סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

וילנה

מַדָד וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא. [1]

1710 יחסים: Born This Way Ball, Harem World Tour, ILGA-Europe, LRT, Monato, Rammstein Stadium Tour, World ORT, X Tour, ממלכת ליטא (1918), מאנה כץ, מארק נתנסון, מאורעות ינואר (ליטא), מאוריצי מינקובסקי, מאיר מארים שאפיט, מאיר מיכל רבינוביץ, מאיר ספיר, מאיר סטולביץ, מאיר פייבל גץ, מאיר קרליץ, מאיר שמחה הכהן, מאיר שפירא (מחנך), מאיר גריינימן, מאיר הלוי הורוביץ (טיקטין), מאיר וילנר, מאיה רודולף, מנשה מאיליה, מנחם מנדל משקלוב, מנחם מנדל רוזנבוים, מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק), מנחם מנדל זקס, מנחם מנדל חן, מנחם קרקובסקי, מנחם בגין, מנחם הכהן ריזיקוב, מנחם יצחק קליונר, מנדל לפין, מנדלי מוכר ספרים, מנהיגי ברית המועצות, מניין לחורבן הבית, מסחר רציף, מסכת מידות, מסכת אהלות, מסכת סוטה, מסכת פאה, מסכת ראש השנה, מסכות בתקופת מגפת הקורונה, מעמד משפטי של נישואים בקרב זוגות מאותו המין, מעבר יבוק (ספר), מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית, מפלגת פועלים סוציאליסטית ציונית, ..., מפלגת העבודה (ליטא), מפלגת הפועלים היהודית הבלתי-תלויה, מצעד הגאווה הבלטית, מצעדי גאווה בעולם, מקס סולובייצ'יק, מקס עמנואל מנדלשטם, מקס פנסון, מקס ליליינטל, מקס ויינרייך, מקסים וינוור, מקרא מפורש, מקראה, מקלע DP, מרצ'ין זלסקי, מרק אנטוקולסקי, מרק חסמן, מרק דבורז'צקי, מרטין זנדברגר, מרטינאס לויצקיס, מרחשת, מרגוליס, מרד קושצ'ושקו, מרד ורשה, מרד ינואר, מרדכי מלצר, מרדכי אנילביץ', מרדכי אלטשולר, מרדכי אלישיב, מרדכי אהרן גינצבורג, מרדכי אילן, מרדכי סנדר קופשטיין, מרדכי פלונגיאן, מרדכי צבי מאנה, מרדכי קפלן (מו"ל), מרדכי קרושניץ, מרדכי קידר (איש מודיעין), מרדכי רוזמן, מרדכי רוזנבלט מאושמינה, מרדכי ריווסמן, מרדכי טננבוים, מרדכי ברתנא, מרדכי ברכיהו, מרדכי גבירטיג, מרדכי הרשמן, מרדכי וינגרטן, מריאן עווד, מרים מרגולין-ייבין, מרים ש"ך, מריה פדצקה, מריה גימבוטאס, מריון מושקט, משנה ברורה, משפטי נירנברג, משפחת אפשטיין, משפחת אלישר, משפחת פולאני (פולאצ'ק), משפחת קרליץ, משפחת רדזיוויל, משרד ההגנה הלאומית (ליטא), משלי קרילוב, משטרת העזר הליטאית, משה מנדלסון, משה מרדכי אפשטיין, משה מזרחי (מקובל), משה מושקוביץ, משה מימון, משה אלטבאואר, משה אליעזר בילינסון, משה אגוזי, משה נחמיה כהניו, משה נחשון, משה סבירסקי, משה סולובייצ'יק (רופא), משה פורת, משה צ'אוסקי, משה צינוביץ, משה קרליץ, משה קולבק, משה רפס, משה רבקש, משה רביב (צלם), משה רוזנסון, משה רוזין, משה ריבלין, משה שמעון אנטוקולסקי, משה שמיר (תעשיין), משה שצקס, משה לנדינסקי, משה לוין (היסטוריון), משה לימא, משה לייב חשקס, משה חסקין, משה בן זאב, משה בסוק, משה ברנשטיין, משה ברנשטיין (רב), משה בילינסון, משה גרשנזון, משה דנישבסקי, משה ולין, משה יפה, משה יצחק בלוך, משה יוסף אולגין, משולם איגרא, מתקפת ברנוביץ', מתתיהו מינץ, מתתיהו שטראשון, מתיאש ארשי, מלך פרק, מלך ראוויטש, מלאכת בורר, מלחמת רוסיה–פולין (1654–1667), מלחמת האזרחים בליטא (1432–1438), מלבי"ם, מזוביה, מחנה HKP, מחנה העבודה קייליס, מחלקת ביטחון המדינה (ליטא), מחוז וילנה, מחוז וילנה-טרוקי, מחוזות ליטא, מבצע סופה, מבצע רוזנברג, מבצע בגרטיון, מגן דוד (ספר חסידות), מדרש אבא גוריון, מדינה לכאורה, מדינות לפי שם, מדינות חברות בנאט"ו, מוניקה לינקיטה, מוניקה ורדימון, מוסיה דייכס, מוריס סלובודסקוי, מוריס וינצ'בסקי, מולה בן-חיים, מוטקה חב"ד, מוזיאון לאמנות יהודית, מכבי וילנה, מינדאוגאס, מינדאוגאס קוזמינסקאס, מיקולאיוס קונסטנטינס צ'יורליוניס, מירגה גרז'ניטה-טילה, מירה ברנשטיין, מירי גולן, מישל קיקואין, מישה בלכרוביץ', מילא אהל, מיורי, מיכאל אשבל, מיכאל חיוטין, מיכאל ברולסקי, מיכאל הלפרן, מיכאל ישראל קפלינסקי, מיכאיל שמבדל, מיכאיל ליבר, מיכאיל בכטין, מיכאיל גורבצ'וב, מיכל (פירושונים), מיכל קולשה, מיכה מיכאלי, מיכה יוסף לבנזון, מייסדי תל אביב, מיישגולה, א. גיטלין, אמנון כהן (מזרחן), אמיל שירר, אמיל בנבניסט, אנשל שפילמן, אנטנס אולפיס, אנטון שמיד, אנטון שמיד (חסיד אומות העולם), אנטול קרקובסקי, אנטול שטרן, אנחנו כאן (להקה), אנג'ליקה שר, אנדרו שלי, אנדריאוס טפינאס, אנדריוס קוביליוס, אנדריי סליבנוב, אנדריי פבלוביץ' סובוטין, אנה לוקשבסקי, אנה בורקובסקה, אספת הרבנים (1910), אסתר רזיאל-נאור, אסתר רובינשטיין, אסתר וילנסקה, אסלאן מסחאדוב, אסטוניה, אפרים אוירבך, אפרים זלמן הלוי סלוצקי, אפרים וולף, אקציית ארנטפסט, אקרופוליס (פירושונים), ארמון הנשיאות (ליטא), ארמיית המשמר המשוריינת החמישית, ארמייה קריובה, ארנס פדראביציוס, ארנו נאדל, ארקדי מגדל, ארבידאס נוביקובאס, ארווידאס אנושאוסקאס, ארכיון סמולנסק, אריה אקשטיין, אריה אבילאה, אריה שפטל, אריה לבבי, אריה ליב סמיאטיצקי, אריה לייב שפירא, אריה לייב שפירא (וילנה), אריה לייב בארון, אריה לייב בקשט, אריה לייב גינצבורג, אריה לייב יפה, אריה זאב גורביץ, אריה בן-אליעזר, אריה וילנר, אשר אליעזר ריבלין, אשר ליוויי, אשר לייב בריסק, אתר מורשת עולמית, אתרא קדישא, אל נלך כצאן לטבח!, אלעזר מנחם מן שך, אלעזר לנדא, אלעזר ברק, אלעזר גוטמנאס, אלתר קציזנה, אלתר דרויאנוב, אלחנן ליב לוינסקי, אלחנן וסרמן, אלברט היימסון, אלבינאס ז'וקאוסקאס, אלגירדאס, אלכסנדר משה לפידות, אלכסנדר סנדר קפלן, אלכסנדר קוסביצקי, אלכסנדר תמיר, אלכסנדר זייד, אלכסנדר ברקמן, אלכסנדר בוגן, אלכסנדר גולדברג, אלכסנדר הרכבי, אלכסנדר יגיילו, אלכסנדר יהלומי, אלכסנדרה ברושטיין, אלכסיי הראשון, צאר רוסיה, אלימלך אפשטיין הלוי, אלימלך אבנר, אלינה ביסטריצקאיה, אליעזר ניצברג, אליעזר סילבר, אליעזר פרי (פרלסון), אליעזר צבי צווייפל, אליעזר גורדון, אליעזר דון יחיא, אליפות אירופה בהתעמלות מכשירים לגברים, אליפות אירופה בכדורסל 2011, אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 18, אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20, אליפות העולם בכדורסל נשים 1986, אליקום צונזר, אלישע בן אבויה, אליטא, אליזבת הראשונה (מיני-סדרה, 2005), אליהו מרדכי ולקובסקי, אליהו מזור, אליהו אסאס, אליהו אליעזר גרודזינסקי, אליהו אליעזר דסלר, אליהו סבירסקי, אליהו פיינשטיין, אליהו רגולר, אליהו לנדא, אליהו חזן (ראש ישיבה), אליהו גת, אליהו גלעזר, אליהו דב ליזרוביץ, אז'ן סי, אחרונים, אחד במאי, אבא קובנר, אבא לפין, אבא גורדין, אבא כהן, אבא יעקב הכהן בורוכוב, אברהם מאפו, אברהם מרדכי הרשברג, אברהם משכיל לאיתן, אברהם מיכאל קרדוזו, אברהם אליעזר אלפרשטיין, אברהם אבלי פאסוועלער, אברהם אביגדור לנדא, אברהם אורי קובנר, אברהם סוצקבר, אברהם סולודר, אברהם עצמון, אברהם פוקסמן, אברהם פירקוביץ', אברהם צבי הירש ברודנא, אברהם קאהאן, אברהם קרפינוביץ', אברהם קלמנוביץ, אברהם רזניק (רב), אברהם רבינוביץ, אברהם ריניק, אברהם ריין, אברהם שטוקהמר, אברהם שינקר, אברהם לב, אברהם טרופ, אברהם חוולס, אברהם בן אברהם, אברהם בן הגר"א, אברהם ברתנא, אברהם ברוידס, אברהם בלום, אברהם גרודזינסקי, אברהם גולומב, אברהם דנציג, אברהם הלל גולדברג, אברהם יעקב הכהן, אברהם יפה'ן, אברהם יצחק קליין, אברהם יצחק ברומברג, אברהם יצחק כץ, אברהם ישעיהו קרליץ, אברהם יהושע השל, אברהם יונה יבנין, אברהם יוזפוביץ, אבו כישכ, אביאסף ברנע, אביבה שמר, אביגדור בן שמואל, אגם גאלבה, אגודת הסוציאליסטים העברים, אגודת ישראל, אד"ם הכהן, אדריכלות נאו-ביזנטית, אדגר טייסן, אדוארד מקס צ'ייס, אדוטישקיס, אדוורד רידז-שמיגלי, אהרן מזיא, אהרן מור, אהרן מיכל ברכיהו, אהרן אליהו פומפיאנסקי, אהרן פרץ (רופא), אהרן קוטלר, אהרן שמואל ליברמן, אהרן שאול שור, אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב, אהרן ברק, אהרן דוד מרקסון, אהרן דוד גורדון, אהרן כהנשטם, אהרן יוסף ירמנס, אהרון קרון, אהרון בן-אור, אהרון גורשטיין, אונה שימאיטה, אונה יוקנביצ'ניה, אוניברסיטת וילנה, אוסקר גליק, אוסטרינה, אוסיפ מנדלשטם, אוקמרגה, אור השם, אורלה איירליינס, אורי ניסן גנסין, אוריאל ויינרייך, אולקניק, אולגה חנקין, אולימפיאדת הפיזיקה הבין-לאומית, אולימפיאדת הביולוגיה הבין-לאומית, אוטנה, אוטו שנייד, אוטואמנציפציה!, אוושרה אוגוסטינאויצ'יוט, אווה בן-צבי, אוויה סולושנז גרופ ארנה, אוכרנה, אינטורקה, אינגרידה שימוניטה, אינגבורגה דפקונייטה, איסר לובוצקי, איסר זלמן מלצר, איסר בן צבי, איתמר גולן, אילנה אבן טוב-ישראלי, איליה אפרון, איגנלינה, איגור אברונין, איגוריס קירילובאס, איגוד יוצאי ליטא בישראל, אידה לונסקי, איוואן מאיסקי, איוואן צ'רניאחובסקי, איוואן טרוטנב, איוויינייץ, אייר בלטיק, איירין פלשיטה, אייזיק מאיר דיק, אייזיק אוזבנד, אייווארס סטפוקוניס, אייווה זאסימאוסקייטה, נמל התעופה קובנה, נמל התעופה בילונד, נמל התעופה דוד הבנאי - כותאיסי, נמל התעופה הבין-לאומי ולנה, נמל התעופה הבין-לאומי וילנה, נאסר א-דין שאה קאג'אר, נאויאסיס דאוגלישקיס, נעמי שמר, נפתלי מנחם הוטנר, נפתלי משכיל לאיתן, נפתלי אמסטרדם, נפתלי צבי יהודה ברלין, נפתלי הרץ וייזל, נפוליאון אורדה, נציבות הרייך אוסטלנד, נציגויות דיפלומטיות של יפן בעולם, נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם, נקודת ההיפוך החורפית, נריס, נשיא ליטא, נתן נטע אולבסקי, נתן פרסקי, נתן פיאט, נתן צבי פינקל, נתן קוז'ן, נתן לוין, נתן גורן, נתן ילין-מור, נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים, נטע מחלם, נטליה דנקו, נח פניאל, נח פרילוצקי, נח זלודקובסקי, נחמן סירקין, נחמן רחמילביץ, נחמה ליפשיץ, נחמיה צורי, נחמיה בריל, נחום מאיר קרליץ, נחום סלושץ, נחום שטיף, נחום לסמן, נבחרת ליטא בכדורגל, נבחרת בלארוס בכדורגל, נדיה רייזנברג, ניסן רזניק, ניסן טורוב, ניקולאי רוזסקי, ניקולאי שצ'ורס, ניקולאי דילצקי, ניקולאי וולודצ'נקו, נילי פרידלנדר, ניגוני מודז'יץ, סמואל דיקשטיין, סאלי לוי, סאוליוס סקוורניאליס, סעדיה תלמיד הגר"א, ספר התניא, ספר הברית השלם, ספרות יידיש, ספרי הגר"א, ספריות לאומיות, ספריית שטראשון, סקיף, סראטוב איירליינס, סרגיי קמנייב, סלבה ביברגל, סלוצקי, סליחות, סטמפניו, סטניסלב מסלובסקי, סטניסלב מוניושקו, סטסיס רשטיקיס, סטפן טישקביץ', סטטיסטיקות של התנ"ך, סדרי טהרות, סורסארי, סולומון מינור, סולומון רוזנטל, סוביבור (סרט), סימאס יסאיטיס, סימנס (פירושונים), סימנה, סימה רבינוביץ-פורמן, סימון דוידסון, סימונס דאוקנטס, סיפון תצפית, סילבסטראס ז'וקאוסקאס, סילביה פוטי, סיון בסקין, סיימאס, סיים, עמנואל קרסובסקי, עמנואל גיל, עמנואל כ"ץ, עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל (2023), עקיבא איגר, עקיבא רובינשטיין, ערי בירה, ערי בירה לפי גובהן, עשרה נסים שנעשו לבני ישראל על הים, עלילות נעורים, עליזה בגין, עזרא אלטשולר, עגונות, עיתונות עברית, עיתונות יהודית היסטורית, עיטור סופרים (קובץ תורני), פאבל פלווה, פאול פון רננקמפף, פאוליוס שירביס, פנקס הקהילות, פנחס מיכאל גרויסלייט, פנחס אליהו הורביץ, פנחס צ'רניאק, פנחס רוזובסקי, פנחס שיפמן (בן-סירה), פנחס הכהן רבין, פנדליס, פני יהדות מזרח אירופה, פסקס, פסטאווי, פסח בר אדון, פראנאס ליאטוקאס, פרנץ מורר, פרנצישק סמוגלביץ', פרנק זאפה, פרנו, פרץ סמולנסקין, פרץ סנדלר, פרץ הירשביין, פרץ ויירניק, פרקי דרבי אליעזר, פרטיזן, פרדיננד רוסצ'יץ', פרידה רבינוביץ-שחר, פרידה ורקשטל, פתחיה מנקין, פלך וילנה, פלק הלפרין, פליקס דזרז'ינסקי, פלישת ברית המועצות לפולין, פלישת גרמניה הנאצית לפולין, פטרס גרישקביצ'יוס, פטריס רדזינש, פטריס ואסקס, פבל קוהוט (נגן עוגב), פדרל צ'ליאבינסק, פונאר, פוניבז', פועה רקובסקי, פורים שני, פולמוס מכניסי רחמים, פולמוס אתרוגי קורפו, פולמוס רמח"ל, פולמוס השבת ביפן, פולנים, פולין במלחמת העולם השנייה, פולינה ונגרוב, פין (פירושונים), פינחס בן יהודה אלטשול, פירות חמישה עשר, פיליפ פרידמן, פיודור מרקוב, פיודור קוסטיאייב, צ'סלב ביאלק, צ'ורנומורסק, צ'יאונה סוגיהארה, צמח צמריון, צמח צדק (ספר), צנטרל, צנזורה, צציליה סלפק, צציליה רושאק, צזאר קואי, צבי מריאנסקי, צבי ארד (משורר), צבי אביבי, צבי לאס, צבי זלינגר, צבי בר-ניב, צבי בורודו, צבי הרמן שפירא, צבי הירש קאיידנובר, צבי הירש רבינוביץ, צבי הירש שיליס (שילת), צבי הירש בן עזריאל, צבי הירש גרודזנסקי, צבי הירש כהן, צדוק בסן, צדוק דולגופולסקי, צוקונפט, ציפקה אפרת, ציפורה זייד, ציר זמן מאוחד לתקופת הרייך השלישי ומלחמת העולם השנייה, ציר הזמן של האנטישמיות, צירין, ציש"א, צילה בינדר, ציונה פסל, ציונות, ציונות ברוסיה, קסטוטיס, קראי מזרח אירופה, קראימית, קרנאווה, קרסאווה, קרסי, קרל פלגה, קרב ברזינה, קרב גרונוולד, קרבו, קשישטוף לברינוביץ', קלמן שור, קלמן שולמן, קלמן ליס, קלמן גוטנבוים, קלאודזי דוז'-דושבסקי, קזיס בינקיס, קבוצת מקסימה, קבוצת הר כנרת, קבורת הלב בנפרד מהגוף, קדיש סילמן, קהילת חב"ד בחברון, קהילת יהודי קמפנו, קהילת יהודי קובנה, קהילת יהודי גליביצה, קו קרזון, קונסטנטי גורסקי, קונסטנטין קונסטנטינוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, קוסטופיל, קופל גורבין, קופישוק, קורפוס המילואים ה-61 (ורמאכט), קושיה, קוז'י, קובנה, קיפראס פטראוסקאס, קיילה גלעדי, רמת הכובש, רמח"ל, ראם (פירושונים), ראלף בראון, ראובן אשר ברודס, ראובן פיין (רב), ראובן קורקין, ראובן רובינשטיין (עיתונאי), ראובן לוין, ראובן ליף, ראובן גרוזובסקי, ראובן דינאל, ראובן כץ, רנה מאסילי, רפאל מאהלר, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רפאל שמואלביץ, רפאל טולוי, רפאל בן-נתן, רפאל ברונשטיין, רפאל גוטמן, רפואה, רפובליקות ברית המועצות, רפי פרסקי, רשויות מקומיות של ליטא, רשימות (חב"ד), רחל מרגוליס, רחל ברכות, רחבעם עמיר, רב מטעם, רב פעלים, רבקה חוואלס ליכטנפלד, רומן גארי, רות דייכס, רות וייס, רולאנדאס וילקונסיאוס, רולנדס פקסס, רוטה ונאגייטה, רוז'קה קורצ'אק, רוברט ג'נין, רוברטס קלאווינש, רימנטאס קאוקינאס, ריקלה גלזר, ריטאס וילנה, ריטה קארין, ריימונדה מורמוקייטה, ריינאייר, רייל בלטיקה, ש"ס וילנא, ש"י פנואלי, ש. אנ-סקי, ש. שרברק, שמ"ר, שמעון אלאפין, שמעון צבי הורוביץ, שמעון רוזובסקי, שמעון שקופ, שמעון שלח, שמעון זאב רוטשילד, שמעון גנס, שמעון דובנוב, שמעון הורונצ'יק, שמעון יעקב גליקסברג, שמרקה קצ'רגינסקי, שמריהו לוין, שמריהו יוסף קרליץ (כולל חזון איש), שמשון רוזנבאום, שמחה קפלן, שמחה ראובן עדלמן, שמחה בונם אורבאך, שמחה וילקומיץ, שמואל מוהליבר, שמואל אליעזרי, שמואל אהרן שצדרוביצקי, שמואל ניגר, שמואל סלנט, שמואל פישמן, שמואל רודנסקי, שמואל שרגא פייגנזון, שמואל שטראשון, שמואל טשרנוביץ, שמואל ז'יטומירסקי, שמואל זיברטנסקי, שמואל בן אביגדור, שמואל בק (צייר), שמואל ברנבוים, שמואל ברודני, שמואל גריינימן, שמואל גונן, שמואל דוד וולקין, שמואל הקטן, שמואל ורסס, שמואל וילנסקי, שמואל יוסף פין, שמיים פתוחים (תוכנית טלוויזיה), שארונאס מרצ'ולוניס, שארית יהודה, שאול פנחס רבינוביץ, שאול חיים הלוי הורוויץ, שאול בן רבי השיל מקראקא, שאול ברקלי, שאול ידידיה אלעזר טאוב, שאילתות דרב אחא, שנות ה-20 של המאה ה-14, שנות ה-50 של המאה ה-17, שנות ה-90 של המאה ה-20, שניאור זק"ש, שניאור זלמן מלאדי, שפרה ורבר, שפוך חמתך, שצ'צ'ין, שרגא פרידמן, שרגא פייבל מרגולין, שרה פייגה פונר, שרון יערי, שריה דבליצקי, שלמה מנדל, שלמה מנדלקרן, שלמה אבן וירגה, שלמה סקולסקי, שלמה עדני, שלמה פוליצ'ק, שלמה פיינזילבר, שלמה צבי שטראסר, שלמה שמשון קרליץ, שלמה שרברק, שלמה שוסטר, שלמה תמיר, שלמה זלמן מוולוז'ין, שלמה זלמן שניאורסון, שלמה בסטומסקי, שלמה ברנשטין, שלמה ברנשטיין, שלמה בלוך, שלמה בורשטין, שלמה דובנא, שלמה דוד כהנא, שלמה דוד יהושע וינברג, שלמה הרכבי, שלמה הכהן (רב), שלמה היימן, שלמה וינטראוב, שלמה כהן, שלום קרמר, שלום לוין, שלום חולבסקי, שלום דובער שניאורסון, שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם, שלום יונה טשרנו, שבסובקה, שבתאות, שבתי פרנקל, שבתי בן דב, שבתי הכהן, שבתי יגל, שגרירי ישראל, שונד, שושנה רצ'ינסקה, שושנה שקופ-פרנקל, שושנה לויט, שווינציאן, שוויון מגדרי, שכונת מונטיפיורי, שיאוליאי, שינוי שמות רחובות בהם שוכנות נציגויות דיפלומטיות, שירותי רפואת חירום (רוסיה), שירווינטוס, שירי מלחמת העולם השנייה, שיטת הזרמים בחינוך, שיבולי הלקט, תמימה יודלביץ, תאודור טולסדורף, תנחום גרשון ביליצקי, תנועת המזרחי, תנועת הפרטיזנים בבלארוס וברוסיה, תנועת הבריחה, תנועת ההשכלה היהודית, תנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה, תפילות ראש השנה, תרבות (רשת חינוך), תשעה באב, תשובות הגאונים, תלמוד ירושלמי, תורה תמימה, תולדות הדפוס העברי, תולדות יעקב יוסף, תיאטרון יידיש, תיאטרון יידישפיל, תיקון ליל הושענא רבה, תיכון חוגים, לאה פרלשטיין, לאה ברלין, לאו ריי, לאו חנין, לאון מנדלשטם, לאוניד רבינוביץ', לאוניד וולקוב, לאונידס קלנינש, לאופולד גודובסקי, לאיוש הראשון, מלך הונגריה, לקוטי תורה (אריז"ל), לריסה וולפרט, לזאר סגל, לזר קרסטין, לב קוברסקי, לב לבנדה, להט"ב ואסלאם, לונקה קוז'יברודסקה, לוסי דווידוביץ', לוציאן ז'ליגובסקי, לוט פוליש איירליינס, לובה ביליצקה בלום, לודז', לודומיר סלנג'ינסקי, לוי אשכול, לוי קרופני, ליאו יוגיכס, ליאורה גרוסמן, ליטא, ליטא במשחקים האולימפיים, ליטא המרכזית, ליזה מאגון, ליב חזן, ליגת העל הליטאית בכדורסל, ליגת העל הליטאית בכדורגל, לידא, ליובוב סובול, לייטובוס ריטאס, לייזר וולף, לייב מורגנטוי, לייב ניידוס, ט"ו באלול, ט"ו באייר, טמה שניידרמן, טאראס שבצ'נקו, טאלין, טאדאס קיאנסקאס, טאויינאי, טרקאי, טליה טריינין, טבח פונאר, טדאוש קונוויצקי, טוסיה אלטמן, טורון, טימופיי דוקשיצר, טירת ניאסוויז', טירת האי (טרקאי), טיכון (פטריארך), ז'אק ליפשיץ, ז'לגיריס, ז'לגיריס וילנה, ז'וסלה, ז'ורז' גארל, ז'יטומיר, ז'ייז'מריאי, זאמוט, זאב איבינסקי, זאב צור, זאב קפלן, זאב שינד, זאב דומניץ, זאב הברזל, זאב וולף איינהורן, זאב וולפסון, זרצ'ה, זרח אפרים אפשטיין, זלמן סורוצקין, זלמן פינחס קפלן, זלמן רייזן, זלמן שניאור, זלמן יצחק אנכי, זלדה טרגר, זבולון פינטו, זהבה גלאון, זופיה פראניו, זוכי פרס איג נובל, זוכי פרס נובל לפי מדינה, זכריה מנדל כ"ץ, זכויות להט"ב בליטא, זיגמונט ברלינג, זיגמונד מוגולסקו, ח' באייר, ח' בחשוון, חנן אילתי, חנוך אייגש, חנוך זונדל בן יוסף, חסידות סטריקוב, חסידות קאפוסט, חסידות קרלין, חסידות טריסק, חפץ חיים (ספר), חלוקת הפרקים בתנ"ך, חלוקה מנהלית של ליטא, חלוקה מנהלית של האימפריה הרוסית, חזית הפעילים הליטאית, חבר הלאומים, חבש פאר, חדרה, חונה שלביץ', חולדה ובור, חווקה פולמן רבן, חוות ההכשרה ע"ש ברוכוב בלודז', חוות ההכשרה בצ'רניאקוב, חוות ההכשרה בקלוסובה, חוות ההכשרה בגרוכוב, חינוך בישראל, חידושי רבי שמעון יהודה הכהן, חיה לזר, חיה ויצמן-ליכטנשטיין, חיות (פירושונים), חיוטין אדריכלים, חיי אדם, חיים מוולוז'ין, חיים אהרן קפלן, חיים סביצקי, חיים סוטין, חיים עוזר גרודזנסקי, חיים פסחוביץ, חיים פרמונט, חיים צווייגל-שריג, חיים שמואלביץ, חיים שאול גריינימן, חיים שפירא (מתמטיקאי), חיים שלמה ליבוביץ, חיים לזר-ליטאי, חיים זליג סלונימסקי, חיים זיידמן, חיים חייקל גרינברג, חיים גראדה, חיים גבתי, חיים דב הורביץ, חיים הלל פריד, חיים הלל פריד (רופא), חיים וואלקין, חיים וולקין (וולוז'ין), חיים וירשובסקי, חיים יצחק בונין, חיים ירמיהו פלנסברג, חיים ילין (סופר), חיים יהודה ליב ליטווין, חיים יונה גורלנד, חיים יוסף יפה, חייקל לונסקי, חייקה קלינגר, חייקה גרוסמן, ב. יאושזון, בן ציון ידלר, בן חור (ספר), בן המלך והנזיר, בן-ציון אלפס, בן-ציון צוקרמן, בן-ציון דינור, בן-ציון כ"ץ, בנציון כץ, בני משה (אגודה ציונית), בנימין פאלער, בנימין שימין, בנימין זאב הרצל, בנימין ברגר, בנימין ביינוש פינקל, בנימין הרשב, בנימין הכהן שקוביצקי, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, בצלאל הכהן, בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות, ברנרד ברנסון, ברנוביץ', ברק יוסלביץ', ברוך מרדכי אטינגר, ברוך מרדכי ליבשיץ, ברוך משקלוב, ברוך אורן, ברוך פפירמייסטר, ברוך רוזנברג, ברוך שוב, ברוך הלוי אפשטיין, ברונקה קליבנסקי, ברוניוס קוטאביצ'יוס, ברית ערים חופשיות, ברית המועצות, בריגדת חיל הרגלים הממוכן זאב הברזל, בריגדת הנייר, ברייתא דל"ב מידות, בלארוס, בלה יערי-חזן, בטי סגל, בדחן, בוריס סקוסירב, בוריס קלצקין, בוריס שץ, בוריס דב ברוצקוס, בוטרימוניס, בוגדן בוגדנוביץ' (כדורסלן), בוגומיל דויזון, בודפשט, בוהמה, ביאליסטוק, ביסטריצה (בלארוס), בירשטונאס, בירת התרבות של אירופה, ביריה (אוניית מעפילים), בית מדרש, בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי, בית המדרש לרבנים בז'יטומיר, בית העלמין קריית שאול, בית הקברות היהודי בשניפישוק, בית הכנסת המהרש"א, בית הכנסת הקראי בווילנה, בית הכנסת הגר"א (שערי חסד), בית הכנסת הגר"א (תל אביב), בית הכנסת הכוראלי של וילנה, בית כנסת, בית"ר, ביישינקוביץ, ביילסק פודלסקי, גן פרחים, גארי קספרוב, גאונה כהן, גאולה אבן-סער, גאולה גיל, גצל קרסל, גרא גינזבורג, גרשון סירוטה, גרשון תנחום ממינסק, גרשון ליבמן, גרשון חנוך הניך ליינר, גרשון ברגסון, גרטרודה בבילינסקה, גריגורי אושפוליס, גריגישקס, גלגוליו של מעיל, גלובוקי, גליקל מהמלין, גטו פיוטרקוב טריבונלסקי, גטו קובנה, גטו וילנה, גזרות ת"ח–ת"ט, גבריאל מרטירוסיאנאייטה, גבריאל צפרוני, גבריאל טלפיר, גבריאל זאב מרגליות, גבריאל וייסמן, גדליה אייזמן, גדימינאס, גינסבורג, גיורגי אריסתווי, ד' באלול, דן אבנון, דן לביא, דן גלברט, דמיטרי סטרוקוב, דאוגאי, דניאל מהורדנה, דניאל אבידר, דניאל פרן, דניאל פרסקי, דניאל חבולסון, דער יידישער ארבייטער (וילנה), דף עד, דפוס מ"ץ, דפוס סלאוויטא, דפוס ראם, דפוס רוזנקרנץ, דפוס וילנא, דפוסי התלמוד הבבלי, דצ"ך עד"ש באח"ב, דרצ'קה, דרור בן-דוד, דרויה, דריוש לברינוביץ', דליה גריבאוסקאיטה, דליוס צ'קואוליס, דז'יסנה, דזוקיה, דב שרירא, דב לוין (היסטוריון), דב חומסקי, דב בער יפה, דב בר בורוכוב, דב בריש אשכנזי, דב יפה, דבורה קידר, דה רופ, דו"ח מורגנטאו, דו"ח יגר, דוני מונטל, דונילוביצ'ה, דוקשיצה, דורית גולנדר, דולהינוב, דובער אפשטיין, דובער רבינוביץ', דוד משה שטיינברג, דוד מגיד, דוד אריה פרידמן, דוד אלטשולר, דוד ספרד, דוד פלינקר, דוד פוגל, דוד קוסביצקי, דוד רזיאל, דוד רודי, דוד רויטמן, דוד שלמה גרודזנסקי, דוד לאזר, דוד לבקובסקי, דוד לוריא, דוד טבל קצנלנבוגן, דוד טביל ממינסק, דוד זונדלוביץ', דוד בן-גוריון, דוד באטוויניק, דוד באזוב, דוד דבית הלל, דוד כהן (איש חינוך), דוד כהן (הנזיר), דוד יוטן, די אידישע שטימע, דינה אברמוביץ', דינה פורת, דינה קניג, דיפש צ'קרברטי, דיוויזיית המילואים ה-75 (האימפריה הגרמנית), דיוויזיית הפרשים (בוואריה), דיוויזיית הרגלים ה-16 (ברית המועצות), דייווידאס סירווידיס, דייווידאס שמבראס, ה' באב, ה'רמ"ז, ה'שע"ו, ה'ת"ן, ה'תצ"ג, ה'תק"י, ה'תקנ"א, ה'תקס"ח, ה'תקע"ה, ה'תרנ"א, ה'תל"א, ה'תט"ו, ה'תי"ז, המאבק נגד קוסמופוליטיות, המנון ליטא, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (ליטא), המלריה במושבה חדרה, המלחמה הפולנית-סובייטית, המזרחי (מפלגה), המיליציה הליטאית, הארמייה העשירית (האימפריה הגרמנית), הארגון היהודי הלוחם, האגמים המזוריים, האוניברסיטה הצפה, האימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה, האיחוד הפולני-ליטאי, האיגוד הבין-לאומי של חברות לגנאלוגיה יהודית, הנסיגה הגדולה, הנרי הרביעי, מלך אנגליה, הניו ז'יטומירסקי, הספרייה הלאומית, הסכם אי-תוקפנות ליטאי–סובייטי, הסכם ראדנוט, הסכם ריגה, העמק דבר, העשיל צורף, העולם (שבועון), הפסגה (כתב עת), הפרחים, הפגנות נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה, הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי, הצבא האדום, הצבא הרפובליקני הלאומי (רוסיה), הקונגרס היהודי האירופי, הקורפוס הראשון (האימפריה הגרמנית), הרמן פון אייכהורן, הרמן קרוק, הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של ליטא ובלארוס, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של ליטא ובלארוס, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, הרפובליקה העממית הפולנית, הרפובליקה הפולנית השנייה, הרצל ברגר, הרש סמולר, הרדוק (מחוז מינסק), השד מהשביעית, השומר הצעיר, השואה – מונחים, השואה: 1939–1941, השואה: 1942–1943, השואה: 1944–1945, השועל והעורב, התנגדות למשטר הסובייטי, התפרקות ברית המועצות, התיאטרון האופרה והבלט הלאומי של ליטא, התיאטרון היהודי הממלכתי, הלשאני, הלל מפאריץ', הלל מיליקובסקי, הלל נח מגיד שטיינשניידר, הלל זיידל, הלל בן נפתלי הירץ, הלל בבלי, הלל דוד הכהן טריווש, הלהקה הווילנאית, הליגה המאוחדת של VTB, הליגה הבלטית, הטבח בפינסק, הטורקי, הזמן, החרם הרוסי על היין הגאורגי והמולדובי, החלוץ הצעיר, החזית העממית (בלארוס), החברה קדישא של קהילת פראג, החברה הגאוגרפית הרוסית, החברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא, הבלטים מתעוררים, הבונד, הגאון מווילנה, הגביע הליטאי בכדורסל, הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה, הדמוקרטיה הנוצרית הבלארוסית, הדסה בריל-נועם, הדוכסות הגדולה של ליטא, הדיוויזיה ה-115 (האימפריה הגרמנית), הדיוויזיה הכחולה, ההפגנות נגד מלחמה באוקראינה (רוסיה, 2014), ההתנגדות לחסידות, הוועד הכללי כנסת ישראל, הכרמל (כתב עת), היסטוריה צבאית של ברית המועצות, היסטוריה של ליטא, היסטוריה של היהדות הקראית, הירש לקרט, הירש גליק, הירש גורדון, הירש דוד נומברג, היהודים במלחמת העולם השנייה, היום הבין-לאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה, ואלדאס טוטקוס, ואידאס באומילה, וסילי קצ'לוב, ועד ארבע ארצות, ועד קהילות ליטא, ועד הרבנים לענייני צדקה, ועד הישיבות, ועידת ספא, ועידת קטוביץ, ועידת וילנה, ורשה, ורה רובין, וריאנה, ולאדס דרמה, ולרי מייסקי, ולדאס מיקאנס, ולדימיר מדם, ולדימיר טוקמקוב, ולדימיר יוכלסון, ולדיסלב השני יגיילו, והיה העקוב למישור, וורניאני, וורונוב, וולף דורמשקין, וולף וילנסקי, וולבס (כדורסל), וולוז'ין, וויצ'ך ריכלביץ', ווילנא, ווילנה, ויאצ'סלב סוקריסטוב, ויאצ'סלב גנלין, וינצס ויטקאוסקס, ויקטוריה צ'מיליטה-נילסן, ויקטוריה בוך, וילנא (גופן), וילנאי, וילנסקי, וילנר, וילנה (מחוז משנה), וילניוס, וילהלם, נסיך באדן, ויטאוטאס הגדול, ויטקה קובנר, ויטולד פילצקי, ויז אייר, וידזה, וייטרינה, כ"ח בסיוון, כ"ב בטבת, כ"ב בחשוון, כ"ג בסיוון, כנס האספרנטו העולמי, כנסת ישראל (כתב עת תורני), כרמל (פירושונים), כריסטופורוס הקדוש, כתבי הראי"ה, כחול ולבן (שיר), כיבוש המדינות הבלטיות, כיבוש המדינות הבלטיות (1941), כיכר הקתדרלה בווילנה, י"א בטבת, י"ד בחשוון, ימימה אבידר-טשרנוביץ, יאן רוסטם, יאניס בלודיס, יאשה חפץ, יעקב מאיר סגלוביץ, יעקב מסנבלום, יעקב משה מסלונים, יעקב אבן חן, יעקב איסקולסקי, יעקב נחום אפשטיין, יעקב סמושקביץ', יעקב פיכמן, יעקב פייטלסון, יעקב צדקוני, יעקב צור (טשרנוביץ), יעקב קמנצקי, יעקב קרנץ, יעקב קלמס, יעקב רוזנטל (תל אביב), יעקב רובינסון, יעקב שסקין, יעקב שריד, יעקב לידסקי, יעקב לייב מינצברג, יעקב זרובבל, יעקב בן ציון מנדלסון, יעקב בן-הרצל, יעקב ברוכין, יעקב בריט, יעקב בליימן, יעקב גנס, יעקב גרנק, יעקב גרופר, יעקב גליל, יעקב דוב רפפורט, יעקב דוד וילובסקי, יעקב הלפרין, יעקב הלוי קופשטיין, יעקב ויגודסקי, יעקב כ"ץ (רב), יעקב כהנא, יעקב יונילוביץ', יער רודניקי, יפים בוגוליובוב, יצחק ארד, יצחק אלחנן ולדשיין, יצחק אבנון, יצחק אייזיק חבר, יצחק אייזיק בן יעקב, יצחק אייזיק בן-טובים, יצחק ניסנבוים, יצחק סלקינסון, יצחק עגן, יצחק פרחי, יצחק פירוז'ניקוב, יצחק צוקרמן, יצחק רבין (פיזיקאי), יצחק רודאשבסקי, יצחק שריון, יצחק ליב ברוך, יצחק ליב גולדברג, יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, יצחק חיות (זרע יצחק), יצחק בן-צבי, יצחק בן-דור, יצחק בר לווינזון, יצחק ברלוביץ, יצחק בלאזר, יצחק גולן (עיתונאי), יצחק גולדמן (משורר), יצחק גיטרמן, יצחק דב ברקוביץ, יצחק ויטנברג, יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז'), יצחק יעקב ריינס, יקטרינה הגדולה (מיני-סדרת טלוויזיה), יקופ"ו, יקותיאל גורדון, ירחמיאל וינגרטן, ירחמיאל יהודה מאיר קאליש, ירושלים (פירושונים), ירושלים סגל, ישעיהו ברשדסקי, ישראל מאיר הכהן, ישראל מסלנט, ישראל משקלוב, ישראל מובשוביץ, ישראל מילייקובסקי, ישראל אפשטיין, ישראל אלדד, ישראל אגול, ישראל איסר איסרלין (וילנה), ישראל איסר שפירא (מזריטש), ישראל אייזנשטיין, ישראל סגל (שחקן), ישראל עמיר, ישראל צינברג, ישראל קלוזנר, ישראל קולת, ישראל ראבון, ישראל רוקח (נדבן), ישראל רובין-רבקאי, ישראל זאב גוסטמן, ישראל חיים קפלן, ישראל חיים טביוב, ישראל חיים דייכס, ישראל בן אריה, ישראל דושמן, ישי קולביאנסקי, ישיבת סלוצק - קלצק, ישיבת פוניבז', ישיבת רמיילס, ישיבת ראדין, ישיבת שער התורה, ישיבת תורת חיים (ורשה), ישיבת טלז, ישיבת הקצבים, ישיבת היישוב החדש, ישיבת וולוז'ין, ישיבת כנסת בית יצחק, יחסי אסטוניה–ליטא, יחסי ארצות הברית–ליטא, יחסי אזרבייג'ן–ספרד, יחסי אזרבייג'ן–בולגריה, יחסי אוסטרליה–אוקראינה, יחסי אוסטרליה–ליטא, יחסי אוקראינה–שוודיה, יחסי אוקראינה–ליטא, יחסי אוזבקיסטן–ליטא, יחסי איסלנד–ליטא, יחסי איטליה–ליטא, יחסי לטביה–ליטא, יחסי לוקסמבורג–ליטא, יחסי ליטא–מקסיקו, יחסי ליטא–ספרד, יחסי ליטא–סלובקיה, יחסי ליטא–סין, יחסי ליטא–פורטוגל, יחסי ליטא–פולין, יחסי ליטא–צ'כיה, יחסי ליטא–צ'ילה, יחסי ליטא–צרפת, יחסי ליטא–קנדה, יחסי ליטא–קטר, יחסי ליטא–רוסיה, יחסי ליטא–שוודיה, יחסי ליטא–שווייץ, יחסי טורקיה–ליטא, יחסי ברזיל–ליטא, יחסי בלארוס–ספרד, יחסי בלארוס–רוסיה, יחסי בלארוס–ליטא, יחסי בלארוס–גרמניה, יחסי בלארוס–ישראל, יחסי בלגיה–ליטא, יחסי בולגריה–ליטא, יחסי בולגריה–בלארוס, יחסי גרמניה–ליטא, יחסי הממלכה המאוחדת–ליטא, יחסי האיחוד האירופי–הממלכה המאוחדת, יחסי החוץ של מלטה, יחסי החוץ של ארמניה, יחסי החוץ של אוסטריה, יחסי החוץ של הממלכה המאוחדת, יחסי הונגריה–ליטא, יחסי הולנד–ליטא, יחסי יפן–ליטא, יחסי ישראל–ליטא, יחסי יוון–ליטא, יחזקאל אברמסקי, יחזקאל איישישקין, יחזקאל פייבל, יחזקאל חנקין, יחיאל מיכל ממינסק, יחיאל מיכל פיינשטיין, יחיאל מיכל שלזינגר, יחיאל שיינבוים, יחיאל יחיאלי, יחידת אלפא (רוסיה), יחידת הבילוש של מחלקת המשטרה (האימפריה הרוסית), יגאל לב, יהדות מינסק, יהדות אוסטריה, יהדות אודסה, יהדות אירופה במאה ה-19, יהדות פולין, יהדות לובלין, יהדות ליטא, יהדות גליציה, יהדות וילנה, יהונתן אליאשברג, יהונתן אבלמן, יהושע מרגולין, יהושע מזח, יהושע פרידמן, יהושע קלעוואן, יהושע רבינוביץ, יהושע שטיינברג, יהושע לצמן, יהושע ליבוביץ, יהושע לייב לוינסון, יהושע זק, יהושע ברטונוב, יהושע גרוסברד, יהושע גוטמן, יהושע השל ייבין, יהושע השיל (מגיני שלמה), יהושע השיל לוין, יהושע הלר, יהושע הכהן קפלן, יהושע יצחק שפירא, יהודה אריה קלוזנר, יהודה אופאטוב, יהודה אידל שרשבסקי, יהודה אידלסון, יהודה קרני, יהודה קישון, יהודה ליב אפל, יהודה ליב קנטור, יהודה ליב קובלסקי, יהודה ליב רוזנטל, יהודה ליב ברגר, יהודה ליב גורדין, יהודה ליב דון יחיא, יהודה לייב מינוביץ', יהודה לייב פינסקר, יהודה לייב פישמן מימון, יהודה לייב חסמן, יהודה לייב גורדון, יהודה לייב כהן, יהודה בן מרדכי הורביץ, יהודה בן משה אלבוטיני, יהודה גור, יהודה הבר, יהודי פולין במרד קושצ'ושקו, יהודית אהרון, יהודיה (רמת הגולן), יומנו של קז'ימיז' סאקוביץ', יואל חסיד, יואל דוד סטרשונסקי לוינזון, יואכים ואצטיס, יום טוב ליפמן הלפרין (ביאליסטוק), יום-טוב לוינסקי, יונאס בסנביצ'יוס, יונאס גלווידיס-ביקאוסקאס, יונאס ולנצ'יונאס, יונאס וילאישיס, יונתן ברקאי, יונג וילנה, יונה קרפילוב, יונה רוזנפלד (סופר), יונה בן גרשון מווילנא, יוסף אליהו טריווש, יוסף אבן-אודם, יוסף אבירם, יוסף סנדל, יוסף סקוביץ, יוסף פרל, יוסף קפלן, יוסף קפלן (הארגון היהודי הלוחם), יוסף רוזנבלט, יוסף רייזין, יוסף שרברק, יוסף לוריא, יוסף ליב ננדיק, יוסף טרומפלדור, יוסף טונקל, יוסף זונדל מסלנט, יוסף זימן, יוסף זייברלינג, יוסף חנני, יוסף בן מתתיהו, יוסף ברסלבי, יוסף בולוף, יוסף בודקו, יוסף ביגון, יוסף גלזמן, יוסף גינצבורג, יוסף כהן-צדק (ירושלים), יוסף יאשונסקי, יוסף יצחק שניאורסון, יוסל קוטלר, יוסי אלקוני, יוסי גנוסר, יורם לס, יורוקאפ (יול"ב), יורי דנילוב, יולי מרטוב, יוליאן קלצ'קו, יוליאן רחלין, יוליוס ברוצקוס, יוליוש סלובצקי, יוליוש ברד"ח, יוזף פילסודסקי, יוחנן זרחי, יוהאן גלאוביץ, יוהנס פון אבן, יוכבד טראוב, ייחוס האבות, יידישיזם, ייווא, 1323, 1761, 18 במרץ, 19 במאי, 19 בספטמבר, 1939 בברית המועצות, 1944 בברית המועצות, 1974 בברית המועצות, 1989 בברית המועצות, 1990 בברית המועצות, 1991 בברית המועצות, 21 בינואר, 31 ביולי, 7 באוקטובר. להרחיב מדד (1660 יותר) »

Born This Way Ball

Born This Way Ball הוא סיבוב ההופעות השלישי של זמרת הפופ האמריקאית ליידי גאגא, שקידם את אלבום האולפן השני שלה, Born This Way, משנת 2011.

חָדָשׁ!!: וילנה וBorn This Way Ball · ראה עוד »

Harem World Tour

Harem World Tour הוא סיבוב ההופעות הרביעי של הזמרת-יוצרת האנגלייה שרה ברייטמן.

חָדָשׁ!!: וילנה וHarem World Tour · ראה עוד »

ILGA-Europe

"ILGA-Europe" הוא הארגון האירופי של האיגוד הבינלאומי ללסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנס ואינטרסקס (ILGBTIA).

חָדָשׁ!!: וילנה וILGA-Europe · ראה עוד »

LRT

LRT היא רשת השידור הציבורי של ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וLRT · ראה עוד »

Monato

שער גיליון אוגוסט-ספטמבר 2015 של המגזין מונטו (אספרנטו: Monato, בתרגום: 'חודש') הוא ירחון חודשי באספרנטו הכולל מאמרים בנושאי פוליטיקה, תרבות וכלכלה.

חָדָשׁ!!: וילנה וMonato · ראה עוד »

Rammstein Stadium Tour

Europe Stadium Tour הוא סיבוב הופעות של להקת רמשטיין המתקיים באצטדיונים שונים ברחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה וRammstein Stadium Tour · ראה עוד »

World ORT

סמליל קודם של הארגון סמלילו הראשון של הארגון ארגון World ORT (ברוסית, ראשי תיבות של Общество Ремесленного Труда, "האגודה למלאכה מקצועית", בתעתיק: אוֹבְּשצֶ'סְטְבוֹ רֶמֵסְלֶנוֹגוֹ טְרוּדַה) הוא ארגון יהודי להפצת מלאכה.

חָדָשׁ!!: וילנה וWorld ORT · ראה עוד »

X Tour

x Tour (מבוטא "Multiply Tour") היה סיבוב ההופעות העולמי השני של הזמר-יוצר והמוזיקאי האנגלי, אד שירן, לקידום אלבומו השני, "×" (מבוטא "Multiply"; בעברית: "כפל").

חָדָשׁ!!: וילנה וX Tour · ראה עוד »

ממלכת ליטא (1918)

ממלכת ליטא (בליטאית: Lietuvos Karalystė; בגרמנית: Königreich Litauen) הייתה מדינה קצרת יומין אשר הכריזה על עצמאותה בסוף מלחמת העולם הראשונה, כאשר ליטא הייתה תחת כיבושה הגרמני.

חָדָשׁ!!: וילנה וממלכת ליטא (1918) · ראה עוד »

מאנה כץ

בית קטן בשדה 1932 שמן על בד.תמונה להחלפה מָאנֵה כץ (ידוע בצרפת כ-Emmanuel Mané-Katz, ברוסית: Иммануэль Лазаревич Кац - עמנואל לזרביץ' כץ) היה צייר צרפתי יהודי יליד אוקראינה, המשויך לאסכולה של פריז.

חָדָשׁ!!: וילנה ומאנה כץ · ראה עוד »

מארק נתנסון

מארק אנדרייביץ' נתנסון (ברוסית: Марк Андреевич Натансон; נודע בכינוי Бобров, בּוֹבְּרוֹב; 25 בדצמבר 1850, שווינציאן, גוברניית וילנה, האימפריה הרוסית – 29 ביולי 1919, ברן, שווייץ) היה מהפכן רוסי ממוצא יהודי, ממנהיגי הנרודניקים וחבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ומארק נתנסון · ראה עוד »

מאורעות ינואר (ליטא)

הלוויית הקורבנות אזרח ליטאי לא חמוש ניצב מול טנק סובייטי, שעות הבוקר המוקדמות של 13 בינואר 1991 האנדרטה סמוך לבניין הטלוויזיה מאורעות ינואר (בליטאית: Sausio įvykiai) היו סדרה של עימותים אלימים בין האוכלוסייה האזרחית הלא-חמושה של ליטאים שתמכו בעצמאותה של ליטא, מול הכוחות המזוינים של ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: וילנה ומאורעות ינואר (ליטא) · ראה עוד »

מאוריצי מינקובסקי

מאוריצי מינקובסקי (בפולנית: Maurycy Minkowski; 1882/1881, ורשה – 23 בנובמבר 1930, בואנוס איירס) היה צייר יהודי-פולני, הידוע בציורי סצנות מחיי היומיום של העיירות.

חָדָשׁ!!: וילנה ומאוריצי מינקובסקי · ראה עוד »

מאיר מארים שאפיט

רבי מאיר מארים (קרי: מיירים) שאפיט (תק"ס, 1800? - י' בחשוון תרל"ג, 11 בנובמבר 1872), היה רב ודיין.

חָדָשׁ!!: וילנה ומאיר מארים שאפיט · ראה עוד »

מאיר מיכל רבינוביץ

הרב מאיר מיכל רבינוביץ (מכונה גם רבי מאיר מיכל שָאטער; ה'תקע"ט, 1819, קיידאן, ליטא - חורף ה'תרס"א, 1901, וילנה), היה רב ליטאי, רבה של שאט, ומורה ההוראה הראשי של וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומאיר מיכל רבינוביץ · ראה עוד »

מאיר ספיר

250px 250px מאיר ספיר (12 ביולי 1901 – 6 באוגוסט 1960) היה ממובילי ההתיישבות בקבוצת כנרת.

חָדָשׁ!!: וילנה ומאיר ספיר · ראה עוד »

מאיר סטולביץ

הרב מאיר סטולביץ (בכתיב יידי: סטאלעוויץ; ח' בכסלו תר"ל, 1870 – ל' בשבט תש"ט, 1 במרץ 1949) היה רבה האחרון של חסלביץ שבבלארוס, ולאחר עלותו לארץ ישראל כיהן כרבה של שכונת זיכרון משה בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומאיר סטולביץ · ראה עוד »

מאיר פייבל גץ

מאיר פַייבֶל גֶץ (בצורה הרוסית: מאיר בֶּנצילוביץ' גץ; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: געטץ; בכתב לטיני: Goetz (נכתב גם Getz, Gettz, Gotz); בליטאית: Gec; 1853, ה'תרי"ג – 1 בינואר 1932, כ"ב בטבת ה'תרצ"ב) היה מחנך, פקיד ממשלתי, פובליציסט וסופר עברי ליטאי, עסקן ושתדלן יהודי באימפריה הרוסית ובסוף ימיו בריגה בירת לטביה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומאיר פייבל גץ · ראה עוד »

מאיר קרליץ

הרב מאיר קַרֶלִיץ (תרל"ה, 1875 - ט"ו באדר תשט"ו, מרץ 1955) היה רבה של לכוביץ', מראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל, ממייסדי החינוך העצמאי וחבר מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומאיר קרליץ · ראה עוד »

מאיר שמחה הכהן

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (ה'תר"ג, 1843 - ד' באלול ה'תרפ"ו, 14 באוגוסט 1926) מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומאיר שמחה הכהן · ראה עוד »

מאיר שפירא (מחנך)

מאיר שפירא (30 ביוני 1908 - 16 בפברואר 1998) היה מחנך, מנהל בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה ומחברם של ספרי לימוד בפיזיקה, שהיו בשימוש נרחב בבתי ספר רבים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומאיר שפירא (מחנך) · ראה עוד »

מאיר גריינימן

הרב מאיר גריינימן (תרצ"ב, 1932) הוא רב ומחבר ספרים המתגורר בבני ברק ומרבני חוג חזון איש.

חָדָשׁ!!: וילנה ומאיר גריינימן · ראה עוד »

מאיר הלוי הורוביץ (טיקטין)

רבי מאיר הלוי הורוביץ (כונה מהר"ם טיקטין, על שם עיירת רבנותו; ה'שצ"ז (~1637) – א' באדר ה'תק"ד, פברואר 1744) היה רב, צדיק ומקובל, מגדולי פולין במאה ה-18, רבן של העיירות בוליחוב, זלוטשוב וטיקטין.

חָדָשׁ!!: וילנה ומאיר הלוי הורוביץ (טיקטין) · ראה עוד »

מאיר וילנר

מאיר וילנר (בכתיב יידי: מייער ווילנער; נולד בשם בר קובנר) (23 באוקטובר 1918 – 5 ביוני 2003) היה פוליטיקאי ישראלי יליד ליטא, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, ממנהיגי התנועה הקומוניסטית הישראלית במסגרת הסיעות מק"י, רק"ח וחד"ש, ופעיל שמאל רדיקלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומאיר וילנר · ראה עוד »

מאיה רודולף

מאיה קבירה רודולף (באנגלית: Maya Khabira Rudolph; נולדה ב-27 ביולי 1972) היא שחקנית, מדבבת, קומיקאית וזמרת אמריקאית ממוצא יהודי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומאיה רודולף · ראה עוד »

מנשה מאיליה

רבי מנשה בן-פורת, הוא מנשה מאיליה (או מנשה מאיליא או מנשה אילייר, תקכ"ז, 1767 – ד' באב תקצ"א, יולי 1831) היה רב בליטא, תלמיד הגר"א, הוגה דעות וממציא.

חָדָשׁ!!: וילנה ומנשה מאיליה · ראה עוד »

מנחם מנדל משקלוב

רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומנחם מנדל משקלוב · ראה עוד »

מנחם מנדל רוזנבוים

מנחם מנדל רוזנבוים (ג' בשבט ה'תרכ"ט, 15 בינואר 1869 – ח' בניסן ה'תשי"ד, 11 באפריל 1954) היה מהפכן יהודי סוציאל-רבולוציונרי באימפריה הרוסית, ממקימי קיבוץ נען ברוח הקומוניזם.

חָדָשׁ!!: וילנה ומנחם מנדל רוזנבוים · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק)

רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב מסורתי: מנחם מענדל שניאורסאהן. מכונה ה"צמח צדק" על שם ספרו; כ"ט באלול ה'תקמ"ט, 1789 – י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: וילנה ומנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק) · ראה עוד »

מנחם מנדל זקס

קבלת פנים שערכו לכבודו בוגרי ישיבת ראדין. הרב זקס נואם ולימינו (לשמאל התמונה) יושב הרב דב סוקולובסקי, ואחריו הסופר דוד זריצקי. ירושלים 1962 הרב מנחם מנדל יוסף זקס (כונה גם ר' מנדל שידלובצר; תרנ"ח, 1898 - י"ט בטבת תשל"ד, 13 בינואר 1974), חתנו של הרב ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים"), היה ראש ישיבת ראדין, ולאחר מכן בוחן בישיבת רבנו יצחק אלחנן.

חָדָשׁ!!: וילנה ומנחם מנדל זקס · ראה עוד »

מנחם מנדל חן

ממוזערהרב שלמה מנחם מנדל חן (ט"ז בתשרי ה'תרל"ט או ה'תר"מ, 1879 או 1880 - א' באלול ה'תרע"ט, 1919) מרבני משפחת חן, היה רב העיר ניז'ין באוקראינה וראש ישיבת תומכי תמימים בעיר, מחשובי רבני חב"ד בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ומנחם מנדל חן · ראה עוד »

מנחם קרקובסקי

הרב עם שלושת ילדיו נשותיהם ונכדו הבכור 1928 הרב מנחם קרקובסקי (ה'תרכ"ט, 1870 – י"ד בחשון ה'תר"ץ, 17 בנובמבר 1929) היה רבן של טימקוביץ' חסלביץ' ונובהרדוק, מורה צדק ומגיד מישרים בוילנה וראש ישיבת "תורה ודעת" בנובהרדוק.

חָדָשׁ!!: וילנה ומנחם קרקובסקי · ראה עוד »

מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב ה'תרע"ג – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' ה'תשנ"ב) היה פוליטיקאי, מדינאי ואיש צבא ישראלי, שכיהן כראש ממשלת ישראל השישי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומנחם בגין · ראה עוד »

מנחם הכהן ריזיקוב

הרב מנחם הכהן הרב מנחם הכהן ריזיקוב (ה'תרכ"ו, 1866 - ה'תש"כ, 1960) היה רב, פוסק, ומחבר ספר הלכה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומנחם הכהן ריזיקוב · ראה עוד »

מנחם יצחק קליונר

ר' מנחם יצחק קליונר מנחם יצחק קליונר (כ"ג בתמוז ה'תרמ"ה 8 ביולי 1885 - י' בניסן תשכ"ה 12 באפריל 1965) היה מראשי ועד ההגירה המרכזי של מגורשי תל אביב ועמד בראש ועד ההגירה המקומי בכפר סבא.

חָדָשׁ!!: וילנה ומנחם יצחק קליונר · ראה עוד »

מנדל לפין

ספר "חשבון הנפש", שער המהדורה שהודפסה בדפוס ראם, וילנה תר"ה (1845) בעידודו של ר' ישראל מסלנט רבי מנחם מֶנְדְל לֶפִין מסָטָנוב ("סָטָנוֹבֶר"; לעיתים: ממיקולאייב; בכתיב יידי: מענדל או מענדיל לעפין (סאַטאַנאָווער או מיקאָלאַיעווער), בקיצור רמ"ל; 1749, סטנוב, פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי – ו' בתמוז תקפ"ו, 9 ביולי 1826, טארנופול, גליציה, האימפריה האוסטרית) היה מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בפולין, מתרגם ומחבר ספרות עממית בעברית וביידיש.

חָדָשׁ!!: וילנה ומנדל לפין · ראה עוד »

מנדלי מוכר ספרים

מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »

מנהיגי ברית המועצות

במהלך שישים ותשע שנות קיומה, מנהיגה של ברית המועצות היה בדרך כלל מנהיג דה פקטו שלא היה בהכרח ראש המדינה, אלא מילא תפקידים כמו ראש הממשלה או המזכיר הכללי של המפלגה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומנהיגי ברית המועצות · ראה עוד »

מניין לחורבן הבית

את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.

חָדָשׁ!!: וילנה ומניין לחורבן הבית · ראה עוד »

מסחר רציף

מסחר רציף הוא שיטת מסחר בבורסה, בו ברגע שנמצאות פקודות קנייה ומכירה תואמות הן מתבצעות במחיר הנקבע ברגע הביצוע.

חָדָשׁ!!: וילנה ומסחר רציף · ראה עוד »

מסכת מידות

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומסכת מידות · ראה עוד »

מסכת אהלות

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת אהלות, פרק ד' משנה ג', דפוס וילנה מסכת אהלות היא המסכת השנייה בסדר טהרות, הסדר השישי והאחרון בששה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומסכת אהלות · ראה עוד »

מסכת סוטה

עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומסכת סוטה · ראה עוד »

מסכת פאה

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: וילנה ומסכת פאה · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכות בתקופת מגפת הקורונה

מסכות פנים מבד במהלך מגפת הקורונה, נעשה שימוש במסכות פנים, כגון מסכות כירורגיות ומסכות בד, כאמצעי בקרת בריאות ציבורית ואישית נגד התפשטות SARS-CoV-2.

חָדָשׁ!!: וילנה ומסכות בתקופת מגפת הקורונה · ראה עוד »

מעמד משפטי של נישואים בקרב זוגות מאותו המין

מדינה כפופה לפסיקת בית משפט בינלאומיתהמעמד המשפטי של נישואים בקרב זוגות מאותו המין שהפך לחוקי לראשונה בהולנד בשנת 2001, השתנה באופן בינלאומי מאז תחילת המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: וילנה ומעמד משפטי של נישואים בקרב זוגות מאותו המין · ראה עוד »

מעבר יבוק (ספר)

מַעֲבַר יַבֹּק הוא ספר שחיבר אהרן ברכיה מודינא והודפס לראשונה במנטובה בשנת 1626.

חָדָשׁ!!: וילנה ומעבר יבוק (ספר) · ראה עוד »

מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית

מפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית משנת 1897 היה המפקד הראשון והיחיד שבוצע באימפריה הרוסית (פינלנד לא הוחרגה).

חָדָשׁ!!: וילנה ומפקד האוכלוסין של האימפריה הרוסית · ראה עוד »

מפלגת פועלים סוציאליסטית ציונית

מפלגת פועלים סוציאליסטית ציונית (ברוסית: Сионистско-социалистическая рабочая партия) כונו בשם ציונים-סוציאליסטים והייתה תנועה יהודית סוציאליסטית שפעלה כמפלגה פוליטית באימפריה הרוסית ובפולין, שפוצלה מתוך תנועת "התחייה" ב-1904.

חָדָשׁ!!: וילנה ומפלגת פועלים סוציאליסטית ציונית · ראה עוד »

מפלגת העבודה (ליטא)

מפלגת העבודה (בליטאית: Darbo Partija), היא מפלגה בליטא שהוקמה בשנת 2003.

חָדָשׁ!!: וילנה ומפלגת העבודה (ליטא) · ראה עוד »

מפלגת הפועלים היהודית הבלתי-תלויה

מפלגת פועלים יהודית בלתי תלויה (ביידיש: ייִדישע אונאבהענגיגע ארבעטער פּאַרטײַ; ברוסית: Еврейская независимая рабочая партия, בראשי תיבות: ЕНРП) הייתה מפלגה יהודית שנוסדה באימפריה הרוסית בשנת 1901 על ידי מניה שוחט ביוזמת סרגיי זוּבַּאטוֹב, ראש המשטרה החשאית הצארית (האוכרנה), מתוך האידאולוגיה של אקונומיזם.

חָדָשׁ!!: וילנה ומפלגת הפועלים היהודית הבלתי-תלויה · ראה עוד »

מצעד הגאווה הבלטית

מצעד הגאווה הבלטית בוילנה, ליטא אשר משך בשיאו מעל 10,000 איש ב-2019 מצעד הגאווה הבלטית (הידוע כ-"Baltic Pride") הוא מצעד גאווה שנתי והפגנה למען זכויות להט"ב המסתובב בתורו בין בירות המדינות הבלטיות: טאלין (אסטוניה), ריגה (לטביה) ווילנה (ליטא) ונתמך על ידי הארגון האירופי "ILGA-Europe".

חָדָשׁ!!: וילנה ומצעד הגאווה הבלטית · ראה עוד »

מצעדי גאווה בעולם

הומוסקסואלית מוגדרת כפלילית, 2015 מצעד הגאווה (ידוע גם כמחאת/הפגנת להט"ב, צעדה או אירועי גאווה) הוא מצעד מחאה שנתי, המתקיים בערים שונות ברחבי העולם, בו מציינים לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים באופן כללי (להט"ב) את מאבקם לקבלה חברתית בקרב הציבור ובאופן עצמי, הכשרת זכויות משפטיות ותחושת גאווה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומצעדי גאווה בעולם · ראה עוד »

מקס סולובייצ'יק

מקס סולובייצ'יק (בלשון הקודש: מנחם מרדכי; בליטאית: Maksas Soloveičikas; בכתיב ארכאי: סולוביטשיק; לימים מנחם סוליאלי; 19 בנובמבר 1883,י"ד בתשרי תרמ"ד– 9 במרץ 1957, ו' באדר ב', תשי"ז) היה מנהיג ציוני, חוקר תנ"ך, חבר הסיימאס הליטאי, שר לענייני יהודים בממשלה ליטאית, ממייסדי ה"אנציקלופדיה יודאיקה" בברלין, חבר ההנהלה הציונית, מנהל מערכת השידורים ברדיו במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ומקס סולובייצ'יק · ראה עוד »

מקס עמנואל מנדלשטם

מקס עמנואל מנדלשטם פגישה בין מנדלשטם להרצל בשנת 1903, באוסטריה. מקס עמנואל מנדלשטם (ברוסית: Эммануил Макс Мандельшта́м) (16 במאי 1839 – 18 במרץ 1912, קייב) היה פעיל פוליטי יהודי-רוסי, מראשי הטריטוריאליסטים היהודים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומקס עמנואל מנדלשטם · ראה עוד »

מקס פנסון

מקס זכרוביץ' פנסון (ברוסית: Макс Захарович Пенсон; 17 במרץ 1893 – 1959) היה צלם עיתונות וצלם יהודי-רוסי בברית המועצות, הידוע בצילומי אוזבקיסטן.

חָדָשׁ!!: וילנה ומקס פנסון · ראה עוד »

מקס ליליינטל

הרב מקס (מנחם) ליליינטל (גרמנית: Max Lilienthal; 6 בנובמבר 1815, מינכן – 5 באפריל 1882, סינסינטי, אוהיו) היה יהודי גרמני ששימש יועץ לשלטונות האימפריה הרוסית בתוכניתם לכפות השכלה על יהודי תחום המושב, ולאחר מכן רב רפורמי בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ומקס ליליינטל · ראה עוד »

מקס ויינרייך

מקס (מאיר) לזרביץ ויינרייך (באנגלית: Max Weinreich; ברוסית: Мейер Лазаревич Вейнрейх); 22 באפריל 1894, קולדיגה, האימפריה הרוסית (כיום לטביה) – 29 בינואר 1969, ניו יורק, ארצות הברית) היה בלשן יהודי שהתמחה בשפה היידית, ממייסדי "יִיוואָ"; אביו של הבלשן אוריאל ויינרייך.

חָדָשׁ!!: וילנה ומקס ויינרייך · ראה עוד »

מקסים וינוור

מקסים מוישביץ וינוור (ברוסית: Максим Моисеевич Винавер; 1863 – 10 באוקטובר 1926) היה עורך דין יהודי רוסי ופוליטיקאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומקסים וינוור · ראה עוד »

מקרא מפורש

מקרא מפורש הוא הוצאה עממית של התנ"ך עם פירוש קצר שנכתב על ידי יוסף אליהו טריווש (שעשה את העבודה המדעית) והמורים דוד נוֹטיק וניסן לוין ויצא לאור בסוף העשור הראשון של המאה ה-20 בשלוש מהדורות – עברית, יידית ורוסית – בדפוס רוזנקרנץ ושריפטזצר בווילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומקרא מפורש · ראה עוד »

מקראה

מִקראה (בלועזית: כְרֶסְטוֹמַתיָה, מיוונית), בדומה לאנתולוגיה, היא חיבור של יצירות ספרותיות שונות למכלול אחד, אולם מטרתה הייחודית היא איסוף של טקסטים או מאמרים חינוכיים במטרה ללמד שפה או נושא מסוים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומקראה · ראה עוד »

מקלע DP

מקלע DP הוא מקלע קל תוצרת ברית המועצות שהיה בשימוש הצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומקלע DP · ראה עוד »

מרצ'ין זלסקי

מרצ'ין זלסקי (בפולנית: Marcin Zaleski; 1796 – 16 בספטמבר 1877) היה צייר פולני, נציג הנאו-קלאסיציזם.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרצ'ין זלסקי · ראה עוד »

מרק אנטוקולסקי

דיוקנו של מרק אנטוקולסקי מרק (מרדכי) אנטוֹקוֹלסקי (ברוסית: Марк Матвеевич Антокольский (בכתיב שנהג בזמנו: Маркъ Матвѣевичъ Антокольскій); 2 בנובמבר 1843 – 26 ביולי 1902) היה פסל וצייר יהודי רוסי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרק אנטוקולסקי · ראה עוד »

מרק חסמן

מרק חסמןתמונה להחלפה מרק חַסמַן (ברוסית: Марк Хасман; 1929, קובנה, ליטא – 1992, באר שבע) היה שחקן ישראלי, שיחק בתיאטרון באר שבע.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרק חסמן · ראה עוד »

מרק דבורז'צקי

פסל של ד"ר מארק דבורז'צקי בבית וילנה בתל אביב מַרְק מאיר דְבוֹרְזֶ'צְקי (בכתיב יידי: דוואָרזשעצקי; בפולנית: Mark Dworzecki; בצרפתית: Marc Dvorjetski; 5 במרץ 1908 – ג' בניסן תשל"ה, 15 במרץ 1975) היה רופא והיסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרק דבורז'צקי · ראה עוד »

מרטין זנדברגר

מרטין זנדברגר (בגרמנית: Martin Sandberger; 17 באוגוסט 1911 – 30 במרץ 2010) היה מפקד אס-אס גרמני בתקופת שלטון הנאצים בין השנים 1941–1943 וד"ר למשפטים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרטין זנדברגר · ראה עוד »

מרטינאס לויצקיס

מרטינאס לויצקיס (בליטאית: Martynas Levickis; נולד ב-11 ביוני 1990) הוא אקורדיוניסט ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרטינאס לויצקיס · ראה עוד »

מרחשת

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרחשת · ראה עוד »

מרגוליס

מרגוליס היא שושלת רבנים נודעת עם קשר גנאלוגי לרש"י.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרגוליס · ראה עוד »

מרד קושצ'ושקו

מרד קוֹשְׁצ'וּשְׁקוֹ (או התקוממות קושצ'ושקו; בפולנית: Insurekcja kościuszkowska) היה התקוממות עממית רחבת היקף בשטחי האיחוד הפולני-ליטאי לשעבר נגד האימפריה הרוסית וממלכת פרוסיה, בהנהגתו של תדיאוש קושצ'ושקו בשנת 1794.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרד קושצ'ושקו · ראה עוד »

מרד ורשה

מרד ורשה היה התקוממות כושלת של המחתרת הפולנית נגד צבא הכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרד ורשה · ראה עוד »

מרד ינואר

חטיבות מנהליות של האיחוד הפולני-ליטאי בגבולות החלוקה של 1772 שהונהגו על ידי הממשלה הלאומית במהלך מרד ינואר ב-1863 גולים פולנים בדרך לסיביר - ציור של אלכסנדר סוחצ'בסקי מרד ינואר (בפולנית: powstanie styczniowe) היה התקוממות של המיעוט הפולני בשטחה של האימפריה הרוסית, התקוממות שפרצה ב-22 בינואר 1863.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרד ינואר · ראה עוד »

מרדכי מלצר

הרב מרדכי קלצקי, הנודע בכינויו הרב מרדכי מלצר (ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ז בסיוון ה'תרמ"ג, 2 ביולי 1883), היה ראש ישיבה ורב ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי מלצר · ראה עוד »

מרדכי אנילביץ'

אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ' בעיירת הולדתו וישקוב מרדכי אנילביץ' וחברתו מירה פוכרר על רקע גטו ורשה ההרוס. התמונה צוירה על ידי שמעון גרמיזה ונתרמה על ידי מאיה וזאב מלמד לקיבוץ יד מרדכי. הכתובת ביידיש מצטטת את שורת הפתיחה של שיר הפרטיזנים היהודים: "אל נא תאמר: הנה דרכי האחרונה" לוחית זיכרון למרדכי אנילביץ' בתל אביב שלט ברחוב אנילביץ' בתל אביב מרדכי אנילֶביץ (בפולנית: Mordechaj Anielewicz; 1919 – 8 במאי 1943, ג' באייר ה'תש"ג) היה מפקד הארגון היהודי הלוחם במרד גטו ורשה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי אנילביץ' · ראה עוד »

מרדכי אלטשולר

מרדכי אלטשולר, 2009 מרדכי אַלְטְשוּלֶר (25 באוקטובר 1932 - 18 ביולי 2019) היה פרופסור במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1991.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי אלטשולר · ראה עוד »

מרדכי אלישיב

מרדכי אלישיב (פרידמן) (כ' בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898, פינסק – י"ג בטבת תשל"ח, 23 בדצמבר 1977, חולון) היה מחנך עברי בליטא ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי אלישיב · ראה עוד »

מרדכי אהרן גינצבורג

מרדכי אהרן גִינְצְבּוּרְג רמא"ג; (ברוסית: Мордехай Аарон Гинцбург; בלטבית: Mordechajus Aronas Gincburgas; כ"א בכסלו תקנ"ו, 3 בדצמבר 1795 – ט"ז בחשוון תר"ז, 5 בנובמבר 1846), היה מראשי המשכילים בווילנה, תרגם לעברית וחיבר ספרי השכלה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי אהרן גינצבורג · ראה עוד »

מרדכי אילן

הרב מרדכי אילן (תרע"ה, 1915 - ב' באדר א' תשמ"א, 6 בפברואר 1981) היה רב ולמדן ישראלי, כיהן כאב"ד בבית הדין בתל אביב, עסק רבות בסדר קדשים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי אילן · ראה עוד »

מרדכי סנדר קופשטיין

הרב מרדכי סנדר הלוי קופשטיין (תרל"ה, 1875 – ג' בסיוון תשי"ד, 4 ביוני 1954) היה רבה של ראדין ומראשי "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות" בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי סנדר קופשטיין · ראה עוד »

מרדכי פלונגיאן

מרדכי פְּלוּנְגיאן (ה'תקע"ד, 1814 – כ"ז בחשוון ה'תרמ"ד, 27 בנובמבר 1883) היה למדן, בלשן וסופר, מראשי משכילי וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי פלונגיאן · ראה עוד »

מרדכי צבי מאנה

מרדכי צבי מאנה (1859–1886) היה משורר, צייר ומסאי עברי; מהמשוררים הליריים המשפיעים ביותר על השירה העברית החדשה, והמסאי העברי הראשון שחיבר מאמרים על אמנות, יופי, ושירה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי צבי מאנה · ראה עוד »

מרדכי קפלן (מו"ל)

מרדכי קפלן (עומד שני משמאל) בין חמשת השותפים-המייסדים של "צנטרל"; לשמאלו שלמה שרברק ולימינו בן-אביגדור (א"ל שלקוביץ'), יעקב לידסקי ובנימין שימין מרדכי קפלן עם שני בניו קפלן עם משפחתו מרדכי קפלן (בכתיב יידי: קאַפּלאַן; 1881 – שנות ה-40?) היה מו"ל יהודי בוורשה, מראשי "תושיה", מייסד הוצאת "השחר" ומייסד-שותף של סינדיקט ההוצאה לאור "צנטראל".

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי קפלן (מו"ל) · ראה עוד »

מרדכי קרושניץ

הסופר מרדכי הלל קרושניץ מרדכי הלל קְרוֹשְניץ (בכתיב יידי: קראָשניץ; בכתב לטיני: Mordechai Hillel Kroshnitz; 6 בינואר 1915 – 18 במאי 1998) היה סופר, עורך ועיתונאי יידי, מראשי שארית הפליטה בגרמניה, פעיל ציוני ומפלגתי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי קרושניץ · ראה עוד »

מרדכי קידר (איש מודיעין)

מרדכי קידר, המכונה האסיר איקס (19 בנובמבר 1929 – 2 בפברואר 2021) היה איש מודיעין ישראלי שהורשע ברצח ובשוד של סייען יהודי, בעת ששהה בארגנטינה בהכנה ליציאתו לארץ היעד.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי קידר (איש מודיעין) · ראה עוד »

מרדכי רוזמן

מרדכי רוזמן (1917 - 6 ביוני 2014) חבר קיבוץ העוגן, היה חבר בהנהגת השומר הצעיר בווילנה, ממובילי תנועת הבריחה, ומנהיג מעפילי האונייה "אקסודוס".

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי רוזמן · ראה עוד »

מרדכי רוזנבלט מאושמינה

רבי מרדכי וייצל רוזנבלט (ה'תקצ"ז, 1836 - י"ב באדר א' ה'תרע"ו, 1916) ידוע כרבי מרדכי מאושמינה על שם העיר אושמינה הסמוכה לוילנה שבה כיהן כרב.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי רוזנבלט מאושמינה · ראה עוד »

מרדכי ריווסמן

מרדכי (מארק סמיונוביץ') ריוֶוסמן (ביידיש: ריוועסמאַן; ברוסית: Марк Семёнович Ривесман; בתעתיק לטיני (גרמני): Riwesmann; 25 ביוני (על פי הלוח היוליאני: 7 ביולי) 1868, וילנה – 9 במאי 1924, לנינגרד) היה סופר, משורר, מחזאי, הומוריסטן, מתרגם ומורה יהודי-רוסי איש סנקט פטרבורג, שכתב למבוגרים ולילדים ביידיש וברוסית.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי ריווסמן · ראה עוד »

מרדכי טננבוים

מרדכי טננבוים מרדכי טננבוים ("תמרוף") או טננבאום (בכתיב יידי: טענענבוים, בפולנית: Mordechaj Tenenbaum, 1916 או 1917 – אוגוסט 1943) היה ממקימי הארגון היהודי הלוחם.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי טננבוים · ראה עוד »

מרדכי ברתנא

מרדכי ברתנא (ברטינסקי) (12 בנובמבר 1909 – 10 באפריל 1986) היה משורר ישראלי שכתב בעברית וביידיש, והיה מוכר יותר בשם העט שלו ב.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי ברתנא · ראה עוד »

מרדכי ברכיהו

מרדכי ברכיהו (בורוכוב; נכתב גם: ברוכוב, בורכוב) (פורים תרמ"ב, מרץ 1882 – 8 בדצמבר 1959) היה רופא ארצישראלי, איש העלייה השנייה, מניח היסודות להחדרת המודעות להיגיינה ורפואה מונעת בארץ.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי ברכיהו · ראה עוד »

מרדכי גבירטיג

מָרְדֳּכַי גֶֶּבִִּּירְְטִִיג (בכתיב יידי: געבירטיג (לעיתים נכתב געבירטיק); בפולנית: Mordechaj Gebirtig; 4 במאי 1877, קרקוב, גליציה (האימפריה האוסטרו-הונגרית) – 4 ביוני 1942, גטו קרקוב) הוא שם העט של מרדכי בּרטיג, משורר ומלחין יידי יהודי-פולני (גליצאי), שנודע בין היתר כמחבר המילים והלחן לשיר "העיירה בוערת".

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי גבירטיג · ראה עוד »

מרדכי הרשמן

מרדכי הרשמן (1888 - 30 בינואר 1941) היה חזן רוסי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי הרשמן · ראה עוד »

מרדכי וינגרטן

מרדכי וינגרטן ועבדאללה א-תל (מאחוריו הבת יהודית) בירושלים, 28 במאי 1948. מרדכי וינגרטן ובתו יהודית דנים על תנאי הכניעה, 28 במאי 1948. בנותיו של וינגרטן, 1947. (משמאל) מאחור: מאשה, רבקה, יהודית. מלפנים: רחל וכרמיה. הרב אברהם מרדכי וינגרטן (1896 – 26 בינואר 1964) היה נשיא ועד היישוב היהודי בעיר העתיקה של ירושלים בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרדכי וינגרטן · ראה עוד »

מריאן עווד

מריאן עווד (נולדה ב-29 באוקטובר 1996) היא כדורגלנית ישראלית המשחקת כקשרית במועדון פומגט אנקרה מליגת העל הטורקית ובנבחרת ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ומריאן עווד · ראה עוד »

מרים מרגולין-ייבין

ממוזער מרים עטרה מַרְגוֹלִין-ייבין (מאי 1896 – 4 בדצמבר 1966) הייתה מורה וסופרת ילדים יידית ועברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרים מרגולין-ייבין · ראה עוד »

מרים ש"ך

קברה של מרים ש"ך בזכרון יעקב מרים ש"ך (נולדה בשם קלייר-מריאן ש"ך; 13 ביוני 1867 - 14 בדצמבר 1956) הייתה פעילה ציונית מצרפת, עוזרת מדינית לבנימין זאב הרצל ולדוד וולפסון, ונמנתה עם הנשים היהודיות הפמיניסטיות בתקופתה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומרים ש"ך · ראה עוד »

מריה פדצקה

מריה פדצקה (בפולנית: Maria Aniela Fedecka, 1904, מוסקבה – 1977, ורשה) הייתה עובדת סוציאלית וחסידת אומות העולם מפולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ומריה פדצקה · ראה עוד »

מריה גימבוטאס

מריה גימבוטאס (בליטאית: Marija Gimbutienė; 23 בינואר 1921 – 2 בפברואר 1994) פמיניסטית, חוקרת פולקלור וארכאולוגית ליטאית-אמריקאית, שהתמחתה בתקופה הפרהיסטורית באירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומריה גימבוטאס · ראה עוד »

מריון מושקט

מריון מושקט או מריאן מושקט (בגרמנית: Marian Muszkat; 5 בנובמבר 1909 - 30 בספטמבר 1995), היה משפטן פולני, אלוף-משנה בצבא הפולני שהוקם בברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנייה, ושופט צבאי בפולין בעידן סטלין (עד 1956) שהתמחה במשפט ציבורי בינלאומי, משפט צבאי ויחסים בינלאומיים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומריון מושקט · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשנה ברורה · ראה עוד »

משפטי נירנברג

נאשמים במשפטי נירנברג. בשורה הראשונה, מימין לשמאל: וילהלם קייטל, יואכים פון ריבנטרופ, רודולף הס, הרמן גרינג. בשורה השנייה, מימין לשמאל: פריץ זאוקל, באלדור פון שיראך, אריך רדר, קרל דניץ משפטי נירנברג היו סדרת משפטים שנערכה לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנים 1945 ו-1946, על ידי בעלות הברית בעיר נירנברג שבבוואריה (גרמניה).

חָדָשׁ!!: וילנה ומשפטי נירנברג · ראה עוד »

משפחת אפשטיין

משפחת אפשטיין (נכתב גם: אפשטין ועפשטיין) היא משפחת לויים יהודית, בת כחמש מאות שנה, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, מנהיגי ציבור, חוקרים ומלומדים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשפחת אפשטיין · ראה עוד »

משפחת אלישר

משפחת אלישר היא משפחת רבנים ועסקנים חשובה ממוצא ספרדי, שבניה שימשו כרבנים, כאישי ציבור וכעסקנים מפורסמים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשפחת אלישר · ראה עוד »

משפחת פולאני (פולאצ'ק)

מיכאל (מיהאי) פולאני, אחד מחברי המשפחה הבולטים משפחת פולאני (פולאצ'ק) (בהונגרית: Polányi (Pollacsek) család) הייתה משפחה יהודית-הונגרית שחבריה מילאו תפקיד מרכזי בהיסטוריה ההונגרית ומילאו תפקיד מרכזי בחיים האינטלקטואליים ההונגריים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשפחת פולאני (פולאצ'ק) · ראה עוד »

משפחת קרליץ

משפחת קרליץ היא משפחה יהודית ליטאית, שהצמיחה מתוכה רבנים וגדולי תורה ידועים בליטא ובארץ ישראל, ובראשם החזון איש.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשפחת קרליץ · ראה עוד »

משפחת רדזיוויל

שלט האצולה של המשפחה אחוזות המשפחה במאות ה-16 וה-17 בכחול משפחת רַדזיוויל (בפולנית: Radziwiłł, בליטאית: Radvila, בבלארוסית: Радзівіл, Radzivił, בגרמנית: Radziwill, בלטינית: Radvil, ביידיש: ראדזיוויל) הייתה משפחת אצולה עילית (מגנאטים) בפולין-ליטא, בדוכסות הגדולה של ליטא ובפרוסיה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשפחת רדזיוויל · ראה עוד »

משרד ההגנה הלאומית (ליטא)

משרד ההגנה הלאומית (בליטאית: Respublikos krašto apsaugos ministerija) הוא משרד בממשלה הליטאית, האחראי על יישום מדיניות הביטחון של ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשרד ההגנה הלאומית (ליטא) · ראה עוד »

משלי קרילוב

בול סובייטי משנת 1959 לזכרו של קרילוב, ובו ברקע איור לאחד ממשליו מִשלֵי קרילוב הוא אוסף של יותר מ-200 משלים מאת ממשיל המשלים הרוסי איוואן קרילוב.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשלי קרילוב · ראה עוד »

משטרת העזר הליטאית

איש משטרת העזר הליטאית וקבוצת יהודים, וילנה, 1941 משטרת העזר הליטאית (בגרמנית: Litauische Hilfspolizei; בליטאית: Tautinio Darbo Apsaugos Batalionas (TDA), מילולית: "גדודי ההגנה על העבודה הלאומית") הייתה כוח צבאי-למחצה בתקופת הכיבוש הנאצי של ליטא שיועד להלכה לסייע לשלטון הגרמני בשמירה על מקומות בעלי חשיבות אסטרטגית ולמעשה היה כוח רצחני שיועד לרצח יהודים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשטרת העזר הליטאית · ראה עוד »

משה מנדלסון

משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה מנדלסון · ראה עוד »

משה מרדכי אפשטיין

עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה הרב משה מרדכי אפשטיין (7 במרץ 1866, כ' באדר ה'תרכ"ו – 28 בנובמבר 1933, י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה מרדכי אפשטיין · ראה עוד »

משה מזרחי (מקובל)

רבי משה מזרחי הסופר (רמ"מ) היה מרבני ומקובלי דמשק, סופר ועורך.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה מזרחי (מקובל) · ראה עוד »

משה מושקוביץ

משה מושקוביץ (מחייך במרכז) בטקס הנחת אבן פינה למה שכונה באותם ימים "מרכז התרבות של גוש עציון", לימים "אלון שבות". מימינו, יגאל אלון ומשמאלו, חיים משה שפירא, אוקטובר 1969. משה (מושקו) מושקוביץ (23 בינואר 1925 – 24 בינואר 2021, כ"ז טבת תרפ"ה - י"א שבט תשפ"א) היה איש חינוך ופעיל ציבור ישראלי, ממייסדי ישיבת הר עציון, ממחדשי היישוב היהודי בגוש עציון לאחר מלחמת ששת הימים, מיוזמי הקמתו של מכון צומת.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה מושקוביץ · ראה עוד »

משה מימון

משה לבוביץ מימון (4 בפברואר 1860 – 1924; ברוסית: Моисей Львович Маймон) היה צייר יהודי-רוסי, מראשוני האמנים הידועים בקרב יהדות רוסיה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה מימון · ראה עוד »

משה אלטבאואר

משה אלטבאואר (12 בנובמבר 1904, ד' בכסלו ה'תרס"ה, פשמישל – 14 באוקטובר 1998, ירושלים) היה בלשן ומתרגם ישראלי, פרופסור לבלשנות באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה אלטבאואר · ראה עוד »

משה אליעזר בילינסון

משה אליעזר בֶּילינסון (בכתיב ארכאי: בעלינסאָן; ברוסית: Бейленсон; מכונה גם בראשי התיבות: מאב"ן; 1835 – ו' באדר תרס"ח, 8 בפברואר 1908) היה עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה אליעזר בילינסון · ראה עוד »

משה אגוזי

משה אגוזי (14 באוגוסט 1903 – 20 באוקטובר 1983) היה פעיל בארגון ההגנה בתל אביב והאחראי על הקמת ותחזוקת הסליקים של הארגון במחוז דן.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה אגוזי · ראה עוד »

משה נחמיה כהניו

הרב משה נחמיה כהניו (נהגה: "כהנוב". ה'תקע"ז, 1817 - ח' בסיון ה'תרמ"ז, 31 במאי 1887) היה רב בלארוסי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה נחמיה כהניו · ראה עוד »

משה נחשון

משה נחשון (קִיפֶּר) (כ"ו בתשרי תרמ"ט, 1 באוקטובר 1888, אנאנייב, פלך חרסון, רוסיה (אוקראינה) – 14 במאי 1977, תל אביב) היה פדגוג עברי, מייסד הגימנסיה העברית "תרבות" ברובנה ומנהלה הראשון, ומורה למתמטיקה בגימנסיה העברית "הרצליה" במשך 35 שנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה נחשון · ראה עוד »

משה סבירסקי

משה יהודה סבירסקי (14 ביולי 1882, שוויר, פלך וילנה, האימפריה הרוסית – 2 בפברואר 1965, תל אביב) היה תעשיין בתחום העץ, פעיל ציוני, פילנתרופ, איש ניהול, פרדסן, שופט בבית המשפט העברי העליון, סגן נשיא מועצת בנק קופת עם.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה סבירסקי · ראה עוד »

משה סולובייצ'יק (רופא)

משה סולובייצ'יק (1910- 2001) היה כירורג וכירורג ילדים, פרופסור לכירורגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מנהל מחלקה כירורגית ב' וכירורגית ילדים בבית החולים איכילוב (1965-1980), ממלא-מקום מנהל בית החולים איכילוב (1975-1980).

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה סולובייצ'יק (רופא) · ראה עוד »

משה פורת

משה פורת משה פורת (7 במאי 1920 - 30 ביולי 2011) היה עורך דין שעסק בפעילויות ציבוריות שונות.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה פורת · ראה עוד »

משה צ'אוסקי

משה צַ'אוּסקי (3 באוגוסט 1935 - 26 בספטמבר 2014) היה צייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה צ'אוסקי · ראה עוד »

משה צינוביץ

משה צינוֹביץ (תרס"ה, 1905 - ח' באלול ה'תשמ"ז, 1 בספטמבר 1987) היה סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי ממוצא פולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה צינוביץ · ראה עוד »

משה קרליץ

הרב משה קרליץ (1882 לערך - 1941) היה רב ותלמיד חכם בליטא, עורך המאסף התורני "כנסת ישראל".

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה קרליץ · ראה עוד »

משה קולבק

משה קולבק משה קוּלבַּק (בכתיב יידי: קולבאַק; ברוסית: Моисей Соломонович Кульбак; 1896, סמרגון – 1937, ?) היה משורר, במאי ומחזאי, מתרגם וסופר יידיש, מאבות ספרות היידיש החדשה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה קולבק · ראה עוד »

משה רפס

משה רפס (1883 וילנה - 1942 גולאג) היה פוליטיקאי יהודי סובייטי ופעיל הבונד ויבסקציה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה רפס · ראה עוד »

משה רבקש

רבי משה רבקשׂ או משה רבקה'ס (ה'שנ"א 1591 ולדעה שונה ה'ש"ס 1600, - ד' באלול ה'תל"א 1671, וילנה) היה מרבני פולין וליטא מהמאה השבע עשרה, נודע בכנוי "באר הגולה" על שם חיבורו המפורסם, המציין את מקורות הדינים לפסקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה רבקש · ראה עוד »

משה רביב (צלם)

שלט הנצחה בקריית האמנים צפת משה רביב וורוביצ'יק (בצרפתית: Moi-Ver; 1904–1995) היה צייר וצלם בולט בתחום הפוטומונטז'.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה רביב (צלם) · ראה עוד »

משה רוזנסון

משה רוֹזֶנסון (בכתיב שנהג בזמנו: ראָזענסאָהן או ראָזענסאָן; ברוסית (כתיב ארכאי): М. І. Розенсонъ; 1820, וילנה – 26 בנובמבר (יוליאני: 14 בנובמבר) 1896, שם) היה יהודי וילנאי עשיר, שהגה רעיון לייסד דת סינתטית "אוניברסלית" שתשלב את הטוב שבעקרונות היהדות, הנצרות והאסלאם, או לפחות לתקן את היהדות.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה רוזנסון · ראה עוד »

משה רוזין

הרב משה רוזין (תרל"א, 1871 - י"ז בתשרי תשי"ח, 1957) היה רב ליטאי-אמריקאי, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה ומחבר ספרי נזר הקודש. חתנו של הרב הלל דוד הכהן טריווש.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה רוזין · ראה עוד »

משה ריבלין

הרב משה ריבלין (מכונה משה מגיד ריבלין; אלול ה'תק"ם, קיץ 1780 - כ"ח באלול ה'תר"ו, 19 בספטמבר 1846) היה מגיד מישרים ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים בשנים תר"א - תר"ו (1841–1846).

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה ריבלין · ראה עוד »

משה שמעון אנטוקולסקי

רבי משה שמעון (שימֶל) הכהן אַנטוֹקוֹלסקי (בכתיב יידי: אנטאָקאָלסקי; ברוסית: Антокольский; לעיתים אנטֶקולסקי, אנטעקאָלסקי; כ"א בסיוון תר"י, מאי 1850 (לפי הלוח היוליאני: אפריל), וילנה – מרץ 1911, שם) היה רב, מגיד מישרים וסופר משכיל איש וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה שמעון אנטוקולסקי · ראה עוד »

משה שמיר (תעשיין)

משה שמיר (במקור שטיינברג; 7 בדצמבר 1923 – 10 באפריל 1994) היה תעשיין ישראלי ופעיל ציוני, אשר הקים את מפעל "סוגת", את שלושת מפעלי "וישיי" בישראל, וכיהן כיו"ר מועצת המנהלים של "טבע תעשיות פרמצבטיות".

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה שמיר (תעשיין) · ראה עוד »

משה שצקס

רבי משה שַצקֶס (לפעמים שאצקס; באנגלית: Moshe Shatzkes; ה'תרמ"ב, 1881, וילנה - י"ח בטבת ה'תשי"ט, 29 בדצמבר 1958, ניו יורק) היה רב וראש ישיבה ליטאי-פולני, רבה האחרון של לומז'ה ובסוף ימיו ראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה שצקס · ראה עוד »

משה לנדינסקי

הרב משה לנדינסקי (תרכ"ב, 1862 – כ' באדר ב' תרצ"ח, 23 במרץ 1938) היה ראש ישיבת ראדין במשך כארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה לנדינסקי · ראה עוד »

משה לוין (היסטוריון)

משה (מישקה) לוין (7 בנובמבר 1921 - 14 באוגוסט 2010) היה היסטוריון של ברית המועצות ושל רוסיה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה לוין (היסטוריון) · ראה עוד »

משה לימא

רבי משה לימא (1604 - כ"ב בחשון ה'תי"ז, 1656) היה מגדולי האחרונים, מחבר הפירוש חלקת מחוקק על שולחן ערוך חלק אבן העזר.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה לימא · ראה עוד »

משה לייב חשקס

דף ה-8 בינואר 1880 מתוך "ספר היומי" משה לייב חשקס (דאנציג) (בכתיב יידי: חאשקעס; 1830 או 1848 - 15 בדצמבר 1906) היה משורר, סאטיריקן ומחזאי עברי ויידי פורה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה לייב חשקס · ראה עוד »

משה חסקין

הרב משה חסקין (תרל"ד 1872 - תש"י, 15 ביוני 1950) היה רב בליטא ובאוקראינה ולאחר מכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה חסקין · ראה עוד »

משה בן זאב

משה בן זאב (12 באוגוסט 1911 – 25 ביוני 1995) היה משפטן ושופט מחוזי, שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה בין השנים 1963–1968.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה בן זאב · ראה עוד »

משה בסוק

משה בָּסוֹק (בכתיב יידי: משה באסאָק; 26 ביולי 1907, ט"ו באב תרס"ז – 19 בפברואר 1966, כ"ט בשבט תשכ"ו) היה משורר, מתרגם ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה בסוק · ראה עוד »

משה ברנשטיין

משה ברנשטיין בזמן עבודתו, 1967. משה ברנשטיין משה (מוישל'ה) ברנשטיין (15 באוגוסט 1920 – 8 בדצמבר 2006) היה צייר, מאייר ומשורר ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה ברנשטיין · ראה עוד »

משה ברנשטיין (רב)

הרב משה ברנשטיין (תרנ"ב, 1892 - י"ח באב תשט"ז, 26 ביולי 1956) היה ר"מ בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, ולאחר מכן מייסד וראש ישיבת קמניץ בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה ברנשטיין (רב) · ראה עוד »

משה בילינסון

פסל ד"ר משה בילינסון של בתיה לישנסקי בכניסה לבי"ח בילינסון קבר משה בילינסון בבית הקברות טרומפלדור משה בֶּילינסון (ברוסית: Моше (Моисей) Бейлинсон; י' בתשרי תר"ן, 5 באוקטובר 1889, ליד ירוסלבל – ה' בכסלו תרצ"ז, 19 בנובמבר 1936, תל אביב), היה רופא, מחלוצי העיתונאים והפובליציסטים בארץ ישראל, ממנהיגי תנועת העבודה, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה בילינסון · ראה עוד »

משה גרשנזון

משה ינקלביץ' גרשנזון, או ברוסית: מויסיי יעקבלביץ' גרשנזון היה מחזאי, סאטיריקן, משורר, במאי, שחקן תיאטרון ומחבר משלים יהודי-אוקראיני, בשפה יידיש, שפעל בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה גרשנזון · ראה עוד »

משה דנישבסקי

רבי משה דַנִישֶׁבְסְקִי (ביידיש: דאנושעווסקי; בכתב קירילי: Данишевский; ה'תק"ץ, 1830, סמרגון - ה'תר"ע, 1910, סלובודקה) היה רב ליטאי, רבה של סלובודקה, מנהלה הראשי וממייסדיה של ישיבת כנסת בית יצחק, ומחבר הספר "באר משה".

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה דנישבסקי · ראה עוד »

משה ולין

משה ולין (נכתב גם ואלין) (7 במאי 1906 - 25 באוגוסט 1979) היה אמרגן, מפיק ואיש תיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה ולין · ראה עוד »

משה יפה

משה (לייב) יפה (נרצח ב-28 ביולי 1942) היה ראש היודנראט בגטו מינסק בין פברואר 1942 ועד למותו.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה יפה · ראה עוד »

משה יצחק בלוך

משה יצחק בלוך (בליטאית: Mozė Itzhakas Blochas; באנגלית: Moshe Yitzhak Bloch; 1893, סודארג, ליטא הרוסית – אוגוסט 1942, רוסיה הסובייטית) היה מהנדס, אדריכל ידוע, מחנך ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה יצחק בלוך · ראה עוד »

משה יוסף אולגין

משה יוסף אולגין, בשמו האמיתי משה יוסף נובומיסקי (ביידיש משה יוסף אָלגין, ברוסית:Ольгин, ובהתאמה -Новомейский או Моше Иосеф Новомисский, באנגלית: Moissaye Joseph Olgin 24 במרץ 1878 - 22 בנובמבר 1939 היה סופר, מבקר ספרות, עורך ועיתונאי יהודי בשפת היידיש, יליד אוקראינה, פעיל בתנועת הפועלים והקומוניסטית ברוסיה והחל משנת 1915 בארצות הברית. השתמש לתקופה גם בשם העט "יוסף נוימן". אולגין נמנה עם מייסדיהם של "מפלגת הפועלים" של ארצות הברית ושל העיתון ביידיש "מאָרגן פרייהייט" ("The Morning Freiheit"), שאותו ערך בשנים 1939-1922.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשה יוסף אולגין · ראה עוד »

משולם איגרא

רבי משה משולם בן שמשון איגרא מהעיר טיסמניץ (תקי"ב – י"ח בתשרי תקס"ב) היה רב, פוסק, ומגאוני דורו בגליציה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומשולם איגרא · ראה עוד »

מתקפת ברנוביץ'

גנרל אדמס, מפקד דיוויזיה גרמנית בקרב ברנוביץ' - לאבוסי במרץ 1917 מתקפת ברנוביץ' הייתה מתקפה שנערך בחזית המזרחית במהלך מלחמת העולם הראשונה בין צבא רוסיה לכוחות גרמניה ואוסטריה-הונגריה ביולי 1916.

חָדָשׁ!!: וילנה ומתקפת ברנוביץ' · ראה עוד »

מתתיהו מינץ

מתתיהו מינץ בברגן, נורווגיה מתתיהו מינץ (י"ג בחשוון ה'תרפ"ד, 23 באוקטובר 1923 – כ' בשבט ה'תשע"ז, 16 בפברואר 2017) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל וראש המכון לחקר הציונות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: וילנה ומתתיהו מינץ · ראה עוד »

מתתיהו שטראשון

הרב מתתיהו שְׂטרָאשוּן (רמ"ש; 1 באוקטובר 1817, כ"ב בתשרי ה'תקע"ח, וילנה – 13 בדצמבר 1885, ו' בטבת ה'תרמ"ו, שם) היה רב ליטאי חשוב, אספן ספרים ומייסד "ספריית שטראשון" הידועה בעיר וילנה שבליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ומתתיהו שטראשון · ראה עוד »

מתיאש ארשי

מתיאש ארשי - דיוקן מתיאש ארשי (בהונגרית: Eörsi Mátyás; בודפשט, 24 בנובמבר 1954) הוא פוליטיקאי יהודי-הונגרי, היה חבר האספה הלאומית של הונגריה (חבר פרלמנט) ממפלגת הדמוקרטים-החופשיים במשך 20 שנה מ-1990 עד 2010, והיה מנהיג הפלג הליברלי של האספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה בין השנים 2002-2009.

חָדָשׁ!!: וילנה ומתיאש ארשי · ראה עוד »

מלך פרק

מלך (אלימלך) פרק (באנגלית: Melech Perek; 20 במרץ 1908 – כ"ט בסיוון תשנ"ט, 13 ביוני 1999) היה וטרינר, מדען ומייסד המחלקה להיגיינה של בעלי-חיים ומדע העופות בפקולטה לחקלאות ברחובות.

חָדָשׁ!!: וילנה ומלך פרק · ראה עוד »

מלך ראוויטש

זכריה חנא בֶּרגנֶר (ביידיש: זכריה־חנא בערגנער; 7 בנובמבר 1893, ראדימנו, גליציה – 20 באוגוסט 1976, מונטריאול, קוויבק, קנדה), שנודע בשם העט מלך ראַוויטש (רָבִיץ'), היה משורר יידיש, עורך, מבקר ומספר.

חָדָשׁ!!: וילנה ומלך ראוויטש · ראה עוד »

מלאכת בורר

מְלֶאכֶת הַבּוֹרֵר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא, הפרדת דבר שאינו רצוי מדבר הרצוי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומלאכת בורר · ראה עוד »

מלחמת רוסיה–פולין (1654–1667)

מלחמת רוסיה–פולין (1654–1667) (בפולנית: Potop rosyjski, ברוסית: Российский потоп, בליטאית: Rusų tvanas) הייתה מלחמה בין רוסיה הצארית לבין האיחוד הפולני-ליטאי על השליטה בשטחי אוקראינה ובלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה ומלחמת רוסיה–פולין (1654–1667) · ראה עוד »

מלחמת האזרחים בליטא (1432–1438)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה ומלחמת האזרחים בליטא (1432–1438) · ראה עוד »

מלבי"ם

הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומלבי"ם · ראה עוד »

מזוביה

מָזוֹביה (בפולנית: Mazowsze, בלטינית: Mazovia) היא אחת משש-עשרה הפרובינציות (בפולנית: Województwo, ווייוודות, ביחיד: ווייוודה) של פולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ומזוביה · ראה עוד »

מחנה HKP

אנדרטה במקום בו היה מחנה HKP לזכר היהודים שנספו בווילנה מפת מחנות ריכוז והשמדה באירופה (לחצו להגדלה) מחנה HKP ("מחנה לתיקון כלי רכב צבאיים", ובגרמנית: Heereskraftfahrpark 562 Zwangsarbeitslager) היה מחנה לעבודת כפייה שהוקם בתקופת מלחמת העולם השנייה ברחוב סובוץ (Subocz, שמו הוחלף ל-Subačiaus), בעיר וילנה שבליטא על ידי האס אס אך נוהל בפועל על ידי הצבא הגרמני.

חָדָשׁ!!: וילנה ומחנה HKP · ראה עוד »

מחנה העבודה קייליס

מחנה עבודת הכפייה קייליס (kailis, בליטאית - פרווה) היה מחנה עבודה נאצי ליהודי וילנה במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומחנה העבודה קייליס · ראה עוד »

מחלקת ביטחון המדינה (ליטא)

מחלקת ביטחון המדינה של ליטא (בליטאית: Valstybės saugumo departamentas, VSD בראשי תיבות) היא שירות המודיעין והביטחון הפנימי של ליטא האחראי לאיסוף מודיעין למטרות סיכול ריגול ומניעת חתרנות.

חָדָשׁ!!: וילנה ומחלקת ביטחון המדינה (ליטא) · ראה עוד »

מחוז וילנה

מחוז וילנה (בליטאית: Vilniaus apskritis) הוא אחד מעשרת מחוזות ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ומחוז וילנה · ראה עוד »

מחוז וילנה-טרוקי

מחוז וילנה-טרוקי (בפולנית: Powiat wileńsko-trocki, פוביאט וילנסקו-טרוצקי; בליטאית: Vilniaus-Trakų apskritis, וילניוס-טרקאי אפסקריטיס) הוא יחידה היסטורית בחלוקה המנהלית של פולין, אחד משמונה המחוזות שהרכיבו את פרובינציית וילנה ההיסטורית, בתקופת הרפובליקה הפולנית השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומחוז וילנה-טרוקי · ראה עוד »

מחוזות ליטא

מבחינה אדמיניסטרטיבית מחולקת ליטא לעשרה מחוזות (apskritis, אפסקריטיס).

חָדָשׁ!!: וילנה ומחוזות ליטא · ראה עוד »

מבצע סופה

מבצע סופה (בפולנית: Plan Burza) היה סדרה של התקוממויות מקומיות ברחבי פולין, אשר התבצעו בשנת 1944 על ידי ארגון המחתרת הפולני ארמייה קריובה כנגד הכובשים הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומבצע סופה · ראה עוד »

מבצע רוזנברג

מבצע רוזנברג, או "כוח המשימה של הרייכסלייטר רוזנברג" (בגרמנית: Einsatzstab Reichsleiter Rosenberg, ובקיצור ERR) היה מבצע של המפלגה הנאצית, שהוקדש להחרמת רכוש בעל ערך תרבותי במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומבצע רוזנברג · ראה עוד »

מבצע בגרטיון

מבצע בגרטיון (ברוסית: Белорусская операция - מבצע בלארוס) הוא שם הקוד שניתן למתקפה אסטרטגית של הצבא האדום, שנערכה בקיץ 1944, ונועדה לשחרר את שטח בלארוס מידי הנאצים, במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומבצע בגרטיון · ראה עוד »

מגן דוד (ספר חסידות)

מגן דוד הוא ספר חסידות שחיבר האדמו"ר רבי דוד מטאלנא.

חָדָשׁ!!: וילנה ומגן דוד (ספר חסידות) · ראה עוד »

מדרש אבא גוריון

מדרש אבא גוריון הוא קובץ מדרשי על מגילת אסתר.

חָדָשׁ!!: וילנה ומדרש אבא גוריון · ראה עוד »

מדינה לכאורה

בירת הרפובליקה המדינה לכאורה "נסיכות סילנד" מדינה לכאורה (באנגלית, "Micronation"; בתרגום חופשי: "אומת מיקרו") היא מדינה שהוכרזה על ידי העומדים בראשה, ואף עמדה בקריטריונים של המשפט הבינלאומי הפומבי לקיומה של מדינה כגון סממני עצמאות סמליים, כמו בולים וחוקה, גבולות מוגדרים ואף הכרה מסוימת של מדינות לכאורה אחרות, אך לא זכתה להכרה רשמית כלשהי של מדינה אמיתית בקיומה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומדינה לכאורה · ראה עוד »

מדינות לפי שם

ערך זה מפרט את רשימת המדינות המוכרות, המדינות שאינן מוכרות, ורשימת הטריטוריות שאינן ריבוניות.

חָדָשׁ!!: וילנה ומדינות לפי שם · ראה עוד »

מדינות חברות בנאט"ו

ציר זמן של המדינות המשתתפות בברית נאט"ו מאז הקמתה ועד היום.שאפור - לא משתתפותשתכלת - משתתפות כעתשכחול - משתתפות כבר מ-1949 (מקימות הברית) נאט"ו (ארגון האמנה הצפון-אטלנטית) הוא ברית צבאית בין 31 מדינות צפון אמריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומדינות חברות בנאט"ו · ראה עוד »

מוניקה לינקיטה

מוניקה לינקיטה (בליטאית: Monika Linkytė; נולדה ב-3 ביוני 1992) היא זמרת וכותבת שירים ליטאית.

חָדָשׁ!!: וילנה ומוניקה לינקיטה · ראה עוד »

מוניקה ורדימון

מוניקה ורדימון בהצגה "ספסל הזהב", ביחד עם אילן דר ויעקב בודו, תיאטרון יידישפיל בהצגה "האוצר של נפוליון", יידישפיל הצגה "ווער יז ווער", יידישפיל בהצגה "ספסל הזהב" בהצגה "כוכבים נוצצים", יידישפיל בתפקיד הצועניה בהצגה "מסעות בנימין השלישי, יידישפיל מוניקה ורדימון וענת עצמון בסיבוב הופעות באיטליה עם ההצגה "אחיות פארי" של תיאטרון יידישפיל בהצגה "הערשעלע אסטראפאליער", יידישפיל בהצגה "האוצר של נפוליון", יידישפיל מוניקה ורדימון (נולדה ב-1949) היא שחקנית וזמרת בתיאטרון יידישפיל.

חָדָשׁ!!: וילנה ומוניקה ורדימון · ראה עוד »

מוסיה דייכס

מוסיה (מרים) דייכס (Musia Dajches) (22 בפברואר 1921 – 27 ביולי 1980) הייתה רקדנית יהודיה ליטאית, שהתפרסמה כילדת פלא בסוף שנות ה-20 וראשית שנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ומוסיה דייכס · ראה עוד »

מוריס סלובודסקוי

מוריס סלובודסקוי (ברוסית: Мори́с Рома́нович Слободско́й; 30 בנובמבר 1913, סנקט פטרבורג - 6 בפברואר 1991) היה מחזאי, תסריטאי, משורר סובייטי יהודי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומוריס סלובודסקוי · ראה עוד »

מוריס וינצ'בסקי

מ. ווינטשעווסקי, איור משנת 1917 מוריס וינצֶ'בסקי (וינטשבסקי) (ביידיש: מאָריס ווינטשעווסקי; באנגלית: Morris Winchevsky; 1856, יאנובה, רוסיה (ליטא) - 1932, ניו יורק) היה משורר יידיש חשוב, אידאולוג סוציאליסטי, עיתונאי ופולמוסן שהיה גם קומוניסט, מתרגם ליידיש ומסאי עברי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומוריס וינצ'בסקי · ראה עוד »

מולה בן-חיים

מולה בן-חיים (30 ביולי 1916 – 7 באוקטובר 1993) היה צייר ישראלי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: וילנה ומולה בן-חיים · ראה עוד »

מוטקה חב"ד

כריכת המהדורה ה-11 של קובץ הבדיחות של מוטקה חב"ד (ניו יורק: היברו פאבלישינג קומפאני, 1911) מרדכי (מוֹטקֶה) חב"ד (לעיתים נכתב: כאַבּאַד) (1820, וילנה – 1880, שם) היה בדחן יידיש בווילנה וגיבור בדיחות ידוע.

חָדָשׁ!!: וילנה ומוטקה חב"ד · ראה עוד »

מוזיאון לאמנות יהודית

המוזיאון לאמנות יהודית בהיכל שלמה (בעבר נקרא מוזיאון לאמנות יהודית ע"ש וולפסון) הוא מוזיאון המציג תערוכות מתחומי מורשת, יודאיקה, ותרבות יהודית ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה ומוזיאון לאמנות יהודית · ראה עוד »

מכבי וילנה

מכבי וילנה (בליטאית: Makabi Lietuvos žydų sporto klubas) היה מועדון ספורט יהודי בעיר וילנה שבליטא, אשר הוקם בשנת 1916.

חָדָשׁ!!: וילנה ומכבי וילנה · ראה עוד »

מינדאוגאס

מינדאוגאס (ליטאית: Mindaugas, שנת 1203 בקירוב – 1263) היה הדוכס הגדול הראשון של ליטא ומלך ליטא הראשון.

חָדָשׁ!!: וילנה ומינדאוגאס · ראה עוד »

מינדאוגאס קוזמינסקאס

מינדאוגאס קוזמינסקאס (בליטאית: Mindaugas Kuzminskas; נולד ב-19 באוקטובר 1989) הוא כדורסלן ליטאי, המשחק בנבחרת ליטא בכדורסל.

חָדָשׁ!!: וילנה ומינדאוגאס קוזמינסקאס · ראה עוד »

מיקולאיוס קונסטנטינס צ'יורליוניס

מיקוֹלַאיוּס קוֹנסטַנטינַס צְ'יוּרלִיוֹניס (בליטאית: Mikalojus Konstantinas Čiurlionis; 22 בספטמבר 10 בספטמבר לפי הלוח הגרגוריאני 1875 – 10 באפריל 28 במרץ לפי הגרגוריאני 1911) היה צייר ומלחין ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיקולאיוס קונסטנטינס צ'יורליוניס · ראה עוד »

מירגה גרז'ניטה-טילה

מירגה גרז'ניטה-טילה (בליטאית: Mirga Gražinytė-Tyla נולדה ב-2 באפריל 1986) היא מנצחת ליטאית.

חָדָשׁ!!: וילנה ומירגה גרז'ניטה-טילה · ראה עוד »

מירה ברנשטיין

מירה ברנשטיין תמונה להחלפה מירה ברנשטיין (1901–1943) הייתה מחנכת יהודייה ילידת וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומירה ברנשטיין · ראה עוד »

מירי גולן

מרים (מירי) גולן (נולדה ב-1950) היא עו"ד ושוטרת ישראלית בדימוס בדרגת תת-ניצב, כיהנה כראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה).

חָדָשׁ!!: וילנה ומירי גולן · ראה עוד »

מישל קיקואין

מישל קיקואין (31 במאי 1892 – 4 בנובמבר 1968) היה צייר צרפתי, ליטאי ממוצא יהודי מ"אסכולת פריז".

חָדָשׁ!!: וילנה ומישל קיקואין · ראה עוד »

מישה בלכרוביץ'

מישה (משה) בּלֶכָרוביץ' (נולד ב-6 במאי 1945) הוא מלחין, מעבד מוזיקלי, מנהל מוזיקלי, מנצח ופסנתרן ישראלי, העובד במישורים מגוונים בתחום המוזיקה הבימתית.

חָדָשׁ!!: וילנה ומישה בלכרוביץ' · ראה עוד »

מילא אהל

250 מילא אהל (24 במרץ 1925 – 24 באפריל 2005) היה סופר, אנתרופולוג, וארכאולוג ישראלי שהתמחה בחקר הפרהיסטוריה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומילא אהל · ראה עוד »

מיורי

מיורי (בבלארוסית: Мёры; בפולנית: Miory) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיורי · ראה עוד »

מיכאל אשבל

מיכאל יצחק (מייק) אשבל (2 בפברואר 1922 – 4 במאי 1947) היה מלוחמי האצ"ל, נידון למוות, נהרג בפריצה לכלא עכו.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיכאל אשבל · ראה עוד »

מיכאל חיוטין

מיכאל ("מיקי") חיוטין (22 במאי 1941 – 16 במרץ 2019) היה אדריכל, מהנדס בנין, וחוקר אדריכלות ומקרא ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיכאל חיוטין · ראה עוד »

מיכאל ברולסקי

מיכאל ברולסקי (בגרמנית:Michael Barolsky; 19 ביולי 1947–2009) היה מלחין יהודי גרמני-ישראלי, יליד ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיכאל ברולסקי · ראה עוד »

מיכאל הלפרן

מיכאל הלפרן (1860 – 3 בדצמבר 1919 (י"א בכסלו תר"ף)) היה מחנך ופעיל ציוני, איש העלייה הראשונה, ממייסדי מפלגת "פועלי ציון", יזם של ארגוני הגנה יהודית בארץ ישראל ובמזרח אירופה, יזם תעשייה והתיישבות ותועמלן השפה העברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיכאל הלפרן · ראה עוד »

מיכאל ישראל קפלינסקי

ישראל מיכאל קפלינסקי (1874 – 1918 או 1919 סרטוב, רוסיה הסובייטית) היה אחת הדמויות הבולטות של הבונד, סוכן חשאי במחלקת המשטרה של האימפריה הרוסית, נודע בחוגי המשטרה בתור הסוכן פאבלוב.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיכאל ישראל קפלינסקי · ראה עוד »

מיכאיל שמבדל

מיכאיל אברמוביץ' שַׁמְבַּדָל (ברוסית: Михаил Абрамович Шамбадал, שמו היהודי: פסח מנדל שמבדל; 6 באוגוסט 1891, הומל, בלארוס, האימפריה הרוסית – 27 באפריל 1964, מוסקבה) היה סופר, משורר, מתרגם ועיתונאי יהודי-סובייטי בשפות רוסית ויידיש.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיכאיל שמבדל · ראה עוד »

מיכאיל ליבר

מיכאיל ליבר (ברוסית: Михаил Исаакович Либер, שם עט של גולדמן; 5 ביוני 1880, וילנה – 4 באוקטובר 1937, אלמטי) היה פוליטיקאי יהודי-רוסי מראשי הבונד ומנשביקים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיכאיל ליבר · ראה עוד »

מיכאיל בכטין

מיכאיל מיכאילוביץ' בכטין (ברוסית: Михаил Михайлович Бахти́н; 17 בנובמבר 1895- 7 במרץ 1975) היה מבקר ספרות, פילוסוף ומבקר תרבות ולשון.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיכאיל בכטין · ראה עוד »

מיכאיל גורבצ'וב

מיכאיל סרגייביץ' גוֹרְבָּצ'וֹב (ברוסית: Михаил Сергеевич Горбачёв - IPA:; 2 במרץ 1931 – 30 באוגוסט 2022) היה מדינאי סובייטי; אחרון מנהיגי ברית המועצות עד להתפרקותה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיכאיל גורבצ'וב · ראה עוד »

מיכל (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיכל (פירושונים) · ראה עוד »

מיכל קולשה

מיכל קולשה (בפולנית: Michał Kulesza; 26 בנובמבר 1799 – 6 בנובמבר 1863) היה בין הליטוגרפים הראשונים באזור הדוכסות הגדולה של ליטא לשעבר, שנשלטה על ידי רוסיה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיכל קולשה · ראה עוד »

מיכה מיכאלי

פרופ' מיכה מיכאלי מיכה מיכאלי (3 באוקטובר 1928 – 22 בדצמבר 2023) היה כלכלן ישראלי ופרופסור מן המניין לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיכה מיכאלי · ראה עוד »

מיכה יוסף לבנזון

מיכה יוסף הכהן לֶבֶּנזון (ביידיש: לעבענזאָהן; ברוסית: Миха Иосиф Лебенсон; 22 בפברואר 1828 – 17 בפברואר 1852), המוכר גם בכינוי מיכ"ל (ראשי תיבות של שמו), היה משורר עברי, אשר נמנה עם משוררי ההשכלה בווילנה, נפטר בדמי ימיו, והותיר את רישומו על קהל הקוראים של התקופה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיכה יוסף לבנזון · ראה עוד »

מייסדי תל אביב

מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.

חָדָשׁ!!: וילנה ומייסדי תל אביב · ראה עוד »

מיישגולה

מיישגולה (בליטאית: Maišiagala; בפולנית: Mejszagoła) היא עיירה במחוז וילנה שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה ומיישגולה · ראה עוד »

א. גיטלין

תחנת כיבוי האש הסמוכה) אסתר (סְטוּלָה) גיטלין, בידיה מקראה עברית, בחנות הספרים של אביה אליהו גיטלין א.

חָדָשׁ!!: וילנה וא. גיטלין · ראה עוד »

אמנון כהן (מזרחן)

אמנון כהן (נולד ב-1936) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לחקר השלטון העות'מאני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ואמנון כהן (מזרחן) · ראה עוד »

אמיל שירר

אמיל שירר אמיל שירר (בגרמנית: Emil Schürer; 2 במאי 1844 – 30 באפריל 1910), היסטוריון ותאולוג גרמני פרוטסטנטי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואמיל שירר · ראה עוד »

אמיל בנבניסט

אמיל בּנבניסט (בצרפתית: Émile Benveniste; שמו בלידה: עזרא בנבניסט, 27 במאי 1902, חלב, סוריה, האימפריה העות'מאנית – 3 באוקטובר 1976, ורסאי, צרפת) היה בלשן צרפתי יהודי יליד סוריה, מומחה בשפות האיראניות, בשפות הודו, בארמנית ובשפות הודו-אירופיות אחרות; הצטיין במחקריו בתחום הדקדוק ההשוואתי של השפות ההודו-אירופיות ובבלשנות הכללית; היה מנציגי הסטרוקטורליזם, בהמשך למסורתו של דה סוסיר, וממייסדי הסטרוקטורליזם הצרפתי, לצד קלוד לוי-שטראוס וז'ורז' דומזיל.

חָדָשׁ!!: וילנה ואמיל בנבניסט · ראה עוד »

אנשל שפילמן

אנשל שפילמן אנשל שפילמן (1917 – 13 במאי 1994) היה איש מחתרת לח"י ולימים יו"ר האגודה להנצחת חללי לח"י.

חָדָשׁ!!: וילנה ואנשל שפילמן · ראה עוד »

אנטנס אולפיס

אנטנס אולפיס (בליטאית: Antanas Ulpis; 27 בפברואר 1904, ריגה – 21 באוגוסט 1981, וילנה) היה מנהל היכל הספר של ליטא, ביבליוגרף וחוקר תרבות ליטאי, שבתקופת המשטר הקומוניסטי בליטא הציל מהשמדה אוצרות תרבות יהודיים ששרדו את המשטר הנאצי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואנטנס אולפיס · ראה עוד »

אנטון שמיד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה ואנטון שמיד · ראה עוד »

אנטון שמיד (חסיד אומות העולם)

אנטון שמיד (בגרמנית: Anton Schmid; 9 בינואר 1900 – 13 באפריל 1942) היה חייל ורמאכט ממוצא אוסטרי שסייע ליהודי ביאליסטוק בזמן השואה והוכר כחסיד אומות העולם.

חָדָשׁ!!: וילנה ואנטון שמיד (חסיד אומות העולם) · ראה עוד »

אנטול קרקובסקי

אנטול קרקובסקי (שם מלא: אנטולי נפתלי (טולקה) קרקובסקי) (1924 – 1 בדצמבר 2002) היה רופא עור, פרופסור לדרמטולוגיה, בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר של אוניברסיטת תל אביב, מנהל מחלקת עור ומחלות מין, בית החולים איכילוב (1967-1988).

חָדָשׁ!!: וילנה ואנטול קרקובסקי · ראה עוד »

אנטול שטרן

אנטול שְׁטֶרְן (סְטֶרְן) (בפולנית: Anatol Stern; 24 באוקטובר 1899, ורשה – 19 באוקטובר 1968, שם) היה משורר יהודי-פולני, בלשון הפולנית, במאי סרטים, סופר ילדים, מתרגם ואמן רב תחומי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואנטול שטרן · ראה עוד »

אנחנו כאן (להקה)

אנחנו כאן היא להקת הפולקלור היהודי הייצוגית של ישראל והעיר תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: וילנה ואנחנו כאן (להקה) · ראה עוד »

אנג'ליקה שר

אנג'ליקה שר (נולדה ב-1969) היא צלמת ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואנג'ליקה שר · ראה עוד »

אנדרו שלי

אנדרו ויקטור שלי (באנגלית: Andrew Schally, בפולנית: Andrzej Viktor Schally; נולד ב-30 בנובמבר 1926) הוא אנדוקרינולוג פולני-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1977.

חָדָשׁ!!: וילנה ואנדרו שלי · ראה עוד »

אנדריאוס טפינאס

אנדריאוס טפינאס (בליטאית: Andrius Tapinas; נולד ב-6 באפריל 1977) הוא סופר, עיתונאי ומנחה טלוויזיה ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואנדריאוס טפינאס · ראה עוד »

אנדריוס קוביליוס

אנדריוס קוביליוס (בליטאית: Andrius Kubilius; נולד ב-8 בדצמבר 1956) הוא פוליטיקאי ליטאי שכיהן כראש ממשלת ליטא בשנים 1999–2000 ו-2008–2012.

חָדָשׁ!!: וילנה ואנדריוס קוביליוס · ראה עוד »

אנדריי סליבנוב

אנדריי ניקולייביץ' סליבנוב (5 באוגוסט 1847 – 15 ביולי 1917) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על הארמייה ה־11 במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואנדריי סליבנוב · ראה עוד »

אנדריי פבלוביץ' סובוטין

אַנדרֵיי פַּבלוביץ׳ סוּבּוֹטין (ברוסית: Андре́й Па́влович Суббо́тин; 1852 – 14 במרץ 1906) היה כלכלן באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואנדריי פבלוביץ' סובוטין · ראה עוד »

אנה לוקשבסקי

אנה לוקשבסקי (נולדה ב–1975) היא אמנית ציור ורישום ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואנה לוקשבסקי · ראה עוד »

אנה בורקובסקה

אנה בורקובסקה (בפולנית: Anna Borkowska; 1900 – 1988) הייתה נזירה דומיניקנית, אם מנזר וחסידת אומות העולם מפולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ואנה בורקובסקה · ראה עוד »

אספת הרבנים (1910)

יצחק יעקב רבינוביץ' (רבה של פוניבז'), הרב חיים עוזר גרודזנסקי (רבה של וילנא), הרב יצחק ביק (רבה של מוהילוב), הרב יצחק יואל רפאלוביץ (רבה של קרמנצ'וג) ב-1910, בבירת האימפריה הרוסית, סנקט פטרבורג, כונסה אספת רבנים, שנבחרו על ידי הקהילות היהודיות ב-42 מחוזות בחירה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואספת הרבנים (1910) · ראה עוד »

אסתר רזיאל-נאור

אסתר רזיאל-נאור (29 בנובמבר 1911 - 11 בנובמבר 2002, ו' בכסלו ה'תשס"ג) הייתה חברת הכנסת מטעם תנועת החרות וקודם לכן חברת מפקדת האצ"ל, מורה במקצועה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואסתר רזיאל-נאור · ראה עוד »

אסתר רובינשטיין

אסתר רובינשטיין (1883 – 1924, כ"ב בתשרי ה'תרפ"ה) הייתה רבנית, פעילת ציבור, יזמית ומנהיגה בווילנה בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ואסתר רובינשטיין · ראה עוד »

אסתר וילנסקה

אסתר וִילֶנְסְקָה (8 ביוני 1918 – 8 בנובמבר 1975) הייתה פוליטיקאית ישראלית, קומוניסטית, וחברת הכנסת מטעם מק"י.

חָדָשׁ!!: וילנה ואסתר וילנסקה · ראה עוד »

אסלאן מסחאדוב

אסלאן (חאלד) אלייביץ' מסחאדוב (בצ'צ'נית: Масхадан Али кант Аслан, ברוסית: Аслан Алиевич Масхадов; 21 בספטמבר 1951 - 8 במרץ 2005) היה מנהיג בדלני צ'צ'ני ונשיאה השלישי של "הרפובליקה הצ'צ'נית של איצ'קריה", השם שנתנו הבדלנים הצ'צ'נים למדינה שהקימו לאחר התמוטטות ברית המועצות, שחרבה במהלך מלחמת צ'צ'ניה השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואסלאן מסחאדוב · ראה עוד »

אסטוניה

עמוד הניצחון במלחמת העצמאות של אסטוניה (1918–1920) בטאלין רֶפּוּבְּלִיקַת אֶסְטוֹנְיָה (באסטונית: Eesti Vabariik, בפינית: Viron tasavalta, ברוסית: Эстонская Республика) היא מדינה בצפון-מזרח אירופה, חלק משלוש המדינות הבלטיות, יחד עם לטביה וליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ואסטוניה · ראה עוד »

אפרים אוירבך

אפרים אויֶרבך (נכתב גם: אוירבאך, אויארבאך, אויארבך, אורבך; ביידיש: פרוים או אפרים אויערבאך; 1892, בסרביה, האימפריה הרוסית – 3 במאי 1973, תל אביב) היה משורר יידיש, סופר, עורך ומתרגם יליד בסרביה, שפעל בארצות הברית ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ואפרים אוירבך · ראה עוד »

אפרים זלמן הלוי סלוצקי

ספר 'אור חדש' לרבי אפרים זלמן הלוי, תרס"ה הרב אפרים זלמן הלוי סלוצקי (ה'תר"ב, 1842 - סביב ה'תרע"ח, 1918) היה פוסק הלכה ומורה צדק בוילנא, בלשן, מחבר ספרים, ממפרשי ספר 'הלכות גדולות' וספר 'הערוך', ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: וילנה ואפרים זלמן הלוי סלוצקי · ראה עוד »

אפרים וולף

אפרים וולף (כ"א באב ה'תר"ף, 5 באוגוסט 1920 - כ"ו בשבט ה'תשס"ג, 29 בינואר 2003) היה יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל ומנהל ישיבות חב"ד בישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ואפרים וולף · ראה עוד »

אקציית ארנטפסט

אקציית ארנטפסט (בגרמנית: Aktion Erntefest, "מבצע חג הקציר") הייתה אקציית ירי המוני שבוצעה על ידי אנשי האס אס במיידנק ובתת-מחנות של מיידנק.

חָדָשׁ!!: וילנה ואקציית ארנטפסט · ראה עוד »

אקרופוליס (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה ואקרופוליס (פירושונים) · ראה עוד »

ארמון הנשיאות (ליטא)

נשיא ליטא ולדאס אדמקוס מקבל את פניו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש בארמון הנשיאותי, 23 בנובמבר 2002 החצר האחורית של הארמון הארמון הנשיאותי (בליטאית: Prezidentūra), הממוקם בעיר העתיקה של וילנה, הוא מקום העבודה והמעון הרשמי של נשיא ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וארמון הנשיאות (ליטא) · ראה עוד »

ארמיית המשמר המשוריינת החמישית

ארמיית המשמר המשוריינת החמישית הייתה אחת משש ארמיות הטנקים, שלחמו בשורות הצבא האדום בשלבים המאוחרים של מלחמת העולם השנייה, במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה וארמיית המשמר המשוריינת החמישית · ראה עוד »

ארמייה קריובה

ארמייה קרָיוֹבָה (בפולנית: Armia Krajowa – "צבא המולדת", ובראשי תיבות: AK) הייתה התנועה המחתרתית הגדולה ביותר בתנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה וחלק של מדינת המחתרת הפולנית.

חָדָשׁ!!: וילנה וארמייה קריובה · ראה עוד »

ארנס פדראביציוס

ארנס פדראביציוס (בליטאית: Arnas Fedaravicius נולד ב-21 ביוני 1991 בווילנה)IMDb:, abgerufen am 23.

חָדָשׁ!!: וילנה וארנס פדראביציוס · ראה עוד »

ארנו נאדל

ארנו נָאדֶל (Arno Nadel; 5 באוקטובר 1878, וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – מרץ 1943, אושוויץ) היה מוזיקולוג, מוזיקאי, צייר, סופר ומשורר יהודי-גרמני שנספה בשואה.

חָדָשׁ!!: וילנה וארנו נאדל · ראה עוד »

ארקדי מגדל

ארקדי בינוסוביץ' (בנדיקטוביץ') מגדל (ברוסית: Арка́дий Бе́йнусович (Бенеди́ктович) Мигда́л,, 11 במרץ 1911 לידא - 9 בפברואר 1991 פרינסטון, ניו ג'רזי) היה פיזיקאי-תאורטיקן רוסי, יהודי יליד בלארוס, אשר נודע בין היתר בזכות פיתוח הנוסחה המסבירה את אפקט לנדאו-פומרנצ'וק-מגדל, הפחתת חתכי פעולה של קרינת בלימה ויצירת זוג באנרגיות גבוהות או צפיפויות גבוהות של חומר.

חָדָשׁ!!: וילנה וארקדי מגדל · ראה עוד »

ארבידאס נוביקובאס

ארבידאס נוביקובאס (בליטאית: Arvydas Novikovas; נולד ב-18 בדצמבר 1990) הוא כדורגלן ליטאי המשחק בז'לגיריס וילנה בעמדת הקיצוני.

חָדָשׁ!!: וילנה וארבידאס נוביקובאס · ראה עוד »

ארווידאס אנושאוסקאס

ארווידאס אנוּשׁאוסקאס (בליטאית: Arvydas Anušauskas; נולד ב-29 בספטמבר 1963) הוא פוליטיקאי ליטאי ממפלגת איחוד המולדת, חבר הסיימאס מאז 2008.

חָדָשׁ!!: וילנה וארווידאס אנושאוסקאס · ראה עוד »

ארכיון סמולנסק

ארכיון סמולנסק (יוני 1943) ארכיון סמולנסק הוא ארכיון של ועדת מחוז סמולנסק של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (בולשביקים), שנלקחה על ידי כוחות גרמנים לגרמניה במהלך הלחימה בחזית המזרחית של מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה וארכיון סמולנסק · ראה עוד »

אריה אקשטיין

פורטרט עצמי בשחור לבן מחנה הריכוז אריה ״לוליק״ אקשטיין (נקרא בילדותו אברום לייב; 1929 או 1930, וילנה - 3 ביולי 2015, ראש פינה) היה צייר וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואריה אקשטיין · ראה עוד »

אריה אבילאה

אריה אבילאה, שנות ה-30 אריה (לייב) (ליאו) אֲבִילֵאָה (ניֶיסבִיזְ'סקי) (נובמבר 1885, רוז'ינוי, פלך גרודנה, רוסיה – 1985, ירושלים) היה פסנתרן ומורה למוזיקה ישראלי, מראשוני הפסנתרנים והמורים לפסנתר בארץ, פרופסור לפסנתר בקונסרבטוריון של ז'נבה, בקונסרבטוריון 'שולמית' בתל אביב הקטנה ובאקדמיה למוזיקה בירושלים, מחלוצי המוזיקה הקלאסית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ואריה אבילאה · ראה עוד »

אריה שפטל

אריה שפטל (י"א באדר א' ה'תרס"ה, 16 בפברואר 1905 – י"ח בתשרי ה'תשמ"א, 28 בספטמבר 1980) היה איש ציבור ישראלי שכיהן מטעם מפא"י כראש עיריית ראשון לציון וחבר הכנסת בכנסת הראשונה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואריה שפטל · ראה עוד »

אריה לבבי

אריה לְבָבִי (3 ביוני 1912 – 1 בפברואר 2009) היה דיפלומט ישראלי ומנכ"ל משרד החוץ.

חָדָשׁ!!: וילנה ואריה לבבי · ראה עוד »

אריה ליב סמיאטיצקי

אריה ליב סֶמיַאטיצקי (1883, סוקולי, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (פולין) – 1945, תל אביב) היה סופר עברי, עורך, מתרגם ומורה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואריה ליב סמיאטיצקי · ראה עוד »

אריה לייב שפירא

הרב אריה לֶייבּ שפירא (ידוע בכינוי: ר' לייבלי קובנר; תקמ"ז, 1787 - י"ח בשבט ה'תרי"ג, 26 בינואר 1853) היה רבה של קובנה ואב בית הדין הראשון שלה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואריה לייב שפירא · ראה עוד »

אריה לייב שפירא (וילנה)

הרב אריה לייב שפירא (מווילנה) (תס"ב, 1702 – ט"ו באייר תקכ"א, 19 במאי 1761) היה ספרא דדיינא בעיר וילנה שבליטא, אב"ד קהילת וילנה ומחבר "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" על מסכת סופרים.

חָדָשׁ!!: וילנה ואריה לייב שפירא (וילנה) · ראה עוד »

אריה לייב בארון

הרב אריה לייב בארון (י"ג באדר תרע"ב, 2 במרץ 1912 – ו' בתשרי תשע"ב, 3 באוקטובר 2011), היה ראש ישיבת "מרכז התורה" ורב בית המדרש "מרכז התלמוד" במונטריאול.

חָדָשׁ!!: וילנה ואריה לייב בארון · ראה עוד »

אריה לייב בקשט

הרב אריה לייב בקשט (תרע"ח – י"ד בטבת תשס"ד) היה ראש ישיבת "עטרת מרדכי" בדטרויט שבארצות הברית והעמיד אלפי תלמידים.

חָדָשׁ!!: וילנה ואריה לייב בקשט · ראה עוד »

אריה לייב גינצבורג

רבי אריה ליב בר אשר גינצבורג (מכונה השאגת אריה או "הטורי אבן" על שם ספריו; תנ"ה – ט"ו בתמוז או כ"ה בתמוז תקמ"ה, 1695 – 23 ביוני 1785) היה רב, פרשן תלמוד ופוסק מהבולטים שבאחרונים.

חָדָשׁ!!: וילנה ואריה לייב גינצבורג · ראה עוד »

אריה לייב יפה

"פגישת מחזור" של משתתפי הקונגרס הציוני הראשון בביתו של יהושע השל פרבשטיין בירושלים, עם נחום סוקולוב. בתמונה: יוסף קלוזנר, צבי בלקובסקי, לייב יפה, מנחם אוסישקין, יצחק לייב גולדברג ממוזער אריה לייב יפה (י"ג בסיוון ה'תרל"ו, 5 ביוני 1876, גרודנו – ל' באדר א' ה'תש"ח, 11 במרץ 1948, ירושלים) היה מתרגם, משורר ומנהיג ציוני.

חָדָשׁ!!: וילנה ואריה לייב יפה · ראה עוד »

אריה זאב גורביץ

הרב אריה זאב גורביץ (מוכר בשם: רֶבּ לֵייבּ; ה'תרס"ו, 1906 - ד' בחשוון ה'תשמ"ג, 20 באוקטובר 1982) היה רב וראש ישיבה אנגלי-אורתודוקסי יליד ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ואריה זאב גורביץ · ראה עוד »

אריה בן-אליעזר

אריה בן-אליעזר (זברובסקי) (י"ח בטבת ה'תרע"ד, 16 בדצמבר 1913 – כ"ב בשבט ה'תש"ל, 29 בינואר 1970) היה איש התנועה הרוויזיוניסטית, מאנשי האצ"ל, חבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: וילנה ואריה בן-אליעזר · ראה עוד »

אריה וילנר

אריה וילנר (יוּרֶק) (1917 – 8 במאי 1943) היה ממייסדי הארגון היהודי הלוחם (ZOB) אשר נלחם בנאצים במסגרת מרד גטו ורשה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואריה וילנר · ראה עוד »

אשר אליעזר ריבלין

אשר אליעזר ריבלין (1921 - מרץ 2020) היה מורה לספרות ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואשר אליעזר ריבלין · ראה עוד »

אשר ליוויי

בית המרחץ הציבורי ע"ש אשר ליוויי, בכיכר הנושאת את שמו במנהטן, ניו יורק אשר ליוויי (לוי) (באנגלית: Asser Levy; נפטר ב-1680) היה אחד ממתיישביה היהודים הראשונים של המושבה ההולנדית ניו אמסטרדם באי מנהטן.

חָדָשׁ!!: וילנה ואשר ליוויי · ראה עוד »

אשר לייב בריסק

אשר לייב בריסק (תרל"ב 1872 - ד' בכסלו תרע"ז 29 בנובמבר 1916) היה סופר וביבליוגרף איש היישוב הישן בירושלים, ראשון הממפים והמתעדים של בית הקברות בהר הזיתים.

חָדָשׁ!!: וילנה ואשר לייב בריסק · ראה עוד »

אתר מורשת עולמית

סמל המורשת העולמית סמל המורשת העולמית מעוצב בפרחים בקרלסקרונה, שוודיה חלוקה לאזורים מקדש אבו סימבל אשר הביא להעלאת רעיון המורשת העולמית, גבול מצרים סודאן איי גלאפגוס - האתר הראשון ברשימה, אקוודור מצרים החומה הגדולה של סין הגשר הישן במוסטאר, בוסניה והרצגובינה כנסיית הקדוש ג'ורג', לליבלה, אתיופיה הפארק הלאומי ת'ינגווליר, איסלנד פיאצה דיי מיראקולי בפיזה, איטליה העיר דוברובניק, קרואטיה נרייפיורד, כפי שנשקף ממלון סטלהיים אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור, בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.

חָדָשׁ!!: וילנה ואתר מורשת עולמית · ראה עוד »

אתרא קדישא

אַתְרָא קַדִּישָׁא (בארמית: "מקום קדוש") הוא ארגון חרדי הפועל להגנתם ושימורם של קברי יהודים בישראל ובעולם, מתוך אידאולוגיה הלכתית של כבוד המת.

חָדָשׁ!!: וילנה ואתרא קדישא · ראה עוד »

אל נלך כצאן לטבח!

"אל נלך כצאן לטבח!" (במקור ביידיש: לאָמיר ניט גיין ווי שאָף צו דער שחיטה) הוא כרוז שפורסם על ידי אבא קובנר בליל השנה החדשה 1942 (31 בדצמבר 1941 – 1 בינואר 1942) בגטו וילנה לקריאה למרד יהודי בשואה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואל נלך כצאן לטבח! · ראה עוד »

אלעזר מנחם מן שך

הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »

אלעזר לנדא

הרב אלעזר סג"ל לנדא (ה'תקל"ח, פראג - י"א בתמוז ה'תקצ"א, יוני 1831, ברודי) היה רבה של ברודי ומחבר ספר "יד המלך" על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלעזר לנדא · ראה עוד »

אלעזר ברק

אלעזר ברק (20 בדצמבר 1934 - 9 בפברואר 2008) היה תת-אלוף בצה"ל, קצין חימוש ראשי בשנים 1973–1978.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלעזר ברק · ראה עוד »

אלעזר גוטמנאס

אלעזר גוטמנאס (28 באוקטובר 1939 – 26 באוקטובר 2019) היה פיזיקאי ישראלי, מומחה להנדסת חומרים, פרופסור אמריטוס בפקולטה למדע ולהנדסה של חומרים בטכניון.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלעזר גוטמנאס · ראה עוד »

אלתר קציזנה

אלתר קָצִיזְנֶה (לעיתים קאציזנה; בכתיב יידי: אַלטער קאַציזנע; בפולנית: Alter Kacyzne; ברוסית: Алтер Кацизне; 31 במאי 1885, וילנה, האימפריה הרוסית – 7 ביולי 1941, טרנופול, אוקראינה) היה סופר, משורר, מחזאי, מוציא לאור, יושב־ראש הזרוע היהודית של ארגון הסופרים הבינלאומי (PEN), בעל טור וצלם יהודי ורשאי, מן התורמים החשובים והבולטים לחיי התרבות היהודיים־פולניים במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלתר קציזנה · ראה עוד »

אלתר דרויאנוב

דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלתר דרויאנוב · ראה עוד »

אלחנן ליב לוינסקי

אלחנן ליב לוינסקי אלחנן ליב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי 21 במרץ 1857 – 27 באוקטובר 1910) היה סופר עברי ויידי, מראשוני אגודת חובבי ציון ברוסיה, מו"ל עברי, מסופרי אודסה ומנהל סניף 'כרמל ארץ ישראל' בעיר ("כרמל אודסה").

חָדָשׁ!!: וילנה ואלחנן ליב לוינסקי · ראה עוד »

אלחנן וסרמן

לוחית זיכרון לרב אלחנן וסרמן בשכונת רמת אלחנן בבני ברק הרב אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה, 1875 – י"א בתמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלחנן וסרמן · ראה עוד »

אלברט היימסון

אלברט חיימסון (באנגלית: Albert Montefiore Hyamson; 27 באוגוסט 1875,לונדון–5 באוקטובר 1954, לונדון) היה היסטוריון ופקיד בכיר בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלברט היימסון · ראה עוד »

אלבינאס ז'וקאוסקאס

אלבינאס ז'וקאוסקאס (בליטאית: Albinas Žukauskas; 25 בינואר 1912 – 10 באוגוסט 1987) הוא משורר, פרוזאי, עיתונאי, עורך ומתרגם ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלבינאס ז'וקאוסקאס · ראה עוד »

אלגירדאס

אלגירדאס (בליטאית: Algirdas, בפולנית אולגיירד: Olgierd, בבלארוסית: Альгерд, Alherd, בערך 1296 - מאי 1377) היה שליט של הדוכסות הגדולה של ליטא בין השנים 1345–1377, כשתוארו הרשמי היה של שליט הליטאים וה"רוטנים".

חָדָשׁ!!: וילנה ואלגירדאס · ראה עוד »

אלכסנדר משה לפידות

רבי אלכסנדר משה לפידות (מכונה לעיתים: לפידותזון, או: אבן לפידות; וילנה, ב' באדר תקע"ט, 27 בפברואר 1819 - ראסיין, י' באדר תרס"ו, 7 במרץ 1906) היה רב ותלמיד חכם, מרבני ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלכסנדר משה לפידות · ראה עוד »

אלכסנדר סנדר קפלן

הרב אלכסנדר סנדר הכהן קפלן (סביבות ה'תקע"ה, 1815 – ד' באב ה'תרמ"ד, יולי 1884) היה רב ליטאי, כיהן כרב בווילקומיר ובקופישוק.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלכסנדר סנדר קפלן · ראה עוד »

אלכסנדר קוסביצקי

אלכסנדר קוסביצקיתמונה להחלפה אלכסנדר (סאשה) שלום קוסביצקי (Alexander Koussevitzky; 8 באפריל 1927 – כ' באייר תשל"ה, 1 במאי 1975) היה חזן בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלכסנדר קוסביצקי · ראה עוד »

אלכסנדר תמיר

אלכסנדר תמיר (ווֹלקוֹביסקי) (2 באפריל 1931 – 15 באוגוסט 2019) היה מוזיקאי, פסנתרן, מלחין, מורה, פרופסור ומרצה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ומפיק מוזיקלי ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלכסנדר תמיר · ראה עוד »

אלכסנדר זייד

אלכסנדר זייד קטע משאלון אישי שמילא זייד אנדרטת אלכסנדר זייד ליד הגן הלאומי בית שערים, פיסל דוד פולוסקברו של אלכסנדר זייד בקברות השומרים בקריית טבעון ציון המקום בו נורה אלכסנדר זייד בקצה רחוב יזרעאל אלכסנדר זייד (1886 – 11 ביולי 1938) היה חלוץ, שומר ועובד אדמה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלכסנדר זייד · ראה עוד »

אלכסנדר ברקמן

אלכסנדר ברקמן בגיל 22 אלכסנדר בֶּרְקְמן (באנגלית: Alexander Berkman; 21 בנובמבר 1870 – 28 ביוני 1936) היה סופר, ואנרכיסט רוסי-אמריקאי, מהדמויות המובילות של האנרכיזם בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלכסנדר ברקמן · ראה עוד »

אלכסנדר בוגן

אלכסנדר בוגן אלכסנדר בּוֹגֶן (קצנבוגן) (Alexander Bogen; 24 בינואר 1916 – 20 באוקטובר 2010) היה צייר יהודי יליד אסטוניה (אז בפלף ליבוניה (ליפלנד) באימפריה הרוסית) שפעל בליטא,בפולין ובישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלכסנדר בוגן · ראה עוד »

אלכסנדר גולדברג

אריק אשבי, 1967 אלכסנדר (סשה) גולדברג (1906 – 1985) היה מהנדס כימיה ומנהל ישראלי, כיהן כנשיא הטכניון בשנים 1965–1973.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלכסנדר גולדברג · ראה עוד »

אלכסנדר הרכבי

אלכסנדר הַרכָּבִי (ביידיש: אַלעקסאַנדר האַרקאַווי, ברוסית: Александр Гаркави; 5 במאי 1863, נבהרדק, האימפריה הרוסית (בלארוס) – 1939, ניו יורק) היה מילונאי ופילולוג יידיש יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלכסנדר הרכבי · ראה עוד »

אלכסנדר יגיילו

אלכסנדר יגיילו (בפולנית: Aleksander Jagiellończyk - אלכסנדר יגיילונצ'יק, בליטאית: Aleksandras Jogailaitis, 5 באוגוסט 1461 - 19 באוגוסט 1506) היה החל משנת 1492 דוכס גדול של ליטא ואחר כך, בשנים 1506-1501- מלך פולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלכסנדר יגיילו · ראה עוד »

אלכסנדר יהלומי

יהודית", 1964 אלכסנדר יהלומי (22 בינואר 1912 - 15 באוגוסט 2003) היה שחקן ובדרן.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלכסנדר יהלומי · ראה עוד »

אלכסנדרה ברושטיין

אלכסנדרה ברושטיין (23 באוגוסט 1884 וילנה - 20 בספטמבר 1968 מוסקבה) הייתה סופרת ומחזאית יהודייה-רוסייה, אשר כתבה בברית המועצות, וזכתה שם לפרסום רב.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלכסנדרה ברושטיין · ראה עוד »

אלכסיי הראשון, צאר רוסיה

אלכסיי הראשון (ברוסית: Алексей I Михайлович; 19 במרץ 1629 – 29 בינואר 1676), הידוע כאלכסיי מיכאילוביץ', היה הצאר השני משושלת רומנוב.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלכסיי הראשון, צאר רוסיה · ראה עוד »

אלימלך אפשטיין הלוי

אלימלך אפשטיין הלוי (ט"ו בטבת תרס"א, 6 בינואר 1901 – כ"ו בשבט תשמ"ג, 9 בפברואר 1983), היה מורה וחוקר של התקופה הקלאסית, הידוע בעיקר בזכות תרגומיו החשובים לספרות ההיסטורית היוונית-רומית, והשוואתה לספרות חז"ל בת התקופה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלימלך אפשטיין הלוי · ראה עוד »

אלימלך אבנר

שמאל אלימלך אבנר (כונה גם זליג או זליק; 23 בספטמבר 1897 – 24 בפברואר 1957) היה מהמפקדים הראשונים של ארגון ההגנה, מדריך ראשי בארגון ומפקדה של העיר תל אביב, אלוף בצה"ל, עמד בראש הממשל הצבאי על ערביי ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלימלך אבנר · ראה עוד »

אלינה ביסטריצקאיה

אלינה ביסטריצקאיה (ברוסית: Эли́на Авраа́мовна Быстри́цкая; באנגלית: Elina Bystritskaya; 4 באפריל 1928, קייב – 26 באפריל 2019, מוסקבה) הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע, מורה וזמרת.

חָדָשׁ!!: וילנה ואלינה ביסטריצקאיה · ראה עוד »

אליעזר ניצברג

הרב אליעזר ניצברג כריכת הספר דמשק אליעזר הרב אליעזר ניצברג (ה'תר"ט, 1849 – ה'תרצ"ה, 1935) מהזרם הליטאי, נחשב לאחד מגדולי דורו בתורה, בחריפות ובבקיאות.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליעזר ניצברג · ראה עוד »

אליעזר סילבר

הרב אליעזר סילבר (כ"ג בשבט תרמ"ב – ט' בשבט תשכ"ח) היה נשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליעזר סילבר · ראה עוד »

אליעזר פרי (פרלסון)

אליעזר פרלסון "החבר" מוסקבה 1918 אליעזר פֶּרִי (פרלסון) (19 באוגוסט 1894 – 5 באוקטובר 1979) היה פעיל ציוני, חלוץ, מבכירי המשק ועיריית תל אביב-יפו, מנהל קופת חולים הכללית, מנכ"ל משרד הביטחון וחברת "עמידר".

חָדָשׁ!!: וילנה ואליעזר פרי (פרלסון) · ראה עוד »

אליעזר צבי צווייפל

אליעזר צבי צְוַוייפֶל (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: צווייפעל; 15 באפריל 1815, מוהילב על הדנייפר – 21 בפברואר 1888, גלוחוב, רוסיה) היה סופר, משורר, מתרגם, חוקר ומורה עברי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליעזר צבי צווייפל · ראה עוד »

אליעזר גורדון

אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 – ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליעזר גורדון · ראה עוד »

אליעזר דון יחיא

הרב אליעזר דון יחיא (ד' בתמוז תקצ"ח, 27 ביוני 1838 - ד' בתמוז תרפ"ו, 16 ביוני 1926) היה רב העיר לוצין, שבלטביה, ומרבותיו של הרב קוק.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליעזר דון יחיא · ראה עוד »

אליפות אירופה בהתעמלות מכשירים לגברים

אליפות אירופה בהתעמלות מכשירים לגברים היא אליפות בהתעמלות מכשירים למתעמלים ממדינות אירופה, המאורגנת על ידי האיגוד האירופי להתעמלות.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליפות אירופה בהתעמלות מכשירים לגברים · ראה עוד »

אליפות אירופה בכדורסל 2011

אליפות אירופה בכדורסל 2011 המכונה יורובאסקט 2011, היא האליפות היבשתית ה-37 המאורגנת על ידי פיב"א אירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליפות אירופה בכדורסל 2011 · ראה עוד »

אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 18

אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 18, הידועה גם כאליפות אירופה לנוער, היא תחרות כדורסל לנבחרות לאומיות עד גיל 18 המאורגנת על ידי פיב"א אירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליפות אירופה בכדורסל עד גיל 18 · ראה עוד »

אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20

אליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20 (נקראת גם אליפות אירופה לנבחרות עתודה בכדורסל) היא תחרות כדורסל אשר נוסדה בשנת 1992 ומאורגנת על ידי פיב"א אירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליפות אירופה בכדורסל עד גיל 20 · ראה עוד »

אליפות העולם בכדורסל נשים 1986

אליפות העולם בכדורסל נשים 1986 היא אליפות העולם בכדורסל נשים העשירית שאורגנה על ידי פיב"א ונערכה בברית המועצות בין 8 באוגוסט ל-17 באוגוסט 1986.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליפות העולם בכדורסל נשים 1986 · ראה עוד »

אליקום צונזר

אֶליָקוּם צוּנְזֶר (בכתיב יידי: צונזער; 13 באוקטובר 1836, ב' בחשוון תקצ"ז?, וילנה – 22 בספטמבר 1913, כ' באלול תרע"ג, ניו יורק), שנודע בכינויו אליקום בדחן, היה בדחן ומשורר יידי ידוע במזרח אירופה ובהמשך בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליקום צונזר · ראה עוד »

אלישע בן אבויה

אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".

חָדָשׁ!!: וילנה ואלישע בן אבויה · ראה עוד »

אליטא

אליטא (בליטאית: Alytus; בפולנית: Olita; ברוסית: Олита; בבלארוסית: Аліта; ביידיש: אליטע; בגרמנית: Aliten) היא בירת מחוז אליטא בדרום ליטא, על גדות נהר הניֶימן ועל הדרכים הראשיות לווילנה, לקובנה ולבלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליטא · ראה עוד »

אליזבת הראשונה (מיני-סדרה, 2005)

אליזבת הראשונה (באנגלית: Elizabeth I) היא מיני-סדרה בריטית בת שני חלקים משנת 2005.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליזבת הראשונה (מיני-סדרה, 2005) · ראה עוד »

אליהו מרדכי ולקובסקי

הרב אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי (מולודצ'נה, פלך וילנה, רוסיה (רוסיה הלבנה), ה'תרל"ג, 1873 - ירושלים, י"ז באלול תשכ"ב, 16 בספטמבר 1962) היה רב ודיין, חבר מועצת הרבנות הראשית, מחבר סדרת הספרים "מערכת התלמוד והפוסקים".

חָדָשׁ!!: וילנה ואליהו מרדכי ולקובסקי · ראה עוד »

אליהו מזור

אליהו מָזוּר (מאזוּר; ט' בסיוון ה'תרמ"ט, 8 ביוני 1889 – 24 בספטמבר 1973) היה מאנשי אגודת ישראל, נשיא הקהילה היהודית בוורשה, סוחר, יהלומן וחבר הכנסת בכנסת הראשונה מטעם החזית הדתית המאוחדת.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליהו מזור · ראה עוד »

אליהו אסאס

הרב אליהו אסאס (ברוסית: Илья Эссас; נולד ב־1946, ה'תש"ו) הוא בעל תשובה וממייסדי ומנהיגי תנועת התשובה בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליהו אסאס · ראה עוד »

אליהו אליעזר גרודזינסקי

הרב אליהו אליעזר גרודזינסקי (או: גרודננסקי; ט"ז בניסן ה'תקצ"א, 30 במרץ 1831 - כ"ח בניסן ה'תרמ"ז, 22 באפריל 1887) היה רב ואב"ד בעיר וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליהו אליעזר גרודזינסקי · ראה עוד »

אליהו אליעזר דסלר

מצבת קברו של הרב דסלר הרב אליהו אליעזר דסלר המכונה גם המכתב מאליהו (ה'תרנ"ב, 1892 - 30 בדצמבר 1953, כ"ה בטבת ה'תשי"ד) נחשב לאחד מגדולי בעלי המוסר בשיטת קלם במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליהו אליעזר דסלר · ראה עוד »

אליהו סבירסקי

אליהו סְבירסקי (Swirski; 3 בינואר 1921 – 3 במרץ 2002) היה אנטומולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליהו סבירסקי · ראה עוד »

אליהו פיינשטיין

רבי אליהו הלוי פיינשטיין (מכונה: רֶבּ אֶלֶ'ה פרוז'ינער; ז' בטבת ה'תר"ג, 10 בדצמבר 1842 – כ"ז בתשרי ה'תרפ"ט, 11 באוקטובר 1928) היה רב ליטאי, רבן של ערים שונות ברחבי ליטא, שהתפרסם בעיקר כרבה של עיר רבנותו האחרונה, פרוז'ני.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליהו פיינשטיין · ראה עוד »

אליהו רגולר

רבי אליהו רגולר (נודע גם בכינויו: רבי אליהו מקאליש או: קלישר; ה'תקנ"ד, 1794 - י"ט בחשוון ה'תר"י, 1849) היה רב ליטאי, פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליהו רגולר · ראה עוד »

אליהו לנדא

הרב אליהו לנדא (כ"ד בתמוז ה'תרל"ג, 19 ביולי 1873, - כ"ד בתמוז ה'תש"ו, 23 ביולי 1946), היה ידוע בכינויו "נכד הגר"א" (אם כי היה בעצם בן נינו של הגר"א) ו"גואל התנ"ך".

חָדָשׁ!!: וילנה ואליהו לנדא · ראה עוד »

אליהו חזן (ראש ישיבה)

הרב אליהו שמחה הלוי חזן (רֶבּ אֶלֶ'ה חזן; תרס"ו, 1906 - י"ט בטבת ה'תשמ"ב, 14 בינואר 1982) היה רב וראש ישיבה אמריקאי, ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליהו חזן (ראש ישיבה) · ראה עוד »

אליהו גת

אליהו גת (1919–1987) היה צייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליהו גת · ראה עוד »

אליהו גלעזר

אליהו גלעזר (30 בינואר 1912 - 14 במאי 1989) היה פעיל ציוני בתנועת בית"ר, ממארגני עליית ההצלה מהשמדה בארצות אירופה, פובליציסט, נואם מוערך.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליהו גלעזר · ראה עוד »

אליהו דב ליזרוביץ

אליהו דב ליזרוביץ ובתו אסתר הרב אליהו דב ליזרוביץ מקובנה (1854 – 1941, כ"ב בשבט ה'תש"א) היה אחד המשגיחים הראשונים, ואולי הראשון במסגרת תנועת המוסר הליטאית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואליהו דב ליזרוביץ · ראה עוד »

אז'ן סי

אז'ן סי (בצרפתית: Eugène Sue; 1804 - 3 באוגוסט 1857), כינויו של הסופר הצרפתי מארי-ז'וזף סי (Marie-Joseph Sue), מייסד הספרות הקלה ואבי הרומן בהמשכים, שזכה להיקרא בחייו "מלך הרומן העממי", משום היותו הסופר הנקרא ביותר בתקופתו בסיפורת הצרפתית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואז'ן סי · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: וילנה ואחרונים · ראה עוד »

אחד במאי

יום הפועלים הבין־לאומי, ובשמו הידוע יותר אחד במאי, מצוין ב־1 במאי כביטוי לסולידריות בין ארגוני עובדים וכביטוי למאבק למען תנאי עבודה טובים יותר.

חָדָשׁ!!: וילנה ואחד במאי · ראה עוד »

אבא קובנר

חברי המחתרת מגטו וילנה, ובהם אבא קובנר, עומד במרכז, וויטקה קמפנר (לימים אשתו של קובנר), ראשונה מימין הגנה ביד מרדכי, 1948 אבא קובנר - איור מאת חיים טופול פסל של אבא קובנר בבית וילנה בתל אביב על רקע תמונה מגטו וילנה מצבת קברו של אבא קובנר אַבָּא קוֹבְנֶר (ביידיש: קאָוונער; 14 במרץ 1918 – 25 בספטמבר 1987) היה משורר עברי, סופר, אמן, וחבר מחתרת ישראלי, מנהיג פרטיזנים ולוחמים מגטו וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואבא קובנר · ראה עוד »

אבא לפין

אַבָּא (אֶיְבֶּל) לַפִּין (בליטאית: Abelis Lapinas; 15 באוקטובר 1863 – 21 ביולי 1940) היה פעיל ציוני, רופא, סופר ומנהיג קהילת יהודי קובנה שבליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ואבא לפין · ראה עוד »

אבא גורדין

מֵאִיר אַבָּא לייבוביץ' גוֹרְדִין (בכתיב יידי: גאָרדין; ברוסית; Аба Лейбович Гордин; 1887 מיכלישקי, ליד וילנה, ליטא – 23 באוגוסט 1964, רמת גן) היה מחנך, סופר יידי, משורר, מתרגם, פעיל אנרכיסטי רוסי ומראשוני האנרכיסטים בישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ואבא גורדין · ראה עוד »

אבא כהן

אבא כהן במדי כבאי עם חיים ויצמן אַבָּא כֹּהֵן (י"ח בתמוז תרל"ח, 19 ביולי 1878 - כ"ה בחשון תשי"ח, 19 בנובמבר 1957) היה מייסד גדוד הכבאים המתנדבים של תל אביב, יחידת הכבאים העברית הראשונה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואבא כהן · ראה עוד »

אבא יעקב הכהן בורוכוב

הרב אַבָּא יַעֲקֹב הַכֹּהֵן בּוֹרוֹכוֹב (נכתב גם: באָרוכוו; טבת תר"ח, 1848-ה' באייר תרצ"ו, 1936) היה רבה של וולקוביסק, ולפני כן בקהילות אחרות.

חָדָשׁ!!: וילנה ואבא יעקב הכהן בורוכוב · ראה עוד »

אברהם מאפו

אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם מאפו · ראה עוד »

אברהם מרדכי הרשברג

הרב אברהם מרדכי הרשברג (ה'תרע"ו – כ"ה באלול ה'תשמ"ה, 1916 – 1985) היה רב, ראש ישיבה ומחבר תורני.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם מרדכי הרשברג · ראה עוד »

אברהם משכיל לאיתן

הרב אברהם מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן"; ברוסית: Маскилейсон; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison; תקמ"ח, 1788 – י"ח בתמוז תר"ח, 1848) היה תלמיד חכם ורב ברוסיה הלבנה, מחבר הספר "משכיל לאיתן" ואבי השושלת בשם זה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם משכיל לאיתן · ראה עוד »

אברהם מיכאל קרדוזו

אברהם מיכאל (מיגֶל) קרדוזו (Abraham Miguel Cardozo; 1627 – 1706) היה רופא ומקובל יהודי, יליד ספרד, מהוגי הדעות הגדולים והמרכזיים של התנועה השבתאית, שפעל בעיקר בצפון אפריקה ובטורקיה במחצית השנייה של המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם מיכאל קרדוזו · ראה עוד »

אברהם אליעזר אלפרשטיין

הרב אברהם אליעזר אלפרשטיין הרב אברהם אליעזר אלפרשטיין (ה'תרי"ג, 1853 - ה' בשבט ה'תרע"ז, 28 בינואר 1917) היה רב וראש ישיבה ליטאי-אמריקאי, פרשן התלמוד הירושלמי, מראשי הישיבה הראשונים של ישיבת רבינו יצחק אלחנן וממייסדי אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם אליעזר אלפרשטיין · ראה עוד »

אברהם אבלי פאסוועלער

רבי אברהם אבא פָּאסוועלער (בעברית: פּוֹסְבֶלֶר), המכונה גם ר' אבלי, או ר' אבא'לה (פאסוואל, ה' בסיוון תקכ"ב 27 במאי 1762 - וילנה, י"ג באב תקצ"ו 27 ביולי 1836), היה רב ופוסק מגדולי דורו; רבה בפועל של וילנה בירת ליטא וראש בתי הדין שלה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם אבלי פאסוועלער · ראה עוד »

אברהם אביגדור לנדא

ראדזין, החתן הרב נתן אנגלרד רב חסידי ראדזין בירושלים רבי אברהם אביגדור נחום לנדא (י"א בשבט ה'תרע"ז, 3 בפברואר 1917 - ט"ז באלול ה'תשס"א, 4 בספטמבר 2001) היה האדמו"ר מסטריקוב.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם אביגדור לנדא · ראה עוד »

אברהם אורי קובנר

אברהם אוּרי בן צבי (ארקדי גריגוריביץ') קובנֶר (בכתיב היידי, שנהג בתקופתו: קאָוונער; ברוסית: Ковнер, בכתיב של תקופתו: Ковнеръ; 1842, וילנה – 1909, לומז'ה) היה פובליציסט ומבקר ספרות יהודי ליטאי בן תקופת ההשכלה, הנחשב לאבי ביקורת הספרות העברית המודרנית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם אורי קובנר · ראה עוד »

אברהם סוצקבר

סוצקבר, 1962 שרת 20 בתל אביב קברו של המשורר אברהם סוצקעווער בבית העלמין בקרית שאול אברהם סוּצְקֵבֵר (ביידיש: סוצקעווער; 15 ביולי 1913 - 19 בינואר 2010) היה מהחשובים במשוררי היידיש במחצית השנייה של המאה ה-20 וממקימי בריגדת הנייר.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם סוצקבר · ראה עוד »

אברהם סולודר

אברהם סולודָר (תר"ן, 1890 – כ"ט בחשוון תרצ"ז, 14 בנובמבר 1936) היה משורר, מחנך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם סולודר · ראה עוד »

אברהם עצמון

אברהם עצמון (1909–1981) היה קצין רפואה ראשי השני בצה"ל.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם עצמון · ראה עוד »

אברהם פוקסמן

אברהם (אייב) הנרי פוקסמן (באנגלית: Abraham Henry Foxman; נולד ב-1 במאי 1940) הוא עורך דין יהודי-אמריקאי שכיהן כמנהל הלאומי של הליגה נגד השמצה בשנים 1987–2015 ומאז 2016 מכהן כראש המרכז לחקר אנטישמיות במוזיאון המורשת היהודית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם פוקסמן · ראה עוד »

אברהם פירקוביץ'

אברהם פירקוביץ' אברהם בן שמואל פִירְקוֹביץ' (באנגלית: Avraham ben Shmuel Firkovich, ברוסית: Авраам Самуилович Фиркович, בפולנית: Awram Firkowicz, מכונה אב"ן רש"ף (אברהם בן רבי שמואל פירקוביץ'); 1787, לוצק - 1874, צ'ופוט-קלה), חכם דת קראי ואוסף כתבים עתיקים מפורסם.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם פירקוביץ' · ראה עוד »

אברהם צבי הירש ברודנא

קברו בהר הזיתים הרב אברהם צבי הירש ברודנא (תר"י, 1850 - כ"ט באייר תרצ"ו, 21 במאי 1936) היה רב ליטאי חב"די ומחבר תורני, רבן של קופישאק, ברעזין בתקופה של לפני מלחמת העולם הראשונה ובעת המלחמה במוסקבה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם צבי הירש ברודנא · ראה עוד »

אברהם קאהאן

אברהם (אייב) קאהאן (ביידיש: אַב. קאַהאַן; באנגלית: Abraham "Abe" Cahan; 7 ביולי 1860 – 31 באוגוסט 1951) היה עיתונאי, סופר ומנהיג פועלים יהודי אמריקאי ממוצא ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם קאהאן · ראה עוד »

אברהם קרפינוביץ'

אברהם קַרפִּינוביץ' (לעיתים קרפינוביץ'; בכתיב יידי: קארפינאוויטש; 29 במאי 1913, וילנה – 24 במרץ 2004 תל אביב) היה סופר יידי ישראלי ממוצא ליטאי, חתן פרס ראש הממשלה לספרות יידיש.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם קרפינוביץ' · ראה עוד »

אברהם קלמנוביץ

שרגא משה בירושלים אברהם קלמנוביץ (Abraham Kalmanowitz; 8 במרץ 1891 – 15 בפברואר 1964) היה רב במספר עיירות בפולין, כיהן כנשיא ישיבת מיר, מראשי ועד ההצלה של אגודת הרבנים בארצות הברית, וראש ישיבת מיר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם קלמנוביץ · ראה עוד »

אברהם רזניק (רב)

הרב אברהם רזניק (רעזניק) (דרויא י"ב בסיוון ה'תרכ"ו, 26 במאי 1866 - י"ח באייר ה'תש"ב, 5 במאי 1942 ברוצ'סטר) היה רב במספר ערים בארצות הברית, דרשן וסופר פורה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם רזניק (רב) · ראה עוד »

אברהם רבינוביץ

אברהם רבינוביץ (ברוסית: Рабинович, Абрам Исаакович) (20 בדצמבר 1878, וילנה - 7 בנובמבר 1943, מוסקבה), שחמטאי יהודי-ליטאי-סובייטי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם רבינוביץ · ראה עוד »

אברהם ריניק

הרב אברהם ריניק (ה'תרנ"ח, 1898 - כ"ו בתשרי ה'תשכ"ח, 30 באוקטובר 1967) היה רבה השני של כפר סבא, משרה בה נשא במשך ארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם ריניק · ראה עוד »

אברהם ריין

אברהם ריין (1913 – ינואר 1997) היה עסקן חרדי, מראשי צעירי אגודת ישראל (צא"י).

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם ריין · ראה עוד »

אברהם שטוקהמר

אברהם שטוקהמר (1892–1942) (ביידיש: אברהם שטאקהאמער; בפולנית: Abraham Sztokhamer) היה חזן ומוזיקאי יהודי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם שטוקהמר · ראה עוד »

אברהם שינקר

רבי אברהם שינקר (ר' אברמצ'יק תני'ס; תר"ו, 1846 - י"ג בניסן תרמ"ח, 1888), היה מהדמויות החשובות בדור הראשון של תנועת המוסר; מגדולי תלמידיו של רבי ישראל סלנטר.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם שינקר · ראה עוד »

אברהם לב

אברהם לֵב (בכתיב יידי: לעוו, 15 בדצמבר 1910 – 22 בפברואר 1970) היה משורר יידי ישראלי, איש קיבוץ גבעת השלושה, חתן פרס קסל לספרות יהודית יפה (1960).

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם לב · ראה עוד »

אברהם טרופ

הרב יוסף חיים אברהם טרופ (ה'תרנ"ז, 1897 - ה' באדר ב' ה'תשל"ח, 14 במרץ 1978) היה רב וראש ישיבה ליטאי-אמריקאי, ר"מ בישיבת ראדין ולאחר מלחמת העולם השנייה, ראש ישיבת קרלין-סטולין בניו יורק.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם טרופ · ראה עוד »

אברהם חוולס

גיליון מזכרת מ-2006 הנושא את דיוקנו של אברהם חוולס רבי אברהם הלוי חוולס (בגאורגית: რაბი აბრაამ ხვოლესი (1857 - 20 במרץ 1931) היה רב אשכנזי ומנהיג בקהילה היהודית בגאורגיה בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם חוולס · ראה עוד »

אברהם בן אברהם

קבר הגאון מווילנה, שבו טמון אפרו של פוטוצקי. אברהם בן אברהם, ובשמו המקורי הגרף ולנטין פוטוצקי, היה בן למשפחת פוטוצקי, משפחת אצולה נוצרית רמה שהתגייר ונשרף על קידוש השם בעודו בחיים על ידי הכנסייה במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם בן אברהם · ראה עוד »

אברהם בן הגר"א

רבי אברהם בן הגר"א (לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: ר' אברהם וילנר; (1765 - כ"ה בכסלו ה'תקס"ט, 14 בדצמבר 1808) היה בנו של הגאון מווילנה, מייסד תחום חקר האגדה והמדרשים, וכן מוציא לאור ופרשן של כתבי אביו בשיתוף עם אחיו לייב.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם בן הגר"א · ראה עוד »

אברהם ברתנא

אברהם ברתנא (גם: בר-תנא; 11 בינואר 1902, ג' בשבט ה'תרס"ב – 16 בנובמבר 1966, ג' בכסלו ה'תשכ"ז) היה מחנך עברי, מנהלה של הגימנסיה העברית רחביה וסמנכ"ל משרד החינוך.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם ברתנא · ראה עוד »

אברהם ברוידס

לוחית זיכרון על ביתו של אברהם ברוידס, רח' שמריהו לוין 8 בתל אביב קבר אברהם ולאה ברוידס בבית הקברות טרומפלדור אברהם ברוידס (ו' בניסן תרס"ז, 19 במאי 1907, וילנה – ה' באייר תשל"ט, 2 במאי 1979, תל אביב) היה משורר ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם ברוידס · ראה עוד »

אברהם בלום

אברהם ("אַבְּרָשָה") בלום (בפולנית: Abraham (Abrasza) Blum; 11 בנובמבר 1905 - מאי 1943) היה אקטיביסט סוציאליסטי יהודי-פולני, ממנהיגי תנועת הבונד בגטו ורשה ובין משתתפי מרד גטו ורשה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם בלום · ראה עוד »

אברהם גרודזינסקי

הרב אברהם גרודזינסקי (ה'תרמ"ב - כ"ט בתמוז ה'תש"ד; 1882 - 13 ביולי 1944) היה מרבני תנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם גרודזינסקי · ראה עוד »

אברהם גולומב

אברהם יצחק גולומב (בכתיב יידי: גאָלאָמב; יולי 1888, תמוז תרמ"ח, סְטרָוֶוניק, פלך וילנה, רוסיה – 1982, לוס אנג'לס) היה הוגה דעות ואידאולוג יידישיסט, ופעיל מרכזי במוסדות החינוך היידישיסטים.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם גולומב · ראה עוד »

אברהם דנציג

רבי אברהם דאנציג (ה'תק"ח, 1748 – ד' בתשרי ה'תקפ"א, 1820) היה מחברם של ספרי ההלכה חיי אדם, חכמת אדם ובינת אדם.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם דנציג · ראה עוד »

אברהם הלל גולדברג

הרב אברהם הלל גולדברג (נולד בא' בשבט ה'תר"ע, 1 בנובמבר 1910– 8 באפריל 1994) היה רבו של כפר פינס ומחבר תורני.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם הלל גולדברג · ראה עוד »

אברהם יעקב הכהן

הרב אברהם יעקב הכהן (תרכ"ט, 1869 - כ"ז בכסלו תש"א, 1940) היה רב ומו"ץ בווילנה, ממלא מקום אביו הרב שלמה הכהן.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם יעקב הכהן · ראה עוד »

אברהם יפה'ן

הרב אברהם יפה'ן (תרמ"ו, 1886 – י"ד בניסן תש"ל, 1970) היה ראש ישיבת נובהרדוק בנובהרדוק, ביאליסטוק, ניו יורק וירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם יפה'ן · ראה עוד »

אברהם יצחק קליין

הרב אברהם יצחק קליין (י"ז באלול ה'תרל"ה, 17 בספטמבר 1875 - כ"ח בטבת ה'תשכ"א, 16 בינואר 1961) היה רב הקהילה האורתודוקסית בנירנברג.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם יצחק קליין · ראה עוד »

אברהם יצחק ברומברג

הרב אברהם יצחק ברומברג (כ"ב בניסן ה'תרנ"ח, 14 באפריל 1898 - כ"ב בשבט ה'תשל"ה, 13 בפברואר 1975) היה רב ישראלי דתי-ציוני יליד פולין, מהדיר ספרות הראשונים, פרשן התלמוד הירושלמי ומחבר פורה בתחום ההיסטוריה של תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם יצחק ברומברג · ראה עוד »

אברהם יצחק כץ

אברהם יצחק כץ (באנגלית: Abraham Isaac Katsh; 10 באוגוסט 1908 - 21 ביולי 1998) היה חוקר יהדות, מחבר ספרים וביבליוגרף יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם יצחק כץ · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אברהם יהושע השל

הרב אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, פרופסור לאתיקה ולמיסטיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם יהושע השל · ראה עוד »

אברהם יונה יבנין

אברהם יונה יֶבנין (מהרא"י; בכתיב יידי: יעוונין; בכתב לועזי: Jewnin; תקע"ג, 1813, פַּאריץ', פלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – י"א בסיוון תר"ח, 12 ביוני 1848, גרודנה) היה חוקר תלמוד, נחשב לאחד מגדולי למדני גרודנה בזמנו.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם יונה יבנין · ראה עוד »

אברהם יוזפוביץ

אברהם (יאן) יוזפוביץ (.

חָדָשׁ!!: וילנה ואברהם יוזפוביץ · ראה עוד »

אבו כישכ

מבנה בית הספר של שבט אבו כישכ, שמעולם לא היה בשימוש אַבּוּ כִּשְׁכּ (בערבית: أبو كشك) היה כפר בדואי-ערבי גדול בשרון הדרומי, כשני קילומטרים מזרחית לרמת השרון.

חָדָשׁ!!: וילנה ואבו כישכ · ראה עוד »

אביאסף ברנע

אביאסף ברנע (ברנשטיין) (1903, וילנה – 6 בנובמבר 1957, חיפה) היה מלחין, פסנתרן ומורה למוזיקה ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואביאסף ברנע · ראה עוד »

אביבה שמר

אביבה שמר בביתה, מרץ 2015 אביבה שמר (נולדה ב-31 בדצמבר 1942 בחיפה) היא אומנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואביבה שמר · ראה עוד »

אביגדור בן שמואל

רבי אביגדור בן שמואל, המכונה ר' אביגדור חריף (נפטר בט"ו באדר ה'תקל"א, 1 במרץ 1771) היה רב ליטאי שפעל ברחבי ליטא במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: וילנה ואביגדור בן שמואל · ראה עוד »

אגם גאלבה

גאלבה (בליטאית: Galvė) הוא אגם בטרקאי שבליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ואגם גאלבה · ראה עוד »

אגודת הסוציאליסטים העברים

אגודת הסוציאליסטים העברים בלונדון (בכתיב ארכאי: אֲגֻדַּת הַסָּצִיאַלִיסְתִּים הָעִבְרִים; באנגלית: The Hebrew Socialist Union in London) הייתה ארגון סוציאליסטי יהודי מיסודו של הסופר והמהפכן אהרון שמואל ליברמן (1845–1880), שפעלה במשך כשמונה חודשים בלונדון בשנת 1876.

חָדָשׁ!!: וילנה ואגודת הסוציאליסטים העברים · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: וילנה ואגודת ישראל · ראה עוד »

אד"ם הכהן

אד"ם הכהן הוא שם העט של אברהם דב-בער מיכלישוקר (אד"ם) הכהן בן חיים (לֶבֶּנזון) (בכתיב יידי: לעבענזאָהן; בגרמנית: Abraham Dov Bär Lebensohn; ברוסית: Аврахам Дов Лебенсон) (1794 ה'תקנ"ד – 19 בנובמבר 1878 כ"ג בחשוון ה'תרל"ט), ראשון המשוררים העבריים בזמן תנועת ההשכלה ברוסיה, בלשן עברי ופרשן המקרא, מחלוצי הספרות העברית החדשה, וממנהיגיה הראשונים והבולטים של תנועת ההשכלה בליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ואד"ם הכהן · ראה עוד »

אדריכלות נאו-ביזנטית

קתדרלת אלכסנדר נבסקי בסופיה, בולגריה. ראשית הקמתה ב-1882 ווילנה אדריכלות נאו-ביזנטית היא סגנון אדריכלי מקבוצת "סגנונות התחייה" (כמו התחייה הגותית או אדריכלות נאו-קלאסית) שעיקרה בנייה של מבני ציבור, ובפרט מוסדות דת, בסגנון המחקה אדריכלות ביזנטית, אך בחומרים ובשיטות בניה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: וילנה ואדריכלות נאו-ביזנטית · ראה עוד »

אדגר טייסן

אדגר טייסן (בגרמנית: Edgar Theissen; 14 בפברואר 1890 – 20 ביוני 1968) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואדגר טייסן · ראה עוד »

אדוארד מקס צ'ייס

אדוארד מקס צ'ייס (בכתיב ארכאי: טשייס; בלשון הקודש: עזריאל מרדכי; בליטאית: Čais או Čaisas; באנגלית: Edward Max Chase; 22 בפברואר 1874, אליטא, ליטא הרוסית – 16 בנובמבר 1939, מנצ'סטר, שבניו המפשייר) היה סוחר ונדבן יהודי-אמריקאי, סוחר בניו אינגלנד, פעיל בתנועה הציונית ובוועד היהודי-אמריקני.

חָדָשׁ!!: וילנה ואדוארד מקס צ'ייס · ראה עוד »

אדוטישקיס

אדוטישקיס (בליטאית: Adutiškis; בפולנית: Hoduciszki, הודוצישקי; ביידיש: הײַדוצישאָק) היא עיירה במחוז וילנה שבליטא, על גבול בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואדוטישקיס · ראה עוד »

אדוורד רידז-שמיגלי

אדוורד רידז-שמיגלי מצדיע כקצין פולני, בשתי אצבעות, לסימון "כבוד ומולדת" (מסורת מימי נפוליון שנשמרה בצבא הפולני אף בתקופת הקומוניזם) דיוקנו על פוסטר תעמולה בכתב עת פולני משנת 1937 קברו של רידז-שמיגלי בוורשה אדוורד רידז-שמיגלי (בפולנית: Edward Rydz-Śmigły; 11 במרץ 1886 – 2 בדצמבר 1941) היה פוליטיקאי, איש צבא, משורר וצייר פולני.

חָדָשׁ!!: וילנה ואדוורד רידז-שמיגלי · ראה עוד »

אהרן מזיא

אהרן מזיא (ג' בכסלו תרע"א, 4 בדצמבר 1910, וילנה – ט' בסיוון תשס"ד, 29 במאי 2004, רחובות) היה פעיל ציוני, מחנך וסופר פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרן מזיא · ראה עוד »

אהרן מור

אהרן מור אהרן מור (נולד ב-22 באוגוסט 1947) הוא איש ציבור ומנהל ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרן מור · ראה עוד »

אהרן מיכל ברכיהו

אהרן מיכל ברכיהו (ברוכוב) (כ"א בטבת תר"ל, 25 בדצמבר 1869 - י"ד באדר א' תש"ו, 15 בפברואר 1946) היה פובליציסט ציוני, מזכיר הוועד האודיסאי, איש העלייה השנייה, ולימים מזכיר בצלאל.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרן מיכל ברכיהו · ראה עוד »

אהרן אליהו פומפיאנסקי

אהרן אליהו פּוּמְפּיאַנסקי (ברוסית: Арон Илия Пумпянский; 1835, וילנה – 26 באפריל 1893, ריגה) היה רב מטעם וסופר יהודי-רוסי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרן אליהו פומפיאנסקי · ראה עוד »

אהרן פרץ (רופא)

אהרן פרץ (באנגלית: Aharon Peretz; שמו הקודם: פֶּרְציקוביץ או פרציקוביץ', Pertsikovich/ Pertsikovitz; 2 בינואר 1910 – 11 באפריל 1989) היה גינקולוג, ומייסד ומנהל מחלקת הנשים והיולדות בבית החולים רמב"ם בחיפה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרן פרץ (רופא) · ראה עוד »

אהרן קוטלר

הרב אהרן קוטלר (תרנ"ב; 1892 – ב' בכסלו תשכ"ג; 29 בנובמבר 1962) היה ראש ישיבת קלצק בפולין, ולאחר מכן מייסדה וראשה של ישיבת לייקווד בארצות הברית, נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית וממנהיגי הציבור החרדי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרן קוטלר · ראה עוד »

אהרן שמואל ליברמן

מצבתו של אהרן שמואל ליברמן בבית קברות בניו יורק אהרן שמואל ליברמן (בכתיב ארכאי: ליבערמאן; 20 במאי 1845, לונה, פלך גרודנה, וילנה – 18 בנובמבר 1880, סירקיוז, מדינת ניו יורק) היה סופר עברי, עיתונאי ומהפכן, חלוץ הסוציאליזם היהודי; הראשון שהטיף לסוציאליזם בעברית, מייסד כתב העת הסוציאליסטי העברי הראשון, הירחון "האמת", ואגודת הסוציאליסטית היהודית הראשונה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרן שמואל ליברמן · ראה עוד »

אהרן שאול שור

מדליון מעוטר בדיוקן יהודי (1929-1913), תכשיט אמייל בעיצוב אהרן שאול שור ושמואל בן-דוד. אוסף מוזיאון ישראל. אהרון שאול שור (23 בדצמבר 1864 - 22 במרץ 1945) היה צייר ארץ-ישראלי יליד האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרן שאול שור · ראה עוד »

אהרן שאול זליג גוריון-מאירוב

הרב אהרן שאול זליג הכהן גוריון-מאירוב (ה'תקע"ג, 1813 - ה'תרל"ט, 1879) היה רב וראש ישיבה מגדולי רבני יהדות ליטא בדורו.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרן שאול זליג גוריון-מאירוב · ראה עוד »

אהרן ברק

אַהֲרֹן בָּרָק (נולד ב-16 בספטמבר 1936) הוא משפטן ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרן ברק · ראה עוד »

אהרן דוד מרקסון

אהרון דוד מַרקסון (1885 – 1933) היה מחנך וסופר יהודי אמריקאי ממוצא ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרן דוד מרקסון · ראה עוד »

אהרן דוד גורדון

אהרן דוד גורדון (בכתיב יידי: גאָרדאָן; בכתב רוסי: Аарон Давид Гордон; ו' בסיוון ה'תרט"ז, 9 ביוני 1856 – כ"ד בשבט ה'תרפ"ב, 22 בפברואר 1922), הידוע בכינויו א"ד גורדון (מבוטא לעיתים על דרך הרוסית: אָה-דֶה גורדון), כונה "הצדיק החילוני".

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרן דוד גורדון · ראה עוד »

אהרן כהנשטם

אהרון (אהרן) בן משה כַּהָנְשְׁטָם (1859–1920) היה משפטן, מחנך, ממייסדי החינוך היהודי המודרני במזרח אירופה ומראשיו.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרן כהנשטם · ראה עוד »

אהרן יוסף ירמנס

ד"ר אהרן יוסף ירמנס בתחילת המאה ה-20 כתובת המציינת ייסוד בית בשכונת זיכרון משה בירושלים על ידי ד"ר ירמנס אהרן יוסף ירמנס (יערמאנס; 1859– 28 בדצמבר 1924) היה רופא היישוב היהודי בחברון בשלהי המאה ה-19, איש ציבור בירושלים המתחדשת, ומראשוני הרופאים בבית החולים שערי צדק בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרן יוסף ירמנס · ראה עוד »

אהרון קרון

אהרון קרון, צולם בקובנה, ליטא, לקראת עלייתו לארץ ישראל, שנה 1910 אהרון קרון (8 בינואר 1881 קובנה, ליטא – 1954 ראשון לציון) היה איש חינוך עברי, מנהל בית הספר חביב בראשון לציון בין השנים 1921–1947.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרון קרון · ראה עוד »

אהרון בן-אור

אהרון בן-אור (אורינובסקי) (28 ביולי 1890 – 25 בדצמבר 1972) היה מורה, סופר עברי וחוקר תולדות הספרות העברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרון בן-אור · ראה עוד »

אהרון גורשטיין

אהרן גוּרשטיין (כך גם בכתיב יידי; 1895 – 1941?) היה משורר יידי, מבקר ספרות וחוקר תולדות הספרות היידית סובייטי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואהרון גורשטיין · ראה עוד »

אונה שימאיטה

אונה שימאיטה (בליטאית: Ona Šimaitė; 6 בינואר 1894, אקמנה – 17 בינואר 1970, פריז) הייתה ספרנית באוניברסיטת וילנה וחסידת אומות העולם מליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ואונה שימאיטה · ראה עוד »

אונה יוקנביצ'ניה

אונה יוקנביצ'ניה (בליטאית: Ona Juknevičienė; נולדה ב-28 באפריל 1955) היא אשת ציבור ליטאית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואונה יוקנביצ'ניה · ראה עוד »

אוניברסיטת וילנה

אוניברסיטת וילנה (בליטאית: Vilniaus universitetas) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וילנה שבליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ואוניברסיטת וילנה · ראה עוד »

אוסקר גליק

אוסקר גליק (בגרמנית: Oscar Glik; נולד ב-1901 בווינה, אוסטריה - נרצח ב-1942 בווילנה) היה יהודי אוסטרי שבתקופת השואה התחזה לגרמני נוצרי ובזהותו הבדויה כך הצליח להעניק חסות לכאלף יהודים שחלקם שרדו בשואה בזכותו.

חָדָשׁ!!: וילנה ואוסקר גליק · ראה עוד »

אוסטרינה

אוסטרינה (בבלארוסית: Астрына, ברוסית: Острино, בפולנית: Ostryna, ביידיש: אוסטרין) היא עיירה במחוז גרודנו בבלארוס, לגדות הנהר אסטרינטסי (Astryntsy), בצומת הדרכים בין גרודנו, לידא והציר מסטי-שצ'וצ'ין-ראדין-וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואוסטרינה · ראה עוד »

אוסיפ מנדלשטם

'''אוסיפ מנדלשטם''' כפי שצולם על ידי הנ.ק.ו.ד. לאחר מעצרו הראשון. מימין לשמאל: יורי אננקוב, מאייר וגרפיקאי רוסי, בנדיקט ליבשיץ, קורניי צ'וקובסקי ואוסיפ מנדלשטם: משוררים וסופרים רוסים ממוצא יהודי. צילום מ-1914. אוֹסִיפּ אֶמִילִייֵבִיץ' מַנְדֵלְשְטַם (ברוסית: Осип Эмильевич Мандельштам; 3 בינואר 1891 – 27 בדצמבר 1938) היה משורר, מסאי, ומבקר יהודי-רוסי, מן המשוררים הגדולים ביותר בספרות הרוסית של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ואוסיפ מנדלשטם · ראה עוד »

אוקמרגה

אוקמרגה (בליטאית: Ukmergė מקודם: Vilkmergė; ברוסית: Укмерге́ ומקודם: Вилькомир; בפולנית: Wiłkomierz; ביידיש: ווילקאמיר שנכתב בעברית וילקומיר) היא עיר בליטא, לגדותיו של הנהר שבנטויי, ששוכנת במרחק של כ-76 ק"מ מצפון מערב לעיר הבירה וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואוקמרגה · ראה עוד »

אור השם

אור השם (גם: אור ה' או אור יי) הוא חיבורו של רבי חסדאי קרשקש העוסק בפילוסופיה יהודית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואור השם · ראה עוד »

אורלה איירליינס

אורלה איירליינס (בליטאית: Aurela airlines) הייתה חברת תעופה שהפעילה טיסות צ'רטר מנמל התעופה הראשי בווילנה בווילנה שבליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ואורלה איירליינס · ראה עוד »

אורי ניסן גנסין

אוּרי ניסן גְנֶסִין (ברוסית: Ури Нисан Гнесин; 29 באוקטובר 1879, י"ב במרחשוון תר"ם, סְטָארוֹדוּבּ, רוסיה – 6 במרץ 1913, כ"ז באדר א' תרע"ג, ורשה) היה סופר ומתרגם עברי, שעיקר יצירתו סיפורים ונובלות.

חָדָשׁ!!: וילנה ואורי ניסן גנסין · ראה עוד »

אוריאל ויינרייך

אוריאל ויינרייך (נכתב גם: וויינרייך, וינריך; ביידיש: ווײַנרײַך; באנגלית: Uriel Weinreich; 23 במאי 1926, וילנה – 30 במרץ 1967, ניו יורק) היה בלשן יהודי־אמריקאי יליד ליטא, אשר עסק בבלשנות כללית ובבלשנות שפת היידיש.

חָדָשׁ!!: וילנה ואוריאל ויינרייך · ראה עוד »

אולקניק

אוֹלקֶניק (מיידיש: אָלקעניק, מפולנית: Olkieniki; אולקִייֶניקי; בליטאית: Valkininkai, ואלקינינקאי; בבלארוסית: Алькенікі, אַלקניקי) היא עיירה במחוז משנה וריאנה במחוז אליטא שבדרום ליטא, על מפגש הנחלים מרקיס ושלצ'ה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואולקניק · ראה עוד »

אולגה חנקין

אולגה (עלקא חיינה) חנקין לבית (י"ז בטבת תרי"ב, 9 בינואר 1852, בלארוס – ט"ו בניסן תש"ב, 2 באפריל 1942, עמק יזרעאל), אשת העלייה הראשונה, מיילדת ידועה בראשית ההתיישבות הציונית בתקופת היישוב העברי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ואולגה חנקין · ראה עוד »

אולימפיאדת הפיזיקה הבין-לאומית

זוכי מדליית ארד באולימפיאדת הפיזיקה ה-50 בתל אביב אולימפיאדת הפיזיקה הבין-לאומית (באנגלית: The International Physics Olympiad, בראשי תיבות: IPhO) היא תחרות בינלאומית שנתית בפיזיקה לתלמידי תיכון.

חָדָשׁ!!: וילנה ואולימפיאדת הפיזיקה הבין-לאומית · ראה עוד »

אולימפיאדת הביולוגיה הבין-לאומית

הסמליל של אולימפיאדת הביולוגיה הבינלאומית אולימפיאדת הביולוגיה הבין-לאומית (באנגלית: The International Biology Olympiad, בראשי תיבות: IBO) היא תחרות בינלאומית בביולוגיה לתלמידי תיכון, הנערכת מדי שנה מאז 1990.

חָדָשׁ!!: וילנה ואולימפיאדת הביולוגיה הבין-לאומית · ראה עוד »

אוטנה

אוטנה (בליטאית: Utena; ברוסית: Утена; בפולנית: Uciana; ביידיש ובעברית: אוטיאן) היא עיר בצפון מזרח ליטא ששוכנת במרחק של 92 ק"מ מצפון לעיר הבירה וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואוטנה · ראה עוד »

אוטו שנייד

אוטו (נפתלי) שנייד (בגרמנית: Otto Schneid; 30 בינואר 1900, יבלונקובה, שלזיה האוסטרית - 12 במאי 1974, טורונטו, קנדה) היה צייר, פסל, משורר, סופר, היסטוריון של האמנות ופרופסור לאמנות יהודי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואוטו שנייד · ראה עוד »

אוטואמנציפציה!

אוטואמנציפציה! (בסימן קריאה; הלחם של המילה היוונית "אוטו", שפירושה 'עצמי', ושל המילה הלטינית "אמנציפציה", שפירושהּ 'שחרור'; יחד: שחרור עצמי) הוא חיבור מאת ד"ר יהודה לייב פינסקר, לימים מראשי תנועת חובבי ציון, שפורסם בראשית שנת תרמ"ג (1882).

חָדָשׁ!!: וילנה ואוטואמנציפציה! · ראה עוד »

אוושרה אוגוסטינאויצ'יוט

אוושרה אוגוסטינאויצ'יוט (4 באפריל 1927 - 19 באוגוסט 2005) הייתה כלכלנית, פסיכולוגית וסוציולוגית ליטאית, מפתחת שיטת סוציוניקה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואוושרה אוגוסטינאויצ'יוט · ראה עוד »

אווה בן-צבי

אווה בן צבי (נולדה ב-7 במאי 1947, בשם חיה אֶרְמַנָאִיטֶה Chaja Ermanaite) היא זמרת סופרן ופסנתרנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואווה בן-צבי · ראה עוד »

אוויה סולושנז גרופ ארנה

אוויה סולושנז גרופ ארנה (בליטאית: Avia Solutions Group arena; עד נובמבר 2020 – סימנס ארנה) הוא אולם ספורט רב-תכליתי הנמצא בבירת ליטא, וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואוויה סולושנז גרופ ארנה · ראה עוד »

אוכרנה

או֗כְרָנָה – המחלקה לאבטחת הסדר וביטחון הציבור (ברוסית: Охрана - Отделение по охранению общественной безопасности и порядка) הייתה משטרה חשאית של האימפריה הרוסית שעסקה בבילוש פוליטי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואוכרנה · ראה עוד »

אינטורקה

אינטורקה (בליטאית: Inturkė. לעיתים אנטורקה, Anturkė; ביידיש ובספרות העברית: אינטוריק) הוא כפר קטן במחוז משנה מולייטי שבמחוז אוטנה במזרח ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ואינטורקה · ראה עוד »

אינגרידה שימוניטה

אִינְגְּרִידָה שִׁימוֹנִיטֶה (בליטאית: Ingrida Šimonytė; נולדה ב-15 בנובמבר 1974) היא פוליטיקאית וכלכלנית ליטאית, המכהנת כראשת ממשלת ליטא, לאחר שהושבעה לתפקידה ב-25 בנובמבר 2020.

חָדָשׁ!!: וילנה ואינגרידה שימוניטה · ראה עוד »

אינגבורגה דפקונייטה

אינגבורגה אדמונדובנה דפקונייטה (בליטאית: Ingeborga Edmundovna Dapkūnaitė) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ליטאית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואינגבורגה דפקונייטה · ראה עוד »

איסר לובוצקי

איסר לובוצקי (כ"ג בכסלו ה'תרפ"ג – ג' באדר ה'תשס"ט; 13 בדצמבר 1922 – 27 בפברואר 2009) היה חבר בית"ר, מפעילי המחתרת של גטו וילנה, פרטיזן לוחם ומפקד באצ"ל.

חָדָשׁ!!: וילנה ואיסר לובוצקי · ראה עוד »

איסר זלמן מלצר

הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »

איסר בן צבי

איסר בן צביתמונה להחלפה 250px איסר בן צבי (7 ביוני 1913 וילנה, פולין (כיום ליטא) - 1 במרץ 1971 ישראל) - יליד וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואיסר בן צבי · ראה עוד »

איתמר גולן

איתמר גולן (נולד ב-3 באוגוסט 1970) הוא פסנתרן ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואיתמר גולן · ראה עוד »

אילנה אבן טוב-ישראלי

אילנה אבן טוב-ישראלי (נולדה ב-8 במאי 1940) היא משוררת, מנחה סדנאות כתיבה, חוקרת ומרצה בתחום תהליכי קריאה וכתיבה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואילנה אבן טוב-ישראלי · ראה עוד »

איליה אפרון

כמה עשרות מ-86 הכרכים של המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון איליה אברמוביץ' אֶפְרוֹן (יֶפרון; ברוסית: Илья́ Абра́мович Ефро́н; 1847, וילנה – 19 באפריל 1917 פטרוגרד) היה איש עסקים יהודי רוסי, אחד מהמדפיסים והמוציאים לאור הבולטים ברוסיה שלפני המהפכה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואיליה אפרון · ראה עוד »

איגנלינה

איגנלינה (בליטאית: Ignalina; בפולנית: Ignalino, איגנלינו; ביידיש: איגנאלינע) היא עיר במחוז אוטנה בצפון מזרח ליטא, 110 ק"מ מצפון לווילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואיגנלינה · ראה עוד »

איגור אברונין

איגור אברונין (16 ביולי 1957 – 7 בינואר 2020) היה אתלט בלארוסי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואיגור אברונין · ראה עוד »

איגוריס קירילובאס

איגוריס קירילובאס (בליטאית: Igoris Kirilovas; נולד ב-19 באוגוסט 1971) הוא כדורגלן עבר ליטאי ששיקח בעמדת הקשר האחורי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואיגוריס קירילובאס · ראה עוד »

איגוד יוצאי ליטא בישראל

איגוד יוצאי ליטא בישראל (באנגלית: Association of Lithuanian Jews in Israel) הוא ארגון ציוני של יהודים שעלו לישראל ממדינת ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ואיגוד יוצאי ליטא בישראל · ראה עוד »

אידה לונסקי

אידֶה לונסקי (ביידיש: אידע לונסקי; 1889, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 19 במרץ 1924, וינה, אוסטריה) הייתה מורה וסופרת ילדים בווילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואידה לונסקי · ראה עוד »

איוואן מאיסקי

איוואן מאיסקי, 1932 איוואן מאיסקי (ברוסית: Иван Михайлович Майский; (19 בינואר 1884 – 3 בספטמבר 1975) יהודי במוצאו שהיה דיפלומט סובייטי, אשר בעת מלחמת העולם השנייה שימש כשגריר ברית המועצות בבריטניה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואיוואן מאיסקי · ראה עוד »

איוואן צ'רניאחובסקי

איוואן דאנילוביץ' צ'רניאחובסקי (ברוסית: Иван Данилович Черняховский; 29 ביוני 1906 - 18 בפברואר 1945) היה גנרל, מפקד קבוצת ארמיות והחזית הבלארוסית השלישית בצבא האדום בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואיוואן צ'רניאחובסקי · ראה עוד »

איוואן טרוטנב

איוואן טרוטנב (ברוסית: Ива́н Тру́тнев; 1827 – 18 בפברואר 1912) היה צייר ומורה לאמנות רוסי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואיוואן טרוטנב · ראה עוד »

איוויינייץ

איוויינייץ (בבלארוסית – Iвяне́ц; ברוסית: Ивенец; בפולנית: Iwieniec; ביידיש: איוועניץ בעברית: איבניץ) היא עיירה באזור מינסק בבלארוס, השוכנת על נהר בלור, 56 קילומטר מערבית למינסק.

חָדָשׁ!!: וילנה ואיוויינייץ · ראה עוד »

אייר בלטיק

בומברדיה Q400 של אייר בלטיק. בואינג 737-300 של אייר בלטיק אייר בלטיק (בלטבית: airBaltic) היא חברת התעופה הלאומית של לטביה.

חָדָשׁ!!: וילנה ואייר בלטיק · ראה עוד »

איירין פלשיטה

איירין פלשיטה (בליטאית: Airinė Palšytė; נולדה ב-13 ביולי 1992) היא אתלטית ליטאית, סגנית אלופת אירופה (אמסטרדם 2016) בקפיצה לגובה ואלופת אירופה באולם (בלגרד 2017).

חָדָשׁ!!: וילנה ואיירין פלשיטה · ראה עוד »

אייזיק מאיר דיק

אייזיק מאיר דִיק, אָמָ"ד (באנגלית: Isaac Mayer Dick; 1807 – 1893) היה משכיל וסופר יהודי-ליטאי, שכתב ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ואייזיק מאיר דיק · ראה עוד »

אייזיק אוזבנד

הרב אייזיק אוזבנדתמונה להחלפה הרב אייזיק אוזבנד (Ozband; תרע"ד, 1914 - ו' בניסן תשע"ב, 29 במרץ 2012) היה ראש ישיבת טלז בקליבלנד, אוהיו.

חָדָשׁ!!: וילנה ואייזיק אוזבנד · ראה עוד »

אייווארס סטפוקוניס

אייווארס סטפוקוניס (בליטאית: Aivaras Stepukonis; נולד ב-1972) הוא מוזיקאי ופילוסוף ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ואייווארס סטפוקוניס · ראה עוד »

אייווה זאסימאוסקייטה

אייווה זאסימאוסקייטה (בליטאית: Ieva Zasimauskaitė-Kiltinavičienė; נולדה ב-2 ביולי 1993) הוא זמרת ופזמונאית ליטאית, אשר ייצגה את מדינתה באירוויזיון 2018.

חָדָשׁ!!: וילנה ואייווה זאסימאוסקייטה · ראה עוד »

נמל התעופה קובנה

אולם הנוסעים היוצאים עליית נוסעים למטוס בואינג 737-800 של ראיינאייר באמצעות הליכה רגלית מהטרמינל נמל התעופה הבין-לאומי קובנה (בליטאית: Kauno tarptautinis oro uostas) הוא נמל תעופה אזרחי הממוקם במרכזה של ליטא, כ-14 ק"מ מזרחית למרכז העיר קובנה וכ-100 ק"מ צפון-מערבית לעיר הבירה וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ונמל התעופה קובנה · ראה עוד »

נמל התעופה בילונד

פנים הטרמינל תנועת מטוסים בנמל התעופה מראה הטרמינל מבחוץ נמל התעופה בילונד (בדנית: Billund Lufthavn) הוא נמל תעופה בדנמרק הממוקם 1.9 ק"מ צפון מזרח לבילונד.

חָדָשׁ!!: וילנה ונמל התעופה בילונד · ראה עוד »

נמל התעופה דוד הבנאי - כותאיסי

נמל התעופה דוד הבנאי (בגאורגית: ქუთაისის საერთაშორისო აეროპორტი) הוא נמל תעופה הממוקם כ-14 ק"מ מערבית לעיר כותאיסי ו-10 ק"מ מהעיר סמטרדיה, והוא אחד משלושת נמלי התעופה הבינלאומיים של גאורגיה, הוא קרוי על שם דוד הבנאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ונמל התעופה דוד הבנאי - כותאיסי · ראה עוד »

נמל התעופה הבין-לאומי ולנה

נמל התעופה הבין-לאומי ולנה (באנגלית: Velana International Airport (VIA)) הוא נמל התעופה הראשי ושער הכניסה המרכזי של האיים המלדיביים, הנמצא בצפון אטול מאלה באזור הבירה מאלה.

חָדָשׁ!!: וילנה ונמל התעופה הבין-לאומי ולנה · ראה עוד »

נמל התעופה הבין-לאומי וילנה

תחנת הרכבת של הנמל נמל התעופה הבינלאומי וילנה הוא נמל התעופה האזרחי הגדול ביותר בליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ונמל התעופה הבין-לאומי וילנה · ראה עוד »

נאסר א-דין שאה קאג'אר

נָאסֶר א-דִּין שָׁאָה קָאגָ'אר (בפרסית: ناصرالدین شاه قاجار; פונטית: Nāṣiru d-Dīn Shāh Qājār; 16 ביולי 1831 - 1 במאי 1896) היה שאה (מלך איראן) מ-17 בספטמבר 1848 ועד מותו בהתנקשות, כ-50 שנה לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: וילנה ונאסר א-דין שאה קאג'אר · ראה עוד »

נאויאסיס דאוגלישקיס

נאויאסיס דאוגלישקיס (בליטאית: Naujasis Daugėliškis; בפולנית: Daugieliszki Nowe, דאוגיילישקי נובה; ביידיש: דוגאלישוק) היא עיירה קטנה במחוז משנה איגנלינה במחוז אוטנה שבמזרח ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ונאויאסיס דאוגלישקיס · ראה עוד »

נעמי שמר

נעמי שמר (13 ביולי 1930, י"ז בתמוז ה'תר"ץ – 26 ביוני 2004, ז' בתמוז ה'תשס"ד) הייתה משוררת, מוזיקאית ופזמונאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה ונעמי שמר · ראה עוד »

נפתלי מנחם הוטנר

הרב נפתלי מנחם (הערץ מנדל) הוטנר (ה'תרל"ח, 1878 - כ"ה בחשוון ה'תרצ"ה, 1935) היה מרבני העיר איישישוק, בנו של רבי יוסף זונדל הוטנר.

חָדָשׁ!!: וילנה ונפתלי מנחם הוטנר · ראה עוד »

נפתלי משכיל לאיתן

נפתלי מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן"; ברוסית: Маскилейсон Нафтали; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison, Maskeleison; י"ז באדר א' תקפ"ט, 20 בפברואר 1829, ראדושקוביץ', פלך מינסק – ו' בכסלו תרנ"ח, 19 בנובמבר 1897, מינסק) היה מהדיר ספרים עברי ומחבר מפורסם בזכות עצמו, סוחר במשלח ידו, שחי ופעל בעיר מינסק שברוסיה (רוסיה הלבנה).

חָדָשׁ!!: וילנה ונפתלי משכיל לאיתן · ראה עוד »

נפתלי אמסטרדם

מודעה מטעם רבי נפתלי אמסטרדם על אפיית מצות מכונה בשכונת מזכרת משה, 1908 קבר רבי נפתלי אמסטרדם בהר הזיתים רבי נפתלי דב אמסטרדם (ה'תקצ"ב, 1832, סלנט – ה'תרע"ו, 1916, ירושלים) היה מראשוני תנועת המוסר בליטא, ומגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט.

חָדָשׁ!!: וילנה ונפתלי אמסטרדם · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: וילנה ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

נפתלי הרץ וייזל

נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: וילנה ונפתלי הרץ וייזל · ראה עוד »

נפוליאון אורדה

נפוליאון מטאוש טדאוש אורדה (בפולנית: Napoleon Mateusz Tadeusz Orda, בליטאית: Napoleonas Orda, בבלארוסית: Напалео́н О́рда; 11 בפברואר 1807 – 26 באפריל 1883) היה מוזיקאי, פסנתרן וצייר פולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ונפוליאון אורדה · ראה עוד »

נציבות הרייך אוסטלנד

נציבות הרייך אוסטלנד (בגרמנית: RKO - Reichskommissariat Ostland) היה שמו הגרמני של הממשל האזרחי הנאצי בחלק משטחי מזרח אירופה, שנכבשו על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ונציבות הרייך אוסטלנד · ראה עוד »

נציגויות דיפלומטיות של יפן בעולם

350x350 פיקסלים יפן היא מדינת איים בצפון-מערב האוקיינוס השקט, הנמצאת ביבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: וילנה ונציגויות דיפלומטיות של יפן בעולם · ראה עוד »

נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם

המדינות בהן קיימות נציגויות ישראליות בכחול משרד החוץ של מדינת ישראל מפעיל ברחבי העולם כמאה משלחות דיפלומטיות, מתוכן 78 שגרירויות, 22 קונסוליות כלליות, משרדי ייצוג וקישור, וחמש משלחות מיוחדות.

חָדָשׁ!!: וילנה ונציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם · ראה עוד »

נקודת ההיפוך החורפית

נקודת ההיפוך בדצמבר נקודת ההיפוך החורפית או נקודת ההיפוך של דצמבר או יום ההיפוך של חודש דצמבר, הידוע גם בשם ההיפוך הדרומי, הוא אירוע נקודת ההיפוך המתרחש בכל שנה, לרוב ב -21 בדצמבר, אך עשוי להשתנות ביום קדימה או אחורה, על פי הלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: וילנה ונקודת ההיפוך החורפית · ראה עוד »

נריס

נֶרִיס (בליטאית: Neris, בבלארוסית: Вілія או וִיָאלִיָה) הוא הנהר השני בגודלו בליטא והוא היובל העיקרי של הנהר ניימן.

חָדָשׁ!!: וילנה ונריס · ראה עוד »

נשיא ליטא

נשיא הרפובליקה של ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublikos Prezidentas) הוא ראש מדינת ליטא, והמפקד העליון של צבא ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ונשיא ליטא · ראה עוד »

נתן נטע אולבסקי

הרב נתן נטע אולבסקי (1881 – 1966) היה רב בברית המועצות, פוסק מחבר ספרי הלכה, בהם, שו"ת חיי עולם נטע.

חָדָשׁ!!: וילנה ונתן נטע אולבסקי · ראה עוד »

נתן פרסקי

נתן פרסקי (1 בספטמבר 1909 - 3 במאי 1987) היה מורה ומחנך.

חָדָשׁ!!: וילנה ונתן פרסקי · ראה עוד »

נתן פיאט

נתן פיאטתמונה להחלפה לוחית זיכרון בכניסה לחדרו של נתן פיאט בבית הספר החקלאי כדורי נתן פיאט (15 בספטמבר 1894 פרוז'אנה, רוסיה (כיום בלארוס) - 7 בדצמבר 1959, בית קשת) עבד כמורה במקווה ישראל וכמנהל בית הספר החקלאי כדורי במשך שנים רבות.

חָדָשׁ!!: וילנה ונתן פיאט · ראה עוד »

נתן צבי פינקל

"הסבא מסלובודקה" בישיבת חברון בעיר חברון "הסבא מסלובודקה" מוקף בתלמידיו בעיר חברון רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלובודקה" (ביידיש: דער אלטער; תר"ט, 1849 - כ"ט בשבט תרפ"ז, 1 בפברואר 1927) היה מייסד ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ונתן צבי פינקל · ראה עוד »

נתן קוז'ן

נתן קוֹזֶ'ן (בפולנית: Natan Korzeń; 1895 – 1941) היה צייר יהודי-פולני המזוהה עם ורשה, פלוצק וקז'ימייז' דולני.

חָדָשׁ!!: וילנה ונתן קוז'ן · ראה עוד »

נתן לוין

נתן לוין (נאט לוין) (באנגלית: Nat Lewin; נולד ב-31 בינואר 1936) הוא עורך דין, ומשפטן יהודי-אמריקאי כיהן כפרופסור אורח בבית הספר הרווארד למשפטים, בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג'טאון ובבית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו.

חָדָשׁ!!: וילנה ונתן לוין · ראה עוד »

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: וילנה ונתן גורן · ראה עוד »

נתן ילין-מור

מודעת "מבוקש" על ראשם של יצחק שמיר, נתן ילין-מור, ויעקב אליאב שלט רחוב נתן ילין מור בתל אביב נתן יֶלִין-מוֹר (פרידמן) (כ"ג בסיוון תרע"ג, 28 ביוני 1913 – א באדר תש"ם, 18 בפברואר 1980) היה ממנהיגי מחתרת לח"י, עיתונאי וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: וילנה ונתן ילין-מור · ראה עוד »

נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים

מפת נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים (באנגלית: Pan-European corridors) הם עשרה עורקי תחבורה המקשרים בין צפון אירופה ומזרחה - למרכזה ודרומה.

חָדָשׁ!!: וילנה ונתיבי התעבורה הפאן-אירופיים · ראה עוד »

נטע מחלם

רבי נתן נטע מחלם (-א' בשבט תקע"ב, 1812) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: וילנה ונטע מחלם · ראה עוד »

נטליה דנקו

נטליה יאקובלבנה דַנְקוֹ (דנקו-אלכסיינקו, ברוסית: Ната́лья Я́ковлевна Данько́, Данько́-Алексе́енко; 1892 – 1942) הייתה פסלת-קרמיקה סובייטית.

חָדָשׁ!!: וילנה ונטליה דנקו · ראה עוד »

נח פניאל

נח פְּנִיאֵל (במקור פלנטובסקי; 25 בנובמבר 1905, קרטוז-ברזה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 2 בנובמבר 1993, חיפה) היה משורר וסופר, מתרגם, מורה ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: וילנה ונח פניאל · ראה עוד »

נח פרילוצקי

נח פרילוצקי נח פרילוצקי, בפולנית: Noach Pryłucki; 1882, ברדיצ'ב, אוקראינה – 1941, וילנה) היה עורך דין, בלשן, עיתונאי ומנהיג פוליטי של יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: וילנה ונח פרילוצקי · ראה עוד »

נח זלודקובסקי

נח זלודקובסקי (ביידיש: נח זאלודקאווסקי; 1859-1931) היה חזן ומלחין וידוע בתור מלחין השיר שאו ציונה נס ודגל.

חָדָשׁ!!: וילנה ונח זלודקובסקי · ראה עוד »

נחמן סירקין

מצבת קברו בבית הקברות כנרת נחמן סירקין (ברוסית: Нахман Сыркин; י"ח בשבט ה'תרכ"ח, 11 בפברואר 1868 (לפי הלוח היוליאני) – ז' באלול ה'תרפ"ד, 6 בספטמבר 1924) היה הוגה דעות ואחד מאבות הציונות הסוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: וילנה ונחמן סירקין · ראה עוד »

נחמן רחמילביץ

נחמן (נתן) רחמילביץ (בליטאית: Nachmanas Rachmilevičius; 25 במאי 1876 – 26 בינואר 1942) היה עסקן ופעיל ציוני, פוליטיקאי ליטאי והקונסול הראשי של ליטא בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ונחמן רחמילביץ · ראה עוד »

נחמה ליפשיץ

נחמה ליפשיץ (משמאל) עם ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר לאחר קונצרט במרכז לינקולן בניו יורק, 1969 נחמה ליפשיץ (7 באוקטובר 1927 – 21 באפריל 2017) הייתה זמרת ליטאית-ישראלית ששרה בעברית וביידיש, והפכה לסמל ל"יהדות הדממה" עקב היותה מסורבת עלייה מברית המועצות במשך שנים רבות.

חָדָשׁ!!: וילנה ונחמה ליפשיץ · ראה עוד »

נחמיה צורי

נחמיה צורי-צימבליסט (י"ב בחשוון ה'תרס"ג, 12 בנובמבר 1902 - 27 בינואר 1991) היה ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ונחמיה צורי · ראה עוד »

נחמיה בריל

הרב נחמיה (נחום) בריל (Nehemiah Brüll; 16 במרץ 1843, רוסינוב, מורביה – 5 בפברואר 1891 פרנקפורט) היה רב רפורמי וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: וילנה ונחמיה בריל · ראה עוד »

נחום מאיר קרליץ

הרב נחום מאיר קרליץ (במקור: ציבולניק; תרמ"ט, 1889 - ו' בטבת תשי"ט, דצמבר 1958) היה רב חרדי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ונחום מאיר קרליץ · ראה עוד »

נחום סלושץ

נחום סלושץ (כ"ח בכסלו תרל"ג, 28 בדצמבר 1872, סמורגון, רוסיה – ב' בטבת תשכ"ז, 15 בדצמבר 1966, גדרה) היה סופר, חוקר לשונות המזרח וקדמוניות היהודים בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: וילנה ונחום סלושץ · ראה עוד »

נחום שטיף

נחום שְׁטִיף (בכתב רוסי: Нохем Штиф; ביידיש: נוֹחעֶם שטיף) (29 בנובמבר 1879, רובנו – 7 באפריל 1933, קייב), או בשם העט שלו, בעל-דמיון, היה בלשן, סופר, מוציא לאור, עורך, מבקר ספרות, מתרגם ופילולוג של השפה היידית.

חָדָשׁ!!: וילנה ונחום שטיף · ראה עוד »

נחום לסמן

הרב נחום לסמן (ה'תרפ"א, 1921 - י"ב באלול ה'תשכ"ט, 26 באוגוסט 1969) היה ראש ומייסד ישיבת מגדיאל וישיבת תושיה-תפרח.

חָדָשׁ!!: וילנה ונחום לסמן · ראה עוד »

נבחרת ליטא בכדורגל

נבחרת ליטא בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ונבחרת ליטא בכדורגל · ראה עוד »

נבחרת בלארוס בכדורגל

נבחרת בלארוס בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של בלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה ונבחרת בלארוס בכדורגל · ראה עוד »

נדיה רייזנברג

נדיה רייזנברג (בליטאית: Nadia Reisenberg 14 ביולי 1904 - 10 ביוני 1983) הייתה פסנתרנית יהודיה-אמריקאית ילידת ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ונדיה רייזנברג · ראה עוד »

ניסן רזניק

ניסן רזניק (1918–2017) היה פרטיזן יהודי וממארגני "הבריחה" בפולין וברומניה.

חָדָשׁ!!: וילנה וניסן רזניק · ראה עוד »

ניסן טורוב

ניסן טוּרוֹב (Nissan Turov או Touroff; ו' באלול תרל"ז, 15 באוגוסט (לפי הלוח היוליאני: 2 באוגוסט) 1877 – י"ג בניסן תשי"ג, 29 במרץ 1953) היה מורה ופדגוג, פסיכולוג, סופר עיתונאי, עורך ומתרגם עברי יליד רוסיה, העורך הראשון של עיתון "חדשות הארץ", ממייסדי בית המדרש למורות ביפו (מוסד חובבי ציון) ע"ש א"ל לוינסקי ומנהלו הראשון, מנהל בית המדרש למורים בבוסטון ופרופסור במכון היהודי לדת בניו יורק.

חָדָשׁ!!: וילנה וניסן טורוב · ראה עוד »

ניקולאי רוזסקי

ניקולאי ולדימירוביץ' רוזסקי (6 במרץ 1854 - 18 באוקטובר 1918) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על הארמייה השלישית במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: וילנה וניקולאי רוזסקי · ראה עוד »

ניקולאי שצ'ורס

ניקולאי אלכסנדרביץ ש'צורס (ברוסית: Николай Александрович Щорс; 6 ביוני 1895 – 30 באוגוסט 1919) היה מפקד בצבא האדום, חבר המפלגה הקומוניסטית הרוסית.

חָדָשׁ!!: וילנה וניקולאי שצ'ורס · ראה עוד »

ניקולאי דילצקי

חתימתו של דילצדקי בסיום חיבורו "Idea grammatiki musikiyskoy" ניקולאי פבלוביץ' דילצקי (באוקראינית: Микола Дилецький; ברוסית: Николай Павлович Дилецкий; בסביבות 1630, קייב - אחרי 1680, מוסקבה) היה תאורטיקאי מוזיקה ומלחין, שנולד בקייב של האיחוד הפולני-ליטאי ופעל ברוסיה.

חָדָשׁ!!: וילנה וניקולאי דילצקי · ראה עוד »

ניקולאי וולודצ'נקו

ניקולאי גראסימוביץ' וולודצ'נקו (20 בנובמבר 1862 – 1945) היה לוטננט גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על החזית הדרום-מערבית במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: וילנה וניקולאי וולודצ'נקו · ראה עוד »

נילי פרידלנדר

נילי פרידלנדר (31 באוגוסט 1939 – 1 במאי 2023) הייתה עיתונאית, וסופרת ישראלית, כתבה בעיקר בתחומי סגנון חיים וטיולים בישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ונילי פרידלנדר · ראה עוד »

ניגוני מודז'יץ

רבי ישראל טאוב מייסד חסידות מודז'יץ ומלחין מפורסם, שהפך את הנגינה למאפיין המרכזי של החסידות ניגוני מוֹדְזִ'יץ הם ניגוניה של חסידות מודז'יץ, שהולחנו ברובם על ידי אדמו"רי החצר שהעניקו משקל רב למוזיקה חסידית; התפרסמו באיכותם ובמקוריותם, והקנו לחצר תהילה.

חָדָשׁ!!: וילנה וניגוני מודז'יץ · ראה עוד »

סמואל דיקשטיין

סמואל דיקשטיין (באנגלית: Samuel Dickstein; 5 בפברואר 1885 – 22 באפריל 1954) היה פוליטיקאי יהודי-אמריקאי מניו יורק שכיהן בקונגרס של ארצות הברית במשך 22 שנים.

חָדָשׁ!!: וילנה וסמואל דיקשטיין · ראה עוד »

סאלי לוי

סאלי לוי במדי רב צבאי גרמני, ווילנה מה"ע 1, 1915 סאלי לוי (נולד ב־2 בנובמבר 1883 בוולדורף (באדן); נפטר ב־25 באפריל 1941 בברלין) היה הרב האחרון של הקהילה היהודית במיינץ (מגנצא).

חָדָשׁ!!: וילנה וסאלי לוי · ראה עוד »

סאוליוס סקוורניאליס

סאוליוס סקוורניאליס (בליטאית: Saulius Skvernelis; נולד ב-23 ביולי 1970) הוא פוליטיקאי ליטאי שכיהן כראש ממשלת ליטא מ-2016 ועד נובמבר 2020.

חָדָשׁ!!: וילנה וסאוליוס סקוורניאליס · ראה עוד »

סעדיה תלמיד הגר"א

רבי סעדיה ב"ר נתן נטע משקלוב (1751 - כ"ה באב תקע"ג, 21 באוגוסט 1813, ירושלים) היה רב ליטאי מתלמידי הגר"א, שעלה לארץ ישראל במסגרת עליית תלמידי הגר"א.

חָדָשׁ!!: וילנה וסעדיה תלמיד הגר"א · ראה עוד »

ספר התניא

ספר התניא, הנקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים על שם חלקו הראשון, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל.

חָדָשׁ!!: וילנה וספר התניא · ראה עוד »

ספר הברית השלם

ספר הברית השלם שנכתב על ידי הרב פנחס אליהו הורביץ הוא חיבור תורני רחב יריעה הכולל נושאי אמונה, הלכה, מוסר, קבלה, טבע, פילוסופיה, מדע, וטכנולוגיה.

חָדָשׁ!!: וילנה וספר הברית השלם · ראה עוד »

ספרות יידיש

ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: וילנה וספרות יידיש · ראה עוד »

ספרי הגר"א

ציור של רבי אליהו מווילנה (הגאון מווילנה) מהמאה ה-18 תורתו של רבי אליהו מווילנה הידוע בכינויו הגאון מווילנה התפרסמה דרך כתביו.

חָדָשׁ!!: וילנה וספרי הגר"א · ראה עוד »

ספריות לאומיות

ספרייה לאומית הנה ספרייה המיועדת וממומנת על ידי הממשלה כדי לשרת את העם.

חָדָשׁ!!: וילנה וספריות לאומיות · ראה עוד »

ספריית שטראשון

ספריית שטראשון "בספריית סטראשון": גלויה מתוך סדרת "ווילנער ייִדישע געטאָ" (הגטו היהודי בווילנה), עם איורים מאת בר זלקינד ופסקאות רקע קצרות מאת חייקל לונסקי (בגב הגלויה; לא מופיע בתמונה), 1922/1923 ספריית שְׂטרָאשוּן הייתה ספרייה בעיר וילנה, מרכז התרבות היהודית של צפון-מערב רוסיה, שהייתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי.

חָדָשׁ!!: וילנה וספריית שטראשון · ראה עוד »

סקיף

דגל סקיף בפולין בשנת 1936 סקיף (איחוד הילדים הסוציאליסטי - סוציאליסטישה קינדר פארבנד, SKIF) נוסד במזרח אירופה כארגון הנוער של תנועת הבונד.

חָדָשׁ!!: וילנה וסקיף · ראה עוד »

סראטוב איירליינס

סראטוב איירליינס (ברוסית: Саратовские авиалинии, מילולית: "נתיבי אוויר מסראטוב") הייתה חברת תעופה רוסית מהעיר סראטוב שהייתה פעילה בשנים 1931–2018 והייתה מבצעת טיסות פנים וטיסות צ'רטר.

חָדָשׁ!!: וילנה וסראטוב איירליינס · ראה עוד »

סרגיי קמנייב

סרגיי קמנייב (ברוסית: Сергей Сергеевич Каменев (4 באפריל 1881 - 25 באוגוסט 1936) קצין בצבא האימפריה הרוסית, מראשי הצבא האדום במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה ואחריה. סרגיי קמנייב נולד למשפחת מהנדס צבאי בקייב. בשנת 1898 הוא סיים פנימייה צבאית בקייב ועבר להמשך לימודים בבית הספר לקצינים במוסקבה. בשנת 1900 הוא הועבר לשירות בצבא. בשנת 1907 קמנייב סיים את הלימודים באקדמיה של המטה הכללי. לאחר הלימודים הוא חזר להמשך שרות ליחידתו. לקראת תחילת מלחמת העולם הראשונה, קמנייב שירת במטה של פיקוד צבאי ווילנה. במהלך המלחמה הוא שירת בתפקידי מטה שונים וקודם לדרגת קולונל. בהתאם לעדותו, בשנת 1917 הוא קרא ספר של ולדימיר לנין וגרגורי זינובייב ושינה את השקפת עולמו. ב-4 באפריל 1917 הוא נבחר למפקד גדוד בחיל רגלים. במהלך משבר יולי הוא נעצר ביחד עם לאון טרוצקי. לאחר שחרור, קמנייב חזר לצבא.

חָדָשׁ!!: וילנה וסרגיי קמנייב · ראה עוד »

סלבה ביברגל

ויאצ'סלב "סלבה" ביברגל (נולד ב-4 בפברואר 1961) נולד בלטביה הוא שחקן, תסריטאי ובמאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וסלבה ביברגל · ראה עוד »

סלוצקי

סלוצקי (פולנית: Słucki, בלארוסית: Слуцкі) שם משפחה יהודי מזרח אירופאי שפירושו מן סלוצק.

חָדָשׁ!!: וילנה וסלוצקי · ראה עוד »

סליחות

כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.

חָדָשׁ!!: וילנה וסליחות · ראה עוד »

סטמפניו

ווילנה, 1928 סטֶמפֶּניוּ (ביידיש: סטעמפעניו) הוא רומן קצר של שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: וילנה וסטמפניו · ראה עוד »

סטניסלב מסלובסקי

סטניסלב סטפן זיגמונט מסלובסקי (בפולנית: Stanisław Stefan Zygmunt Masłowski; 3 בדצמבר 1853 – 31 במאי 1926) היה צייר פולני בסגנון ריאליסטי, צייר נופים בצבעי מים.

חָדָשׁ!!: וילנה וסטניסלב מסלובסקי · ראה עוד »

סטניסלב מוניושקו

סטניסלב מוניושקו סטניסלב מוניושקו (בפולנית: Stanisław Moniuszko; 5 במאי 1819 – 4 ביוני 1872), מלחין פולני יליד בלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה וסטניסלב מוניושקו · ראה עוד »

סטסיס רשטיקיס

סטסיס רשטיקיס (בליטאית: Stasys Raštikis; 13 בספטמבר 1896 – 3 במאי 1985) היה גנרל ופוליטיקאי ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וסטסיס רשטיקיס · ראה עוד »

סטפן טישקביץ'

סטפן טישקביץ' (בפולנית: Stefan Eugeniusz Tyszkiewicz; 24 בנובמבר 1894, ורשה – 6 בפברואר 1976, לונדון) היה מהנדס וממציא פולני.

חָדָשׁ!!: וילנה וסטפן טישקביץ' · ראה עוד »

סטטיסטיקות של התנ"ך

ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).

חָדָשׁ!!: וילנה וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »

סדרי טהרות

סדרי טהרות, הוא ספר ליקוטים ממאמרי חז"ל על סדר טהרות אותם ליקט וערך רבי גרשון חנוך הניך ליינר, האדמו"ר מראדזין.

חָדָשׁ!!: וילנה וסדרי טהרות · ראה עוד »

סורסארי

סורסארי (בפינית: Suursaari; בשוודית: Högland, הגלנד; ברוסית: Гогланд, גוגלנד) הוא אי במפרץ פינלנד, במזרח הים הבלטי, בערך 180 ק"מ מערבית לסנקט פטרבורג ו-30 ק"מ דרומית לחוף פינלנד, מול העיר קוטקה.

חָדָשׁ!!: וילנה וסורסארי · ראה עוד »

סולומון מינור

סולומון זליק קושלביץ' מינור (ברוסית: Зе́лик Ку́шелевич Мино́р; גם זליג קושלביץ', זלקינד קושלביץ, ושלמה אלכסייביץ' מינור, ברוסית: Зе́лиг Ку́шелевич, За́лкинд Ку́шелевич, Соломо́н Алексе́евич Минор; ה'תקפ"ט, רומני – 8 בינואר 1900, וילנה) היה רבה של מוסקבה.

חָדָשׁ!!: וילנה וסולומון מינור · ראה עוד »

סולומון רוזנטל

סולומון קונרדוביץ' רוזנטל (ברוסית: Соломон Конрадович Розенталь; 10 באוגוסט 1890 - 18 בנובמבר 1955) היה שחמטאי יהודי-בלארוסי.

חָדָשׁ!!: וילנה וסולומון רוזנטל · ראה עוד »

סוביבור (סרט)

כרזת הסרט ברוסיה "סוביבור" (ברוסית: Собибор) הוא סרט קולנוע רוסי משנת 2018, דרמת מלחמה בבימויו של קונסטנטין חבנסקי (שזהו סרט הבכורה שלו כבמאי) ובסיוע אנדריי מליוקוב על פי תסריט של אלכסנדר אדבשיאן ובשיתוף פעולה עם אולפני מוספילם ומשרד התרבות של רוסיה.

חָדָשׁ!!: וילנה וסוביבור (סרט) · ראה עוד »

סימאס יסאיטיס

סימאס יסאיטיס (ליטאית: Simas Jasaitis; נולד ב-26 במרץ 1982 בווילנה שבליטא הסובייטית) הוא כדורסלן ליטאי המשחק בעמדות הקלע והסמול פורוורד בקבוצת לוקומוטיב קובאן הרוסית ובנבחרת ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וסימאס יסאיטיס · ראה עוד »

סימנס (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: וילנה וסימנס (פירושונים) · ראה עוד »

סימנה

סימנה (בליטאית:, סימנס; בפולנית: Simno, סימנו; ביידיש: סימנע) היא עיר קטנה הממוקמת 23 ק"מ ממערב לעיר אליטא בדרום ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וסימנה · ראה עוד »

סימה רבינוביץ-פורמן

סימה רבינוביץ-פורמן היא שחמטאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה וסימה רבינוביץ-פורמן · ראה עוד »

סימון דוידסון

סימון דוידסון (נולד ב-14 במאי 1970) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד.

חָדָשׁ!!: וילנה וסימון דוידסון · ראה עוד »

סימונס דאוקנטס

סימונס דאוקנטס (ליטאית: Simonas Daukantas; 28 באוקטובר 1793 – 6 בדצמבר 1864) היה סופר, היסטוריון ואתנוגרף סאמוגיטי-ליטאי, ממניחי היסודות ללאומיות הליטאית המודרנית.

חָדָשׁ!!: וילנה וסימונס דאוקנטס · ראה עוד »

סיפון תצפית

מגדל שנחאי. מגדל סקילון, המשקיף על מפלי ניאגרה ממרכז הסחר העולמי המקורי ביוני 1984, כשמרכז מנהטן מרחוק מרפסות זכוכית המחוברות לכנסיית סנט אוסביוס בארנהם, הולנד הנוף הנשקף מסיפון התצפית UFO ניתן לראות את הדנובה, טירת ברטיסלאבה ושמורת הטבע פצ'ניאנסקי מרפסת תצפית (סיפון תצפית), מצע תצפית או פלטפורמת צפייה היא פלטפורמת תיירות מוגבהת, הממוקמת בדרך כלל על מבנה ארכיטקטוני גבוה, דוגמת גורד שחקים או מגדל תצפית.

חָדָשׁ!!: וילנה וסיפון תצפית · ראה עוד »

סילבסטראס ז'וקאוסקאס

סילבסטראס ז'וקאוסקאס (בליטאית: Silvestras Žukauskas; 31 בדצמבר 1860 – 26 בנובמבר 1937) היה גנרל ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וסילבסטראס ז'וקאוסקאס · ראה עוד »

סילביה פוטי

סילביה פוטי (בליטאית: Silvia Kučėnaitė Foti); נולדה ב-3 בספטמבר 1961 היא סופרת, עיתונאית ומורה אמריקאית.

חָדָשׁ!!: וילנה וסילביה פוטי · ראה עוד »

סיון בסקין

סיון בסקין (נולדה ב-31 באוגוסט 1976) היא משוררת ומתרגמת ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה וסיון בסקין · ראה עוד »

סיימאס

הפרלמנט הליטאי, הנקרא בליטאית סיימאס, ובשמו המלא: הסיימאס של הרפובליקה הליטאית (בליטאית: Lietuvos Respublikos Seimas), הוא הרשות המחוקקת בליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וסיימאס · ראה עוד »

סיים

ֱ וורשה הסֵיְים (בפולנית) הוא הבית התחתון של הפרלמנט הפולני ובידיו נמצאות סמכות החקיקה העליונה.

חָדָשׁ!!: וילנה וסיים · ראה עוד »

עמנואל קרסובסקי

עמנואל קרָסוֹבסקי (נולד ב-1946) הוא פסנתרן ישראלי, פרופסור לפסנתר ומוזיקה קאמרית וראש המחלקה לפסנתר בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה.

חָדָשׁ!!: וילנה ועמנואל קרסובסקי · ראה עוד »

עמנואל גיל

עמנואל גיל (גליקמן) (14 בדצמבר 1906 – 28 בפברואר 1983) היה ספורטאי, מורה לחינוך גופני, עסקן וסופר ספורט ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ועמנואל גיל · ראה עוד »

עמנואל כ"ץ

עמנואל כ"ץ (ט"ו בטבת תרע"ה, 1 בינואר 1915 – 3 בדצמבר 1978, ג' בכסלו ה'תשל"ט) היה חבר לח"י, פובליציסט, עיתונאי, עורך, מתרגם וחוקר.

חָדָשׁ!!: וילנה ועמנואל כ"ץ · ראה עוד »

עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל (2023)

שלט עם תמונות החטופים בעצרת נציגים יהודיים נואמים בעצרת עצרת התמיכה בישראל בוושינגטון הייתה עצרת מחאה שהתקיימה ב-14 בנובמבר 2023 באזור המול בוושינגטון, ארצות הברית, במטרה לחזק את העמידה האמריקנית לצד ישראל ולהיאבק באנטישמיות.

חָדָשׁ!!: וילנה ועצרת התמיכה בוושינגטון לישראל (2023) · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: וילנה ועקיבא איגר · ראה עוד »

עקיבא רובינשטיין

עקיבא קיבלוביץ' רובינשטיין (בפולנית: Akiba Kiwelowicz Rubinstein; 12 בדצמבר 1882, פולין – 15 במרץ 1961, אנטורפן) היה שחמטאי יהודי-פולני מהחזקים בעולם בראשית המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: וילנה ועקיבא רובינשטיין · ראה עוד »

ערי בירה

זוהי רשימה של '''ערי בירה''' בעולם המסודרות בסדר אלפבית של המדינות והטריטוריות בהן נמצאות הערים.

חָדָשׁ!!: וילנה וערי בירה · ראה עוד »

ערי בירה לפי גובהן

לה פאס על רקע ההר הואיינה פוטוסי, בוליביה תצלום לווין של להאסה (גובה 3656 מ'), בין הרי ההימלאיה, טיבט (נחשב לחלק מסין ולכן לא מופיע ברשימה הראשית) זו רשימת ערי בירה לאומיות לפי גובהן ביחס לגובה פני הים, מהגבוה לנמוך.

חָדָשׁ!!: וילנה וערי בירה לפי גובהן · ראה עוד »

עשרה נסים שנעשו לבני ישראל על הים

פרעה וחייליו נבלעים בים סוף, ציור מאת לוקאס קראנאך האב, 1530 המשנה במסכת אבות אומרת:, אך אינה מפרטת מהם הנסים שנעשו על הים בקריעת ים סוף.

חָדָשׁ!!: וילנה ועשרה נסים שנעשו לבני ישראל על הים · ראה עוד »

עלילות נעורים

עלילות נעורים הוא אסופה של 20 סיפורים אוטוביוגרפיים מתוך מאות שנכתבו על ידי נערות ונערים יהודים במהלך שלוש תחרויות על "האוטוביוגרפיה הטובה ביותר של צעיר יהודי", שקיים ייִוואָ (מבוטא: "ייִווֹ"; ראשי תיבות: ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט; יידיש: "המכון המדעי היהודי" או "המכון המדעי היידי"; באנגלית: YIVO) בווילנה בשנים 1932, 1934 ו-1939.

חָדָשׁ!!: וילנה ועלילות נעורים · ראה עוד »

עליזה בגין

עליזה (אליציה) ארנולד-בגין (ו' בניסן תר"ף, 25 במרץ 1920 – כ"ז בחשוון תשמ"ג, 13 בנובמבר 1982) הייתה רעייתו של ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: וילנה ועליזה בגין · ראה עוד »

עזרא אלטשולר

עזרא אלטשולרתמונה להחלפה הרב עזרא אַלטשוּלֶר (כ"ה בשבט ה'תרי"ח, 9 בפברואר 1858 - ליל ח' באייר ה'תרצ"ח, 8 במאי 1938) היה רב ליטאי, רבן של כמה קהילות בליטא, ומחבר פורה של ספרות תורנית, ספרו הנודע הוא הספר תקנת עזרא על מסכת מעילה ועל הלכות מעילה במשנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: וילנה ועזרא אלטשולר · ראה עוד »

עגונות

עגונות הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הראשון מסיפוריו שפורסם בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ועגונות · ראה עוד »

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.

חָדָשׁ!!: וילנה ועיתונות עברית · ראה עוד »

עיתונות יהודית היסטורית

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: וילנה ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »

עיטור סופרים (קובץ תורני)

שער הגיליון הראשון של עיטור סופרים. וילנה תרמ"חתמונה להחלפה עיטור סופרים הוא קובץ מאמרים תורניים בעריכת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בו פרסמו גדולי רבני ליטא מחידושיהם ההלכתיים וההגותיים.

חָדָשׁ!!: וילנה ועיטור סופרים (קובץ תורני) · ראה עוד »

פאבל פלווה

פאבל אדמוביץ' פלווה (30 ביוני 1850 - 28 במרץ 1916) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על ארמיות במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: וילנה ופאבל פלווה · ראה עוד »

פאול פון רננקמפף

פאול פון רננקמפף (בגרמנית: Paul von Rennenkampf; ברוסית: Па́вел Ка́рлович фон Ренненка́мпф, פאוול קרלוביץ'; 17 באפריל 1854 – 1 באפריל 1918) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית שהשתתף בקרבות בתחילת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: וילנה ופאול פון רננקמפף · ראה עוד »

פאוליוס שירביס

פאוליוס שירביס, בשנת 1951תמונה להחלפה פאוליוס שירביס (בליטאית: Paulius Širvys; 6 בספטמבר 1920, פדוסטליס - 27 במרץ 1979, וילנה) היה משורר ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ופאוליוס שירביס · ראה עוד »

פנקס הקהילות

פנקס הקהילות: אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה היא אנציקלופדיה להנצחת הקהילות היהודיות שחרבו בשואה, אשר יוצאת לאור בהוצאת יד ושם בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ופנקס הקהילות · ראה עוד »

פנחס מיכאל גרויסלייט

הרב פנחס מיכאל גרויסלייט (תקס"ח, 1808 בערך-ליל י"ז באדר תר"ן, 8 או 9 במרץ 1890) היה הרב של אנטופול במחוז ברסט ברוסיה הלבנה ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: וילנה ופנחס מיכאל גרויסלייט · ראה עוד »

פנחס אליהו הורביץ

ר' פנחס אליהו הורביץ (ב' באייר ה'תקכ"ה, 23 באפריל 1765, לבוב - י"ט בניסן ה'תקפ"א, 21 באפריל 1821, קרקוב) היה רב, מקובל ומחבר ספרים שהתפרסם בזכות ספרו התורני ספר הברית השלם הכולל "כל החכמות והידיעות אשר מעולם", ותוכו רצוף חידושי תורה, מוסר השכל וחכמת האמת, שהפך את מחברו לרב מוכר בקרב הקהילה.

חָדָשׁ!!: וילנה ופנחס אליהו הורביץ · ראה עוד »

פנחס צ'רניאק

פנחס צ'רניאק (14 בספטמבר 1909 - 12 בינואר 1993) היה פרופסור לרפואה גרעינית.

חָדָשׁ!!: וילנה ופנחס צ'רניאק · ראה עוד »

פנחס רוזובסקי

פנחס רוזובסקי (19 ביולי 1843, ניאסוויז', האימפריה הרוסית – 5 בינואר 1904, שווינציאן, רוסיה) היה רב, למדן, חובב ציון, חוקר, בלשן, פילולוג, ובקיא בחכמת התכונה.

חָדָשׁ!!: וילנה ופנחס רוזובסקי · ראה עוד »

פנחס שיפמן (בן-סירה)

פנחס שיפמן(התמונה משנת 1900 לערך) פנחס שיפְמן (בן-סירה) (נכתב גם שיפמאן; י"ד בתשרי (ערב סוכות) תרל"ד, 1873 – 5 במאי 1945) היה מחנך עברי והוגה דעות ציוני ברוסיה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ופנחס שיפמן (בן-סירה) · ראה עוד »

פנחס הכהן רבין

הרב פנחס הכהן רבין (מכונה רבי פנחס 'הגדול'; סיוון ה'תקמ"ח, 1788 - כ"ט באייר ה'תרי"ח, 13 במאי 1858) היה הדיין והרב הראשי של יהדות בוכרה, וכל חבל טורקסטן, טג'קיסטן ואוזבקיסטן.

חָדָשׁ!!: וילנה ופנחס הכהן רבין · ראה עוד »

פנדליס

פנדליס (בליטאית:, ביידיש: פונידל או פאָנעדעל) היא עיירה בצפון ליטא, אשר ממוקמת כ–26 קילומטרים מערבה מהעיירה רוקישקיס, בכביש לבירז' שבמחוז פוניבז'.

חָדָשׁ!!: וילנה ופנדליס · ראה עוד »

פני יהדות מזרח אירופה

"פני יהדות מזרח אירופה" או "דיוקן יהודי המזרח" (בגרמנית: Das ostjüdische Antlitz) הוא ספר מאת ארנולד צווייג, שלווה בהדפסים מאת הרמן שטרוק וראה אור בשנת 1920 בגרמניה.

חָדָשׁ!!: וילנה ופני יהדות מזרח אירופה · ראה עוד »

פסקס

פסקס רומאי פָסְקֶס (בלטינית: fasces, לשון רבים של fascis - "אגודה" או "צרור") הוא סמל של כוח הנובע מאחדות וסמכות שיפוטית ושלטונית.

חָדָשׁ!!: וילנה ופסקס · ראה עוד »

פסטאווי

פסטאווי (בבלארוסית: Паставы; בפולנית: Postawy, פוסטאווי; ביידיש: פּאָסטאָוו) היא עיר בבלארוס, כ-180 ק"מ מצפון למינסק, על גבול ליטא, ועל קו מסילת הרכבת ויטבסק-וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ופסטאווי · ראה עוד »

פסח בר אדון

פסח בר אדון בחפירות בית שערים בשנת 1936 פסח בר אדון (שמו המקורי: פסח פאניטש; 1 באוקטובר 1907 – 9 בינואר 1985) היה מאנשי היישוב, פעיל בארגון "ההגנה" ובהעפלה, הרפתקן, ארכאולוג וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ופסח בר אדון · ראה עוד »

פראנאס ליאטוקאס

פראנאס ליאטוקאס (בליטאית: Pranas Liatukas; 29 בינואר 1876 – 9 בספטמבר 1945) היה לוטננט גנרל ליטאי אשר שימש למשך תקופה קצרה כמפקד צבא ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ופראנאס ליאטוקאס · ראה עוד »

פרנץ מורר

פרנץ מורר (בגרמנית: Franz Murer; 24 בינואר 1912 – 5 בינואר 1994) היה איש אס אס, מפקד גטו וילנה מהקמתו ועד יולי 1943.

חָדָשׁ!!: וילנה ופרנץ מורר · ראה עוד »

פרנצישק סמוגלביץ'

פרנצישק סמוגלביץ' (בליטאית: Pranciškus Smuglevičius; 6 באוקטובר 1745 – 18 בספטמבר 1807) היה שרטט וצייר פולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ופרנצישק סמוגלביץ' · ראה עוד »

פרנק זאפה

פרנק וינסנט זאפה (Frank Vincent Zappa; 21 בדצמבר 1940 – 4 בדצמבר 1993) היה מלחין, גיטריסט וזמר אמריקאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ופרנק זאפה · ראה עוד »

פרנו

רישום של העיר משנת 1554 תצלום אווירי של אזור מרכז העיר המגדל האדום שער טאלין כנסיית קטרינה הקדושה כנסיית אליזבט בניין הספא וילה אמנדה אולם הקוצרטים של פרנו רחוב במרכז ההיסטורי של פרנו פרנו (באסטונית: Pärnu, בגרמנית: Pernau, ברוסית: Пярну) היא העיר החמישית בגודלה באסטוניה והיא עיר נמל.

חָדָשׁ!!: וילנה ופרנו · ראה עוד »

פרץ סמולנסקין

פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".

חָדָשׁ!!: וילנה ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »

פרץ סנדלר

פרץ סנדלר (י' בטבת, תרס"ד, 29 בדצמבר 1903 – 1985) היה חוקר מקרא ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ופרץ סנדלר · ראה עוד »

פרץ הירשביין

מימין לשמאל: ישראל יהושע זינגר, מלך ראוויטש, פרץ מרקיש, אורי צבי גרינברג, פרץ הירשביין ומנדל אלקין, ב-1922 "הבימה" מציגה את "ילדי השדה" של הירשביין, 1935 פרץ הירשביין (7 בנובמבר 1880 – 16 באוגוסט 1948) היה משורר מחזאי וסופר יידיש, מן היוצרים הידועים ביידיש, ומן הפוריים שביניהם.

חָדָשׁ!!: וילנה ופרץ הירשביין · ראה עוד »

פרץ ויירניק

פרץ (פיטר) ויֶירניק (בכתיב יידי: וויערניק; באנגלית: Peter Wiernik; 6 במרץ 1865, וילנה – 12 בפברואר 1936, ברוקלין, ניו יורק) היה עיתונאי ומסאי יידי אמריקאי, עורך היומון היידי הניו יורקי החשוב "מאָרגען זשורנאל" (מוֹרגֶן ז'ורנל) מהיווסדו ועד מותו.

חָדָשׁ!!: וילנה ופרץ ויירניק · ראה עוד »

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.

חָדָשׁ!!: וילנה ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »

פרטיזן

פרטיזן הוא כינוי ללוחם בצבא לא-סדיר שפועל נגד כוחות כיבוש.

חָדָשׁ!!: וילנה ופרטיזן · ראה עוד »

פרדיננד רוסצ'יץ'

פרדיננד רוסצ'יץ' (בפולנית: Ferdynand Ruszczyc; 1870–1936) היה צייר, יוצר הדפסים ומעצב במה פולני.

חָדָשׁ!!: וילנה ופרדיננד רוסצ'יץ' · ראה עוד »

פרידה רבינוביץ-שחר

פרידה רבינוביץ-שחר שחמטאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה ופרידה רבינוביץ-שחר · ראה עוד »

פרידה ורקשטל

פרידה ורקשטל (3 בנובמבר 1921 – 1 באוגוסט 2023) הייתה לוחמת ארגון לח"י.

חָדָשׁ!!: וילנה ופרידה ורקשטל · ראה עוד »

פתחיה מנקין

הרב פתחיה מנקין הרב פתחיה מנקין (י"ז בכסלו תרמ"ב דצמבר 1881 - י"ט בטבת תש"ז ינואר 1947) היה רב של מספר קהילות ברוסיה.

חָדָשׁ!!: וילנה ופתחיה מנקין · ראה עוד »

פלך וילנה

פלך וילנה (בצבע ירוק) בשנים 1843–1915 פלך וילנה (רוסית: Виленская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר וילנה (כיום בירת ליטא).

חָדָשׁ!!: וילנה ופלך וילנה · ראה עוד »

פלק הלפרין

פָלְק הלפרין (הילפרין) (בכתיב יידי: פאַלק היילפערין; 1876, ניאסוויז', רוסיה (רוסיה הלבנה) – 6 במרץ 1945, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה מחנך, סופר יידיש, מחזאי, סופר עברי, מתרגם ליידיש ולעברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ופלק הלפרין · ראה עוד »

פליקס דזרז'ינסקי

פליקס אדמנדוביץ דזרז'ינסקי בפגישה מחתרתית בווילנה שהתקיימה ב-1897. ציור של משה רוזנטליס, 1953 פליקס אדמוּנדוֹביץ' דזרז'ינסקי (פולנית: Feliks Dzierżyński; רוסית: Фе́ликс Эдму́ндович Дзержи́нский; בלארוסית: Фэ́лікс Эдму́ндавіч Дзяржы́нскі; 11 בספטמבר 1877 - 20 ביולי 1926) היה מהפכן סובייטי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: וילנה ופליקס דזרז'ינסקי · ראה עוד »

פלישת ברית המועצות לפולין

פלישת ברית המועצות לפולין התרחשה ב-17 בספטמבר 1939 לחלקים המזרחיים של פולין, תוך הפרת הסכם אי-תוקפנות סובייטי-פולני משנת 1932.

חָדָשׁ!!: וילנה ופלישת ברית המועצות לפולין · ראה עוד »

פלישת גרמניה הנאצית לפולין

המערכה בפולין (בפולנית: Wojna obronna 1939 roku, ובתרגום לעברית: "מלחמת ההגנה של 1939"; בגרמנית: Polenfeldzug, ובתרגום לעברית: "המערכה בפולין") כללה את פלישתן של גרמניה הנאצית וברית המועצות לפולין בתחילת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ופלישת גרמניה הנאצית לפולין · ראה עוד »

פטרס גרישקביצ'יוס

פטרס פטרוביצ'יוס גרישקביצ'יוס (בליטאית: Petras Petrovičius Griškevičius; ברוסית: Пя́трас Пя́трович Гришкя́вичюс; 19 ביולי 1924 - 14 בנובמבר 1987) היה מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של ליטא (ולפיכך מושל ליטא דה פקטו) בין 1974 ועד מותו 1987.

חָדָשׁ!!: וילנה ופטרס גרישקביצ'יוס · ראה עוד »

פטריס רדזינש

פטריס ולדמארס רדזינש (בלטבית: Pēteris Valdemārs Radziņš; 2 במאי 1880 – 8 באוקטובר 1930) היה גנרל לטבי, אשר שימש כמפקד הצבא של לטביה בין 1924–1928.

חָדָשׁ!!: וילנה ופטריס רדזינש · ראה עוד »

פטריס ואסקס

פטריס ואסקס (בלטבית: Pēteris Vasks; נולד ב-16 באפריל 1946) הוא מלחין ונגן קונטרבס לטבי.

חָדָשׁ!!: וילנה ופטריס ואסקס · ראה עוד »

פבל קוהוט (נגן עוגב)

פבל קוהוט (בצ'כית: Pavel Kohout, נולד ב-1976 בפראג שבצ'כוסלובקיה) נגן עוגב צ'כי.

חָדָשׁ!!: וילנה ופבל קוהוט (נגן עוגב) · ראה עוד »

פדרל צ'ליאבינסק

פדרל צ'ליאבינסק (ברוסית: Федерал Челябинск, או Челябинские Федералы) הייתה קבוצת פוטבול רוסית שהתמודדה בליגת הפוטבול הרוסית.

חָדָשׁ!!: וילנה ופדרל צ'ליאבינסק · ראה עוד »

פונאר

בתים באזור פונאר פּוֹנָאר (מיידיש: פּאָנאַר; בליטאית: Paneriai; בפולנית: Ponary) הוא פרוור של העיר וילנה, המרוחק כ-10 קילומטרים ממרכזה.

חָדָשׁ!!: וילנה ופונאר · ראה עוד »

פוניבז'

פּוֹנֵיבֵז' (בכתיב עברי: פּוֹנֵבֵז';, פָּנֵבֶזִ'יס; ביידיש: פּאָנעװעזש) היא העיר החמישית בגודלה בליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ופוניבז' · ראה עוד »

פועה רקובסקי

פּוּעָה רָקוֹבְסקי (גם: רקובסקה) (נכתב גם: ראקובסקי, ראקובסקה, רקובסקא; ביידיש: ראַקאָווסקי או ראַקאָווסקאַ; בפולנית: Pua Rakowska; 3 ביולי 1865, ביאליסטוק, פולין הרוסית – כ"ב באייר תשט"ו, 13 במאי 1955, חיפה) הייתה המחנכת היהודייה הבולטת בוורשה במפנה המאה, פעילה ציונית ועברייה ופעילה למען נשים ומתרגמת ליידיש. פעלה בפולין, וב-1935 עלתה לארץ ישראל, שבה חייתה עד פטירתה בגיל 89.

חָדָשׁ!!: וילנה ופועה רקובסקי · ראה עוד »

פורים שני

יהודי פרנקפורט בחודש מרץ 1616, שנת ה'שע"ו, לאחר תבוסת הצורר וינצנץ פטמילך. נחגג מאז כ'''פורים שני'''. תחריט עץ, 1628. פורים שני הוא שם כולל לעשרות ימי הודאה פרטיים שתוקנו בקהילות יהודיות ובמשפחות מסוימות לזכר מקרים בהם ניצלו מגירוש, מוות, פוגרום, חוקים להמרת דת ומקרי הצלה אחרים.

חָדָשׁ!!: וילנה ופורים שני · ראה עוד »

פולמוס מכניסי רחמים

רס"ג הפולמוס סביב אמירת הפיוט מכניסי רחמים הוא מחלוקת הלכתית, חוצת ארצות, שהחלה עוד בתקופת הראשונים, ונושאה הוא השאלה האם יש לומר בתפילת הסליחות של הימים הנוראים את הפיוט "מכניסי רחמים", או שמא הדבר הוא בבחינת איסור.

חָדָשׁ!!: וילנה ופולמוס מכניסי רחמים · ראה עוד »

פולמוס אתרוגי קורפו

פולמוס אתרוגי קורפו הייתה פרשה שהתעוררה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והסעירה את יהדות אירופה במחצית השנייה של המאה.

חָדָשׁ!!: וילנה ופולמוס אתרוגי קורפו · ראה עוד »

פולמוס רמח"ל

ממוזער פולמוס רמח"ל היה מחלוקת סוערת שהתרחשה ביהדות אירופה בשנות ה-30 של המאה ה-18 בשאלת הלגיטימיות של רבי משה חיים לוצאטו (רמח"ל), כתביו ובני חבורתו.

חָדָשׁ!!: וילנה ופולמוס רמח"ל · ראה עוד »

פולמוס השבת ביפן

פולמוס השבת ויום כיפור ביפן הוא פולמוס תורני, הלכתי, שהתנהל בין גדולי הרבנים, על זמן שמירת השבת ויום הכיפורים ביפן, ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ופולמוס השבת ביפן · ראה עוד »

פולנים

פולנים (בפולנית: Polacy – שם ברבים: פולאצי, ביחיד זכר: Polak, ביחיד נקבה: Polka) הם עם וקבוצה אתנית סלאבית מערבית (לפי שפתה) שמולדתה היא פולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ופולנים · ראה עוד »

פולין במלחמת העולם השנייה

ב-1 בספטמבר 1939, ללא כל הכרזת מלחמה, פלשה גרמניה הנאצית לפולין ותוך חמישה שבועות חולקה המדינה בין גרמניה הנאצית לברית המועצות שפלשה לפולין ב-17 בספטמבר.

חָדָשׁ!!: וילנה ופולין במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

פולינה ונגרוב

פעסיל (פולינה) ונגרוב (ברוסית: Полина Юльевна Венгерова; 1833 – 1916) הייתה נדבנית וסופרת יהודיה ילידת רוסיה.

חָדָשׁ!!: וילנה ופולינה ונגרוב · ראה עוד »

פין (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות פרטיים לגברים.

חָדָשׁ!!: וילנה ופין (פירושונים) · ראה עוד »

פינחס בן יהודה אלטשול

רבי פינחס אלטשול בן יהודה המגיד מפאָלאָצק (ה'תק"ז, 1747 - ג' בשבט ה'תקפ"ג, 15 בינואר 1823), היה רב, מגיד, מתלמידי הגר"א ומחבר ספרי מוסר ופרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: וילנה ופינחס בן יהודה אלטשול · ראה עוד »

פירות חמישה עשר

פירות חמישה עשר, המכונה גם שלג על עירי, הוא שיר שנכתב על ידי המוזיקאית והפזמונאית נעמי שמר.

חָדָשׁ!!: וילנה ופירות חמישה עשר · ראה עוד »

פיליפ פרידמן

פיליפ פרידמן (באנגלית: Filip (Philip) Friedman; 27 באפריל 1901, לבוב – 7 בפברואר 1960, ניו יורק) היה היסטוריון פולני-יהודי ומחברם של מספר ספרים על היסטוריה וכלכלה.

חָדָשׁ!!: וילנה ופיליפ פרידמן · ראה עוד »

פיודור מרקוב

פיודור גריגורייביץ' מרקוב (בבלרוסית: Фёдар Рыгоравіч Ма́ркаў, ברוסית Фёдор Григорьевич Марков בדצמבר 1913, קוצ'נישקי, מחוז שווייצ'אני - 27 בינואר 1958,מלדזייצ'נה) - קומוניסט בלארוסי, אסיר פוליטי בכלא ברזה קרטוסקה, מפקד חטיבת הפרטיזנים על שם וורושילוב.

חָדָשׁ!!: וילנה ופיודור מרקוב · ראה עוד »

פיודור קוסטיאייב

פיודור וסילייביץ' קוסטיאייב (ברוסית: Никола́й Ио́сифович Ра́ттэль; 21 באפריל 1872 – 27 בספטמבר 1925) היה גנרל רוסי אשר מילא תפקידים בכירים בצבא האדום בימיו הראשונים.

חָדָשׁ!!: וילנה ופיודור קוסטיאייב · ראה עוד »

צ'סלב ביאלק

צ'סלב ביאלק או ביאוֶוק (בפולנית: Czesław Białek; 18 ביולי 1920 ורשה – 9 במרץ 1984 פוזנאן) היה כומר ישועי, מיסיונר, פעיל למען החופש, סופר ואנתרופולוג פולני.

חָדָשׁ!!: וילנה וצ'סלב ביאלק · ראה עוד »

צ'ורנומורסק

צ'ורנומורסק (באוקראינית: Чорномо́рськ) היא עיר במרכז מחוז אודסה שבדרום אוקראינה, כעשרים קילומטרים דרומית לעיר אודסה.

חָדָשׁ!!: וילנה וצ'ורנומורסק · ראה עוד »

צ'יאונה סוגיהארה

צִ'יאוּנֶה (סֶמְפּוֹ) סוּגִיהַארַה, (ביפנית: 杉原千畝; 1 בינואר 1900 – 31 ביולי 1986) היה דיפלומט יפני.

חָדָשׁ!!: וילנה וצ'יאונה סוגיהארה · ראה עוד »

צמח צמריון

צמח צמריון (תר"פ - תשמ"ח; 9 בנובמבר 1919 – 14 ביולי 1988) היה פעיל ציוני, איש חינוך, חוקר המקרא, השואה והתקומה.

חָדָשׁ!!: וילנה וצמח צמריון · ראה עוד »

צמח צדק (ספר)

צמח צדק הוא שמם של סדרת ספרים בהלכה, שאלות ותשובות הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על הש"ס מאת רבי מנחם מנדל שניאורסון - האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: וילנה וצמח צדק (ספר) · ראה עוד »

צנטרל

מרדכי קפלן ושלמה שרברק צֶנטרָל–מרכז (בכתיב יידי: צענטראַל; בפולנית: Central) הייתה התאגדות הוצאה לאור יהודית בולטת שפעלה בשנים 1911–1914 ו-1923–1933 ומרכזה היה בעיר ורשה.

חָדָשׁ!!: וילנה וצנטרל · ראה עוד »

צנזורה

עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר קטעים גדולים ממנו צונזרו על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: Censere, להעריך) או גַּנְזָרוּת היא שליטה ופיקוח על פרסום והפצת מידע, דעות וספרות, לרוב מצד גופי ממשל.

חָדָשׁ!!: וילנה וצנזורה · ראה עוד »

צציליה סלפק

צציליה סלפק (באנגלית: Cecilia Slepak ובגרמנית: Cecylia Słapakowa; 1900 - 1942 או 1943), הייתה עיתונאית ומתרגמת.

חָדָשׁ!!: וילנה וצציליה סלפק · ראה עוד »

צציליה רושאק

צֶציליה רוֹשַאק (בפולנית: Cecylia Roszak; 25 במרץ 1908, קיילצ'בו, מחוז פוזן, גרמניה – 16 בנובמבר 2018, קרקוב, פולין) הייתה נזירה דומיניקנית וחברה במחתרת.

חָדָשׁ!!: וילנה וצציליה רושאק · ראה עוד »

צזאר קואי

צזאר אנטונוביץ' קואי (רוסית: Цезарь Антонович Кюи; פולנית: Cezar Antonowicz Cui; צרפתית: César Cui) (6 בינואר 1835 - 13 במרץ 1918) היה רוסי ממוצא צרפתי וליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וצזאר קואי · ראה עוד »

צבי מריאנסקי

צבי מריאנסקי (נולד ב-27 ביולי 1939) עבד כקברניט בחברות הספנות צים ו'גדות ים'.

חָדָשׁ!!: וילנה וצבי מריאנסקי · ראה עוד »

צבי ארד (משורר)

צבי יהודה ארד (רודניק) (17 בדצמבר 1909 – 10 בינואר 1994) היה משורר, סופר, עורך ומתרגם עברי פורה.

חָדָשׁ!!: וילנה וצבי ארד (משורר) · ראה עוד »

צבי אביבי

צבי אביבי (רֶזניק) (כ"ה בכסלו תרנ"ה, 23 בדצמבר 1894, יאנוב, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"א בניסן תשכ"ו, 1 באפריל 1966, תל אביב) היה מורה, סופר וממשיל משלים עברי.

חָדָשׁ!!: וילנה וצבי אביבי · ראה עוד »

צבי לאס

קברו בהר הזיתים הרב צבי הירש לאס (כ"ח בכסלו ה'תר"י, 13 בדצמבר 1849 - כ"ב בניסן תרע"א, 20 באפריל 1911) היה רב ליטאי שהיגר לארצות הברית והיה מראשוני הרבנים בניו יורק.

חָדָשׁ!!: וילנה וצבי לאס · ראה עוד »

צבי זלינגר

ממוזער צבי זלינגר (5 באוקטובר 1934 – 14 בספטמבר 2008) היה פרופסור לביוכימיה, מפענח המנגנון להעברת מידע בתא וחתן פרס ישראל לחקר הביולוגיה.

חָדָשׁ!!: וילנה וצבי זלינגר · ראה עוד »

צבי בר-ניב

צבי בר ניב (29 במאי 1916 – 18 במאי 1986) היה משפטן ישראלי, שכיהן בין היתר כפרקליט המדינה וכנשיא הראשון של בית הדין הארצי לעבודה.

חָדָשׁ!!: וילנה וצבי בר-ניב · ראה עוד »

צבי בורודו

צבי בורודו (7 באוגוסט 1929 – 30 בדצמבר 2021) היה זמר בריטון, שחקן תיאטרון, פזמונאי ומעבד מוזיקלי ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וצבי בורודו · ראה עוד »

צבי הרמן שפירא

המצבה על קברו של צבי הרמן שפירא בהר המנוחות צבי הרמן שפירא (בגרמנית: Hermann Schapira; 30 באוגוסט 1840, א' באלול ת"ר – 8 במאי 1898, ט"ז באייר תרנ"ח), היה משכיל יהודי-ליטאי שחי ופעל ברוסיה ואחר כך בגרמניה, מתמטיקאי, מראשוני חובבי ציון ותנועת הציונות המדינית.

חָדָשׁ!!: וילנה וצבי הרמן שפירא · ראה עוד »

צבי הירש קאיידנובר

צבי הירש קאיידנובר או קוידנובר (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', 1650 בערך – ט"ו באדר ב' ה'תע"ב, 1712) היה אב"ד פרנקפורט, בנו של רבי שמואל קאיידנובר.

חָדָשׁ!!: וילנה וצבי הירש קאיידנובר · ראה עוד »

צבי הירש רבינוביץ

קברו של רבי צבי הירש רבינוביץ לצד קבר אביו, רבי יצחק אלחנן ספקטור רבי צבי הירש רבינוביץ (תר"ח 1848, ניאסוויז' - ב' בשבט תר"ע, 12 בינואר 1910, קובנה) היה רב ליטאי, רבן של מיטאו וקובנה, מגדולי מתנגדי תנועת המוסר ומייסד ישיבת כנסת בית יצחק.

חָדָשׁ!!: וילנה וצבי הירש רבינוביץ · ראה עוד »

צבי הירש שיליס (שילת)

צבי הירש שיליס (שיל"ת) (בפולנית: Hirsch Hersz Herschel; 1899-1987) צייר יהודי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: וילנה וצבי הירש שיליס (שילת) · ראה עוד »

צבי הירש בן עזריאל

רבי צבי הירש בן עזריאל (נפטר בכ"ב באייר ה'תצ"ג, 1733) היה פוסק הלכה יהודי-פולני, ומחבר הספרים בית לחם יהודא ועטרת צבי על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: וילנה וצבי הירש בן עזריאל · ראה עוד »

צבי הירש גרודזנסקי

הרב צבי הירש גרודזנסקי (ה'תרי"ח, 1857 - ה'תש"ח, 1947) היה אב בית דין באומהה בנברסקה שבארצות הברית משנת ה'תרנ"א, 1891, ועד למותו.

חָדָשׁ!!: וילנה וצבי הירש גרודזנסקי · ראה עוד »

צבי הירש כהן

הרב צבי הירש הכהן (ה'תרכ"ג – ה'תש"י, 1863–1950) היה רב קנדי אשר שימש כרבה של מונטריאול עשרות שנים ופוסק הלכה מרכזי בקנדה כולה.

חָדָשׁ!!: וילנה וצבי הירש כהן · ראה עוד »

צדוק בסן

צדוק בַּסָּן (או: באסאן; א' באלול ה'תרמ"ב, 16 באוגוסט 1882 – 26 במאי 1956) היה צלם ירושלמי, מראשוני הצלמים היהודים בארץ ישראל בתקופת היישוב והצלם היהודי הראשון יליד הארץ.

חָדָשׁ!!: וילנה וצדוק בסן · ראה עוד »

צדוק דולגופולסקי

צדוק דולגופולסקי (ביידיש: צדוק דאָלגאָפּאָלסקי; 11 באוגוסט 1879 הרדוק - 16 ביולי 1959 מינסק) היה סופר יידי סובייטי.

חָדָשׁ!!: וילנה וצדוק דולגופולסקי · ראה עוד »

צוקונפט

צוקונפט (מילה ביידיש, שפירושה בעברית "עתיד" - Tsukunft) הייתה תנועת נוער יהודית סוציאליסטית לא ציונית שפעלה בפולין בין מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: וילנה וצוקונפט · ראה עוד »

ציפקה אפרת

ציפורה אפרת (27 בספטמבר 1914 - 3 במאי 2012) הייתה חברת השומר הצעיר בקן וילנה וחברת ההנהגה הראשית, לאחר עלייתה לארץ ישראל הייתה ממעצבי מערכת החינוך במוסד החינוכי הרי אפרים.

חָדָשׁ!!: וילנה וציפקה אפרת · ראה עוד »

ציפורה זייד

ציפורה זייד על הסוס, סוף שנות ה-20 או תחילת שנות ה-30 ציפורה (צִפּוֹרָה) זייד (בקר) (1892 וילנה, ליטא – 24 בפברואר 1968 קריית טבעון, ישראל) הייתה אשת העלייה השנייה, ממייסדי ארגון השומר, לוחמת למען קידום השוויון בין נשים לגברים בפלשתינה-א"י, כיבוש השמירה וכיבוש העבודה.

חָדָשׁ!!: וילנה וציפורה זייד · ראה עוד »

ציר זמן מאוחד לתקופת הרייך השלישי ומלחמת העולם השנייה

ציר זמן מאוחד לתקופת הרייך השלישי, מלחמת העולם השנייה והשואה מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה (1933) ועד פתיחת משפטי נירנברג (1945), כולל אירועים בארץ ישראל, במזרח הרחוק, האוקיינוס השקט ואירועים קשורים בעולם באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: וילנה וציר זמן מאוחד לתקופת הרייך השלישי ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

ציר הזמן של האנטישמיות

ציר הזמן שלהלן מתאר עדויות למעשים אנטישמיים כלפי יהודים כקבוצה דתית או אתנית.

חָדָשׁ!!: וילנה וציר הזמן של האנטישמיות · ראה עוד »

צירין

צירין (בבלארוסית: Цырын, בפולנית: Cyryn, ברוסית: Цирин) הוא כפר חקלאי במחוז גרודנו בבלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה וצירין · ראה עוד »

ציש"א

"ציש"אָ" (נהגה: "צישוֹ"; ראשי תיבות ביידיש: צענטראַלער יידישער שול-אָרגאַניזאַציע אין דער פוילישער רעפובליק – "ארגון בתי הספר היידים המרכזי ברפובליקה הפולנית"; בתעתיק פולני: CYSZO) הייתה רשת בתי ספר יהודיים סוציאליסטיים יידישיסטים שפעלה בפולין בין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: וילנה וציש"א · ראה עוד »

צילה בינדר

צילה בּינדֶר (1919 – 12 בדצמבר 1987) הייתה ציירת, סופרת ומשוררת ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה וצילה בינדר · ראה עוד »

ציונה פסל

ציונה פסל (נולדה ב-4 במרץ 1942) היא עורכת דין ופעילה חברתית בתחום קידום מעמד האישה.

חָדָשׁ!!: וילנה וציונה פסל · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה וציונות · ראה עוד »

ציונות ברוסיה

התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: וילנה וציונות ברוסיה · ראה עוד »

קסטוטיס

חותמו של קסטוטיס משנת 1379 מטבע ליטאס ליטאי עם דיוקנו של קסטוטיס. מטבע זה היה במחזור מ-1999 עד 2004. טירת חצי האי טרקאי, שנבנתה בידי קסטוטיס קסטוטיס (בליטאית: Kęstutis; 1297 לערך – 3 או 15 באוגוסט 1382), שמו הלטיני קינסטוט (בלטינית: Kinstut), היה שליט ליטאי בן ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: וילנה וקסטוטיס · ראה עוד »

קראי מזרח אירופה

בית תפילה של הקראילאר בליטא קראים (קראילאר) הוא השם המקובל בקרב צאצאי היהודים הקראים במזרח אירופה לכינוי ללאומיותם.

חָדָשׁ!!: וילנה וקראי מזרח אירופה · ראה עוד »

קראימית

תחילת פיוט לשבת רחמים של החכם אהרון הראשון, ותרגומו לשפת קדר היא השפה הקראימית. מתוך הספר "צקון לחש" קראימית היא שפה טורקית עם השפעה עברית בדומה ליידיש או ללאדינו, המדוברת במזרח אירופה על ידי קראי מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה וקראימית · ראה עוד »

קרנאווה

כנסיית קרנאווה קרנאווה (ליטאית Kernavė) הייתה בירת הדוכסות הגדולה של ליטא בימי הביניים, אך כיום זהו כפר שבשנת 1999 מנתה אוכלוסייתו 318 איש בלבד.

חָדָשׁ!!: וילנה וקרנאווה · ראה עוד »

קרסאווה

קרסאווה (בלטבית) היא עיירה בחבל לטגליה שבמזרח לטביה, בסמוך לגבול רוסיה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה וקרסאווה · ראה עוד »

קרסי

קרסי ווסחודניה (בפולנית: Kresy Wschodnie; "אדמות הגבולות המזרחיים/אדמות הגבולות") הוא מונח לציון החלק המזרחי של הרפובליקה הפולנית השנייה שהתקיימה בתקופה של בין שתי מלחמות עולם, בשטח שכלל כמעט מחצית משטחה של המדינה.

חָדָשׁ!!: וילנה וקרסי · ראה עוד »

קרל פלגה

קַרְל פְּלַגֶה (בגרמנית: Karl Plagge; 1897–1957) היה קצין בדרגת רב-סרן בצבא הגרמני (ורמכט) בתקופת מלחמת העולם השנייה, חבר המפלגה הנאצית וחסיד אומות העולם.

חָדָשׁ!!: וילנה וקרל פלגה · ראה עוד »

קרב ברזינה

קרב ברזינה (ברוסית: Сражение на Березине, בצרפתית: Bataille de la Bérézina) נערך בין 26 ל-29 בנובמבר 1812, במסגרת מלחמת רוסיה–צרפת.

חָדָשׁ!!: וילנה וקרב ברזינה · ראה עוד »

קרב גרונוולד

קרב גרוּנוולד (בפולנית: Bitwa pod Grunwaldem; בליטאית: Žalgirio mūšis. ידוע גם בשם קרב טַנֶּנברג) היה קרב חשוב שנערך ב-15 ביולי 1410 כחלק מהמלחמה הפולנית-ליטאית-טווטונית.

חָדָשׁ!!: וילנה וקרב גרונוולד · ראה עוד »

קרבו

קרבו (בבלארוסית: Крэва ברוסית: Крéво, בפולנית: Krewo; ביידיש: קרעווע) היא עיירה במחוז גרודנו שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה וקרבו · ראה עוד »

קשישטוף לברינוביץ'

לברינוביץ' בזמן משחק קשישטוף לברינוביץ' (בפולנית: Krzysztof Ławrynowicz; נולד ב-1 בנובמבר 1979 בווילנה שבברית המועצות) הוא כדורסלן ליטאי שמשחק בעמדת הפאוור פורוורד בקבוצת לייטקבליס הליטאית, ובעל עבר בנבחרת ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וקשישטוף לברינוביץ' · ראה עוד »

קלמן שור

קלמן שור (ברוסית: Калман Моушович Шур; בליטאית: קלמנס שוראס, Kalmanas Šuras; 1917 – 15 במרץ 2003) היה חייל יהודי בצבא האדום במלחמת העולם השנייה, גיבור ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: וילנה וקלמן שור · ראה עוד »

קלמן שולמן

קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה וקלמן שולמן · ראה עוד »

קלמן ליס

תמונה להחלפה קַלמן לִיס (1901/1903, קובל, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – 19 באוגוסט 1942, אוטבוצק, גנרלגוברנמן (פולין הכבושה)) היה משורר וסופר יהודי בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: וילנה וקלמן ליס · ראה עוד »

קלמן גוטנבוים

קלמן ואידה גוטנבוים קלמן גוּטנבוים (ביידיש נכתב לעיתים גוטענבוים; ? – 1941) היה סופר יידי פולני.

חָדָשׁ!!: וילנה וקלמן גוטנבוים · ראה עוד »

קלאודזי דוז'-דושבסקי

קלאודיוס סטפנוביץ' דוז'-דושבסקי (בבלרוסית: Kłaŭdzi Ściapanavič Duž-Dušeŭski / Клаўдзі Сьцяпанавіч Дуж-Душэўскі; 27 במרץ 1891 – 25 בפברואר 1959) היה פעיל פוליטי ותרבותי בלארוס ופולני, אדריכל ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וקלאודזי דוז'-דושבסקי · ראה עוד »

קזיס בינקיס

קזיס בינקיס (בליטאית: Kazys Binkis; 1893, Gudeliai, ליטא – 1942, קובנה) היה משורר, עיתונאי ומחזאי ליטאי שהשתמש בשמות בדויים רבים, וכן חסיד אומות העולם.

חָדָשׁ!!: וילנה וקזיס בינקיס · ראה עוד »

קבוצת מקסימה

קבוצת מקסימה (בליטאית: Maxima Grupė UAB) היא חברה ליטאית, המפעילה רשת מרכולים בליטא, לטביה, אסטוניה, פולין ובולגריה תחת המותג "Maxima" (מקסימה) ורשת שיווק קמעונאות בתחום שיפוץ ואחזקת הבית תחת המותג "Ermitažas" (ארמיטז').

חָדָשׁ!!: וילנה וקבוצת מקסימה · ראה עוד »

קבוצת הר כנרת

אוהלי הראשונים בהר כנרת, 1920 צולם על ידי יואל ולבה קבוצת הר כנרת הייתה קבוצת התיישבות במעלה רכס פוריה, מצפון מערב למושבת כנרת וכק"מ אחד מזרחית ליישוב פוריה עילית.

חָדָשׁ!!: וילנה וקבוצת הר כנרת · ראה עוד »

קבורת הלב בנפרד מהגוף

קבורת הלב בנפרד מן הגוף היא מנהג שנהגו בו באשר לאנשים מפורסמים (לרוב מלכים) שהלכו לעולמם, הקשור, כפי הנראה, לפולחן שרידי הקדושים בכנסייה הקתולית בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: וילנה וקבורת הלב בנפרד מהגוף · ראה עוד »

קדיש סילמן

קדיש יהודה-ליב סילמן (28 בנובמבר 1880, חנוכה תרמ"א, ליטא – 13 בנובמבר 1937, ט' בכסלו תרצ"ח, ירושלים), היה מורה, משורר, סופר, מתרגם ובלשן ארץ-ישראלי, וגם מראשוני התשבצאים העבריים.

חָדָשׁ!!: וילנה וקדיש סילמן · ראה עוד »

קהילת חב"ד בחברון

שניאור זלמן קהילת חב"ד בחברון הייתה קהילת חסידי חב"ד שהתקיימה במשך קרוב למאה ועשר שנים, בין תקפ"א לתרפ"ט, בעיר חברון.

חָדָשׁ!!: וילנה וקהילת חב"ד בחברון · ראה עוד »

קהילת יהודי קמפנו

חורבות בית הכנסת בקמפנו בעיר קמפנו (בפולנית: Kępno. בגרמנית: Kempen. ביידיש: קעמפנא) שבפרובינציית פולין גדול במערב פולין, התקיימה קהילה יהודית גדולה מהמאה ה-17 ועד שואת יהודי פולין.

חָדָשׁ!!: וילנה וקהילת יהודי קמפנו · ראה עוד »

קהילת יהודי קובנה

בית כנסת בקובנה בית הכנסת ברחוב זמנהוף 7 קהילת יהודי קובנה היא הקהילה היהודית בעיר קובנה בליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וקהילת יהודי קובנה · ראה עוד »

קהילת יהודי גליביצה

קהילת יהודי גליביצה התקיימה בעיר גליביצה (בפולנית: Gliwice - "גְּליבִיצָה",, בגרמנית: Gleiwitz, גלייביץ), בדרום פולין, בחבל שלזיה עילית, בסמוך לעיר קטוביץ.

חָדָשׁ!!: וילנה וקהילת יהודי גליביצה · ראה עוד »

קו קרזון

קו קרזון (אנגלית: Curzon Line) הוא קו גבול שהוצע בשנת 1919 על ידי שר החוץ הבריטי, הלורד ג'ורג' נתניאל קרזון בין פולין במערב, ובין ליטא, רוסיה ואוקראינה במזרח.

חָדָשׁ!!: וילנה וקו קרזון · ראה עוד »

קונסטנטי גורסקי

קונסטנטי אנטוני גורסקי (בפולנית: Konstanty Antoni Gorski; 13 ביוני 1859 לידא - 31 במאי 1924 פוזנן) היה מלחין, כנר, מורה ומנצח פולני, יליד בלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה וקונסטנטי גורסקי · ראה עוד »

קונסטנטין קונסטנטינוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה

קונסטנטין קונסטנטינוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (ברוסית: Великий князь Константи́н Константи́нович; 22 באוגוסט 1858 – 15 ביוני 1915) היה בנו של קונסטנטין ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, נכדו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ואחיינו של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה.

חָדָשׁ!!: וילנה וקונסטנטין קונסטנטינוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה · ראה עוד »

קוסטופיל

קוֹסטוֹפּיל (באוקראינית: Костопіль; בפולנית: Kostopol; ברוסית: Костополь, קוסטופול; ביידיש: קאסטאפּאל) היא עיר על גדת הנהר זמצ'יסקו (Zamchysko) במחוז רובנו במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: וילנה וקוסטופיל · ראה עוד »

קופל גורבין

קופל גורבין (28 בדצמבר 1923 - 18 באפריל 1990) היה אמן שטיחי קיר, צייר וגרפיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וקופל גורבין · ראה עוד »

קופישוק

קוּפּישוק (מיידיש: קופּישאָק; בליטאית:, קוּפּישקיס; בפולנית: Kupiszki) היא עיר קטנה במחוז פוניבז' שבליטא, בירת מחוז המשנה קופישוק, השוכנת על גדות הנהרות לבואו (Lėvuo) וקופה (Kupa), בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה וקופישוק · ראה עוד »

קורפוס המילואים ה-61 (ורמאכט)

קורפוס המלואים ה-61 (בגרמנית: LXI. Reservekorps) היה קורפוס של הורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה וקורפוס המילואים ה-61 (ורמאכט) · ראה עוד »

קושיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.

חָדָשׁ!!: וילנה וקושיה · ראה עוד »

קוז'י

קוז'י (בליטאית: Kužiai) היא עיירה קטנה במחוז שיאוליאי בצפון־מרכז ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וקוז'י · ראה עוד »

קובנה

קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.

חָדָשׁ!!: וילנה וקובנה · ראה עוד »

קיפראס פטראוסקאס

קיפראס פטראוסקאס (בליטאית: Kipras Petrauskas; 23 בנובמבר 1885 – 17 בינואר 1968) היה זמר טנור אופראי ליטאי, פרופסור, חבר האגודה הליטאית לאמנים וחסיד אומות העולם.

חָדָשׁ!!: וילנה וקיפראס פטראוסקאס · ראה עוד »

קיילה גלעדי

קיילה גלעדי משפחת גלעדי- ישראל, קיילה, הדסה ונחמן מימין לשמאל: ציפורה זייד, אלכסנדר זייד וקיילה גלעדי קיילה גלעדי עומדת מימין קיילה גלעדי (מימין) עם חוה אלון (אוסישקין) הכתובה של קיילה וישראל גלעדי קיילה גלעדי למשפחת בקר (וילנה, 1881 – כפר גלעדי, 1970) הייתה חלוצה, חברה בקומונה הירושלמית – קומונת הסתתים, ובארגוני השמירה בר גיורא והשומר, ומראשונות חברי פועלי ציון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה וקיילה גלעדי · ראה עוד »

רמת הכובש

אחד משמונת בתי הסוכנות שהוקמו בקיבוץ במתכונת של בית ביטחון מטעי בננות ברמת הכובש, ינואר 1945 רָמַת הַכּוֹבֵשׁ הוא קיבוץ בשרון הדרומי, 7 ק"מ צפונית-מזרחית לכפר סבא, בתחום המועצה האזורית דרום השרון.

חָדָשׁ!!: וילנה ורמת הכובש · ראה עוד »

רמח"ל

הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: וילנה ורמח"ל · ראה עוד »

ראם (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: וילנה וראם (פירושונים) · ראה עוד »

ראלף בראון

ראלף ויליאם ג'ון בראון (באנגלית: Ralph William John Brown; נולד ב-18 ביוני 1957) הוא שחקן ומחבר אנגלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וראלף בראון · ראה עוד »

ראובן אשר ברודס

ראובן אשר בן יוסף בּרוֹדֶס (ברוידס) (ברוסית: Реувен Ашер Браудес; 1851, וילנה – 18 באוקטובר 1902, וינה), שנודע בפסבדונים ראובן אבי"ב איש וילנה, היה סופר עברי ויידי ועיתונאי מהמאה ה-19, מהסופרים המרכזיים בספרות ההשכלה.

חָדָשׁ!!: וילנה וראובן אשר ברודס · ראה עוד »

ראובן פיין (רב)

הרב ראובן פיין, 1987 הרב ראובן פיין (ה'תרפ"ד, 1924 - כ"ה בסיוון ה'תשנ"ג, 14 ביוני 1993) היה רב ליטאי, ראש ישיבה בישיבת בית מאיר בבני ברק, ולאחר מכן כראש ישיבת תורה ודעת בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה וראובן פיין (רב) · ראה עוד »

ראובן קורקין

ראובן "רובק'ה" קורקין (1 ביולי 1888 - 24 ביולי 1954) היה בן למשפחת גרים מרוסיה שהמירו דתם מהנצרות ליהדות במהלך המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: וילנה וראובן קורקין · ראה עוד »

ראובן רובינשטיין (עיתונאי)

ראובן רובינשטיין (בליטאית: Ruvimas Rubinšteinas; 1891, אוטיאן, ליטא הרוסית – 1967, תל אביב, ישראל) היה מאישיה המרכזיים של יהדות ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וראובן רובינשטיין (עיתונאי) · ראה עוד »

ראובן לוין

הרב ראובן הלוי לוין (תקע"ז-ה' באב תרמ"ז) היה רבה של דווינסק שבלטביה ומסטיסלב (ביידיש: אמטשיסלב) שבמחוז מוהילב ברוסיה הלבנה, ועל שמם כונה רבי ראובן מדננבורג ורבי ראובן מאמטשיסלב (הראשון נפוץ יותר).

חָדָשׁ!!: וילנה וראובן לוין · ראה עוד »

ראובן ליף

ראובן ליף (ליפשיץ) (באנגלית: Reuben Leaf (Lipschitz); 27 באוגוסט 1889 רוסיה (אוקראינה) – ?) היה צייר, מאייר, גרפיקאי וטיפוגרף עברי שחי בניו יורק.

חָדָשׁ!!: וילנה וראובן ליף · ראה עוד »

ראובן גרוזובסקי

הרב רפאל ראובן גרוזובסקי (י"א בכסלו ה'תרמ"ז, 1886, מינסק - כ"ב באדר ה'תשי"ח, 1958, ארצות הברית), היה ר"מ וראש ישיבה בישיבות כנסת בית יצחק שבליטא, תורה ודעת בניו יורק ובית מדרש עליון במונסי, ויושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה וראובן גרוזובסקי · ראה עוד »

ראובן דינאל

ראובן דינְאֵל (22 באוקטובר 1956 – 26 בפברואר 2016) היה איש המוסד ודיפלומט ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וראובן דינאל · ראה עוד »

ראובן כץ

הרב ראובן הכהן כץ (א' באייר ה'תר"מ, 12 באפריל 1880 - י"ז בחשוון ה'תשכ"ד, 3 בנובמבר 1963) היה רבה של פתח תקווה במשך מעל שלושים שנה, ראש ישיבת פתח תקווה ומחבר שו"ת "דגל ראובן" וספרים נוספים.

חָדָשׁ!!: וילנה וראובן כץ · ראה עוד »

רנה מאסילי

רנה מאסילי, 1929 רנה מאסילי (בצרפתית - René Massigli; 22 במרץ 1888 - 3 בפברואר 1988) היה דיפלומט צרפתי ששימש אף כשר החוץ ב"ועד הצרפתי לשחרור לאומי", מעין ממשלה גולה שהוקמה בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי אנשי צרפת החופשית וגורמים נוספים.

חָדָשׁ!!: וילנה ורנה מאסילי · ראה עוד »

רפאל מאהלר

רפאל מָאהלֶר (בכתיב יידי: מאַהלער; בלועזית: Raphael Mahler; 15 באוגוסט 1899 – 4 באוקטובר 1977) היה היסטוריון יהודי אמריקאי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ורפאל מאהלר · ראה עוד »

רפאל נתן נטע רבינוביץ

רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).

חָדָשׁ!!: וילנה ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »

רפאל שמואלביץ

הרב רפאל הלוי שמואלביץ (ט"ז בכסלו ה'תרצ"ח, 20 בנובמבר 1937 - ט' בשבט ה'תשע"ו, 18 בינואר 2016) היה מראשי ישיבת מיר ומראשי מערכת האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: וילנה ורפאל שמואלביץ · ראה עוד »

רפאל טולוי

רפאל טולוי (באנגלית: Rafael Tolói; נולד ב-10 באוקטובר 1990) הוא כדורגלן ברזילאי המשחק בעמדת הבלם באטאלנטה ובנבחרת איטליה.

חָדָשׁ!!: וילנה ורפאל טולוי · ראה עוד »

רפאל בן-נתן

יריד הספרים הבינלאומי הרביעי, ירושלים. בתמונה: טדי קולק משמאלה של גולדה והשני מימים חיים קוברסקי, מרץ 1969 רפאל בן-נתן (20 באפריל 1919 – דצמבר 1996) היה מזכ"ל "הפועל המזרחי"-המפד"ל, ממנהיגי תנועת "הפועל המזרחי".

חָדָשׁ!!: וילנה ורפאל בן-נתן · ראה עוד »

רפאל ברונשטיין

רפאל ברונשטיין (באנגלית: Raphael Bronstein; 25 ביוני 1896, וילנה – 4 בנובמבר 1988, ניו יורק) היה כנר ומורה לכינור יהודי אמריקאי יליד ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ורפאל ברונשטיין · ראה עוד »

רפאל גוטמן

רפאל גוטמן (גוטמאן) (Raphael Gutman; בכתיב פולני: Rafał Gutman; 1883, סוקולי, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – תש"ד, 1943/44, גטו ביאליסטוק) היה מחנך יהודי ורשאי, מנהל מחלקת החינוך של הקהילה היהודית בוורשה ומחבר ספרי לימוד ומתודיקה של הוראה לכיתות הנמוכות במקצועות מתמטיקה, קריאה וכתיבה ומקרא.

חָדָשׁ!!: וילנה ורפאל גוטמן · ראה עוד »

רפואה

אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.

חָדָשׁ!!: וילנה ורפואה · ראה עוד »

רפובליקות ברית המועצות

רפובליקות ברית המועצות (ברוסית: союзные республики) היו היחידות המנהליות הגבוהות ביותר בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: וילנה ורפובליקות ברית המועצות · ראה עוד »

רפי פרסקי

רפי (רפאל) פֶּרְסְקי (נולד ב-29 במרץ 1960) הוא זמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ורפי פרסקי · ראה עוד »

רשויות מקומיות של ליטא

רשויות מקומיות של ליטא (בליטאית: Lietuvos savivaldybės; ביחיד savivaldybė – רשות מקומית, בתרגום מילולי: שלטון עצמי) הן יחידות מנהליות משניות בחלוקה המנהלית של ליטא עד 2010 ויחידות מנהליות ראשיות מאז, ובסך הכל מחולקת ליטא כולה ל-60 רשויות מקומיות.

חָדָשׁ!!: וילנה ורשויות מקומיות של ליטא · ראה עוד »

רשימות (חב"ד)

רשימות הן שלוש מחברות שנמצאו בחדרו של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד לאחר פטירתו בשנת תשנ"ד (1994) המכילות חידושי תורה שכתב לעצמו, יומן וכן חוברות שאת חלקן התעתד להוציא לאור, אך לא הודפסו.

חָדָשׁ!!: וילנה ורשימות (חב"ד) · ראה עוד »

רחל מרגוליס

רחל מרגוליס (28 באוקטובר 1921– 6 ביולי 2015) הייתה ישראלית ילידת וילנה, שבמהלך מלחמת העולם השנייה הייתה פעילה בארגון הפרטיזנים המאוחד, וזכתה לעיטורים מהקונגרס האמריקאי ומבית הלורדים הבריטי.

חָדָשׁ!!: וילנה ורחל מרגוליס · ראה עוד »

רחל ברכות

רחל בּרכות (נהגה: "רוֹחל בּרוֹכֶס"; בכתיב יידיש סובייטי: ראכעל בראָכיס, ראכל בראָכעס; 23 בספטמבר 1880, מינסק – 1942, גטו מינסק) הייתה סופרת יידית.

חָדָשׁ!!: וילנה ורחל ברכות · ראה עוד »

רחבעם עמיר

רחבעם עמיר במדי הצבא הבריטי, עם כנפי הצניחה ותג ה-palestine רחבעם עמיר (זבלודובסקי) (1 בינואר 1916 - 4 באפריל 2013) היה מצנחני היישוב, שגריר, ראש הטקס, ובכיר במשרד החוץ.

חָדָשׁ!!: וילנה ורחבעם עמיר · ראה עוד »

רב מטעם

רב מטעם הממשלה (בראשי תיבות: רב מטעה"מ) או רַבִּינֵר או רב העדה היה תפקיד ניהולי-פקידותי באימפריה הרוסית, בקהילות היהודיות הגדולות.

חָדָשׁ!!: וילנה ורב מטעם · ראה עוד »

רב פעלים

רב פעלים הוא ספר שו"ת של רבי יוסף חיים מבגדאד, בעל הבן איש חי.

חָדָשׁ!!: וילנה ורב פעלים · ראה עוד »

רבקה חוואלס ליכטנפלד

רבקה חוואלס-ליכטנפלד (10 בפברואר 1928 – 23 בינואר 2017) הייתה שחמטאית ליטאית-ישראלית, ציירת וספרית וניצולת שואה.

חָדָשׁ!!: וילנה ורבקה חוואלס ליכטנפלד · ראה עוד »

רומן גארי

רומן גארי (בצרפתית: Romain Gary; 8 במאי 1914 – 2 בדצמבר 1980), שנודע גם בשם העט "אמיל אז'אר" (Émile Ajar), היה סופר, במאי קולנוע, דיפלומט, וטייס קרב צרפתי, ממוצא יהודי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ורומן גארי · ראה עוד »

רות דייכס

רות (רותי) דייכס (Dytches) היא במאית ישראלית ומורה למשחק מול מצלמה.

חָדָשׁ!!: וילנה ורות דייכס · ראה עוד »

רות וייס

רות וייס (נולדה ב-13 במאי 1936) היא הוגת דעות, סופרת, חוקרת ובלשנית יהודיה-קנדית־אמריקאית.

חָדָשׁ!!: וילנה ורות וייס · ראה עוד »

רולאנדאס וילקונסיאוס

רולאנדאס וילקונסיאוס (בליטאית: Rolandas Vilkončius; נולד בשנת 1976) הוא מנחה טלוויזיה ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ורולאנדאס וילקונסיאוס · ראה עוד »

רולנדס פקסס

רולנדס פקסס רולנדס פקסס (בליטאית: Rolandas Paksas; נולד ב-10 ביוני 1956) היה נשיא ליטא בשנים 2003–2004.

חָדָשׁ!!: וילנה ורולנדס פקסס · ראה עוד »

רוטה ונאגייטה

רוטה ונאגייטה (בליטאית: Rūta Vanagaitė; נולדה ב-25 בינואר 1955) היא סופרת ומבקרת תיאטרון ליטאית, פוליטיקאית מקומית ודמות ציבורית בווילנה בירת ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ורוטה ונאגייטה · ראה עוד »

רוז'קה קורצ'אק

200px רוז'קה (שלישית מימין) עם אבא קובנר, ויטקה קמפנר (ראשונה מימין) וחברי המחתרת מגטו וילנה, 1944 רייזל (רוז'קה) קוֹרצ'ק-מַרלָא (Różka Korczak-Marle; 24 באפריל 1921, פולין – 5 במרץ 1988) הייתה ממנהיגי הארגון היהודי הלוחם בגטו וילנה, יד ימינו של מפקד הארגון השני, אבא קובנר, לוחמת בארגון פרטיזנים מאוחד (פֿאַראײַניקטע פאַרטיזאַנער אָרגאַניזאַציע, פ-פ-או, FPO), מחברת הספר "להבות באפר", המתאר את קורות הפרטיזנים היהודים ביערות רודניקי ונארוץ, מחנכת ומתעדת את נושא השואה במסגרת מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'.

חָדָשׁ!!: וילנה ורוז'קה קורצ'אק · ראה עוד »

רוברט ג'נין

רוברט ג'נין (באנגלית: Robert Genin; 11 באוגוסט 1884 – 16 באוגוסט 1941) היה אמן יהודי-רוסי, צייר ושרטט, חבר הזצסיון הברלינאי, שחי ברוסיה, גרמניה, צרפת, שווייץ.

חָדָשׁ!!: וילנה ורוברט ג'נין · ראה עוד »

רוברטס קלאווינש

רוברטס קלאווינש (בלטבית: Roberts Kļaviņš; 10 בנובמבר 1885 – 16 באוקטובר 1941) היה גנרל לטבי.

חָדָשׁ!!: וילנה ורוברטס קלאווינש · ראה עוד »

רימנטאס קאוקינאס

רימנטאס "רימאס" קאוקינאס (בליטאית: Rimantas "Rimas" Kaukėnas; נולד ב-11 באפריל 1977) הוא כדורסלן עבר ליטאי, אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 2000–2017.

חָדָשׁ!!: וילנה ורימנטאס קאוקינאס · ראה עוד »

ריקלה גלזר

ריקְלֶה (רות) גלֶזֶר-קפלן (ביידיש: ריקלע גלעזער-קאַפּלאַן; 17 בדצמבר 1924 – 12 בינואר 2006) הייתה אסירה בגטו וילנה ופרטיזנית שחיברה בתקופת המלחמה שירים פופולריים העוסקים בשואה.

חָדָשׁ!!: וילנה וריקלה גלזר · ראה עוד »

ריטאס וילנה

שני אולמות הבית של המועדון הצמודים זה לזה לייטובוס ריטאס וילנה הוא מועדון כדורסל ליטאי מעיר הבירה וילנה, המתמודד בליגת העל הליטאית, בליגת האלופות בכדורסל.

חָדָשׁ!!: וילנה וריטאס וילנה · ראה עוד »

ריטה קארין

ריטה קארין (נולדה בשם ריטה קרפינוביץ', Rita Karpinowicz; 24 באוקטובר 1919 – 10 בספטמבר 1993) הייתה שחקנית אמריקאית ילידת פולין הידועה בעיקר בזכות תפקידה כאמו של ג'קי מייסון בסדרת הטלוויזיה "מרק עוף" משנת 1989.

חָדָשׁ!!: וילנה וריטה קארין · ראה עוד »

ריימונדה מורמוקייטה

ריימונדה מורמוקייטה (בליטאית: Raimonda Murmokaitė; נולדה ב-17 ביולי 1950) היא דיפלומטית ליטאית.

חָדָשׁ!!: וילנה וריימונדה מורמוקייטה · ראה עוד »

ריינאייר

מראה הקבינה במטוס בואינג 737-800 של החברה בואינג 737-800 של ריינאייר בצביעה הנוכחית ריינאייר (באנגלית: "Ryanair") היא חברה לטיסות חסך אירית.

חָדָשׁ!!: וילנה וריינאייר · ראה עוד »

רייל בלטיקה

רייל בלטיקה הוא פרויקט להקמת מסילת רכבת וקו רכבת חשמלית מהיר שיחצה את שלוש המדינות הבלטיות - אסטוניה, לטביה וליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ורייל בלטיקה · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: וילנה וש"ס וילנא · ראה עוד »

ש"י פנואלי

שמואל ישעיהו פּנוּאֵלי (פִּינֶלֶס), שנודע בשמו המקוצר ש"י פנואלי (17 בפברואר 1904 – 21 במרץ 1965) היה מחנך, מסאי וחוקר ספרות ישראלי, ממייסדי החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: וילנה וש"י פנואלי · ראה עוד »

ש. אנ-סקי

ש. אנ-סקי חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי וורשה (יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון) עיבוד לאנגלית של סיפורי ש. אנ-סקי ש.

חָדָשׁ!!: וילנה וש. אנ-סקי · ראה עוד »

ש. שרברק

שלמה שרברק אלכסנדר יזרעאל סמליל הוצאת ש. שרברק, המציגה את האות ש' ובתוכה ש' נוספת (.

חָדָשׁ!!: וילנה וש. שרברק · ראה עוד »

שמ"ר

יעקב אפשטיין משנת 1902 נחום-מאיר שַייקֶביץ' (ביידיש: נחום-מאיר שײַקעוויטש; 18 בדצמבר 1849 ניאסוויז' – 25 בנובמבר 1905, ניו יורק), הידוע גם בשם העט שמ"ר (מבוטא "שוֹמר"), היה סופר מחזאי יידי שחי ברוסיה ובשנותיו האחרונות בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמ"ר · ראה עוד »

שמעון אלאפין

שמעון אלאפין (Semyon Zinovievich Alapin; 7 בנובמבר 1856, וילנה – 15 ביולי 1923, היידלברג), היה שחמטאי יהודי-ליטאי, מנתח פתיחות ומחבר חידות.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמעון אלאפין · ראה עוד »

שמעון צבי הורוביץ

הרב שמעון צבי הורוביץ (לידר; י"ב בסיוון תר"ל, 1870 – ב' בתשרי תש"ז, 1946) היה מקובל מפורסם, ממייסדי ישיבת המקובלים שער השמים ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמעון צבי הורוביץ · ראה עוד »

שמעון רוזובסקי

הרב שמעון רוזובסקי (תרל"ד, 1874 - ה' בתשרי תש"ב, 1941) היה רבה האחרון של איישישוק, פעיל ציוני וראש "ועד הפליטים" בעירו.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמעון רוזובסקי · ראה עוד »

שמעון שקופ

הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמעון שקופ · ראה עוד »

שמעון שלח

שמעון שלח (נולד ב-19 במרץ 1932) הוא כדורסלן עבר ששיחק בתפקיד רכז ומאמן כדורסל עבר ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמעון שלח · ראה עוד »

שמעון זאב רוטשילד

שמעון זאב (וולף) רוטשילד, או בשמו הלועזי וילהלם קרל פון רוטשילד (בכתיב יידי: ראטשילד או ראהטשילד; ג' בסיוון תקפ"ח, 1828 - ה' בשבט תרס"א, 25 בינואר 1901) היה איל הון ופילנתרופ יהודי אורתודוקסי, היחידי מבני משפחת רוטשילד בדור השלישי ששמר על אורח חיים דתי ברוח היהדות אורתודוקסית.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמעון זאב רוטשילד · ראה עוד »

שמעון גנס

גנס שני מימין עם חבורת "מחברות לספרות" בבית הקפה קנקן, ברחוב דיזנגוף 13 בתל אביב, ראשית שנות הארבעים שמעון גנס (גן) (כ"ה בכסלו תרס"ח, 1 בדצמבר 1907, וילנה – י"ג באב תשכ"ז, 19 באוגוסט 1967, תל אביב) היה סופר ועיתונאי ישראלי יליד ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמעון גנס · ראה עוד »

שמעון דובנוב

שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמעון דובנוב · ראה עוד »

שמעון הורונצ'יק

שמעון הורונצ'יק (ביידיש: שמעון האָראָנטשיק; 13 ביוני 1889 - ספטמבר 1939) היה סופר יידיש.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמעון הורונצ'יק · ראה עוד »

שמעון יעקב גליקסברג

הרב שמעון יעקב הלוי גליקסברג (ז' באדר תר"ל, 1870, מזריטש – כ"ט בכסלו תשי"א, 8 בדצמבר 1950, תל אביב) היה רב בפינסק ובאודסה, ולאחר עלייתו ארצה היה רב בשכונת נורדיה בתל אביב.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמעון יעקב גליקסברג · ראה עוד »

שמרקה קצ'רגינסקי

שמריהו (שְׁמֶרְקֶ'ה) קָצֶ'רְגִינְסקי (ביידיש: שמערל או שמערקע קאַטשערגינסקי; בכתיב לועזי: Shmerke Kaczerginski; 1908, וילנה – 28 באפריל 1954, מנדוסה, ארגנטינה) היה סופר, עיתונאי ומשורר יידיש, פרטיזן במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמרקה קצ'רגינסקי · ראה עוד »

שמריהו לוין

שמריהו לוין (על חלק ממכתביו הוא חתם בשם: שמריה הלוי; בכתיב יידי: לעווין; בכתיב רוסי: Шмарьяху Левин).

חָדָשׁ!!: וילנה ושמריהו לוין · ראה עוד »

שמריהו יוסף קרליץ (כולל חזון איש)

הרב שמריהו יוסף קרליץ (תרע"ח, 1918 - תשס"א, 2001) היה ממייסדי כולל חזון איש בבני ברק וראשו הראשון.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמריהו יוסף קרליץ (כולל חזון איש) · ראה עוד »

שמשון רוזנבאום

שמשון רוזנבאום מיכל רבינוביץ, אברהם קפלן (שביעי מימין), יצחק יוסף ברגר (חמישי משמאל), חיים תנעזר (שני משמאל) שמשון רוזנבאום (לעיתים כמו בלועזית, שמעון; בעברית לרוב על דרך היידיש: רוזנבוים; ברוסית: Семён Яковлевич Розенбаум, סמיון יקובלביץ' רוזנבאום; בליטאית: Simonas Rozenbaumas, סימונאס רוזנבאומאס; לעיתים Šimšonas, Simanas, Simas; 21 ביולי 1860, פינסק – 6 בדצמבר 1934, תל אביב) היה עורך דין ומדינאי יהודי-ליטאי, מראשי הציונים במינסק, המארגן העיקרי של ועידת מינסק, חבר הדומה הממלכתית הראשונה של האימפריה הרוסית (1906–1907), חבר בסיימאס המכונן (1920–1922) ובסיימאס השני (1923–1925) של ליטא והשר לענייני יהודים בממשלת ליטא, חבר הוועד הפועל הציוני הגדול, וקונסול ליטא בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמשון רוזנבאום · ראה עוד »

שמחה קפלן

הרב אברהם שמחה הכהן קפלן (א' בתמוז תרע"א – כ"ז בטבת ה'תשמ"ט, 1911–1989) כיהן כרבה של צפת במשך למעלה מ-40 שנים, אב בית הדין בעיר והגליל, נשיא ישיבת צפת וראש בית מדרש האר"י בצפת.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמחה קפלן · ראה עוד »

שמחה ראובן עדלמן

הרב שמחה ראובן עדלמן או אדלמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עֶדעֶלמַאנן; כ"ג בשבט ה'תקפ"ב, 14 בפברואר 1822, וילנה – כ"ג בטבת תרנ"ג, 11 בינואר 1893, ורשה), שנודע בשם העט שַׂ"ר בֶּן־חַיִל הָעֲדֻלָּמִי, היה רב ליטאי, בלשן עברי, פובליציסט ומחבר פורה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמחה ראובן עדלמן · ראה עוד »

שמחה בונם אורבאך

שמחה בּוּנֶם אוּרבאך (נכתב לעיתים אורבך; ב' בטבת תרע"ד, 31 בדצמבר 1913 – ג' באייר תשל"א, 28 באפריל 1971) היה רב והוגה דעות ישראלי, חוקר פילוסופיה יהודית, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן, חתן פרס הרב קוק לשנת תשט"ו.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמחה בונם אורבאך · ראה עוד »

שמחה וילקומיץ

שמחה וילקומיץ קברו של שמחה וילקומיץ שמחה חיים וילקומיץ (ט' בתשרי תרל"ב, ספטמבר 1871 – ט"ו בניסן תרע"ח, מרץ 1918) היה מראשוני המורים העבריים ברחובות ובמושבות הגליל.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמחה וילקומיץ · ראה עוד »

שמואל מוהליבר

הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל מוהליבר · ראה עוד »

שמואל אליעזרי

הרב שמואל אליעזרי הרב שמואל אליעזְרי (כ"ג בתשרי תרס"ח, 1 באוקטובר 1907 – ג' באדר תשנ"א, 17 בפברואר 1991), היה רב ודיין ישראלי, מתלמידי הרב קוק, ממקימי מכון הרי פישל, מראשוני כותבי הערכים באנציקלופדיה התלמודית, רב צבאי, ורבה של שכונת בית וגן במשך 26 שנים.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל אליעזרי · ראה עוד »

שמואל אהרן שצדרוביצקי

הרב שמואל אהרן שצדרוביצקי (כ"ה בתשרי תרס"ח, 3 באוקטובר 1907 – ה' בניסן ה'תשל"ח, 12 באפריל 1978), היה מראשי אגודת ישראל בארץ, וסגן יו"ר המועצה הדתית בתל אביב.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל אהרן שצדרוביצקי · ראה עוד »

שמואל ניגר

שמואל ניגר בצעירותו שמואל ניגר (בכתיב יידי: ניגער) (ה'תרמ"ג, 1883, דוּקוֹר, פלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ט' בטבת ה'תשט"ז, 1955, ניו יורק) הוא כינויו הספרותי של שמואל טשארני, שהיה מבקר ספרות יידיש.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל ניגר · ראה עוד »

שמואל סלנט

הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל סלנט · ראה עוד »

שמואל פישמן

שמואל (שמוליק) פישמן (30 בספטמבר 1948 – 2 באפריל 2019) היה פיזיקאי תאורטי ישראלי ופרופסור אמריטוס בפקולטה לפיזיקה בטכניון.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל פישמן · ראה עוד »

שמואל רודנסקי

פסל בדיוקנו של שמואל רודנסקי מאת אורי יהלום המוצג באכסדרת תיאטרון הבימה רחל 1 בתל אביב שמואל (שמוליק) "מוּלה" רוֹדֶנְסקי (10 בדצמבר 1902 – 18 ביולי 1989) היה שחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי בתקופת היישוב ובימי המדינה, חתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל רודנסקי · ראה עוד »

שמואל שרגא פייגנזון

שמואל שרגא פייגנזוןתמונה להחלפה שמואל שרגא פייבוש פייגנזוֹן (בכתב יידי: פייגענזָאהן; ערב ראש חודש אדר תקצ"ח, פברואר 1836, וילקומיר – כ"ו באדר ב' תרצ"ב, אפריל 1932, וילנה), הידוע בכינויו הספרותי "שפ"ן הסופר", היה מו"ל וביבליוגרף יהודי, מנהלו במשך שנים רבות של דפוס ראָם (נהגה "רוֹם"), המוכר יותר בשם "דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם" בווילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל שרגא פייגנזון · ראה עוד »

שמואל שטראשון

רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל שטראשון · ראה עוד »

שמואל טשרנוביץ

שמואל טשרנוביץ (צ'רנוביץ'; נודע בשם העט "ספוג"; 13 בדצמבר 1879, כ"ח בכסלו תר"מ – 30 ביולי 1929, כ"ב בתמוז תרפ"ט) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל טשרנוביץ · ראה עוד »

שמואל ז'יטומירסקי

שמואל זִ'יטוֹמִירְסקי (בפולנית: Szmuel Żytomirski; 16 בספטמבר 1900 – ? 1944) היה אישיות ידועה בקרב הציבור היהודי בלובלין בטרם ובמהלך מלחמת העולם השנייה, ואביו של הניו ז'יטומירסקי.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל ז'יטומירסקי · ראה עוד »

שמואל זיברטנסקי

רבי שמואל זיברטנסקי (לעיתים: ר' שמואל לוּבְּצֶ'ר; ה'תקע"ח, 1818 - ח' בתמוז ה'תרנ"ח, 28 ביוני 1898) היה למדן ליטאי, רב ופוסק הלכה, כיהן במשרת "המו"צ דווילנה", תפקיד שהחליף את הרב הראשי של העיר בתקופה בה לא מונה רב באופן רשמי.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל זיברטנסקי · ראה עוד »

שמואל בן אביגדור

דיוקנו של הרב שמואל בן אביגדור, 1890 רבי שמואל בן אביגדור (נפטר בכ"א בטבת ה'תקנ"א) היה אב"ד ורב של וילנה בתקופת הגאון מווילנא, ורבה האחרון של וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל בן אביגדור · ראה עוד »

שמואל בק (צייר)

שמואל בּק (Samuel Bak; נולד ב-12 באוגוסט 1933) הוא צייר יהודי בעל שם עולמי.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל בק (צייר) · ראה עוד »

שמואל ברנבוים

קברו של הרב ברנבוים בירושלים הרב רפאל שמואל ברנבוים (אדר תר"פ, 1920 - כ"ח בטבת תשס"ח, 6 בינואר 2008) היה ראש ישיבת מיר בארצות הברית, וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל ברנבוים · ראה עוד »

שמואל ברודני

הרב שמואל ברודני היה רב יהודי אורתודוקסי בניו יורק באמצע המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל ברודני · ראה עוד »

שמואל גריינימן

הרב שמואל גרונם גריינימן (תרמ"ט, 1889 – י"ג באדר א' תשי"ז, פברואר 1957) היה רב ועסקן ציבור בליטא, בארץ ישראל ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל גריינימן · ראה עוד »

שמואל גונן

מימין אל"ם שמואל גונן, מפקד חטיבה 7, לצד הרב הצבאי הראשי, האלוף שלמה גורן ואל"ם רם רון משמאל, לפני מלחמת ששת הימים אום חשיבה, מלחמת יום הכיפורים. במרכז מימין לשמאל: עומדים: האלוף רחבעם זאבי, רמ"ט פיקוד הדרום תא"ל אשר לוי, יושבים: אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן (גורודיש), הרמטכ"ל רא"ל דוד אלעזר, עוזר הרמטכ"ל, האלוף עזר ויצמן שמואל גונן (במקור: גורודיש, כך גם כונה בציבור) (14 בדצמבר 1930 - 30 בספטמבר 1991) היה קצין בצה"ל, ששימש מפקד חטיבת השריון 7 במלחמת ששת הימים ומפקד פיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל גונן · ראה עוד »

שמואל דוד וולקין

הרב שמואל דוד וולקין (בין 1890 ל-1910 – תשל"ט, 1979) היה רבה של לוקאטש, ולאחר מלחמת העולם השנייה רב קהילת "בית אהרן" בקווינס שבניו יורק.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל דוד וולקין · ראה עוד »

שמואל הקטן

שמואל הקטן היה תנא שישב במועצת החכמים שדנה בעיבור השנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל הקטן · ראה עוד »

שמואל ורסס

שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל ורסס · ראה עוד »

שמואל וילנסקי

הרב שמואל וילנסקי שנודע בכינויו ר' שמואל חרקובר (~ה'תר"ע, 1910 - י' בכסלו ה'תש"ך, 11 בדצמבר 1959) היה ראש ישיבת "בית התלמוד" בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל וילנסקי · ראה עוד »

שמואל יוסף פין

שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמואל יוסף פין · ראה עוד »

שמיים פתוחים (תוכנית טלוויזיה)

שמיים פתוחים היא תוכנית מסע ותיירות טלוויזיונית ישראלית המשודרת בקשת 12 בהנחייתו של גיל חובב.

חָדָשׁ!!: וילנה ושמיים פתוחים (תוכנית טלוויזיה) · ראה עוד »

שארונאס מרצ'ולוניס

שארונאס מרצ'ולוניס (נולד ב-13 ביוני 1964, בקובנה, ליטא) הוא כדורסלן עבר ליטאי בגובה 1.96 ס"מ ששיחק בברית המועצות ואחר כך בליגת ה-NBA במשך 7 עונות.

חָדָשׁ!!: וילנה ושארונאס מרצ'ולוניס · ראה עוד »

שארית יהודה

שארית יהודה הוא ספר הלכתי, בלשון הקודש, שמרכז את חיבורי רבי יהודה לייב (המהרי"ל) רבה של ינוביץ'.

חָדָשׁ!!: וילנה ושארית יהודה · ראה עוד »

שאול פנחס רבינוביץ

ועידת קטוביץ, 1884 (שאול פנחס רבינוביץ עומד ראשון משמאל. במרכז התמונה יושבים הרב שמואל מוהליבר וד"ר יהודה לייב פינסקר) קונגרס הציוני השמיני, 1907.שבין היושבים: הרב קובלסקי, הרב יצחק ניסנבוים, ה. פרבשטיין, נחום סוקולוב, דוד וולפסון ושאול פנחס רבינוביץ שאול פנחס רבינוביץ (בראשי תיבות: שפ"ר; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראַבינאָוויץ; ברוסית: Шаул Пинхас Рабинович, Шефер; ה'תר"ה, 1845 – ה' בכסלו ה'תרע"א, 1910) היה סופר והיסטוריון יהודי, מראשוני חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: וילנה ושאול פנחס רבינוביץ · ראה עוד »

שאול חיים הלוי הורוויץ

קבר ר' שאול חיים הלוי הורוויץ הרב שאול חיים הלוי הורוויץ (תקפ"ח – 20 בדצמבר 1915, י"ג בטבת תרע"ו) היה ראב"ד דוברובנה שבמחוז ויטבסק ברוסיה הלבנה ואחד מגדולי התורה החשובים בדורו.

חָדָשׁ!!: וילנה ושאול חיים הלוי הורוויץ · ראה עוד »

שאול בן רבי השיל מקראקא

רבי שאול בן רבי העשיל מקראקא (? - י"ז באייר ה'תס"ז, 19 במאי 1707) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט ומגדולי יהדות אשכנז. שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא בבריסק (בלארוס) ובקראקא.

חָדָשׁ!!: וילנה ושאול בן רבי השיל מקראקא · ראה עוד »

שאול ברקלי

שאול אהרן בַּרְקָלִי (כ"ג באב ה'תרנ"ז, 21 באוגוסט 1897- כ"ג באב ה'תש"ל, 25 באוגוסט 1970) – בלשן עברי, מחנך וסופר.

חָדָשׁ!!: וילנה ושאול ברקלי · ראה עוד »

שאול ידידיה אלעזר טאוב

רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב (כ"א בתשרי תרמ"ז, 20 באוקטובר 1886 – ט"ז בכסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947) היה האדמו"ר השני של חסידות מודז'יץ.

חָדָשׁ!!: וילנה ושאול ידידיה אלעזר טאוב · ראה עוד »

שאילתות דרב אחא

השאילתות הוא ספר הלכתי מאת רב אחא משבחא גאון, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: וילנה ושאילתות דרב אחא · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-14

שנות ה-20 של המאה ה-14 היו העשור השלישי של המאה ה-14, החלו ב-1 בינואר 1320 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1329.

חָדָשׁ!!: וילנה ושנות ה-20 של המאה ה-14 · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-17

שנות ה-50 של המאה ה-17 היו העשור השישי של המאה ה-17, החלו ב-1 בינואר 1650 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1659.

חָדָשׁ!!: וילנה ושנות ה-50 של המאה ה-17 · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-20

שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.

חָדָשׁ!!: וילנה ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שניאור זק"ש

איור של שניאור זקש שניאור זק"ש (או: זקש, זקס; Senior Sachs&רלמ;; 17 ביוני 1816 – 18 בנובמבר 1892), חוקר עברי, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה ואחר כך במערבה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושניאור זק"ש · ראה עוד »

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: וילנה ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »

שפרה ורבר

סופיה שפרה וֶרבֶּר (בכתיב יידי: שפרה ווערבער; 31 במרץ 1908, וילנה – 15 בספטמבר 1997, תל אביב) הייתה משוררת עיתונאית ועורכת יידית בלגית-ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה ושפרה ורבר · ראה עוד »

שפוך חמתך

סיבה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושפוך חמתך · ראה עוד »

שצ'צ'ין

מצודת שצ'צין מפת העיר מ-1888 שְּׁצֵ'צִ'ין (בפולנית: Szczecin, בגרמנית: Stettin - שטטין, בקשובית: Sztetëno, בלטינית: Stetinum) היא עיר נמל בצפון-מערב פולין, על גדות הנהר אודר.

חָדָשׁ!!: וילנה ושצ'צ'ין · ראה עוד »

שרגא פרידמן

שושנה רביד פרידמן בחברת רפאל קלצ'קין בהצגה "שלושה שברחו" בתיאטרון הבימה, 1954 לוחיות זיכרון לשושנה רביד פרידמן ולשרגא פרידמן ברחוב איינשטיין 75 בתל אביב שרגא פרידמן (25 בפברואר 1924 – 12 ביולי 1970) היה יוצר מגוון בעולם התיאטרון, הקולנוע והרדיו הישראלי: שחקן אופי, מנחה, מחבר של יצירות רבות לבמה הזעירה, כוכבם של מאות תסכיתי רדיו, במאי תיאטרון וקולנוע ומתרגם.

חָדָשׁ!!: וילנה ושרגא פרידמן · ראה עוד »

שרגא פייבל מרגולין

שרגא פייבֶל (פָּאבֶל) מַרגוֹלין (בכתיב יידי: מאַרגאָלין; ברוסית: Павел Васильевич (Шрага Файвель) Марголин; 1870 – 2 בדצמבר 1942) היה מו"ל ועורך ומשכיל, פעיל ציבור בווילנה ובברלין.

חָדָשׁ!!: וילנה ושרגא פייבל מרגולין · ראה עוד »

שרה פייגה פונר

שרה פייגה פֿוֹנֶר (1854 – 3 במרץ 1937) הייתה, ככל הידוע במחקר, הסופרת הראשונה שכתבה ופרסמה סיפורת בעברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ושרה פייגה פונר · ראה עוד »

שרון יערי

שרון יערי (נולד ב-1966) הוא אמן, צלם ומורה לאמנות ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ושרון יערי · ראה עוד »

שריה דבליצקי

הרב שריה דבליצקי, ה'תשע"א, בני ברק הרב שְׂרָיָה דִבְלִיצְקִי (ט"ו בשבט ה'תרפ"ו, 30 בינואר 1926 – ב' באב ה'תשע"ח, 14 ביולי 2018) היה רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושריה דבליצקי · ראה עוד »

שלמה מנדל

שלמה מנדל (מאנדל; Shlomo Mandel; י"ג בתשרי ה'תר"ע, 28 בספטמבר 1909 – כ"ה באלול תשמ"א, 24 בספטמבר 1981) היה חזן ידוע.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה מנדל · ראה עוד »

שלמה מנדלקרן

ד"ר שלמה מנדלקרן (בכתיב יידי: מאַנדעלקערן; ט"ז בניסן תר"ו, 12 באפריל 1846, מלינוב, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – ט"ו באדר ב' תרס"ב, 24 במרץ 1902, וינה, אוסטריה (שם בדוי מינדלוףף)), חוקר מקרא וטקסטים, סופר ומשורר יהודי, מחבר הקונקורדנציה לתנ"ך "היכל הקודש".

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה מנדלקרן · ראה עוד »

שלמה אבן וירגה

שלמה אבן וירגה (ה'ר"כ, 1460 - ה'שי"ד 1554) היה היסטוריון ורופא יהודי ספרדי בדור גירוש ספרד, מחבר הספר ההיסטוריוגרפי "שבט יהודה".

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה אבן וירגה · ראה עוד »

שלמה סקולסקי

קבר שלמה סקולסקי בבית הקברות נחלת יצחק עם השורות המפורסמות משירו "ראש פינה" שלמה סְקוּלְסקי (22 בספטמבר 1911 – 3 ביולי 1982) היה מחנך, סופר, משורר, מתרגם, פובליציסט ועורך ישראלי, שהיה מזוהה עם תנועת בית"ר ועם המחתרות.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה סקולסקי · ראה עוד »

שלמה עדני

הרב שלמה בן הרב ישועה עדני (ה'שכ"ז, 1567 בצנעא, תימן - לאחר שנת 1624 בחברון, ארץ ישראל), מגדולי מפרשי המשנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה עדני · ראה עוד »

שלמה פוליצ'ק

הרב שלמה פּולְיַצֶ'ק (נכתב גם פוליאצ'ק; כונה העילוי ממייצ'יט; כ"ח בכסלו ה'תרל"ח - כ"א בתמוז ה'תרפ"ח, 5 בדצמבר 1877 – 8 ביולי 1928) היה למדן ליטאי מפורסם, ראש ישיבות לידא ורבנו יצחק אלחנן.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה פוליצ'ק · ראה עוד »

שלמה פיינזילבר

הרב שלמה פיינזילבר (ה'תרל"א 1871 - ה' באלול ה'תש"א, 28 באוגוסט 1941) היה רבה האחרון של קיידאן ונשיא אגודת רבני ליטא, מחבר הספר "יריעות שלמה" ועוד.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה פיינזילבר · ראה עוד »

שלמה צבי שטראסר

הרב שלמה צבי הכהן שטראסר (ח' בתשרי ה'תרכ"ג, אוקטובר 1862 – כ"ג בתשרי ה'תשי"ג, אוקטובר 1952) היה רב וראש ישיבה הונגרי שכיהן כרב הקהילה האורתודקסית בדברצן.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה צבי שטראסר · ראה עוד »

שלמה שמשון קרליץ

הרב שלמה שמשון קרליץ (ט באב תר"ע, וילנה - י' בתשרי תש"ס, 20 בספטמבר 1999, בני ברק) היה רב, פוסק ותלמיד חכם ליטאי וישראלי, שימש במשך שנים רבות כאב בית דין בבית הדין הרבני בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה שמשון קרליץ · ראה עוד »

שלמה שרברק

מרדכי קפלן ושלמה שרברק שלמה שרברק בהוצאת "צנטרל" שלמה זנוויל שְׁרֶבֶּרק (בכתיב יידי: שרעבערק; תשרי תרל"ז, אוקטובר 1876 – י"ט בחשוון תש"ה, 5 בנובמבר 1944) היה מו"ל יידי ועברי יהודי ליטאי בווילנה ובוורשה (מייסד הוצאת ש. שרעבערק) ולאחר מכן מו"ל עברי בתל אביב (מייסד הוצאת יזרעאל).

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה שרברק · ראה עוד »

שלמה שוסטר

רבי שלמה שוסטר (כ"ט בחשוון ה'תרס"ח, 6 בנובמבר 1907 - י"ז באדר ה'תשכ"ח, 17 במרץ 1968) היה רב ופוסק הלכה שהתפרסם בשל זכרונו ובקיאותו ובשל התפקיד המכריע שמילא בהתרת עגונות מלחמת העולם השנייה בשנים שלאחר השואה כרבה של לודז' וראש בית הדין הרבני בעיר.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה שוסטר · ראה עוד »

שלמה תמיר

שלמה תמיר (20 בפברואר 1901, לוביץ', האימפריה הרוסית, 8 באפריל 1979, תל יוסף, ישראל) היה חלוץ, פעיל ההעפלה, סופר ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה תמיר · ראה עוד »

שלמה זלמן מוולוז'ין

הרב שלמה זלמן מוולוז'ין (נקרא בפי כל בשם "רבי זעלמעלע") (כ"ו בסיוון ה'תקט"ז - י"ג באדר ה'תקמ"ח), תלמיד הגר"א, אחיו של רבי חיים מוולוז'ין, נודע כבקי בכל התורה ובעל הנהגות ייחודיות, נפטר בצעירותו בחיי הגר"א.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה זלמן מוולוז'ין · ראה עוד »

שלמה זלמן שניאורסון

רבי שלמה זלמן בן רבי יהודה לֵיבּ שניאורסון (מכונה ה"מגן אבות" על שם ספרו; קיץ ה'תק"ץ (1830, לובביץ') – כ"ז באייר תר"ס, 26 במאי 1900) היה האדמו"ר השני של חסידות קאפוסט, ענף של חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה זלמן שניאורסון · ראה עוד »

שלמה בסטומסקי

שלמה בַּסטומסקי (בכתיב יידי: באַסטאָמסקי; 1891–1941) היה סופר יידיש, אספן פולקלור, עורך, מו"ל ומחנך.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה בסטומסקי · ראה עוד »

שלמה ברנשטין

שלמה ברנשטין ב-15 באוגוסט 1932 סיים שלמה ברנשטין את לימודיו באדריכלות בבית ספר לעיצוב ואדריכלות באוהאוס והוענקה לו דיפלומה מס. 92. שלמה יוסף (סְיוֹמָה) ברנשטֵיְן (ט"ז בשבט תרס"ז, 31 בינואר 1907, וילנה – י"ח בטבת תשכ"ט, 1 בינואר 1969, תל אביב) היה אדריכל ישראלי, מבוני העיר הלבנה של תל אביב.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה ברנשטין · ראה עוד »

שלמה ברנשטיין

שלמה ברנשטיין (11 בפברואר 1886 – מרץ 1968, ט"ז באדר תשכ"ח) היה צייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה ברנשטיין · ראה עוד »

שלמה בלוך

קברו בהר הזיתים הרב שלמה זלמן בלוך (ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תשל"ו, 9 ביוני 1976) היה רב מקובל ליטאי, מהדמויות הבולטות בתנועת המוסר בדור שלאחר מלחמת העולם השנייה, תלמידו של החפץ חיים שהתפרסם כבעל מופת.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה בלוך · ראה עוד »

שלמה בורשטין

הרב שלמה בורשטין (תרע"ד, 1914 – כ' בסיוון תשס"ד, יוני 2004) היה ראש "ישיבת הרב קוק" במונטווידאו, מייסד וראש הישיבה הראשון של ישיבת בני עקיבא "בית שמואל" בחדרה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה בורשטין · ראה עוד »

שלמה דובנא

רבי שלמה דוּבְּנָא (או שלמה מדובנא; נהגה (ולעיתים נכתב) דוּבְּנוֹ; בראשי תיבות: רש"ד; אוקטובר 1738 – 26 ביוני 1813) היה משורר ובלשן עברי, פרשן מקרא, שותפו של משה מנדלסון בכתיבת "הביאור", היה גם אספן ספרים.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה דובנא · ראה עוד »

שלמה דוד כהנא

הרב שלמה דוד כהנא (ה'תרכ"ט, 1869 – כ"ז בכסלו ה'תשי"ד, 4 בדצמבר 1953) היה רב פולני ממוצא ליטאי, ראב"ד ורשה ורבה האחרון (הלא רשמי).

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה דוד כהנא · ראה עוד »

שלמה דוד יהושע וינברג

ר' שלמה דוד יהושע וינברג (כ"א בשבט תרע"ד, 1914 - ו' בחשוון תש"ד, 4 בנובמבר 1943) היה אדמו"ר חשוב בדורו והאדמו"ר הרביעי של חסידות סלונים, ובנו של ר' אברהם וינברג השני מסלונים.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה דוד יהושע וינברג · ראה עוד »

שלמה הרכבי

רבי שלמה הרכבי (מכונה: ר' שלמה גרודנער; בערך 1890–בערך 1942) היה המשגיח של ישיבת שער התורה בגרודנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה הרכבי · ראה עוד »

שלמה הכהן (רב)

הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה במשך למעלה מ-40 שנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »

שלמה היימן

רבי רפאל חיים שלמה היימן (ה'תרנ"ב - י"ז בכסלו ה'תש"ה, 3 בדצמבר 1944) היה רב וראש ישיבה ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה היימן · ראה עוד »

שלמה וינטראוב

שלמה וינטראוב (מוכר גם בשם שלמה קשטן; תקמ"א, 1781 - ו' בכסלו תק"ץ, 1829) היה חזן ומלחין יהודי במזרח אירופה בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה וינטראוב · ראה עוד »

שלמה כהן

כהן.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלמה כהן · ראה עוד »

שלום קרמר

שלום קרֶמֶר (ט"ו בסיוון תרע"ב, 31 במאי 1912 – ב' בתשרי תשל"ט, 3 באוקטובר 1978) היה מסאי, עורך ומבקר ספרות ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלום קרמר · ראה עוד »

שלום לוין

שלום לוין, 1995 דוד בן-גוריון ושלום לוין בוועידת הסתדרות המורים ב-1962 שלום לוין (27 במרץ 1916, ט' בניסן תרע"ו – 14 באפריל 1995, תשנ"ה) היה המזכיר הכללי של הסתדרות המורים בישראל (1955–1980), נשיא הפדרציה הבינלאומית של התאגדויות המורים (1963–1965), חבר הכנסת (1969–1977), חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות הכללית (1978–1981), נשיא הסתדרות המורים החמישי ויו"ר המועצה הפדגוגית (1980 - 1995).

חָדָשׁ!!: וילנה ושלום לוין · ראה עוד »

שלום חולבסקי

שלום חוֹלַבְסקי (ביידיש: שלום כאָלאַווסקי; בבלארוסית: Шалом Халяўскі; 26 בספטמבר 1914 – 21 במאי 2011) היה סופר וחוקר תולדות היהודים במזרח אירופה, ובייחוד תולדות תנועות המרי והפרטיזנים היהודיים בזמן מלחמת העולם השנייה, לוחם ומפקד בתנועת המרי היהודית בזמן השואה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלום חולבסקי · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון

מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).

חָדָשׁ!!: וילנה ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »

שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם

רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם, (ה'תרע"ג – כ"ו באדר ב' ה'תשמ"ו) היה רב אמריקאי, אדמו"ר מצישינוב, וסופר חסידי-תורני.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם · ראה עוד »

שלום יונה טשרנו

ד"ר שלום יונה טשרנוֹתמונה להחלפה שלום יונה טשרנוֹ (נכתב לעיתים צ'רנו, צ'ארנו; בכתיב יידי, שנהג בזמנו: טשרנאָ; 1878 – 13 בספטמבר 1932) היה מורה ומחנך עברי ברוסיה ובליטא, מחלוצי החינוך העברי ברוסיה ובפולין, מנהל בתי ספר וסמינרים למורים ומחברם של ספרי לימוד חלוציים בעברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ושלום יונה טשרנו · ראה עוד »

שבסובקה

תלמידים ב"שאבאסובקי" בפולין. על הקיר תלויה תמונה של מלכי ומלכות פולין. שַׁאבַּאסוּבקה (בפולנית: Szabasówka; ברבים: Szabasówki, שַׁאבַּאסוּבקי) היה סוג של בית ספר ציבורי לילדים יהודים, שהוקם על ידי ממשלת פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: וילנה ושבסובקה · ראה עוד »

שבתאות

תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.

חָדָשׁ!!: וילנה ושבתאות · ראה עוד »

שבתי פרנקל

שבתי פרנקל (13 באוגוסט 1909, כ"ו באב ה'תרס"ט – 30 בספטמבר 2000, א' בתשרי ה'תשס"א) היה נדבן והמו"ל של הוצאת שבתי פרנקל העוסקת בעיקר בהוצאה מוגהת וממופתחת של ספרי משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: וילנה ושבתי פרנקל · ראה עוד »

שבתי בן דב

שבתי בן דב (31 במאי 1924 – 29 בדצמבר 1978) היה לוחם בארגון הלח"י, הוגה דעות וחוקר המשפט העברי, ומשפטן בשירות המדינה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושבתי בן דב · ראה עוד »

שבתי הכהן

ציור נפוץ המיוחס בטעות לש"ך (הדמות היא הרב חיים דייטשמן) המצבה שעל קברו רבי שבתי הכהן (מכונה הש"ך; 1622, ה'שפ"ב – 8 בפברואר 1663, א' באדר א' ה'תכ"ג (לפי גרסה אחרת נפטר ב-א' באדר ה'תכ"ב)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: וילנה ושבתי הכהן · ראה עוד »

שבתי יגל

הרב שבתי יגל (תרל"ה, 1875 – י' בטבת ה'תשי"ח, 2 בינואר 1958) היה ראש ישיבת סלונים וחבר במועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושבתי יגל · ראה עוד »

שגרירי ישראל

שגרירי ישראל הם נציגיה הדיפלומטים של מדינת ישראל המייצגים אותה במדינות שונות בעולם שישראל מקיימת עמן יחסים דיפלומטיים, והם עומדים בראש המשלחת הדיפלומטית באותן מדינות.

חָדָשׁ!!: וילנה ושגרירי ישראל · ראה עוד »

שונד

בתרבות היידיש, שוּנְד היא סוגת ספרות, כתיבה עיתונאית ותיאטרון יידיש לא-קאנוניים, שנחשבו כספרות זולה נחותה, לעומת ספרות היידיש שנחשבה ספרות יפה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושונד · ראה עוד »

שושנה רצ'ינסקה

שושנה רָצ'ינסקה (בפולנית: Szoszana Raczyńska; 1921 – 2 בינואר 2007) הייתה מתרגמת ישראלית ילידת וילנה, ניצולת השואה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושושנה רצ'ינסקה · ראה עוד »

שושנה שקופ-פרנקל

שושנה שקופ-פרנקלתמונה להחלפה שושנה שקופ-פרנקל (1 באפריל 1912 – כ' באייר תשס"ב, מאי 2002) הייתה רופאה ישראלית, מחלוצות הרופאות בארץ ישראל, הרופאה הכירורגית הראשונה בארץ והמנתחת הפלסטית הראשונה בישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ושושנה שקופ-פרנקל · ראה עוד »

שושנה לויט

שושנה לויט (נולדה ב-1947) היא ציירת, סופרת ומאיירת ספרי ילדים ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה ושושנה לויט · ראה עוד »

שווינציאן

שווינציאן (ביידיש שווענציאן; בליטאית: Švenčionys; בפולנית Święciany; בבלארוסית: Свянцяны/Svjacjany; ברוסית Свентяны/Sventiany; בגרמנית Swenziany) היא עיר, בירת מחוז משנה שווינציאן, השוכנת במרחק 84 ק"מ מצפון לווילנה, ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ושווינציאן · ראה עוד »

שוויון מגדרי

שוויון מגדרי מתאר שוויון בין גברים ונשים, הכולל שוויון הזדמנויות, גישה זהה למשאבים, שותפות בכלכלה ובתהליכי קבלת החלטות, ויחס חברתי זהה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושוויון מגדרי · ראה עוד »

שכונת מונטיפיורי

שכונת מונטיפיורי היא שכונה בתל אביב המשתרעת בין מרכז עזריאלי בצפון ובין רחוב יצחק שדה בדרום, ומנתיבי איילון במזרח עד לרחוב המסגר ולדרך בגין במערב.

חָדָשׁ!!: וילנה ושכונת מונטיפיורי · ראה עוד »

שיאוליאי

הכנסייה והעיר במאה ה-19 נזקי מלחמת העולם הראשונה. העיר ב-1914 כנסיית גאורגיוס הקדוש מבנה בית הספר היהודי לשעבר, משמש כיום את האוניברסיטה הוילה של חיים פרנקל שְיַאוּלְיַאי (בליטאית: Šiauliai,; בפי היהודים: שאבְלי; רוסית: Шяуля́й, מיושן – Шавли, פולנית: Szawle שאבלה, יידיש: שאַװל) היא העיר הרביעית בגודלה בליטא ובירתו של מחוז שיאוליאי והעיר הגדולה ביותר בחבל זאמוט.

חָדָשׁ!!: וילנה ושיאוליאי · ראה עוד »

שינוי שמות רחובות בהם שוכנות נציגויות דיפלומטיות

שמות רחובות בהם שוכנות נציגויות דיפלומטיות שונו מתוך הבעת מסר למדינה השולחת.

חָדָשׁ!!: וילנה ושינוי שמות רחובות בהם שוכנות נציגויות דיפלומטיות · ראה עוד »

שירותי רפואת חירום (רוסיה)

סמל שירותי רפואת חירום פרטיים ברוסיה. שירותי רפואת חירום (ברוסית: Скорая Медицинская Помощь; עזרה רפואית דחופה) ברוסיה הוא שירות לאומי לסיוע רפואי הניתן לאזרחים במקרים של תאונה, מחלות, פציעות, הרעלות ומצבים אחרים הדורשים התערבות רפואית דחופה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושירותי רפואת חירום (רוסיה) · ראה עוד »

שירווינטוס

שירווינטוס (בליטאית:; בפולנית: Szyrwinty, שירווינטי; ביידיש: שירווינט) היא בירת מחוז משנה שירווינטוס שבמחוז וילנה בליטא, כ-50 ק"מ צפונית מערבית לווילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושירווינטוס · ראה עוד »

שירי מלחמת העולם השנייה

מניפים את הדגל על אדמת האי איוו ג'ימה, עטיפת תקליט מתקופת המלחמה שירי מלחמת העולם השנייה הם שירים שהיו פופולריים בתקופת המלחמה וביטאו את רוח תקופתה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושירי מלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

שיטת הזרמים בחינוך

שיטת הזרמים בחינוך היא חלוקה של החינוך לזרמים אידאולוגיים מפלגתיים.

חָדָשׁ!!: וילנה ושיטת הזרמים בחינוך · ראה עוד »

שיבולי הלקט

שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: וילנה ושיבולי הלקט · ראה עוד »

תמימה יודלביץ

תמימה יודלביץ (1892 – 18 באוקטובר 1967) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית מראשוני שחקני "הבימה".

חָדָשׁ!!: וילנה ותמימה יודלביץ · ראה עוד »

תאודור טולסדורף

תאודור טולסדורף (בגרמנית: Theodor Tolsdorff;3 בנובמבר 1909 – 24 בספטמבר 1978), היה מהבולטים במפקדי הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה, אחד מעשרים-ושבעה מפקדים שקיבלו את העיטור הצבאי הגבוה – צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים.

חָדָשׁ!!: וילנה ותאודור טולסדורף · ראה עוד »

תנחום גרשון ביליצקי

הרב תנחום גרשון ביליצקי רבי תנחום גרשון ביליצקי (תרי"ח, 1858, הורדנה - ט"ז באדר ה'תש"א, 15 במרץ 1941, יאשינובקה) היה רב ולמדן ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ותנחום גרשון ביליצקי · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: וילנה ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תנועת הפרטיזנים בבלארוס וברוסיה

תנועת הפרטיזנים בבלארוס וברוסיה היא תנועת טרור שהוקמה בבלארוס וברוסיה לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022.

חָדָשׁ!!: וילנה ותנועת הפרטיזנים בבלארוס וברוסיה · ראה עוד »

תנועת הבריחה

15 ביולי 1945. ניצולי מחנה הריכוז בוכנוואלד מגיעים לנמל חיפה בטרם נעצרו על ידי הבריטים. תנועת הבריחה הייתה התארגנות ציונית, שהייתה אחראית להגירה הבלתי-חוקית של כשלוש מאות אלף ניצולי השואה לארץ ישראל בשלהי מלחמת העולם השנייה ולאחריה, בין השנים 1948-1944.

חָדָשׁ!!: וילנה ותנועת הבריחה · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: וילנה ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה

מרד המחתרת הפולנית בוורשה 1944 תנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה (בפולנית: Polski ruch oporu w czasie II wojny światowej) הידועה גם בשם "המחתרת הפולנית" הייתה שם כולל לקבוצות לוחמות שונות אשר פעלו בפולין בתקופת מלחמת העולם השנייה כנגד כוחות הצבא הגרמניים.

חָדָשׁ!!: וילנה ותנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

תפילות ראש השנה

תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.

חָדָשׁ!!: וילנה ותפילות ראש השנה · ראה עוד »

תרבות (רשת חינוך)

תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: וילנה ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: וילנה ותשעה באב · ראה עוד »

תשובות הגאונים

עיסוקם הספרותי העיקרי של הגאונים היה להשיב תשובות ליהודים ברחבי תבל.

חָדָשׁ!!: וילנה ותשובות הגאונים · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: וילנה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תורה תמימה

תורה תמימה הוא סדרה על חמשה חומשי תורה עם ליקט של מאמרי חז"ל מש"ס בבלי ותלמוד ירושלמי ומדרשים על סדר פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, בתוספת פירוש שלו על מאמרי חז"ל שליקט.

חָדָשׁ!!: וילנה ותורה תמימה · ראה עוד »

תולדות הדפוס העברי

מכונת דפוס עתיקה אחד הגליונות שמשערים שהודפס באביניון ב-1444-כ1446. הגליונות תוארכו לפי סימן המים שנמצא באמצע הגיליון (ניתן לראות אותו בהגדלה) תחיה אגדת פועלי הדפוס בירושלים, 1933 הדפוס העברי החל במאה ה-15, בעיקר מאמצע המאה עם מהפכת הדפוס.

חָדָשׁ!!: וילנה ותולדות הדפוס העברי · ראה עוד »

תולדות יעקב יוסף

תולדות יעקב יוסף הוא ספר שנכתב על ידי הרב יעקב יוסף כ"ץ מפולונה, מגדולי תלמידי הבעל שם טוב ופורסם לראשונה בשנת ה'תק"מ (1780) במטרה לחזק ולהפיץ ברבים את תורת החסידות.

חָדָשׁ!!: וילנה ותולדות יעקב יוסף · ראה עוד »

תיאטרון יידיש

התיאטרון בשפת היידיש התפתח והגיע לשיאו בתקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ונמשך עד למלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ותיאטרון יידיש · ראה עוד »

תיאטרון יידישפיל

יידישפיל (ביידיש: הלחם של "משחק" ו"יידיש") הוא תיאטרון יידיש הפועל בתל אביב מאז שנת 1987.

חָדָשׁ!!: וילנה ותיאטרון יידישפיל · ראה עוד »

תיקון ליל הושענא רבה

שער '''תיקון ליל הושענה רבה''', דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849 תיקון ליל שבועות ו'''הושענא רבה''', וורשא, 1873 תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה.

חָדָשׁ!!: וילנה ותיקון ליל הושענא רבה · ראה עוד »

תיכון חוגים

תיכון חוּגים הוא בית ספר על יסודי שש-שנתי בחיפה הכולל חטיבת ביניים וחטיבה עליונה והוא מהווה אחד מבתי הספר הוותיקים ביותר בחיפה.

חָדָשׁ!!: וילנה ותיכון חוגים · ראה עוד »

לאה פרלשטיין

250px 250px 250px לאה פרלשטיין (בפולנית: Leja Perelsztein, 1913 - 1 בפברואר 1943) הייתה חברת תנועת החלוץ ופעילה בקיבוצי ההכשרה שחריה וברוכוב.

חָדָשׁ!!: וילנה ולאה פרלשטיין · ראה עוד »

לאה ברלין

לאה ברלין (1881 – 8 ביולי 1962) הייתה חלוצה, סוציאליסטית ומהפכנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה ולאה ברלין · ראה עוד »

לאו ריי

לאו רַיי (נולד ב-1950) הוא צייר, פסל, גרפיקאי ומורה לציור ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ולאו ריי · ראה עוד »

לאו חנין

לאו חנין (Leo Hanin; 20 בנובמבר 1913 - 21 בספטמבר 2008) היה פעיל ציוני בסין וביפן, יליד וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ולאו חנין · ראה עוד »

לאון מנדלשטם

לאון (אריה דב) יוסופוביץ מנדלשטם (רוסית: Мандельштам, Леон Иосифович; 1819 זאגר - 1889) היה הסטודנט היהודי הראשון שלמד באוניברסיטה רוסית.

חָדָשׁ!!: וילנה ולאון מנדלשטם · ראה עוד »

לאוניד רבינוביץ'

לאוניד יודלבץ' רבינוביץ' (ברוסית: Леонид Юделевич Рабинович; 7 בפברואר 1902 – 6 באפריל 1968) היה גנרל יהודי-סובייטי בחיל השריון של הצבא האדום.

חָדָשׁ!!: וילנה ולאוניד רבינוביץ' · ראה עוד »

לאוניד וולקוב

ליאוניד מיכאילוביץ' וולקוב (ברוסית: Леони́д Миха́йлович Во́лков; נולד ב-10 בנובמבר 1980, סברדלובסק, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור יהודי-רוסי, מומחה לטכנולוגיית מידע, ראש מטה קמפיין הבחירות של אלכסיי נבלני לבחירות לנשיאות רוסיה בשנת 2018, ולאחר מכן ראש המטה של "שביתת מצביעים", שבתום הבחירות עשה הכשרה מחדש לרשת המטה האזורי של נבלני, מייסד שותף של החברה להגנת האינטרנט.

חָדָשׁ!!: וילנה ולאוניד וולקוב · ראה עוד »

לאונידס קלנינש

לאונידס קלנינש (בלטבית: Leonīds Kalniņš; נולד ב-13 בפברואר 1957) הוא לוטננט גנרל לטבי המשמש כמפקד המטה המשותף (מקביל לרמטכ"ל) של הכוחות המזוינים הלאומיים של לטביה.

חָדָשׁ!!: וילנה ולאונידס קלנינש · ראה עוד »

לאופולד גודובסקי

לאופולד גודובסקי (באנגלית: Leopold Godowsky; 13 בפברואר 1870 – 21 בנובמבר 1938) היה פסנתרן וירטואוז, מלחין ומורה אמריקאי, יהודי יליד ליטא (אז חלק מהאימפריה הרוסית).

חָדָשׁ!!: וילנה ולאופולד גודובסקי · ראה עוד »

לאיוש הראשון, מלך הונגריה

לאיוש הראשון מלך הונגריה לאיוש הראשון (הגדול), מלך הונגריה, או בפולין לודוויק ההונגרי, מלך פולין (בהונגרית: Első Lajos magyar király וגם Nagy Lajos, כלומר "לאיוש הגדול"; בפולנית: Ludwik Węgierski; 1326 – 1382) היה מלך הונגריה ופולין משושלת אנז'ו ומצאצאי איג קאפה, ובנו של המלך קארוי רוברט.

חָדָשׁ!!: וילנה ולאיוש הראשון, מלך הונגריה · ראה עוד »

לקוטי תורה (אריז"ל)

לקוטי תורה של האריז"ל הוא ספר מכתבי האר"י העוסק בקבלה ונכתב על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: וילנה ולקוטי תורה (אריז"ל) · ראה עוד »

לריסה וולפרט

לריסה וולפרט (ברוסית: Лариса Вольперт; 30 במרץ 1926 לנינגרד, שבברית המועצות - 1 באוקטובר 2017 ניו יורק, שבארצות הברית) הייתה שחמטאית סובייטית ממוצא יהודי בדרגת רב-אמן לנשים ופילולוגית, פרופסורית באוניברסיטת טרטו, שבאסטוניה.

חָדָשׁ!!: וילנה ולריסה וולפרט · ראה עוד »

לזאר סגל

לזאר סגל (בפורטוגזית: Lasar Segall; 21 ביולי 1889 – 2 באוגוסט 1957) היה צייר, חרט ופסל יהודי-ברזילאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ולזאר סגל · ראה עוד »

לזר קרסטין

לזר קרסטין (בליטאית: Lazar Krestin; 1868–1938) היה צייר יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ולזר קרסטין · ראה עוד »

לב קוברסקי

לֶב קוֹבַרְסְקִי (ברוסית: Коварский, Лев Николаевич, בצרפתית: Lew Kowarski; 10 בפברואר 1907, סנקט פטרבורג – 30 ביולי 1979, ז'נבה) היה פיזיקאי יליד רוסיה ממוצא יהודי שהתאזרח בצרפת.

חָדָשׁ!!: וילנה ולב קוברסקי · ראה עוד »

לב לבנדה

לֵב (יהודה לֶיְבּ) אוסיפוביץ לֶבַנדָה (גם: לוואנדה, לבאנדה; בכתיב יידי: לעוואנדא; ברוסית: Лев Осипович Леванда; יוני 1835 – ט' בתמוז תרמ"ח, 18 ביוני 1888) היה סופר, פובליציסט, ומחנך יהודי-רוסי, אשר הטיף להתבוללות ברוסיה והיה לימים פעיל ב"חובבי ציון".

חָדָשׁ!!: וילנה ולב לבנדה · ראה עוד »

להט"ב ואסלאם

מפגינים מארגון הלהט"ב המוסלמי, אל-פתיחה מוחאים למען זכויות להט"ב בטורקיה במצעד הגאווה בסן פרנסיסקו, ארצות הברית בשנת 2008 יחס האסלאם ללהט"ב הוא תוצאה של מספר גורמים בהם ההיסטוריה התרבותית-חוקית של המדינות בהן יש רוב מוסלמי, פרשנויות לפסקאות ספציפיות בקוראן וציטוטים המיוחסים לנביא מוחמד.

חָדָשׁ!!: וילנה ולהט"ב ואסלאם · ראה עוד »

לונקה קוז'יברודסקה

לונקה קוז'יברודוסקהתמונה להחלפה לונקה (לאה) קוֹז'יבּרוֹדסקה (לעיתים: קוז'יברודסקי; בפולנית: Leah-Lonka Kozibrodska; 1916, פרושקוב, פולין - 13 באפריל 1943, אושוויץ, פולין) הייתה בתקופת השואה מהקשריות הראשיות של תנועת "החלוץ" ותנועת "דרור" בוורשה, חברת הארגון היהודי הלוחם, הייתה הקשרית של יצחק צוקרמן.

חָדָשׁ!!: וילנה ולונקה קוז'יברודסקה · ראה עוד »

לוסי דווידוביץ'

לוסי שילדקרט דווידוביץ' (בשם מלא באנגלית: Lucy Schildkret Dawidowicz; 16 ביוני 1915 – 5 בדצמבר 1990) הייתה היסטוריונית יהודייה-אמריקאית, חוקרת ההיסטוריה היהודית בתקופה המודרנית וחוקרת השואה.

חָדָשׁ!!: וילנה ולוסי דווידוביץ' · ראה עוד »

לוציאן ז'ליגובסקי

לוציאן מצ'יסלאב ראפאל ז'ליגובסקי (בפולנית: Lucjan Mieczysław Rafał Żeligowski; 17 באוקטובר 1865 – 9 ביולי 1947) היה גנרל ופוליטיקאי פולני, ראש רפובליקת ליטא המרכזית, שר ההגנה של פולין ב-1925–1926.

חָדָשׁ!!: וילנה ולוציאן ז'ליגובסקי · ראה עוד »

לוט פוליש איירליינס

לוט פוליש איירליינס (בפולנית: Polskie Linie Lotnicze LOT) היא חברת התעופה הלאומית של פולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ולוט פוליש איירליינס · ראה עוד »

לובה ביליצקה בלום

לובה ביליצקה-בלום (בפולנית: Luba Bielicka Blum; ינואר 1905 – אוגוסט 1973) הייתה אחות, שבתפקידה כמנהלת בית הספר לאחיות יהודיות בגטו ורשה הצילה יהודים רבים.

חָדָשׁ!!: וילנה ולובה ביליצקה בלום · ראה עוד »

לודז'

לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ולודז' · ראה עוד »

לודומיר סלנג'ינסקי

לוּדוֹמיר סְלֶנְג'ינְסקי (בפולנית: Ludomir Sleńdziński; 29 באוקטובר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 11 בנובמבר) 11 בנובמבר 1889, וילנה, האימפריה הרוסית – 26 בנובמבר 1980 קרקוב, פולין) היה צייר, פסל ופדגוג פולני יליד ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ולודומיר סלנג'ינסקי · ראה עוד »

לוי אשכול

לֵוִי אֶשְׁכּוֹל (שְׁקוֹלְניק; 25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל השלישי, החל משנת 1963 ועד מותו בשנת 1969.

חָדָשׁ!!: וילנה ולוי אשכול · ראה עוד »

לוי קרופני

קבר רבי לוי קרופני הרב לוי קְרוּפֶּנִי (לעיתים בכתיב היידי: קרופעני; באנגלית: Levi Krupenia; ה'תרע"ו, 1916 - י"ט באדר ה'תשנ"ח, 17 במרץ 1998) היה ראש ישיבה אמריקאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ולוי קרופני · ראה עוד »

ליאו יוגיכס

ליאו יוגיכס בצעירותו ליאו יוגיכס (בגרמנית: Leo(n) Jogiches), מוכר גם בכינוי "טישקה"; (17 ביולי 1867 – 10 במרץ 1919) היה מהפכן מרקסיסטי יהודי-פולני-גרמני.

חָדָשׁ!!: וילנה וליאו יוגיכס · ראה עוד »

ליאורה גרוסמן

ליאורה גרוסמן (נולדה ב-15 באוקטובר 1966 בווילנה, שבליטא) היא מאיירת ישראלית, זוכת עיטור אנדרסן, אוצרת ומרצה.

חָדָשׁ!!: וילנה וליאורה גרוסמן · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה וליטא · ראה עוד »

ליטא במשחקים האולימפיים

ליטא השתתפה בכל המשחקים האולימפיים מאז הכריזה על עצמאותה ב-1991.

חָדָשׁ!!: וילנה וליטא במשחקים האולימפיים · ראה עוד »

ליטא המרכזית

בולים של ליטא המרכזית ליטא המרכזית (בפולנית Republika Litwy Środkowej, בליטאית Vidurine Lietuva, בבלארוסית Рэспубліка Сярэдняе Літвы) הייתה מדינה עצמאית לכאורה, אך בפועל שלטון בובות בשליטה פולנית, אשר נוצרה בשנת 1920 על ידי חיילים "מורדים" מן הדיוויזיות הליטאיות והבלארוסיות של הצבא הפולני.

חָדָשׁ!!: וילנה וליטא המרכזית · ראה עוד »

ליזה מאגון

ליזה מאגון ליזה (ליזע) מאגון (1 בינואר 1920, וילנה – 17 בפברואר 1943, פונאר) הייתה חברת המחתרת ארגון הפרטיזנים המאוחד (פ.פ.או.) בגטו וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה וליזה מאגון · ראה עוד »

ליב חזן

איחולי הצלחה בעיתון היידי של קובל לרגל עלייתו של חזן לארץ ישראל חיים לֶיְבּ חזן (על פי רוב: ל' חזן; כ"ב בתשרי תרנ"ב, 24 באוקטובר 1891, ביאליסטוק – כ"ז בניסן תשכ"ט, 15 באפריל 1969, רחובות) היה מורה, מתרגם סופר, סופר ילדים ונוער, עורך ומחבר ספרי לימוד עברי פולני-ישראלי פורה.

חָדָשׁ!!: וילנה וליב חזן · ראה עוד »

ליגת העל הליטאית בכדורסל

ליגת הכדורסל הליטאית (בליטאית: Lietuvos krepšinio lyga) היא ליגת כדורסל הגברים הבכירה בליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וליגת העל הליטאית בכדורסל · ראה עוד »

ליגת העל הליטאית בכדורגל

ה-A ליגה (בליטאית: A Lyga) היא ליגת הכדורגל הבכירה בליטא. הליגה החלה להתקיים בשנת 1922, עם קבלת העצמאות בפעם הראשונה מרוסיה אך האליפות נפסקה במהלך שנת 1940 עם כיבוש השטח על ידי ברית המועצות. הליגה הוקמה שנית בשנת 1990 עם קבלת העצמאות מברית המועצות. הליגה מתחילה מדי שנה בחודש מרץ ומסתיימת בחודש נובמבר.

חָדָשׁ!!: וילנה וליגת העל הליטאית בכדורגל · ראה עוד »

לידא

לידא (בבלארוסית: Лі́да, ברוסית: Ли́да, בליטאית: Lyda, בפולנית: Lida, ביידיש: לידא או לידע) היא עיר במערב בלארוס, בירת נפה (ראיון), על גדות הנחל לידייקה, במחוז (ווֹבּלַסְט) גרודנו, 160 ק"מ מרחק ממינסק ו-40 ק"מ מהגבול עם ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ולידא · ראה עוד »

ליובוב סובול

ליובוב אדוארדובנה סובול (ברוסית: Любо́вь Эдуа́рдовна Со́боль; לפני נישואיה: פדניובה, Феденёва; נולדה ב־13 בספטמבר 1987 בלובניה שבמחוז מוסקבה) היא משפטנית ופעילה חברתית רוסייה, משמשת כעורכת הדין של הקרן למלחמה בשחיתות של אלכסיי נבלני והיא נחשבת לחברה בולטת באופוזיציה הרוסית.

חָדָשׁ!!: וילנה וליובוב סובול · ראה עוד »

לייטובוס ריטאס

לייטובוס ריטאס (בליטאית: Lietuvos rytas) – מילולית, פירוש השם הוא "בוקר ליטאי".

חָדָשׁ!!: וילנה ולייטובוס ריטאס · ראה עוד »

לייזר וולף

לייזר וולף (במקור אליעזר מקלר, ביידיש: לייזער וואָלף; ברוסית: Лейзер Вольф; 1910 וילנה – 1943 ליד סמרקנד) היה משורר יידי, אחד ממייסדי קבוצת יונג ווילנע.

חָדָשׁ!!: וילנה ולייזר וולף · ראה עוד »

לייב מורגנטוי

לֶייבּ מוֹרגנטוֹי (ביידיש: לײב מאָרגנטױ, לעיתים מארגענטוי) הוא שם העט של חנן לייב ספוז'ניק (ביידיש: סאַפּאָזשניק; 20 ביולי 1905, פינסק – 25 במאי 1979, חולון), עיתונאי ומשורר ילדים יידי פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ולייב מורגנטוי · ראה עוד »

לייב ניידוס

לייב נַיידוּס (6 באוקטובר 1890 – 23 בדצמבר 1918) היה משורר יידיש, עברית ורוסית.

חָדָשׁ!!: וילנה ולייב ניידוס · ראה עוד »

ט"ו באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו אלול היא פרשת כי תבוא.

חָדָשׁ!!: וילנה וט"ו באלול · ראה עוד »

ט"ו באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וט"ו באייר · ראה עוד »

טמה שניידרמן

טמה שניידרמן טֶמָה שניידרמן (לעיתים: טאֶמָה, או: תֶמָה; 1917-1943) הייתה בתקופת השואה קשרית בתנועת "דרור" בביאליסטוק ובווילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה וטמה שניידרמן · ראה עוד »

טאראס שבצ'נקו

טאראס שבצ'נקו טאראס גריגוריביץ' שבצ'נקו (באוקראינית: Тарас Григорович Шевченко; 9 במרץ 1814 – 10 במרץ 1861) היה צייר ומשורר אוקראיני.

חָדָשׁ!!: וילנה וטאראס שבצ'נקו · ראה עוד »

טאלין

טאלין (באסטונית: Tallinn) היא בירת אסטוניה, העיר הגדולה במדינה ועיר הנמל העיקרית שלה.

חָדָשׁ!!: וילנה וטאלין · ראה עוד »

טאדאס קיאנסקאס

טאדאס קיאנסקאס (בליטאית: Tadas Kijanskas; נולד ב-6 בספטמבר 1985) הוא כדורגלן ליטאי המשחק בעמדת הבלם בקבוצת הפועל אום אל-פחם ובנבחרת ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וטאדאס קיאנסקאס · ראה עוד »

טאויינאי

טאויינאי (בליטאית: Taujėnai, טאויינאי; בפולנית: Towiany, טוביאני; ביידיש: טאַוויאַן) נמצאת על גדות נהר מוסה, בצפון ליטא שבאירופה, כ-15 ק"מ צפונית לאוקמרגה, במחוז וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה וטאויינאי · ראה עוד »

טרקאי

טרקאי (בליטאית: Trakai, בפולנית: Troki, ביידיש: טראָק, טראָקע), היא עיר בליטא, הנמצאת 28 ק"מ מערבית לוילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה וטרקאי · ראה עוד »

טליה טריינין

טליה טריינין (נולדה ב-1960) היא ציירת ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה וטליה טריינין · ראה עוד »

טבח פונאר

האנדרטה המרכזית בפונאר לזכר היהודים שנרצחו שם שלט זיכרון בכניסה ליער פונאר כתובת בכניסה לאתר הזיכרון ביער פונאר שלט זיכרון לביקורו של משה קצב בפונאר אחד מבורות ההריגה בפונאר טבח פונאר (Ponary massacre) היה רצח המוני של עד 100,000 אנשים על ידי אנשי האס דה ואנשי האס אס הגרמנים ומשתפי פעולה ליטאים של המיליציה הליטאית במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה באזור הכיבוש הנאצי "נציבות הרייך אוסטלנד".

חָדָשׁ!!: וילנה וטבח פונאר · ראה עוד »

טדאוש קונוויצקי

טַדֵאוּש קוֹנוִויצקי (גם תדיאוש; בפולנית: Tadeusz Konwicki; נולד ב-22 ביוני 1926 – 7 בינואר 2015) היה סופר פולני חשוב, מראשוני הסופרים מתנגדי הקומוניזם הסובייטי בפולין.

חָדָשׁ!!: וילנה וטדאוש קונוויצקי · ראה עוד »

טוסיה אלטמן

טוסיה טאובה (טובה יונה) אלטמן (24 באוגוסט 1918, ליפנו, פולין – מאי 1943) הייתה חברה בהנהגה המרכזית של "השומר הצעיר" בפולין, לוחמת יהודייה במרד גטו ורשה בתקופת השואה ומסמליו של נופליו.

חָדָשׁ!!: וילנה וטוסיה אלטמן · ראה עוד »

טורון

טוֹרוּן (בפולנית: Toruń, גרמנית: Thorn, ביידיש: טהורן) היא עיר בצפון פולין השוכנת על גדות נהר הוויסלה, שאוכלוסייתה מונה 204,954 תושבים (נכון ל-2011).

חָדָשׁ!!: וילנה וטורון · ראה עוד »

טימופיי דוקשיצר

טימופיי דוקשיצר (Timofei Alexandrowitsch Dokschizer -13 בדצמבר 1921, ניז'ין - 16 במרץ 2005, וילנה) היה חצוצרן יהודי רוסי.

חָדָשׁ!!: וילנה וטימופיי דוקשיצר · ראה עוד »

טירת ניאסוויז'

מראה הטירה מראה הכנסייה טירת ניאסוויז (בלארוסית Нясьві́скі за́мак; רוסית Несвижский замок; ליטאית Nesvyžius pilis) הוא מתחם אדריכלי ותרבותי ששימש כמקום מגוריה של משפחת רדזיוויל בעיר ניאסוויז' שבמרכז בלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה וטירת ניאסוויז' · ראה עוד »

טירת האי (טרקאי)

טירת האי (בליטאית: Trakų salos pilis) היא טירה הנמצאת על אי באגם גאלבה בעיר טרקאי, ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וטירת האי (טרקאי) · ראה עוד »

טיכון (פטריארך)

העתק תיבת שרידי הקדושים של טיכון במרכז האיקונוסטאזיס של כנסיית הסמינר התאולוגי הקרוי על שמו בפנסילבניה הפטריארך טיכון ממוסקבה (ברוסית: Тихон Московский), נולד בשם וסילי איוונוביץ' בלבין Василий Иванович Беллавин; 31 בינואר 1865 - 7 באפריל 1925 (19 בינואר 1865 - 25 במרץ 1925 לפי הלוח היוליאני), היה שליח הכנסייה הפראבוסלאבית לצפון אמריקה ופטריארך מוסקבה ורוס כולה מן ה-5 בנובמבר 1917 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: וילנה וטיכון (פטריארך) · ראה עוד »

ז'אק ליפשיץ

ז'אק ליפשיץ (Jacques Lipchitz; 22 באוגוסט (על פי הלוח היוליאני: 10 באוגוסט) 1891, דרוסקינינקאי, רוסיה (ליטא) – 16 במאי 1973, קאפרי) היה פסל יהודי-צרפתי קוביסטי יליד ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וז'אק ליפשיץ · ראה עוד »

ז'לגיריס

ז'לגיריס (בליטאית: Žalgiris) – מילולית, פירוש השם הוא "יער מחטניים" או "יער ירוק"; תרגום מגרמנית של המילה Grünwald.

חָדָשׁ!!: וילנה וז'לגיריס · ראה עוד »

ז'לגיריס וילנה

מועדון הכדורגל ז'לגיריס וילנה הוא מועדון כדורגל ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וז'לגיריס וילנה · ראה עוד »

ז'וסלה

ז'וסלה (בליטאית: Žasliai, ז'אסליאי; בפולנית: Żośle, ז'ושלה; ביידיש: זאָסלע) היא עיירה במחוז משנה קישיאדוריס במחוז קובנה בליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וז'וסלה · ראה עוד »

ז'ורז' גארל

ז'ורז' גארל (בצרפתית: Georges Garel; 1909, וילנה - 1979, צרפת) היה פעיל הצלה יהודי בצרפת בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: וילנה וז'ורז' גארל · ראה עוד »

ז'יטומיר

ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир; יידיש: זשיטאָמיר) היא עיר בצפון מערב אוקראינה בחבל ווהלין ההיסטורי, מרכז מחוז ז'יטומיר.

חָדָשׁ!!: וילנה וז'יטומיר · ראה עוד »

ז'ייז'מריאי

ז'ייז'מריאי (בליטאית: Žiežmariai; ביידיש: זשעזשמער) היא עיר קטנה במחוז קישיאדוריס ליטא הנמצאת כ-6 קילומטרים מדרום לעיר קישיאדוריס.

חָדָשׁ!!: וילנה וז'ייז'מריאי · ראה עוד »

זאמוט

זאַמוּט (בז'מאיצ'ו: Žemaitėjė; בליטאית תקנית: Žemaitija, ז'מאיטייה; מילולית: השפלה, הארץ הנמוכה; ליטא-תחתית; בלטינית: Samogitia, "סמוגיטיה") היא אחד מחמישה חבלי ארץ אתנוגרפיים מובחנים בליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וזאמוט · ראה עוד »

זאב איבינסקי

זאב איבְיַנסקי (1 בדצמבר 1923 – 22 בדצמבר 2022) היה היסטוריון, מורה ומחנך, איש לח"י בנעוריו, לוחם בשורות גדוד מוריה במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: וילנה וזאב איבינסקי · ראה עוד »

זאב צור

זאב צור (שטיין) (11 בספטמבר 1911 – 28 בספטמבר 1994) היה פעיל הקיבוץ המאוחד, חבר הכנסת וסגן שר החקלאות וחוקר התנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: וילנה וזאב צור · ראה עוד »

זאב קפלן

זאב הכהן קפלן זאב קפלן (זאב הכהן קאפלאן; 1826 – 1887) היה משורר וסופר עברי ופדגוג, מחשובי משוררי ההשכלה ומראשוני חובבי ציון.

חָדָשׁ!!: וילנה וזאב קפלן · ראה עוד »

זאב שינד

זאב שינד מנכ"ל משרד הביטחון 1951. זאב שינְד (7 בספטמבר 1909 – 20 בדצמבר 1953) היה פעיל ההעפלה, עמד בראש המוסד לעלייה ב' בארצות הברית, ממקימי צי הסוחר הישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון ומשרד התחבורה.

חָדָשׁ!!: וילנה וזאב שינד · ראה עוד »

זאב דומניץ

זאב דוֹמנִיץ (27 בדצמבר 1902 – 27 ביוני 1976) היה מחנך, סופר ומשורר לילדים ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וזאב דומניץ · ראה עוד »

זאב הברזל

זאב הברזל מופיע בחלומו של הדוכס גדימינאס זאב הברזל (בליטאית: Geležinis Vilkas) הוא דמות מיתית מהפולקלור הליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וזאב הברזל · ראה עוד »

זאב וולף איינהורן

רבי זאב וולף איינהורן (מהרז"ו, מהר"ז וולף; בכתיב יידי: וואָלף איינהאָרן; ? – י"ג באדר ב' תרכ"ב (1862), וילנה) היה פרשן חשוב של המדרש.

חָדָשׁ!!: וילנה וזאב וולף איינהורן · ראה עוד »

זאב וולפסון

זאב מרדכי וולפסון (ה'תרפ"ח 1928 - כ"ה באב ה'תשע"ב, 13 באוגוסט 2012) היה איש עסקים ונדבן יהודי חרדי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וזאב וולפסון · ראה עוד »

זרצ'ה

זָרֶצֶ'ה (בפולנית: Zarzecze, זָאזֶ'צֶ'ה; ברוסית: Заречье, זָרֶצֶ'ה; בבלארוסית: Зарэчча, זָרֶצָ'ה), המכונה בליטאית אוּז'וּפּיס (Užupis; מילולית: "מעבר לנהר") היא שכונה בווילנה, בירת ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וזרצ'ה · ראה עוד »

זרח אפרים אפשטיין

הרב זרח אפרים אפשטיין (תרכ"ב, 1862-כ"ב בסיוון תרצ"א, 7 ביוני 1931) היה ממייסדי ישיבת תורת חיים וראש הישיבה מתרע"ח עד פטירתו.

חָדָשׁ!!: וילנה וזרח אפרים אפשטיין · ראה עוד »

זלמן סורוצקין

הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949 הרב זלמן סורוצקין (ידוע בכינויים: הרב מלוצק, אזנים לתורה; תר"מ, 1880 - ט' בתמוז תשכ"ו, 27 ביוני 1966) היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וזלמן סורוצקין · ראה עוד »

זלמן פינחס קפלן

הרב שלמה זלמן פינחס הכהן קפלן (ו' בסיוון ה'תרי"ג, 12 ביוני 1853 - ~י"ב בניסן ה'תרפ"א, 20 באפריל 1921) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וזלמן פינחס קפלן · ראה עוד »

זלמן רייזן

זלמן רייזן (בכתיב יידי: זלמן רייזען; ברוסית: Залман Рейзен; לעיתים גם רייזין (Рейзин), ריזין, ריזן) (1887, בלארוס – הוצא להורג כנראה ב-1939) היה פילולוג של השפה היידית, היסטוריון של הספרות, עורך ומתרגם ליידיש, ביוגרף, מחבר ספרי לימוד, מבקר ספרות, סופר ועיתונאי, ממייסדי מכון ייִוואָ.

חָדָשׁ!!: וילנה וזלמן רייזן · ראה עוד »

זלמן שניאור

זלמן שְׁנֵיאוּר (י"ז בשבט תרמ"ז, 11 בפברואר 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: וילנה וזלמן שניאור · ראה עוד »

זלמן יצחק אנכי

זלמן יצחק אהרנסון, הידוע בכינוייו הספרותי זלמן יצחק אנֹכי (י"ז בתמוז תרל"ח, 18 ביולי 1878 – ל' בתשרי ה'תש"ח, 14 באוקטובר 1947), היה סופר, מחזאי וקריין עברי ויידי ביישוב.

חָדָשׁ!!: וילנה וזלמן יצחק אנכי · ראה עוד »

זלדה טרגר

זלדה טרגר-ניסנילביץ' (Zelda Trager – Nisanilovitz; 16 ביוני 1920 – 17 במרץ 1987).

חָדָשׁ!!: וילנה וזלדה טרגר · ראה עוד »

זבולון פינטו

זבולון יצחק זוסמנוביץ' פינֶטו (ברוסית: Звулун Зусманович Пинето; בכתיב ארכאי: זבולון פינעטאָ; ~1852–1879) היה כלכלן, מהנדס, פיזיקאי, כימאי ומתמטיקאי יהודי ברוסיה הצארית.

חָדָשׁ!!: וילנה וזבולון פינטו · ראה עוד »

זהבה גלאון

מכללה האקדמית ספיר, 2015 זהבה גלאון (נולדה ב-4 בינואר 1956) היא יושבת ראש מפלגת מרצ לשעבר, נשיאת מכון זולת לשוויון וזכויות אדם ופובליציסטית ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה וזהבה גלאון · ראה עוד »

זופיה פראניו

ד"ר זופיה פראניו (בפולנית: Zofia Franio; 16 בינואר 1899 – 25 בנובמבר 1978) הייתה רופאה פולנייה, אשר שירתה בדרגת מייג'ור בצבא פולין, ופעילה במחתרת הפולנית, שהוכרה כחסידת אומות העולם על הצלת יהודים בשואה.

חָדָשׁ!!: וילנה וזופיה פראניו · ראה עוד »

זוכי פרס איג נובל

להלן זוכי פרס איג נובל והעבודות שזיכו אותם בפרס.

חָדָשׁ!!: וילנה וזוכי פרס איג נובל · ראה עוד »

זוכי פרס נובל לפי מדינה

זוהי רשימה של זוכי פרס נובל לפי מדינה.

חָדָשׁ!!: וילנה וזוכי פרס נובל לפי מדינה · ראה עוד »

זכריה מנדל כ"ץ

הרב זכריה מנדל הכהן כ"ץ (תק"צ, 1830 – כט בחשון תרנ"ז, 5 בנובמבר 1896) היה רבן של אליטה וראדין.

חָדָשׁ!!: וילנה וזכריה מנדל כ"ץ · ראה עוד »

זכויות להט"ב בליטא

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בליטא מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים.

חָדָשׁ!!: וילנה וזכויות להט"ב בליטא · ראה עוד »

זיגמונט ברלינג

זיגמונט ברלינג נואם בכנס של מפלגת הפועלים המאוחדת הפולנית זיגמונט הנריק ברלינג (פולנית: Zygmunt Henryk Berling; 27 באפריל 1896 – 11 ביולי 1980) היה גנרל פולני, מפקד הכוחות המזוינים הפולניים בחזית המזרחית בשנים 1943–1944.

חָדָשׁ!!: וילנה וזיגמונט ברלינג · ראה עוד »

זיגמונד מוגולסקו

זיגמונד (זֶליג) מוֹגוּלֶסקוֹ (ביידיש: זעליג מאָגולעסקאָ; באנגלית: Sigmund Mogulesko; 16 בדצמבר 1858 – 4 בפברואר 1914) היה זמר, שחקן ומלחין בתיאטרון יידיש.

חָדָשׁ!!: וילנה וזיגמונד מוגולסקו · ראה עוד »

ח' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וח' באייר · ראה עוד »

ח' בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.

חָדָשׁ!!: וילנה וח' בחשוון · ראה עוד »

חנן אילתי

חנן אילתי (קלנבורט) (21 בינואר 1910–15 בנובמבר 1992) הוא סופר עברי ויידישאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וחנן אילתי · ראה עוד »

חנוך אייגש

הרב חנוך הניך אייגש (או אייגס; בכתיב יידי: חנוך העניך אייגעש; תרכ"ד, 1864 - ט"ו באלול תש"א, 7 בספטמבר 1941) היה דיין ורב בווילנה במשך יותר מארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: וילנה וחנוך אייגש · ראה עוד »

חנוך זונדל בן יוסף

הרב חנוך זונדל (-ו' בכסלו תר"כ, 1859) מחכמי פולין.

חָדָשׁ!!: וילנה וחנוך זונדל בן יוסף · ראה עוד »

חסידות סטריקוב

בית המדרש סטריקוב בירושלים חסידות סטריקוב היא חצר חסידית מבית וורקא ואלכסנדר הנקראת על שם העיירה סטריקוב שבפולין שבה כיהנו אדמו"רי השושלת.

חָדָשׁ!!: וילנה וחסידות סטריקוב · ראה עוד »

חסידות קאפוסט

חסידות קאפוסט הייתה חצר חסידית, ענף של חסידות חב"ד שפוצלה וניהלה חצר בפני עצמה.

חָדָשׁ!!: וילנה וחסידות קאפוסט · ראה עוד »

חסידות קרלין

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: וילנה וחסידות קרלין · ראה עוד »

חסידות טריסק

חסידות טריסק היא חסידות ווהלינית (אז האימפריה הרוסית, כיום אוקראינה), ענף מחסידות צ'רנוביל.

חָדָשׁ!!: וילנה וחסידות טריסק · ראה עוד »

חפץ חיים (ספר)

רחוב בירושלים על שם הספר חפץ חיים. חפץ חיים הוא החיבור הרבני הראשון המקיף את כל הלכות לשון הרע בהלכה.

חָדָשׁ!!: וילנה וחפץ חיים (ספר) · ראה עוד »

חלוקת הפרקים בתנ"ך

תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.

חָדָשׁ!!: וילנה וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »

חלוקה מנהלית של ליטא

מפת מחוזות ליטא ממוזער ליטא מחולקת, מעל רמת היישוב הבודד, למחוזות, רמת החלוקה המנהלית הראשונה, ולמחוזות משנה.

חָדָשׁ!!: וילנה וחלוקה מנהלית של ליטא · ראה עוד »

חלוקה מנהלית של האימפריה הרוסית

גבולות הפלכים והמחוזות של האימפריה הרוסית, 1914 גבולות הפלכים והמחוזות של חלקה האירופאי של האימפריה הרוסית, תחילת 1917 החלוקה המנהלית של האימפריה הרוסית התבססה על הרפורמה הניהולית שבוצע על ידי פיוטר הגדול בתחילת המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: וילנה וחלוקה מנהלית של האימפריה הרוסית · ראה עוד »

חזית הפעילים הליטאית

קאזיס שקריפה, מנהיג החזית חזית הפעילים הליטאית או ליגת האקטיביסטים הליטאית (בליטאית: LAF - Lietuvos Aktyvistų Frontas) הייתה חזית ליטאית על-מפלגתית, לאומנית, אנטי-סובייטית ואנטישמית שהקימו גולים ליטאים בברלין ב-17 בנובמבר 1940, לאחר פלישת כוחות ברית המועצות לליטא במסגרת כיבוש המדינות הבלטיות.

חָדָשׁ!!: וילנה וחזית הפעילים הליטאית · ראה עוד »

חבר הלאומים

חֶבֶר הלאומים (בצרפתית: La Société des Nations; בראשי תיבות: SDN או SdN; באנגלית: The League of Nations, LoN) היה ארגון בינלאומי אשר הוקם ב-10 בינואר 1920, לאחר מלחמת העולם הראשונה, על פי החלטה של ועידת השלום בפריז, שהתקבלה ביוזמתו של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון.

חָדָשׁ!!: וילנה וחבר הלאומים · ראה עוד »

חבש פאר

חֵבֶשׁ פְּאֵר הוא חיבור הלכתי והגותי של הראי"ה קוק, שעוסק בחשיבות מצוות הנחת תפילין, ובעיקר חובת הנחתן במקומן הנכון והמדויק.

חָדָשׁ!!: וילנה וחבש פאר · ראה עוד »

חדרה

חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: וילנה וחדרה · ראה עוד »

חונה שלביץ'

חוֹנֶה סַאמוּילוֹביץ' שְלֶבִיץ' (בליטאית: Šlėvičius Chone Samuilos, ברוסית: Шлевичус Хоне Самуилович;1 בינואר 1915 - 11 בינואר 1958), יהודי ממוצא ליטאי, היה פעיל פוליטי קומוניסטי-ליטאי ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וחונה שלביץ' · ראה עוד »

חולדה ובור

סיפור "חולדה ובוֹר" הוא אגדה הנרמזת בתלמוד הבבלי, ועוסקת בחשיבות קיומה של שבועת אמונים.

חָדָשׁ!!: וילנה וחולדה ובור · ראה עוד »

חווקה פולמן רבן

חווקה (חווה) פוֹלמן רַבָּן (בפולנית: Ewa (Chawka) Folman-Raban; 19 באפריל 1924, קיילצה – 9 בינואר 2014, קיבוץ לוחמי הגטאות) הייתה חברה בתנועת "דרור" בפולין ומחברי הארגון היהודי הלוחם בו שימשה כקשרית.

חָדָשׁ!!: וילנה וחווקה פולמן רבן · ראה עוד »

חוות ההכשרה ע"ש ברוכוב בלודז'

250px 250px 250px 250px 250px 250px חוות ההכשרה ע"ש ברוכוב בלודז' ("קיבוץ ברוכוב" וביידיש "קבוץ באראכוו") הייתה אחת מחוות ההכשרה שהוקמו על ידי ארגון החלוץ ומרכזה היה בעיר לודז' שבפולין.

חָדָשׁ!!: וילנה וחוות ההכשרה ע"ש ברוכוב בלודז' · ראה עוד »

חוות ההכשרה בצ'רניאקוב

250px 250px 250px חוות ההכשרה בצ'רניאקוב (Czerniakow) הייתה חוות הכשרה של ארגון החלוץ שהוקמה בקרבת וורשה.

חָדָשׁ!!: וילנה וחוות ההכשרה בצ'רניאקוב · ראה עוד »

חוות ההכשרה בקלוסובה

250px הכשרת קלוסובה 25-אוקטובר-1933 חלוצים מקיבוץ קלוסובה במחצבה 1936 חלוצים מקיבוץ קלוסובה במחצבה 1933 חברות הקיבוץ עבדו במחצבה לצד החברים בשוויון מלא 1927 חוות ההכשרה בקלוסובה (ובשמה המלא "קיבוץ חוצבי האבנים בקלוסובה ע'ש יוסף טרומפלדור") הוקמה ב-1924 על ידי ארגון החלוץ בעיירה קלוסובה שבמזרח פולין כדי להכשיר נוער יהודי לעלייה ארצה.

חָדָשׁ!!: וילנה וחוות ההכשרה בקלוסובה · ראה עוד »

חוות ההכשרה בגרוכוב

250px הבית בחווה החקלאית בגרוכוב לפני שנהרס ב-2011 תמונה להחלפה 250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px חוות ההכשרה בגְרוֹכוֹב (קרויה גם קיבוץ גרוכוב או קיבוץ גרוחוב) הייתה חווה חקלאית בכפר גרוכוב שליד ורשה בירת פולין שנוסדה על ידי תנועת החלוץ ב-1919 ושימשה את תנועת דרור ואת החלוץ הצעיר להכשרת בני נוער לעבודה חקלאית ואחרת לקראת העלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה וחוות ההכשרה בגרוכוב · ראה עוד »

חינוך בישראל

בית הספר חביב בראשון לציון - בית הספר העברי הראשון בארץ ישראל. מסדר בוקר והתעמלות בבית הספר בקרית מלאכי, 1970 החינוך הפורמלי (רשמי) בישראל הוא חלק ממערכת החינוך הישראלית שנמצא באחריות משרד החינוך ומבוסס על תקציב המדינה.

חָדָשׁ!!: וילנה וחינוך בישראל · ראה עוד »

חידושי רבי שמעון יהודה הכהן

חידושי רבי שמעון יהודה הכהן הוא אוסף מכתבי רבי שמעון שקופ על התלמוד הבבלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וחידושי רבי שמעון יהודה הכהן · ראה עוד »

חיה לזר

חיה לזר (1 בינואר 1924 - 5 בפברואר 2003) הייתה פרטיזנית ביערות וילנה בתקופת מלחמת העולם השנייה, בישראל עבדה כעיתונאית בעיתון מעריב ואחר כך ב"חרות", פעילה לתיעוד השואה, ממייסדות ומייסדי מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים במצודת זאב שבתל אביב.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיה לזר · ראה עוד »

חיה ויצמן-ליכטנשטיין

גימנסיה הרצליה, 1925 חיה וַיצמן-ליכטנשטיין (לעיתים נכתב ליכטנשטין; ג' בתשרי תר"מ, 13 בספטמבר 1879 – כ"ד בחשוון תש"ך, 25 בנובמבר 1959) הייתה אשת חינוך עברייה ופעילה ציונית וחברתית.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיה ויצמן-ליכטנשטיין · ראה עוד »

חיות (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיות (פירושונים) · ראה עוד »

חיוטין אדריכלים

בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין בניין הסנאט באוניברסיטת בן-גוריון הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר חיוטין אדריכלים הוא משרד אדריכלים ישראלי המתמחה בתכנון מבני ציבור.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיוטין אדריכלים · ראה עוד »

חיי אדם

חיי אדם הוא ספר הלכה שנכתב בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19 בידי רבי אברהם דנציג.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיי אדם · ראה עוד »

חיים מוולוז'ין

הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »

חיים אהרן קפלן

ח.א. קפלן ותלמידיו עטיפת הספר מגילת יסורין חיים אהרן קפלן (1880–1942), היה מחנך ופדגוג יהודי בוורשה.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים אהרן קפלן · ראה עוד »

חיים סביצקי

חיים סביצקי (1907, ברנוביץ'–מאי 2014, רמת גן) היה צייר ישראלי שיצר עד סוף חייו בגיל 107.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים סביצקי · ראה עוד »

חיים סוטין

דיוקן נוסף של חיים סוטין שצייר אמדאו מודיליאני, 1916 חיים סוּטין (בצרפתית: Chaim Soutine; 1893 – 9 באוגוסט 1943) היה צייר יהודי יליד רוסיה הלבנה, שחי משנת 1913 בצרפת והתבלט בציוריו האקספרסיוניסטים.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים סוטין · ראה עוד »

חיים עוזר גרודזנסקי

הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים עוזר גרודזנסקי · ראה עוד »

חיים פסחוביץ

הרב חיים פסחוביץ (ה'תרל"ט, 1879 - כ"ב בשבט ה'תשט"ז, 4 בפברואר 1956) היה רב ליטאי, שנטה בסוף ימיו בירושלים, לקומוניזם, והתפרסם בשל כך בכינוי: הרב האדום.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים פסחוביץ · ראה עוד »

חיים פרמונט

חיים פרמונט (נולד ב-1950) הוא מלחין ישראלי ופרופסור מן המניין באקדמיה למוסיקה ומחול על שם רובין בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים פרמונט · ראה עוד »

חיים צווייגל-שריג

חיים צוַוייגֶל-שריג (1898 – 28 במרץ 1950, י' בניסן תש"י) היה מחנך עברי בפולין ובישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים צווייגל-שריג · ראה עוד »

חיים שמואלביץ

הרב חיים ליב הלוי שמואלביץ (ר' חיים סטוצ'ינער על שם העיר שבה גדל; ב' בתשרי ה'תרס"ג, 3 באוקטובר 1902, קובנה – ליל ג' בטבת ה'תשל"ט, 1 בינואר 1979, ירושלים) היה ראש ישיבת מיר בליטא, בתקופת שהותה בשנגחאי במהלך מלחמת העולם השנייה ובארץ ישראל, היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים שמואלביץ · ראה עוד »

חיים שאול גריינימן

בביתו הרב חיים שאול גריינימן (א' בניסן תרפ"ו או ט"ו בטבת תרפ"ו, 16 במרץ 1926 – כ"א בניסן תשע"ה, 10 באפריל 2015) היה רב ופוסק הלכה ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים שאול גריינימן · ראה עוד »

חיים שפירא (מתמטיקאי)

חיים שפירא (נולד ב-5 במאי 1962) הוא מרצה וחוקר ישראלי רב-תחומי, בעל תואר ד"ר למתמטיקה וד"ר להוראת המדעים.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים שפירא (מתמטיקאי) · ראה עוד »

חיים שלמה ליבוביץ

הרב חיים שלמה ליבוביץ (ה'תרצ"ד, 1933 - י"ח באדר א' ה'תשע"ו, 27 בפברואר 2016) היה ראש ישיבות קמניץ ופוניבז'.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים שלמה ליבוביץ · ראה עוד »

חיים לזר-ליטאי

חיים לזר-ליטאי (31 במאי 1914 – 31 באוגוסט 1997) היה פרטיזן ביערות ליטא במלחמת העולם השנייה, איש בית"ר, היסטוריון וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים לזר-ליטאי · ראה עוד »

חיים זליג סלונימסקי

סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל) תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים זליג סלונימסקי · ראה עוד »

חיים זיידמן

חיים זיידמן (כ"ה בכסלו תרמ"ה, 13 בדצמבר 1884 – כ"ד בתמוז תשכ"ז, 1967) היה בנקאי, מראשוני בנק לאומי לישראל (בנק אפ"ק) מנהל בנק אנגלו-פלשתינה בצפת, מפעילי הסתדרות הציונים הכלליים בישראל, מראשוני תל אביב וממייסדי שכונת נחלת בנימין ("חברה חדשה"), חבר מועצת עיריית תל אביב.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים זיידמן · ראה עוד »

חיים חייקל גרינברג

הרב חיים חייקל גרינברג (תרס"ט, 1909 - כ"ב בחשוון תש"ל, 3 בנובמבר 1969) היה רבה של קענע בליטא, מו"ץ וחבר ועד הרבנים בווילנה וממקורבי הרב חיים עוזר גרודזנסקי.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים חייקל גרינברג · ראה עוד »

חיים גראדה

חיים גְרָאדֶה (בכתיב יידי: חיים גראַדע; באנגלית: Chaim Grade; 4 באפריל 1910, וילנה – 26 באפריל 1982, ניו יורק) היה משורר וסופר יידיש, מגדולי סופרי היידיש של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים גראדה · ראה עוד »

חיים גבתי

חיים גְּבָתי (סביטץ') (29 בינואר 1901 – 19 באוקטובר 1990) היה חקלאי ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים גבתי · ראה עוד »

חיים דב הורביץ

חיים דב הורביץ (נכתב גם: חיים דוב הורוויץ, ומוכר בראשי התיבות חיד"ה; ה'תרכ"ה, 1865 – ה'תרצ"ג, 1933) היה סופר, עיתונאי ועורך, ביידיש ובעברית, כלכלן ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים דב הורביץ · ראה עוד »

חיים הלל פריד

רבי חיים הלל פְרִיד (כ"ו בחשון ה'תקצ"ז, 1837 - ג' בכסלו ה'תרע"א, 1911) היה משנה ראש ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים הלל פריד · ראה עוד »

חיים הלל פריד (רופא)

פרופ' חיים הלל פְרִידתמונה להחלפה חיים הלל פְרִיד (11 באוקטובר 1913 – 21 בנובמבר 2008) היה רופא קרדיולוג ישראלי, מנהל מחלקות ומנהל בפועל של בית החולים דונולו ביפו, פרופסור לרפואה פנימית וקרדיולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים הלל פריד (רופא) · ראה עוד »

חיים וואלקין

הנער חיים וואלקין בן ה-8 חותם על מסמכי האזרחות. שער ה'ניו יורק טיימס', 1953 הרב חיים וואלקין (ד' בתשרי תש"ו, ספטמבר 1945 – י"ב בחשוון תשפ"ג, 6 בנובמבר 2022) היה המשגיח של הישיבות עטרת ישראל, ואור ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים וואלקין · ראה עוד »

חיים וולקין (וולוז'ין)

הרב חיים וולקין (תרנ"ח, 1897 – תש"א, 1941) היה ראש הישיבה האחרון של ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים וולקין (וולוז'ין) · ראה עוד »

חיים וירשובסקי

חיים וירשוּבְּסקי (Wirszubski; 25 באוקטובר 1915 – 24 באוגוסט 1977) היה היסטוריון, חוקר קבלה, ומתרגם ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים וירשובסקי · ראה עוד »

חיים יצחק בונין

חיים יצחק בונין. מאוסף התצלומים של מכון גנזים חיים יצחק בונין (הומל, ו' בשבט ה'תרל"ה, 12 בינואר 1875 – ה'תש"ג, ינואר 1943, טרבלינקה) היה סופר עברי ויידישאי מחברי תנועת המזרחי.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים יצחק בונין · ראה עוד »

חיים ירמיהו פלנסברג

הרב חיים ירמיהו פלנסברג (במקור: פלענסבערג) (1842 – תרע"ד (1914)) רב, פילוסוף ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים ירמיהו פלנסברג · ראה עוד »

חיים ילין (סופר)

חיים ילין (בליטאית: Jelinas Chaimas; ברוסית: Елин Хаим Лейзерович; 7 בנובמבר 1912 – 1944) היה סופר ומפקד הארגון האנטי-פשיסטי בגטו קובנה, ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים ילין (סופר) · ראה עוד »

חיים יהודה ליב ליטווין

רבי חיים יהודה ליב ליטווין (ידוע בכינויו: ר' חיים יהודה ליב סוסניצר, בכתיב יידי: סאָסניצעֶר, או "העילוי מסאָסניץ"; ה'ת"ר, 1840 - י"א בסיוון ה'תרס"ג, 6 ביוני 1903) היה רב וראש ישיבה ליטאי שכיהן כרב בערים שונות בגליציה ובליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים יהודה ליב ליטווין · ראה עוד »

חיים יונה גורלנד

חיים יונה גוּרלַנד (גורלאנד; בראשי תיבות: חיו"ג; ברוסית: Хаим Иона (Иона Ильич) Гурлянд; ליל י"ד באדר ה'תר"ג, 15 במרץ 1843, קלֶצק, רוסיה הלבנה – 14 במרץ 1890, אודסה) היה סופר וביבליוגרף עברי, מחנך ורב ממשלתי יהודי-רוסי.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים יונה גורלנד · ראה עוד »

חיים יוסף יפה

חיים יוסף יפה (1821 – 22 בדצמבר 1901), כונה "המגיד מוועקשענע", מחובבי ציון, ממייסדי רחובות.

חָדָשׁ!!: וילנה וחיים יוסף יפה · ראה עוד »

חייקל לונסקי

חייקל לונסקי בצעירותו "בספריית סטראשון": גלויה מתוך סדרת "ווילנער ייִדישע געטאָ" (הגטו היהודי בווילנה), עם איורים מאת בר זלקינד ופסקאות רקע קצרות מאת חייקל לונסקי (בגב הגלויה, לא מופיע בתמונה), 1922/1923 חיים חייקל לוּנְסקי (נכתב גם חייקיל; בכתב לטיני: Lunski; ברוסית: Лунский; ב' בתמוז תרמ"א, 29 ביוני 1881, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ה'תש"ב, 1942, גטו וילנה, הכיבוש הגרמני) היה סופר יידי ועברי, פולקלוריסט וביבליוגרף יהודי-ליטאי, ספרן ספריית שטראשון במשך כיובל שנים (1895–1941) והיסטוריון של יהדות וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה וחייקל לונסקי · ראה עוד »

חייקה קלינגר

חַייקָה קלינגֶר (בפולנית: Chajka Klinger; 25 בספטמבר 1917 – 18 באפריל 1958) הייתה ממנהיגות הארגון היהודי הלוחם בבנדין, נחקרה בעינויים על ידי הגסטפו, נמלטה והייתה הראשונה מקרב לוחמי הגטאות שהגיעו לארץ ישראל, ועמה יומניה המהווים עדות אותנטית ראשונית על מרד הגטאות בוורשה ובבנדין.

חָדָשׁ!!: וילנה וחייקה קלינגר · ראה עוד »

חייקה גרוסמן

חייקה גרוסמן בתמונה מתוך תעודת הזיהוי המזויפת שלה, בסביבות 1941 חייקה גרוסמן עם בעלה מאיר ובתה הבכורה, לאה. תחילת שנות ה-50 שלט הנצחה לחייקה גרוסמן ברחוב חייקה גרוסמן בפתח תקווה חַייקָה גרוסמן-אוֹרְקין (20 בנובמבר 1919, ביאליסטוק, פולין – 26 במאי 1996, קיבוץ עברון, ישראל) הייתה מנהיגה ציונית, מראשי תנועת השומר הצעיר בתקופת מלחמת העולם השנייה, פרטיזנית וחברת מחתרת בגטאות ליטא ופולין.

חָדָשׁ!!: וילנה וחייקה גרוסמן · ראה עוד »

ב. יאושזון

ב.

חָדָשׁ!!: וילנה וב. יאושזון · ראה עוד »

בן ציון ידלר

הרב בן ציון גולדברג-ידלר (נכתב: יאדלר; כונה "המגיד הירושלמי" ו"מגיד מישרים"; ח' בכסלו תרל"ב, נובמבר 1871 - ט"ו באב תשכ"ב, אוגוסט 1962) היה דרשן ידוע ביישוב הישן בירושלים ובמושבות.

חָדָשׁ!!: וילנה ובן ציון ידלר · ראה עוד »

בן חור (ספר)

בֶּן חוּר: סיפור אודות המשיח (אנגלית: Ben-Hur: A Tale of the Christ) הוא רומן מאת לו וולאס שנכתב בשנת 1880.

חָדָשׁ!!: וילנה ובן חור (ספר) · ראה עוד »

בן המלך והנזיר

ספר 'בן המלך והנזיר' – אבן חסדאי נכתב בנוסח העברי על ידי אברהם הלוי בן שמואל אבן חסדאי במאה ה-12 או ה-13.

חָדָשׁ!!: וילנה ובן המלך והנזיר · ראה עוד »

בן-ציון אלפס

רבי בן ציון אלפס (א' בכסלו ה'תרי"א, 6 בנובמבר 1850 – כ"ג בכסלו תש"א, 23 בדצמבר 1940) היה מחנך, דרשן, סופר ועסקן ציבור.

חָדָשׁ!!: וילנה ובן-ציון אלפס · ראה עוד »

בן-ציון צוקרמן

בן־ציון צוקרמן (1890 – 1944) היה צייר יהודי ליטאי שנספה בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: וילנה ובן-ציון צוקרמן · ראה עוד »

בן-ציון דינור

דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: וילנה ובן-ציון דינור · ראה עוד »

בן-ציון כ"ץ

כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' בן ציון כ"ץ (18 בדצמבר 1875 – 2 בפברואר 1958) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון, זוכה פרס סוקולוב.

חָדָשׁ!!: וילנה ובן-ציון כ"ץ · ראה עוד »

בנציון כץ

בנציון כץ, שנודע גם בשם העט בנציון בנשלום, (ינואר 1907, ו' בשבט ה'תרס"ז – נובמבר 1968, א' בכסלו ה'תשכ"ט) היה מנהל בהסתדרות הציונית, מתרגם לעברית, משורר, פרופסור ללימודים קלאסיים ולספרות עברית, רקטור אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: וילנה ובנציון כץ · ראה עוד »

בני משה (אגודה ציונית)

יחזקאל דנין ורעייתו רחל, 1929 בני משה היה ארגון סתרים מסוג ארגון אחווה גברי וציוני, שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים.

חָדָשׁ!!: וילנה ובני משה (אגודה ציונית) · ראה עוד »

בנימין פאלער

הרב בנימין פַּאלֶער (באנגלית: Binyomin Paler; ~ה'תרס"ח, 1908 - ה' באב ה'תש"ס, 6 באוגוסט 2000) היה ראש ישיבה אמריקאי ממוצא ליטאי, מתלמידי רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק.

חָדָשׁ!!: וילנה ובנימין פאלער · ראה עוד »

בנימין שימין

בנימין ורגינה שימין עם בתם הלינה שימין-שניידרמן, אוטבוצק 1937 דוד סימור (שִים) בנימין שִימִין (בפולנית: Benjamin Szymin; 1880, שקלוב, פלך מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 12 באוגוסט 1942, גטו אוטבוצק, פולין הכבושה) היה מחלוצי המו"לים של ספרות יידית ועברית מודרנית בפולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ובנימין שימין · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: וילנה ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנימין ברגר

ד"ר בנימין ברגר (בליטאית: Benjaminas Bergeris; 1881 – 1948) היה רופא, פעיל ציוני, יושב ראש ההסתדרות הציונית בליטא, מראשי הציונים הכלליים, אחד המייסדים של בית החולים היהודי "ביקור חולים" בקובנה ומנהל המחלקה למחלות פנימיות.

חָדָשׁ!!: וילנה ובנימין ברגר · ראה עוד »

בנימין ביינוש פינקל

הרב בנימין ביינוש פינקל (מכונה: ר' בייניש; ה'תרע"ג, 1913 - י"ח בשבט ה'תש"ן, 13 בפברואר 1990) היה ראש ישיבת מיר בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

חָדָשׁ!!: וילנה ובנימין ביינוש פינקל · ראה עוד »

בנימין הרשב

בנימין הרשב (הְרוּשוֹבסקי) (באנגלית: Benjamin Harshav (Hrushovski)‎; 26 ביוני 1928 – 23 באפריל 2015) היה חוקר ספרות, מומחה לספרות השוואתית, משורר ביידיש (בשם העט ה. בנימין) ובעברית (בשם העט גבי דניאל), מתרגם ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ובנימין הרשב · ראה עוד »

בנימין הכהן שקוביצקי

הרב בנימין הכהן שקוביצקי (אדר תרל"ב 1872 – ט"ז בכסלו תרצ"ט; 9 בדצמבר 1938) היה מגיד מישרים ומראשי הרבנים במינסק.

חָדָשׁ!!: וילנה ובנימין הכהן שקוביצקי · ראה עוד »

בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

בְּצַלְאֵל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים היא מוסד אקדמי לאמנות, עיצוב ואדריכלות.

חָדָשׁ!!: וילנה ובצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים · ראה עוד »

בצלאל הכהן

הרב בצלאל הכהן (כ"ז בטבת תק"פ, 14 בינואר 1820 – י' בניסן תרל"ח, 13 באפריל 1878) היה דיין ומו"צ בוילנה ומגדולי התורה הנודעים בעיר. מחבר הגהות "מראה כהן" על הש"ס הבבלי ושו"ת "ראשית ביכורים".

חָדָשׁ!!: וילנה ובצלאל הכהן · ראה עוד »

בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות

"בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות" הוא בית ספר לאמנות ואומנות, שהוקם בירושלים בשנת 1906 על ידי בוריס שץ ופעל עד לשנת 1929.

חָדָשׁ!!: וילנה ובצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות · ראה עוד »

ברנרד ברנסון

ברנרד ברנסון בגינת וילה אי טאטי ברנרד ברנסון (באנגלית: Bernard Berenson; 26 ביוני 1865, בוטרימוניס, היום חלק מווילנה, ליטא – 6 באוקטובר 1959, פירנצה) היה היסטוריון אמריקאי יהודי מומר חוקר תולדות האמנות, מן הראשונים שהתמחו ברנסאנס.

חָדָשׁ!!: וילנה וברנרד ברנסון · ראה עוד »

ברנוביץ'

תצוגת טילים בליסטיים בברנוביץ' בָּרָנוֹביץ' (ביידיש: באראנאָװיטש, בבלארוסית: Баранавiчы, ברוסית: Барановичи, בפולנית: Baranowicze) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה וברנוביץ' · ראה עוד »

ברק יוסלביץ'

ברק יוסלביץ' מותו של ברק יוסלביץ' בֶּרֶק יוֹסלביץ' (פולנית: Berek Joselewicz; ביידיש: בערעק יאסעלעוויטש; 17 בספטמבר 1764 – 5 במאי 1809) היה לוחם יהודי לחירות פולין במהלך מרידת קושצ'ושקו והמלחמות הנפוליאוניות.

חָדָשׁ!!: וילנה וברק יוסלביץ' · ראה עוד »

ברוך מרדכי אטינגר

מצבת קברו של הרב ברוך מרדכי אטינגר בהר הזיתים בירושלים הרב ברוך מרדכי בן ר' אליעזר אטינגר מבוברויסק (נפטר ב-29 באוגוסט 1852, י"ד באלול ה'תרי"ב), היה חסיד חב"ד, רב קהילת החסידים בווילנה, ורב העיר בוברויסק.

חָדָשׁ!!: וילנה וברוך מרדכי אטינגר · ראה עוד »

ברוך מרדכי ליבשיץ

הרב ברוך מרדכי ליבשיץ (ה'תקס"ט, 1809, וילנה - ט"ו בניסן ה'תרמ"ה, 30 במרץ 1885, שדליץ) היה רב ליטאי-פולני שכיהן כרב הערים סמיאטיץ', וולקוביסק, נובהרדוק ושדליץ.

חָדָשׁ!!: וילנה וברוך מרדכי ליבשיץ · ראה עוד »

ברוך משקלוב

רבי ברוך שיק משקלוב (ברוסית: Барухиз Шклова, באנגלית: Baruch Schick of Shklov; 1744, תק"ד – 1808, א' באדר תקס"ח) היה רב, מקובל ודיין מן המשכילים המוקדמים, מחבר ומתרגם ספרי מדע ובהם הספר "יסודות" של אוקלידס.

חָדָשׁ!!: וילנה וברוך משקלוב · ראה עוד »

ברוך אורן

ברוך אורן (סוסנוביק) (ז' בחשוון תרע"ו – ד' בתמוז תשס"ד; 15 באוקטובר 1915 – 23 ביוני 2004) היה איש חינוך ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וברוך אורן · ראה עוד »

ברוך פפירמייסטר

ברוך פפירמייסטר (1842, תר"ב, טוקום שבלטביה - 26 באוקטובר 1925, תרפ"ו, שיקגו, ארצות הברית) היה מהנדס ואדריכל, ממתיישביה הראשונים של המושבה ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: וילנה וברוך פפירמייסטר · ראה עוד »

ברוך רוזנברג

הרב ברוך רוזנברג (תרפ"ב, 1922 \ תרפ"ג, 1923 - א' באדר תשס"ד, 23 בפברואר 2004) היה ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וחבר נשיאות מפעל הש"ס.

חָדָשׁ!!: וילנה וברוך רוזנברג · ראה עוד »

ברוך שוב

ברוך שוב 2016 ברוך שׁוּבּ (3 במרץ 1924 – 18 בדצמבר 2020) היה פרטיזן בתקופת מלחמת העולם השנייה ויושב ראש ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות ומורדי הגטאות בישראל, חבר בהנהלת יד ושם, בוועדת חסידי אומות העולם, בדירקטוריון ועידת התביעות ובמרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה וברוך שוב · ראה עוד »

ברוך הלוי אפשטיין

הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה' בשבט ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.

חָדָשׁ!!: וילנה וברוך הלוי אפשטיין · ראה עוד »

ברונקה קליבנסקי

ברונקה קליבנסקי (Bronka Winicka - Klibanski; 24 בפברואר 1923, גרודנו שבפולין – 23 בפברואר 2011, ישראל) פעלה כקשרית בגטו ביאליסטוק, ולאחר מכן המשיכה בתפקיד זה עבור הפרטיזנים, עבדה ב"יד ושם" ותיעדה מסמכים.

חָדָשׁ!!: וילנה וברונקה קליבנסקי · ראה עוד »

ברוניוס קוטאביצ'יוס

ברוניוס ויידוטיס קוטאביצ'יוס (בליטאית: Bronius Vaidutis Kutavičius; 13 בספטמבר 1932 – 29 בספטמבר 2021) היה מלחין ליטאי ומורה להלחנה.

חָדָשׁ!!: וילנה וברוניוס קוטאביצ'יוס · ראה עוד »

ברית ערים חופשיות

ברית ערים חופשיות (באנגלית: Pact of Free Cities) היא ברית ערים שנוצרה במזרח אירופה בשנת 2019 כאמנת שיתוף פעולה בין ראשי הערים של ברטיסלאבה, בודפשט, פראג וורשה, ונחתמה ב-16 בדצמבר 2019 באוניברסיטת מרכז אירופה בבודפשט.

חָדָשׁ!!: וילנה וברית ערים חופשיות · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: וילנה וברית המועצות · ראה עוד »

בריגדת חיל הרגלים הממוכן זאב הברזל

בריגדת חיל הרגלים הממוכן זאב הברזל (בליטאית: Mechanizuotoji pėstininkų brigada „Geležinis Vilkas“) היא בריגדת חיל רגלים ממוכן של צבא ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ובריגדת חיל הרגלים הממוכן זאב הברזל · ראה עוד »

בריגדת הנייר

שמרקה קצ'רגינסקי עם ספרים שנצלו בידי בריגדת הנייר בריגדת הנייר (או מחתרת הנייר) הוא הכינוי שקיבלה קבוצה מיושבי גטו וילנה שהסתירה מטמון גדול של פריטי תרבות יהודית מארכיון "ייִוואָ" (המכון למחקר יהודי) והצילה אותם מהשמדה או גניבה בידי גרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: וילנה ובריגדת הנייר · ראה עוד »

ברייתא דל"ב מידות

ברייתא דל"ב מידות הוא חיבור בנושא מידות שהתורה נדרשת בהן.

חָדָשׁ!!: וילנה וברייתא דל"ב מידות · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: וילנה ובלארוס · ראה עוד »

בלה יערי-חזן

בלה חזן-יערי (22 בדצמבר 1922, רוז'ישצ'ה, פולין – 18 בינואר 2004, ירושלים, ישראל) הייתה בזמן השואה קשרית בתנועת ה"חלוץ-דרור" וחברת הארגון היהודי הלוחם בשטחי הכיבוש הגרמני בפולין ובליטא, ולאחר נפילתה בידי הנאצים, אסירה וחברת מחתרת במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.

חָדָשׁ!!: וילנה ובלה יערי-חזן · ראה עוד »

בטי סגל

בטי סגל (ביידיש: בעטי סעגאַל; 1 בספטמבר 1916 – 10 באוגוסט 1985) הייתה שחקנית וזמרת יהודייה-פולנייה וישראלית, שפעלה בווילנה ובישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ובטי סגל · ראה עוד »

בדחן

בַּדְחָן הוא כינוי ושם תואר למי ששימשו כמנחים היתוליים בטקסים יהודיים, חגים וימי מועד אחרים.

חָדָשׁ!!: וילנה ובדחן · ראה עוד »

בוריס סקוסירב

בוריס מיכאלוביץ' סקוסירב (ברוסית: Бори́с Миха́йлович Ско́сырев, בקטלאנית: Borís Mikhàilovitx Skóssirev; 12 בינואר 1896 – 27 בפברואר 1989) היה גולה לבן, הרפתקן, משתף פעולה עם הנאצים והטוען לכתר נסיכות אנדורה, אשר המליך את עצמו כנסיך אנדורה לתקופה קצרה בראשית שנות השלושים כבוריס הראשון מאנדורה.

חָדָשׁ!!: וילנה ובוריס סקוסירב · ראה עוד »

בוריס קלצקין

בּוֹרִיס ארקַאדיֶיוויץ' קְלֶצקין (בכתיב יידי: באָריס קלעצקין; 1875, וילנה – ספטמבר 1937, שם) היה מו"ל יידי, מגדולי המו"לים היידישאים שלפני השואה.

חָדָשׁ!!: וילנה ובוריס קלצקין · ראה עוד »

בוריס שץ

בוריס, זהרה, אולגה ובצלאל שץ בוריס (שלמה זלמן-דב ברוך) שץ (ברוסית: Борис Шац; כ"ו בכסלו תרכ"ז, 4 בדצמבר 1866 – ט"ו באדר ב' תרצ"ב, 23 במרץ 1932) היה צייר ופסל יהודי, מייסד בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות בירושלים, ומקימו של בית הנכות בצלאל, לימים מוזיאון ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ובוריס שץ · ראה עוד »

בוריס דב ברוצקוס

בוריס דב (בֶּר) בְּרוּצְקוּס (ברוסית: Борис (Бер) Давидович Бруцкус, בוריס דווידוביץ' ברוצקוס; בכתב לטיני: Brutzkus; 3 באוקטובר 1874, פולאנגן, ליטא הרוסית – 7 בדצמבר 1938, ירושלים) היה עסקן ציבור, כלכלן יהודי-רוסי נודע, מדען, מומחה לבעיות של ברית המועצות וחוקר בעיות אגרריות, מהמומחים הגדולים באירופה בשאלות כלכלה, ובמיוחד בבעיות חקלאות והתיישבות של יהודים, פרופסור לכלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ובוריס דב ברוצקוס · ראה עוד »

בוטרימוניס

בוטרימוניס (בליטאית: Butrimonys, בפולנית: Butrymańce, ביידיש: בוטרימאַנץ או באַלטרעמאַנץ) היא עיירה במחוז משנה אליטא במחוז אליטא בדרום ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ובוטרימוניס · ראה עוד »

בוגדן בוגדנוביץ' (כדורסלן)

בוגדן בוגדנוביץ' (בסרבית: Богдан Богдановић; נולד ב-18 באוגוסט 1992) הוא כדורסלן סרבי המשחק בקבוצת אטלנטה הוקס מליגת ה-NBA, וכן בנבחרת סרביה.

חָדָשׁ!!: וילנה ובוגדן בוגדנוביץ' (כדורסלן) · ראה עוד »

בוגומיל דויזון

בוגומיל דויזון (בפולנית וגרמנית:Bogumil Dawison, 15 במאי 1818 – 1 בפברואר 1872) היה שחקן תיאטרון יהודי-פולני שהפך לאחד מכוכבי התיאטרון בשפה הגרמנית.

חָדָשׁ!!: וילנה ובוגומיל דויזון · ראה עוד »

בודפשט

בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.

חָדָשׁ!!: וילנה ובודפשט · ראה עוד »

בוהמה

איור של רובודי לספר של אנרי מירז'ה - "סצנות מחיי הבוהמה", 1913 אנשי הבּוֹהֶמָה (מצרפתית: La bohème) הוא כינוי ליוצרים ואנשי רוח המנהלים אורח חיים החורג מהשגרה, ומאופיין בהיעדר קביעות, נדודים ושינויים תכופים.

חָדָשׁ!!: וילנה ובוהמה · ראה עוד »

ביאליסטוק

בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.

חָדָשׁ!!: וילנה וביאליסטוק · ראה עוד »

ביסטריצה (בלארוס)

ביסטריצה (בבלארוסית: Бы́стрыца; בפולנית: Bystrzyca, ביסטשיצה) הוא כפר קטן במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, על גדת נהר נריס (Neris), בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: וילנה וביסטריצה (בלארוס) · ראה עוד »

בירשטונאס

בירשטונאס (ביידיש: בירשטאן) היא עיירת נופש, ספא וטיפולי מים אחרים, המרכז המנהלי של מחוז המשנה בירשטונאס במחוז קובנה שבמרכז ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ובירשטונאס · ראה עוד »

בירת התרבות של אירופה

200px דגל האיחוד האירופי בירת התרבות של אירופה היא עיר אותה בוחר האיחוד האירופי לתקופת זמן של שנה, ובה ניתנת לה הזדמנות להציג את חיי התרבות וההתפתחות התרבותית בה.

חָדָשׁ!!: וילנה ובירת התרבות של אירופה · ראה עוד »

ביריה (אוניית מעפילים)

מעפילים על האניה ביריה מסלול ההפלגה של "ביריה" ביריה הייתה ספינת מעפילים, שהגיעה לחופי ארץ ישראל ביוני 1946.

חָדָשׁ!!: וילנה וביריה (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

חָדָשׁ!!: וילנה ובית מדרש · ראה עוד »

בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי

שם.

חָדָשׁ!!: וילנה ובית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בז'יטומיר

איוון פרנקו בז'יטומיר, רחוב פושקינסקה 42 בית המדרש לרבנים בז'יטומיר, שפעל בין 1847 ל-1873, שכן בפאתי העיר ז'יטומיר שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (באזור אוקראינה של ימינו), בתחום המושב היהודי.

חָדָשׁ!!: וילנה ובית המדרש לרבנים בז'יטומיר · ראה עוד »

בית העלמין קריית שאול

בית העלמין קריית שאול הוא בית קברות בתל אביב.

חָדָשׁ!!: וילנה ובית העלמין קריית שאול · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בשניפישוק

מצבות בבית העלמין בשניפישוק. 1922 חלק מבית העלמין שעדיין לא נחפר, ברקע אצטדיון ז'לגיריס בית הקברות היהודי בשניפישוק (בליטאית: Šnipiškės, שניפישקס) הוא בית הקברות היהודי העתיק והגדול ביותר בבירת ליטא, וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ובית הקברות היהודי בשניפישוק · ראה עוד »

בית הכנסת המהרש"א

פנים בית הכנסת המהרש"א בתפארתו גלויה מ-1912 בית הכנסת המהרש"א 2015 - גג בית הכנסת מהרש"א בסכנת קריסה בית הכנסת המהרש"א הוא בית הכנסת העתיק של שמואל אליעזר הלוי איידלס, המהרש"א בעיר אוֹסטרוֹהְ בית הכנסת נבנה לפני 600 שנה ואילו המהרש"א הרחיב אותו לצדדיו.

חָדָשׁ!!: וילנה ובית הכנסת המהרש"א · ראה עוד »

בית הכנסת הקראי בווילנה

צילום חזית בית הכנסת, 2007 בית הכנסת הקראי בווילנה, אשר נחנך בשנת 1923, הוא בית הכנסת הקראי היחידי בעיר.

חָדָשׁ!!: וילנה ובית הכנסת הקראי בווילנה · ראה עוד »

בית הכנסת הגר"א (שערי חסד)

בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי בשכונת שערי חסד בית הכנסת הגר"א הוא בית כנסת ותיק בשכונת שערי חסד בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ובית הכנסת הגר"א (שערי חסד) · ראה עוד »

בית הכנסת הגר"א (תל אביב)

בית הכנסת הגר"א הוא בית כנסת ברחוב הירקון 42, בשכונת מאה שערים בתל אביב.

חָדָשׁ!!: וילנה ובית הכנסת הגר"א (תל אביב) · ראה עוד »

בית הכנסת הכוראלי של וילנה

בית הכנסת הכוראלי של וילנה (בליטאית: Vilniaus choralinė sinagoga, בפולנית: Nowa Synagoga chóralna.

חָדָשׁ!!: וילנה ובית הכנסת הכוראלי של וילנה · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: וילנה ובית כנסת · ראה עוד »

בית"ר

זאב ז'בוטינסקי, "ראש בית"ר". מנהיג ומעצב רעיון התנועה ברית הנוער העברי על שם יוסף תרומפלדור, הידועה בראשי התיבות בית"ר, היא תנועת הנוער ציונית.

חָדָשׁ!!: וילנה ובית"ר · ראה עוד »

ביישינקוביץ

ביישינקוביץ (בבלארוסית: Бешанко́вічы; ברוסית: Бешенко́вичи, "ביישיינקוביצ'י"; בפולנית: Bieszenkowicze, "ביישנקוביצ'ה"; לעיתים מתועתק כ-Biešankovičy) היא עיר נמל על נהר דווינה המערבית, השוכנת במחוז ויטבסק שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה וביישינקוביץ · ראה עוד »

ביילסק פודלסקי

ביילסק פודלסקי (בפולנית: Bielsk Podlaski) היא עיר במחוז ביילסק שבפרובינציית פודלסיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה וביילסק פודלסקי · ראה עוד »

גן פרחים

שער הכרך הראשון גן פרחים (כותרת המשנה: "בו יבואו פרחים ושושנים, נטעי נעמנים. מגדולי הרבנים, משכילים ומאמינים, חכמים ונבונים") היה מאסף ספרותי והגותי של בני תקופת התחייה, אשר ראה אור בארבעה כרכים בין השנים 1881–1892 בעריכתו של הסופר והעיתונאי יהושע מזח (מייזאח).

חָדָשׁ!!: וילנה וגן פרחים · ראה עוד »

גארי קספרוב

250px גארי קימוביץ' קספרוב (ברוסית: Гарри Кимович Каспаров; נולד ב-13 באפריל 1963) הוא שחמטאי רוסי ממוצא יהודי-ארמני בדרגת רב-אמן, אלוף העולם בשחמט משנת 1985 עד שנת 2000 (ועד 2005 באופן לא רשמי).

חָדָשׁ!!: וילנה וגארי קספרוב · ראה עוד »

גאונה כהן

גאונה (גניה) כהן (17 באוגוסט 1914, וילנה, ליטא – 1991, תל אביב, ישראל) הייתה מחנכת, סופרת, ומורה לדקדוק עברי ישראלית, ילידת ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וגאונה כהן · ראה עוד »

גאולה אבן-סער

ממוזער גאולה אבן-סער (נולדה ב-15 ביוני 1972) היא עיתונאית ואשת רדיו וטלוויזיה ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה וגאולה אבן-סער · ראה עוד »

גאולה גיל

גאולה גיל (נולדה ב-24 בדצמבר 1932) היא זמרת ישראלית שפעלה בשנות השישים.

חָדָשׁ!!: וילנה וגאולה גיל · ראה עוד »

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וגצל קרסל · ראה עוד »

גרא גינזבורג

גרא גינזבורג (ברוסית: Гера Гинзбург; נולד במוהילב שבבלארוס ב-20 בספטמבר 1947) הוא סופר לילדים ומבוגרים, משורר, מורה ליוגה ומהנדס תוכנה ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וגרא גינזבורג · ראה עוד »

גרשון סירוטה

מוסף של שבת" בביצוע מקהלת בית הכנסת הגדול בווילנה. טנור סולו: גרשון סירוטה, 1903 גרשון יצחק סירוטה (1874 – 1943) היה מגדולי החזנים באירופה לפני מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה וגרשון סירוטה · ראה עוד »

גרשון תנחום ממינסק

רבי גרשון תנחום ממינסק (ראשי תיבות: הרג"ת; ה'תקס"ב, 1802 - ט"ו באדר א' ה'תרמ"א, 14 בפברואר 1881) היה ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וגרשון תנחום ממינסק · ראה עוד »

גרשון ליבמן

הרב גרשון ליבמן (תרס"ה, 1905 - כ"ט באדר א' תשנ"ז, 8 במרץ 1997) היה מייסד וראש מוסדות נובהרדוק בצרפת ובראשם ישיבת "אור יוסף", דמות בולטת בקהילה החרדית הקטנה בצרפת.

חָדָשׁ!!: וילנה וגרשון ליבמן · ראה עוד »

גרשון חנוך הניך ליינר

רבי גרשון חנוך הֶנִיך (בכתיב יידי: העניך) ליינר (כ"א בסיוון תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 1839–1890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, רבה של אוסטרוב מזובייצק, ומחבר תורני-חסידי פורה.

חָדָשׁ!!: וילנה וגרשון חנוך הניך ליינר · ראה עוד »

גרשון ברגסון

גרשון בֶּרגסוֹן (21 באוגוסט 1913, שרפץ, פולין הרוסית – 14 בינואר 2009, ירושלים) היה מחנך וסופר ילדים ונוער ישראלי, מנהל מחוז ירושלים במשרד החינוך (1971–1983), מייסד המדור לספרות ילדים במשרד החינוך וראשו ומייסד כתב העת "ספרות ילדים ונוער" ועורכו במשך יותר משלושה עשורים.

חָדָשׁ!!: וילנה וגרשון ברגסון · ראה עוד »

גרטרודה בבילינסקה

גרטרודה בבילינסקה (בפולנית: Gertruda Babilinska; 1902, סטארוגארד גדנסקי – 1995, ישראל) הייתה חסידת אומות העולם מפולין.

חָדָשׁ!!: וילנה וגרטרודה בבילינסקה · ראה עוד »

גריגורי אושפוליס

גריגורי סאולוביץ' אושפוליס (ברוסית: Григорий Саульевич Ушполис; בליטאית: גריגוריוס אושפוליס, Ušpolis Grigorijus; 26 בדצמבר 1923 – 1997) היה חייל יהודי בצבא האדום במלחמת העולם השנייה, גיבור ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: וילנה וגריגורי אושפוליס · ראה עוד »

גריגישקס

גריגישקס היא עיר בחבל דזוקיה, המשויכת מבחינה מנהלית לרשות מקומית של העיר וילנה במחוז וילנה שבמזרח ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וגריגישקס · ראה עוד »

גלגוליו של מעיל

ריקוד המבוסס על השיר, בכוריאוגרפיה של אלישבע גיל. שנות השישים, ארכיון אלישבע גיל, הספרייה הלאומית גלגוליו של מעיל (ביידיש: אַ מאַנטל פון אַ טונקעלן געוואַנטל, מילולית: "מעיל מאריג כהה") הוא שיר ילדים מאת המשוררת היידית קדיה מולודובסקי.

חָדָשׁ!!: וילנה וגלגוליו של מעיל · ראה עוד »

גלובוקי

גלוּבּוֹקי (בבלארוסית: Глыбокае, הְלִיבוֹקַיֶה; בפולנית: Głębokie, גלֶמבוקיה; ביידיש: גלובאָק) היא עיר קטנה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה וגלובוקי · ראה עוד »

גליקל מהמלין

מרת גליקל בת ר' יהודה לייב, הידועה כגליקל האמיל (בלועזית Glickl או Glückel, בעברית מודרנית: גליקל מהמלין; ה'ת"ה, 1645 – ב' דראש השנה תפ"ה, 19 בספטמבר 1724) הייתה אשת עסקים וכותבת זיכרונות יהודייה אשכנזייה.

חָדָשׁ!!: וילנה וגליקל מהמלין · ראה עוד »

גטו פיוטרקוב טריבונלסקי

גטו פיוטרקוב טריבונלסקי היה הגטו הראשון בפולין הכבושה בזמן מלחמת העולם השנייה, והתקיים במשך כשלוש שנים, בין ה-8 באוקטובר 1939 וה-28 באוקטובר 1942.

חָדָשׁ!!: וילנה וגטו פיוטרקוב טריבונלסקי · ראה עוד »

גטו קובנה

מפת אזור גטו קובנה גטו קובנה שכן בעיר קובנה שבליטא, ברובע ויליאמפולה שכונה בפי היהודים סלובודקה.

חָדָשׁ!!: וילנה וגטו קובנה · ראה עוד »

גטו וילנה

מפת מחנות ריכוז והשמדה באזור גטו וילנה גטו וילנה היה גטו גדול בווילנה שבליטא שהוקם על ידי הנאצים.

חָדָשׁ!!: וילנה וגטו וילנה · ראה עוד »

גזרות ת"ח–ת"ט

תי"ב לפ"ק" בוגדן חמלניצקי גזֵרות תַ"ח–תָ"ט או פרעות ת"ח–ת"ט הוא הכינוי המקובל במסורת היהודית לפרעות שנערכו ביהדות פולין (בשטחי אוקראינה של ימינו, לרבות באזור קייב ובחבלים ההיסטוריים גליציה, ווהלין ופודוליה) בשנת 1648, במהלך התקוממות הקוזאקים והצמיתים שהנהיג בוגדן חמלניצקי, או "חמיל הרשע" בפי היהודים, נגד האיחוד הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וגזרות ת"ח–ת"ט · ראה עוד »

גבריאל מרטירוסיאנאייטה

גבריאל מרטירוסיאנאייט (בליטאית: Gabrielė Martirosianaitė; נולדה ב-23 בפברואר 1991) היא דוגמנית ליטאית.

חָדָשׁ!!: וילנה וגבריאל מרטירוסיאנאייטה · ראה עוד »

גבריאל צפרוני

גבריאל צפרוני (17 באוקטובר 1915 - 7 ביוני 2011) היה עיתונאי ישראלי, עורך העיתון "הבוקר" ומנכ"ל תיאטרון "הבימה".

חָדָשׁ!!: וילנה וגבריאל צפרוני · ראה עוד »

גבריאל טלפיר

גבריאל (יוסף) טַלְפִיר (כ"ט בתמוז ה'תרס"א, 16 ביולי 1901 - 31 ביולי 1990) היה משורר עברי, מבקר אמנות, מוציא לאור, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: וילנה וגבריאל טלפיר · ראה עוד »

גבריאל זאב מרגליות

עם הרב אברהם אהרן יודלביץ. 1925 הרב גבריאל זאב מרגליות (כונה רֶבּ וֶעלְוְול; שם המשפחה נהגה: מרגוֹליס; כ"ז בחשון תר"ח, 6 בנובמבר 1847, וילנה - י"א באלול תרצ"ה, 9 בספטמבר 1935, ניו יורק) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבה של בוסטון, ראב"ד "עדת ישראל" בניו יורק, ונשיא כנסת הרבנים האורתודוקסית בארצות הברית ובקנדה.

חָדָשׁ!!: וילנה וגבריאל זאב מרגליות · ראה עוד »

גבריאל וייסמן

גבריאל וייסמן בביתו גבריאל וייסמן (בכתיב יידי: וויַיסמאַן; 17 באוגוסט 1900, ראדום, פולין הרוסית – 1988, רמת גן) היה משורר, סופר ילדים, עיתונאי ועורך, מבקר, פולקלוריסט ומסאי יידי פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וגבריאל וייסמן · ראה עוד »

גדליה אייזמן

הרב גדליה אייזמן (י"ד באייר תר"ע, 23 במאי 1910 – ג' בתשרי תשע"ב, 1 באוקטובר 2011) היה משגיח בישיבת קול תורה במשך שנים רבות.

חָדָשׁ!!: וילנה וגדליה אייזמן · ראה עוד »

גדימינאס

תמונת גדימינאס בתחריט שאייר את הכרוניקות של אלסנדרו גואניני (1614-1538) סמל שושלת הגדימינידים גדימינאס (לעיתים: גדימין; בליטאית: Gediminas, בפולנית: Gedymin; 1275 – 1341) היה דוכס גדול של ליטא בין השנים 1316–1341, והפך את ארצו לאחת המעצמות של מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה וגדימינאס · ראה עוד »

גינסבורג

גינסבורג, גינצבורג, גינזבורג, גינזברג, גינצברג וגינסברג (בלועזית: Ginsberg, Ginsburg, Ginsburgh, Ginsparg, Ginzberg, Ginzborg, Ginzburg; במקור הגרמני: Günzburg; ברוסית: Гинзбург, Гинцбург) הם וריאנטים של אותו שם משפחה.

חָדָשׁ!!: וילנה וגינסבורג · ראה עוד »

גיורגי אריסתווי

כרזה משנת 1898 המזמינה את הצופים למחזה "היפרדות" (גאקרא) גיוֹרגי אֵריסתַווי (בגאורגית: გიორგი ერისთავი; 1813 – 22 בספטמבר 1864) היה משורר ומחזאי גאורגי, שהניח את היסוד לתיאטרון הלאומי הגאורגי.

חָדָשׁ!!: וילנה וגיורגי אריסתווי · ראה עוד »

ד' באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וד' באלול · ראה עוד »

דן אבנון

דן אבנון (נולד ב-1954) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד קתדרת ליאון בלום במדע המדינה, בשנים 2017-2021 כיהן כראש המחלקה למדע המדינה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודן אבנון · ראה עוד »

דן לביא

דן לביא (נולד בחיפה ב-4 בספטמבר 1944) הוא מדען ומהנדס ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ודן לביא · ראה עוד »

דן גלברט

דן גלברט (16 במרץ 1918 - 19 בדצמבר 2000) היה קריקטוריסט ומעצב גרפי ישראלי יליד גרמניה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודן גלברט · ראה עוד »

דמיטרי סטרוקוב

דמיטרי סטרוקוב (ברוסית: Дмитрий Струков; 1828 – 1899) היה צייר, משחזר אמנות וארכאולוג רוסי.

חָדָשׁ!!: וילנה ודמיטרי סטרוקוב · ראה עוד »

דאוגאי

דאוגאי (ביידיש: דאוג) היא עיר במחוז המשנה אליטא במחוז אליטא שבדרום ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ודאוגאי · ראה עוד »

דניאל מהורדנה

רבי דניאל מהורדנה (ה'ת"ק – בשביעי של פסח תקס"ז, 29 באפריל 1807) היה רב ופוסק הלכה ליטאי, מו"צ בהורדנה שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה ודניאל מהורדנה · ראה עוד »

דניאל אבידר

דניאל (דני) אבידר (פיינשטיין) (נולד ב-1932) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף-משנה, כיהן כמפקד אגד ארטילרי 213 במלחמת יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: וילנה ודניאל אבידר · ראה עוד »

דניאל פרן

דניאל פרן (באנגלית: Daniel Prenn; 7 בספטמבר 1904 – 3 בספטמבר 1991) היה שחקן טניס וטניס שולחן יהודי גרמני, פולני ובריטי יליד האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: וילנה ודניאל פרן · ראה עוד »

דניאל פרסקי

דניאל פרסקי (Daniel Persky; 8 באוגוסט 1887 – 16 במרץ 1962) היה סופר, עורך ופובליציסט עברי, שחי ופעל בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ודניאל פרסקי · ראה עוד »

דניאל חבולסון

דניאל (דניאיל) אברמוביץ' חְבוֹלסוֹן (בתעתיק ארכאי: חוואָלסאָן; בכתב רוסי: Даниил Авраамович (Абрамович) Хвольсон; 3 בדצמבר 1819, וילנה, האימפריה הרוסית – 23 במרץ 1911, סנקט פטרבורג) היה מזרחן, היסטוריון, בלשן וחוקר מקרא רוסי.

חָדָשׁ!!: וילנה ודניאל חבולסון · ראה עוד »

דער יידישער ארבייטער (וילנה)

דער ייִדישער אַרבײטער (בתרגום חופשי לעברית: הפועל היהודי) היה עיתון יומי ביידיש שהופיע לראשונה בווילנה בדצמבר 1896 בעריכתו של ולדימיר קוסובסקי.

חָדָשׁ!!: וילנה ודער יידישער ארבייטער (וילנה) · ראה עוד »

דף עד

דף עד משנת 1957 דף עד משנת 1999 דף עד לרישום והנצחה של הנספים בשואה הוא טופס שהונפק על ידי מוסד יד ושם כחלק מפרויקט ההנצחה שלו, ובו קרוביהם ומכריהם של קורבנות השואה מוסרים את פרטיהם.

חָדָשׁ!!: וילנה ודף עד · ראה עוד »

דפוס מ"ץ

דפוס מָ"ץ (לעיתים: מאץ; בכתיב גרמני: Matz; בפולנית: Mac) היה בית דפוס והוצאת ספרים יהודיים שפעלו בעיר וילנה, בהפסקות, משנת תקצ"ד (1833/34) ועד אמצע שנות העשרים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ודפוס מ"ץ · ראה עוד »

דפוס סלאוויטא

שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודפוס סלאוויטא · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ודפוס ראם · ראה עוד »

דפוס רוזנקרנץ

דפוס רוֹזֶנקרַנץ (בתחילה דפוס פין ורוזנקרנץ (לעיתים דפוס פין), אחר-כך רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה בית דפוס והוצאת ספרים עבריים שפעלו בעיר וילנה שבצפון-מערב רוסיה (ליטא) משנת 1863 ועד ראשית המאה ה-20. בבית הדפוס ראו אור ספרי תלמוד, מפרשים, אגדה ומדרש, חיבורים של רבנים ידועים, וכן ספרות השכלה ויצירות הספרות העברית החדשה (כ-350 כותרים בסך הכול), וכן כ-100 רומנים וספרוני מעשיות ביידיש. בעליו-עובדיו של בית הדפוס היו עובדים לשעבר של דפוס ראָם – שלושת האחים רוזנקרנץ, שריפטזצר וציונסון – שנכנסו לשותפות עם המשכיל רש"י פין. לאחר התחלה צנועה, התפתח בית הדפוס והיה אחרי דפוס ראָם מהמפורסמים ביותר בעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: וילנה ודפוס רוזנקרנץ · ראה עוד »

דפוס וילנא

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה ודפוס וילנא · ראה עוד »

דפוסי התלמוד הבבלי

מהדורת וילנא של התלמוד התלמוד הבבלי, ספר היסוד של הספרות הרבנית, הודפס במהדורות רבות למן שלהי המאה ה-15, זמן לא רב לאחר תחילת מהפכת הדפוס, ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: וילנה ודפוסי התלמוד הבבלי · ראה עוד »

דצ"ך עד"ש באח"ב

עשר המכות מצוירות בהגדת רוטשילד משנת 1450 דצ"ך עד"ש באח"ב הן ראשי תיבות המופיעות בהגדה של פסח ומובאות בשמו של רבי יהודה בתור סימנים לעשר מכות מצרים.

חָדָשׁ!!: וילנה ודצ"ך עד"ש באח"ב · ראה עוד »

דרצ'קה

דרצ'קה (בהונגרית: Derecske ביידיש דערעטשקע) היא עיר במחוז היידו-ביהר, בנפת דרצ'קה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודרצ'קה · ראה עוד »

דרור בן-דוד

254x254 פיקסלים דרור בן-דויד (3 בפברואר 1939, י"ד בשבט ה'תרצ"ט - 31 באוקטובר 2019, ב' בחשון ה'תש"ף) היה מהנדס, ממציא ויועץ אמריקאי - ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ודרור בן-דוד · ראה עוד »

דרויה

דרויה (בבלארוסית: Друя, בפולנית: Druja) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, על גדת נהר דווינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודרויה · ראה עוד »

דריוש לברינוביץ'

דריוש לברינוביץ' (בליטאית: Darjuš Lavrinovič; נולד ב-11 בנובמבר 1979 בווילנה שבברית המועצות) הוא כדורסלן ליטאי המשחק בעמדת הסנטר בקבוצת פנרבחצ'ה אולקר ובנבחרת ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ודריוש לברינוביץ' · ראה עוד »

דליה גריבאוסקאיטה

דליה גריבאוסקאיטה (בליטאית: Dalia Grybauskaitė; נולדה ב-1 במרץ 1956) היא נשיאת ליטא בין השנים 2019–2009.

חָדָשׁ!!: וילנה ודליה גריבאוסקאיטה · ראה עוד »

דליוס צ'קואוליס

דליוס צ'קואוליס (בליטאית: Dalius Čekuolis; נולד ב-29 במרץ 1959) הוא דיפלומט ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ודליוס צ'קואוליס · ראה עוד »

דז'יסנה

דז'יסנה או דיסנה (בבלארוסית: Дзісна, דזיסנה; בפולנית: Dzisna) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, על גדת נהר דווינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודז'יסנה · ראה עוד »

דזוקיה

דזוקיה או דאינאבה (בליטאית: Dzūkija או: Dainava) היא אחד מחמישה חבלי ארץ אתנוגרפיים מובחנים בליטא, הממוקמת בדרום-מזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודזוקיה · ראה עוד »

דב שרירא

דב בֶּר שרירא (על פי רוב ד.ב. שרירא; 1905~ – 4 ביולי 1955, י"ד בתמוז תשט"ו) היה עורך ופעיל ציוני, מעורכי "דברי הכנסת".

חָדָשׁ!!: וילנה ודב שרירא · ראה עוד »

דב לוין (היסטוריון)

דב לוין (1 בינואר 1925 – 3 בדצמבר 2016) היה היסטוריון ישראלי, חוקר השואה, שהתמחה בתולדות השואה בליטא ובמדינות הבלטיות.

חָדָשׁ!!: וילנה ודב לוין (היסטוריון) · ראה עוד »

דב חומסקי

דב חומסקי (15 באוקטובר 1913, י"ד בתשרי תרע"ד - 20 בינואר 1976, י"ח בשבט תשל"ו) היה משורר עברי, מתרגם, מורה, ונשיא אגודת הסופרים העבריים בישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ודב חומסקי · ראה עוד »

דב בער יפה

רבי דב בער יפה (לעיתים: קארליטשער; 1797, תקנ"ז – 1829, ט"ו בשבט תקפ"ט) כיהן כרבה של אוטיאן, ואחד מתלמידיו המובחרים של רבי חיים מוולוז'ין.

חָדָשׁ!!: וילנה ודב בער יפה · ראה עוד »

דב בר בורוכוב

קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב גרפיטי של דב בר בורוכוב ברחוב בורוכוב בשכונת בורוכוב, בגבעתיים דב בר בורוכוב (3 ביולי 1881 – 17 בדצמבר 1917), היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון שהייתה הציר המרכזי של תנועה זו וההוגה הבולט שלה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודב בר בורוכוב · ראה עוד »

דב בריש אשכנזי

הרב דב בר (בעריש) אשכנזי (ה'תקס"ב בערך, 1800 בערך – י"ד באדר ה'תרי"ב, מרץ 1852) היה רב הקהילות היהודיות בסלונים ובלובלין, פוסק הלכה ומפרשני התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: וילנה ודב בריש אשכנזי · ראה עוד »

דב יפה

הרב דב יפה (וילנא, ט"ו בסיוון ה'תרפ"ח, 3 ביוני 1928 - רכסים, י"ט בחשוון ה'תשע"ח, 8 בנובמבר 2017) היה מן הבולטים בקרב אישי תנועת המוסר במאה ה-21, מנהל רוחני בישיבת כנסת חזקיהו שברכסים.

חָדָשׁ!!: וילנה ודב יפה · ראה עוד »

דבורה קידר

דבורה קידר-הלטר (8 ביוני 1924 – 17 במאי 2023) הייתה שחקנית וקומיקאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: וילנה ודבורה קידר · ראה עוד »

דה רופ

דה רופ (The Roop) היא להקה ליטאית, המורכבת משלושה חברים: הקלידן ויידוטאס ואליוקביצ'יוס, המתופף רוברטאס באראנוסקאס והגיטריסט מתנאס בנישאוסקאס.

חָדָשׁ!!: וילנה ודה רופ · ראה עוד »

דו"ח מורגנטאו

דו"ח מורגנטאו (באנגלית: Morgenthau Report) היה דו"ח שהוצא על ידי הוועדה האמריקנית בראשות הנרי מורגנטאו (האב), הומר ג'ונסון (Homer H. Johnson), הבריגדיר גנרל אדגר ג'אדוין , ומהצד הבריטי סר סטיוארט סמואל, לחקור דיווחים לגבי התעללות ביהודים בפולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ודו"ח מורגנטאו · ראה עוד »

דו"ח יגר

צילום העמוד האחרון של הדו"ח דו"ח יגר היה דין-וחשבון שחובר על ידי אס אס–שטנדרטפיהרר קרל יגר, מפקדה של איינזצקומנדו 3, אחת מיחידות המשנה של האיינזצגרופן – עוצבות המבצע הגרמניות שהופקדו על רצח היהודים במזרח אירופה בראשית הפלישה לברית המועצות ב-1941.

חָדָשׁ!!: וילנה ודו"ח יגר · ראה עוד »

דוני מונטל

דוני מונטל (בליטאית: Donny Montell; נולד ב-22 באוקטובר 1987) הוא מוזיקאי ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוני מונטל · ראה עוד »

דונילוביצ'ה

דונילוביצ'ה (בבלארוסית: Дуні́лавічы, דונליביצ'י; בפולנית: Duniłowicze; ביידיש: דונילאוויטש) הוא כפר במחוז ויטבסק שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודונילוביצ'ה · ראה עוד »

דוקשיצה

אנדרטה לזכר חללי דוקשיצה, בקרבת בית הקבורות היהודי בעיירה. דוקשיצה או דוקשיץ (בבלארוסית: Докшыцы, דוקשיצי; בפולנית: Dokszyce; ביידיש: דאקשיץ) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוקשיצה · ראה עוד »

דורית גולנדר

דורית דרוקר גולנדר (1 באפריל 1949), כיהנה כשגרירת ישראל ברוסיה בשנים 2010–2015.

חָדָשׁ!!: וילנה ודורית גולנדר · ראה עוד »

דולהינוב

דולהינוב (בבלארוסית: Даўгінава, דאוהינבה; בפולנית: Dołhinów; ברוסית: Долгиново, דולגינובו; ביידיש: דאלהינאוו) הוא כפר במחוז מינסק שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודולהינוב · ראה עוד »

דובער אפשטיין

דב בער (דובער) אפשטיין (? - כ"ב בניסן תרצ"א, 1931) היה עסקן ופעיל ציבור ביישוב הישן בירושלים, גבאי ישיבת עץ חיים ובית היתומים דיסקין, ממקימי סניף אגודת ישראל בירושלים והיושב-ראש שלה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודובער אפשטיין · ראה עוד »

דובער רבינוביץ'

הרב דובער רבינוביץ' (תקפ"ט, 1829 - ז' בסיוון תרמ"ח, 1888) היה רב בליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ודובער רבינוביץ' · ראה עוד »

דוד משה שטיינברג

דוד משה שטיינברג (1871–1941) היה חזן בתחילת המאה ומורהו של החזן שלמה מנדל.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד משה שטיינברג · ראה עוד »

דוד מגיד

דוד מגיד (1862–1942) היה סופר וחוקר תולדות ישראל ותרבות יהודית.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד מגיד · ראה עוד »

דוד אריה פרידמן

ברוך בן יהודה דוד אריה פרידמן (1889–1957) היה רופא עיניים, סופר, בלשן ועורך כתב העת המדעי "הרפואה" משנת 1928 עד 1957.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד אריה פרידמן · ראה עוד »

דוד אלטשולר

רבי דוד אַלְטְשוּלֶר מפראג ("בעל המצודות", על שם פירושו המפורסם; קרוי גם רד"א), (ה'תמ"ז, 1687 – ה'תק"ל, 1769), מחכמי יהדות אשכנז ופולין, היה מחשובי פרשני הנ"ך בכל הזמנים, וביאורו לנ"ך, ה"מצודות", הפך לאבן יסוד לכל הלומדים.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד אלטשולר · ראה עוד »

דוד ספרד

דוד ספָרְד (ביידיש: ספֿארד; בפולנית: Dawid Sfard; (5 ביולי 1905, טריסק, ווהלין, רוסיה – 9 בספטמבר 1981, ירושלים) היה משורר, מסאי, עורך, מבקר ספרות, מתרגם ומו"ל יידי ועסקן תרבות פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד ספרד · ראה עוד »

דוד פלינקר

דוד פְלינקֶר (ביידיש: פֿלינקער; בפולנית: Dawid Flinkier, לעיתים נכתב David Flinker; תרנ"ז, 15 באוגוסט 1897 – י"ב בכסלו תשל"ט, 12 בדצמבר 1978) היה עיתונאי, עורך וסופר יידי, פולני ועברי יהודי-פולני וישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד פלינקר · ראה עוד »

דוד פוגל

דוד פוגל (1926 בקירוב) דוד פוגל (15 במאי 1891 – ט"ו באדר ה'תש"ד 10 במרץ 1944) היה משורר וסופר עברי, שפעל באירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד פוגל · ראה עוד »

דוד קוסביצקי

דוד קוסביצקי (David Koussevitsky, או Dawid Kusewicki; ה בטבת תרע"א 5 בינואר 1911– י"ב באב תשמ"ה 30 ביולי 1985) היה חזן ומלחין פרקי חזנות ידוע, האח הצעיר מבני משפחת קוסביצקי, משה, יעקב, ושמחה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד קוסביצקי · ראה עוד »

דוד רזיאל

דוד רזיאל (רוזנסון) (י"ז בחשון ה'תרע"א, 19 בנובמבר 1910 – כ"ג באייר ה'תש"א, 20 במאי 1941), "האלוף בן ענת", היה ממייסדי האצ"ל ומפקדו הרביעי ונציב בית"ר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד רזיאל · ראה עוד »

דוד רודי

דוד רודיתמונה להחלפה ד"ר דוד רוּדי (1917 – 17 באוגוסט 1997) היה פסיכולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד רודי · ראה עוד »

דוד רויטמן

דוד רויטמן (1 בנובמבר 1884 - 4 באפריל 1943 כ"ח אדר ב' התש"ג) היה חזן ומלחין רוסי-אמריקני.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד רויטמן · ראה עוד »

דוד שלמה גרודזנסקי

רבי דוד שלמה גרודזנסקי (ה'תקפ"א, 1821 - י' בתמוז ה'תרס"ד, 23 ביוני 1904) היה רב ליטאי, רבה של העיירה היהודית איוויה שבפלך וילנה במשך קרוב לחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד שלמה גרודזנסקי · ראה עוד »

דוד לאזר

דוד לאזר (7 באוקטובר 1902 – 27 בנובמבר 1974) היה עיתונאי, עורך המוסף הספרותי ב"מעריב", זוכה פרס סוקולוב לשנת 1960.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד לאזר · ראה עוד »

דוד לבקובסקי

דוד לבקובסקי (1906–1991) היה צייר ישראלי יליד מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד לבקובסקי · ראה עוד »

דוד לוריא

רבי דוד בן יהודה לוריא (בראשי תיבות: רד"ל; תקנ"ח, 1798, ביחוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ה' בכסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855) היה רב, פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, מגדולי התורה בדורו.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד לוריא · ראה עוד »

דוד טבל קצנלנבוגן

הרב דוד טבל קצנלנבוגן בשנת 1911 הרב דוד טֶבֶל (טבלי) קצנלנבוגן (ה'תר"ז/ה'תר"ח (1847) – י' בטבת ה'תרצ"א (30 בדצמבר 1930)) היה הרב של סנקט פטרבורג בין השנים 1908 - 1930.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד טבל קצנלנבוגן · ראה עוד »

דוד טביל ממינסק

הרב דוד טביל (טעביל, בכתיב יידי, תקנ"ד 1794 - תרכ"א 1861) שימש כרבה של מינסק, ונחשב בתקופתו כאחד מגדולי הדור, התפרסם בעיקר בזכות ספרו נחלת דוד.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד טביל ממינסק · ראה עוד »

דוד זונדלוביץ'

דוד זונדלוביץ' (נולד ב-1950) הוא פסל ישראלי, מייסד וראש בית הספר לפיסול "בסיס".

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד זונדלוביץ' · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד באטוויניק

דוד באָטוויניק (יידיש, קרי: בוֹטוִויניק, נכתב גם בוטביניק; באנגלית: David Botwinik; 12 בדצמבר 1920 – 9 בפברואר 2022) היה מלחין מוזיקת יידיש ומורה למוזיקה יהודי-קנדי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד באטוויניק · ראה עוד »

דוד באזוב

לוח הזיכרון על הבית שבו התגורר דוד באזוב בטביליסי בשנים 1945–1947 דוד בָּאַזוֹב (בגאורגית: დავით ბააზოვი, דַוית באאזוֹב; 1883 – 17 באוקטובר 1947) היה רב גאורגי ציוני, ממנהיגי הציונות הדתית בגאורגיה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד באזוב · ראה עוד »

דוד דבית הלל

רבי דוד דבית הלל היה נוסע יהודי בן המאה ה-19 שערך מסע מארץ ישראל להודו.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד דבית הלל · ראה עוד »

דוד כהן (איש חינוך)

דוד (לייב) כהן (בין א' ל-י' בתשרי תרנ"ה, בין 1 ל-10 באוקטובר 1894, סלובודקה, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) – כ"ב באב תשל"ו, 18 באוגוסט 1976, אלונים) היה פעיל ציוני, מאבות הנוער העובד.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד כהן (איש חינוך) · ראה עוד »

דוד כהן (הנזיר)

הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז – כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך – 8 באוגוסט 1972) היה נזיר ירושלמי מוכר מקובל הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד כהן (הנזיר) · ראה עוד »

דוד יוטן

דוד יוטן (5 ביוני 1916 – 12 בינואר 2000) היה פעיל ציוני, מראשי נציבות בית"ר בפולין, קצין המטה הראשי של האצ"ל, חבר מועצת העיר תל אביב-יפו, מראשי הסתדרות העובדים הלאומית וממייסדי תנועת החרות.

חָדָשׁ!!: וילנה ודוד יוטן · ראה עוד »

די אידישע שטימע

"די אידישע שטימע" (יידיש: "הקול היהודי"; בליטאית: Žydų balsas; באנגלית: The Jewish Voice) היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בקובנה בין השנים 1919–1940.

חָדָשׁ!!: וילנה ודי אידישע שטימע · ראה עוד »

דינה אברמוביץ'

דינה אברמוביץ' (אנגלית: Dina Abramowicz רוסית:, 1908, וילנה - 2000 ניו-יורק, ארצות הברית) הייתה ספרנית ממוצא יהודי ביווא ומומחית לשפת היידיש, ניצולת גטו וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודינה אברמוביץ' · ראה עוד »

דינה פורת

דינה פורת (נולדה ב-24 בספטמבר 1943) היא ההיסטוריונית הראשית של יד ושם, פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה של עם ישראל, שימשה כראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו, וכמופקדת הקתדרה לחקר האנטישמיות והגזענות על שם אלפרד פ' סליינר באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: וילנה ודינה פורת · ראה עוד »

דינה קניג

דינה קניג (ביידיש: דינה קעניג, ברומנית: Dina König; 6 באוגוסט 1907 לודז' – 17 במאי 1964 בוקרשט) הייתה שחקנית תיאטרון יהודיה פולנית ורומנית, ששיחקה בשפת היידיש.

חָדָשׁ!!: וילנה ודינה קניג · ראה עוד »

דיפש צ'קרברטי

דיפש צ'קרברטי (באנגלית: Dipesh Chakrabarty; נולד ב-1948 בקולקטה) הוא היסטוריון הודי בנגלי, שתרם לתאוריה פוסט-קולוניאלית וללימודי מוכפפות.

חָדָשׁ!!: וילנה ודיפש צ'קרברטי · ראה עוד »

דיוויזיית המילואים ה-75 (האימפריה הגרמנית)

דיוויזיית המילואים ה-75 (בגרמנית: 75. Reserve-Division) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית.

חָדָשׁ!!: וילנה ודיוויזיית המילואים ה-75 (האימפריה הגרמנית) · ראה עוד »

דיוויזיית הפרשים (בוואריה)

דיוויזיית הפרשים הבווארית (בגרמנית: Bayerische Kavallerie-Division) הייתה דיוויזיה של הצבא המלכותי הבווארי, חלק מצבא הקיסרות הגרמנית, במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודיוויזיית הפרשים (בוואריה) · ראה עוד »

דיוויזיית הרגלים ה-16 (ברית המועצות)

דיוויזיית הרובאים ה-16 (הדיוויזיה הליטאית) הייתה יחידת חיל רגלים שהוקמה בצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה ודיוויזיית הרגלים ה-16 (ברית המועצות) · ראה עוד »

דייווידאס סירווידיס

דייווידאס סירווידיס (בליטאית: Deividas Sirvydis; נולד ב-10 ביוני 2000 בוילנה) הוא כדורסלן ליטאי, המשחק בעמדות הסמול פורוורד והקלע בויסקונסין הרד מליגת הפיתוח של הNBA.

חָדָשׁ!!: וילנה ודייווידאס סירווידיס · ראה עוד »

דייווידאס שמבראס

דיווידאס שמבראס (בליטאית: Deividas Šemberas; נולד ב-2 באוגוסט 1978) הוא כדורגלן עבר ליטאי ששיחק בעמדת המגן הימני והקשר האחורי.

חָדָשׁ!!: וילנה ודייווידאס שמבראס · ראה עוד »

ה' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בה' אב היא, ברוב השנים, פרשת דברים.

חָדָשׁ!!: וילנה וה' באב · ראה עוד »

ה'רמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וה'רמ"ז · ראה עוד »

ה'שע"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וה'שע"ו · ראה עוד »

ה'ת"ן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וה'ת"ן · ראה עוד »

ה'תצ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וה'תצ"ג · ראה עוד »

ה'תק"י

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וה'תק"י · ראה עוד »

ה'תקנ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וה'תקנ"א · ראה עוד »

ה'תקס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וה'תקס"ח · ראה עוד »

ה'תקע"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וה'תקע"ה · ראה עוד »

ה'תרנ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וה'תרנ"א · ראה עוד »

ה'תל"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וה'תל"א · ראה עוד »

ה'תט"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וה'תט"ו · ראה עוד »

ה'תי"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וה'תי"ז · ראה עוד »

המאבק נגד קוסמופוליטיות

המאבק נגד קוסמופוליטיות היה מערכה אידאולוגית שנערכה בברית המועצות בשנים 1948–1953 כנגד חלק מן האינטליגנציה הסובייטית שלדעת השלטונות הייתה בעלת דעות ספקניות ופרו-מערביות.

חָדָשׁ!!: וילנה והמאבק נגד קוסמופוליטיות · ראה עוד »

המנון ליטא

השיר הלאומי (בליטאית: Tautiška giesm&#279) הוא ההמנון הלאומי של ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה והמנון ליטא · ראה עוד »

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (ליטא)

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (בליטאית: Lietuvos socialdemokratų partija; בראשי תיבות: LSDP) היא מפלגה דומיננטית בליטא והמפלגה הוותיקה ביותר במדינה שעדיין פעילה.

חָדָשׁ!!: וילנה והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (ליטא) · ראה עוד »

המלריה במושבה חדרה

המלריה במושבה חדרה הייתה מגפה, שגבתה קורבנות רבים מבני ובנות המושבה.

חָדָשׁ!!: וילנה והמלריה במושבה חדרה · ראה עוד »

המלחמה הפולנית-סובייטית

המלחמה הפולנית-סובייטית התרחשה בין פברואר 1919 למרץ 1921.

חָדָשׁ!!: וילנה והמלחמה הפולנית-סובייטית · ראה עוד »

המזרחי (מפלגה)

המזרחי (פירושו - מרכז רוחני) הייתה תנועה פוליטית ומפלגה בישראל, והיא אחת ממפלגות אבותיה של מפלגת הבית היהודי.

חָדָשׁ!!: וילנה והמזרחי (מפלגה) · ראה עוד »

המיליציה הליטאית

המיליציה הליטאית 'איפאטינגי בוריאי' (בליטאית: Lietuvos-Ipatingi milicija, בגרמנית: Litauisch-Ipatingi-Miliz) הייתה כוח צבאי-אזרחי ליטאי, ששיתף פעולה עם הנאצים וסייע לשלטון הכיבוש הגרמני בביצוע הרצח ההמוני ביהודי ליטא, בחטיפת יהודים לעבודות כפייה, כליאתם בכלא לוקישקי והוצאתם להורג בבורות הירי בפונאר.

חָדָשׁ!!: וילנה והמיליציה הליטאית · ראה עוד »

הארמייה העשירית (האימפריה הגרמנית)

הארמייה העשירית הייתה ארמייה גרמנית שפעלה במלחמת העולם הראשונה בחזית המזרחית.

חָדָשׁ!!: וילנה והארמייה העשירית (האימפריה הגרמנית) · ראה עוד »

הארגון היהודי הלוחם

נתן רפפורט. האנדרטה מוצבת במקום שבו עמד גטו ורשה, והעתקה מצוי ברחבת מוזיאון יד ושם בירושלים הארגון היהודי הלוחם (בראשי תיבות: אי"ל; ביידיש: יידישע קאמף ארגאניזאציע; בפולנית: Żydowska Organizacja Bojowa (ŻOB)) היה מחתרת יהודית חמושה, אשר הוקמה בוורשה ב-28 ביולי 1942 על ידי ארגון "החלוץ" וארגוני הנוער שפעלו במסגרתו בגטו ורשה - השומר הצעיר, דרור, הבונד, עקיבא, גורדוניה, הנוער הציוני, פועלי ציון צ.ס, פועלי ציון שמאל, והקומוניסטים.

חָדָשׁ!!: וילנה והארגון היהודי הלוחם · ראה עוד »

האגמים המזוריים

אגם סניארדבי - האגם הגדול ביותר מבין האגמים המזוריים האגמים המָזוּריים (בפולנית: Pojezierze Mazurskie; בגרמנית: Masurische Seenplatte) הוא אזור עתיר-אגמים (כ-2,000 אגמים בשטח של כ-52,000 קמ"ר) בצפון-מזרח פולין, בין שפך הוויסלה לגבול פולין-רוסיה.

חָדָשׁ!!: וילנה והאגמים המזוריים · ראה עוד »

האוניברסיטה הצפה

האוניברסיטה הצפה (בפולנית: Uniwersytet Latający) הייתה מפעל חינוכי מחתרתי שפעל בין השנים 1885–1905 בוורשה, בירת פולין, אז בשליטת האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: וילנה והאוניברסיטה הצפה · ראה עוד »

האימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה

חיילים רוסים צועדים לחזית האימפריה הרוסית נכנסה למלחמת העולם הראשונה שלושה ימים לאחר פריצתה (1 באוגוסט 1914) כחברה בהסכמה המשולשת לצד צרפת ובריטניה נגד גרמניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית והאימפריה העות'מאנית ובהתאם להתחייבותה הפאן-סלאבית לגונן על סרביה מפני פלישת האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: וילנה והאימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

האיחוד הפולני-ליטאי

האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.

חָדָשׁ!!: וילנה והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »

האיגוד הבין-לאומי של חברות לגנאלוגיה יהודית

האיגוד הבין-לאומי של אגודות הגנאלוגיה היהודיות (בראשי תיבות: IAJGS) הוא ארגון עצמאי ללא מטרות רווח המאגד תחתיו כ-75 אגודות גנאלוגיה יהודיות מרחבי העולם ומתאם פעילויות וקשרים ביניהן.

חָדָשׁ!!: וילנה והאיגוד הבין-לאומי של חברות לגנאלוגיה יהודית · ראה עוד »

הנסיגה הגדולה

הנסיגה הגדולה היא כינוי לנסיגת הצבא הרוסי מגליציה ופולין במהלך מלחמת העולם הראשונה, בין 13 ביולי ל-19 בספטמבר 1915.

חָדָשׁ!!: וילנה והנסיגה הגדולה · ראה עוד »

הנרי הרביעי, מלך אנגליה

הנרי הרביעי (באנגלית: Henry IV; 15 באפריל 1367 – 20 במרץ 1413) היה מלך אנגליה והלורד של אירלנד משנת 1399 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: וילנה והנרי הרביעי, מלך אנגליה · ראה עוד »

הניו ז'יטומירסקי

הניו ז'יטומירסקי בשנת 1939 הֶנְיוֹ ז'יטוֹמירסקי (בפולנית: Henio Żytomirski; 25 במרץ 1933 - 9 בנובמבר 1942) היה ילד יהודי-פולני יליד לובלין, שנרצח בגיל 9 בתא גזים במחנה ההשמדה מיידנק.

חָדָשׁ!!: וילנה והניו ז'יטומירסקי · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: וילנה והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסכם אי-תוקפנות ליטאי–סובייטי

הסכם אי-תוקפנות בין רפובליקת ליטא לברית המועצות נחתם ב-28 בספטמבר 1926.

חָדָשׁ!!: וילנה והסכם אי-תוקפנות ליטאי–סובייטי · ראה עוד »

הסכם ראדנוט

טירתו של ג'יירג' ראקוצי השני בראדנוט הסכם ראדנוט היה הסכם שנחתם בימי מלחמת הצפון השנייה (1655–1660), בין שוודיה ובני בריתה ולבין טרנסילבניה על חלוקת "הרפובליקה (המלכותית) הפולנית-ליטאית", במקרה של ניצחון במלחמה.

חָדָשׁ!!: וילנה והסכם ראדנוט · ראה עוד »

הסכם ריגה

הגרסה הפולנית של העמוד השני של ההסכם הסכם ריגה נחתם בין פולין, רוסיה ואוקראינה בריגה ב-18 במרץ 1921 וסיים את המלחמה הפולנית-סובייטית.

חָדָשׁ!!: וילנה והסכם ריגה · ראה עוד »

העמק דבר

ספר העמק דבר הוא פירוש על התורה ומגילת שיר השירים בדרך פשוטו של מקרא שחיבר הרב נפתלי צבי יהודה ברלין ("הנצי"ב מוולוז'ין").

חָדָשׁ!!: וילנה והעמק דבר · ראה עוד »

העשיל צורף

רבי יהושע העשיל בן רבי יוסף צורף (שצ"ג - כ"ד אייר, ת"ס, 1633-1700) מווילנה, היה מקובל ומנהיג רוחני בפולין, מחבר "ספר הצורף".

חָדָשׁ!!: וילנה והעשיל צורף · ראה עוד »

העולם (שבועון)

שער "העולם" 1914 "העולם" היה שבועון עברי שהיה עיתונה הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית במשך כארבעים שנה.

חָדָשׁ!!: וילנה והעולם (שבועון) · ראה עוד »

הפסגה (כתב עת)

שער הקובץ השמיני של המאסף, נדפס בשל בעיות רישוי תחת השם "עין הפסגה" הפסגה היה שמו המקורי של מאסף תורני בעריכת הרב הלל דוד הכהן טריווש שראה אור בסוף המאה ה-19 בווילנה, בוורשה ובפיוטרקוב.

חָדָשׁ!!: וילנה והפסגה (כתב עת) · ראה עוד »

הפרחים

עמוד השער של אחד מגיליונות "הפרחים" הפרחים היה שבועון לילדים בעברית שיצא לאור בלוגנסק שבאוקראינה בשנים 1907–1914 על ידי ישראל בנימין לבנר.

חָדָשׁ!!: וילנה והפרחים · ראה עוד »

הפגנות נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה

הפגנות נגד רוסיה עקב הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 התרחשו במקומות רבים ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: וילנה והפגנות נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה · ראה עוד »

הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי

הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי (במקור היידישאי: מײַן קריג מיט הערש ראַסיינער) הוא שמו של דיאלוג מסאי דמיוני, שחיבר חיים גראדה בעקבות הביוגרפיה האישית שלו בישיבת נובהרדוק.

חָדָשׁ!!: וילנה והפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי · ראה עוד »

הצבא האדום

דגל הצבא האדום הצבא האדום של הפועלים והאיכרים (ברוסית: Рабоче-Крестьянская Красная Армия; רומניזציה: Raboche-Krest'yanskaya Krasnaya Armia; בראשי תיבות: PKKA) היה עד 1946 שמו של צבא הקבע של ברית המועצות, אחד מזרועות הכוחות המזוינים של ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: וילנה והצבא האדום · ראה עוד »

הצבא הרפובליקני הלאומי (רוסיה)

הצבא הרפובליקני הלאומי (ברוסית: Национальная республиканская армия, НРА) הוא ארגון חמוש פרטיזני הפועל ברוסיה נגד משטרו של ולדימיר פוטין.

חָדָשׁ!!: וילנה והצבא הרפובליקני הלאומי (רוסיה) · ראה עוד »

הקונגרס היהודי האירופי

הקונגרס היהודי האירופי (באנגלית:European Jewish Congress, בצרפתית: Congrès juif européen) הוא הגוף המייצג של הקהילות היהודיות ברחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה והקונגרס היהודי האירופי · ראה עוד »

הקורפוס הראשון (האימפריה הגרמנית)

הקורפוס הראשון (בגרמנית: I. Armee-Korps) היה קורפוס בצבא הפרוסי ומאוחר יותר בצבא הקיסרות הגרמנית.

חָדָשׁ!!: וילנה והקורפוס הראשון (האימפריה הגרמנית) · ראה עוד »

הרמן פון אייכהורן

הרמן פון אייכהורן (בגרמנית: Hermann von Eichhorn; 13 בפברואר 1848 – 30 ביולי 1918) היה גנרל-פלדמרשל גרמני בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: וילנה והרמן פון אייכהורן · ראה עוד »

הרמן קרוק

הרמן קרוק (ביידיש: הערמאן קרוק; 19 במאי 1897, פלוצק, פולין – 18 בספטמבר 1944, מחנה לגדי, אסטוניה) היה ספרן ועיתונאי יהודי פולני, חבר מפלגת הבונד הסוציאליסטית הפולנית, ומחברו של יומן על קורותיו בתקופת השואה, בגטו וילנה ולאחר מכן במחנה עבודה באסטוניה.

חָדָשׁ!!: וילנה והרמן קרוק · ראה עוד »

הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של ליטא ובלארוס

הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של ליטא ובלארוס (SSR LiB) שניתן לכנותה ליטבל, הייתה רפובליקה סובייטית שהתקיימה בתוך שטחי ליטא המודרנית ורוב שטחי בלארוס המודרנית במשך כחמישה חודשים במהלך המלחמה הליטאית-סובייטית והמלחמה הפולנית-סובייטית ב-1919. הרפובליקה נוצרה בפברואר 1919 באופן רשמי באמצעות מיזוג הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית קצרת-הימים, והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס. הרפובליקה הסוציאליסטית של ליטא ובלארוס, ליטבל, מתוארת לעיתים קרובות כמדינת בובות של רוסיה הסובייטית, במהלך קיומה הקצר הייתה לממשלת ליטבל SSR LiB סמכות מוגבלת על השטחים שבבעלותה. עד אוגוסט 1919 איבדה ליטבל שליטה על כל השטחים הנטענים שלה, כאשר הצבא הפולני ובמידה פחותה הצבא הליטאי התקדמו.

חָדָשׁ!!: וילנה והרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של ליטא ובלארוס · ראה עוד »

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של ליטא ובלארוס

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של ליטא ובלארוס (בבלארוסית: Сацыялістычная Савецкая Рэспубліка Літвы і Беларусі; בליטאית: Lietuvos ir Baltarusijos socialistinė tarybų respublika; ברוסית: Социалистическая Советская Республика Литвы и Белоруссии) הייתה רפובליקה סובייטית שהתקיימה בתוך שטחי בלארוס וליטא המודרניים במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית בשנים 1919–1920. הרפובליקה נוצרה בפברואר כתוצאה ממיזוג הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית והרפובליקה הסוציאליסטית הליטאית בפברואר 1919. מתוארת לעיתים קרובות כמדינת בובה של רוסיה הסובייטית לרפובליקה הייתה שליטה מוגבלת על השטחים שהיא טענה במהלך קיומה הקצר. עד אוגוסט 1919 הרפובליקה איבדה שליטה על כל השטחים שהיא טענה להם לצבא פולין.

חָדָשׁ!!: וילנה והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של ליטא ובלארוס · ראה עוד »

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית (בליטאית: Lietuvos Tarybų Socialistinė Respublika; ברוסית: Литовская Советская Социалистическая Республика, Litovskaya Sovetskaya Sotsalisticheskaya Respublika) הייתה אחת מרפובליקות ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: וילנה והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית · ראה עוד »

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית (בבלארוסית: Беларуская Савецкая Сацыялістычная Рэспубліка, ברוסית: Белору́сская Сове́тская Социалисти́ческая Респу́блика) הייתה אחת מרפובליקות ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: וילנה והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית · ראה עוד »

הרפובליקה העממית הפולנית

הרפובליקה העממית הפולנית (בפולנית: Polska Rzeczpospolita Ludowa) היה שמה הרשמי של המדינה הפולנית בין השנים 1945–1989, אז שלט בה הסוציאליזם נוסח ברית המועצות, לאחר החורבן שהביאה מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה והרפובליקה העממית הפולנית · ראה עוד »

הרפובליקה הפולנית השנייה

תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).

חָדָשׁ!!: וילנה והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »

הרצל ברגר

הרצל ברגר (31 ביולי 1904 – 28 באוגוסט 1962) היה חבר הכנסת, משפטן, עיתונאי ופרשן מדיני.

חָדָשׁ!!: וילנה והרצל ברגר · ראה עוד »

הרש סמולר

הרש סמולר (ביידיש: הערש סמאָליאַר'; בפולנית: Grzegorz Smolar; ברוסית: Герш (Херш, Гирш) Смоляр; 15 באפריל 1905 - 16 במרץ 1993) היה סופר ועיתונאי יהודי שכתב ביידיש, פעיל במפלגות הקומוניסטיות של פולין וברית המועצות, ופעיל חברתי של הקהילה היהודית בפולין.

חָדָשׁ!!: וילנה והרש סמולר · ראה עוד »

הרדוק (מחוז מינסק)

הרדוק (בבלארוסית: Гарадок; בפולנית: Gródek) הוא כפר במחוז מינסק שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה והרדוק (מחוז מינסק) · ראה עוד »

השד מהשביעית

"מרגנית" של הוצאת זמורה-ביתן, 1990 השד מהשביעית (.

חָדָשׁ!!: וילנה והשד מהשביעית · ראה עוד »

השומר הצעיר

השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה.

חָדָשׁ!!: וילנה והשומר הצעיר · ראה עוד »

השואה – מונחים

חדר הנצחה לשואת יהודי הונגריה במוזיאון היהודי, ליד בית הכנסת הגדול של בודפשט;דף זה מכיל הגדרות קצרות למונחים הקשורים לשואה.

חָדָשׁ!!: וילנה והשואה – מונחים · ראה עוד »

השואה: 1939–1941

בשנים 1939–1941 התחולל שלב מכריע בתולדות השואה.

חָדָשׁ!!: וילנה והשואה: 1939–1941 · ראה עוד »

השואה: 1942–1943

הפתרון הסופי, רצח שיטתי של יהודים, התחיל עם הפלישה לברית המועצות ב-22 ביוני 1941.

חָדָשׁ!!: וילנה והשואה: 1942–1943 · ראה עוד »

השואה: 1944–1945

גם כאשר ברור היה יותר מכל לגרמנים שהם מפסידים במלחמה, גם כאשר הם ראו שהצבא האדום מגיע לפאתי וינה, ורשה ואף ברלין – הם המשיכו והתעקשו לבצע את מדיניות הפתרון הסופי וניסו גם ברגעים האחרונים של המלחמה לרצוח כמה שיותר יהודים, באמצעות צעדות מוות שנועדו להתיש את היהודים שבועות ספורים, ואף ימים ספורים, טרם ישתחררו לחופשי מן המשטר הנאצי.

חָדָשׁ!!: וילנה והשואה: 1944–1945 · ראה עוד »

השועל והעורב

משל השועל והעורב (ידוע גם כ"בת-העורב והשועל"), הוא משל מפורסם של איזופוס.

חָדָשׁ!!: וילנה והשועל והעורב · ראה עוד »

התנגדות למשטר הסובייטי

התנגדות למשטר הסובייטי הייתה התנגדות גלויה לשלטון הקומוניסטי בברית המועצות ובמדינות הגוש הסובייטי.

חָדָשׁ!!: וילנה והתנגדות למשטר הסובייטי · ראה עוד »

התפרקות ברית המועצות

התפרקותה של ברית המועצות (ברוסית: Распад СССР) היא תהליך ששורשיו במשבר כלכלי שפקד את ברית המועצות באמצע שנות ה-80 עד שנת 1991, כשאז התפרקה ברית המועצות למדינות המרכיבות אותה וחדלה להתקיים.

חָדָשׁ!!: וילנה והתפרקות ברית המועצות · ראה עוד »

התיאטרון האופרה והבלט הלאומי של ליטא

התיאטרון האופרה והבלט הלאומי של ליטא (בליטאית: Lietuvos nacionalinis operos ir baleto teatras) הוא תיאטרון ללהקת אופרה ולבלט בעיר וילנה שבליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה והתיאטרון האופרה והבלט הלאומי של ליטא · ראה עוד »

התיאטרון היהודי הממלכתי

התיאטרון היהודי הממלכתי (ברוסית: Московский государственный еврейский театр, גוס"ט) היה תיאטרון יהודי שפעל במוסקבה החל משנת 1920 ועד שנסגר בהוראת השלטונות בשנת 1949.

חָדָשׁ!!: וילנה והתיאטרון היהודי הממלכתי · ראה עוד »

הלשאני

הלשאני (בבלארוסית: Гальшáны; בפולנית: Holszany; ביידיש: אָלשאַן) הוא כפר במחוז גרודנו שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה והלשאני · ראה עוד »

הלל מפאריץ'

שער ספרו - פלח הרימון רבי הלל הלוי מאליסוב (ידוע בכינוי רֶבּ הלל מפאריץ; תקנ"ה - י"א באב תרכ"ד) היה רב חסידי, מקובל, מלחין ומשפיע חב"די ברוסיה הלבנה ואוקראינה במחצית הראשונה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: וילנה והלל מפאריץ' · ראה עוד »

הלל מיליקובסקי

הרב הלל מיליקובסקי (כונה גם רבי הלל סלנטר; ה'תקפ"א, 1821 – כ"ג בסיוון ה'תרנ"ט, 1 ביוני 1899) היה רב ליטאי, דיין, מראשוני תנועת המוסר ומתלמידי רבי ישראל מסלנט, רבן של הערים קרבה, סלנט, שקלוב, פוניבז', חסלוביץ ואמציסלב.

חָדָשׁ!!: וילנה והלל מיליקובסקי · ראה עוד »

הלל נח מגיד שטיינשניידר

הלל נח מגיד שטיינשניידר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוק – ח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה והלל נח מגיד שטיינשניידר · ראה עוד »

הלל זיידל

הלל זיידל (9 באוקטובר 1920 – 14 בפברואר 1999) היה חבר הכנסת ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: וילנה והלל זיידל · ראה עוד »

הלל בן נפתלי הירץ

רבי הלל בן ר' נפתלי הירץ (נפתלי צבי) (ה'שע"ה, 1615, בריסק – כ"ב בטבת ה'ת"ן, 1690, זאלקווא) היה רב ליטאי, מדייני וילנא, ולאחר מכן אב"ד בקהילות אה"ו (בגרמניה) ובז'ולקווה (בגליציה).

חָדָשׁ!!: וילנה והלל בן נפתלי הירץ · ראה עוד »

הלל בבלי

הלל בבלי (באנגלית: Hillel Bavli; ג' בניסן תרנ"ג, 20 במרץ 1893, פילווישוק, האימפריה הרוסית (ליטא) – כ"ב תמוז תשכ"א, 6 ביולי 1961, ניו יורק, ארצות הברית) היה משורר, סופר, מתרגם, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת קולומביה, ועיתונאי יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: וילנה והלל בבלי · ראה עוד »

הלל דוד הכהן טריווש

הרב הלל דוד הכהן טריווש (תר"א-ג' בסיוון תרס"א) היה אב"ד וילקי שבאזור קובנה, מחברם של ספרים תורניים ועורך כתב העת התורני "הפסגה" ששמו שונה כמה פעמים (ראו להלן).

חָדָשׁ!!: וילנה והלל דוד הכהן טריווש · ראה עוד »

הלהקה הווילנאית

''הדיבוק'' הלהקה הווילנאית (ביידיש: די ווילנער טרופע) הייתה להקת שחקנים חשובה שפעלה בוורשה בשפת היידיש והעלתה הצגות בסגנון הריאליזם הבימתי של מחזאים יהודים וזרים.

חָדָשׁ!!: וילנה והלהקה הווילנאית · ראה עוד »

הליגה המאוחדת של VTB

הליגה המאוחדת של VTB (Единая лига ВТБ) הוא טורניר כדורסל שהוקם במטרה לאחד את קבוצות הכדורסל החזקות ביותר במזרח אירופה ומטרתו לאחד את מיטב קבוצות הכדורסל של מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה והליגה המאוחדת של VTB · ראה עוד »

הליגה הבלטית

הליגה הבלטית הייתה ליגת הכדורסל הבכירה במדינות הבלטיות שבצפון אירופה: אסטוניה, לטביה, ליטא, שוודיה, פינלנד, רוסיה, בלארוס וקזחסטן.

חָדָשׁ!!: וילנה והליגה הבלטית · ראה עוד »

הטבח בפינסק

תמונות 35 הנרצחים בטבח בפינסק אנדרטת זיכרון בקיבוץ גבת לנרצחים בטבח בפינסק ב-1919 הכיתוב בכניסה לאתר ההנצחה ליהודי פינסק בגבת הטבח בפינסק היה טבח ב-5 באפריל 1919 (ה' בניסן תרע"ט) שבו נרצחו בעיר פינסק שבפולין 35 יהודים על ידי חיילי הצבא הפולני.

חָדָשׁ!!: וילנה והטבח בפינסק · ראה עוד »

הטורקי

"הטורקי" (בגרמנית: Schachtürke) הייתה בובה מכנית שפעלה משלהי המאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19, ונטען כי היא מסוגלת לשחק שחמט באופן אוטומטי.

חָדָשׁ!!: וילנה והטורקי · ראה עוד »

הזמן

כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' הזמן היה עיתון בשפה העברית שיצא לאור ברוסיה בין השנים 1903–1915 בתחילתה במתכונת של פעמיים בשבוע ובהמשכו כעיתון יומי.

חָדָשׁ!!: וילנה והזמן · ראה עוד »

החרם הרוסי על היין הגאורגי והמולדובי

החרם הרוסי על היין הגאורגי והמולדובי החל בסוף מרץ 2006 וגרם לסכסוך דיפלומטי בין הרפובליקות של מולדובה וגאורגיה מצד אחד לבין הפדרציה הרוסית מצד שני.

חָדָשׁ!!: וילנה והחרם הרוסי על היין הגאורגי והמולדובי · ראה עוד »

החלוץ הצעיר

החלוץ הצעיר הייתה תנועת נוער של "החלוץ" בפולין.

חָדָשׁ!!: וילנה והחלוץ הצעיר · ראה עוד »

החזית העממית (בלארוס)

החזית העממית "אדראדז'ני" הייתה תנועה חברתית ופוליטית בבלארוס בסוף שנות ה-80 ושנות ה-90 שהובילה את בלארוס לעצמאותה מברית המועצות.

חָדָשׁ!!: וילנה והחזית העממית (בלארוס) · ראה עוד »

החברה קדישא של קהילת פראג

בנין בית הטהרה של החברה קדישא של קהילת פראג, לשמאלו נראה קיר הקלויז בפראג חברה קדישא גמילות חסד של אמת של קהילת פראג היה ארגון ללא כוונת רווח של קהילת פראג היהודית.

חָדָשׁ!!: וילנה והחברה קדישא של קהילת פראג · ראה עוד »

החברה הגאוגרפית הרוסית

ממוזער משרדי החברה בסנקט פטרבורג החברה הגאוגרפית הרוסית (ברוסית: Русское географическое общество) היא אגודה מדעית רוסית, שנוסדה ב-18 באוגוסט 1845 למטרת קידומם של מדעי הגאוגרפיה.

חָדָשׁ!!: וילנה והחברה הגאוגרפית הרוסית · ראה עוד »

החברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא

החברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא היה מוזיאון יהודי לאתנוגרפיה והיסטוריה יהודית שפעל בליטא והופעל על ידי ועד הנהלה של יהודים ציונים משכילים ומנהיגי הקהילה בקובנה.

חָדָשׁ!!: וילנה והחברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא · ראה עוד »

הבלטים מתעוררים

הבלטים מתעוררים (בליטאית: Bunda jau Baltija; בלטבית: Atmostas Baltija; באסטונית: Ärgake, Baltimaad) הוא שיר תלת-לשוני שהולחן על ידי ונכתב על ידי.

חָדָשׁ!!: וילנה והבלטים מתעוררים · ראה עוד »

הבונד

כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.

חָדָשׁ!!: וילנה והבונד · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: וילנה והגאון מווילנה · ראה עוד »

הגביע הליטאי בכדורסל

גביע המלך מינדאוגאס (בליטאית: Karaliaus Mindaugo taurė) הוא הגביע הליטאי בכדורסל.

חָדָשׁ!!: וילנה והגביע הליטאי בכדורסל · ראה עוד »

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה

הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה (בעבר: הגימנסיון הריאלי העברי בקאוּנָס או הריאל-גימנסיון העברי; בהמשך: הגמנסיון העברי הפרטי הראשון בקאונס; בליטאית: Kauno žydų realinė gimnazija, ומאוחר יותר – Kauno žydų I gimnazija; בשנותיה הראשונות נקראה גימנסיית קרליבך, Carlebach-Gymnasium, על שם מייסדה, וגם גימנסיה ריאלית יהודית,.Jüdisches Realgymnasium I.E בגרמנית) הייתה הגימנסיה העברית הראשונה שפעלה במערכת החינוך היהודית של העיר קובנה (Kaunas) שבליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה והגימנסיה הריאלית העברית בקובנה · ראה עוד »

הדמוקרטיה הנוצרית הבלארוסית

הדמוקרטיה הנוצרית הבלארוסית (בבלארוסית: Беларуская хрысьціянская дэмакратыя) היא מפלגה פוליטית נוצרית-דמוקרטית בבלארוס, שהוקמה בשנת 2005, הטוענת כהמשך לתנועה קצרת מועד עם אותו שם, שהייתה קיימת בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה והדמוקרטיה הנוצרית הבלארוסית · ראה עוד »

הדסה בריל-נועם

הדסה בריל-נועם, 30 ביוני 1988. הדסה בריל-נועם (15 בנובמבר 1908 - 4 בנובמבר 2001) הייתה מורה ומחנכת, מנהלת בית-ספר לבנות ב' בעיר העתיקה בירושלים עד מלחמת העצמאות, מנהלת בית ספר יסודי ע"ש יוסף לוריא בשכונת קטמון בשנים 1948–1974, ומהפעילות בקרן הספריות לילדי ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה והדסה בריל-נועם · ראה עוד »

הדוכסות הגדולה של ליטא

הדוכסות הגדולה של ליטא (בליטאית: Lietuvos Didžioji Kunigaikštystė; בלטינית: Magnus Ducatus Lituaniae;ברותנית מערבית (סלאבית עתיקה): Wialikaje Kniastwa Litowskaje, Ruskaje, Żamojckaje; בבלארוסית: Вялікае Княства Літоўскае, Vialikaje Kniastva Litoŭskaje; בפולנית: Wielkie Księstwo Litewskie) הייתה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה מהמאה ה-12 ועד המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: וילנה והדוכסות הגדולה של ליטא · ראה עוד »

הדיוויזיה ה-115 (האימפריה הגרמנית)

הדיוויזיה ה-115 (בגרמנית: 115. Division) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית.

חָדָשׁ!!: וילנה והדיוויזיה ה-115 (האימפריה הגרמנית) · ראה עוד »

הדיוויזיה הכחולה

סמל הדיוויזיה דיוויזיית חי"ר מספר 250 (בספרדית: 250. Infanterie-Division) הידועה בכינוי הדיוויזיה הכחולה (División Azul) הייתה יחידה התנדבותית של חיילים ספרדים ששירתו בצבא גרמניה הנאצית ב.

חָדָשׁ!!: וילנה והדיוויזיה הכחולה · ראה עוד »

ההפגנות נגד מלחמה באוקראינה (רוסיה, 2014)

סמלי שלום, 15 במרץ 2014 ההפגנות נגד מלחמה באוקראינה (רוסיה, 2014), מתייחסות לסדרה של הפגנות נגד כניסת חיילים רוסים לאוקראינה.

חָדָשׁ!!: וילנה וההפגנות נגד מלחמה באוקראינה (רוסיה, 2014) · ראה עוד »

ההתנגדות לחסידות

הגר"א ואחרים. ההתנגדות לתנועת החסידות היא מחלוקת שהתעוררה ביהדות אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18, עם עלייתה של תנועת החסידות, ועיקרה בדור השני של החסידות.

חָדָשׁ!!: וילנה וההתנגדות לחסידות · ראה עוד »

הוועד הכללי כנסת ישראל

כרזה של הוועד הכללי באנגלית ויידיש לתרום כסף לרכישת מצות ("מעות חטים") לעניי ירושלים סיכום הפעילות השנתית של הוועד הכללי לשנת תרפ"ח במכתב לתורמים השער שהקים הוועד הכללי לכבודו של וילהלם השני קיסר גרמניה, בעת ביקורו בירושלים ב-1898 כריכה מעוטרת של הגדה של פסח שניתנה כשי לתורמים מטעם הוועד הכללי כנסת ישראל. הטקסט על הכריכה כולל את האיחול: "לשנה הבאה בירושלים, והכניסנו לארץ ישראל ובנה לנו את בית הבחירה". שכונת כנסת ישראל ב' שהוקמה ב-1902 בכספי הוועד הכללי ונקראה על שמו שכונת מזכרת משה שהוקמה בכספי הוועד הכללי ובתרומת קרן משה מונטיפיורי ב-1882 הוועד הכללי כנסת ישראל על שם רבי מאיר בעל הנס הוא ארגון כלכלי, חברתי ודתי, שאיגד תחתיו את כל הקהילות האשכנזיות שפעלו בארץ ישראל, ובעיקר בירושלים, בתקופת הישוב הישן החל מהמאה ה-19.

חָדָשׁ!!: וילנה והוועד הכללי כנסת ישראל · ראה עוד »

הכרמל (כתב עת)

שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875) "הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872) "הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.

חָדָשׁ!!: וילנה והכרמל (כתב עת) · ראה עוד »

היסטוריה צבאית של ברית המועצות

ההיסטוריה הצבאית של ברית המועצות החלה בשנת 1917, בימים שבאו לאחר מהפכת אוקטובר, שהעלתה לשלטון את הבולשביקים.

חָדָשׁ!!: וילנה והיסטוריה צבאית של ברית המועצות · ראה עוד »

היסטוריה של ליטא

הסמל הלאומי של ליטא ההיסטוריה של ליטא מתחילה באזכור הכתוב הראשון של המדינה בשנת 1009 וממשיכה עם ייסוד ממלכת ליטא במאה ה-13 ועם הפיכתה למדינה הגדולה ביותר באירופה במאה ה-15.

חָדָשׁ!!: וילנה והיסטוריה של ליטא · ראה עוד »

היסטוריה של היהדות הקראית

יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: וילנה והיסטוריה של היהדות הקראית · ראה עוד »

הירש לקרט

הירש לֶקֶרט (בכתיב יידי: לעקערט, ברוסית: Гирш Лекерт; 1879? – 10 ביוני 1902) היה מהפכן וחבר ארגון "הבונד".

חָדָשׁ!!: וילנה והירש לקרט · ראה עוד »

הירש גליק

הִירְש גְלִיק (בפולנית: Hirsz Glik; 24 באפריל 1922 – 1944) היה משורר ופרטיזן יהודי-ליטאי שלחם באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה, מחבר "המנון הפרטיזנים היהודים".

חָדָשׁ!!: וילנה והירש גליק · ראה עוד »

הירש גורדון

הירש ליב גורדון (26 בנובמבר 1896, דוגאלישוק ליטא – 20 בינואר 1969, ניו יורק ארצות הברית) היה חניך ישיבות ליטא (וולוז'ין, סלבודקה ולידא), רופא, פסיכיאטר, נשיא הסתדרות הרופאים היהודים בארצות הברית, מומחה לכתב חרטומים, פובליציסט, איש חינוך, קצין גבוה בצי ארצות הברית, ובעל עשרה תארים אקדמאים, מתוכם שישה תוארי דוקטור.

חָדָשׁ!!: וילנה והירש גורדון · ראה עוד »

הירש דוד נומברג

הירש דוד נומברג מובילי ועידת צ'רנוביץ (1908). מימין לשמאל: '''הירש דוד נומברג''', חיים ז'יטלובסקי, שלום אש, י"ל פרץ ואברהם רייזן. אברהם אוֹסְטְשֶגָה הירש דוד נוֹמְבֶּרְג (בכתיב יידי: הערש דוד נאָמבערג; בפולנית: Hirsz Dawid Nomberg; נכתב גם Hersh Dovid; י' בניסן תרל"ו, 4 באפריל 1876, אמשינוב – כ"ז בחשוון תרפ"ח, 22 בנובמבר 1927, אוטבוצק) היה סופר, פובליציסט, מנהיג ופוליטיקאי יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: וילנה והירש דוד נומברג · ראה עוד »

היהודים במלחמת העולם השנייה

היהודים במלחמת העולם השנייה היו הקורבן הגדול ביותר של רצח העם שביצעו הנאצים, אך היהודים השתתפו באופן נרחב בלחימה במלחמה.

חָדָשׁ!!: וילנה והיהודים במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

היום הבין-לאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה

היום הבין-לאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה - הבנ"ה (International Day Against Homophobia, Transphobia & Biphobia - DAHOT | IDAHO) הוא אירוע אשר מאז 2005 מתקיים מדי שנה ב-17 במאי, ותכליתו להפחית את תופעות ההומופוביה, טרנספוביה, ביפוביה ולסבופוביה ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: וילנה והיום הבין-לאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה · ראה עוד »

ואלדאס טוטקוס

ואלדאס טוטקוס (בליטאית: Valdas Tutkus; נולד ב-27 בדצמבר 1960) הוא לוטננט גנרל ליטאי בדימוס, אשר שימש כראש ההגנה (מקביל לרמטכ"ל) של ליטא בין השנים 2004–2009.

חָדָשׁ!!: וילנה וואלדאס טוטקוס · ראה עוד »

ואידאס באומילה

ואידאס ג'ייקוב באומילה (בליטאית: Vaidas Jacob Baumila; נולד ב-28 במרץ 1987) הוא זמר ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וואידאס באומילה · ראה עוד »

וסילי קצ'לוב

וסילי קצ'לוב (ברוסית: Василий Качалов; 30 בינואר (11 בפברואר) 1875, וילנה – 30 בספטמבר 1948 מוסקבה) היה שחקן תיאטרון רוסי וסובייטי.

חָדָשׁ!!: וילנה ווסילי קצ'לוב · ראה עוד »

ועד ארבע ארצות

שני צידיו של דף מ'''ספר הפרוטוקולים''' של ועד ארבע ארצות, שהיה בבעלותו של שמעון דובנוב בית התפוצות בתל אביב ועד ארבע ארצות (בפולנית: Sejm Czterech Ziem) הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-200 שנה, בין השנים 1520 או 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין.

חָדָשׁ!!: וילנה וועד ארבע ארצות · ראה עוד »

ועד קהילות ליטא

ועד קהילות ליטא (ועד מדינת ליטא) שימש במאה ה-17 וה-18 כארגון הגג של יהדות ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וועד קהילות ליטא · ראה עוד »

ועד הרבנים לענייני צדקה

מכתב תמיכה של רבנים בקופה ועד הרבנים לענייני צדקה בארץ הקודש (בקיצור: ועד הרבנים) הוא ארגון צדקה ישראלי חרדי ארצי התומך במשפחות חרדיות במצוקה.

חָדָשׁ!!: וילנה וועד הרבנים לענייני צדקה · ראה עוד »

ועד הישיבות

משרדי ועד הישיבות ברחוב מלאכי בירושלים. ועד הישיבות הוא גוף ארגוני של איגוד ישיבות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה וועד הישיבות · ראה עוד »

ועידת ספא

ממוזער ועידת ספא (באנגלית: Spa Conference) התקיימה בין 5 ל-16 ביולי 1920, בעיר הבלגית ספא.

חָדָשׁ!!: וילנה וועידת ספא · ראה עוד »

ועידת קטוביץ

הזמנה לוועידה (עברית) הזמנה לוועידה (גרמנית) שלט המציין את מקום ועידת קטוביץ ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה ב-6 בנובמבר 1884 בעיר קטוביץ שבחבל שלזיה בגרמניה (כיום בפולין), ביוזמתם של הד"ר יהודה לייב פינסקר והרב שמואל מוהליבר.

חָדָשׁ!!: וילנה וועידת קטוביץ · ראה עוד »

ועידת וילנה

ועידת וילנה הייתה ועידה שלישית של תנועת חובבי ציון ובעצם אחרונה לפני הקמת הוועד האודסאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וועידת וילנה · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: וילנה וורשה · ראה עוד »

ורה רובין

ורה פלורס קופר רוּבּין (באנגלית: Vera Florence Cooper Rubin; 23 ביולי 1928 - 25 בדצמבר 2016) הייתה אסטרונומית אמריקאית יהודייה.

חָדָשׁ!!: וילנה וורה רובין · ראה עוד »

וריאנה

וריאנה (בפולנית: Orany, וממנה ביידיש: אוראַן) היא עיר בחבל הארץ האתנוגרפי דזוקיה בליטא, המשמשת כמרכז המנהלי של מחוז המשנה וריאנה במחוז אליטא שבדרום המדינה על הגבול עם בלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה ווריאנה · ראה עוד »

ולאדס דרמה

ולאדס דרמה (בליטאית: Vladas Drėma; 10 בדצמבר 1910, ריגה – 4 בינואר 1995, וילנה) היה צייר וחוקר אמנות ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וולאדס דרמה · ראה עוד »

ולרי מייסקי

ולרי מייסקי (22 בפברואר 1942 – 2 ביוני 1981), היה צ'מבליסט ועוגבאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וולרי מייסקי · ראה עוד »

ולדאס מיקאנס

ולדאס מיקאנס (ברוסית: Владас Микенас; 17 באפריל 1910, טאלין – 3 בנובמבר 1992, וילנה) שחמטאי ליטאי וסובייטי בדרגת אמן בינלאומי, שופט בינלאומי, עיתונאי ומחברו של ספר השחמט הראשון בליטאית.

חָדָשׁ!!: וילנה וולדאס מיקאנס · ראה עוד »

ולדימיר מדם

ולדימיר דווידוביץ' מֶדֶם (ביידיש: וולאַדימיר מעדעם; ברוסית: Владимир Давидович Медем; 22 ביולי 1879, לייפאיה, האימפריה הרוסית – 9 ביוני 1923, ניו יורק) היה תאורטיקן מרקסיסט וממנהיגי תנועת "הבונד" והאידאולוגים הבולטים שלה.

חָדָשׁ!!: וילנה וולדימיר מדם · ראה עוד »

ולדימיר טוקמקוב

ולדימיר טוקמקוב (ברוסית: Владимир Тукмаков; נולד ב-5 במרץ 1946) הוא שחמטאי סובייטי-יהודי-אוקראיני.

חָדָשׁ!!: וילנה וולדימיר טוקמקוב · ראה עוד »

ולדימיר יוכלסון

ולדימיר יוכלסון (ברוסית: Владимир Иохельсон; 14 בינואר 1855 – 2 בנובמבר 1937) היה אתנוגרף יהודי-רוסי וחוקר ילידי הצפון הרוסי.

חָדָשׁ!!: וילנה וולדימיר יוכלסון · ראה עוד »

ולדיסלב השני יגיילו

ולדיסלב השני יגיילו, בציור מאת יאן מטייקו ולדיסלב השני יגיילו, או בשמו המקורי בליטאית – יוגאילה אלגירדאיטיס (בפולנית:, בליטאית: Jogaila Algirdaitis, בבלארוסית ובאוקראינית: Ягайла 1352 או 1362 וילניוס – 1 ביוני 1434 גרודק, לימים "גרודק יגיילונסקי" או הורודק) היה דוכס גדול של ליטא בין השנים 1377–1392 ומלך פולין בין השנים 1386–1434.

חָדָשׁ!!: וילנה וולדיסלב השני יגיילו · ראה עוד »

והיה העקוב למישור

דף הפתיחה של המהדורה הראשונה של "והיה העקוב למישור" והיה העקוב למישור היא נובלה שכתב ש"י עגנון במהלך שהותו הראשונה בארץ ישראל, תוך ארבעה ימים, לדבריו.

חָדָשׁ!!: וילנה ווהיה העקוב למישור · ראה עוד »

וורניאני

וורניאני (בבלארוסית: Варняны, ורניאני; בפולנית: Worniany) הוא כפר במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: וילנה ווורניאני · ראה עוד »

וורונוב

וורונוב (בבלארוסית: Воранава, וורנבה; בפולנית: Woronów, וורונוב, Werenów, ורנוב, או Werenowo, ורנובו; ברוסית: Вороново, וורונובו) היא עיירה במחוז גרודנו שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה ווורונוב · ראה עוד »

וולף דורמשקין

וולף דורמשקין (בליטאית: Wulf Duhr-MASH-k'n, באנגלית: Wolf Durmashkin; מרץ 1914, ליטא - 18 או 19 בספטמבר 1944 מחנה הריכוז קלוגה, אסטוניה) היה מלחין, מנצח ופסנתרן יהודי בוילנה, ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ווולף דורמשקין · ראה עוד »

וולף וילנסקי

וולף לייבוביץ' וילֶנסקי (ברוסית: Вольф Лейбович Виленский; בליטאית: וולפס וילנסקיס, Volfas (Vulfas) Vilenskis; 1919 – 7 בינואר 1992) היה ישראלי שהיה בעברו קצין יהודי בצבא האדום במלחמת העולם השנייה, גיבור ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: וילנה ווולף וילנסקי · ראה עוד »

וולבס (כדורסל)

וולבס (באנגלית: BC Wolves) הוא מועדון כדורסל ליטאי מעיר הבירה וילנה, המתחרה בליגת העל הליטאית (LKL) וביורוקאפ.

חָדָשׁ!!: וילנה ווולבס (כדורסל) · ראה עוד »

וולוז'ין

אנדרטה לזכר יהודי וולוז'ין, בבית הקברות בקריית שאול וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה ווולוז'ין · ראה עוד »

וויצ'ך ריכלביץ'

וויצ'ך ריכלביץ' (בפולנית: Wojciech Rychlewicz; 3 באפריל 1903, מיילניקובצה ליד נמירוב - 8 בדצמבר 1964, לונדון) היה דיפלומט פולני, בשנים 1938–1941 עמד בראש הקונסוליה הכללית של הרפובליקה הפולנית באיסטנבול.

חָדָשׁ!!: וילנה ווויצ'ך ריכלביץ' · ראה עוד »

ווילנא

#הפניה וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה וווילנא · ראה עוד »

ווילנה

#הפניה וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה וווילנה · ראה עוד »

ויאצ'סלב סוקריסטוב

ויאצ'סלב ואסילייביץ' סוקריסטוב (בליטאית: Viačeslavas Sukristovas, ברוסית: Вячеслав Васильевич Сукристов; נולד ב-1 בינואר 1961) הוא כדורגלן עבר סובייטי-ליטאי ששיחק בעמדות קשר ומגן בקבוצת ז'לגיריס וילנה בתקופת ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: וילנה וויאצ'סלב סוקריסטוב · ראה עוד »

ויאצ'סלב גנלין

ויאצ'סלב שבלביץ' "סלבה" גנלין (ברוסית: Ганелин, Вячеслав Шевелевич; נולד במוסקבה ב-17 בדצמבר 1944) הוא מוזיקאי, מלחין ופסנתרן ג'אז ואוונגארד ישראלי שעלה לישראל ב-1987 לאחר קריירה בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: וילנה וויאצ'סלב גנלין · ראה עוד »

וינצס ויטקאוסקס

וינצס ויטקאוסקס (בליטאית: Vincas Vitkauskas; 4 באוקטובר 1890 – 3 במרץ 1965) היה גנרל ליטאי אשר לחם במלחמות העצמאות של ליטא, וכיהן כמפקד צבא ליטא האחרון לפני הסיפוח הסובייטי ב-1940.

חָדָשׁ!!: וילנה ווינצס ויטקאוסקס · ראה עוד »

ויקטוריה צ'מיליטה-נילסן

ויקטוריה צ'מיליטה-נילסן (בליטאית: Viktorija Čmilytė-Nielsen; נולדה ב-6 באוגוסט 1983, שאולאי, ליטא הסובייטית) היא פוליטיקאית ושחמטאית ליטאית בדרגת רב-אמן.

חָדָשׁ!!: וילנה וויקטוריה צ'מיליטה-נילסן · ראה עוד »

ויקטוריה בוך

ויקטוריה בוך (22 ביוני 1954 - 21 ביוני 2009) הייתה כימאית ישראלית, פרופסור באוניברסיטה העברית ופעילת שמאל.

חָדָשׁ!!: וילנה וויקטוריה בוך · ראה עוד »

וילנא (גופן)

גופן וילנא שעוצב על ידי שמואל גוטמן. ניתן למצאו יחד עם מערכת אופיס של ווינדוס. וילנא הוא גופן עברי, ונודע בעיקר מהדפסתו של התלמוד בבלי בהוצאת האלמנה והאחים ראם.

חָדָשׁ!!: וילנה ווילנא (גופן) · ראה עוד »

וילנאי

וילנאי הוא שם משפחה יהודי שפירושו "יוצא וילנה".

חָדָשׁ!!: וילנה ווילנאי · ראה עוד »

וילנסקי

וילנסקי הוא שם משפחה סלאבי שפירושו "יוצא וילנה".

חָדָשׁ!!: וילנה ווילנסקי · ראה עוד »

וילנר

קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

חָדָשׁ!!: וילנה ווילנר · ראה עוד »

וילנה (מחוז משנה)

מחוז-משנה וילנה (בליטאית: Vilniaus rajono savivaldybė,, וילנוס; בפולנית: Samorząd Rejonu Wileńskiego) הוא אחד מ-60 מחוזות משנה של ליטא, במזרח המדינה על גבול בלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה ווילנה (מחוז משנה) · ראה עוד »

וילניוס

#הפניה וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ווילניוס · ראה עוד »

וילהלם, נסיך באדן

וילהלם, נסיך באדן (בגרמנית: Wilhelm von Baden; 8 באפריל 1792 - 11 באוקטובר 1859) היה נסיך גרמני מבית צרינגן, אשר פיקד על כוחות במהלך מלחמת רוסיה-צרפת, ולאחר מכן היה חבר הפרלמנט הבאדני.

חָדָשׁ!!: וילנה ווילהלם, נסיך באדן · ראה עוד »

ויטאוטאס הגדול

בציור מן המאה ה-17 ויטאוטאס הגדול או ויטולד הגדול (בליטאית: Vytautas Didysis, בפולנית: Witold Kiejstutowicz, בבלארוסית: Вітаўт,Bялiki Kнязъ Bitaўt, ברוסינית: Vitovt, בלטינית: Alexander Vitoldus, 1352 סניי טראקאי (טראקאי העתיקה) - 27 באוקטובר 1430 טראקאי) היה בפועל דוכס גדול של ליטא בשנים 1392–1430 ובאופן רשמי בשנים 1401–1430 (אחרי שמעמדו הוכר בשנת 1401 על ידי בן דודו, מלך פולין, ולדיסלב השני יגיילו).

חָדָשׁ!!: וילנה וויטאוטאס הגדול · ראה עוד »

ויטקה קובנר

ויטֵקָה קובנר (במקור: קמפנר) (בפולנית: Vitka Kempner; 14 במרץ 1920 – 14 בפברואר 2012) הייתה פרטיזנית יהודייה שפעלה בליטא, ורעייתו של אבא קובנר.

חָדָשׁ!!: וילנה וויטקה קובנר · ראה עוד »

ויטולד פילצקי

ויטולְד פילֶצְקי (בפולנית: Witold Pilecki; 13 במאי 1901 – 25 במאי 1948) היה חייל ברפובליקה השנייה של פולין, שהקים את המחתרת "הצבא הפולני הסודי" (Tajna Armia Polska) והיה חבר בארמייה קריובה.

חָדָשׁ!!: וילנה וויטולד פילצקי · ראה עוד »

ויז אייר

איירבוס A321 של החברה בנמל התעופה לונדון לוטון איירבוס A320-200 בצביעה הישנה ממריא מנמל התעופה לונדון לוטון ויז אייר (באנגלית: Wizz Air) היא חברת תעופה הונגרית הפועלת במתכונת של חברת תעופה זולה.

חָדָשׁ!!: וילנה וויז אייר · ראה עוד »

וידזה

וידזה (בבלארוסית: Відзы, "וידזי"; ברוסית: Видзы; בפולנית: Widze; ביידיש: ווידזש, גם וידז) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה ווידזה · ראה עוד »

וייטרינה

וייטרינה (בבלארוסית: Ветрына; ברוסית: Ветрино, וטרינו; בפולנית: Wietryno, וייטרינו) היא עיירה במחוז משנה פולאצק, מחוז ויטבסק, על כביש פולאצק-וילנה, 23 ק"מ מפולאצק, בבלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה ווייטרינה · ראה עוד »

כ"ח בסיוון

יעקב וייס.

חָדָשׁ!!: וילנה וכ"ח בסיוון · ראה עוד »

כ"ב בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.

חָדָשׁ!!: וילנה וכ"ב בטבת · ראה עוד »

כ"ב בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב חשוון היא תמיד פרשת חיי שרה.

חָדָשׁ!!: וילנה וכ"ב בחשוון · ראה עוד »

כ"ג בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה וכ"ג בסיוון · ראה עוד »

כנס האספרנטו העולמי

מפה של הכנסים העולמיים של אספרנטו שנערכו באירופה עם מספר המשתתפים בהם (1905–2021)כנס האספרנטו העולמי (באספרנטו: Universala Kongreso, ובקיצור: "אוּ־קוֹ" – UK) הוא הכנס השנתי של אגודת האספרנטו העולמית, UEA.

חָדָשׁ!!: וילנה וכנס האספרנטו העולמי · ראה עוד »

כנסת ישראל (כתב עת תורני)

כנסת ישראל היה כתב עת תורני (קובץ תורני) מרכזי שיצא לאור בווילנה בין השנים ה'תר"צ–ה'תרצ"ה (1930–1935) על ידי הרב משה קרליץ.

חָדָשׁ!!: וילנה וכנסת ישראל (כתב עת תורני) · ראה עוד »

כרמל (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים ולנשים קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

חָדָשׁ!!: וילנה וכרמל (פירושונים) · ראה עוד »

כריסטופורוס הקדוש

כריסטופורוס עם הילד ישו גותי במוזיאון בודה כריסטופורוס הקדוש (ביוונית קוינה: Άγιος Χριστόφορος, מילולית: "הקדוש הנושא את ישו") הוא קדוש נוצרי הנחשב למרטיר, אשר מת על אמונתו במהלך תקופת שלטונו של הקיסר הרומי דקיוס, ששלט בשנים 249–251.

חָדָשׁ!!: וילנה וכריסטופורוס הקדוש · ראה עוד »

כתבי הראי"ה

חלק מהספרים שכתב הרב קוק המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב.

חָדָשׁ!!: וילנה וכתבי הראי"ה · ראה עוד »

כחול ולבן (שיר)

כחול ולבן הוא פזמון עברי פטריוטי, שבשנות ה-70 היה לְהמנון "יהדות הדממה" (יהדות ברית המועצות) ואסירי ציון בפרט, וזכה לפופולריות גם בישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה וכחול ולבן (שיר) · ראה עוד »

כיבוש המדינות הבלטיות

כיבוש המדינות הבלטיות הוא מונח המתייחס לכיבוש ולהכללה בברית המועצות של לטביה, אסטוניה, ליטא וחבל ארץ מפינלנד שבוצע במהלך קיץ 1940 בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב.

חָדָשׁ!!: וילנה וכיבוש המדינות הבלטיות · ראה עוד »

כיבוש המדינות הבלטיות (1941)

המבצע הבלטי, הידוע גם כמבצע ההגנה בליטא ובלטביה, כלל את פעולות הצבא האדום מ-22 ביוני עד 9 ביולי 1941 שבוצעו בשטחי ליטא, לטביה ואסטוניה הכבושים בתגובה למתקפה שפתח צבא גרמניה.

חָדָשׁ!!: וילנה וכיבוש המדינות הבלטיות (1941) · ראה עוד »

כיכר הקתדרלה בווילנה

כיכר הקתדרלה, יוני 2010 כיכר הקתדרלה בווילנה (בליטאית: Katedros aikštė) היא הכיכר הראשית של העיר העתיקה בוילנה, בירת ליטא, מול קתדרלת וילנה הנאו-קלאסית.

חָדָשׁ!!: וילנה וכיכר הקתדרלה בווילנה · ראה עוד »

י"א בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"א טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: וילנה וי"א בטבת · ראה עוד »

י"ד בחשוון

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ד חשוון היא תמיד פרשת וירא.

חָדָשׁ!!: וילנה וי"ד בחשוון · ראה עוד »

ימימה אבידר-טשרנוביץ

חברי "החוג הזקן" (מימין לשמאל), עומדים: גרשון מרינבך, שבתי פינשריבר, ד"ר ברוך בן-יהודה, ימימה אבידר-טשרנוביץ, מאיר מוזס, אפרתיה מרגלית, כתריאל כ"ץ; יושבים: יונה בן-יעקב, יהודית פודולית, שמריה צמרת, ברוריה בן-יעקב, יצחק כפכפי, רבקה יפה. תל אביב, המחצית השנייה של שנות ה-20 של המאה ה-20 לוחית זיכרון על ביתם של ימימה אבידר-טשרנוביץ ויוסף אבידר, ברחוב פרוג 22 בתל אביב ימימה אבידר-טשרנוביץ (כ"ג בתשרי תר"ע, 8 באוקטובר 1909 – 20 במרץ 1998) הייתה סופרת ילדים ישראלית, כלת פרס ישראל (לשנת תשמ"ד) ופרס זאב על מפעל חיים בתחום ספרות ילדים (בשנת תשמ"ג).

חָדָשׁ!!: וילנה וימימה אבידר-טשרנוביץ · ראה עוד »

יאן רוסטם

יאן רוסטם (בארמנית:Յան Ռուստամ; 21 ביוני 1762- 1835) היה צייר ממוצא ארמני שחי ופעל בשטחי חבר העמים הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויאן רוסטם · ראה עוד »

יאניס בלודיס

יאניס בלודיס (בלטבית: Jānis Balodis; 20 בפברואר 1881 – 8 באוגוסט 1965) היה גנרל ופוליטיקאי לטבי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויאניס בלודיס · ראה עוד »

יאשה חפץ

יאשה חפץ בקונצרט בבאר שבע, 1953 יאשה חפץ (שמו המלא: יוסף רובימוביץ׳ חפץ, ברוסית: Иосиф Рувимович Хейфец, באנגלית: Jascha Heifetz; 2 בפברואר 1901 – 10 בדצמבר 1987) היה כנר יהודי, מגדולי הכנרים במאה העשרים ומן המפורסמים שבהם.

חָדָשׁ!!: וילנה ויאשה חפץ · ראה עוד »

יעקב מאיר סגלוביץ

הרב יעקב מאיר סגלוביץ, אשתו בלומה (בורישנסקי) סגלוביץ, ונכדם יואל סגל הרב יעקב מאיר סגלוביץ (באנגלית: Jacob Meir Sagalowitch; ה'תרל"ט, 1879 - ד' בטבת ה'תש"ד, 31 בדצמבר 1943) היה רב ועורך תורני.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב מאיר סגלוביץ · ראה עוד »

יעקב מסנבלום

יעקב מסנבלום (בליטאית: Jokūbas Mesenbliumas; ביידיש: יעקב מעסענבליום; בצרפתית: Jacques Missene; 15 באפריל 1894, וילנה, ליטא הרוסית – 8 ביוני 1933, קובנה, הרפובליקה הליטאית הראשונה) היה צייר, גרפיקאי ופדגוג יהודי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב מסנבלום · ראה עוד »

יעקב משה מסלונים

רבי יעקב משה מסלונים (1779 - 1849) היה בנו של מייסד חקר האגדה והמדרשים אברהם וילנר ושרה בת נח מינדס, ונכדו של הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב משה מסלונים · ראה עוד »

יעקב אבן חן

נפילת גוש עציון, מאי 1948 יעקב אבן חן (אדלשטיין; 23 בדצמבר 1927, כ"ט בכסלו תרפ"ח – כ"ג בתמוז תשנ"ז, 28 ביולי 1997) היה עיתונאי, סופר ומשורר ישראלי ממטפחי הספרות והשירה הדתית בישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב אבן חן · ראה עוד »

יעקב איסקולסקי

הרב יעקב איסקאלסקי (לעיתים אחרי פטירתו מופיע כ"איסקולסקי"; י"ז בתשרי ה'תרל"ו, 16 באוקטובר 1875 - ל' בשבט ה'תרצ"א, 17 בפברואר 1931) היה רב ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב איסקולסקי · ראה עוד »

יעקב נחום אפשטיין

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »

יעקב סמושקביץ'

יעקב ולדימירוביץ' סמושקביץ' (ברוסית: Яков Владимирович Смушкевич; 14 באפריל 1902, רקישקי – 28 באוקטובר 1941, מחוז קויבישב) היה גנרל יהודי בצבא האדום, מפקד חיל האוויר הסובייטי בין השנים 1939–1940.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב סמושקביץ' · ראה עוד »

יעקב פיכמן

יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב פיכמן · ראה עוד »

יעקב פייטלסון

יעקב פייטלסון (נולד ב-28 ביולי 1946) כיהן כראש המועצה של אריאל בין השנים 1981-1985 ובתור ראש נציגות הסוכנות היהודית באוקראינה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב פייטלסון · ראה עוד »

יעקב צדקוני

יעקב צִדְקוֹני (רֶכטמַן) (21 בפברואר 1902, סוחצ'וב, מחוז ורשה, פולין – כ"ה בשבט תשל"ג, 28 בינואר 1973, ירושלים) היה אספן אתנוגרפיה ישראלית וחוקר פולקלור ישראלי, ממקימי חברת "ידע-עם" לפולקלור יהודי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב צדקוני · ראה עוד »

יעקב צור (טשרנוביץ)

משלחת הדיפלומטית של ישראל לאורוגוואי, משמאל לימין, יצחק נבון מזכיר שני, הגב' צור ומר יעקב צור ראש המשלחת, הגב' יהודית ברגמן מזכיר ראשון יעקב צוּר (טשרנוביץ) (19 באוקטובר 1906 - 1 בפברואר 1990) היה שליח ופעיל ציוני, ציר ישראל במספר מדינות בדרום אמריקה, מאוחר יותר שגריר ישראל בארגנטינה ובצרפת, מנכ"ל משרד החוץ, ראש מחלקת ההסברה של ההסתדרות הציונית, יו"ר הוועד הפועל הציוני ויו"ר הקרן הקיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב צור (טשרנוביץ) · ראה עוד »

יעקב קמנצקי

הרב יעקב קמנֶצקי (כ' באדר א' תרנ"א, 28 בפברואר 1891 - כ"ט באדר א' תשמ"ו, 1986) היה ראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק וחבר מועצת גדולי התורה באמריקה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב קמנצקי · ראה עוד »

יעקב קרנץ

רבי יעקב קרנץ (בכתיב יידי: קראַנץ), המגיד מדוּבנא (ביידיש: דובנער מגיד) (תק"א – י"ז בטבת תקס"ה; 1741 – 19 בדצמבר 1804) היה דרשן יהודי נודע בן המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב קרנץ · ראה עוד »

יעקב קלמס

הרב יעקב קלמס (בכתיב יידי: קעלעמס, אב ה'תר"ם, 1880 - כ"ו בטבת ה'תשי"ג, 13 בינואר 1953) היה רבה של מוסקבה וחבר מועצת הרבנות הראשית בימי קום מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב קלמס · ראה עוד »

יעקב רוזנטל (תל אביב)

'''בית הכנסת הגדול בצפון תל אביב רחוב דיזנגוף 314, 1950 בערך. צילום: סקנריסט אליעזר מורב''' הרב יעקב רוזנטל (כסלו ה'תרס"ו, דצמבר 1905 – כ"ז באלול ה'תשנ"ה, 22 בספטמבר 1995), היה אב"ד בתל אביב, רב שכונת הירקון-הצפון ורב בית הכנסת הגדול בצפון תל אביב.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב רוזנטל (תל אביב) · ראה עוד »

יעקב רובינסון

יעקב רובינסון (וגם רובינזון, רבינזון, רבינסון; בליטאית: Jokūbas Robinzonas; באנגלית: Jacob Robinson; 28 בנובמבר 1889, סייריהיי, ליטא הרוסית – 24 באוקטובר 1977, ניו יורק, ארצות הברית) היה משפטן, מגדולי עורכי הדין בליטא, פוליטיקאי ליטאי, דיפלומט, פעיל ציוני, מחנך ומרצה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב רובינסון · ראה עוד »

יעקב שסקין

יעקב שסקין (1914, וילנה – 17 באפריל 1999, ירושלים) היה רופא ישראלי, יקיר העיר ירושלים, ממפתחי התרופה תלידומיד לצרעת.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב שסקין · ראה עוד »

יעקב שריד

יעקב שריד (שניידר) (י' בטבת תרס"ג, 9 בינואר 1903 – כ"ד בכסלו תשל"ז, 16 בדצמבר 1976) היה מחנך ישראלי, מנכ"ל משרד החינוך והתרבות בין השנים 1967–1970.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב שריד · ראה עוד »

יעקב לידסקי

יעקב לידְסקי (ברוסית (כתיב שלפני הרפורמה): Яков К. Лидскій; בכתב לטיני: J. Lidski; לעיתים לידסקין, ליצקין, Lidskin; 1868, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 1 ביוני 1921, כ"ד באייר תרפ"א, ורשה, פולין) היה מוכר ספרים ומו"ל יהודי ורשאי, מחלוצי המו"לות של ספרות יידיש.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב לידסקי · ראה עוד »

יעקב לייב מינצברג

יעקב לייב מינצברג יעקב לייב (לייבֶּל'ה) מִינְצְברג (בכתיב יידי: מינצבערג; Jakub Lejb Mincberg; 19 ביולי 1884, ראדום – יולי 1943, ביאליסטוק) היה תעשיין יהודי פולני, מראשי אגודת ישראל בפולין, חבר הסיים הפולני וראש הקהילה היהודית בלודז'.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב לייב מינצברג · ראה עוד »

יעקב זרובבל

יעקב זרובבל (14 בינואר 1886 - 2 ביוני 1967) היה ממנהיגי מפלגת פועלי ציון שמאל, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות, חבר הנשיאות של הוועד הפועל הציוני ונשיאות אספת הנבחרים וחבר הנהלת הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב זרובבל · ראה עוד »

יעקב בן ציון מנדלסון

הרב יעקב בן ציון הכהן מנדלסון (ט"ו בתשרי ה'תרל"ו, 14 בנובמבר 1875 – י"ב באב ה'תש"א, 5 באוגוסט 1941) היה רב בריטי-אמריקני שכיהן כרב בלידס, בגייטסהד, בגלאזגו, ובניוארק, מראשי "אגודת הרבנים" ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב בן ציון מנדלסון · ראה עוד »

יעקב בן-הרצל

יעקב בן-הרצל בית המשפט" אותה הגיש יעקב בן-הרצל (28 ביוני 1930 – 29 באוקטובר 2022) היה עיתונאי, מגיש חדשות ושדרן תוכניות רדיו בקול ישראל, ומפיק תוכניות ומופעים שונים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב בן-הרצל · ראה עוד »

יעקב ברוכין

הרב יעקב ברוכין (נקרא גם ר' יעקב קארלינער, או ר' יעקב שיק; ה'תקמ"א, 1780 - י' בכסלו ה'תר"ה, נובמבר 1844) היה רב ליטאי, רבה של קרלין.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב ברוכין · ראה עוד »

יעקב בריט

רבי יעקב בריט, 1883 לערך רבי יעקב בַּרִיט (לעיתים: באריט או ברי"ט, כונה גם: רבי יעקב קובנר; כ"א באלול תקנ"ז, 12 בספטמבר 1797 - ליל כ"ז באדר א' תרמ"ג, 5 במרץ 1883) היה רב וראש ישיבה ומדינאי יהודי-ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב בריט · ראה עוד »

יעקב בליימן

יעקב בליימן (ברוסית: Яков Блейман) (8 בספטמבר 1947, וילנה - 15 ביוני 2004, חיפה) היה שחמטאי ישראלי ומהנדס ברפאל, חתן פרס ביטחון ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב בליימן · ראה עוד »

יעקב גנס

יעקב גֶנְס (בכתיב לטיני: Jacob Gens או Jakub Gens; 1903\1905 – 14 בספטמבר 1943) היה קצין יהודי-ליטאי, מפקד המשטרה היהודית ויושב ראש היודנראט בגטו וילנה במהלך השואה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב גנס · ראה עוד »

יעקב גרנק

יעקב (דב) גרנק (ט' באב ה'תרפ"ג, 22 ביולי 1923 - כ"ד בכסלו ה'תש"ט, 26 בדצמבר 1948), שנודע בכינויו "דב הבלונדיני", היה חבר בלח"י ומפקד פלוגה בגדוד הפשיטה (גדוד 89) של חטיבה 8 במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב גרנק · ראה עוד »

יעקב גרופר

יעקב אשל גרופר (בכתיב יידי: גראָפּער; ברומנית: Jacob Ashel Groper, Yankev Groper; 21 באוגוסט 1890 – 12 בדצמבר 1968) היה משורר יידיש יהודי-רומני.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב גרופר · ראה עוד »

יעקב גליל

יעקב גליל (גלימצ'ר) (21 במאי 1914 - 1 באוקטובר 1993) היה מחנך וחוקר בשטח הבוטניקה, פרופסור וממייסדי אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב גליל · ראה עוד »

יעקב דוב רפפורט

הרב יעקב דוב בער רפפורט (ה'תרכ"ב, 1862 – י"ז בחשוון ה'תרפ"ח, 12 בנובמבר 1927) היה רב ליטאי, רבן של רבינשוק וזיימל במשך עשרות שנים, ובסוף ימיו רבה הראשון של כפר סבא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב דוב רפפורט · ראה עוד »

יעקב דוד וילובסקי

הרידב"זתמונה להחלפה הרב יעקב דוד וילובסקי (כונה הרידב"ז; ל' בשבט ה'תר"ה, 7 בפברואר 1845 – א' בתשרי ה'תרע"ד, 2 באוקטובר 1913) היה למדן ידוע ומחבר ספרי הלכה ופרשנות.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב דוד וילובסקי · ראה עוד »

יעקב הלפרין

חיים יעקב הלפרין (י"ג באדר תרמ"ח, 25 בפברואר 1888 - ט"ו בניסן תשכ"ד, 28 במרץ 1964) היה איש עסקים ונדבן חרדי, מייסד שכונת זיכרון מאיר בבני ברק ומקים מוסדות תורה וחינוך.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב הלפרין · ראה עוד »

יעקב הלוי קופשטיין

יעקב קופשטיין (נפטר בי"ז תשרי תרצ"ג, 1933) היה רבה של נמנצ'ין בליטא במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב הלוי קופשטיין · ראה עוד »

יעקב ויגודסקי

ד"ר יעקב וִיגוֹדְסקי (ביידיש: יעקב וויגאָדסקי; בפולנית: Jakub Wygodzki; 1856, וילנה – 1941, כלא לוקישקס, וילנה) נרצח בכלא הנאצי בעיר) היה רופא גינקולוג, סופר יידיש, ואיש ציבור, שר לענייני יהודים בליטא המרכזית, ציר לסיים של הרפובליקה הפולנית השנייה (1922–1927), ממנהיגי קהילת וילנה ערב חורבנהּ.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב ויגודסקי · ראה עוד »

יעקב כ"ץ (רב)

הרב יעקב כ"ץ (תרכ"ב, 1862 לערך - יום הכיפורים תרפ"ג, 1922) היה רב בליטא, שימש כמשגיח בישיבת טלז ור"מ בישיבת אור החיים בסלבודקה, כמו כן כיהן כרב העיירות קליקול (שבמחוז שאוול) וזאגר-ישן.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב כ"ץ (רב) · ראה עוד »

יעקב כהנא

רבי יעקב כהנא (תקכ"ד ~1764 - י"ט באדר ב' תקפ"ו מרץ 1826, וילנה), היה מתלמידי הגאון מווילנה, נודע בשל ספרו גאון יעקב על מסכת עירובין.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב כהנא · ראה עוד »

יעקב יונילוביץ'

יעקב (יָאשָה) יונילוביץ' (בפולנית: Jakub Joniłowicz; ביידיש: יאָנילאָוויטש; 22 בספטמבר 1908 – 11 באפריל 1975) מצלמי הקולנוע הראשונים בישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ויעקב יונילוביץ' · ראה עוד »

יער רודניקי

נוף מהיער יער רודניקי (בליטאית: Rūdninkų giria; בפולנית: Puszcza Rudnicka) הוא היער החמישי בגודלו בליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויער רודניקי · ראה עוד »

יפים בוגוליובוב

יפים בוגוליובוב (ברוסית: Ефи́м Дми́триевич Боголю́бов) (14 באפריל 1889 – 18 ביוני 1952) היה שחמטאי אוקראיני-גרמני בדרגת רב אמן.

חָדָשׁ!!: וילנה ויפים בוגוליובוב · ראה עוד »

יצחק ארד

קצין חינוך ראשי תא"ל יצחק ארד, 1970 יצחק ארד יצחק ארד (11 בנובמבר 1926 – 6 במאי 2021) היה לוחם במחתרת כנגד הנאצים, איש הפלמ"ח, קצין בדרגת תת-אלוף בצה"ל, היסטוריון ויושב ראש הנהלת יד ושם במשך שנים רבות.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק ארד · ראה עוד »

יצחק אלחנן ולדשיין

הרב יצחק אלחנן ולדשיין שכונה השערשובער (ביידיש: דער שערשובער) (ה'תרנ"ד - תמוז/אב ה'תש"א) היה מנהל רוחני ברשת ישיבות 'בית יוסף', המשתייכות לתנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק אלחנן ולדשיין · ראה עוד »

יצחק אבנון

יצחק אבנון (11 בנובמבר 1909 – 24 בספטמבר 1967) היה מורה ומחבר ספרי מדע ודעת לילדים ולנוער.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק אבנון · ראה עוד »

יצחק אייזיק חבר

רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק אייזיק חבר · ראה עוד »

יצחק אייזיק בן יעקב

יצחק אייזיק בן יעקב (בליטאית: Isaak Benjakob; כ"ה בטבת תקס"א, 10 בינואר 1801, רמיגאלה, האימפריה הרוסית (ליטא) – ט"ו בתמוז תרכ"ג, 2 ביולי 1863, וילנה) היה ביבליוגרף יהודי ליטאי, שגם עסק בסחר והוצאה לאור של ספרים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק אייזיק בן יעקב · ראה עוד »

יצחק אייזיק בן-טובים

יצחק אייזיק בן-טובים (1852 – 9 במרץ 1926) היה מעסקני חובבי ציון באימפריה הרוסית וביפו.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק אייזיק בן-טובים · ראה עוד »

יצחק ניסנבוים

מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק ניסנבוים · ראה עוד »

יצחק סלקינסון

יצחק אדוארד סַלְקִינְסוֹן (זלקינסון; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: יצחק עדוארד זאַלקינסאָן; בראשי תיבות: יע"ס; 1820 – 5 ביוני 1883) היה מתרגם עברי בן תקופת ההשכלה, יהודי מומר.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק סלקינסון · ראה עוד »

יצחק עגן

יצחק עֹגן (לעיתים עוגן) (י' בתמוז תרס"ט, 29 ביוני 1909 – י"ז בסיוון תשנ"א, 26 במאי 1991) היה משורר עברי ומחנך ביישוב ובתקופת המדינה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק עגן · ראה עוד »

יצחק פרחי

הרב יצחק פרחי (מכונה "המגיד הירושלמי"; 1779 – 1853, ג' באייר ה'תרי"ג) היה חזן ודרשן, שד"ר ואיש ציבור ירושלמי יליד צפת, מרבני ועסקני ירושלים במאה ה-19, ומחבר ספרים רבים בעברית ובלאדינו.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק פרחי · ראה עוד »

יצחק פירוז'ניקוב

יצחק פִּירוֹז'ניקוב (ביידיש: פּיראָזשניקאָוו; ברוסית: И. І. Пирожников; באנגלית: Isaac Piroshnikoff; 8 במאי 1859, חורטיצה, מחוז אלכסנדרובסקי, פלך יקטרינוסלב, רוסיה (אוקראינה) – 14 ביוני 1933, ניו יורק) היה מוזיקאי יהודי, מנצח תזמורות ומקהלות, מלחין שירים עממיים ונגן קונצרטינה וירטואוז שהוכתר בתואר "מלך הקונצרטינה", ומו"ל ובעל בית דפוס, שפעל בעיקר בווילנה ובאחרית ימיו בניו יורק.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק פירוז'ניקוב · ראה עוד »

יצחק צוקרמן

יִצְחָק צוּקֶרְמן ("אַנְטֶק") (בפולנית: "Icchak Cukierman "Antek; ח' בטבת תרע"ו, 13 בדצמבר 1915, וילנה – ט"ו בסיוון תשמ"א, 17 ביוני 1981, לוחמי הגטאות) היה ממייסדי הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) בימי מרד גטו ורשה וממנהיגיו.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק צוקרמן · ראה עוד »

יצחק רבין (פיזיקאי)

יצחק רבין (נולד בשנת 1949) הוא פרופסור מן המניין ב ברמת גן.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק רבין (פיזיקאי) · ראה עוד »

יצחק רודאשבסקי

יצחק רודאשבסקי, סבתו דאבע (דובה) וולושין, בת דודתו שרה וולושין-קליבץ (מימין) ובת דודתו שולה וולושין. וילנה, 1936. מבין המצולמים, רק שרה שרדה בשואה יצחק רודאשבסקי (10 בדצמבר 1927, וילנה (אז בפולין, כיום בליטא) – 1 באוקטובר 1943, פונאר) היה צעיר יהודי שהתגורר בגטו וילנה שבליטא בשנות ה-40 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק רודאשבסקי · ראה עוד »

יצחק שריון

יצחק שריון (זלקינד) (י"א בניסן ה'תרל"א, 2 באפריל 1871 – ז' באב ה'תש"א, 31 ביולי 1941) היה איש ציבור וסוחר בירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק שריון · ראה עוד »

יצחק ליב ברוך

יצחק ליב ברוך (במקור ברוכוביץ; ידוע בעיקר בשם העט י"ל ברוך; תשרי תרל"ה, 26 בספטמבר 1874, – 7 בנובמבר 1953) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק ליב ברוך · ראה עוד »

יצחק ליב גולדברג

יצחק לֵיְבּ גולדברג מכונה יל"ג (י"ב בשבט ה'תר"ך, 7 בפברואר 1860 – ט"ו באלול ה'תרצ"ה, 14 בדצמבר 1935) היה נדבן יהודי ופעיל ציוני ליטאי שעשה רבות למען התנועה הציונית ולמען בניין ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק ליב גולדברג · ראה עוד »

יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק

הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, או הרב מבריסק או ר' וועלוול; כ' בתשרי תרמ"ז, 19 באוקטובר 1886 – ט' בתשרי תש"ך, 11 באוקטובר 1959) היה רב העיר בריסק וראש הישיבה בבריסק, ואחר כך בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק זאב הלוי סולובייצ'יק · ראה עוד »

יצחק חיות (זרע יצחק)

רבי יצחק חיות (1640 – כ"ז באלול ה'תפ"ו, 23 בספטמבר 1726) היה רב, אב בית דין וראש ישיבה של קהילת סקוליה בגליציה המזרחית, ומחבר ספר זרע יצחק על המשניות.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק חיות (זרע יצחק) · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

יצחק בן-דור

יצחק בן-דור (30 במאי 1893, ט"ו בסיוון תרנ"ג – 9 ביוני 1948) היה עיתונאי ירושלמי, חבר מערכת "דבר".

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק בן-דור · ראה עוד »

יצחק בר לווינזון

יצחק דב בר לווינזון (בכתיב יידי: יצחק בער לעווינזאהן; ריב"ל; כ"ט באלול ה'תקמ"ח, 1 באוקטובר 1788, קרמניץ, רוסיה – כ"ב בשבט ה'תר"ך, 15 בפברואר 1860, קרמניץ) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית בתחומי האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק בר לווינזון · ראה עוד »

יצחק ברלוביץ

ד"ר יצחק ברלוביץ יצחק ברלוביץ (נולד ב-10 באוקטובר 1949) הוא רופא ישראלי,מומחה למינהל רפואי ומומחה ברפואת ילדים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק ברלוביץ · ראה עוד »

יצחק בלאזר

רבי יצחק בּלָאזֶר (א' באדר ה'תקצ"ז, 1837 – י"א באב ה'תרס"ז, 22 ביולי 1907), המכונה גם ר' איצל'ה פטרבורגר (.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק בלאזר · ראה עוד »

יצחק גולן (עיתונאי)

יצחק גולן (גולדברג) (1923 – 2003) היה מראשוני השדרנים בקול ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק גולן (עיתונאי) · ראה עוד »

יצחק גולדמן (משורר)

יצחק בן מאיר גולדמן (בכתיבים (היידיים) שנהגו בזמנו: גאָלדמאן, גאָלדמאנן; ברוסית: Исаак Меерович Гольдман (לעיתים Гольдманн), יצחק מאירוביץ' גולדמן; בפולנית: Isaak Goldmann; כ"ט בחשוון ה'ת"ר, 6 בנובמבר 1839, וידזה, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – י"ז בניסן תרס"ה, אפריל 1905, וילנה) היה משורר, סופר ועיתונאי עברי איש וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק גולדמן (משורר) · ראה עוד »

יצחק גיטרמן

יצחק גיטרמן (1889–18 בינואר 1943) היה מראשי הג'וינט בפולין וממארגני הסעד בפולין הכבושה, פעיל מחתרת ונאמן הארגון היהודי הלוחם.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק גיטרמן · ראה עוד »

יצחק דב ברקוביץ

יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »

יצחק ויטנברג

יצחק ויטנברג (1907–1943) היה ראש המחתרת בגטו וילנה בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק ויטנברג · ראה עוד »

יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')

קבר רבי איצלה מפונביז' הרב יצחק יעקב רבינוביץ (ידוע גם בכינויו ר' איצל'ה מפוניבז'; ה'תרי"ד, 1854 – כ' באדר, ה'תרע"ט, 1919) היה ראש ישיבה ליטאי, ממתנגדי תנועת המוסר.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז') · ראה עוד »

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »

יקטרינה הגדולה (מיני-סדרת טלוויזיה)

יקטרינה הגדולה (באנגלית: Catherine the Great) היא מיני-סדרה בהפקה משותפת של הממלכה המאוחדת וארצות הברית בכיכובה של הלן מירן כיקטרינה הגדולה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויקטרינה הגדולה (מיני-סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

יקופ"ו

יקופ"ו (ברוסית: ЕКОПО - Еврейский комитет помощи жертвам войны; עברית: הוועד היהודי לעזרת נפגעי מלחמה) היה ארגון שנוסד במטרה לסייע לנפגעי מלחמת העולם הראשונה מקרב היהודים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויקופ"ו · ראה עוד »

יקותיאל גורדון

ר' יקותיאל בן יהודה ליב גורדון (נפטר לאחר 1742) היה תלמידו ואיש סודו של הרמח"ל.

חָדָשׁ!!: וילנה ויקותיאל גורדון · ראה עוד »

ירחמיאל וינגרטן

ירחמיאל וַינגַרטֶן (לעיתים בשם מעוברת: כֶּרֶם) (נכתב גם ויינגרטן; ביידיש: וויינגארטען; בפולנית: Jerachmiel (Jerzy) Wajngarten; כ"ג בכסלו תרס"ג, 23 בדצמבר 1902, ורשה – כ"ח באדר תשמ"ב, 23 במרץ 1982, תל אביב) היה מחנך, סופר ומחבר ספרי לימוד, עיתונאי ילדים ועורך עברי ועסקן חינוך ותרבות בפולין בין מלחמות העולם, בקנדה ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה וירחמיאל וינגרטן · ראה עוד »

ירחמיאל יהודה מאיר קאליש

טקסט.

חָדָשׁ!!: וילנה וירחמיאל יהודה מאיר קאליש · ראה עוד »

ירושלים (פירושונים)

קטגוריה:ירושלים בתרבות ובאמנות קטגוריה:ארקנסו: ערים קטגוריה:אנגליה: ערים קטגוריה:אפונימים.

חָדָשׁ!!: וילנה וירושלים (פירושונים) · ראה עוד »

ירושלים סגל

ירושלים סגל בטקס הענקת תואר יקירי תל אביב יפו לשנת 1984 כריכת ספרו האוטוביוגרפי של ירושלים סגל המצולם במדי הגדוד העברי (1918) על רקע "קזינו גלי אביב" אותו ניהל יצחק כץ. תצלום מעזבון בת שבע ויצחק כץ, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים ירושלים סגל (24 ביולי 1898 – 29 באפריל 1993) היה חלוץ, מתנדב בהגנה ובמשטרה, ומתרגם סרטים ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וירושלים סגל · ראה עוד »

ישעיהו ברשדסקי

ישעיהו בֶּרשַדסקי (דומָאשֶביצקי) (י' בחשוון תרל"ב, 25 באוקטובר 1871, הכפר זימושטי, ליד דרצ'ין מחוז סלונים (פלך גרודנה), האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – י' באדר תרס"ח, 12 בפברואר 1908, ורשה) היה סופר עברי בתקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: וילנה וישעיהו ברשדסקי · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישראל מסלנט

רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל מסלנט · ראה עוד »

ישראל משקלוב

רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל משקלוב · ראה עוד »

ישראל מובשוביץ

הרב ישראל מובשוביץ (נפטר ה' באב ה'תשכ"ו, 22 ביולי 1966) היה איש תנועת המוסר, משגיח הסניף המרכזי של ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק ולאחר מלחמת העולם השנייה ממייסדי וראשי הישיבה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל מובשוביץ · ראה עוד »

ישראל מילייקובסקי

ישראל מילייקובסקי (בפולנית:Israel Milejkowski; 17 ביולי 1887 – 18 בינואר 1943) היה דרמטולוג פולני יהודי, ששימש ראש מחלקת הבריאות בגטו ורשה, ניהל מחקר רפואי רחב היקף שנערך בנושא מוות מרעב ומטיפוס.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל מילייקובסקי · ראה עוד »

ישראל אפשטיין

אנדרטה לזכר ישראל אפשטיין ברחוב אביאל בפתח תקווה ישראל אפשטיין (ב' באב ה'תרע"ד – ה' בטבת ה'תש"ז; 25 ביולי 1914 – 28 בדצמבר 1946) היה חבר בית"ר, מפקד הגליל בבית"ר, מזכיר ראשי של הנציבות בפולין, וקצין בכיר באצ"ל, בעל דרגת גונדר (כונה "גונדר אביאל").

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל אפשטיין · ראה עוד »

ישראל אלדד

ישראל אלדד בסוף שנות ה-40 ישראל אלדד (שייב) (ט' בחשוון ה'תרע"א, 11 בנובמבר 1910, פודבולוצ'יסק, גליציה – א' בשבט ה'תשנ"ו, 22 בינואר 1996, ירושלים) היה ממנהיגי הלח"י, סופר, משורר, מורה, עיתונאי, פובליציסט, מתרגם ודוקטור לפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל אלדד · ראה עוד »

ישראל אגול

ישראל (איזראיל) יוסיפוביץ' אָגול (עגול) (ברוסית: Израиль Иосифович Агол, 20 בנובמבר 1891 בוברויסק – 8 במרץ 1937) היה גנטיקאי ופילוסוף סובייטי יהודי יליד בלארוס, שפעל ברוסיה ובאוקראינה.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל אגול · ראה עוד »

ישראל איסר איסרלין (וילנה)

הרב ישראל איסר איסרלין (בערך ה'תקפ"ז, 1827 – ה'תרמ"ט, 1889) היה מורה צדק בעיר וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל איסר איסרלין (וילנה) · ראה עוד »

ישראל איסר שפירא (מזריטש)

הרב רפאל ישראל איסר שפירא (ה'תקפ"ח, 1828 - ה'תרנ"ד, 1894) היה רב ופוסק הלכה ליטאי שפעל גם בפולין.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל איסר שפירא (מזריטש) · ראה עוד »

ישראל אייזנשטיין

הרב ישראל אייזנשטיין (ה'תקצ"ז, 1837 - ה'תרס"ה, 1905) היה רב רוסי חסידי, רבן של בוהופול ומיקולאייב באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל אייזנשטיין · ראה עוד »

ישראל סגל (שחקן)

ישראל סגל (ביידיש: סעגאל; 1906/7 – ה' בתשרי תשמ"ו 20 בספטמבר 1985) היה שחקן ובמאי תיאטרון יהודי ליטאי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל סגל (שחקן) · ראה עוד »

ישראל עמיר

טקס הענקת אות ההגנה - 1958. מימין לשמאל: מתי פלד, ישראל עמיר, מאיר עמית, שמעון פרס, ישראל גלילי, הנשיא יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון, יעקב דורי, שאול אביגור, חיים לסקוב רחוב עמיר בהרצליה, על שמם של ישראל ורבקה עמיר ישראל עמיר (1 בנובמבר 1903 – 1 בנובמבר 2002) היה איש צבא ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל עמיר · ראה עוד »

ישראל צינברג

ישראל צינברג ישראל (סרגיי לזרֶביץ') צינברג (ביידיש: צינבערג; ברוסית: Цинберг; בכתב לטיני: Zinberg; 1873, כפר על יד לנובצי, ווהלין – 1939) היה היסטוריון של הספרות העברית והיידית ופובליציסט יהודי רוסי, מהנדס כימיה במקצועו.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל צינברג · ראה עוד »

ישראל קלוזנר

ישראל קלוזנר (קלויזנר) (1905 – 2 במרץ 1981) היה היסטוריון וסופר עברי, חוקר ספרות, היהדות והציונות.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל קלוזנר · ראה עוד »

ישראל קולת

ישראל קוֹלָת (קופילוביץ) (Israel Kolatt; 20 בספטמבר 1927 – 29 במרץ 2007) היה היסטוריון ישראלי, חוקר הציונות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל קולת · ראה עוד »

ישראל ראבון

ישראל ראבון ישראל רָאבּוֹן (בכתיב יידי: ראַבאָן; 1900 – 1941) היה משורר וסופר יידי.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל ראבון · ראה עוד »

ישראל רוקח (נדבן)

ישראל רוקח (ט' באב תר"א, 1841 – י"ט באב תרצ"ג, 11 באוגוסט 1933) היה תעשיין ונדבן יהודי אורתודוקסי בליטא ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל רוקח (נדבן) · ראה עוד »

ישראל רובין-רבקאי

ישראל רוּבּין-רִבקאי (12 ביוני 1890, ראדושקוביץ, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – 24 בפברואר 1954, תל אביב) היה מחנך, פדגוג פסיכולוג ברוסיה הלבנה, פולין ובארץ ישראל, סופר ועורך יידי ועברי.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל רובין-רבקאי · ראה עוד »

ישראל זאב גוסטמן

הרב ישראל זאב גוסטמן (תמוז תרס"ח, 1908 – כ"ח בסיוון תשנ"א, 10 ביוני 1991) רב ותלמיד חכם, ראש ישיבת רמיילס וילנא, ומייסד ישיבת "נצח ישראל רמיילס" בשכונת רחביה בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל זאב גוסטמן · ראה עוד »

ישראל חיים קפלן

הרב ישראל חיים קפלן (לפני ה'תרנ"ה, 1895 - ב' בשבט ה'תש"ל, 9 בינואר 1970) היה ראש ישיבה ומשגיח ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל חיים קפלן · ראה עוד »

ישראל חיים טביוב

ישראל חיים טַבְיוֹב (בכתיב יידי: טאַוויאָוו; כ' בכסלו תרי"ח, 1858 – כ"א בכסלו תרפ"א, 2 בדצמבר 1920) היה סופר, עיתונאי, מתרגם ומחנך בתקופת התחייה, מחברם של ספרי לימוד בשפה העברית.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל חיים טביוב · ראה עוד »

ישראל חיים דייכס

רבי ישראל חיים דייכס (תרי"א 1850, דרשונישוק - תרצ"ז 1937, לידס) היה רב בניישטדט-שרווינדט ובלידס ומחבר הספר נתיבות ירושלים ועוד.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל חיים דייכס · ראה עוד »

ישראל בן אריה

ישראל זיניוק בן-אריה (24 באוגוסט 1899 – 25 בפברואר 1964) היה איש חינוך ציוני, מורה, מנהל בית ספר ומפקח במשרד החינוך.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל בן אריה · ראה עוד »

ישראל דושמן

ישראל דושמן ומשפחתו דושמן בשיעור עברית לתלמידי כיתות ג'-ד' בגימנסיה הרצליה, 1915 ישראל דוּשמַן (1884, וילנה, ליטא - 14 ביולי 1947, כ"ו בתמוז תש"ז, תל אביב) היה משורר עברי, פזמונאי, סופר, מתרגם ומורה.

חָדָשׁ!!: וילנה וישראל דושמן · ראה עוד »

ישי קולביאנסקי

מתרחצים בחוף ימה של תל אביב, שנות ה-40 ישי קוּלבִיַאנסקי (Issai Kulvianski (לעיתים נכתב Kulviansky; בליטאית: Kulvianskis); 5 בנובמבר 1892, יאנובה, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – 27 בנובמבר 1970, לונדון, בריטניה) היה צייר, פסל ותפאורן יהודי יליד ליטא שפעל באירופה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה וישי קולביאנסקי · ראה עוד »

ישיבת סלוצק - קלצק

ישיבת עץ חיים - סלוצק נוסדה בעיר סלוצק בשנת תרנ"ז (1897) על ידי הרב איסר זלמן מלצר, עברה לעיר קלצק בשנת תרפ"א (1921) עד שחדלה להתקיים בעת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: וילנה וישיבת סלוצק - קלצק · ראה עוד »

ישיבת פוניבז'

ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה וישיבת פוניבז' · ראה עוד »

ישיבת רמיילס

ישיבת רֶמַיילֶס (בליטאית: Ramailis, ראמייליס; לעיתים בכתיב יידי: ראמיילעס) הייתה ישיבה שפעלה בווילנה בירת ליטא משנת ה'תקע"ה, 1815, ועד שואת יהודי ליטא והשמדת הקהילה היהודית בווילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה וישיבת רמיילס · ראה עוד »

ישיבת ראדין

המבנה היום ישיבת ראדין הייתה ישיבתו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים".

חָדָשׁ!!: וילנה וישיבת ראדין · ראה עוד »

ישיבת שער התורה

ישיבת שער התורה הייתה ישיבה שהתקיימה בעיר גרודנו שבבלארוס של היום משנת 1915 ונסגרה בשנת 1939.

חָדָשׁ!!: וילנה וישיבת שער התורה · ראה עוד »

ישיבת תורת חיים (ורשה)

ישיבת תורת חיים (ורשה) היא ישיבה בעלת צביון ליטאי, שהתקיימה בוורשה בין שתי מלחמות העולם, בראשות הרב צבי דב גליקזון - חתנו של רבי חיים סולובייצ'יק.

חָדָשׁ!!: וילנה וישיבת תורת חיים (ורשה) · ראה עוד »

ישיבת טלז

ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.

חָדָשׁ!!: וילנה וישיבת טלז · ראה עוד »

ישיבת הקצבים

ישיבת הקצבים (בשמה הרשמי "ישיבת זובחי צדק") הייתה ישיבה היסטורית ותיקה בעיר וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה וישיבת הקצבים · ראה עוד »

ישיבת היישוב החדש

ישיבת היישוב החדש או ישיבת הרב עמיאל (בקיצור: היישוב (במלעיל)) היא ישיבה תיכונית חרדית השוכנת בתל אביב, חלוצת הישיבות התיכוניות ביישוב החדש.

חָדָשׁ!!: וילנה וישיבת היישוב החדש · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: וילנה וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

ישיבת כנסת בית יצחק

ישיבת כנסת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') הייתה אחת מישיבות ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה וישיבת כנסת בית יצחק · ראה עוד »

יחסי אסטוניה–ליטא

יחסי אסטוניה–ליטא הם היחסים הדיפלומטיים שבין רפובליקת אסטוניה לבין הרפובליקה של ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי אסטוניה–ליטא · ראה עוד »

יחסי ארצות הברית–ליטא

יחסי ארצות הברית–ליטא הם היחסים הדו-צדדיים בין ליטא לבין ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ארצות הברית–ליטא · ראה עוד »

יחסי אזרבייג'ן–ספרד

ווילנה שבליטא, 2013 יחסי אזרבייג'ן–ספרד הם היחסים הדיפלומטיים שבין '''הרפובליקה של אזרבייג'ן''' לבין ממלכת ספרד.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי אזרבייג'ן–ספרד · ראה עוד »

יחסי אזרבייג'ן–בולגריה

יחסי אזרבייג'ן–בולגריה הם יחסי החוץ בין הרפובליקה של אזרבייג'ן לרפובליקה של בולגריה בתחומים פוליטיים, סוציו-אקונומיים, תרבותיים ואחרים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי אזרבייג'ן–בולגריה · ראה עוד »

יחסי אוסטרליה–אוקראינה

יחסי אוסטרליה–אוקראינה הם יחסי החוץ בין אוקראינה לבין אוסטרליה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי אוסטרליה–אוקראינה · ראה עוד »

יחסי אוסטרליה–ליטא

הקונסוליה האוסטרלית בווילנה יחסי אוסטרליה–ליטא הם יחסי החוץ בין אוסטרליה לליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי אוסטרליה–ליטא · ראה עוד »

יחסי אוקראינה–שוודיה

יחסי אוקראינה–שוודיה הם יחסי החוץ בין שוודיה ואוקראינה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי אוקראינה–שוודיה · ראה עוד »

יחסי אוקראינה–ליטא

יחסי אוקראינה–ליטא הם יחסי החוץ בין ליטא לבין אוקראינה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי אוקראינה–ליטא · ראה עוד »

יחסי אוזבקיסטן–ליטא

יחסי אוזבקיסטן–ליטא הם היחסים הדיפלומטיים שבין אוזבקיסטן לליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי אוזבקיסטן–ליטא · ראה עוד »

יחסי איסלנד–ליטא

יחסי איסלנד–ליטא כוננו רשמית במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי איסלנד–ליטא · ראה עוד »

יחסי איטליה–ליטא

יחסי איטליה–ליטא הם יחסי החוץ בין הרפובליקה האיטלקית לליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי איטליה–ליטא · ראה עוד »

יחסי לטביה–ליטא

יחסי לטביה–ליטא הם היחסים הדיפלומטיים שבין הרפובליקה של לטביה לבין הרפובליקה של ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי לטביה–ליטא · ראה עוד »

יחסי לוקסמבורג–ליטא

יחסי לוקסמבורג–ליטא הם היחסים הדיפלומטיים בין לוקסמבורג לליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי לוקסמבורג–ליטא · ראה עוד »

יחסי ליטא–מקסיקו

יחסי ליטא–מקסיקו הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה של ליטא לבין המדינות המקסיקניות המאוחדות.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ליטא–מקסיקו · ראה עוד »

יחסי ליטא–ספרד

יחסי ליטא–ספרד הם היחסים הדו-צדדיים והדיפלומטיים בין ליטא וספרד.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ליטא–ספרד · ראה עוד »

יחסי ליטא–סלובקיה

יחסי ליטא–סלובקיה הם יחסי החוץ בין סלובקיה לליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ליטא–סלובקיה · ראה עוד »

יחסי ליטא–סין

שגרירות סין בווילנה יחסי ליטא–סין הם יחסי החוץ הדו-צדדיים בין הרפובליקה העממית של סין לליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ליטא–סין · ראה עוד »

יחסי ליטא–פורטוגל

יחסי ליטא–פורטוגל הם היחסים הבילטרליים בין ליטא לבין פורטוגל, שתי המדינות חברות ב, נאט"ו ובאו"ם.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ליטא–פורטוגל · ראה עוד »

יחסי ליטא–פולין

יחסי ליטא–פולין הם היחסים ההדדיים בין ליטא ופולין, שראשיתם במאה ה-13, לאחר שהדוכסות הגדולה של ליטא תחת מינדאוגאס רכשה חלק משטחה של רוס, ובכך נוצר לה גבול משותף עם ממלכת פולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ליטא–פולין · ראה עוד »

יחסי ליטא–צ'כיה

שגרירות ליטא בפראג יחסי ליטא–צ'כיה הם יחסי החוץ בין צ'כיה לליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ליטא–צ'כיה · ראה עוד »

יחסי ליטא–צ'ילה

יחסי ליטא–צ'ילה הם יחסי החוץ בין ליטא לבין הרפובליקה של צ'ילה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ליטא–צ'ילה · ראה עוד »

יחסי ליטא–צרפת

יחסי ליטא–צרפת הם היחסי החוץ בין ליטא לצרפת, אשר כוננו בשנת 1992.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ליטא–צרפת · ראה עוד »

יחסי ליטא–קנדה

יחסי ליטא–קנדה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין קנדה לבין הרפובליקה של ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ליטא–קנדה · ראה עוד »

יחסי ליטא–קטר

יחסי ליטא–קטר הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין רפובליקת ליטא למדינת קטר.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ליטא–קטר · ראה עוד »

יחסי ליטא–רוסיה

היחסים בין ליטא לרוסיה קיימים כבר מאות שנים, וחלק גדול מהתקופות שלטה רוסיה בליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ליטא–רוסיה · ראה עוד »

יחסי ליטא–שוודיה

שגרירות שוודיה בווילנה יחסי ליטא–שוודיה הם יחסי החוץ בין שוודיה וליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ליטא–שוודיה · ראה עוד »

יחסי ליטא–שווייץ

יחסי ליטא–שווייץ הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין רפובליקת ליטא לבין הקונפדרציה השווייצרית.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ליטא–שווייץ · ראה עוד »

יחסי טורקיה–ליטא

שגרירות טורקיה בווילנה יחסי טורקיה–ליטא הם יחסי החוץ בין טורקיה לליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי טורקיה–ליטא · ראה עוד »

יחסי ברזיל–ליטא

יחסי ברזיל–ליטא הם היחסים הבילטרליים בין ברזיל וליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ברזיל–ליטא · ראה עוד »

יחסי בלארוס–ספרד

יחסי בלארוס–ספרד הם היחסים הבילטרליים בין בלארוס וספרד.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי בלארוס–ספרד · ראה עוד »

יחסי בלארוס–רוסיה

היחסים בין בלארוס לרוסיה קיימים כבר מאות שנים, וחלק גדול מהתקופות שלטה רוסיה בבלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי בלארוס–רוסיה · ראה עוד »

יחסי בלארוס–ליטא

יחסי בלארוס–ליטא הם יחסי החוץ בין בלארוס לבין ליטא, אשר כוננו בשנת 1991.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי בלארוס–ליטא · ראה עוד »

יחסי בלארוס–גרמניה

יחסי בלארוס–גרמניה הם היחסים ההדדיים בין בלארוס ובין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי בלארוס–גרמניה · ראה עוד »

יחסי בלארוס–ישראל

שגרירות בלארוס בתל אביב-יפו בין מדינת ישראל ורפובליקת בלארוס מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים מאז שנת 1992.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי בלארוס–ישראל · ראה עוד »

יחסי בלגיה–ליטא

יחסי בלגיה–ליטא הם היחסים הדיפלומטיים בין בלגיה לליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי בלגיה–ליטא · ראה עוד »

יחסי בולגריה–ליטא

יחסי בולגריה–ליטא הם יחסי החוץ בין בולגריה לליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי בולגריה–ליטא · ראה עוד »

יחסי בולגריה–בלארוס

יחסי בולגריה–בלארוס הם יחסי החוץ בין בולגריה לבלארוס.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי בולגריה–בלארוס · ראה עוד »

יחסי גרמניה–ליטא

היחסים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין ליטא הם יחסים היסטוריים שתחילתם במהלך ימי הביניים, ובמהלך השנים ידעו עליות ומורדות.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי גרמניה–ליטא · ראה עוד »

יחסי הממלכה המאוחדת–ליטא

יחסי הממלכה המאוחדת–ליטא הם יחסי החוץ בין בריטניה לבין ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי הממלכה המאוחדת–ליטא · ראה עוד »

יחסי האיחוד האירופי–הממלכה המאוחדת

היחסים בין האיחוד האירופי לבין הממלכה המאוחדת (בריטניה) נשלטים, מאז 1 בינואר 2021, על ידי הסכם הסחר ושיתוף הפעולה של האיחוד האירופי-הממלכה המאוחדת (TCA).

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי האיחוד האירופי–הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

יחסי החוץ של מלטה

יחסי החוץ של מלטה הם היחסים הדיפלומטיים שבין מלטה ומדינות העולם.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי החוץ של מלטה · ראה עוד »

יחסי החוץ של ארמניה

מאז הכרזת העצמאות שלה בשנת 1991, יחסי החוץ של ארמניה ידעו עליות ומורדות רבות בניסיון לקיים יחסים רשמיים וידידותיים עם איראן, רוסיה ומדינות המערב.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי החוץ של ארמניה · ראה עוד »

יחסי החוץ של אוסטריה

יחסי החוץ של אוסטריה אלו יחסי החוץ והקשרים הדיפלומטיים שמנהלת הרפובליקה הפדרלית של אוסטריה עם המדינות השונות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי החוץ של אוסטריה · ראה עוד »

יחסי החוץ של הממלכה המאוחדת

מדינות איתן מקיימת הממלכה המאוחדת יחסים דיפלומטיים. יחסי החוץ של הממלכה המאוחדת מנוהלים על ידי משרד החוץ וחבר העמים בראשות מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי החוץ של הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

יחסי הונגריה–ליטא

יחסי הונגריה–ליטא הם יחסי החוץ בין הונגריה לליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי הונגריה–ליטא · ראה עוד »

יחסי הולנד–ליטא

יחסי הולנד–ליטא הם היחסים הדיפלומטיים בין הולנד לליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי הולנד–ליטא · ראה עוד »

יחסי יפן–ליטא

יחסי יפן–ליטא הם היחסים הדו-צדדיים שבין יפן לבין רפובליקת ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי יפן–ליטא · ראה עוד »

יחסי ישראל–ליטא

בין מדינת ישראל לרפובליקת ליטא קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי ישראל–ליטא · ראה עוד »

יחסי יוון–ליטא

יחסי יוון–ליטא הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה ההלנית לבין רפובליקת ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחסי יוון–ליטא · ראה עוד »

יחזקאל אברמסקי

שלט רחוב על שם הרב אברמסקי בירושלים. הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 – כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחזקאל אברמסקי · ראה עוד »

יחזקאל איישישקין

הרב יחזקאל איישישקין (תרכ"ו, 1866 – ט' אלול תרצ"ה, 1935) רב העיירה יאשון שבליטא, ולאחר שהיגר לארצות הברית כיהן כרב קהילות מגן אברהם ובית דוד בדטרויט וראש ישיבת "נחל יצחק".

חָדָשׁ!!: וילנה ויחזקאל איישישקין · ראה עוד »

יחזקאל פייבל

שער הספר '''תולדות אדם''', כרך שני יחזקאל פייבל בן זאב וולף (1755–1833) היה רב ומגיד בווילנה בראשית המאה ה-19 ומחברם של מספר ספרים, ביניהם "תולדות אדם", הגיוגרפיה של רבי שלמה זלמן מוולוז'ין, אחיו המפורסם של רבי חיים מוולוז'ין ותלמידו של הגאון מווילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחזקאל פייבל · ראה עוד »

יחזקאל חנקין

250px יחזקאל חנקין (תרמ"א, 1881 – כ"ח בכסלו תרע"ז, 23 בדצמבר 1916) היה צייד עברי, מראשי ההגנה העצמית והשמירה של היהודים ברוסיה וממייסדי ארגון 'השומר'.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחזקאל חנקין · ראה עוד »

יחיאל מיכל ממינסק

הרב יחיאל מיכל ממינסק (מכונה גם: ר' יחיאל מיכל מנשביז), היה רב בלארוסי, משנה ראש הישיבה בישיבת וולוז'ין וראש ישיבה בנשביז ומינסק.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחיאל מיכל ממינסק · ראה עוד »

יחיאל מיכל פיינשטיין

רבי יחיאל מיכל פיינשטיין הרב יחיאל מיכל פיינשטיין (ד' בתמוז תרס"ז, 16 ביוני 1907 – ט"ז באייר תשס"ג, 17 במאי 2003) היה ראש ישיבת בית יהודה בתל אביב ולאחר מכן בבני ברק.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחיאל מיכל פיינשטיין · ראה עוד »

יחיאל מיכל שלזינגר

הרב יחיאל מיכל שלזינגר (י"א באב ה'תרנ"ח, יולי 1898 - ט' באדר ה'תש"ט, מרץ 1949) היה רב יוצא גרמניה אשר הקים את ישיבת קול תורה בירושלים וכיהן בראשה יחד עם הרב ברוך קונשטט.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחיאל מיכל שלזינגר · ראה עוד »

יחיאל שיינבוים

יחיאל שיינבוים יחיאל (איליה) שיינבויים (1914 - 1 בספטמבר 1943) היה לוחם מחתרת יהודי בגטו וילנה ומראשי המחתרת.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחיאל שיינבוים · ראה עוד »

יחיאל יחיאלי

יחיאל יחיאלי יחיאל יחיאלי (יחיאלצ'יק) (ד' בשבט תרכ"ו, 20 בינואר 1866, סלונים – כ"ד בחשוון תרצ"ח, 29 באוקטובר 1937, תל אביב) היה מורה ומחנך עברי, ניהל את בית הספר לבנות (נווה צדק) (1937-1918), ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחיאל יחיאלי · ראה עוד »

יחידת אלפא (רוסיה)

מסמלי היחידה יחידת אלפא, הידועה ככח אלפא ללוחמה בטרור (רוסית: Спецгруппа Альфа) היא יחידת עילית רוסית ללוחמה בטרור שהוקמה ב-29 ביולי 1974 על פי צו פנימי של יו"ר הקג"ב יורי אנדרופוב וראש מינהל 7 בקג"ב, אלכסיי בסצ'אסטני.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחידת אלפא (רוסיה) · ראה עוד »

יחידת הבילוש של מחלקת המשטרה (האימפריה הרוסית)

יחידת הבילוש הייתה שירות משטרתי במשרד הפנים של האימפריה הרוסית בתקופה שבין 1866 ל-1917, שתפקידה היה לפתור פשעים נפוצים, לערוך חקירה לגביהם ולאתר עבריינים ונעדרים והייתה כפופה למחלקת המשטרה של האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: וילנה ויחידת הבילוש של מחלקת המשטרה (האימפריה הרוסית) · ראה עוד »

יגאל לב

יגאל לֵב (15 בדצמבר 1933 – 9 בנובמבר 2001) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויגאל לב · ראה עוד »

יהדות מינסק

בית הכנסת הגדול במינסק, 1930 הקהילה היהודית במינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, היא חלק מיהדות בלארוס ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהדות מינסק · ראה עוד »

יהדות אוסטריה

יהדות אוסטריה היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת בשטחה של מדינת אוסטריה המודרנית, אשר שורשיה נעוצים, ככל הנראה, בכיבוש הרומי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהדות אוסטריה · ראה עוד »

יהדות אודסה

הקהילה היהודית באודסה מתקיימת בעיר מהקמתה בשלהי המאה ה-18 ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהדות אודסה · ראה עוד »

יהדות אירופה במאה ה-19

במאה ה-19 עברו על העם היהודי באירופה שני תהליכים מקבילים עיקריים: השתלבות והגירה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהדות אירופה במאה ה-19 · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות לובלין

מבנה ישיבת חכמי לובלין יהדות לובלין הייתה מן הגדולות שבקהילות היהודיות בפולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהדות לובלין · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהדות ליטא · ראה עוד »

יהדות גליציה

מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בית הכנסת בברודי, גליציה המזרחית יד ליהדות גליציה בשדרות מוריה בחיפה יהדות גליציה (לעיתים נקראת גאליציה; ביידיש: גאליציע) היא קהילה יהודית אשכנזית ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באירופה, אשר שכנה באזור גליציה, בשטחים ששייכים כיום לאוקראינה ולפולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהדות גליציה · ראה עוד »

יהדות וילנה

יהדות וילנה שבליטא הייתה אחת הקהילות החשובות בעולם היהודי במשך מאות שנים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהדות וילנה · ראה עוד »

יהונתן אליאשברג

הרב יהונתן אליאשברג (עליאשברג) (ג' באלול ה'תר"י, 11 באוגוסט 1850, קובנה - ה' בכסלו ה'תרנ"ט, נובמבר 1898, וולקוביסק) היה רב ליטאי ובלארוסי, שכיהן כרבן של פומפיאן, מריאמפולה ווולקוביסק.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהונתן אליאשברג · ראה עוד »

יהונתן אבלמן

הרב יהונתן אבלמן (בכתיב יידי: אבעלמאנן; ה'תרי"ד, 1854 – ט"ז באדר ה'תרס"ג, 15 במרץ 1903) היה רב ודיין ליטאי בביאליסטוק.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהונתן אבלמן · ראה עוד »

יהושע מרגולין

יהושע מרגולין קברו של יהושע מרגולין בגן הבוטני במכללת אורנים. על המצבה חקוק: '''את רעבוני וצמאוני לאדמת ארץ ישראל, לא אשבור ולא ארווה עד אשר אשוב אליה ואנוח בחיקה מנוחת עולמים'''. "בית מרגולין", בניין מעבדות בסמינר אורנים בתכנון האדריכלים אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן יהושע מרגוֹלין (9 ביולי 1877 – 10 בספטמבר 1947) היה מחנך, חוקר טבע, סופר ומשורר עברי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע מרגולין · ראה עוד »

יהושע מזח

יהושע בן חיים הלוי מֵזַח (גם: יהושע חאימאָוויטץ סגל ("יח"ס"); גם מייזאח; ברוסית: Мейзах; 1834 – כ' בשבט תרע"ז, 12 בפברואר 1917) היה סופר, עיתונאי, פובליציסט ועורך יהודי רוסי עברי ויידי, איש תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע מזח · ראה עוד »

יהושע פרידמן

יצחק וילקנסקי (וולקני) (דודנו) הסטודיו הדרמטי העברי בקובנה, 15 ביוני 1927 (פרידמן ישוב בשורה השנייה מימין) מצבות קבריהם של יהושע פרידמן ושל אביו אליעזר פרידמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב יהושע פרידמן (פרידמאן; ג' באדר תרמ"ה, פברואר 1885 – י"ח באייר תרצ"ד, מאי 1934) היה מלומד, מחנך עברי ועסקן תרבות יהודי ליטאי, משורר ומתרגם עברי שתרגם בעיקר מן השירה הרומית הקלאסית.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע פרידמן · ראה עוד »

יהושע קלעוואן

הרב יהושע קלעוואן (מימין), לצדו נראה הרב גדליה סילברסטוןתמונה להחלפה הרב יהושע קלעוואן (קרי: קְלֶבַן; א' באלול ה'תרמ"ד, 22 באוגוסט 1884 - ט"ז באב ה'תשי"ג, 28 ביולי 1953) היה רב ליטאי-אמריקאי, רבן של כמה עיירות בליטא רב ונשיא התאחדות הרבנים ואב"ד וושינגטון די. סי..

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע קלעוואן · ראה עוד »

יהושע רבינוביץ

קבר יהושע רבינוביץ בבית הקברות טרומפלדור יהושע רבינוביץ (13 בנובמבר 1911 – 14 באוגוסט 1979) היה ראש העירייה השביעי של תל אביב, חבר הכנסת, שר האוצר ושר השיכון.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע רבינוביץ · ראה עוד »

יהושע שטיינברג

יהושע שטיינברג (בכתיב יידי: שטיינבערג; ברוסית: Осий (Иошуа) Штейнберг; 1839, וילנה, האימפריה הרוסית – מרץ 1908) היה בלשן עברי, מילונאי ומדקדק נודע, משורר, סופר ומתרגם, מחנך, מפקח בסמינר למורים יהודיים בווילנה ופעיל בהקמת בתי ספר ממשלתיים יהודיים, רב מטעם הממשלה בביאליסטוק ובווילנה, וצנזור עברי מטעם שלטונות רוסיה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע שטיינברג · ראה עוד »

יהושע לצמן

יהושע לַצמַן (ביידיש: לאַצמאַן; בכתיב יידיש סובייטי: יעשוע לאצמאנ; 2 במרץ 1906 – 16 במרץ 1984) היה משורר יידי ומורה יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע לצמן · ראה עוד »

יהושע ליבוביץ

יהושע (אוטו אווסיי) ליבוביץ (Joshua Otto Owsei Leibowitz; חתם גם: 'יה. ל.', 'יה"ל'; א' באייר תרנ"ה, אפריל 1895 – כ"א בתמוז תשנ"ג, 10 ביולי 1993) היה רופא כללי ונוירולוג ישראלי, היסטוריון של הרפואה שהתמחה בהיסטוריה של הרפואה במקורות היהודיים והעבריים בפרט, פרופסור קליני וראש האגף לתולדות הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע ליבוביץ · ראה עוד »

יהושע לייב לוינסון

הרב יהושע לייב לוינסון עם אשתו וילדיו הרב יהושע לייב לוינסון (ה'תר"ן, 1890 - ה'תש"ד 1944) היה משגיח בישיבת ראדין בשנותיה האחרונות.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע לייב לוינסון · ראה עוד »

יהושע זק

יהושע (ישה) זק (נולד ב-26 בספטמבר 1929 בווילנה, פולין) הוא פיזיקאי ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לפיזיקה של הטכניון.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע זק · ראה עוד »

יהושע ברטונוב

יהושע זאב ברטונוב (י"ב בניסן ה'תרל"ט, 5 באפריל 1879 – ג' באלול ה'תשל"א, 24 באוגוסט 1971) היה שחקן תיאטרון, מוותיקי תיאטרון "הבימה", וחתן פרס ישראל לתיאטרון לשנת ה'תשי"ח (1959).

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע ברטונוב · ראה עוד »

יהושע גרוסברד

יהושע גרוסברד (1902 – 23 ביוני 1992) היה צייר ישראלי יליד פולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע גרוסברד · ראה עוד »

יהושע גוטמן

יהושע גוטמן (כ"ב בתשרי תרנ"א, 7 באוקטובר 1890, צ'אשניקי, פלך ויטבסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ד בכסלו תשכ"ד, 30 בנובמבר 1963, ירושלים) היה איש חינוך עברי, מורה בתיכון, מנהל הסמינר העברי למורים "תרבות" בווילנה ובית המדרש למורים העברי בבית הכרם, וחוקר תולדות עם ישראל בתקופה ההלניסטית והספרות היהודית-הלניסטית, עורך אנציקלופדיות במדעי היהדות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע גוטמן · ראה עוד »

יהושע השל ייבין

יהושע ייבין (באמצע) עם משפחתו ואורי צבי גרינברג (משמאל) על מרפסת דירתם בתל אביב (1930) "הסיעה המקסימליסטית בארץ ישראל" - מימין לשמאל: יהושע ייבין, אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר, 25 ביוני 1927 יהושע ייבין (באמצע) מקבל את פרס ז'בוטינסקי (1966) יהושע השל ייבין (ב' באייר תרנ"א, 10 במאי 1891 – ח' בניסן תש"ל, 13 באפריל 1970) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, רופא בהשכלתו, עיתונאי, פובליציסט, סופר ומתרגם.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע השל ייבין · ראה עוד »

יהושע השיל (מגיני שלמה)

רבי יהושע העשיל (מכונה המגיני שלמה על שם ספרו, או הרב יהושע חריף, וילנה של"ח, לערך 1578 – קראקא כ"ז מנחם אב ת"ח, 1648) היה מרבני פולין וליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע השיל (מגיני שלמה) · ראה עוד »

יהושע השיל לוין

הרב יהושע השיל הלוי לוין, (מכונה: ריה"ל; י"ח בתמוז ה'תקע"ח, יולי 1818 – ט"ו בחשוון ה'תרמ"ד, נובמבר 1883) היה רב, ביוגרף, מחבר ספרים וראש ישיבה ליטאי, כיהן כר"מ בישיבת וואלוז'ין.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע השיל לוין · ראה עוד »

יהושע הלר

הרב יהושע הלר (ה'תקע"ד, 1814 – כ"ג בסיוון ה'תר"ם, 2 ביוני 1880) היה רב ליטאי ודרשן ברוח תנועת המוסר, מתלמידיו הראשונים של מייסד התנועה, רבי ישראל מסלנט.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע הלר · ראה עוד »

יהושע הכהן קפלן

הרב יהושע הכהן קפלן (תרל"ג, 1873 - כ"ט בתמוז תש"א, יולי 1941) היה רב בקְרוּקי ובסובינישוק ואב"ד וידוּקְלֶה שבליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע הכהן קפלן · ראה עוד »

יהושע יצחק שפירא

הרב יהושע יצחק שפירא (ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) הוא רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב בית דין סלונים וכמחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהושע יצחק שפירא · ראה עוד »

יהודה אריה קלוזנר

יהודה אריה קלוזנר (ה' בסיוון תר"ע, 12 ביוני 1910 – 11 באוקטובר 1970) היה דוקטור לספרות, חוקר הספרות העברית, ספרן, עורך אסופות ומבקר.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה אריה קלוזנר · ראה עוד »

יהודה אופאטוב

יהודה (יוּדְל) אוֹפָּאטוֹב (בכתיב יידי: אָפּאטאּוו; 1797 – י' בתמוז תרכ"ח, 30 ביוני 1868), הידוע בכינויו "התקיף הידוע", היה אחד העשירים שביהודי האימפריה הרוסית וממנהיגי קהילת יהודי וילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה אופאטוב · ראה עוד »

יהודה אידל שרשבסקי

יהודה אידל שרשבסקי (1804 – 1866) היה ממשכילי וילנה, סופר, חוקר ומורה לתלמוד וספרות רבנית בבית המדרש לרבנים בווילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה אידל שרשבסקי · ראה עוד »

יהודה אידלסון

הרב יהודה אידל אידלסון (לעיתים: יהודה אידיל אידילסאהן; או: אידעלסאָן; באנגלית: Idel Idelson; י"ד בניסן ה'תרל"ד, 1 באפריל 1874 - ח' בשבט ה'תש"ג, 11 בינואר 1943) היה רב ודרשן ליטאי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה אידלסון · ראה עוד »

יהודה קרני

קברו של קרני בבית הקברות טרומפלדור יהודה קרני (וולובלסקי) (1884, פינסק – ב' בטבת ה'תש"ט, 3 בינואר 1949, תל אביב) היה משורר עברי, עיתונאי, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה קרני · ראה עוד »

יהודה קישון

יהודה קישון (קושינסקי) (1 בינואר 1914 – 2 באוקטובר 1996) היה לוחם בארגון הפרטיזנים המאוחד (פֿאַראײַניקטע פאַרטיזאַנער אָרגאַניזאַציע, פ-פ-או, FPO) בגטו וילנה, פעיל בתנועת הבריחה במסגרת קבוצת הבית"רים, פעיל בארגון יוצאי פיוטרקוב, חבר "המועצה להנצחה" וחבר פעיל במזכירות ארגון הפרטיזנים ומורדי הגטאות.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה קישון · ראה עוד »

יהודה ליב אפל

יהודה לֶיְבּ אֶפֶל (בכתיב יידי: עפעל; 23 במרץ 1857, וקשנה, פלך קובנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 27 בנובמבר 1934, כ' בכסלו תרצ"ה, תל אביב) היה עיתונאי עברי ופעיל ציוני, מראשוני תנועת חיבת ציון בווילנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה ליב אפל · ראה עוד »

יהודה ליב קנטור

יהודה ליב קנטור יהודה לֶיבּ קַנטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: קאנטאָר; ברוסית: Лев Осипович (Иегуда Лейб) Кантор; 1849, וילנה – 1915, ריגה) היה סופר ועיתונאי יהודי-רוסי ורב מטעם, עורכו של היומון העברי הראשון "היום".

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה ליב קנטור · ראה עוד »

יהודה ליב קובלסקי

הרב יהודה ליב קובלסקי (בפולנית: Jehuda Lejb Kowalski ה'תרכ"ג, 8 באוגוסט1862 - ד' באב ה'תרפ"ה, 26 ביולי 1925) היה רב פולני שכיהן כרב וראש ישיבה בגראבוב, חוז'לה ווולוצלאבק, מראשי המזרחי וחבר הסנאט של פולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה ליב קובלסקי · ראה עוד »

יהודה ליב רוזנטל

יהודה ליב (ליאון) בן משה (מויסייביץ') הלוי רוזנטל (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: לעאָן ראָזענטהאל; ברוסית: Леон Моисеевич Розенталь); 16 בנובמבר 1817, תקע"ח, וילנה, רוסיה (ליטא) – 19 ביוני 1887, לוקרנו, שווייץ) היה בעל הון משכיל ועסקן ציבור יהודי-רוסי, פילנתרופ ומצנט שתמך בספרות העברית, מעשירי היהודים בבירה בסנקט פטרבורג, מראשי העסקנים בקהילה, ממייסדי חברת מרבי השכלה בישראל ומראשיה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה ליב רוזנטל · ראה עוד »

יהודה ליב ברגר

יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »

יהודה ליב גורדין

רבי יהודה ליב גורדיןתמונה להחלפה רבי יהודה ליב גורדין (לעיתים: גורדון; תרי"ג, 1853, רציצה – י' באייר תרפ"ה, 4 במאי 1925, שיקגו) היה רב וראש ישיבה ליטאי-פולני, רבן של ערים שונות בבלארוס ובפולין, ובסוף ימיו רבה של לומז'ה, על שמה הוא מכונה הגאון מלומז'א.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה ליב גורדין · ראה עוד »

יהודה ליב דון יחיא

הרב יהודה לייב דון יחיאתמונה להחלפה יהודה ליב דון יחיא (י"ד באלול תרכ"ט, 21 באוגוסט 1869 – ו' בחשוון תש"ב, 27 בנובמבר 1941) היה רב, חסיד, תלמיד ישיבת וולוז'ין ומרבני תנועת המזרחי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה ליב דון יחיא · ראה עוד »

יהודה לייב מינוביץ'

רבי יהודה ליב שניאורי המכונה מהרי"ל מינוביץ' (בכתיב יידי: יאנאוויטש; נולד בין השנים ה'תק"ט-ה'תקי"ב, 1749-1752. נפטר בסוף שנת 1825) היה ה"מגיד מישרים" וה"מורה צדק" של העיירה ינוביץ', ואחיו של האדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי ושימש כיד ימינו, וחוזר שלו.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה לייב מינוביץ' · ראה עוד »

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »

יהודה לייב פישמן מימון

הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »

יהודה לייב חסמן

הרב יהודה לייב חסמן (מכונה הסטוצ'ינר) (תרכ"ט, 1869 – י"א בחשוון תרצ"ו, נובמבר 1936) היה רב ליטאי, ראש ישיבה בשטוצ'ין (Shchuchyn) והמנהל הרוחני של ישיבות טלז וחברון.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה לייב חסמן · ראה עוד »

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »

יהודה לייב כהן

יהודה לייב כהן (Cahan; 1881, וילנה - 1937, ניו יורק) היה בין גדולי החוקרים של פולקלור היידיש ביהדות מזרח אירופה, ובמיוחד במחקרם של שירי היידיש.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה לייב כהן · ראה עוד »

יהודה בן מרדכי הורביץ

עמוד השער הראשון של "עמודי בית יהודה", אמשטרדם 1765, (מקור: אוצר החכמה) יהודה בן מרדכי הלוי הורביץ (נקרא גם: יהודה בן מרדכי הורוויץ, 1734 וילנה – 1797 גרודנו) היה רופא, איש רוח וסופר עברי, מראשוני המשכילים היהודיים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה בן מרדכי הורביץ · ראה עוד »

יהודה בן משה אלבוטיני

רבי יהודה בן משה אלבוטיני, ראש ישיבה ומקובל, לפני ה'רס"ט (1509) - ה'ר"פ (1520).

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה בן משה אלבוטיני · ראה עוד »

יהודה גור

אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה גור · ראה עוד »

יהודה הבר

הרב יהודה הֶבֶּר (ביידיש: עבער) (אסרו חג פסח תרס"א, אפריל 1901 - ב' בכסלו תש"ב, נובמבר 1941) היה ראש המתיבתא הראשי בישיבת "תומכי תמימים" בנוול שברוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודה הבר · ראה עוד »

יהודי פולין במרד קושצ'ושקו

כידונים בימי מרד נובמבר מרד קושצ'ושקו היה האירוע הפוליטי הראשון שבו הביעו יהודי פולין מעורבות גבוהה, ואף השתתפו באופן פעיל בקרבות ובתמיכה במרד.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודי פולין במרד קושצ'ושקו · ראה עוד »

יהודית אהרון

יהודית אהרון (ברוסית: Юдит Аарон, נולדה ב 1970) היא מעצבת תפאורה ותלבושות לתיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודית אהרון · ראה עוד »

יהודיה (רמת הגולן)

שרידי אחד מבתי הכפר, 2015 מבנה מגורים טיפוסי ששרד בכפר, יולי 2007 מראה חלק משרידי הכפר, יולי 2007 יָהוּדִיֶה (בערבית: يهودية) הוא כפר נטוש ובו אתר ארכאולוגי במרכז רמת הגולן, כ-5 קילומטרים מדרום לקצרין.

חָדָשׁ!!: וילנה ויהודיה (רמת הגולן) · ראה עוד »

יומנו של קז'ימיז' סאקוביץ'

יומנו של קז'ימיז' סאקוביץ' הוא יומן בו תיעד תושב פרבר פונאר שבוילנה, קז'ימיז' סאקוביץ' (בפולנית: Kazimierz Sakowicz), את מהלך טבח פונאר שערכו אנשי האס דה והאס אס הגרמנים ומשתפי פעולה ליטאים של המיליציה הליטאית ביהודי וילנה והסביבה בין יולי 1941 לאוגוסט 1944.

חָדָשׁ!!: וילנה ויומנו של קז'ימיז' סאקוביץ' · ראה עוד »

יואל חסיד

רבי יואל חסיד מאמצ'יסלוב (נודע בכינויו מהרי"ח; נפטר ה'תקס"א או ה'תקס"ב, 1801 או 1802) היה רב מפורסם, מתלמידי הגר"א, ומחבר חדושי מהרי"ח על שישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויואל חסיד · ראה עוד »

יואל דוד סטרשונסקי לוינזון

יואל דוד סטרשונסקי לוינזון (לעיתים נכתב שם משפחתו לבינסון, לוונשטיין או לווינשטיין; כונה דער ווילנער בעל הבית'ל (יידיש: "בעל הבית'ל הווילנאי"); 1816 - 27 ביוני 1850) היה חזן וזמר אופרה יהודי ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויואל דוד סטרשונסקי לוינזון · ראה עוד »

יואכים ואצטיס

יואכים ואצטיס (ברוסית: Иоаким Иоакимович Вацетис, בלטבית: Jukums Vācietis; 11 בנובמבר 1878 - 28 ביולי 1938) היה קצין בצבא האימפריה הרוסית וגנרל סובייטי, מראשי הצבא האדום במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויואכים ואצטיס · ראה עוד »

יום טוב ליפמן הלפרין (ביאליסטוק)

רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין (תקע"ו, 1816, רוזינוי, ליטא - ו' בשבט תרל"ט, 30 בינואר 1879, ביאליסטוק, פולין),, היה רב ליטאי, שכיהן ברבנות ערים שונות במרחב הליטאי פולני.

חָדָשׁ!!: וילנה ויום טוב ליפמן הלפרין (ביאליסטוק) · ראה עוד »

יום-טוב לוינסקי

יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »

יונאס בסנביצ'יוס

יונאס בסנביצ'יוס (בליטאית: Jonas Basanavičius; 23 בנובמבר 1851 – 16 בפברואר 1927) היה בלשן, אתנוגרף, עיתונאי ורופא ליטאי, ממנהיגי תנועת העצמאות ומקימי ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: וילנה ויונאס בסנביצ'יוס · ראה עוד »

יונאס גלווידיס-ביקאוסקאס

יונאס גלווידיס-ביקאוסקאס (בליטאית: Jonas Galvydis-Bykauskas; 15 בדצמבר 1864 – 16 ביולי 1943) היה גנרל ליטאי אשר שימש לזמן קצר כמפקד צבא ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויונאס גלווידיס-ביקאוסקאס · ראה עוד »

יונאס ולנצ'יונאס

יונאס ולנצ'יונאס (בליטאית: Jonas Valančiūnas; נולד ב-6 במאי 1992) הוא כדורסלן ליטאי המשחק בעמדת הסנטר בקבוצת ניו אורלינס פליקנס מליגת ה-NBA, וכן בנבחרת ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויונאס ולנצ'יונאס · ראה עוד »

יונאס וילאישיס

יונאס וילאישיס (בליטאית: Jonas Vileišis; 3 בינואר 1872 – 1 ביוני 1942 קובנה) היה פוליטיקאי ודיפלומט ליטאי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויונאס וילאישיס · ראה עוד »

יונתן ברקאי

יונתן ברקאי (18 במרץ 1937 – 12 באפריל 2020) היה משורר, שחקן ומורה ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויונתן ברקאי · ראה עוד »

יונג וילנה

שמריהו (שמרק'ה) קצ'רגינסקי (קאַטשערגינסקי), אברהם סוצקבר (סוצקעווער), אלחנן ווׁגלר (וואָגלער), חיים גראדה (גראַדע), לייזר וולף (וואָלף); יושבים (מימין): משה לוין (לעווין), שיינה אפרון (עפֿראָן), שמשון כהן (קאַהאַן), רחל סוצקבר (סוצקעווער), בן ציון מיכטום "יוּנְג וילנה" (בכתיב יידי: יונג-ווילנע; יידיש: "וילנה הצעירה"), או בשמהּ המלא "שרייבער און מאַלער גרופע יונג-ווילנע" (יידיש: קבוצת הסופרים והציירים 'וילנה הצעירה'), הייתה חבורה ספרותית יהודית-יידישאית בעיר וילנה, שפעלה משנת 1927 ועד לשלהי שנות ה-30.

חָדָשׁ!!: וילנה ויונג וילנה · ראה עוד »

יונה קרפילוב

הרב יונה קרפילוב ("יונה מינסקר") (ה'תרס"ט 1909, מינסק - א' בתמוז ה'תש"א 26 ביוני 1941, גטו קובנה), היה למדן ליטאי בולט, שנספה בשואה, מחברו של הספר "יונת אלם".

חָדָשׁ!!: וילנה ויונה קרפילוב · ראה עוד »

יונה רוזנפלד (סופר)

מתוך עיתון הינט 1928 יונה רוזנפלד (ביידיש: ראזענפעלד; 1880 – 9 ביולי 1944) היה סופר יידיש שהתפרסם בשל הנובלות הפסיכולוגיות שלו.

חָדָשׁ!!: וילנה ויונה רוזנפלד (סופר) · ראה עוד »

יונה בן גרשון מווילנא

רבי יונה ב"ר יהודה גרשון מווילנא (ריב"ג מווילנא) היה דיין בווילנה ומחבר פירוש לתוספתא לסדר זרעים ומועד.

חָדָשׁ!!: וילנה ויונה בן גרשון מווילנא · ראה עוד »

יוסף אליהו טריווש

יוסף אליהו בן הלל טריווש (טריבוש) (30 בינואר 1855 – 21 במרץ 1940) היה מחנך, פרשן מקראי, סופר ומתרגם יהודי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף אליהו טריווש · ראה עוד »

יוסף אבן-אודם

יוסף אבן-אודם (23 ביולי 1907 – 27 ביולי 1962) היה רופא המושבה הרצליה ומנהל המרפאה העירונית שלה, מיום היותה לעיר.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף אבן-אודם · ראה עוד »

יוסף אבירם

יוסף אבירם (במקור אברמסקי; 16 במרץ 1916 – 27 ביולי 2022) היה ארכאולוג ישראלי וראש החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף אבירם · ראה עוד »

יוסף סנדל

המצבה על קברו של סנדל בבית הקברות היהודי בוורשה יוסף סַנדֶל (ביידיש: סאנדעל; בפולנית: Józef Sandel; כ"ח באלול תרנ"ד, 29 בספטמבר 1894, קולומיאה, גליציה – ה' בכסלו תשכ"ג, 1 בדצמבר 1962, ורשה) היה מבקר וחוקר אמנות יהודית ועיתונאי יהודי פולני, יו"ר האגודה היהודית לקידום האמנויות היפות בפולין שלאחר מלחמת העולם השנייה, היסטוריון של האמנות הפלסטית היהודית בפולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף סנדל · ראה עוד »

יוסף סקוביץ

רבי יוסף ב"ר רפאל סקוביץ (בכתיב יידי: סאַקאָוויץ; כונה: ר' יוֹסֶלֶ'ה מורה-הוראה; ה'תקע"ה, 1815 – א' בתמוז ה'תר"ן, 19 ביוני 1890) היה דיין ומו"צ בווילנה, מחבר הגהות "פורת יוסף" על התלמוד הבבלי שנדפסו בש"ס וילנא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף סקוביץ · ראה עוד »

יוסף פרל

יוסף פֶּרְל (בכתיב יידי: פערל; 10 בנובמבר 1773, תקל"ד, טרנופול, גליציה – 1 באוקטובר 1839, ת"ר, שם) היה מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף פרל · ראה עוד »

יוסף קפלן

יוסף קפלן (נולד ב-28 בינואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף קפלן · ראה עוד »

יוסף קפלן (הארגון היהודי הלוחם)

יוסף קפלן (פולנית: Józef Kapłan) היה אחד ממנהיגי השומר הצעיר בפולין וממקימי הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף קפלן (הארגון היהודי הלוחם) · ראה עוד »

יוסף רוזנבלט

יוסלה רוזנבלט בשנת 1918. יוסף (יוסל'ה) רוזנבלט (ביידיש: יאָסעלע ראָזענבלאַט; 9 במאי 1882 כ' באייר ה'תרמ"ב – 19 ביוני 1933 כ"ה בסיוון ה'תרצ"ג) היה חזן ומלחין הנחשב לאחד מגדולי החזנים האשכנזיים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף רוזנבלט · ראה עוד »

יוסף רייזין

הרב יוסף רייזין (בחלק מהמקורות מופיע כרוזין; נפטר בכ"ה בטבת ה'תרמ"ה, 1885) היה מגדולי התורה של ליטא שהתפרסם כראב"ד טלז וסלונים וכמחברם של כמה ספרי שו"ת חשובים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף רייזין · ראה עוד »

יוסף שרברק

יוסף שְׂרֶבֶּרְק (י' בטבת תרנ"ז, 29 בדצמבר 1896, פוסטב, פלך וילנה, רוסיה – י"א בסיוון תשי"ז, 10 ביוני 1957, תל אביב) היה מו"ל ישראלי, מחלוצי המו"לות העברית החדשה בישראל, מייסד הוצאת י. שרברק.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף שרברק · ראה עוד »

יוסף לוריא

יוסף לוּריא (גם: לוריה; ברוסית: Лурье; ה'תרל"א, 1871, פּוּמפִּיַאן, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – כ"ט בכסלו ה'תרצ"ח, 3 בדצמבר 1937, ירושלים) היה מחנך עברי ופובליציסט, עורך עברי ויידי, עסקן תרבות ופעיל ציוני, מראשוני התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף לוריא · ראה עוד »

יוסף ליב ננדיק

הרב יוסף אריה ליב נֶנֶדִיק (בכתיב ארכאי: נענעדיק; נספה בשואה בשנת ה'תש"ג) היה מהדמויות הבולטות בתנועת המוסר בין מלחמות העולם, מחניכי ה'תלמוד תורה' בקלם ושימש כמשגיח רוחני בישיבות רבות, בהן: בישיבת לומז'ה, בישיבת ראדין, בישיבת שער התורה בגרודנה, בישיבת פוניבז' ובישיבת קלצק.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף ליב ננדיק · ראה עוד »

יוסף טרומפלדור

יוסף (אוסיה) טרוּמְפֶּלְדוֹר (ברוסית: Иосиф Владимирович (Вольфович) Трумпельдор, "יוסף ולדימירוביץ' (ווֹלפוביץ') טרומפלדור", נכתב גם תרומפלדור; 21 בנובמבר 1880, א' בטבת ה'תרמ"א – 1 במרץ 1920, י"ב באדר ה'תר"ף) היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי וחלוץ.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף טרומפלדור · ראה עוד »

יוסף טונקל

יוסף טונקל (ביידיש: יוסף טונקעל 1881 - 9 באוגוסט 1949, י"ד באב תש"ט) היה סופר ומשורר יהודי בשפה יידיש וקריקטוריסט יליד בלארוס (אז באימפריה הרוסית), שפעל בעיקר בפולין ובארצות הברית.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף טונקל · ראה עוד »

יוסף זונדל מסלנט

רבי יוסף זונדל מסַלַנְט (1786 – אוקטובר 1865) היה מגדולי תלמידי התלמידים של הגר"א, איש תורה מוסר וחסידות, ומהמנהיגים של העדה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף זונדל מסלנט · ראה עוד »

יוסף זימן

יוסף זימן יוסף זימן (י"ח בניסן תרמ"ב, 28 באפריל 1882 – ו' באייר תשכ"ט, 24 באפריל 1969) היה מייסדה של שכונת נחלת יצחק בתל אביב, 'מוכתר' השכונה וראש ועד התושבים במשך יובל.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף זימן · ראה עוד »

יוסף זייברלינג

יוסף זייברלינג (בגרמנית: Josef Seiberling; ~1807 – כ"ה באדר ה'תרנ"ה, 20 במרץ 1895 בווינה) היה מחנך, צנזור ואיש ציבור יהודי באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף זייברלינג · ראה עוד »

יוסף חנני

יוסף חנני (8 בדצמבר 1908 - 18 באפריל 1988) היה סופר ומחנך.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף חנני · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוסף ברסלבי

יוסף ברסלבי (בּרַסלַבסקי; א' באדר תרנ"ו, 1 באפריל 1896, רוֹמְנִי, פלך פולטאבה האימפריה הרוסית (אוקראינה) – ל' בניסן תשל"ב, 14 באפריל 1972) היה חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף ברסלבי · ראה עוד »

יוסף בולוף

יוסף בולוף (ביידיש: בולאָוו; באנגלית: Joseph Buloff; בפולנית: Józef Bulow;1899, וילנה – 27 בפברואר 1985, מנהטן, ניו יורק) היה שחקן, במאי ומפיק יהודי שפרסומו העיקרי היה כאמן תיאטרון יידיש וקולנוע יידיש, אך הופיע גם באנגלית על בימות ברודוויי וביותר משלושים סרטים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף בולוף · ראה עוד »

יוסף בודקו

יוסף הכהן בּוּדְקוֹ (בכתיב יידי: בודקאָ; בלועזית: Budko; 27 באוגוסט 1888 – 16 ביולי 1940), צייר, גרפיקאי ואמן יהודי, יליד פולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף בודקו · ראה עוד »

יוסף ביגון

ר' יוסף ביגון לפני שנספה בשואה ב-1942 הרב יוסף ביגון (תרס"א, 1901 – תמוז תש"ב, 1942) היה איש תנועת המוסר ואיש חינוך יהודי ליטאי שפעל בפולין.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף ביגון · ראה עוד »

יוסף גלזמן

דיוקנו של יוסף גלזמן יוסף גלזמן (1 בינואר 1908 - 9 באוקטובר 1943) היה מנהיג פרטיזנים ואיש בית"ר.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף גלזמן · ראה עוד »

יוסף גינצבורג

הברון יוסף (אוסיפ) יווזל גברילוביץ' גינצבורג (ברוסית: Осип (Иосиф-Евзель) Гаврилович Гинцбург; 1812, ויטבסק – 12 בינואר 1878, פריז) היה בנקאי ונדבן יהודי-רוסי, ראש משפחת גינצבורג.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף גינצבורג · ראה עוד »

יוסף כהן-צדק (ירושלים)

יוסף כהן-צדק, 1962 יוסף כהן בעת ביקורו אצל נשיא המדינה יצחק בן צבי בשנת 1958 יוסף כהן צדק מקבל את אות יקיר ירושלים מידי נשיא המדינה אפרים קציר יוסף כהן-צדק (י' בחשון תרס"ה, 19 באוקטובר 1904 וילנה - י"ד בטבת תשנ"ב, 21 בדצמבר 1991) היה מחנך, מתמטיקאי, מוזיקאי ואספרנטיסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף כהן-צדק (ירושלים) · ראה עוד »

יוסף יאשונסקי

יוסף ולדימירוביץ' (אינז') יאשונסקי (ברוסית: Иосиф Владимирович (Инез) Яшонский); 1943-1881) נולד בעיר הורדנה (אז בשלטון רוסיה). היה סגנו של ראש היודנראט בגטו ורשה, אדם צ'רניאקוב. היה יהודי משכיל, מבין היחידים שתרגם את תורת היחסות של אלברט איינשטיין. בין היתר, ניהל את אורט, ארגון שהוקם ברוסיה בסוף המאה התשע-עשרה כדי להעניק הכשרה מקצועית ליהודים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף יאשונסקי · ראה עוד »

יוסף יצחק שניאורסון

מכתב שפרסם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעיתון דואר היום לכבוד י"ב בתמוז תרפ"ח, יום השנה לשחרורו של רבי יוסף יצחק מהכלא הסובייטי דרכון לטבי שהונפק בריגה לרב שניאורסון בשנת 1933 ישיבת תורת אמת, לקראת ביקורו של הרב שניאורסון בירושלים הרב שניאורסון בזימון ברכת המזון בבר מצווה של נכדו בארי גוראריה רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 – י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"ף (1920) ועד לפטירתו בשנת ה'תש"י (1950).

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסף יצחק שניאורסון · ראה עוד »

יוסל קוטלר

יוסל קוטלר, איור מהספר מונטערגאנג, 1934 יוסל קוטלר (ביידיש יאָסל קאָטלער; 1896 האימפריה הרוסית - 11 ביוני 1935 ניו יורק ארצות הברית) היה אומן רב תחומי, משורר, סופר, סאטיריקן, מחזאי שכתב ביידיש, מאייר, מעצב, בובנאי ומייסד תיאטרון הבובות הראשון ביידיש בארצות הברית ומהבולטים בתאטרוני הבובות שם.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסל קוטלר · ראה עוד »

יוסי אלקוני

יוסי אלקוני, 2004 יוסף (יוסי) אַלקוֹני (אולקיניצקי) (י' בטבת תרצ"ב, דצמבר 1931 – ה' בתשרי תשע"ג, 21 בספטמבר 2012) היה מו"ל ישראלי.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסי אלקוני · ראה עוד »

יוסי גנוסר

יוסי גנוסר (31 בדצמבר 1945 – 13 בינואר 2004) היה מבכירי שירות הביטחון הכללי, איש עסקים ומתווך שיחות השלום בין יצחק רבין ויאסר ערפאת.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוסי גנוסר · ראה עוד »

יורם לס

יורם זכריהו לַס (נולד ב-30 בינואר 1945) הוא פרופסור אֶמֶרִיטוּס בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב בחוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה, חבר כנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה ומנכ"ל לשעבר של משרד הבריאות.

חָדָשׁ!!: וילנה ויורם לס · ראה עוד »

יורוקאפ (יול"ב)

יורוקאפ (או גביע יורו, באנגלית: EuroCup Basketball), או בשמו הקודם גביע יול"ב, הוא טורניר כדורסל אירופי, המנוהל על ידי חברת יורוליג בסקטבול אשר הוקם בשנת 2002.

חָדָשׁ!!: וילנה ויורוקאפ (יול"ב) · ראה עוד »

יורי דנילוב

יורי ניקיפורוביץ' דנילוב (13 באוגוסט 1866 - 3 בפברואר 1937) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על הארמייה החמישית במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויורי דנילוב · ראה עוד »

יולי מרטוב

יוּלי (יוּליוּס) אוֹסיפּוֹביץ' מַרטוֹב (ברוסית: Юлий Осипович Мартов, בכתיב ארכאי: Мартовъ; נולד צֶדֶרבּוים, Цедербаум; כתב בפסבדונים לֵב מרטוב, Лев Мартов; 24 בנובמבר 1873 (על פי הלוח היוליאני: 12 בנובמבר) – 4 באפריל 1923) היה מהפכן יהודי רוסי, מנהיג המֶנשֶביקים.

חָדָשׁ!!: וילנה ויולי מרטוב · ראה עוד »

יוליאן קלצ'קו

יוליאן קלצ'קו (בפולנית: Julian Klaczko; ביידיש: יהודה קליאַטשקאָ, או קלאצקא; 11 בנובמבר 1825 – 26 בנובמבר 1906) היה משורר פולני.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוליאן קלצ'קו · ראה עוד »

יוליאן רחלין

יוליאן רחלין (בגרמנית: Julian Rachlin; נולד ב-8 בדצמבר 1974) הוא כנר, ויולן ומנצח אוסטרי, יהודי יליד ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוליאן רחלין · ראה עוד »

יוליוס ברוצקוס

יוליוס (יולי) ברוצקוס (בעברית: יהודה ליב בן דוד; ברוסית: Юлий Давидович Бруцкус, יולי דווידוביץ' ברוצקוס; בליטאית: Julius Bruckus; 1 בינואר 1870, פולאנגן, ליטא הרוסית – 27 בינואר 1951, פתח תקווה) היה רופא, מראשי ארגון הבריאות היהודי העולמי, פעיל ציוני, ממייסדי וראשי התנועה הרוויזיוניסטית, פוליטיקאי ליטאי, ציר לסיימאס הראשון ושר בלי תיק לענייני יהודים בממשלת ליטא, מראשי "אורט" ו"אזע" (החברה לשמירת בריאות היהודים), היסטוריון, פובליציסט וחוקר תולדות יהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוליוס ברוצקוס · ראה עוד »

יוליוש סלובצקי

חתימתו יוליוש סלובצקי (בפולנית: Juliusz Słowacki, היגוי פולני מקורב: "יוליוש סוּאוֹבאצקי"), 4 בספטמבר 1809 – 3 באפריל 1849) היה משורר ומחזאי רומנטי פולני. נחשב לאחד מ (לצידם של אדם מיצקייביץ' וזיגמונט קרשינסקי) ואבי הדרמה הפולנית. יצירותיו כוללות לעיתים קרובות יסודות של המסורות הפגניות הסלביות, מן ההיסטוריה הפולנית, של מיסטיקה ואוריינטליזם. סגנונו מתאפיין במיוחד בשימוש בנאולוגיזמים ובאירוניה. כתב במיוחד דרמות ושירה לירית. הידועות שביצירותיו הן הדרמות "קורדיאן" ו"באלאדינה", והפואמה "בניובסקי". סלובצקי בילה את נעוריו בעיר קרמניץ (בפולנית - קשמיינייץ, כיום באוקראינה) בשטח שנקרא בעבר בפולנית "האדמות השדודות" (ה"קראי המערבי" או "הטריטוריה המערבית") שסופחו לאימפריה הרוסית בעקבות חלוקות פולין בסוף המאה ה-18 ושלא הפכו לחלק מפולין הקונגרסאית. מאוחר יותר עבר לגור בווילנה שבליטא, גם כן תחת שלטון רוסי. סלובצקי עבד זמן מה בשירות הממשל הצארי של "ממלכת פולין", אך בנובמבר 1830 השתתף באופן פעיל במרד הפולני ושימש שליח עבור הממשלה המהפכנית הפולנית. אחרי דיכוי המרד נמלט מפולין, ובדומה לרבים מבני ארצו, חי חיי גולה. הוא התיישב לזמן קצר בפריז, ואחר כך בז'נבה שבשווייץ. אחרי מסעות ברחבי איטליה, יוון והמזרח התיכון, שב לפריז, שבה חי את העשור האחרון לחייו. לתקופה קצרה חזר לפולין בה פרצה התקוממות נוספת בימי אביב העמים (1848). סלובצקי נפטר בשנת 1849 ממחלת השחפת. (מתוך "אנהלי", בתרגום שמשון מלצר).

חָדָשׁ!!: וילנה ויוליוש סלובצקי · ראה עוד »

יוליוש ברד"ח

יוליוש ברד"ח (בפולנית: Juliusz Bardach; 3 בנובמבר 1914, אודסה – 26 בינואר 2010, ורשה) היה היסטוריון פולני ממוצא יהודי, נכד של יהודה ברד"ח.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוליוש ברד"ח · ראה עוד »

יוזף פילסודסקי

יוּזֶף קְלֶמֶנְס פִּילְסוּדְסְקִי (פולנית: Józef Klemens Piłsudski 5 בדצמבר 1867 – 12 במאי 1935) היה מהפכן ומדינאי פולני, מנהיג האומה הפולנית בחידוש עצמאותה לאחר מלחמת העולם הראשונה, מפקד צבאה במלחמה נגד הסובייטים, ומנהיג הרפובליקה הפולנית השנייה, בין השנים 1926 עד מותו ב־1935.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוזף פילסודסקי · ראה עוד »

יוחנן זרחי

הרב יוחנן זרחי 1940 הרב יוחנן זרחי (במקור, "זופוביץ") (ה'תרל"ד, 1874 – כ"ב בכסלו ה'תש"ז, דצמבר 1946) היה רב בליטא ומזכיר אגודת הרבנים בליטא, ולאחר עלותו לארץ ישראל כיהן כרבה הראשי האשכנזי של טבריה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוחנן זרחי · ראה עוד »

יוהאן גלאוביץ

יוהאן גלאוביץ (בגרמנית: Johann Christoph Glaubitz; 1700, שווידניצה – 30 במרץ 1767, וילנה) היה אדריכל גרמני שפעל בדוכסות הגדולה של ליטא.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוהאן גלאוביץ · ראה עוד »

יוהנס פון אבן

יוהנס קרל לודוויג ריכרד פון אבן (בגרמנית: Johannes Karl Louis Richard von Eben; 24 בפברואר 1855 – 30 ביוני 1924) היה גנרל גרמני שפיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוהנס פון אבן · ראה עוד »

יוכבד טראוב

יוכבד טראוב (1937) יוכבד טְרַאוּבּ (לוריא) (1904 – ז' באב תשכ"ד, 16 ביולי 1964) הייתה זמרת מצו-סופרן עממית ישראלית, שפעלה מהמחצית השנייה של שנות ה-30 ועד המחצית הראשונה של שנות ה-50.

חָדָשׁ!!: וילנה ויוכבד טראוב · ראה עוד »

ייחוס האבות

"ייחוס האבות והנביאים והצדיקים ותנאים ואמוראים, עליהם השלום, בארץ ישראל ובחוצה לארץ, השם יעמיד לנו זכותם אמן", ובקיצור "ייחוס האבות", הוא חיבור המתאר את המקומות הקדושים בארץ ישראל, ונוסחיו המוקדמים ביותר הם משנות ה-90 של המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: וילנה וייחוס האבות · ראה עוד »

יידישיזם

ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.

חָדָשׁ!!: וילנה ויידישיזם · ראה עוד »

ייווא

ייווא, השוכן בבניין המרכז להיסטוריה יהודית, ברחוב 16 מערב, בין השדרה החמישית והשישית במנהטן ייִוואָ (מבוטא: "ייִווֹ"; ראשי תיבות ביידיש: ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט, 'המכון המדעי היהודי'; באנגלית: YIVO), או בשמו כיום: המכון למחקר יהודי (באנגלית: Institute for Jewish Research), נוסד ב-1925 בווילנה ויושב כיום במנהטן.

חָדָשׁ!!: וילנה וייווא · ראה עוד »

1323

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה ו1323 · ראה עוד »

1761

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: וילנה ו1761 · ראה עוד »

18 במרץ

18 במרץ הוא היום ה-77 בשנה (78 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: וילנה ו18 במרץ · ראה עוד »

19 במאי

19 במאי הוא היום ה-139 בשנה (140 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: וילנה ו19 במאי · ראה עוד »

19 בספטמבר

19 בספטמבר הוא היום ה-262 בשנה (263 בשנה מעוברת), בשבוע ה-38 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: וילנה ו19 בספטמבר · ראה עוד »

1939 בברית המועצות

1939 בברית המועצות הייתה שנה בה נחגגה השנה ה-22 למהפכת אוקטובר.

חָדָשׁ!!: וילנה ו1939 בברית המועצות · ראה עוד »

1944 בברית המועצות

1944 בברית המועצות הייתה שנה בה נחגגה השנה ה-27 למהפכת אוקטובר.

חָדָשׁ!!: וילנה ו1944 בברית המועצות · ראה עוד »

1974 בברית המועצות

1974 בברית המועצות הייתה שנה בה נחגגה השנה ה-57 למהפכת אוקטובר.

חָדָשׁ!!: וילנה ו1974 בברית המועצות · ראה עוד »

1989 בברית המועצות

ב-1989 נחגג בברית המועצות יום השנה ה-72 למהפכת אוקטובר.

חָדָשׁ!!: וילנה ו1989 בברית המועצות · ראה עוד »

1990 בברית המועצות

1990 בברית המועצות הייתה השנה בה נחגגה השנה ה-73 למהפכת אוקטובר.

חָדָשׁ!!: וילנה ו1990 בברית המועצות · ראה עוד »

1991 בברית המועצות

1991 בברית המועצות הייתה השנה בה נחגגה השנה ה-74 למהפכת אוקטובר.

חָדָשׁ!!: וילנה ו1991 בברית המועצות · ראה עוד »

21 בינואר

21 בינואר הוא היום ה-21 בשנה בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: וילנה ו21 בינואר · ראה עוד »

31 ביולי

31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: וילנה ו31 ביולי · ראה עוד »

7 באוקטובר

7 באוקטובר הוא היום ה-280 בשנה בלוח הגרגוריאני (281 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: וילנה ו7 באוקטובר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

וילנא, ירושלים דליטא.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/וילנה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »