גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
96 יחסים: מסרופ משטוץ, מסורת הכנסייה, מונופיזיטיזם, מועצת ניקאה הראשונה, מיכאל סרווטוס, אמברוזיוס, אנטי-טריניטריזם, אנטישמיות נוצרית, אסיה הקטנה בתקופה הרומית, ארכיבישוף, אריאניות, אריוס, אתנסיוס, אתינגאנים, אבחזיה, אגריסי, אדמוניציו גנרליס, אוסביוס מניקומדיה, אוסביוס מקיסריה, אולפילס, אינקרנציה, איזניק, נצרות, נצרות אורתודוקסית, נצרות קתולית, נצרות קדומה, ספירידון הקדוש, סוקרטס מקונסטנטינופול, סוזומנוס, סילבסטר הראשון, עיקרי האמונה היהודית, פנטארכיה, פסחא, פרנקלין ליטל, פתחה נגשת, פלוויאנוס הראשון מאנטיוכיה, פוטיוס, פילוסטורגיוס, צופן דה וינצ'י, ציר הזמן של האנטישמיות, צייטגייסט (סרט), קלמנס מאלכסנדריה, קונסטנטינוס, קונסטנטיוס השני, קונציל ניקיאה, קורפו (עיר), קירילוס מירושלים, רומא העתיקה, רוח הקודש (נצרות), ריצ'רד בנטלי, ..., שנות ה-20 של המאה ה-4, שכם, תפילת המיסה, טרסוס, טטיאנוס, חוקת אתיופיה, בניאס (סוריה), בסיליוס הגדול, ברבליסוס, בליסאריוס, בישופות קרתגו, גרטיאנוס, גרגוריוס מנזיאנזוס, גרגוריוס מניסה, גרגוריוס עושה המופתים, גיל מאה, האל האב (נצרות), האל הבן, הפסוקית היוחננית, הפסיון של ישו, הפולמוס היהודי-נוצרי, הקונציל בניקיאה, השילוש הקדוש, הלוח העברי, הבשורה למרים, הכנסייה האפוסטולית הארמנית, היסטוריה של אלכסנדריה, היסטוריה של טורקיה, הירונימוס, הילריוס מפואטייה, ומן הבן, ועידת ניקאה, ועידת ניקיאה השנייה, ועידת קונסטנטינופול הראשונה, ועידת כלקדון, ועידה אקומנית, והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל, כנסיית המולד, כנסיית הקבר, כריסטולוגיה, כבר נגשת, כינוס ניקיאה, ירושלים בתקופה הביזנטית, יהדות משיחית, יוטא, 20 במאי. להרחיב מדד (46 יותר) »
מסרופ משטוץ
ממוזער מֶסרוֹפ מֶשְטוֹץ לפי הניב הארמני המזרחי או לפי הניב הארמני המערבי מֶסְרוֹבּ מָשְׁדוֹץ (ארמנית: Մեսրոպ Մաշտոց, מערבית: מסרופ משטוץ, מזרחית: מסרוב משדוץ) (362 - 17 בפברואר 440) היה נזיר ארמני, תאולוג ובלשן שהמציא את האלפבית הארמני.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ומסרופ משטוץ · ראה עוד »
מסורת הכנסייה
איקונין של הבישופים והקיסר קונסטנטינוס אוחזים בקרדו שהתקבל בוועידת ניקיאה, אחד הפריטים החשובים ביותר במסורה. המסורה הקדושה (לטינית: Sacra Traditio, יוונית: Ιερά Παράδοση) היא גוף הנוהגים, התקדימים וההחלטות שהועברו בכנסייה הנוצרית מדור לדור, בנוסף ובחפיפה לכתבי הקודש עצמם.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ומסורת הכנסייה · ראה עוד »
מונופיזיטיזם
המונופיזיטיזם (מיוונית: מונוס.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ומונופיזיטיזם · ראה עוד »
מועצת ניקאה הראשונה
#הפניה ועידת ניקיאה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ומועצת ניקאה הראשונה · ראה עוד »
מיכאל סרווטוס
מִיכָאֵל סֶרְוֶוטוּס (בספרדית מִיגֶל סֶרְוֶוט (Miguel Servet), או סֶרוֶוטוֹ (Serveto) כפי שהיה במקור; 29 בספטמבר 1511 – 27 באוקטובר 1553) היה תאולוג, רופא והומניסט ספרדי שחי ופעל בצרפת.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ומיכאל סרווטוס · ראה עוד »
אמברוזיוס
אמברוזיוס (בלטינית: Ambrosius; נולד 337–340 לערך – מת ב-4 באפריל 397) היה ההגמון של מילאנו, פיתח הגות בדבר היחסים הנכונים בין ראשי הכנסייה לשלטון החילוני, זכה למעמד קדוש נוצרי.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואמברוזיוס · ראה עוד »
אנטי-טריניטריזם
אנטי-טריניטריזם (באנגלית: Antitrinitarianism או Nontrinitarianism, מהמילה Trinity "טריניטי" או השילוש הקדוש) היא מערכת אמונות מונותאיסטיות, נוצריות בעיקר, השוללות את דוקטרינת השילוש הקדוש, דהיינו התורה הנוצרית הגורסת שהאב, הבן ורוח הקודש אחד הם, ושלושה פנים לדמותו של אלוהים.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואנטי-טריניטריזם · ראה עוד »
אנטישמיות נוצרית
אנטישמיות נוצרית היא שנאת ישראל, שמקורה בנצרות, וקיימת בקרב נוצרים כלפי היהדות והעם היהודי.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואנטישמיות נוצרית · ראה עוד »
אסיה הקטנה בתקופה הרומית
הרפובליקה הרומית ביססה את השפעתה במערב אסיה הקטנה בעקבות ניצחונה על הממלכה הסלאוקית בקרב מגנסיה בשנת 190 לפנה"ס, אך רק בשנת 133 לפנה"ס הקימה את הפרובינקיה הראשונה שלה באזור, פרובינקיה "אסיה".
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואסיה הקטנה בתקופה הרומית · ראה עוד »
ארכיבישוף
ארכיבישוף או ארכיאפיסקופוס (ביוונית: αρχιεπίσκοπος – ראשון המשגיחים) הוא תואר כבוד אדמיניסטרטיבי בנצרות, הניתן לבישוף העומד בראש פרובינציה כנסייתית.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וארכיבישוף · ראה עוד »
אריאניות
האריאניות הייתה זרם קדום בנצרות שסומן כמינות.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואריאניות · ראה עוד »
אריוס
אריוס (מימין) סופג סטירה או אגרוף מניקולאוס הקדוש בוועידת ניקאה הראשונה; איקונין יווני מאוחר. אריוס (ביוונית: Ἄρειος; סביבות 256 – 336) היה כומר ותאולוג נוצרי, סגפן, יליד לוב ששימש ככומר באלכסנדריה וחלק על הדוקטרינה הכריסטולוגית המקובלת של הכנסייה בסוגיית השילוש הקדוש.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואריוס · ראה עוד »
אתנסיוס
אתנסיוס הקדוש (ביוונית: Ἀθανάσιος, מכונה גם אתנסיוס המוֹדֶה; 296/298 - 2 במאי 373) היה אחד מאבות הכנסייה והבישוף ה-20 של אלכסנדריה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואתנסיוס · ראה עוד »
אתינגאנים
אתינגאנים (ביוונית: Ἀθίγγανοι) היו כת בנצרות שפעלה בקיסרות הביזנטית ואימצה כמה ממנהגי היהדות.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואתינגאנים · ראה עוד »
אבחזיה
אבחזיה נוף באבחזיה אַבְּחַזְיָה (באבחזית: Аҧсны; ברוסית: Республика Абхазия; בגאורגית: აფხაზეთი) היא ישות מדינית שהתנתקה מגאורגיה והכריזה על עצמה כעצמאית.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואבחזיה · ראה עוד »
אגריסי
ממלכת אגריסי (בגאורגית: ეგრისის სამეფო) הידועה כלַזיכּה בפי היוונים והביזנטים, ולַזיסטַן בפי הפרסים על שם שבט הלאזים שבחלק מהתקופה שלטו בממלכה, הייתה ממלכה בחלק המערבי של גאורגיה של היום.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואגריסי · ראה עוד »
אדמוניציו גנרליס
האדמוניציו גנרליס (בלטינית: Admonitio Generalis, בעברית: "התוכחה הכללית" או "האזהרה הכללית") הוא צו שפרסם קרל הגדול, מלך הפרנקים ב-23 במרץ 789.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואדמוניציו גנרליס · ראה עוד »
אוסביוס מניקומדיה
אוסביוס מניקומדיה (ביוונית: Εὐσέβιος; מת בשנת 341) היה כומר נוצרי שהשתייך לזרם הנצרות אריאנית וידוע כמי שהטביל לנצרות את קונסטנטינוס הגדול הוא שימש כבישוף של העיר ביירות ולאחר מכן כבישוף של העיר ניקומדיה ומשנת 338 התגורר בקונסטנטינופול עד למותו.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואוסביוס מניקומדיה · ראה עוד »
אוסביוס מקיסריה
אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואוסביוס מקיסריה · ראה עוד »
אולפילס
אולפילס (בעיבוד לטיני לפי גותית: Ulfilas, Ulphilas או Orphilas; בגותית: ככל הנראה Wulfila 𐍅𐌿𐌻𐍆𐌹𐌻𐌰, וולפילה או אולפילה - "זאב קטן"), שכונה "השליח אל הגותים", היה כומר, תאולוג ומתרגם גותי, שכיהן במחצית השנייה של המאה ה-4 כמיסיונר אריאני ובהמשך כבישוף הגותים הטרווינגים.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואולפילס · ראה עוד »
אינקרנציה
דבר האל התגשם בבשר). הבשורה (1430–1432), מאת פרה אנג'ליקו - רגע האינקרנציה בו רוח הקודש קורנת בדמות קרן אור על הבתולה, בעוד המלאך גבריאל מבשר את הדבר לבתולה אינקרנציה (בלטינית: incarnatio; מהמילה incarnare, in משמעותו בתוך, caro משמעותו בשר, מתורגם כ"התגשמות", "התגלמות" או "התאנשות") הוא מונח תאולוגי נוצרי, הבא לתאר את התגשמותו בבשר ודם של האל הבן (גם הלוגוס, "הדבר"), אחד משלושת מרכיבי השילוש הקדוש, כשמרים הבתולה התעברה מרוח הקודש והרתה את ישו.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואינקרנציה · ראה עוד »
איזניק
המסגד הירוק באיזניק כנסיית איה סופיה באיזניק, בה התקיימה ועידת ניקיאה השנייה איזניק (בטורקית: İznik) היא עיר היסטורית בנפת בורסה במחוז מרמרה שבצפון-מערב טורקיה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ואיזניק · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ונצרות · ראה עוד »
נצרות אורתודוקסית
הנצרות האורתודוקסית, או הנצרות האורתודוקסית המזרחית, היא קהילה של כנסיות נוצריות אוטוקפאליות (עצמאיות) המתבססת על מסורות נוצריות שהתפתחו בביזנטיון, בניגוד לנצרות הקתולית, אשר מתבססת על מסורות שהתפתחו באימפריה הרומית המערבית.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ונצרות אורתודוקסית · ראה עוד »
נצרות קתולית
נצרות קתולית (מיוונית – כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית היא הקהילה הגדולה ביותר בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ונצרות קתולית · ראה עוד »
נצרות קדומה
סמל הדג, אחד מהסמלים העתיקים והחשובים ביותר בנצרות. "נצרות קדומה" הוא מושג המתייחס לתקופה בתולדות הנצרות בה עוצבו הקווים הבסיסיים של תנועה דתית, חברתית, אינטלקטואלית ופוליטית שהפכה לדת הנוצרית חובקת העולם.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ונצרות קדומה · ראה עוד »
ספירידון הקדוש
ספירידון הקדוש (ביוונית: Άγιος Σπυρίδωνας, ספירידונס; 270 בערך – 348) הוא קדוש נוצרי יליד קפריסין, המקובל בנצרות המזרחית והמערבית.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וספירידון הקדוש · ראה עוד »
סוקרטס מקונסטנטינופול
סוקרטס מקונסטנטינופול הידוע גם כסוקרטס סכולסטיקוס היה היסטוריון יווני נוצרי של הכנסייה הנוצרית ובן זמנם של סוזומנוס ותאודורטוס, שהשתמשו בכתביו.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וסוקרטס מקונסטנטינופול · ראה עוד »
סוזומנוס
סלמיניוס הרמאנוס סוֹזוֹמֵנוּס (ביוונית עתיקה: Σωζομενός, בלטינית: Sozomenus; 400–450 לערך) היה היסטוריון של הכנסייה הנוצרית.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וסוזומנוס · ראה עוד »
סילבסטר הראשון
האפיפיור סילבסטר הראשון (בלטינית: Silvester I; מת ב-31 בדצמבר 335) היה הבישוף של רומא בתקופתו של קונסטנטינוס, הקיסר הרומאי הראשון שגילה יחס אוהד לנצרות.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וסילבסטר הראשון · ראה עוד »
עיקרי האמונה היהודית
עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות, שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות, ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ועיקרי האמונה היהודית · ראה עוד »
פנטארכיה
הקיסר יוסטיניאנוס (שנת 565 לספירה), ובצהוב גבולות שלטונו. מאוחר יותר, במאה ה-8, הועבר שטחה של יוון לשליטת קונסטנטינופול פנטארכיה (מיוונית πεντε - חמש ו-αρχη - ממשל) הוא כינוין של חמש הפטריארכיות המסורתיות בנצרות שהיו מרכזן של הכנסייה העולמית בעולם העתיק ולפני הפילוג הגדול ב-1054.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ופנטארכיה · ראה עוד »
פסחא
הפָּסְחַא (מיוונית: Πάσχα) הוא חג נוצרי המציין את תחייתו של ישו, על-פי האמונה הנוצרית, ביום השלישי לאחר שנצלב ונקבר בירושלים.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ופסחא · ראה עוד »
פרנקלין ליטל
פרנקלין המלין ליטל (באנגלית: Franklin Hamlin Littell; 20 ביוני 1917, סירקיוז – 23 במאי 2009, פנסילבניה) היה היסטוריון וחוקר דתות אמריקאי פרוטסטנטי.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ופרנקלין ליטל · ראה עוד »
פתחה נגשת
פתחה נגשת (בגעז: ፍትሐ ነገሥት, בעברית: "חוק המלכים") הוא ספר אשר נכתב במצרים במהלך 1240 על ידי הסופר הקופטי אבו אלפאדל אבן אלעסאל ('Abul Fada'il Ibn al-'Assal) בשפה הערבית שיותר מאוחר תורגם לשפת הגעז ונהפך לחוקה הרשמית של האימפריה האתיופית.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ופתחה נגשת · ראה עוד »
פלוויאנוס הראשון מאנטיוכיה
פלוויאנוס הראשון מאנטיוכיה (לטינית: Flavianus I) היה בישוף אנטיוכיה בין השנים 381 ו-404.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ופלוויאנוס הראשון מאנטיוכיה · ראה עוד »
פוטיוס
פרסקו משנת 1644 בכנסיית הנחת הגלימה במוסקבה: פוטיוס ומיכאל השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית, מטבילים את גלימת מרים, אם ישו בתוך הים. המסורת מספרת כי במלחמה בין האימפריה הביזנטית לבין הרוסים בשנת 860 הטביל פוטיוס את הגלימה בים, וזו יצרה סופה אשר הטביעה את הספינות של הפולשים. פוטיוס ה-1 (ביוונית: Φώτιος; Photios או Photius; 810 לערך – 893 לערך) היה הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול בין השנים 858–867 ו-877–886.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ופוטיוס · ראה עוד »
פילוסטורגיוס
פילוסטורגיוס (ביוונית: Φιλοστόργιος; 368 – 439 בערך) היה היסטוריון של הכנסייה במאות הרביעית והחמישית.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ופילוסטורגיוס · ראה עוד »
צופן דה וינצ'י
צופן דה וינצ'י (באנגלית: The Da Vinci Code) הוא מותחן בלשי, פרי עטו של הסופר האמריקאי דן בראון.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וצופן דה וינצ'י · ראה עוד »
ציר הזמן של האנטישמיות
ציר הזמן שלהלן מתאר עדויות למעשים אנטישמיים כלפי יהודים כקבוצה דתית או אתנית.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וציר הזמן של האנטישמיות · ראה עוד »
צייטגייסט (סרט)
צייטגייסט (באנגלית: Zeitgeist: The Movie) הוא סרט אקטיביסטי-קונספירטיבי משנת 2007 שהופק על ידי פיטר ג'וזף, מייסד תנועת צייטגייסט.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וצייטגייסט (סרט) · ראה עוד »
קלמנס מאלכסנדריה
טיטוס פלאביוס קלמנס, הידוע גם כקלמנס מאלכסנדריה (ביוונית: Κλήμης ὁ Ἀλεξανδρεύς, בלטינית: Clemens Alexandrinus; 150 לספירה לערך – 215 לספירה לערך), היה תאולוג נוצרי איש אסכולת אלכסנדריה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וקלמנס מאלכסנדריה · ראה עוד »
קונסטנטינוס
מדליון של קונסטנטינוס הגדול משנת 313 על מצד אחד מוטבע קונסטנטינוס כפרש בשריון מלא ולצידו סמל הצלב מטבע של קונסטנטינוס המציין את ייסוד העיר קונסטנטינופוליס. מטבע של האוגוסטוסית פאוסטה, אשתו השנייה של קונסטנטינוס. מצד אחד דמות ראשה של פאוסטה מצד שני דמותה עומדת ובזרועותיה שני בניה קונסטנטינוס השני וקונסטנטיוס השני גַּאיוּס פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹנְסְטַנְטִינוּס (בלטינית: Gaius Flavius Valerius Aurelius Constantinus) המוכר גם כקוֹנְסְטַנְטִינוּס הראשון או כקונסטנטינוס הגדול (27 בפברואר 272 – 22 במאי 337) היה קיסר הקיסרות הרומית המערבית משנת 312 עד 324, וקיסר האימפריה הרומית כולה משנת 324 עד מותו בשנת 337.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וקונסטנטינוס · ראה עוד »
קונסטנטיוס השני
פסל של קונסטנטיוס כשהיה צעיר פלאביוס יוליוס קונסטנטיוס (7 באוגוסט 317 - 3 בנובמבר 361), היה בנו של קונסטנטינוס הגדול ועם מותו הפך לשליט ולקיסר רומא בין השנים 337 ל-361 תחילה ביחד עם אחיו ולאחר מכן כשליט יחיד.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וקונסטנטיוס השני · ראה עוד »
קונציל ניקיאה
#הפניה ועידת ניקיאה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וקונציל ניקיאה · ראה עוד »
קורפו (עיר)
קורפו (באיטלקית: Corfù; ביוונית: Κέρκυρα - נהגה קֶרקִירה) היא העיר הגדולה באי קורפו שביוון, ובירתן של היחידה האזורית קורפו ושל מחוז האיים היוניים.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וקורפו (עיר) · ראה עוד »
קירילוס מירושלים
קירילוס מירושלים (ביוונית: Κύριλλος Α΄ Ἱεροσολύμων; 313 – 386) היה קדוש נוצרי ואחד ממורי הכנסייה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וקירילוס מירושלים · ראה עוד »
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ורומא העתיקה · ראה עוד »
רוח הקודש (נצרות)
רוח הקודש (יוונית Άγιο Πνεύμα; לטינית Spiritus Sanctus) היא, בנצרות, אחת משלוש פניו של השילוש הקדוש המהווה את אלוהים האחד.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ורוח הקודש (נצרות) · ראה עוד »
ריצ'רד בנטלי
ריצ'רד בנטלי (באנגלית: Richard Bentley, 27 בינואר 1662 - 14 ביולי 1742) היה תאולוג, מלומד קלאסי ומבקר טקסטים אנגלי.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וריצ'רד בנטלי · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-4
שנות ה-20 של המאה ה-4 היו העשור השלישי של המאה ה-4, החלו ב-1 בינואר 320 והסתיימו ב-31 בדצמבר 329.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ושנות ה-20 של המאה ה-4 · ראה עוד »
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ושכם · ראה עוד »
תפילת המיסה
תפילת המיסה הקתולית מורכבת מכמה חלקים.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ותפילת המיסה · ראה עוד »
טרסוס
טרסוס (בטורקית: Tarsus; ביוונית: Ταρσός) היא עיר בנפת מרסין במחוז הים התיכון בדרום טורקיה השוכנת על גדות נהר טרסוס צ'אי (Tarsus Çay, בעת העתיקה "קינדוס").
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וטרסוס · ראה עוד »
טטיאנוס
טטיאנוס (ביוונית עתיקה: Τατιανός; בסורית: ܛܛܝܢܘܣ; 120–180 לערך) היה אחד מאבות הכנסייה של הנצרות לפני ועידת ניקיאה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וטטיאנוס · ראה עוד »
חוקת אתיופיה
באתיופיה היו קיימים מסמכים רבים לאורך ההיסטוריה ששימשו כחוקה: פתחה נגסט, חוקת סלאסי הראשונה, צ'רטר מזרח אפריקה האיטלקית, חוקת סלאסי השנייה, החוקה העממית, הצ'רטר הלאומי וחוקת הפדרציה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וחוקת אתיופיה · ראה עוד »
בניאס (סוריה)
בניאס (בערבית: بانياس, בתעתיק מדויק: באניאס; בעבר בלניה או בלנאה) היא עיר השוכנת למרגלות מבצר מרגט בצפון־מערב סוריה, 55 ק"מ מדרום ללטקיה וכ־35 ק"מ מצפון לטרטוס.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ובניאס (סוריה) · ראה עוד »
בסיליוס הגדול
בסיליוס הגדול (ביוונית: Μέγας Βασίλειος), המכונה גם "וסיליוס הגדול" או לעיתים בסיליוס מקיסריה (~330 – 1 בינואר 379) היה קדוש נוצרי, שהיה הבישוף של העיר קיסריה בקפדוקיה שבשטח טורקיה של ימינו ותאולוג חשוב במאה ה-4.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ובסיליוס הגדול · ראה עוד »
ברבליסוס
המגדלים הביזנטיים, שרידי העיר העתיקה ברבליסוס ברבליסוס (בלטינית: Barbalissus) הייתה עיר עתיקה בפרובינקיה הרומית והביזנטית יופרטנסיס (Euphratensis).
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וברבליסוס · ראה עוד »
בליסאריוס
פלביוס בליסאריוס (גם בליזריוס, ביוונית: Βελισάριος; בערך: 500 – 565) היה מגדולי המצביאים הביזנטים, שהוביל את המערכה לכיבושה מחדש של הקיסרות הרומית המערבית תחת שלטונו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ובליסאריוס · ראה עוד »
בישופות קרתגו
רובע נוצרי קדום בקרתגו העתיקה בישופות קרתגו הידועה גם ככנסיית קרתגו, הייתה דיוקסיה קתולית שהוקמה בקרתגו באימפריה הרומית, במאה ה-2.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ובישופות קרתגו · ראה עוד »
גרטיאנוס
מטבע של גרטיאנוס גרטיאנוס (בלטינית: Gratianus; נולד ב-23 במאי 359 נרצח ב-25 באוגוסט 383 בליון) היה קיסר של הקיסרות הרומית המערבית בין השנים 375 ל-383.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וגרטיאנוס · ראה עוד »
גרגוריוס מנזיאנזוס
גרגוריוס מנזיאנזוס (ביוונית: Γρηγόριος ὁ Ναζιανζηνός; נולד בשנת 329, נפטר ב-25 בינואר 389 או 390) היה הארכיבישוף של קונסטנטינופול, מחשובי התאולוגים של הנצרות המזרחית ואחד ממורי הכנסייה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וגרגוריוס מנזיאנזוס · ראה עוד »
גרגוריוס מניסה
גרגוריוס מניסה (ביוונית: Γρηγόριος Νύσσης; 335 – 395) היה הבישוף של העיר ניסה שבקפדוקיה, מ-372 עד 376 ומ-378 עד מותו.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וגרגוריוס מניסה · ראה עוד »
גרגוריוס עושה המופתים
הקדוש גרגוריוס עושה המופתים (תָּאוּמַטוּרְגוּס, יוונית: Γρηγόριος ὁ Θαυματουργός 213? – 270?) היה בישוף נוצרי מוקדם, מאבות הכנסייה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וגרגוריוס עושה המופתים · ראה עוד »
גיל מאה
דיוקנאות של בני מאה פרי יצירתה של האמנית מרי ג'יין אלכסנדר, בגלריה העולמית של טולסה, אוקלהומה תרשים שמדגים את הסיכוי לשרוד עד גיל 100 בשנת 2013 גיל מאה הוא נקודת ציון בחייו של אדם, הזוכה לתשומת לב מיוחדת בחברה ובתרבות.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וגיל מאה · ראה עוד »
האל האב (נצרות)
השילוש הקדוש פסל של השילוש הקדוש בקתדרלת סן דני בצרפת: האב במרכז אוחז ומחבק את ישו בדמות שה האלוהים, ומעליו רוח הקודש בדמות יונה האל האב בנצרות הוא אחד משלוש הישויות של השילוש הקדוש, המהוות את האלוהים האחד והשלם.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה והאל האב (נצרות) · ראה עוד »
האל הבן
האל הבן, או ה"לוגוס" האלוהי, עם אדם וחוה בגן עדן. מצויר באופן המזכיר את דמות ישו באמנות. פרט בגן התענוגות הארציים להירונימוס בוש, בערך 1500. האל הבן או אלוהים הבן (ביוונית: Θεός ὁ υἱός, בלטינית: Deus Filius) הוא, באמונה הנוצרית, אחד משלושת פניו של השילוש הקדוש, יחד עם האל האב ורוח הקודש.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה והאל הבן · ראה עוד »
הפסוקית היוחננית
איגרת יוחנן הראשונה בקודקס סאנגאלנסיס 63 מן המאה השמינית: המילים (בלטינית) "בַּשָּׁמַיִם הָאָב הַדָּבָר וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּשְׁלָשְׁתָּם אֶחָד הֵמָּה׃ וּשְׁלֹשָׁה הֵמָּה הַמְּעִידִים בָּאָרֶץ" אינן כלולות בטקסט אלא מוספות למטה כהערת שוליים. הפסוקית היוחננית (בלטינית: Comma Johanneum) היא קטע קצר המופיע בחלק מהנוסחים בשפה הלטינית של איגרת יוחנן הראשונה, פרק ה' פסוקים ז'-ח': "בַּשָּׁמַיִם הָאָב הַדָּבָר וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּשְׁלָשְׁתָּם אֶחָד הֵמָּה׃ וּשְׁלֹשָׁה הֵמָּה הַמְּעִידִים בָּאָרֶץ".
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה והפסוקית היוחננית · ראה עוד »
הפסיון של ישו
רפאל, 1519, התמונה מוצגת במוזיאון הפראדו הפסיון של ישו (בלטינית: Passio Christi, על דרך היוונית: παθεῖν, "עֱנוּת, סבל") הוא השם המקובל למסכת הייסורים שעבר ישו בדרכו אל הצליבה, אירוע מרכזי בנצרות.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה והפסיון של ישו · ראה עוד »
הפולמוס היהודי-נוצרי
הפולמוס היהודי-נוצרי הוא פולמוס דתי בין היהדות לנצרות.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה והפולמוס היהודי-נוצרי · ראה עוד »
הקונציל בניקיאה
#הפניה ועידת ניקיאה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה והקונציל בניקיאה · ראה עוד »
השילוש הקדוש
"השילוש הקדוש", איקונין של אנדריי רובלוב. התמשיח מתאר את שלושת המלאכים שנגלו לאברהם באלוני ממרא, שבנצרות מקובל לראות כהופעה של השילוש. השילוש הקדוש - האב, הבן ורוח הקודש הם כולם "האלוהים", אך אינם חופפים או זהים זה לזה השילוש הקדוש (ארמית: תְּלִיתִיוּתֶא קַדִישְׁתָּא, בכתיב סורי: ܬܠܝܬܝܘܬܐ ܩܕܝܫܬܐ; יוונית: Αγία Τριάδα, לטינית: Sancta Trinitas) הוא אמונת יסוד בנצרות אשר מתייחסת למהותו של האלוהים ולפיה, אף שקיים רק אל אחד, לאל שלוש פנים הזהות במהותן, אך כל אחת גם בעלת אישיות נבדלת ועומדת בפני עצמה – האב, האל הבן או הלוגוס האלוהי שהתגשם בבשר בישו, ורוח הקודש.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה והשילוש הקדוש · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה והלוח העברי · ראה עוד »
הבשורה למרים
הבשורה, בפרט מחזית קתדרלת אמיין הבשורה (1313 - 1342), מאת סימונה מרטיני הבשורה (1430–1432), מאת פרה אנג'ליקו הבשורה מאת לאונרדו דה וינצ'י הבשורה למרים מאת ג'ובאני ד'אמברוג'ו במוזיאון הדואומו מערת הבשורה בקריפטה שבבזיליקת הבשורה בנצרת באר מרים "הבשורה" היא, על פי הנצרות, ההודעה שהביא המלאך גבריאל למרים, אם ישו מאת האל, ובה נמסר לה כי היא הרה, וכי בעוד תשעה חודשים היא תלד בן, שאביו הוא האל.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה והבשורה למרים · ראה עוד »
הכנסייה האפוסטולית הארמנית
הטבלת טירידאטס השלישי מלך ארמניה הכנסייה האפוסטולית הארמנית (בארמנית: Հայ Առաքելական Եկեղեցի, בערבית: كنيسة الأرمن الأرثوذكس) היא הכנסייה הלאומית העתיקה בעולם ואחת מן הקהילות הנוצריות הקדומות ביותר.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה והכנסייה האפוסטולית הארמנית · ראה עוד »
היסטוריה של אלכסנדריה
ההיסטוריה של אלכסנדריה מתחילה בייסוד העיר כפוליס יוונית לחוף הים התיכון על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 331 לפני הספירה, במקום בו שוכנת היום העיר המודרנית אלכסנדריה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה והיסטוריה של אלכסנדריה · ראה עוד »
היסטוריה של טורקיה
שורשיה של ההיסטוריה של טורקיה נעוצים בתולדותיו של שטח המהווה כיום את הרפובליקה של טורקיה, וכונה באופן מסורתי בכינויים "אסיה הקטנה" או "אנטוליה" בהתייחס לחלקו הארי שבאסיה, בעוד שתראקיה תיארה את חלקה האירופי של המדינה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה והיסטוריה של טורקיה · ראה עוד »
הירונימוס
אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה והירונימוס · ראה עוד »
הילריוס מפואטייה
הקדוש הילריוס מפואטייה (לטינית: Hilarius Pictaviensis; 315? – 367/368) היה תאולוג גאלו-רומי, בישוף העיר פואטייה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה והילריוס מפואטייה · ראה עוד »
ומן הבן
האב והבן מפיחים יחד את רוח הקודש; ייצוג גרפי של עקרון ההמשכה הכפולה באיקונין מפרובאנס, בערך 1450. וּמִן הבן (לטינית: Filioque) היא פסוקית שהוספה על ידי הכנסייה הקתולית, למן המאה השביעית ורשמית במאה האחת עשרה, להצהרת האמונה הניקיאו-קונסטנטינופולית.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וומן הבן · ראה עוד »
ועידת ניקאה
#הפניה ועידת ניקיאה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וועידת ניקאה · ראה עוד »
ועידת ניקיאה השנייה
כנסיית איה סופיה בניקאה בה התקיימה הועידה ועידת ניקיאה השנייה הייתה הוועידה האקומנית השביעית של הכנסייה; התכנסה בשנת 787 בעיר ניקאה, היא איזניק של ימינו בטורקיה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וועידת ניקיאה השנייה · ראה עוד »
ועידת קונסטנטינופול הראשונה
ועידת קונסטנטינופול הראשונה הייתה הוועידה האקומנית השנייה של הכנסייה, אשר כונסה בשנת 381 בהוראת הקיסר הרומי המזרחי תאודוסיוס הראשון.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וועידת קונסטנטינופול הראשונה · ראה עוד »
ועידת כלקדון
פרסקו מן המאה ה-16 של האמן המוסקובי דיוניסיוס, המציג את הוועידה. ועידת כלקדון הייתה ועידה אקומנית של הכנסייה הנוצרית, שנערכה בין 8 באוקטובר ל-1 בנובמבר 451 בעיר כלקדון שעל הגדה המזרחית של הבוספורוס.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וועידת כלקדון · ראה עוד »
ועידה אקומנית
שבע הוועידות הראשונות בנצרות, ועידה אקומנית היא סוג של סינוד, או כנס של בישופים, הנבדלת מסינוד בכך שבמסגרתה מתכנסים בישופים מכל רחבי העולם הנוצרי (ומכאן השם "אקומני", היינו, כלל-עולמי).
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וועידה אקומנית · ראה עוד »
והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל
והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל היא סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ הראשון, העוסקת בתולדות ארץ ישראל מהתקופות הפרהיסטוריות, תקופות האדם הקדמון ועד התקופה העותמאנית, הסדרה שודרה בערוץ הראשון והופקה על ידי רשות השידור.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ווהארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל · ראה עוד »
כנסיית המולד
כנסיית המולד מכלול מבני כנסיית המולד בציורו של ברנרדינו אמיקו, תחילת המאה ה-17 פצצות תאורה במהלך המצור עליה במבצע חומת מגן, 24 באפריל 2002. חלל הכנסייה "דלת הענווה" - דלת הכניסה אל הכנסייה המזבח במערת המולד - כוכב כסף שלו 14 קודקודים מסמל לפי האמונה את מקום לידתו המדויק של ישו כנסיית המולד (בערבית: كَنِيسَةُ ٱلْمَهْد, כָּנִיסַתֻ אָלְמַהְד; ביוונית: Βασιλική της Γεννήσεως; בלטינית: Basilica Nativitatis; בארמנית: Սուրբ Ծննդեան; בסורית: ܥܕܬܐ ܕܡܘܠܕܐ) היא בזיליקה הממוקמת בכיכר האבוס בעיר בית לחם.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וכנסיית המולד · ראה עוד »
כנסיית הקבר
פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וכנסיית הקבר · ראה עוד »
כריסטולוגיה
כריסטולוגיה (Christology, הלחם המילים χριστός.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וכריסטולוגיה · ראה עוד »
כבר נגשת
עטיפת התרגום העברי של הספר. "כְּבְּרַ נַגַשְׂתּ" (בגעז: ክብረ ነገሥት, בעברית: "כבוד המלכים") הוא האפוס הלאומי החבשי הכתוב במקורו בגעז.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וכבר נגשת · ראה עוד »
כינוס ניקיאה
#הפניה ועידת ניקיאה.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וכינוס ניקיאה · ראה עוד »
ירושלים בתקופה הביזנטית
בתקופה הביזנטית, בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637, הייתה ירושלים נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה וירושלים בתקופה הביזנטית · ראה עוד »
יהדות משיחית
יהדות משיחית (באנגלית: Messianic Judaism) היא תנועה המשלבת בין אמונה בישו לזהות יהודית.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ויהדות משיחית · ראה עוד »
יוטא
יוטא (אות גדולה: Ι, אות קטנה: ι) היא האות התשיעית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ויוטא · ראה עוד »
20 במאי
20 במאי הוא היום ה-140 בשנה (141 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ועידת ניקיאה ו20 במאי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ועידת_ניקיאה
