תוכן עניינים
140 יחסים: מנוח הנדל, מערופיא, מרדכי מנשכיז, משפחת הורוביץ, משה מת, משה ר' מנדלש, משה רבקש, משה חיים חריף, מגן אברהם, מורידין ולא מעלין, ארנדה, אליעזר אשכנזי, אברהם אבלי הלוי גומבינר, אברהם רפפורט, אברהם יערי, אברהם יפה (בנקאי), אברהם יצחק פורטיס, אהרן תאומים, אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי, אוסטרוה, אולסקו, אוגוסטוב, אינדורה, אייזיק יעקלס, נושאי כליו של השולחן ערוך, סלץ (בלארוס), סליחות, סטפאן באטורי, סטז'יז'וב, סטופניצה, סוויניוחי, פאלקס-פארטיי, פה לן יה, פיליצה (עיירה), פיוטרקוב טריבונלסקי, צבי הירש רוזאניס, צבי הירש חיות, צבי הירש הורוביץ (דרזדן), קאמין-קושירסקי, קרמניץ, קהילת יהודי מוהילב, קהילת יהודי אוסטראה-אוסטרוג, קהילת יהודי קמפנו, קהילת יהודי קאליש, קהילת יהודי רימנוב, קהילת יהודי בריסק דליטא, קונסטנטינוב, קוליקיב, קוזין, רדזין פודלסקי, ... להרחיב מדד (90 יותר) »
מנוח הנדל
רבי מנוח הֶנדל בן שמריה (בכתיב הרבני השגור: מנוח הענדיל. ?, ברסטצ'קה, ווהלין, פולין-ליטא – כ"ב בתמוז שע"א, 1611, וינה) היה רב ופוסק, פרשן התלמוד, מדקדק, מקובל, פילוסוף, איש אשכולות ומחבר פורה ורבגוני.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ומנוח הנדל
מערופיא
מערופיא היה עיקרון פנימי בקהילה היהודית בימי הביניים, באשכנז ובדרום אירופה, המתייחס לקשרים העסקיים בין יהודים לנוצרים.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ומערופיא
מרדכי מנשכיז
רבי מָרְדְּכַי שפירא מִנֶּשְׁכִיז (ה'תק"ב – ח' בניסן ה'תק"ס) היה אדמו"ר חסידי מתלמידי רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב (המגיד מזלוטשוב) ואבי שושלת נשכיז.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ומרדכי מנשכיז
משפחת הורוביץ
משפחת הורוביץ (או הורוויץ) היא משפחת לויים.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ומשפחת הורוביץ
משה מת
רבי משה מת (שי"א לערך - שס"ו), מחכמי פולין ותלמידו של המהרש"ל, מחבר הספר מטה משה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ומשה מת
משה ר' מנדלש
רבי משה בן ישעיה מנחם, הידוע בכינויו ר' משה ר' מֶנדֶל'שׂ (.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ומשה ר' מנדלש
משה רבקש
רבי משה רבקשׂ או משה רבקה'ס (ה'שנ"א 1591 ולדעה שונה ה'ש"ס 1600, - ד' באלול ה'תל"א 1671, וילנה) היה מרבני פולין וליטא מהמאה השבע עשרה, נודע בכנוי "באר הגולה" על שם חיבורו המפורסם, המציין את מקורות הדינים לפסקי השולחן ערוך.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ומשה רבקש
משה חיים חריף
רבי משה חיים חריף (מכונה: ר' חיים ר' לייזרס; נפטר בין השנים ה'תקי"א-ה'תקכ"ז, 1751-1767), מרבני גליציה, רבה של לבוב לאחר הדחתו של רבי יעקב יהושע פלק, תוך מחלוקת עם ראשי הקהילות שבסביבות לבוב, נמלט לבסרביה במהלך משפט האחים רייצס.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ומשה חיים חריף
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ומגן אברהם
מורידין ולא מעלין
מורידין ולא מעלין הוא כינוי להלכה המורה היתר לגרימת מוות למוסר, מין ומשומד.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ומורידין ולא מעלין
ארנדה
ארנדה (Arenda) היא שיטה כלכלית שהתקיימה באיחוד הפולני-ליטאי של ימי הביניים המאוחרים, ובמסגרתה העניקו אוצר המלך או האצולה, בתמורה לדמי חכירה, זיכיונות לניהול וניצול נכסים או מיזמים ציבוריים.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וארנדה
אליעזר אשכנזי
מצבת הרב אליעזר אשכנזי. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב הרב אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג, 1513 – כ"ב בכסלו ה'שמ"ו, 1586) היה רב, פרשן מקרא, פייטן ופילוסוף יהודי מפורסם באירופה ובמזרח התיכון.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ואליעזר אשכנזי
אברהם אבלי הלוי גומבינר
רבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי גומבינר (ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682), מגדולי האחרונים.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ואברהם אבלי הלוי גומבינר
אברהם רפפורט
מצבת קברו בבית החיים בלבוב, צמוד לציון רבו רבי יהושע פאלק -סמ"ע/דרישה רבי אברהם שרנצל הכהן רפפורט (לעיתים: אברהם שרענצל או שרענצלס; ד' בטבת ה'שמ"ה, 6 בדצמבר 1584 - י"ח בסיוון ה'תי"א, 7 ביוני 1651) היה רב וראש ישיבה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ואברהם רפפורט
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ואברהם יערי
אברהם יפה (בנקאי)
אברהם בן משה יפה מבוהמיה (נפטר ב-1533; ידוע גם בשמו הלטיני Abraham Judaeus Bohemus) היה בנקאי יהודי בוהמי מהמאה ה-16, כמו גם גובה מיסים, מלווה כספים, ויהודי חצר, שלימים עבר לפולין ושימש כנציב ועד ארבע ארצות מ-1514 עד 1518.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ואברהם יפה (בנקאי)
אברהם יצחק פורטיס
אברהם יצחק פורטיס-חזק (במקורות ארכאיים: פורטיז, מכונה:פורטיז דוקטור; נפטר בטווח השנים ה'תצ"א-ה'ת"ק) היה רופא ועסקן יהודי-פולני, פעל בקהילות לבוב, ירוסלב, ז'שוב, ויברוב.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ואברהם יצחק פורטיס
אהרן תאומים
רבי אהרן תאומים (~1630, ה'ש"צ בערך - נפטר ב-8 ביולי 1690, ב' באב ה'ת"ן) היה רב ומחבר ספרים אשכנזי.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ואהרן תאומים
אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי
אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי (בפולנית: Ostrowiec Świętokrzyski; ביידיש: אוסטרובצה) היא עיר בדרום-מרכז פולין, באזור ההיסטורי של פולין קטן, על הנהר קמיינה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ואוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי
אוסטרוה
אוֹסטרוֹהְ או אוסטרוג (באוקראינית וברוסית: Острог; ביידיש ובספרות היהודית: אוסטראה או אוסטרהא) היא עיר במערב אוקראינה במחוז רובנו.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ואוסטרוה
אולסקו
אולסקו (באוקראינית: Олесько, בפולנית: Olesko, ביידיש ולעיתים גם בספרות העברית: אלעסק) היא עיירה סמוכה לבלז, במחוז לבוב שבמערב אוקראינה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ואולסקו
אוגוסטוב
אוגוסטוב (Augustów) היא עיר בצפון מזרח פולין, בסמוך לביאליסטוק, ובה כ-30,000 תושבים (נכון ל-2011).
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ואוגוסטוב
אינדורה
אינדורה (בעבר אמדור) היא עיירה במערב בלארוס במחוז גרודנו ליד הגבול עם פולין וליטא.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ואינדורה
אייזיק יעקלס
מצבת אייזיק יעקלס, בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, 2016 יצחק בן יעקב שכונה ביידיש אֵייזִיק יֶעקֶלֶס (פולנית: Izaak Jakubowicz, "איזאק יעקובוביץ'"; נפטר בכ"ו בסיוון ה'תי"ג, 1653) היה יהודי עשיר, פרנס הקהילה היהודית בקז'ימייז' שבקרקוב במאה ה-17 ובונה בית הכנסת אייזיק שול.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ואייזיק יעקלס
נושאי כליו של השולחן ערוך
571x571pxנושאי כליו של השולחן ערוך הוא שמם הקיבוצי של פרשני ספר השולחן ערוך אשר חיבר רבי יוסף קארו.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ונושאי כליו של השולחן ערוך
סלץ (בלארוס)
סלץ (בבלארוסית: Сялец, ברוסית: Селец, בפולנית: Sielec) הוא כפר במחוז ברסט שבמערב בלארוס, מזרחית לפרוז'ני ובסמוך לנהר יסולדה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וסלץ (בלארוס)
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וסליחות
סטפאן באטורי
הסמל של סטפאן באטורי כמלך פולין 250px סטפאן באטורי כמלך פולין בשנת 1583 סטפאן באטורי (בהונגרית: Somlyai Báthory István, שוֹמיוֹאִי באטורי אישטוואן; בפולנית: Stefan Batory; ברומנית: Ştefan Báthory; בליטאית: Steponas Batoras; בבלארוסית: Стэфан Баторы; 27 בספטמבר 1533, שימלאו סילבאניי – 12 בדצמבר 1586, הורדנה) היה וויווד טרנסילבניה (1571–1586), נסיך טרנסילבניה (1576–1586), מלך פולין, והדוכס הגדול של ליטא (1576–1586).
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וסטפאן באטורי
סטז'יז'וב
סטז'יז'וב (בפולנית: Strzyżów, ביידיש: סטריזוב, סטריז'וב, סטריז'יב, סטריזשעוו) היא עיירה בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין, הממוקמת 160 קילומטרים דרומית מזרחית לקרקוב, 75 קילומטרים מערבית לפשמישל ו-30 קילומטרים דרומית מערבית לבירת הפרובינציה ריישא.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וסטז'יז'וב
סטופניצה
סטופניצה (בפולנית: Stopnica, ביידיש: סטאָבניץ) היא עיירה במחוז בוסקו שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בפולין, כ-55 ק"מ דרומית מזרחית לקיילצה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וסטופניצה
סוויניוחי
סוויניוחי (באוקראינית: Привітне - פריביטנה, פריבטנויה; בפולנית: Świniuchy; ביידיש: סווינעך) היא עיירה במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וסוויניוחי
פאלקס-פארטיי
מפלגת העם היהודית (ייִדישע פֿאָלקספּאַרטײַ או פֿאָלקס-פּאַרטײַ) נוסדה באימפריה הרוסית לאחר הפוגרומים של שנת 1905 על ידי ההיסטוריון שמעון דובנוב וישראל אפרויקין.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ופאלקס-פארטיי
פה לן יה
כרזה של הסדרה פה לן יה פֹּה לָן יָהּ היא סדרה תיעודית שסוקרת את תולדות יהדות פולין, לאורך כאלף שנים, החל מהמאה 11 ועד הפלישה הגרמנית לפולין במאה ה-20, במלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ופה לן יה
פיליצה (עיירה)
פיליצה (בפולנית: Pilica, ביידיש: פילץ) היא עיירה במחוז זוויירצ'ה שבפרובינציית שלזיה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ופיליצה (עיירה)
פיוטרקוב טריבונלסקי
פיוטרקוב טריבונלסקי (ובתעתיק חצי-עברי: פיעטרקוב) היא עיר בפולין, הממוקמת כ-26 ק"מ מדרום לעיר לודז'.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ופיוטרקוב טריבונלסקי
צבי הירש רוזאניס
רבי צבי הירש רוזניס (בכתיב יידי: רוזאניש או ראזאניש; ה'תצ"ג, 1733 – כ"ז בכסלו ה'תקס"ה, 30 בנובמבר 1804), היה מחכמי גליציה, רבה של לבוב.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וצבי הירש רוזאניס
צבי הירש חיות
275x275 פיקסלים הרב צבי הירש חיות (בראשי תיבות: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון ה'תקס"ו – 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי ה'תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וצבי הירש חיות
צבי הירש הורוביץ (דרזדן)
הרב צבי הירש הלוי הורביץ (תרל"ב, 1872 - י' באייר תש"ה, 1945) היה רב ומחבר, היסטוריון ומחלוצי מחקר הגנאלוגיה הרבנית בארצות אירופה ומחוקרי סידורו של התלמוד הירושלמי.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וצבי הירש הורוביץ (דרזדן)
קאמין-קושירסקי
קאמין-קושירסקי היא עיירה בחבל הארץ ווהלין שבאוקראינה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וקאמין-קושירסקי
קרמניץ
קרמניץ (באוקראינית: Кременець, בפולנית: Krzemieniec) היא עיר במחוז טרנופול (Ternopil Oblast), בחבל ווהלין שבמערב אוקראינה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וקרמניץ
קהילת יהודי מוהילב
קהילת יהודי מוהילב (בבלארוסית: Магiлёў; ברוסית: Могилёв; ביידיש: מאָלעוו, מאהילוב, מאגילאב, מאָהליב; לעיתים נכתבת גם בעברית מוגילב, מוגילוב, מוהילוב, מוהיליוב, מהילב) נוסדה בעיר מוהילב שבבלארוס, במאה ה-16.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וקהילת יהודי מוהילב
קהילת יהודי אוסטראה-אוסטרוג
קהילת יהודי אוסטראה שבמחוז ווהלין התקיימה החל מהמאה ה-15 ועד מלחמת העולם השנייה שבה נכחדה רוב הקהילה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וקהילת יהודי אוסטראה-אוסטרוג
קהילת יהודי קמפנו
חורבות בית הכנסת בקמפנו בעיר קמפנו (בפולנית: Kępno. בגרמנית: Kempen. ביידיש: קעמפנא) שבפרובינציית פולין גדול במערב פולין, התקיימה קהילה יהודית גדולה מהמאה ה-17 ועד שואת יהודי פולין.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וקהילת יהודי קמפנו
קהילת יהודי קאליש
אנדרטה לזכר קהילת קאליש בבית העלמין בחולון מראה בית הכנסת הגדול של קאליש בשנת 1914 קהילת יהודי קאליש החלה להתקיים במאה ה-12.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וקהילת יהודי קאליש
קהילת יהודי רימנוב
קהילת יהודי רימנוב, (בפולנית: Rymanów; ביידיש: רימאנאוו) הייתה בעיר רימנוב בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וקהילת יהודי רימנוב
קהילת יהודי בריסק דליטא
בית הכנסת הגדול בבריסק דליטא בראשית המאה ה-20 קהילת יהודי בריסק דליטא (נקראת גם Brest-Litovsk; בפי היהודים: בריסק דליטא) הייתה קהילה גדולה בעיר ברסט שבבלארוס אשר מנתה כ-30,000 יהודים והייתה כמעט מחצית מאוכלוסיית העיר ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וקהילת יהודי בריסק דליטא
קונסטנטינוב
קונסטנטינוב (בפולנית: Konstantynów) הוא כפר במחוז ביאלא פודולסק שבפרובינציית לובלין בפולין, בסמוך לגבול בלארוס, אשר עד השואה היה יישוב יהודי.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וקונסטנטינוב
קוליקיב
קוּליקִיב (נקראת גם קוּלִיקוֹב, באוקראינית: Куликів; בפולנית: Kulików, ביידיש: קוליקאוו) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וקוליקיב
קוזין
קוזין (באוקראינית: Козин; בפולנית: Kozin) היא עיירה במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וקוזין
רדזין פודלסקי
רדזין פודלסקי (בפולנית: Radzyń Podlaski) היא עיר מחוז בפרובינציית לובלין שבפולין, על גדות נהר ביאלקה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ורדזין פודלסקי
רוסיה האדומה
רוסיה האדומה (באדום) ביחס לשטחה של פולין כיום (בוורוד) רוסיה האדומה או רותניה האדומה (לטינית: Ruthenia Rubra;Russia Rubra; אוקראינית: Червона Русь; פולנית: Ruś Czerwona,Ruś Halicka; רוסית: Червонная Русь; יידיש, במקורות ארכאיים: רייסן או רייסין, וגם "גליל לבוב") היא טריטוריה היסטורית במרכז ומזרח אירופה הכולל את נסיכויות דרום מערב רוס של קייב: מחוז פשמישל ומחוז בעלז.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ורוסיה האדומה
שמעון דובנוב
שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ושמעון דובנוב
שמעון וולף אוירבך
מצבתו בבית הקברות העתיק בפראג הרב שמעון וולף אוירבך (סביבות ה'ש"י, 1550 – י"ז בחשוון ה'שצ"ב, 12 בנובמבר 1631, פראג) היה רב בכמה ערים במזרח ומרכז אירופה, בהן טורובין, לובמלא, לובלין, פשמישל, פוזנן, וינה ופראג, מרבני "ועד ארבע ארצות" וראש ישיבה בלובלין.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ושמעון וולף אוירבך
שמואל אליעזר הלוי איידלס
רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ושמואל אליעזר הלוי איידלס
שמואל קאיידנובר
רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שע"ד, 1614 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ושמואל קאיידנובר
שמואל זביטקובר
יוסף שמואל זְבִּיטְקוֹבֶר (בכתיב יידי: זביטקאָווער. לעיתים גם: זוֹננברג, או ברגסון; בפולנית: Szmul Jakubowicz (Sonnenberg) Zbytkower; נפטר בכ"ה בתשרי ה'תקס"א, 14 באוקטובר 1800) היה סוחר בעל הון יהודי-פולני במאה ה-18, עסקן ציבורי-כלכלי, ספק צבאי, תעשיין, פילנתרופ, שתדלן ופרנס ועד ארבע ארצות, מקורב לשלטונות ובעל קשרי סחר עם מלך פולין סטניסלאב פוניאטובסקי, וכן סוכן החצר של מלכי פרוסיה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ושמואל זביטקובר
שאול בן רבי השיל מקראקא
רבי שאול בן רבי העשיל מקראקא (? - י"ז באייר ה'תס"ז, 19 במאי 1707) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט ומגדולי יהדות אשכנז. שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא בבריסק (בלארוס) ובקראקא.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ושאול בן רבי השיל מקראקא
שפתי כהן
שפתי כהן (בראשי תיבות - הש"ך), הוא פירוש על החלקים יורה דעה וחושן משפט מתוך השולחן ערוך, מאת הרב שבתי הכהן.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ושפתי כהן
שלמה אפרים מלונטשיץ
בית העלמין העתיק בפראג רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (1550 - ז' באדר ה'שע"ט, 21 בפברואר 1619), המכונה על שם ספרו הכלי יקר, היה רב, דרשן, ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג במקביל למהר"ל והשל"ה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ושלמה אפרים מלונטשיץ
שלמה קודש
שלמה קודש (כ"ח בתמוז ה'תרס"ג, 23 ביולי 1903 – כ"ג באלול ה'תש"ס, 23 בספטמבר 2000) היה סופר ומחנך עברי; מעמודי התווך של מפעל הנחלת הלשון העברית בישראל ובתפוצות.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ושלמה קודש
שלמה בוכנר
רבי שלמה בוכנר מקשאנוב (בערך תקי"ב, 1752 - י"ח באייר תקפ"ח, 2 במאי 1828) היה אדמו"ר חסידי בגליציה, אב"ד כשאנוב, תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק ורבו של רבי דב בעריש מאושפיצין.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ושלמה בוכנר
שבתאות
תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ושבתאות
שבתי סופר
שער הסידור משנת שפ"ח שנדפס בלובלין רבי שבתי סופר מפרעמישלא, חי ופעל בסוף המאה ה-16.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ושבתי סופר
שבתי צבי
שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ושבתי צבי
שבתי הכהן
ציור נפוץ המיוחס בטעות לש"ך (הדמות היא הרב חיים דייטשמן) המצבה שעל קברו רבי שבתי הכהן (מכונה הש"ך; 1622, ה'שפ"ב – 8 בפברואר 1663, א' באדר א' ה'תכ"ג (לפי גרסה אחרת נפטר ב-א' באדר ה'תכ"ב)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ושבתי הכהן
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ותנועת החסידות
תנועת החסידות בגליציה
תנועת החסידות התפשטה בגליציה (מערב אוקראינה ודרום-מזרח פולין של היום) בדורותיה הראשונים.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ותנועת החסידות בגליציה
תענית כ' בסיוון
תענית כ' בסיוון היא תענית ציבור שנקבעה ליום כ' בסיוון על ידי רבנו תם לזכר עלילת הדם בבלואה, ואשר חודשה לאחר פרעות רינדפלייש, ושוב בתקופה מאוחרת על ידי מנהיגי ועד ארבע ארצות בעקבות גזירות ת"ח ות"ט.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ותענית כ' בסיוון
תקנות הקהילה
תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ותקנות הקהילה
תרגומי המקרא ליידיש
מילון יידיש-עברית-לטינית-גרמנית מאת אליהו לויטה, 1544 תרגומי המקרא ליידיש החלו להופיע במאה ה-16.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ותרגומי המקרא ליידיש
תורת חובות הלבבות
רחוב חובות הלבבות בהרצליה תורת חובות הלבבות, המוכר גם בשם חובת הלבבות (במקור, בערבית יהודית: כתאב אל הדאיה אלי פראיץ' אלקלוב; كتاب الهدايه الي فرائض القلوب), הוא ספר פילוסופיה פרי עטו של רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ותורת חובות הלבבות
לסקו
מאה ה-17), המשמש כיום כמוזיאון ליהדות גליציה בית העלמין היהודי בלסקו לסקו (Lesko עד 1926 ליסקו (Lisko); בפי היהודים: לִינְסְק) היא עיירה בדרום מזרח פולין ובה כ-5,800 תושבים.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ולסקו
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ולבוב
לוצק
בית הכנסת הגדול בלוצק מראה העיר העתיקה האצטדיון העירוני מבצר לוצק לוּצְק (באוקראינית: Луцьк, בפולנית: Łuck, ברוסית: Луцк) היא עיר באוקראינה, מרכזו של מחוז ווהלין, השוכנת ממערב לעיר הבירה קייב.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ולוצק
לולב
לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ולולב
טרוביץ
טרוביץ (באוקראינית: Торговиця; בפולנית: Targowica) היא עיירה קטנה במחוז רובנו שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וטרוביץ
טורובין
טורובין (בפולנית: Turobin) הוא כפר במחוז בילגוריי שבפרובינציית לובלין בפולין, כ-31 ק"מ צפונית לבילגוריי, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וטורובין
טיקטין
בית הכנסת בטיקטין האנדרטה למרגלות אחד הבורות ביער לופוחובה טיקטין (בפולנית: Tykocin, מבוטא: "טיקוצ'ין"; ברוסית: Тыкоцин; בגרמנית: Tykotzin) היא עיירה עתיקה וקטנה בצפון-מזרח פולין, היושבת על נהר נַרֶב.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וטיקטין
ז'שוב
זֶ'שוּב (בפי היהודים: ריישא, ריישה או ריישע; בפולנית: Rzeszów; באוקראינית: Ряшiв; בגרמנית: Reichshof) היא עיר במרכז גליציה המערבית, כ-150 ק"מ ממזרח לקרקוב.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וז'שוב
זכריה מנדל בן אריה לייב
רבי זכריה מנדל בן אריה לייב (נפטר תס"ו, 1706 בערך) היה רב, פרשן ה"שולחן ערוך", מחכמי יהדות פולין בתקופת האחרונים.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וזכריה מנדל בן אריה לייב
זיגמונט השני אוגוסט, מלך פולין
זיגמונט השני אוגוסט (בפולנית: Zygmunt II August; בליטאית: Žygimantas III Augustas I; בבלארוסית: Жыгімонт Аўгуст; בגרמנית: Sigismund II. August; 1 באוגוסט 1520 – 7 ביולי 1572) היה מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא באיחוד הפולני-ליטאי.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וזיגמונט השני אוגוסט, מלך פולין
חיים נתן דמביצר
הרב חיים נתן דמביצר הרב חיים נתן דֶמביצֶר (בכתיב יידי: דעמביצער; בקיצור: רח"נ; י"ז בתמוז ה'תק"פ, 29 ביוני 1820 - א' בכסלו ה'תרנ"ג, 20 בנובמבר 1892) היה רב פולני.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וחיים נתן דמביצר
בנימין אהרן סלניק
הרב בנימין אהרן סלניק (ה'ר"ץ - ה'ש"פ 1530–1620), היה רב בוועד ארבע ארצות, ואב"ד בפולין במאה ה-16, מחבר הספר משאת בנימין.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ובנימין אהרן סלניק
ברוך מקונסטנטין
ברוך מקונסטנטין, או: ברוך מארץ יוון, היה איש עסקים, שתדלן ועסקן יהודי בעל השפעה באיחוד הפולני-ליטאי.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וברוך מקונסטנטין
בלז'יצה
בלז'יצה (בפולנית: Bełżyce) היא עיירה במחוז לובלין שבפרובינציית לובלין בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ובלז'יצה
בז'שץ' קויאבסקי
בז'שץ' קויאבסקי (בפולנית: Brześć Kujawski; ביידיש: בריסק דקויא או בריסק קויאבסק) היא עיירה במחוז ולוצלאווק שבפרובינציית קויאוויה-פומרניה בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ובז'שץ' קויאבסקי
בוברקה
בוברקה (באוקראינית: Бібрка; בפולנית: Bóbrka; בגרמנית: Prachnik; ביידיש: בויברקע) היא עיר במחוז לבוב במערב אוקראינה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ובוברקה
בית הקברות היהודי ברודנו
בית הקברות היהודי ברוּדְנוֹ (בפולנית: Cmentarz żydowski na Bródnie; בעבר נודע יותר בשם: בית הקברות היהודי של פראגה) הוא בית קברות יהודי ותיק ברובע טרגובק שבוורשה בירת פולין.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ובית הקברות היהודי ברודנו
גנייזנו
קתדרלת גנייזנו גניֶיזנוֹ (בפולנית:; בגרמנית: Gnesen, בפי היהודים: גניזן, גניזא או גניזען) היא עיר במערב-מרכז פולין, 50 ק"מ מזרחית לפוזנן.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וגנייזנו
גרודנו
בית הכנסת הגדול בגרודנו גרודנו (בבלארוסית: Гро́дна - הְרוֹדְּנָה או Го́радня - הוֹרַדְּנַה או Гаро́дня - הַרוֹדְּנַה; ברוסית: Гро́дно; בפולנית: Grodno; ביידיש: גראָדנע) היא עיר במערב בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וגרודנו
גזרות ת"ח–ת"ט
תי"ב לפ"ק" בוגדן חמלניצקי גזֵרות תַ"ח–תָ"ט או פרעות ת"ח–ת"ט הוא הכינוי המקובל במסורת היהודית לפרעות שנערכו ביהדות פולין (בשטחי אוקראינה של ימינו, לרבות באזור קייב ובחבלים ההיסטוריים גליציה, ווהלין ופודוליה) בשנת 1648, במהלך התקוממות הקוזאקים והצמיתים שהנהיג בוגדן חמלניצקי, או "חמיל הרשע" בפי היהודים, נגד האיחוד הפולני-ליטאי.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וגזרות ת"ח–ת"ט
גבריאל אסקלס
רבי גבריאל אסקלס (בכתיב שנהג בזמנו: עשקלש; נפטר בב' באדר א' ה'תע"ח, 1718) היה רב אשכנזי שכיהן כראש ישיבה, אב"ד ומרא דאתרא במספר קהילות חשובות במרכז אירופה במפנה המאה ה-18, ביניהן: פראג, מץ וניקלשבורג.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וגבריאל אסקלס
גילוח הראש לנשים ביהדות
גילוח הראש לנשים הוא מנהג של חלק מנשות יהדות אשכנז.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וגילוח הראש לנשים ביהדות
דב בער מבוליחוב
דב בער בירקנטל (ברזובר) מבולחוב (1723–1805) היה סוחר ולמדן יהודי מגליציה של המאה ה-18, הידוע בעיקר בזכות ספר זיכרונותיו, שהוא בעל ערך היסטורי ותיעודי רב.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ודב בער מבוליחוב
דוברה (פולין גדול)
דוברה (בפולנית: Dobra) היא עיירה במחוז טורק שבפרובינציית פולין גדול בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ודוברה (פולין גדול)
דוד לידא
רבי דוד לידא (לפי הערכה ה'שצ"ב (1632) – כ"ז בחשוון ה'תנ"ז (1696) היה רבה של אוסטרוה, מגנצא, קהילת האשכנזים באמסטרדם ומלומד.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ודוד לידא
דוד הלוי סגל
הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586, ה'שמ"ו – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ודוד הלוי סגל
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות והסכמה
הקהילה היהודית באמסטרדם
תפילה לשלום בית המלוכה ההולנדי ומועצת העיר אמסטרדם. אף כיום, 500 שנה לאחר גירוש ספרד, נאמרת התפילה בחלקה בפורטוגזית. (מתוך סידור בן זמננו של הקהילה הפורטוגזית) תולדות הקהילה היהודית באמסטרדם הם חוט השידרה של תולדות יהודי הולנד בכלל.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות והקהילה היהודית באמסטרדם
הקהילה היהודית בלבוב
מראה מן הרובע היהודי של לבוב, 1931 ראשיתה של הקהילה היהודית בלבוב, שנקראה למברג בפי היהודים, בגליציה המזרחית בפולין, לוטה בערפל.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות והקהילה היהודית בלבוב
הרוביישוב
הרוביישוב (בפולנית: Hrubieszów, באוקראינית: Грубешів, ביידיש: הרוביעשאוו) היא עיר בפרובינציית לובלין שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות והרוביישוב
השיל מקראקא
רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (בקצרה: רבי העשיל מקראקא; נודע יותר בשם: הרבי רבי העשיל; ~ה'שנ"ה, 1595 - כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות והשיל מקראקא
הלל בן נפתלי הירץ
רבי הלל בן ר' נפתלי הירץ (נפתלי צבי) (ה'שע"ה, 1615, בריסק – כ"ב בטבת ה'ת"ן, 1690, זאלקווא) היה רב ליטאי, מדייני וילנא, ולאחר מכן אב"ד בקהילות אה"ו (בגרמניה) ובז'ולקווה (בגליציה).
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות והלל בן נפתלי הירץ
הגט מווינה
פרשת הגט מווינה הייתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, שהסעירה את העולם הרבני באירופה ואת גדולי הדור בשנים 1611–1612.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות והגט מווינה
הוסיאטין
הוסיאטין (באוקראינית: Гусятин), הנקראת גם גוסיאטין, היא עיר במחוז טרנופול, אשר בדרום-מערב אוקראינה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות והוסיאטין
הורוכוב
הורוכוב (באוקראינית: Горохів, הורוכיב; בפולנית: Horochów; ביידיש: הארחוב - ארכעוו) היא עיירה במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות והורוכוב
ועד קהילות ליטא
ועד קהילות ליטא (ועד מדינת ליטא) שימש במאה ה-17 וה-18 כארגון הגג של יהדות ליטא.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וועד קהילות ליטא
ועד דד' ארצות
#הפניה ועד ארבע ארצות.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וועד דד' ארצות
ועד הארצות
#הפניה ועד ארבע ארצות.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וועד הארצות
וודז'יסלאב
וודז'יסלאב (בפולנית: Wodzisław) היא עיירה הנמצאת בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה בדרום-מרכז פולין.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ווודז'יסלאב
ווהלין
סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וווהלין
ויסוקה מזובייצק
כנסייה מקומית בית הכנסת הישן בויסוקה מזובייצק. ציור מ-1870 אנדרטת זיכרון לקהילה המוצבת בבית העלמין היהודי בויסוקה מזובייצק אנדרטה לזכר יהודי ויסוקה מזובייצק שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום ויסוקה מזובייצק (בפולנית: Wysokie Mazowieckie) היא עיר בפרובינציית פודלסיה שבפולין, הממוקמת 49 קילומטרים דרומית מערבית לבירת הפרובינציה ביאליסטוק.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וויסוקה מזובייצק
וישנייווייץ
וישנייווייץ (באוקראינית: Вишнівець; בפולנית: Wiśniowiec) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ווישנייווייץ
כ' בסיוון
סליחות ליום כ' בסיוון, שנתקנו על ידי הרבנים האורתודוקסים בהונגריה, תש"ו.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וכ' בסיוון
י"ז באייר
ר' יחזקאל לנדא.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וי"ז באייר
י"ז בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וי"ז בחשוון
יעקב גולדברג
יעקב גולדברג (בפולנית: Jakub Goldberg; 3 בפברואר 1924 - 15 בנובמבר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית חוץ של שתי אקדמיות פולניות למדעים.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויעקב גולדברג
יצחק סג"ל לנדא
קברו של רבי יצחק סג"ל לנדא בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב רבי יצחק סג"ל לנדא (ה'תמ"ט, 1689 – כ"ג בתשרי ה'תקכ"ח, 16 באוקטובר 1767) היה רב מגדולי יהדות אשכנז במחצית הראשונה של המאה ה-18.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויצחק סג"ל לנדא
יצחק חיות
רבי יצחק חיות (ה'רח"צ, 1538 - י"א בתמוז ש"ע, 2 ביולי 1610) היה רב בבוהמיה ומוראביה, מראשוני האחרונים.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויצחק חיות
יצחק הלוי הורוביץ
הרב יצחק הלוי הורוביץ (מכונה: ר' איציקל המבורגר; תע"ה, 1715 – ו' באייר תקכ"ז, 4 במאי 1767) היה למדן, מנהיג וראב"ד אה"ו.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויצחק הלוי הורוביץ
ירוסלב
בית הכנסת הגדול בירוסלב. 2011 בית כנסת בירוסלב ירוסלב (בפולנית: Jarosław. מבוטא:; בגרמנית: Jaroslau באוקראינית Ярослав; ביידיש: יאַרעסלאָוו), היא עיר בגמינה (גמינה-עירונית) ירוסלב, במחוז ירוסלב, שבחבל פודקרפצקיה החל מ-1999; ובין 1975–1998 בחבל פשמישל, דרום-מזרח פולין.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וירוסלב
ישראל לבל
רבי ישראל לבל (לייבל) היה מראשי המתנגדים לחסידות, בן המאה ה-18.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות וישראל לבל
יחזקאל קצינאלפוגין
רבי יחזקאל קצינאלפוגין (או: קצנלנבוגן; בריסק, כסלו ה'תכ"ח, 1667, אלטונה - כ"ג בתמוז ה'תק"ט, 1749) היה רבן של קהילות אה"ו, מחבר ספרים, פוסק, מנהיג ולוחם נגד כת השבתאות.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויחזקאל קצינאלפוגין
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויחזקאל לנדא
יחזקיה יהושע פייבל תאומים
רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים (? - תצ"א, 1731 בערך), היה רב ופוסק הלכה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויחזקיה יהושע פייבל תאומים
יחיאל מיכל מנמירוב
הגאון רבי יחיאל מיכל ב"ר אליעזר מנמירוב (נרצח ב-12 ביוני 1648, כ"ב בסיוון ה'ת"ח) היה רב ומקובל, מראשוני תנועת החסידות באירופה, רבה של הקהילה היהודית וראש ישיבה בעיר נמירוב, מחבר הספר "שברי לוחות".
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויחיאל מיכל מנמירוב
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויהדות מזרח אירופה
יהדות מינסק
בית הכנסת הגדול במינסק, 1930 הקהילה היהודית במינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, היא חלק מיהדות בלארוס ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות במזרח אירופה.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויהדות מינסק
יהדות אפטא
אפטא (בפולנית: Opatów; ביידיש ועברית: אפטא, אפט) היא עיירה בפולין, בשוויינטוקז'יסקיה (Świętokrzyskie Voivodeship – הצלב הקדוש).
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויהדות אפטא
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויהדות פולין
יהדות שידלוב
בית הכנסת המבוצר של שידלוב, כפי שנראה בימינו יהדות שידלוב הייתה הקהילה היהודית בשידלוב שהייתה עיירה בפולין קטן ששגשגה במאות 14–17.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויהדות שידלוב
יהדות לובלין
מבנה ישיבת חכמי לובלין יהדות לובלין הייתה מן הגדולות שבקהילות היהודיות בפולין.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויהדות לובלין
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויהדות ליטא
יהדות גליציה
מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בית הכנסת בברודי, גליציה המזרחית יד ליהדות גליציה בשדרות מוריה בחיפה יהדות גליציה (לעיתים נקראת גאליציה; ביידיש: גאליציע) היא קהילה יהודית אשכנזית ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באירופה, אשר שכנה באזור גליציה, בשטחים ששייכים כיום לאוקראינה ולפולין.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויהדות גליציה
יהושע פלק כץ
רבי יהושע פלק (ולק) בן אלכסנדר הכהן כץ (מכונה לעיתים מהרו"ך; ה'שט"ו, 1555 בערך – י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614) היה מראשוני נושאי הכלים של הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויהושע פלק כץ
יהודה ליב איילנבורג
רבי יהודה ליב איילנבורג (נפטר בי' בטבת ה'שע"ה, 12 בדצמבר 1614) היה מרבני האיחוד הפולני-ליטאי ומוראביה שבתקופתו, ממפרשי המקרא, ומחבר הספר "מנחת יהודה", על שמו הוא מפורסם.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויהודה ליב איילנבורג
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויואל סירקיש
יואל היילפרין (הראשון)
רבי יואל היילפרין (נפטר לפני שנת ה'תפ"א), היה רב ואב"ד (אב בית דין) במספר עיירות.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויואל היילפרין (הראשון)
יוסף מפוזנא
רבי יוסף (לנדא) מפוזנא (ה'תצ"ו, 1736 – ה' באדר ה'תקס"א, 18 בפברואר 1801) הוא פוסק הלכה, והתפרסם כצדיק, בסוף חייו שימש במשך כעשרים שנה כרבה של פוזנא.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויוסף מפוזנא
יולי גסן
יוסף ולירימוביץ' (יולי) גסן (ברוסית:Юлий Исидорович Гессен; בהגייה יידית: הסן; 8 במרץ 1871, אודסה- 22 באוגוסט 1939, לנינגרד) היה היסטוריון יהודי רוסי שעסק בחקר יהדות מזרח אירופה מן המאה ה-15 ועד לסוף המאה ה-19.
לִרְאוֹת ועד ארבע ארצות ויולי גסן
אזכור
ידוע גם בשם ועד ארבע הארצות.