראלית היא המחקר ההיסטורי המפורסם (היסטוריוגרפיה) של תולדות היישוב מאז ראשית היישוב היהודי החדש בארץ ישראל ועד לימינו.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והיסטוריוגרפיה ישראלית

היינריך לווה

אליקום היינריך לֶוֶה (לעיתים: אליקים בן יהודה; בגרמנית: Heinrich Loewe; 11 ביולי 1869, ואנצלבן, פרוסיה – 2 באוגוסט 1951, כ"ט בתמוז תשי"א, תל אביב) היה עיתונאי, פובליציסט, פולקלוריסט, בלשן, מזרחן, הוגה דעות וספרן יהודי-גרמני, ממנהיגי התנועה הציונית בגרמניה ומחלוצי הספרנות בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והיינריך לווה

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והיישוב

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והיישוב הישן

היישוב היהודי בעזה

היישוב היהודי בעיר עזה התקיים לסירוגין מהמאה השנייה לפנה"ס ועד מאורעות תרפ"ט ומלחמת העצמאות.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה והיישוב היהודי בעזה

ועד העדה הספרדית בירושלים

בית הכנסת האיסטנבולי, מנכסי וועד העדה הספרדית בירושלים, המאה ה-19 ועד העדה הספרדית בירושלים הוא ועד אשר הנהיג במשך שנים רבות את יהודי ירושלים וצבר רכוש רב מהקדשים ועזבונות, שהועמדו לרשות קהילות הספרדים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וועד העדה הספרדית בירושלים

ועידת קטוביץ

הזמנה לוועידה (עברית) הזמנה לוועידה (גרמנית) שלט המציין את מקום ועידת קטוביץ ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה ב-6 בנובמבר 1884 בעיר קטוביץ שבחבל שלזיה בגרמניה (כיום בפולין), ביוזמתם של הד"ר יהודה לייב פינסקר והרב שמואל מוהליבר.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וועידת קטוביץ

ווינרס מכירות פומביות

גלריית בית המכירות פרופ' אלברט איינשטיין, בעניין דרך החיים הראויה לאדם. מלון אימפריאל, טוקיו יפן 1922 ווינרס (Winner's) בית מכירות פומביות בע"מ הוא בית מכירות פומביות בירושלים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וווינרס מכירות פומביות

כ"ד בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וכ"ד בחשוון

כפר אהרון

שלט הכניסה לכפר אהרון המתיישב. כְּפַר אַהֲרוֹן, כיום שכונה בדרום נס ציונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וכפר אהרון

כפר תבור

הכניסה לכפר תבור כְּפַר תָּבוֹר היא עיר בישראל במחוז הצפון בישראל השוכנת למרגלות הר תבור שבגליל התחתון המזרחי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וכפר תבור

כפר ויתקין

כְּפַר-וִיתְקִין הוא מושב עובדים במערב עמק חפר, השייך למועצה אזורית עמק חפר.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וכפר ויתקין

כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל

להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וכרונולוגיה של אזור ארץ ישראל

ימין פוליטי בישראל

מדינת ישראל. הפגנה של תנועת "ישראל שלי" בעד ישראל וצה"ל במהלך מבצע צוק איתן (2014) הימין הפוליטי בישראל הוא מחנה שאידאולוגיית היסוד שלו היא לאומיות יהודית ומימושה במדינת ישראל באמצעות הציונות.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וימין פוליטי בישראל

יסוד המעלה

מרכז המושבה, רח' המייסדים פינת רח' השמורה יסוד המעלה בגלויה מראשית המאה ה-20 רחוב המייסדים, אפריל 2008 בול דואר ישראל לכבוד יובל יסוד המעלה חורבות בית הכנסת העתיק של יסוד המעלה שרידי המזח ביסוד המעלה יְסוּד הַמַּעֲלָה היא מושבה ומועצה מקומית בדרום עמק החולה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויסוד המעלה

יעקב אלחנן ליטוינסקי

בית ליטוינסקי ברחוב אחד העם יעקב אלחנן ליטוינסקי (אודסה, 1852 - תל אביב, 12 באוקטובר 1915) היה סוחר ופעיל ציוני, אח במסדר "הבונים החופשיים", וממייסדי תל אביב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויעקב אלחנן ליטוינסקי

יעקב שרתוק

עם זוגתו פניה בחרסון יַעֲקֹב שֶׁרְתוֹק (צֶ'רְטוֹק) (10 במאי 1860 – 8 במרץ 1913), "ראשון הביל"ויים בארץ ישראל", היה חלוץ ציוני.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויעקב שרתוק

יעקב שלמה חזנוב

יעקב שלמה חזנוב, לאחר מלחמת העולם הראשונה יעקב שלמה חזנוב (כ"ב באייר תרכ"א /1861, זורביץ, פלך מוהילוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – י"ט באלול תרפ"ב, 12 בספטמבר 1922) היה מאנשי ביל"ו וממייסדי גדרה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויעקב שלמה חזנוב

יעקב שכביץ

יעקב הכהן שכביץ (שכי; א' בניסן תר"ד, מרץ 1844, חרקוב - ט"ו בטבת תרצ"ג, ינואר 1933, חיפה) היה מראשוני גדרה, פרסם מאמרים רבים והיה יוזם רעיון הקונקורדנציה לתלמוד של חיים יהושע קוסובסקי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויעקב שכביץ

יעקב ברוידא

יעקב יוסף ברוידא (בחלק מהמקורות: ברודא, ברוידה; 1833 – ל' בתשרי ה'תרס"ז, 20 באוקטובר 1906) היה סוחר ונדבן חרדי וציוני, שתמך והשתתף במיזמים שונים בארץ ישראל בתקופת היציאה מהחומות, העלייה הראשונה והעלייה השנייה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויעקב ברוידא

יעקב הרצנשטיין

יעקב הרצנשטיין (תרי"ח, 1858 – י"ח בכסלו תרפ"ט, 1 בדצמבר 1928) היה תעשיין ביל"ויי, מראשי הקהילה היהודית אשכנזית ביפו.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויעקב הרצנשטיין

יעקב יערי-פולסקין

יעקב יערי -פולסקין יעקב יערי-פּוֹלֶסְקִין (י"ט בטבת תרמ"ז, 15 בינואר 1887 – י"ז בתשרי תש"ה, 4 באוקטובר 1944) היה עיתונאי, סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויעקב יערי-פולסקין

יפה

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה יהודיים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויפה

יצחק מכנס

יצחק מכנס (א' בניסן תרמ"ו, אפריל 1886 – כ"ה בסיוון תשי"ט, 1 ביולי 1959) היה ממייסדי רמת גן והרצליה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויצחק מכנס

יצחק ניסנבוים

מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויצחק ניסנבוים

יצחק פרידמן (בוהוש)

רבי יצחק פרידמן (ה' בכסלו תקצ"ה, 1834 - י' באלול תרנ"ו, 1896) היה האדמו"ר הראשון מבוהוש, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויצחק פרידמן (בוהוש)

יצחק פלר (מחנך)

יצחק פֶלֶר (8 בפברואר 1889, י"ג באדר ה'תרמ"ט – 6 בדצמבר 1967, ד' בכסלו ה'תשכ"ח) היה מחנך ישראלי, איש העלייה השנייה, מנהלם של מספר בתי ספר יסודיים ובהם בפרט בית הספר "תל נורדאו" בתל אביב (1929–1956), מחברן של מקראות, ספרים ללימוד עברית ספרי לימוד רבים במתמטיקה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויצחק פלר (מחנך)

יצחק שמי

יצחק שָמי (4 באוגוסט 1888, חברון – 1 במרץ 1949, חיפה) היה סופר עברי, מראשוני הסופרים העבריים החדשים שפעלו בארץ ישראל בימי טרום-המדינה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויצחק שמי

יצחק לייב טופורובסקי

יצחק לייב טופורובסקי (במקור טאפארובסקי; 1860 – 5 בספטמבר 1938) היה מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון, והנפח של המושבה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויצחק לייב טופורובסקי

יצחק טריואקס

אברהם יצחק טריוַאקס (גם: טריוקס, טריוואקס) (בכתב לטיני: Triwaks; כ"ה בתשרי תרנ"ד, 5 באוקטובר 1893, מזריטש, פלך שדליץ, פולין הרוסית – 3 ביוני 1952) היה עיתונאי וסופר ציוני יידי עברי, מו"ל ומפיץ ספרים בוורשה ובארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויצחק טריואקס

יצחק זאב אלטשולר

יצחק זאב (איצ'ה-וולה) אלטשולר (1866 – 26 בספטמבר 1934) היה מאנשי העלייה הראשונה וממייסדי המושבה רחובות.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויצחק זאב אלטשולר

יצחק חיותמן

יצחק חיותמן (24 בדצמבר 1867, כ"ז בכסלו תרכ"ח, פרילוקי, אוקראינה – 21 ביוני 1938, כ"ב בסיוון תרצ"ח, תל אביב), ממייסדי אחוזת בית ומטולה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויצחק חיותמן

יצחק ברלוביץ (בר-לביא)

יצחק ברלוביץ (בר-לביא) (22 בדצמבר 1892 - 20 במרץ 1951) היה מראשוני האורזים בארץ ישראל וממייסדי אגודת "האורז" - אגודת האורזים העבריים בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויצחק ברלוביץ (בר-לביא)

יצחק גאשצינני

יצחק גאָשצינני (קרי: גוּשְצִינִּי; תר"ה, 1845 – י"ג בכסלו תרע"א, 14 בדצמבר 1910) היה מחלוצי העיתונות העברית והעיתונות ביידיש בארץ ישראל, בעל בית דפוס, ומבוני ירושלים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויצחק גאשצינני

יצחק ד'ארבלה

יצחק (גרגורי) דַ'ארְבֶּלֶה (אמציסלבסקי) (20 באוגוסט 1847– 24 ביוני 1911) היה רופא, איש העלייה הראשונה, שבעשור האחרון של המאה ה-19 שימש מנהל בית החולים רוטשילד בירושלים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויצחק ד'ארבלה

יצחק יהודה כהן

יצחק יהודה כהן (1872–1956) רכש וגאל את האדמות שעליהן הוקמה שכונת רחביה, וכן האדמות שעליהן הוקם נווה דניאל בגוש עציון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויצחק יהודה כהן

יקב רחובות

שלט של המועצה לשימור אתרים יקב רחובות הוקם ב-1907 ברחובות על ידי אגודת הכורמים הרחובותית כדי לעבד ענבים של איכרי המושבה ולהכין מהם יין.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויקב רחובות

יקבי כרמל

סמליל החברה הישן ייצור יין בזכרון יעקב בשנות ה-90 של המאה ה-19 אזהרה מפני זיופי יינות החברה, עיתון השקפה 1906 סיור מודרך ביקבי כרמל בזכרון יעקב בשנת 1945 הכניסה ליקב בראשון לציון מבנה במתחם היקב בראשון לציון המבנה האדום העתיק של היקב ברחוב הכרמל יקבי כרמל (לשעבר "כרמל מזרחי", וקודם לכן "כרמל"), היא חברה ישראלית לייצור יין המפעילה מספר יקבים בישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויקבי כרמל

ירמיהו הלפרן

ירמיהו הלפרן במדי רב-חובל ירמיהו (ירמה) הַלפֶּרן (ה' בחשוון ה'תרס"ב 18 באוקטובר 1901 – 27 באוגוסט 1962) היה איש בית"ר והתנועה הרוויזיוניסטית, ממייסדי הימאות העברית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וירמיהו הלפרן

ירושלים בתקופה העות'מאנית

בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וירושלים בתקופה העות'מאנית

ירידה מארץ ישראל

ירידה מארץ ישראל, היא הגירתם של יהודים מארץ ישראל אל הגולה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וירידה מארץ ישראל

ישעיהו קרניאל

דיוקן של ישעיהו קרניאל כפי שצויר על ידי הצייר שלמה ברנשטיין בשנת 1934 מערכת עיתון דואר היום מתחילת שנות ה-30. בשורה הראשונה יושבים משמאל לימין: נתן לאהר, לאה אבושדיד, איתמר בן-אב"י ולצידו ישעיהו קרניאל (עזמות).

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וישעיהו קרניאל

ישעיהו רפאלוביץ

הרב ד"ר ישעיהו רפאלוביץ (1870 – 1956) היה מראשוני הצלמים היהודים בארץ ישראל, ומהראשונים שהנציחו את נופי הארץ מנקודת ראות עברית-ציונית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וישעיהו רפאלוביץ

ישראל פיינברג

ישראל ("לוליק") פיינברג (1865–1911) היה מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון, חדרה ואחוזת בית, היא תל אביב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וישראל פיינברג

ישראל שכטר

ישראל שכטר (7 בדצמבר 1847, פוקשאן, נסיכות מולדובה – 1912) היה ממייסדי המושבה זכרון יעקב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וישראל שכטר

ישראל טלר

ישראל הלוי טֶלֶר (לעיתים בכתיב היידי, שנהג בזמנו: טעללער; בלועזית: Teller; י"ב בכסלו תקצ"ו, 3 בדצמבר 1835, זלוצ'וב, גליציה – ט"ז בכסלו תרפ"ב, 17 בדצמבר 1921, רחובות) היה מורה וסופר עברי, מראשי קונגרס פוקשאן, מאנשי העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וישראל טלר

ישראל בלקינד

ישראל בֶּלְקִינְד (א' באייר תרכ"א, 11 באפריל, 1861 - כ"ג באלול תרפ"ט, 28 בספטמבר 1929), ממייסדי תנועת הביל"ויים, מחלוצי העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וישראל בלקינד

ישי מנוחין

ישי שמואל מנוחין (נולד ברחובות ב-7 באפריל 1958) הוא פעיל זכויות אדם, מרצה, פעיל שמאל רדיקלי והוגה פוליטי ישראלי, היה מנכ"ל הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, יו"ר הסניף הישראלי של אמנסטי אינטרנשיונל ופעיל בתנועת יש גבול.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה וישי מנוחין

יחס החרדים לציונות

יחס החרדים אל התנועה הציונית ואל מדינת ישראל אינו אחיד.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויחס החרדים לציונות

יחזקאל סהר

יחזקאל סהר (עומד) משוחח עם גולדה מאיר ודוד רמז בשנת 1949 שר המשטרה בכור-שלום שטרית סוקר מסדר שוטרים בליווי מפכ"ל המשטרה יחזקאל סהר יחזקאל סהר (סחרוב) (10 בינואר 1907 – 28 בספטמבר 1998) היה המפכ"ל הראשון של משטרת ישראל, בין השנים 1948–1958.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויחזקאל סהר

יחזקאל ריבנאי

יחזקאל ריבנאי יחזקאל ריבנאי (19 באפריל 1899 – 7 באפריל 1972) היה אנטומולוג ישראלי, ממייסדי החברה האנטומולוגית הישראלית ונשיאה הראשון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויחזקאל ריבנאי

יחזקאל דנין (סוכובולסקי)

יחזקאל ורחל דנין, 1929 רחוב הרצל (תל אביב) קבר בני הזוג דנין בבית הקברות טרומפלדור ה'עת"ר 20 במאי 1910 יחזקאל דב דָנין (סוכובולסקי) (1868, ביאליסטוק – 30 בדצמבר 1945, תל אביב) היה יזם, סוחר, תעשיין, פעיל ציוני, מראשוני אחוזת בית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויחזקאל דנין (סוכובולסקי)

יחיא ימיני

מחלקת כסף-פיליגרן בבית ספר בצלאל 1909. הנער במרכז הוא יחיא ימיני. המורה פרסוב נשען על השולחן משמאל, ובוריס שץ, מנהל בית הספר, מציץ מהגומחה מימין יחיא ימיני (1894, צנעא, תימן – 1986, ירושלים) היה צורף, אמן פיליגרן, סתת אבן וסופר סת"ם, מן המפורסמים שבבוגרי בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות ומוריו.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויחיא ימיני

יחיאל מיכל פוחצ'בסקי

יחיאל מיכל פוחצ'בסקי מיכל זלמן פוחצ'בסקי או בשמו המלא ייחל (כתיב יחיאל) מִיכֶל שלמה זלמן פוחצ'בסקי (1863 בריסק, ליטא - 1947, ראשון לציון, ישראל) היה איש העלייה הראשונה, מראשוני המושבה ראשון לציון, מומחה לגידול עצי פרי בכלל ולכרמי גפן בפרט.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויחיאל מיכל פוחצ'בסקי

יחיעם ויץ (לוחם הפלמ"ח)

יחיעם וַיְץ (18 בספטמבר 1918 – 17 ביוני 1946) היה מפקד בפלמ"ח אשר נהרג בפעולת פיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויחיעם ויץ (לוחם הפלמ"ח)

יגאל אלון

יגאל אלון (פַּיְיקוֹביץ') (10 באוקטובר 1918, ד' בחשוון, תרע"ט – 29 בפברואר 1980, י"ב באדר, תש"ם) היה איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, שהיה מפקד הפלמ"ח, מראשי צה"ל במלחמת העצמאות בדרגת אלוף, מראשי מפלגת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל (במשך 19 יום), חבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר בממשלות ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויגאל אלון

יגאל תמיר

יגאל תמיר יגאל תמיר (תם) הוא אמן ומעצב ירושלמי, שמוכר בעיקר בשל יצירתו האמנותית-יודאית, אך גם כמעצב תאורה בסגנון ירושלמי ייחודי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויגאל תמיר

יהדות מוינשט

'''החכם (שוחט) ממוינשט''', ציור של שטפאן לוקיאן קיימות עדויות לכך שראשיתה של יהדות מוינשט היא במחצית הראשונה של המאה ה-18.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהדות מוינשט

יהדות אורתודוקסית בתל אביב

יהדות אורתודוקסית בתל אביב קיימת מסמוך להקמת העיר, בניסן ה'תרס"ט, (1909).

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהדות אורתודוקסית בתל אביב

יהדות איראן

יהדות איראן (או יהדות פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהדות איראן

יהדות אירופה במאה ה-19

במאה ה-19 עברו על העם היהודי באירופה שני תהליכים מקבילים עיקריים: השתלבות והגירה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהדות אירופה במאה ה-19

יהדות רוסיה

מפקד האוכלוסין בשנת 1897 יהדות רוסיה היא קהילה גדולה ומגוונת שהתקיימה באזורי רוסיה הצארית והדרומית והאימפריה הרוסית, מאוחר יותר בברית המועצות, וכיום שורשיה הגאוגרפיים כוללים את הפדרציה הרוסית (מדינת רוסיה) ואת מדינות ברית המועצות לשעבר.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהדות רוסיה

יהושע אברבאיה

יהושע אברבאיה (אברביה) (1878 – 11 ביוני 1934) היה מפקידי הברון רוטשילד בלבנון ובארץ ישראל ובהמשך היה בכיר בארגוני ההתיישבות יק"א ופיק"א.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהושע אברבאיה

יהושע אוסוביצקי

יהושע אוסוביצקי (1858 – 1929) היה מהבולטים בפקידי הברון רוטשילד בתקופת העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהושע אוסוביצקי

יהושע קניאל

יהושע קָניאל (20 באוגוסט 1939 – כ"ח בסיוון תשנ"ח, 1998) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהושע קניאל

יהושע חנקין

יהושע חנקין נוטע עץ בעמק יזרעאל טקסט.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהושע חנקין

יהושע ברזילי

יהושע ברזילי (אייזנשטט) (בלארוס, 1855 - שווייץ, 1918), סופר ופעיל ציוני.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהושע ברזילי

יהושע גורדון

יהושע גורדון (נובמבר 1885, תרמ"ו – 7 בנובמבר 1943, ט' בחשוון ה'תש"ד) היה איש מנהל בתקופת היישוב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהושע גורדון

יהושע דב בנינסון

יהושע דב בנינסון (בן נון; תר"ז, 1846 – כ"ו באדר תרצ"א, מרץ 1931) היה מראשי חובבי ציון במינסק וממתיישבי ראשון לציון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהושע דב בנינסון

יהוד (מושבה)

בית הראשונים יְהוּד הייתה מושבה חקלאית לשעבר שהקימו מתיישבי פתח תקווה בסוף 1882.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהוד (מושבה)

יהודה צלליכין

יהודה אידל צלליכין (7 בספטמבר 1861 - 19 בספטמבר 1941) היה מחלוצי העלייה הראשונה, חבר ביל"ו, נמנה עם מייסדיה של המושבה ראשון לציון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהודה צלליכין

יהודה שרת

יהודה שרת (שרתוק) (26 בינואר 1901 – 22 ביוני 1979) היה מלחין, מנצח מקהלות ומחנך ישראלי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהודה שרת

יהודה ליאון וורמסר

יהודה ליאון וורמסר (ווארמזער) מונה על ידי הברון רוטשילד לנהל מטעמו את המושבה זכרון יעקב בשנים 1884–1888.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהודה ליאון וורמסר

יהודה לייב אמציסלבסקי

יהודה לייב (ליאון) אמציסלבסקי (תר"י, 1850 - י"ז בטבת תרצ"א, 5 בינואר 1931) היה עסקן ופעיל בתנועה הציונית, איש העלייה הראשונה, בעל אדמות בראשון לציון ומנכבדי העיר.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהודה לייב אמציסלבסקי

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהודה לייב פינסקר

יהודה חנקין

יהודה לייב חנקין (1842 רוסיה, פלך פולטביה, קרמנצ'וג - 25 בנובמבר 1893 ראשון לציון) מעולי העלייה הראשונה וממקימי העיר ראשון לציון.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהודה חנקין

יהודה בוסקלה

פקידי הברון רוטשילד, 1890. יהודה בוסקלה עומד שני משמאל. יושבים: ראשון משמאל - הלל יפה, שלישי משמאל - אליהו שייד. יהודה בוסקלה (16 בדצמבר 1864 - 1 בדצמבר 1904) היה מראשוני האגרונומים ביישוב, מפקידי הברון רוטשילד במושבות העלייה הראשונה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהודה בוסקלה

יהודה ג'אד נאמן

יהודה ג'אד נאמן (3 באוקטובר 1936 – 26 בספטמבר 2021) היה במאי קולנוע ומפיק ישראלי, חוקר קולנוע ופרופסור אמריטוס בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהודה ג'אד נאמן

יהודה גור

אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהודה גור

יהודה וירושלים⁩⁩

יהודה וירושלים היה עיתון אשר הוציא לאור יואל משה סלומון בשנים 1877 ו-1878, השנים שבהן תכנן את הקמת העיר אשר ייסד, פתח תקווה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויהודה וירושלים⁩⁩

יוסף עזריהו

יוסף ושרה עזריהו יוסף עזריהו (אוזרקובסקי) (22 בדצמבר 1873, סובאלק, רוסיה (ליטא) – 20 במרץ 1945, תל אביב) היה מורה ופעיל ציוני, ממייסדי תל אביב.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויוסף עזריהו

יוסף פיין

יוסף פיין יוסף פיין (1903 – 15 במאי 1949) היה איש ההתיישבות העובדת בצפון ארץ ישראל, מפקד בכיר ב"הגנה" וחבר קיבוץ דגניה א'.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויוסף פיין

יוסף קופרמן

250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px יוסף קופרמן (14 באפריל 1898 - 20 במאי 1971) מילא מגוון של תפקידים במשטרת המנדט ובשלטונות המנדט הבריטי ואף הגיע לתפקיד הממשלתי הגבוה ביותר (סגן מושל).

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויוסף קופרמן

יוסף לנג

יוסף (יוסי) לַנג (7 בפברואר 1944 – 19 באוגוסט 2013) היה היסטוריון, חוקר תולדות החינוך ותולדות עם ישראל, סופר ומחבר הביוגרפיה של אליעזר בן-יהודה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויוסף לנג

יוסף לישנסקי

יוסף לישַנסקי (1890 – 16 בדצמבר 1917, א' בטבת ה'תרע"ח), היה מראשי ארגון ניל"י, מייסד ומנהיג ארגון המגן.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויוסף לישנסקי

יוסף טוליפמן

יוסף בועז טוליפמן (6 במרץ 1926 – 14 ביוני 2009) היה מנהל הקריה למחקר גרעיני ומנהל בכיר במגזר הציבורי והפרטי בישראל.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויוסף טוליפמן

יוסף ויץ

יוסף וַיְץ (כ"ה בטבת ה'תר"ן, 17 בינואר 1890 – 22 בספטמבר 1972) היה מראשי קרן קיימת לישראל, ומהפעילים המרכזיים בהתיישבות, ייעור וברכישת קרקעות בארץ ישראל בתקופת היישוב ובשנות המדינה הראשונות.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויוסף ויץ

יוסף ויתקין

יוסף ויתקין (בכתיב יידי: וויטקין; 2 באוגוסט 1876, מוהילב – 22 בינואר 1912, ראשון לציון) היה איש חינוך, מראשוני תנועת העבודה, חבר במפלגת הפועל הצעיר ודמות מפתח במעבר מהעלייה הראשונה לעלייה השנייה.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויוסף ויתקין

יוחאי בן-נון

יוחאי בן-נון (17 בדצמבר 1924 – 6 ביוני 1994) היה מראשוני הלוחמים בחיל הים הישראלי ומפקדו השישי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויוחאי בן-נון

יוכי ברנדס

יוכי (יוכבד) ברנדס (נולדה ב-19 בפברואר 1959) היא סופרת ישראלית.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ויוכי ברנדס

19 באוגוסט

19 באוגוסט הוא היום ה-231 בשנה בלוח הגרגוריאני (232 בשנה מעוברת).

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ו19 באוגוסט

1934 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1934 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ו1934 בארץ ישראל

2 בנובמבר

2 בנובמבר הוא היום ה-306 בשנה (307 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ו2 בנובמבר

24 באוגוסט

24 באוגוסט הוא היום ה-236 בשנה בלוח הגריגוריאני (237 בשנה מעוברת).

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ו24 באוגוסט

6 בדצמבר

6 בדצמבר הוא היום ה־340 בשנה (341 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת העלייה הראשונה ו6 בדצמבר

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/העלייה_הראשונה

ידוע גם בשם עלייה ראשונה, העליה הראשונה.

, מי יבנה בית, מישור חוף יהודה, מישור החוף, מיכאל הלפרן, מיכל לייב כץ, מיכה טלמון, אספת המורים, אסתר שפירא גינזבורג, אפרים פישל סלומון, אפרים דיינרד, אקרמן, אריאל שרון, אריה לייב מקלף, אריה לייב גיסין, אריה גיסין, אשר לוין, אשבל, אל יבנה הגליל, אלתר לוין, אלטשולר, אלחנן (גרינברג) בולקינד, אלון גילון, אלכסנדר אהרנסון, אלכסנדר זוסיה טוליפמן, אלכסנדר זייד, אליעזר מרגולין, אליעזר בן-יהודה, אליעזר יעקבזון, אליקום אוסטשינסקי, אליהו אהרון כהנא, אליהו אוסטשינסקי, אליהו איזקסון, אליהו ספיר, אליהו סחרוב, אליהו קראוזה, אליהו זאב לוין אפשטיין, אליהו הכהן, אזרחי, אחוזת דג'אני, אבא נאמן, אברמוביץ', אברהם מאפו, אברהם מקוב, אברהם אבא ורנר, אברהם פצ'ורניק, אברהם שמואל הרשברג, אברהם שפירא (זקן השומרים), אברהם לודויפול, אברהם זאב גורדון, אברהם זלמן איכילוב, אבינעם בחור כארז, אגודת העשרות, אגודת הכורמים, אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, אדריכלות ישראלית, אהרן מרדכי פריימן, אהרן אהרנסון, אהרן אייזנברג, אהרן פיינשטיין, אהרן לייב מכנס, אהרן חרמוני, אהרון סחרוב, אורה עשהאל, אורי אברמסון, אולגה חנקין, איראן, איתמר בן-אב"י, איתי בחור, איטה ילין, איכילוב, איילת שקד, נמל יפו, נס ציונה, נפתלי משכיל לאיתן, נפתלי הרץ אימבר, נפתלי הרץ הלוי, נקדימון אלטשולר, נשר (עיר), נשר מפעלי מלט ישראליים, נתן קייזרמן, נתן כוגן, נח נפתולסקי, נח שפירא, נחלת ראובן (אחוזה), נחלת שבעה, נחום וילבוש, נחום וייספיש, ניסן רוטמן, ניסיונות ההתיישבות היהודית בחורן, ניל"י, סנדר חדד, ספר תולדות ההגנה, ספר העלייה הראשונה, ספר הביטויים המקיף, ספרות ילדים ונוער בישראל, סוניה בלקינד, עמנואל אטקס, עמינדב אלטשולר, עצמון יניב, עליות מראשית הציונות ועד קום מדינת ישראל, עליית אעלה בתמר, עליית האיכרים, עלייה לארץ ישראל, עטרה בן-טובים, עזרא דנין, עבדול חמיד השני, עבודה עברית, עדה כרמי-מלמד, עופר רגב, עופר שלמה גיסין, עולם קטון, עוזי פז, עודד טירה, עין סיניא, עין זיתון, עין זיתים, עין גנים, פאניה חיסין, פסטיבל הזמר והפזמון, פלטון פון אוסטינוב, פלטיאל מקלף, פדיון יהודי רומניה, פועלי ציון, פורטר, פולמוס גדרה, פיינברג, צ'רקסים, צ'רקסים בישראל, צריף הביל"ויים, צחי בוקששתר, צבר (סלנג), צבי אלעזר טלר, צבי אהרנסון, צבי איזקסון, צבי רסקי, צבי ליבונטין, צבי הנרי פרנק, צבי הירש הכהן וולק, צבי הירשפלד, צדוק כהן, צינה דיזנגוף, ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל, צילה פיינברג שוהם, ציונות, ציונות מעשית, ציונות ברומניה, ציונות ברוסיה, קרול הראשון, מלך רומניה, קדחת שחור השתן, קומוניזם, קונגרס פוקשאן, קובי גיסין, קיבוץ, רמניקו סראט, ראש פינה, ראשון לציון, ראובן לרר, רם כרמי, רענן ויץ, רפאל אלשיך, רפאל איתן, רחל צברי, רחוב בית אשל, רחובות, רבקה אבולעפיה, רבקה גרבובסקי, רכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות, ריקודי עם בישראל, שמשון בלקינד, שמחה בונם אוסוביצקי, שמחה וילקומיץ, שמואל אוסטשינסקי, שמואל רפאלי, שמואל ליב גורדון, שמואל טאג'יר, שמואל ברוזה, שמיטה, שאול דגן, שער ציון (בית חולים), שערי תורה (תלמוד תורה ביפו), שערי ירושלים (שכונה), שפלת יהודה, שרתי לך ארצי, שרגא פייבל יעקבזון, שרה אהרנסון, שרה איטה פלמן, שרה לוי-תנאי, שלום רצבי, שביל הראשונים ראשון לציון, שולמית לפיד, שיר עבודה (נח שפירא), שיכון עובדים, תמול שלשום, תמימה סוכובולסקי, תנועת המושבים, תקופת מגדל דוד, תקוותנו, תרבות הקפה בישראל, תרבות ישראלית, תחזקנה, תחיית הלשון העברית, לאה קוק (פעילת ציבור), לב לבנדה, ליאון שטיין, ליפקין, ליברליזם, ט"ז באב, טקס הדלקת המשואות, טרגר, טבריה, טוביה קרופיק, זאב מתתיהו פרל, זאב אברמוביץ, זאב אברמוביץ (ראשון לציון), זאב סמילנסקי, זאב גלוסקין, זאב דובנוב, זאב וולף (פירושונים), זאב וולף בלום, זאב יעבץ, זלמן בן-טובים, זלמן דוד ליבונטין, זלמן וויט, זלמה מאיר, זליג סוסקין, זהר שביט, זכות הבחירה לנשים בארץ ישראל, זכויות האישה, ח'ירבת צ'רקס, חמדה בן-יהודה, חאן מנולי, חנקין, חנה מייזל שוחט, חנה טרגר (ברנט), חני שטרנברג, חנינא מזרחי, חסידות במרחב הרומני, חסיה לוי-אגרון, חרם דרבנו גרשום, חלוציות, חליפות העתים: מאה שנות אופנה בארץ-ישראל, חבצלת (כתב עת), חבר הקבוצות והקיבוצים, חדרה, חושו אחים חושו, חוות מרדכי, חוות חקלאיות בארץ ישראל, חוות העלמות (ספר), חינוך סביבתי, חינוך גאוגרפי, חיים אריה זוטא, חיים טפר, חיים חיסין, חיים יעקב קרישבסקי, חייקיל שיף, ב' בטבת, בן ציון שפירא, במחרשתי, בנק אנגלו-פלשתינה, בני פלד, בני רכב, בנימין פוקס, בנימינה, בנימינה-גבעת עדה, בקעת הנדיב, בקעת יבנאל, בר גיורא (ארגון), ברנשטיין, ברוך בן-טובים, בוריס דב אוסוביצקי, בוריס כצמן, בוינאקסק, בית נורטון, בית סבתא צילה, בית סווטיצקי, בית עמנואל, בית דונדיקוב, בית הספר אליאנס תל אביב, בית העירייה הישן בראשון לציון, בית הקברות כנרת, בית הרופא במנחמיה, בית הלל (מושב), בית הכנסת הישן בראש פינה, בית יעקב (שכונה), ביל"ו, ג'ואיש כרוניקל, ג'ינדאס, ג'יימס פין, גאלאץ, גאולת קרקע (ציונות), גרשון יצחק קרישבסקי, גרשום קומרוב, גרו גרא, גלות אדום, גלות בארץ, גבעת מיכאל, גבעת אולגה, גד מכנס (פעיל ציוני), גדעון אלטשולר, גדעון בן יואש, גדליהו וילבושביץ, גולדה מילוסלבסקי, גימפל, גיא אוני (ספר), גיל סמסונוב, גיל תמרי, דב קלימקר, דב לוין (שופט), דב כרמי, דב ימיני, דבורה בן-יהודה, דגל עברי, דגל ישראל, דואר היום, דוד סמילנסקי, דוד סגל (ראשון לציון), דוד זהבי, דוד גיסין, דוד יודילוביץ, ה'תרמ"ב, המרכז הרפואי הלל יפה, האקדמיה ללשון העברית, הארכיון לתולדות ההגנה, הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל, הסתדרות פועלי השומרון, הסופות בנגב, הסכסוך הישראלי-ערבי, העליות בשנים 1700–1881, העלייה מרומניה, העלייה השנייה, הקרב על קיבוץ גשר, הקהילה היהודית באנטופול, השסע העדתי בישראל, השומר, התעת'מנות, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים, התקווה, התיישבות האלף, הלל יפה, החלוצות בתקופת העלייה השנייה, החווה, הבועזים, הביאליסטוקאים, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ההתקפה על פתח תקווה (1886), ההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה, הוצאת א. לוין אפשטיין, הודים בישראל, הוועד האודסאי, הוי, ארצי! מולדתי!, הכנסייה הארצישראלית, היאחזות נח"ל, היסטוריה של ארץ ישראל, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, היסטוריוגרפיה ישראלית, היינריך לווה, היישוב, היישוב הישן, היישוב היהודי בעזה, ועד העדה הספרדית בירושלים, ועידת קטוביץ, ווינרס מכירות פומביות, כ"ד בחשוון, כפר אהרון, כפר תבור, כפר ויתקין, כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל, ימין פוליטי בישראל, יסוד המעלה, יעקב אלחנן ליטוינסקי, יעקב שרתוק, יעקב שלמה חזנוב, יעקב שכביץ, יעקב ברוידא, יעקב הרצנשטיין, יעקב יערי-פולסקין, יפה, יצחק מכנס, יצחק ניסנבוים, יצחק פרידמן (בוהוש), יצחק פלר (מחנך), יצחק שמי, יצחק לייב טופורובסקי, יצחק טריואקס, יצחק זאב אלטשולר, יצחק חיותמן, יצחק ברלוביץ (בר-לביא), יצחק גאשצינני, יצחק ד'ארבלה, יצחק יהודה כהן, יקב רחובות, יקבי כרמל, ירמיהו הלפרן, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ירידה מארץ ישראל, ישעיהו קרניאל, ישעיהו רפאלוביץ, ישראל פיינברג, ישראל שכטר, ישראל טלר, ישראל בלקינד, ישי מנוחין, יחס החרדים לציונות, יחזקאל סהר, יחזקאל ריבנאי, יחזקאל דנין (סוכובולסקי), יחיא ימיני, יחיאל מיכל פוחצ'בסקי, יחיעם ויץ (לוחם הפלמ"ח), יגאל אלון, יגאל תמיר, יהדות מוינשט, יהדות אורתודוקסית בתל אביב, יהדות איראן, יהדות אירופה במאה ה-19, יהדות רוסיה, יהושע אברבאיה, יהושע אוסוביצקי, יהושע קניאל, יהושע חנקין, יהושע ברזילי, יהושע גורדון, יהושע דב בנינסון, יהוד (מושבה), יהודה צלליכין, יהודה שרת, יהודה ליאון וורמסר, יהודה לייב אמציסלבסקי, יהודה לייב פינסקר, יהודה חנקין, יהודה בוסקלה, יהודה ג'אד נאמן, יהודה גור, יהודה וירושלים⁩⁩, יוסף עזריהו, יוסף פיין, יוסף קופרמן, יוסף לנג, יוסף לישנסקי, יוסף טוליפמן, יוסף ויץ, יוסף ויתקין, יוחאי בן-נון, יוכי ברנדס, 19 באוגוסט, 1934 בארץ ישראל, 2 בנובמבר, 24 באוגוסט, 6 בדצמבר.

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

המידע מבוסס על ערכים מויקיפדיה ומיזמים אחרים של ויקימדיה, וזמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות