תוכן עניינים
235 יחסים: מסדר פטריק הקדוש, מעלה שומרון, מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים, מרטין לותר, משה, משה (מיכלאנג'לו), מלאכי, מגארה, מגניפיקט, מגילת איכה, מגילת קהלת, מדריד, מועדון דיומא, מילון בן-יהודה, מיילס קאברדייל, אמאוס, אמנות קרולינגית, אקרוסטיכון במקרא, את אשר כתבתי כתבתי, אלקטרום, אלקווין, אלון מעוננים, אלישיב בן יהויקים, אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד, אילן ישי, נצרות, נונק דימיטיס, נוסח שומרון, נופך (אבן חן מקראית), נוגה, סמל מרילנד, סמל פוארטו ריקו, ספר, ספר מקבים א', ספר מקבים ג', ספר מקבים ד', ספר נחמיה, ספר עזרא, ספר טוביה, ספר ברוך, ספר יהודית, ספר יואל, ספרד (אתר מקראי), ספרות, ספרות עברית, סרפד, סבסטיאן מינסטר, סיקסטוס החמישי, עזרא הסופר, ... להרחיב מדד (185 יותר) »
מסדר פטריק הקדוש
המסדר המהולל ביותר של פטריק הקדוש (באנגלית: The Most Illustrious Order of Saint Patrick) הוא מסדר אבירות בריטי השייך לאירלנד.
לִרְאוֹת וולגטה ומסדר פטריק הקדוש
מעלה שומרון
מַעֲלֵה-שׁוֹמְרוֹן היא שכונה במערב ההתנחלות קרני שומרון, וקודם לכן יישוב קהילתי במועצה אזורית שומרון.
לִרְאוֹת וולגטה ומעלה שומרון
מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים
מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים הוא פרויקט של האוניברסיטה העברית בירושלים ליצירת המהדורה הביקורתית הראשונה של התנ"ך המבוססת על נוסח כתר ארם צובא.
לִרְאוֹת וולגטה ומפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים
מרטין לותר
מרטין לותר (בגרמנית: Martin Luther; 10 בנובמבר 1483 – 18 בפברואר 1546) היה נזיר, כומר, מלחין ותאולוג גרמני, המייסד וההוגה הראשי של הנצרות הפרוטסטנטית ויוצרו של הכוראל.
לִרְאוֹת וולגטה ומרטין לותר
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
לִרְאוֹת וולגטה ומשה
משה (מיכלאנג'לו)
"משה" (באיטלקית: Mosè; 1513–1515) הוא פסל שיש מאת האמן האיטלקי בן תקופת הרנסאנס מיכלאנג'לו בואונרוטי, המציג את דמותו של משה רבנו.
לִרְאוֹת וולגטה ומשה (מיכלאנג'לו)
מלאכי
מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.
לִרְאוֹת וולגטה ומלאכי
מגארה
מגארה (ביוונית: Μέγαρα) היא עיר ביוון ופרבר של הבירה אתונה, וב-2011 התגוררו בה 28,591 איש.
לִרְאוֹת וולגטה ומגארה
מגניפיקט
מרים. תפילת המגניפיקט בשפות שונות על קיר כנסיית הביקור בעין כרם. מַגְנִיפִיקָט (בלטינית: Magnificat - "תגדל"; נהגה כשהטעם על ההברה השנייה) הוא שמו של מזמור נוצרי, הידוע גם בשם שירת מריה.
לִרְאוֹת וולגטה ומגניפיקט
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
לִרְאוֹת וולגטה ומגילת איכה
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
לִרְאוֹת וולגטה ומגילת קהלת
מדריד
פסל הדב האוכל מעץ התות - סמלה של מדריד מדריד (בספרדית: Madrid, הגייה) היא עיר הבירה של ספרד ומקום מושבם של המלך, הממשלה, הפרלמנט ובית המשפט העליון.
לִרְאוֹת וולגטה ומדריד
מועדון דיומא
מועדון דיומא (בספרדית: El Club Dumas) הוא רומן מאת ארתורו פרס-רברטה, משנת 1993.
לִרְאוֹת וולגטה ומועדון דיומא
מילון בן-יהודה
מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.
לִרְאוֹת וולגטה ומילון בן-יהודה
מיילס קאברדייל
מַיילְס קַאבֶרְדֵיל (באנגלית: Myles Coverdale, או גם Miles Coverdale; 1488 – 20 בינואר 1569) היה מלומד אנגלי, מתרגם הביבליה שהוציא לאור את התרגום המודפס הראשון לאנגלית של הברית הישנה והחדשה.
לִרְאוֹת וולגטה ומיילס קאברדייל
אמאוס
המקומות השונים שהוצעו כזיהוי לאמאוס אמאוס (יוונית Ἐμμαούς; לטינית Emmaus) היה יישוב יהודי קדום על הדרך בין ירושלים והשפלה, אשר קיימות גישות שונות לזיהויו כיום.
לִרְאוֹת וולגטה ואמאוס
אמנות קרולינגית
האמנות הקרולנגית, הידועה גם בשם "הרנסאנס הקרולינגי", שלטה באירופה בין השנים 780 ל-900, זמן שלטונם של קרל הגדול ויורשיו.
לִרְאוֹת וולגטה ואמנות קרולינגית
אקרוסטיכון במקרא
אקרוסטיכון הוא מונח בתחום השירה והפרוזה, המבטא סידור מכוון של שורות, מילים או בתים, באופן שהאותיות שבראשן יוצרות רצף אלפביתי מוכר, שם, ביטוי או משפט.
לִרְאוֹת וולגטה ואקרוסטיכון במקרא
את אשר כתבתי כתבתי
אֵת־אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי כָּתָבְתִּי או מה שכתבתי, כתבתי (בלטינית: QUOD SCRIPSI, SCRIPSI) הוא ביטוי לטיני.
לִרְאוֹת וולגטה ואת אשר כתבתי כתבתי
אלקטרום
מטבעות אלקטרום מממלכת לידיה מהמאה השישית לפנה"ס מטבעות אלקטרום של אלכסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית התקופה הרומית. אלקטרום (ידוע יותר בשם "זהב לבן") הוא שמה היווני של סגסוגת טבעית של כסף וזהב המוכרת באנגלית בשם "זהב ירוק", לעיתים עם שרידי נחושת ומתכות אחרות.
לִרְאוֹת וולגטה ואלקטרום
אלקווין
אלקווין (אנגלית: Alcuin; 735 בקירוב – 19 במאי 804) היה מלומד, נזיר, מחנך ותאולוג אנגלי.
לִרְאוֹת וולגטה ואלקווין
אלון מעוננים
עץ אלון שגילו הוערך בכ-1000 שנים, צולם ב-2006 אֵלוֹן מְעוֹנְנִים, אתר מקראי בו ממוקם עץ אלון מקודש, הנמצא ליד העיר שכם.
לִרְאוֹת וולגטה ואלון מעוננים
אלישיב בן יהויקים
אלישיב בן יהויקים הוא דמות מקראית, כיהן ככהן גדול בימיו של נחמיה.
לִרְאוֹת וולגטה ואלישיב בן יהויקים
אוניברסיטת אוקספורד
שלט ההרלדי של אוניברסיטת אוקספורד פמברוק קולג', אחד מ-39 הקולג'ים באוניברסיטת אוקספורד מפת אוקספורד משנת 1605 אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: The University of Oxford; מכונה גם Oxford University, ולעיתים פשוט Oxford) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת בעיר אוקספורד שבאנגליה.
לִרְאוֹת וולגטה ואוניברסיטת אוקספורד
אוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד
אוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד (בספרדית: La Universidad Complutense de Madrid; בראשי תיבות: UCM) היא אחת האוניברסיטאות הוותיקות בעולם, והעתיקה באוניברסיטאות ספרד.
לִרְאוֹת וולגטה ואוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד
אילן ישי
חלון אילן ישי המושלם העתיק ביותר מצוי בקתדרלת שארטר, 1145 אילן ישי הוא ביטוי המתייחס לפסוק בספר ישעיהו, שבו תיאור מטפורי של שושלת המשיח: על פי האמונה הנוצרית, הפסוק מתייחס לישו, ולכן מיוצג לעיתים תכופות באמנות, בפרט בזו של תקופת ימי הביניים.
לִרְאוֹת וולגטה ואילן ישי
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
לִרְאוֹת וולגטה ונצרות
נונק דימיטיס
הפסוק הראשון מתפילת נונק דימיטיס מתוך השעות העשירות מאוד של דוכס ברי נונק דימיטיס (בלטינית: Nunc dimittis) המכונה גם שירו של שמעון או תפילת שמעון היא תפילה מתוך הבשורה על-פי לוקאס בברית החדשה ואחת משלוש התפילות בבשורה זו (יחד עם המגניפיקט והבנדיקטוס).
לִרְאוֹת וולגטה ונונק דימיטיס
נוסח שומרון
נוסח השומרונים לתורה ("נוסח שומרון") הוא הנוסח של חמישה חומשי תורה לפי מסורת הדת השומרונית.
לִרְאוֹת וולגטה ונוסח שומרון
נופך (אבן חן מקראית)
איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) נֹפֶךְ היא האבן הראשונה בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט יהודה.
לִרְאוֹת וולגטה ונופך (אבן חן מקראית)
נוגה
נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.
לִרְאוֹת וולגטה ונוגה
סמל מרילנד
סמל מדינת מרילנד, ידוע רשמית כחותם הגדול של מדינת מרילנד (באנגלית: Great Seal of the State of Maryland) הוא סמל הממשל הרשמי של מדינת מרילנד בארצות הברית.
לִרְאוֹת וולגטה וסמל מרילנד
סמל פוארטו ריקו
שלט האצולה של פוארטו ריקו הוענק לראשונה על ידי פרננדו, המלך הקתולי בשנת 1511, והוא השלט הישן ביותר שעדיין בשימוש בעולם החדש.
לִרְאוֹת וולגטה וסמל פוארטו ריקו
ספר
ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.
לִרְאוֹת וולגטה וספר
ספר מקבים א'
ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.
לִרְאוֹת וולגטה וספר מקבים א'
ספר מקבים ג'
ספר מקבים ג' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי תלמי הרביעי, מלך מצרים (222–205 לפנה"ס): ניסיון חילול בית המקדש, התנכלות ליהודי מצרים והצלתם על ידי אלוהים.
לִרְאוֹת וולגטה וספר מקבים ג'
ספר מקבים ד'
דף מתוך גרסה קופטית של ספר מקבים ד' ספר מקבים ד' הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר אירועים שונים מימי גזירות אנטיוכוס, שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס.
לִרְאוֹת וולגטה וספר מקבים ד'
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
לִרְאוֹת וולגטה וספר נחמיה
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
לִרְאוֹת וולגטה וספר עזרא
ספר טוביה
ויליאם אדולף בוגרו, "טוביה נפרד לשלום מאביו" (1860) סֵפֶר טוֹבִיָה (ביוונית: Τωβίθ או Τωβίτ, טובית) הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים.
לִרְאוֹת וולגטה וספר טוביה
ספר ברוך
ספר ברוך הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך.
לִרְאוֹת וולגטה וספר ברוך
ספר יהודית
יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית והולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) כשיהודית הגיעה לבתוליה היא הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס והציעה להם לצאת למלחמה (ציור של ז'ולס קלוד זיגלר, 1847) שר צבאו של נבוכדנצר (ציור של קריסטופני אלורי מ -1613) ברקלי) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).
לִרְאוֹת וולגטה וספר יהודית
ספר יואל
ספר יוֹאֵל הוא הספר השני בקובץ תרי עשר, הקרוי כשם הנביא הבא בכותרת הספר: יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל.
לִרְאוֹת וולגטה וספר יואל
ספרד (אתר מקראי)
ספרד הוא שם מקום המוזכר בתנ"ך פעם יחידה בספר עובדיה "וְגָלֻ֥ת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם אֲשֶׁ֣ר בִּסְפָרַ֑ד יִֽרְשׁ֕וּ אֵ֖ת עָרֵ֥י הַנֶּֽגֶב".
לִרְאוֹת וולגטה וספרד (אתר מקראי)
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
לִרְאוֹת וולגטה וספרות
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
לִרְאוֹת וולגטה וספרות עברית
סרפד
סִרפָּד (שם מדעי: Urtica), סוג המכיל בין 30 ל-45 צמחים בעלי פרחים ממשפחת הסרפדיים, שתפוצתם קוסמופוליטית, אך כוללת בעיקר אזורים בעלי אקלים ממוזג.
לִרְאוֹת וולגטה וסרפד
סבסטיאן מינסטר
סבסטיאן מינסטר (בגרמנית: Sebastian Münster; 20 בינואר 1488, אינגלהיים – 26 במאי 1552, בזל, שווייץ) היה הומניסט גרמני ואחד מ-15 ההבראיסטים הבולטים בתקופת הרפורמציה.
לִרְאוֹת וולגטה וסבסטיאן מינסטר
סיקסטוס החמישי
שלטו של סיקסטוס החמישי סיקסטוס החמישי בפרוטומה מאת טדאו לנדיני במוזיאון בודה סיקסטוס החמישי (בלטינית: Sixtus V) היה אפיפיור מ-24 באפריל 1585 עד ליום מותו ב-27 באוגוסט 1590.
לִרְאוֹת וולגטה וסיקסטוס החמישי
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
לִרְאוֹת וולגטה ועזרא הסופר
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת וולגטה ועברית מקראית
פרשנות הפשט למקרא
פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.
לִרְאוֹת וולגטה ופרשנות הפשט למקרא
פתור
פְּתוֹר או פִתרֻ (באשורית: Pitru) היא עיר עתיקה באזור הפרת העליון.
לִרְאוֹת וולגטה ופתור
פלצבו
ממוזער ממוזער פלצבו (ידוע גם בתור פלסבו; מקור המילה בלטינית ופירושה "אני ארַצה"; המונח העברי הוא תְּרוּפַת דֶּמֶה - לפי קביעת האקדמיה ללשון העברית משנת תשנ"ה, או אֵינְבּוֹ) הוא טיפול דמה שבו נותנים לחולה בדרך כלל חומר נטול השפעה.
לִרְאוֹת וולגטה ופלצבו
קארוי קרניי
קַארוֹי (קַרְל) קֶרֶנְיִי (בהונגרית: Károly Kerényi; 19 בינואר 1897 – 14 באפריל 1973) היה חוקר הונגרי של פילולוגיה קלאסית ואחד ממייסדי המחקרים המודרניים של המיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת וולגטה וקארוי קרניי
קרב אגר סאנגוויניס
קרב אַגֶר סַאנְגְווִינִיס ("שדה הדם") היה קרב מכריע שנערך ביום 28 ביוני 1119 בין צבא נסיכות אנטיוכיה הצלבנית לבין קואליציה של צבאות מוסלמיים מסוריה וצבא סלג'וקי על ההגמוניה והזכות לגבות מסים באזור הנרחב והעשיר של צפון סוריה.
לִרְאוֹת וולגטה וקרב אגר סאנגוויניס
קרינת פני משה
תוכן.
לִרְאוֹת וולגטה וקרינת פני משה
קונקורדנציה לתנ"ך
קונקורדנציה לתנ"ך היא קונקורדנציה לתנ"ך, כלומר רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים המופיעות בתנ"ך, ולצד כל מילה פירוט של מופעיה בתנ"ך.
לִרְאוֹת וולגטה וקונקורדנציה לתנ"ך
קונקורדנציה חדשה
קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים היא קונקורדנציה שחיבר אברהם אבן-שושן.
לִרְאוֹת וולגטה וקונקורדנציה חדשה
קונקורדנציית היכל הקודש
עמוד מהקונקורדנציה של שלמה מנדלקרן, הוצאת שוקן, תשכ"ב. שמות הספרים ניתנים בקיצור של שמם הלטיני קונקורדנציית היכל הקודש ("Veteris Testamenti Concordantiæ") היא קונקורדנציה לתנ"ך מאת שלמה מנדלקרן שיצאה לאור בשנת 1896.
לִרְאוֹת וולגטה וקונקורדנציית היכל הקודש
קודקס גיגס
הקודֶקס גיגָס (בלטינית: Codex Gigas, בעברית: "ספר ענק") הוא כתב היד הגדול ביותר בעולם שנכתב בימי הביניים.
לִרְאוֹת וולגטה וקודקס גיגס
קינת דוד
אנדרטת "הצבי ישראל" שעל עמדת הסנטוריום ליד קיבוץ קריית ענבים. יצירה של הפסל מיכאל כץ. השלט ליד אנדרטת "הצבי ישראל" קינת דוד היא הקינה שנשא דוד על שאול ויהונתן לאחר מותם בקרב מול הפלשתים שנערך על הר הגלבוע.
לִרְאוֹת וולגטה וקינת דוד
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
לִרְאוֹת וולגטה ורשב"ם
רבנוס מאורוס
ספרייה הלורנציאנית רבנוס מַאוּרוּס (Rabanus Maurus) או הרבנוס מאורוס (Hrabanus Maurus; 780 לערך – 4 בפברואר 856) המכונה "מגנטיקוס" (Magnentius) היה נזיר בנדיקטיני פרנקי.
לִרְאוֹת וולגטה ורבנוס מאורוס
רונלד נוקס
רונלד ארבת'נוט נוקס (באנגלית: Ronald Arbuthnott Knox; 17 בפברואר 1888 – 24 באוגוסט 1957) היה כומר קתולי, תאולוג, סופר, ושדרן רדיו אנגלי.
לִרְאוֹת וולגטה ורונלד נוקס
ריפוי המשותק מבית חסדא
ישו מרפא את המשותק מבית חסדא, מאת פלמה אי ג'וביין, 1592. ריפוי המשותק מבית חסדא נחשב כאחד מנסי הריפוי המופלאים של ישו בברית החדשה.
לִרְאוֹת וולגטה וריפוי המשותק מבית חסדא
ריצ'רד בנטלי
ריצ'רד בנטלי (באנגלית: Richard Bentley, 27 בינואר 1662 - 14 ביולי 1742) היה תאולוג, מלומד קלאסי ומבקר טקסטים אנגלי.
לִרְאוֹת וולגטה וריצ'רד בנטלי
שמות ירושלים
בהיותה מרכזית בזהות היהודית והעברית, העיר ירושלים צברה במהלך השנים שמות וכינויים רבים.
לִרְאוֹת וולגטה ושמות ירושלים
שם טוב אבן שפרוט
שם טוב אִבְּן שַפְרוּט (בספרדית: Shem-Tob ben Isaac Shaprut de Tudela); היה הוגה דעות ורופא יהודי ספרדי, מהעיר טולדו, שפעל במחצית השנייה של המאה ה-14.
לִרְאוֹת וולגטה ושם טוב אבן שפרוט
שנות ה-90 של המאה ה-4
שנות ה-90 של המאה ה-4 היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-4, החלו ב־1 בינואר 390 והסתיימו ב־31 בדצמבר 399.
לִרְאוֹת וולגטה ושנות ה-90 של המאה ה-4
שקנאי
שקנאי אמריקני שקנאי אוסטרלי שקנאי פרואני מתרחץ שקנאי (שם מדעי: Pelecanus) הוא סוג יחיד במשפחת השקנאיים (Pelecanidae) שבסדרת השקנאים של עופות מים גדולים החיים הן במים מתוקים והן במי הים.
לִרְאוֹת וולגטה ושקנאי
שושנה (צמח מקראי)
שושנה היא צמח המוזכר בתנ"ך פעמים רבות, ואחד מבין המפורסמים שבו.
לִרְאוֹת וולגטה ושושנה (צמח מקראי)
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת וולגטה ותנ"ך
תנ"ך גוטנברג
טקסט.
לִרְאוֹת וולגטה ותנ"ך גוטנברג
תפילת מנשה
תפילת מנשה הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את תפילתו של מנשה מלך יהודה בן חזקיהו ונקרא בוולגטה "תפילת מנשה מלך יהודה שהיה אסור בבבל".
לִרְאוֹת וולגטה ותפילת מנשה
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
לִרְאוֹת וולגטה ותפילין
תרשיש (ארץ)
תַרְשִׁישׁ היא שמה של ארץ עתיקה, המוזכרת בתנ"ך מספר פעמים.
לִרְאוֹת וולגטה ותרשיש (ארץ)
תרגומי המקרא ללטינית
בתוך: Haec tibi pentadecas tetragonon respicit illud hospitium petri et pauliter quinque dierum, Vol. 1, Alcalá de Henares, 1514. התרגומים של ספרי המקרא לשפה הלטינית החלו להיות מחוברים לכל המאוחר במאה השנייה לספירה – ומפעל תרגומי זה נמשך ברצף למעשה עד היום הזה.
לִרְאוֹת וולגטה ותרגומי המקרא ללטינית
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
לִרְאוֹת וולגטה ותרגומי התנ"ך
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
לִרְאוֹת וולגטה ותרגום
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
לִרְאוֹת וולגטה ותרגום השבעים
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים
תהילים מ"א
תהילים מ"א הוא המזמור הארבעים ואחד בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-40) ועוסק בתפילה להגנה מפני אויבים ובתודה על ההצלה.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים מ"א
תהילים מ"ח
תהילים מ"ח הוא המזמור הארבעים ושמונה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-47) המזמור מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים מ"ח
תהילים מ"ב
תהילים מ"ב הוא המזמור הארבעים ושניים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-41) זהו המזמור הראשון בספר השני של תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים מ"ב
תהילים מ"ג
תהילים מ"ג הוא המזמור הארבעים ושלושה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-42) המזמור הוא חלקו השני של שיר שהחל בפרק מ"ב.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים מ"ג
תהילים מ"ו
תהילים מ"ו הוא המזמור הארבעים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-45) המסר המרכזי במזמור הוא "אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז"(ב) והוא מיוחס לבני קרח המוזכרים בספר דברי הימים כבני לוי וכמשוררים במקדש.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים מ"ו
תהילים מ'
תהילים מ' הוא המזמור הארבעים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-39) ועוסק בשיר הלל ותפילה לעזרה.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים מ'
תהילים נ"א
מזמור נ"א כתב יד צרפתי תהילים נ"א הוא המזמור החמישים ואחד בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-50 במספר).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים נ"א
תהילים נ"ט
תהילים נ"ט הוא המזמור החמישים ותשעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-58) המתייחס לאירוע מחיי דוד בו אנשי שאול המתינו לדוד כל הלילה ליד ביתו כדי להמיתו בבוקר.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים נ"ט
תהילים נ"ז
תהילים נ"ז הוא המזמור ה-57 בספר תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים נ"ז
תהילים נ"ח
תהילים נ"ח הוא המזמור ה-58 בספר תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים נ"ח
תהילים נ"ג
תהילים נ"ג הוא המזמור החמישים ושלושה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-52) המזמור כולו חוזר ומופיע בשינויים קלים בתהילים י"ד.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים נ"ג
תהילים נ"ד
תהילים נ"ד הוא המזמור ה-54 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-53 במספר).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים נ"ד
תהילים נ"ו
תהילים נ"ו הוא המזמור החמישים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-55) המתייחס לאירוע מחיי דוד בו במהלך בריחתו משאול ביקש מקלט בזהות עלומה אצל הפלשתים, אך זוהה על ידם ("בֶּאֱחֹז אוֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת").
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים נ"ו
תהילים נ'
תהילים נ' הוא המזמור החמישים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-49).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים נ'
תהילים ס"ז
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת הוא מזמור מספר תהילים (פרק ס"ו בתרגום השבעים ובוולגטה).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ס"ז
תהילים ס"ח
תהילים ס"ח הוא המזמור השישים ושמונה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-67).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ס"ח
תהילים ס"ב
תהילים ס"ב הוא המזמור השישים ושניים תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-61).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ס"ב
תהילים ס"ג
תהילים ס"ג הוא המזמור השישים ושניים תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-62).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ס"ג
תהילים ס"ד
תהילים ס"ד הוא המזמור השישים וארבע בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-63).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ס"ד
תהילים ס"ה
תהילים ס"ה הוא המזמור השישים וחמישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-64).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ס"ה
תהילים ס"ו
תהילים ס"ו הוא המזמור השישים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-65).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ס"ו
תהילים ס'
תהילים ס' הוא המזמור השישים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-59).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ס'
תהילים ע"א
תהילים ע"א הוא המזמור ה-71 בתהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-72 במספר).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ע"א
תהילים ע"ח
תהילים ע"ח הוא המזמור ה-78 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-77 במספר).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ע"ח
תהילים ע"ב
תהילים ע"ב הוא המזמור השבעים ושניים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-71).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ע"ב
תהילים ע"ה
תהילים ע"ה הוא המזמור השבעים וחמישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-74).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ע"ה
תהילים ע'
תהילים ע' הוא המזמור ה-70 בספר תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ע'
תהילים פ"ז
תהילים פ"ז הוא המזמור השמונים ושבעה בתהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים פ"ז
תהילים פ"ח
תהילים פ"ח הוא המזמור ה-88 בספר תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים פ"ח
תהילים פ"ג
שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, הוא בספר תהילים והמזמור ה-83 בו (בתרגום ליוונית וללטינית, זהו המזמור ה-82), הפותח במילים אלו.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים פ"ג
תהילים פ'
תהילים פ' הוא המזמור השמונים בספר תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים פ'
תהילים צ"א
תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים צ"א
תהילים צ"ט
תהילים צ"ט הוא המזמור ה-99 בספר תהילים (ה-98 בתרגום השבעים ובוולגטה).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים צ"ט
תהילים צ"ז
תהילים צ"ז הוא המזמור התשעים ושבעה בתהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים צ"ז
תהילים צ"ח
תהילים צ"ח הוא המזמור ה-98 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-97 במספר).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים צ"ח
תהילים צ"ג
תהילים צ"ג הוא המזמור ה-93 בספר תהילים (ה-94 לפי המספור של תרגום השבעים והוולגטה) ומכונה גם, על שם הפסוק הפותח אותו:.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים צ"ג
תהילים צ"ה
תהילים צ"ה הוא המזמור ה-95 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-94).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים צ"ה
תהילים צ'
תהילים צ' הוא המזמור התשעים בתהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים צ'
תהילים ק"מ
תהילים ק"מ הוא המזמור ה-140 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים והוולגטה, זהו המזמור ה-139 במספר).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ק"מ
תהילים ק"א
תהילים ק"א הוא המזמור ה-101 בספר תהילים (ה-100 בתרגום השבעים ובוולגטה).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ק"א
תהילים ק"ל
תהילים ק"ל הוא המזמור ה-130 בספר תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ק"ל
תהילים ק"ו
תהילים ק"ו הוא המזמור המאה ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-105).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ק"ו
תהילים ק"כ
תהילים ק"כ הוא המזמור המאה ועשרים בספר תהילים (המזמור ה-119 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ק"כ
תהילים ק"י
תהילים ק"י הוא המזמור ה-110 בתהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ק"י
תהילים ק'
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הוא המזמור ה-100 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-99).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ק'
תהילים קמ"א
תהילים קמ"א הוא המזמור ה-141 בתהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קמ"א
תהילים קמ"ז
תהילים קמ"ז הוא המזמור ה-147 בספר תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קמ"ז
תהילים קמ"ד
תהילים קמ"ד הוא המזמור ה-144 בספר תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קמ"ד
תהילים קמ"ה
תהילים קמ"ה הוא המזמור ה-145 בספר תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קמ"ה
תהילים קמ"ו
תהילים קמ"ו הוא המזמור ה-146 בספר תהילים.(על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-145 במספר) מזמור זה הוא מזמור תהילה ובו מבקש המשורר מעצמו לשבח ולהלל את שם ה' ולשיר לו.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קמ"ו
תהילים קל"ט
תהילים קל"ט הוא המזמור ה-139 בספר תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קל"ט
תהילים קל"ח
תהילים קל"ח הוא המזמור ה-138 בספר תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קל"ח
תהילים קל"ב
תהילים קל"ב הוא המזמור ה-132 בספר תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קל"ב
תהילים קל"ד
תהילים קל"ד הוא המזמור ה-134 בספר תהילים (זהו הפרק ה-133 על פי המספור הקיים בתרגום השבעים ובוולגטה) והוא משתייך לקובץ שירי המעלות.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קל"ד
תהילים קט"ז
תהילים קט"ז הוא המזמור המאה ושישה עשר בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כשני מזמורים, ה-114 וה-115).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קט"ז
תהילים קט"ו
תהילים קט"ו הוא המזמור המאה וחמשה עשר בספר תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קט"ו
תהילים קכ"ט
תהילים קכ"ט הוא המזמור ה-129 בקובץ תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-128).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קכ"ט
תהילים קכ"ח
תהילים קכ"ח הוא המזמור ה-128 במספר בספר תהילים (על פי תרגום השבעים והוולגטה, זהו המזמור ה-127 במספר).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קכ"ח
תהילים קכ"ג
תהילים קכ"ג הוא המזמור המאה העשרים ושלושה בקובץ תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קכ"ג
תהילים קכ"ה
תהילים קכ"ה הוא המזמור ה-125 בספר תהילים (בנוסח תרגום השבעים והוולגטה, מספור הפרקים שונה במעט וזהו המזמור ה-124).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קכ"ה
תהילים קי"א
תהילים קי"א הוא המזמור ה-111 בספר תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קי"א
תהילים קי"ז
תהילים קי"ז הוא המזמור ה-117 בספר תהילים (מזמור 116 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קי"ז
תהילים קי"ב
תהילים קי"ב הוא המזמור ה-112 בתהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קי"ב
תהילים קי"ג
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הוא מספר תהילים (פרק קי"ב בתרגום השבעים ובוולגטה), הפותח במילים אלו.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים קי"ג
תהילים ל"ט
תהילים ל"ט הוא המזמור השלושים ותשעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-38).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ל"ט
תהילים ל"ח
תהילים ל"ח הוא המזמור השלושים ושמונה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-37) ומיוחס לדוד המלך.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ל"ח
תהילים ל"ד
תהילים ל"ד הוא המזמור השלושים וארבעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-33).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ל"ד
תהילים ל"ה
תהילים ל"ה הוא המזמור השלושים וחמישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-34) ומיוחס לדוד המלך.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ל"ה
תהילים ל"ו
תהילים ל"ו הוא המזמור ה-36 בתהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ל"ו
תהילים ל'
תהלים ל' הוא המזמור ה-30 בספר תהילים (המזמור ה-29 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים ל'
תהילים כ"ח
תהילים כ"ח הוא המזמור ה-28 בספר תהילים.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים כ"ח
תהילים כ"ב
למנצח על אילת השחר הוא מזמור בתהילים (מזמור כ"א בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה), הקרוי על שם הפסוק הפותח אותו.
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים כ"ב
תהילים כ"ג
תהילים כ"ג הוא המזמור ה-23 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים ותרגום הוולגטה, זהו המזמור ה-22 במספר).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים כ"ג
תהילים י"א
תהילים י"א הוא המזמור האחר עשר בתהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור העשירי).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים י"א
תהילים י"ט
תהילים י"ט הוא המזמור ה-19 בתהילים (מזמור י"ח בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים י"ט
תהילים י"ח
תהילים י"ח הוא המזמור ה-18 בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-17).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים י"ח
תהילים י"ג
תהילים י"ג הוא המזמור השלושה עשר בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור השנים עשר).
לִרְאוֹת וולגטה ותהילים י"ג
תוספות למגילת אסתר
תוספות למגילת אסתר הן תוספות מאוחרות המופיעות לראשונה בנוסח תרגום השבעים היווני של מגילת אסתר, והן אינן מופיעות בנוסח המסורה העברי.
לִרְאוֹת וולגטה ותוספות למגילת אסתר
תוספות לספר דניאל
בתרגום השבעים נמצאות מספר תוספות לספר דניאל שאינן נמצאות בנוסח המסורה.
לִרְאוֹת וולגטה ותוספות לספר דניאל
תיארוך ספרי התנ"ך
אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.
לִרְאוֹת וולגטה ותיארוך ספרי התנ"ך
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת וולגטה ולשון חז"ל
ליטון של עברית
כותרת השבועון "השבוע הפלשתיני" שמציגה חלק משיטת הליטון של איתמר בן-אב"י ליטוּן של עברית (נקרא גם: לטיניזציה או רומאניזציה של עברית) היא שיטת תעתיק מילים עבריות לאותיות לטיניות.
לִרְאוֹת וולגטה וליטון של עברית
טווס
טווס (שם מדעי: Pavo) הוא סוג של עוף במשפחת הפסיוניים.
לִרְאוֹת וולגטה וטווס
טיפוס טקסט מערבי
הבשורה על פי לוקאס כ"ג ב"קודקס בזה" מן המאה החמישית, עד הנוסח החשוב ביותר של המסורת המערבית. טיפוס הטקסט המערבי הוא הכינוי במחקר לאחת המסורות הטקסטואליות של נוסח הברית החדשה ביוונית.
לִרְאוֹת וולגטה וטיפוס טקסט מערבי
טיפוס טקסט ביזנטי
הבשורה על-פי מרקוס ב"קודקס אלכסנדרינוס" (נכתב בין 400 ל-450), עד הנוסח הקדום ביותר של המסורת הביזנטית. טיפוס הטקסט הביזנטי (מכונה גם טיפוס הרוב, טיפוס אנטיוכי ועוד; מסומן אקדמית ב-𝕸 מלשון Majority/Mehrheit, "רוב", או ב-Byz מלשון ביזנטיון) הוא הכינוי במחקר לאחת המסורות הטקסטואליות של הברית החדשה ביוונית.
לִרְאוֹת וולגטה וטיפוס טקסט ביזנטי
טיבידאבו
טיבידאבו (בקטלאנית וספרדית: Tibidabo) הוא הר בגבולה המערבי של העיר ברצלונה שבקטלוניה שבספרד.
לִרְאוֹת וולגטה וטיבידאבו
חלום מרדכי
חלום מרדכי הוא סיפור המתאר חלום שחלם מרדכי היהודי בשנה השנייה למלכות אחשוורוש.
לִרְאוֹת וולגטה וחלום מרדכי
חלוקת הפרקים בתנ"ך
תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.
לִרְאוֹת וולגטה וחלוקת הפרקים בתנ"ך
חזון עזרא
עזרא באיור מימי הביניים חזון עזרא (עזרא הרביעי) הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר.
לִרְאוֹת וולגטה וחזון עזרא
חבר הקיני
חֶבֶר הַקֵּינִי היא קבוצה חברתית, או אדם שנתן את שמו לקבוצה כזו, אשר נזכרת חמש פעמים בסיפור מלחמת סיסרא; ב, (פעמיים בפסוק זה) ו (כ"חבר" בלבד), וב.
לִרְאוֹת וולגטה וחבר הקיני
חופמי מונגולי
חופמי שלכד תולעת ביפן. חופמי מונגולי (אנג': שם מדעי: Charadrius mongolus), עוף ארוך רגליים ממשפחת החופמיים.
לִרְאוֹת וולגטה וחופמי מונגולי
חופמי אסיה
חופמי אסיה (שם מדעי: Charadrius asiaticus) היא מין של עוף ים קטן בצבע חום אפור לבן.
לִרְאוֹת וולגטה וחופמי אסיה
חופמי אפריקני
חוֹפָמִי אַפְרִיקָנִי (שם מדעי: Charadrius pecuarius) הוא עוף מים קטן ממשפחת החופמיים, הנפוצה סמוך למלחות, גדות נהרות חוליות ובוציות, וקרקעות אלקליות עשבוניות עם צמחייה נמוכה.
לִרְאוֹת וולגטה וחופמי אפריקני
חופמי ערבה
חופמי ערבה בקיץ חופמי ערבה מהצד נקבת חופמי מקננת חופמי ערבה (שם מדעי: Charadeius Morinellus;בערבית: قطقاط اعبر-קטקאט אעבר) הוא מין עוף ממשפחת החופמיים.
לִרְאוֹת וולגטה וחופמי ערבה
חופמי צווארון
הקלטה הקלטת קולו של חופמי הצווארון חופמי צווארון (שם מדעי: Charadrius hiaticula) הוא חופמי קטן המקנן באירואסיה הארקטית.
לִרְאוֹת וולגטה וחופמי צווארון
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
לִרְאוֹת וולגטה ובן סירא
במדבר
ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.
לִרְאוֹת וולגטה ובמדבר
בעלי חיים בתנ"ך
התנ"ך עשיר באזכורים של נופי ארץ ישראל, הצומח והחי בה.
לִרְאוֹת וולגטה ובעלי חיים בתנ"ך
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
לִרְאוֹת וולגטה ובראשית
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
לִרְאוֹת וולגטה וביקורת נוסח המקרא
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
לִרְאוֹת וולגטה וביקורת המקרא
ביבליית דואיי-ריימס
שער הברית החדשה בביבליית דואיי-ריימס, 1582: מצוין בפירוש שהתרגום נעשה כדי "לחשוף את ההשחתות של מתרגמים מהזמן האחרון" ו"לפתור את המחלוקות בדת בימינו". ביבליית דוּאֵיי-רַיימס (באנגלית: Douay–Rheims Bible) היא תרגום לאנגלית של הביבליה, כתבי הקודש הנוצריים, שנערך מטעם הכנסייה הקתולית בין 1582 ל-1610.
לִרְאוֹת וולגטה וביבליית דואיי-ריימס
ביבליית ירושלים
ביבליית ירושלים (בצרפתית: Bible de Jérusalem) הוא שמה של מהדורת הביבליה, הברית הישנה והברית החדשה, אשר הוכנה באמצע המאה ה-20 בבית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה הקתולי בירושלים.
לִרְאוֹת וולגטה וביבליית ירושלים
גרגוריוס מטור
גרגוריוס מטור (בערך 30 בנובמבר 538 - 17 בנובמבר 594) היה היסטוריון גאלו-רומי ובישוף טור.
לִרְאוֹת וולגטה וגרגוריוס מטור
גלוסה אורדינריה
העמוד הפותח במהדורת הדפוס הראשונה, שטרסבורג 1481. רק שש השורות בגופן גדול הפזורות במרכז הן הטקסט המקראי (בראשית א', פסוקים א'-ג'); כל היתר הוא פירושי הגלוסה. גלוסה אורדינריה (בלטינית: Biblia Latina cum Glossa ordinaria, "הביבליה הלטינית עם הפירוש הרגיל") הייתה קובץ ערוך של פרשנות הברית הישנה והברית החדשה מאת אבות הכנסייה שאוגד ועובד בצרפת במאה ה-12.
לִרְאוֹת וולגטה וגלוסה אורדינריה
גבעת הגולגולתא
האתרים המרכזיים בחתך אורך של כנסיית הקבר הקדוש. השטח האפור מציין את צורתו המשוערת של הסלע, שיושר לשם בניית הכנסייה מפת הרובע הנוצרי גלגותא, ציור של ז'אן-לאון ז'רום, 1867 גולגולתא (בארמית "גולגולת"; ביוונית Γολγοθάς) הוא שם המקום הכולל את הגבעה והסלע שעליהם התרחשה לפי המסורת הנוצרית צליבת ישו.
לִרְאוֹת וולגטה וגבעת הגולגולתא
דמסוס הראשון
דמסוס הראשון או דמסוס הקדוש (Damasus I; 305 – 11 בדצמבר 384) כיהן כבישוף של רומא מ-1 באוקטובר 366 עד מותו.
לִרְאוֹת וולגטה ודמסוס הראשון
דרך הים
דרך הים (סגול), דרך המלך (אדום), ודרכי מסחר עתיקות נוספות. 1300 לפנה"ס בערך דרך הים (בלטינית: Via Maris - וִיָה מָרִיס) היא דרך עתיקה עוד מתקופת הברונזה שחיברה בימי קדם את מצרים עם סוריה, אנטוליה ומסופוטמיה (איראן ועיראק של ימינו) כאשר חלק ממנה עבר בתחומה של ארץ ישראל.
לִרְאוֹת וולגטה ודרך הים
דרור הבית
דרור הבית מתרחץ דְּרוֹר הַבַּיִת (שם מדעי: Passer domesticus; בתלמוד נקרא גם אַנְקוֹר) הוא מין של ציפור שיר מהסוג דרור.
לִרְאוֹת וולגטה ודרור הבית
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
לִרְאוֹת וולגטה ודברי הימים
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
לִרְאוֹת וולגטה ודברים
המאה ה-5
המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.
לִרְאוֹת וולגטה והמאה ה-5
האסכולה הדויטרונומיסטית
בביקורת המקרא, ההשקפה הדויטרונומיסטית היא ההשקפה המיוחסת למערך של אמונות ודעות שהושפעו מ"המקור הדויטרונומי" (נאומיו של משה בספר דברים), הקרוי גם "המקור המשנה-תורתי".
לִרְאוֹת וולגטה והאסכולה הדויטרונומיסטית
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
לִרְאוֹת וולגטה והאימפריה הרומית
האיגרת אל הלאודיקיאנים
האיגרת אל הלאודיקיאנים היא איגרת חיצונית, שאינה חלק מספרי הברית החדשה - כתבי הקודש של הנצרות.
לִרְאוֹת וולגטה והאיגרת אל הלאודיקיאנים
הנוסח המקובל (הברית החדשה)
מהדורת ארסמוס הראשונה משנת 1516 הנוסח המקובל (בלטינית: Textus Receptus, בעברית על דרך הלועזית: טקסטוס רצפטוס) הוא נוסח הברית החדשה בשפה היוונית (בה נכתבו הגרסאות הקדומות ביותר של הברית החדשה ששרדו לימינו), כפי שנערך והוגה על ידי סדרת מלומדים באירופה הנוצרית בין 1516 ל-1633, מתוך מספר כתבי-יד ביזנטיים מאוחרים יחסית.
לִרְאוֹת וולגטה והנוסח המקובל (הברית החדשה)
הספר של קלס
עמוד הפתיחה של הבשורה על-פי יוחנן דף מהבשורה על-פי לוקס ספריית טריניטי קולג' בה שמור הספר הספר של קלס (באירית: Leabhar Cheanannais, באנגלית: Book of Kells) הוא כתב יד בשפה הלטינית בו כתובות ארבע הבשורות של הברית החדשה והן מלוות באיורים רבים שהם יצירת מופת קליגרפית.
לִרְאוֹת וולגטה והספר של קלס
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
לִרְאוֹת וולגטה והספרים החיצוניים
הספרייה הלורנציאנית
מבנה הספרייה מתוך הקלויסטר של בזיליקת סן לורנצו הספרייה הלורנציאנית (באיטלקית: Biblioteca Medicea Laurenziana) היא ספרייה בפירנצה, חלק ממתחם בזיליקת סן לורנצו במרכז העיר.
לִרְאוֹת וולגטה והספרייה הלורנציאנית
הסר חבר: רשת אפלה
הסר חבר: רשת אפלה (מאנגלית: Unfriended: Dark Web) הוא סרט אימה ומסתורין אמריקאי משנת 2018, המתרחש כולו על צג מחשב.
לִרְאוֹת וולגטה והסר חבר: רשת אפלה
העשור הראשון של המאה ה-5
העשור הראשון של המאה ה-5 הוא העשור שהחל ב-1 בינואר 400 והסתיים ב-31 בדצמבר 409.
לִרְאוֹת וולגטה והעשור הראשון של המאה ה-5
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
לִרְאוֹת וולגטה והעת החדשה
הפסוקית היוחננית
איגרת יוחנן הראשונה בקודקס סאנגאלנסיס 63 מן המאה השמינית: המילים (בלטינית) "בַּשָּׁמַיִם הָאָב הַדָּבָר וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּשְׁלָשְׁתָּם אֶחָד הֵמָּה׃ וּשְׁלֹשָׁה הֵמָּה הַמְּעִידִים בָּאָרֶץ" אינן כלולות בטקסט אלא מוספות למטה כהערת שוליים.
לִרְאוֹת וולגטה והפסוקית היוחננית
הרנסאנס הקרולינגי
Odgar הרנסאנס הקרולינגי הוא מונח היסטוריוגרפי המתאר את תור הזהב האגדי שהתקיים באימפריה הקרולינגית החל מסוף המאה ה-8 ועד שלהי המאה ה-9, בתקופת שלטונם של קרל הגדול, לואי החסיד וקרל הקירח.
לִרְאוֹת וולגטה והרנסאנס הקרולינגי
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
לִרְאוֹת וולגטה והשם המפורש
התרגום השומרוני
התרגום השומרוני הוא תרגום ארמי-שומרוני לתורה.
לִרְאוֹת וולגטה והתרגום השומרוני
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
לִרְאוֹת וולגטה והברית החדשה
הברית הישנה
הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.
לִרְאוֹת וולגטה והברית הישנה
הכנרת
מפת הכנרת ועומק מימיה Claes Jansz. Visscher, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.
לִרְאוֹת וולגטה והכנרת
הכתב העברי הקדום
כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.
לִרְאוֹת וולגטה והכתב העברי הקדום
היסטוריה של המיסיון הנוצרי
ההיסטוריה של המיסיון הנוצרי משתרעת על תקופה בת כאלפיים שנה, ממותו של ישו ועד ימינו.
לִרְאוֹת וולגטה והיסטוריה של המיסיון הנוצרי
הירונימוס
אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.
לִרְאוֹת וולגטה והירונימוס
הירונימוס הקדוש (דה וינצ'י)
הירונימוס הקדוש (באיטלקית: San Girolamo) הוא ציור שמן לא גמור מעשה ידי הצייר לאונרדו דה וינצ'י, שצויר בשנת 1480 לערך ומתאר את הירונימוס.
לִרְאוֹת וולגטה והירונימוס הקדוש (דה וינצ'י)
הירונימוס הקדוש כותב (בורגזה)
ג'רולמו הקדוש (הירונימוס הקדוש) (באיטלקית: San Gerolamo) המכונה גם ג'רום הקדוש כותב הוא ציור שמן של האמן קאראווג'ו שצויר בשנת 1605 לערך.
לִרְאוֹת וולגטה והירונימוס הקדוש כותב (בורגזה)
הילל בן שחר
"נפילתו של לוציפר" תחריט מעשה ידי גוסטב דורה, איור של סצנה מתוך "גן העדן האבוד" מאת מילטון, שנת 1866. הֵילֵל בֶּן שָׁחַר הוא כינוי או אפיתט המוזכר בספר ישעיהו בקינה הסאטירית המכונה "המשל על מלך בבל" (שם, ג–כג; "משל" כאן במשמעות דברי לעג, "משל ושנינה").
לִרְאוֹת וולגטה והילל בן שחר
ואניטאס
"'''ואניטאס'''" (1630) מאת פיטר קלאס (Claesz) "ואניטאס" (מלטינית: Vanitas, ריקנות) הוא סוגה סמלית של תאורי טבע דומם, הרומזת לזמניות החיים ולוודאות של המוות, האופיניית לציור ההולנדי והפלמי של המאה ה-16 וה-17.
לִרְאוֹת וולגטה וואניטאס
ואהבת לרעך כמוך
סינית). וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ היא מצוות עשה מהתורה, ולדעת התנא רבי עקיבא, הוא גם מושג יסוד בתורה.
לִרְאוֹת וולגטה וואהבת לרעך כמוך
ועידת טרנטו
ציור דמיוני של כינוס הוועידה מ-1588 לפי התרשמות האמן ועידת טרנטו (בלטינית: Concilium Tridentinum) הייתה ועידה כללית של הכנסייה הקתולית שהתכנסה בטרנטו שבאיטליה במספר מושבים בין 1545 ל-1563.
לִרְאוֹת וולגטה וועידת טרנטו
וולגאטה
#הפניה וולגטה.
לִרְאוֹת וולגטה ווולגאטה
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
לִרְאוֹת וולגטה וויקרא
כתף קרה
"כתף קרה" הוא ביטוי המשמש להביע פעולה של התעלמות, דחייה או התכחשות לאחר.
לִרְאוֹת וולגטה וכתף קרה
כתבי קודש
ספר תורה לרבות מהדתות יש כתבי קודש משלהן, המהווים טקסט יסוד לדת, ופעמים רבות מיוחסת כתיבתם לכוח עליון (אלוהים), שהכתיב את כתבי הקודש לנביאו.
לִרְאוֹת וולגטה וכתבי קודש
כלי נגינה במקרא
מצרי קדום איור מראשית המאה ה-20 של מנגנים בשלל כלי נגינה בסגנון ציור מצרי קדום, מתוך הערך: Music באנציקלופדיה לתנ"ך - '''Encyclopaedia Biblica''', 1903 נגני נבל מצרים, ציור מקבר רעמסס השלישי בתנ"ך מוזכרים כלי נגינה אחדים.
לִרְאוֹת וולגטה וכלי נגינה במקרא
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
לִרְאוֹת וולגטה וימי הביניים
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת וולגטה וירושלים
ישפה
יָשְׁפֵה (או בלעז: Jasper) היא האבן השלישית בטור הרביעי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט בנימין.
לִרְאוֹת וולגטה וישפה
יחמור
צילום של יחמור זכר. ניתן לראות בבירור את הקרניים המסעופות והכבדות. לבנה יַחְמוּר (שם מדעי: Dama) הוא סוג של פרסתנים ממשפחת האייליים ותת-משפחת איילי העולם הישן, החיים ביערות של אירואסיה.
לִרְאוֹת וולגטה ויחמור
יהלום (אבן חן מקראית)
איור של החושן (מהאנציקלופדיה היהודית) יָהֲלֹם היא האבן השלישית בטור השני בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט זבולון.
לִרְאוֹת וולגטה ויהלום (אבן חן מקראית)
יהודית (ספר יהודית)
יהודית והולופרנס, 1457–1464 שובה של יהודית לבתוליה, 1470 יהודית היא הדמות המרכזית בספר יהודית, מן הספרים החיצוניים למקרא.
לִרְאוֹת וולגטה ויהודית (ספר יהודית)
יום התרגום הבין-לאומי
טקסט.
לִרְאוֹת וולגטה ויום התרגום הבין-לאומי
יוסף קמחי
רבי יוסף קמחי (ריק"ם) (1105 – 1170 בערך) היה פרשן ומבקר מקרא יהודי וכן הוא מדקדק חשוב.
לִרְאוֹת וולגטה ויוסף קמחי
יוסף בכור שור
פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.
לִרְאוֹת וולגטה ויוסף בכור שור
400
אירופה ואזור הים התיכון בשנת 400.
לִרְאוֹת וולגטה ו400