גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
77 יחסים: ß, ISO 259, J, Z, Z (פירושונים), מספר אותיות התורה, מספר זהות (ישראל), מצוות זכירת מעשה עמלק, מלטית, אנגלית, ארבע פרשיות, אלפבית עברי, אלפבית פרוטו-כנעני, אלפבית צלילי, אלפבית יווני, אהל מכון בניני, אות, אותיות סת"ם, אותיות שמש וירח, אווזי, אכדית, ספרות עבריות, סטטיסטיקות של התנ"ך, סימטריה, ערבית, עברית, עברית מקראית, עיצור, עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור שיני, חוכך, קולי, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצורים מכתשיים, עיצורים שורקים, עיצורים חוככים, פרוטו-שמית, פיסול ישראלי, צ, צ'כית, קוליות הגאים, ר, רשימת עיצורים, רומנית, ש, שכיחות אותיות בעברית, שיקוף (מתמטיקה), שירים עד כאן, שיכול עיצורים, תשבץ היגיון, תל זית, לשון נקייה, ..., לטינית, טורקית עות'מאנית, זטא, זד, זין, זין (סלנג), בניינים בעברית, ג, גזרת חפי"צ, גימטריה, דחיסת נתונים, דוד בן-גוריון, האותיות בבחירות לכנסת, הגיית העברית, וייטנאמית, כתב עברי רהוט, כתב רש"י, כתב ברייל, כתב ברייל עברי, כתב יד ששון 507, יתירות, יהודה אבן קריש, יידיש, ج, ذ, ز, ظ. להרחיב מדד (27 יותר) »
ß
ß היא ליגטורה של האות ſ (או s ארוכה) עם האות s או z, שהפכה לאות בפני עצמה בשפה הגרמנית.
ISO 259
ISO 259 היא סדרה של תקני ISO לליטון (רומניזציה) של תווי האלפבית העברי לתווים לטיניים.
חָדָשׁ!!: ז וISO 259 · ראה עוד »
J
J (גֵּ'י או חוֹטָא) היא האות העשירית באלפבית הלטיני, והאחרונה שהוספה לאלפבית מבחינה היסטורית.
Z
האות Z (באנגלית: זד; באנגלית אמריקנית: זי) היא האות העשרים ושש והאחרונה באלפבית הלטיני.
Z (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ז וZ (פירושונים) · ראה עוד »
מספר אותיות התורה
הנתונים בתרשים לפי "מקראות גדולות הכתר" ולפיהם סיכום האותיות הוא 304,801. מספר האותיות המרכיבות את ספר התורה (הכולל את חמישה חומשי התורה) נדון רבות במשך הדורות, בעקבות דברי ספר הזוהר שכתב שמספרם של אותיות התורה הוא שישים ריבוא (.
חָדָשׁ!!: ז ומספר אותיות התורה · ראה עוד »
מספר זהות (ישראל)
מספר זהות הוא מספר הניתן על ידי מרשם האוכלוסין המתנהל במסגרת רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים לכל תושב ישראל (כולל תושבי קבע שאינם אזרחים), וכן לאזרח ישראל שאינו תושב ישראל.
חָדָשׁ!!: ז ומספר זהות (ישראל) · ראה עוד »
מצוות זכירת מעשה עמלק
מצוות זכירת מעשה עמלק היא מצווה המתייחסת לחובה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים.
חָדָשׁ!!: ז ומצוות זכירת מעשה עמלק · ראה עוד »
מלטית
מלטית או מלטזית (Malti) היא שפה שמית תיכונה-דרומית מתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות, המדוברת במלטה.
חָדָשׁ!!: ז ומלטית · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: ז ואנגלית · ראה עוד »
ארבע פרשיות
אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.
חָדָשׁ!!: ז וארבע פרשיות · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: ז ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלפבית פרוטו-כנעני
האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי) הוא כתב קדום.
חָדָשׁ!!: ז ואלפבית פרוטו-כנעני · ראה עוד »
אלפבית צלילי
מיצג מהתערוכה באתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב המפרט את האלפבית הצלילי בעברית. אָלֶפְבֵּית צְלִילִי, הנקרא גם "איות פונטי", הוא שיטה בה משתמשים במילה כדי לציין אות או ספרה.
חָדָשׁ!!: ז ואלפבית צלילי · ראה עוד »
אלפבית יווני
האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.
חָדָשׁ!!: ז ואלפבית יווני · ראה עוד »
אהל מכון בניני
אהל מכון בניני (ידוע גם כשיר האותיות או אותיות לרבינו סעדיה) הוא פיוט המפרט כמה פעמים מופיעה בתורה כל אחת מכ"ב האותיות.
חָדָשׁ!!: ז ואהל מכון בניני · ראה עוד »
אות
האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).
אותיות סת"ם
כתב סת"ם מבוסס על מסורת הבית יוסף. כתב זה למעלה אינו הכתב בבית יוסף אלא מהוה התפתחות שלו.אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.
חָדָשׁ!!: ז ואותיות סת"ם · ראה עוד »
אותיות שמש וירח
אותיות שמש (באדום) ואותיות ירח (בשחור) אותיות השמש והירח (בערבית: الحُـرُوفُ الشَّمْسِيَّـة والقَمَرِيَّـةُ; בתעתיק עברי מדויק: אַלְחֻרוּף אַלשַּמְסִיַּה ואַלקָמָרִיַּה) בדקדוק הערבי הוא כינוי לשתי קבוצות של אותיות בשפה הערבית, אשר נבדלות זו מזו בהשפעתן על הגיית האות לאם (ل) של תחילית היידוע "אל-" (ال-). הימצאות האותיות בקבוצת "אותיות השמש" בסמיכות ללאם גורמת להידמות (אסימילציה) עיצור הלאם אליהן, בעוד שלקבוצת אותיות הירח אין השפעה על הגיית הלאם.
חָדָשׁ!!: ז ואותיות שמש וירח · ראה עוד »
אווזי
אווזי היא רשת מסעדות גריל המפעילה 11 סניפים בישראל.
חָדָשׁ!!: ז ואווזי · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: ז ואכדית · ראה עוד »
ספרות עבריות
השעון התחתון בבניין הקהילה היהודית בפראג, המשתמש בספרות עבריות. מערכת הסְפָרות העבריות משמשת בשיטת ספירה שהספרות מסומנות בה באותיות האלפבית העברי, בדומה לספרות יווניות.
חָדָשׁ!!: ז וספרות עבריות · ראה עוד »
סטטיסטיקות של התנ"ך
ממוזער מילים היחידאיות בתנ"ך. בעריכתו של אליהו ציפר סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3).
חָדָשׁ!!: ז וסטטיסטיקות של התנ"ך · ראה עוד »
סימטריה
דוגמה לאיור של עץ סימטרי (משמאל) ועץ אסימטרי (מימין). סִימֶטְרִיָּה (מיוונית: συμμετρεῖν – למדוד ביחד) בשפה היומיומית מתארת תחושה של פרופורציה, הרמוניה ושיווי משקל, או מושג מתמטי מדויק, שמשתמשים בו במסגרת החוקים של מערכות פורמליות, כגון גאומטריה ופיזיקה לתאר בדרך כלל אובייקט שאינו משתנה תחת כמה טרנספורמציות.
חָדָשׁ!!: ז וסימטריה · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: ז וערבית · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ז ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ז ועברית מקראית · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: ז ועיצור · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי
עיצור מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ז ועיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור שיני, חוכך, קולי
עיצור שיני, חוכך, קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: ז ועיצור שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי
עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: ז ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצורים מכתשיים
עיצורים מכתשיים (Alveolar) הם עיצורים הנחתכים בין קדמת, קצה או צד הלשון לבין המכתש או סביבתו.
חָדָשׁ!!: ז ועיצורים מכתשיים · ראה עוד »
עיצורים שורקים
עיצורים שורקים (strident; sibilant) הם עיצורים חוככים או עיצורים מחוככים המופקים באזור המכתש ובתר המכתש כך שתנועת האוויר מתועלת באמצעות קדמת הלשון אל השיניים העליונות.
חָדָשׁ!!: ז ועיצורים שורקים · ראה עוד »
עיצורים חוככים
עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.
חָדָשׁ!!: ז ועיצורים חוככים · ראה עוד »
פרוטו-שמית
פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות.
חָדָשׁ!!: ז ופרוטו-שמית · ראה עוד »
פיסול ישראלי
אברהם מלניקובשהאריה השואג, 1928–1934שאבן ש תל חי פיסול ישראלי הוא שם כולל ליצירות פיסול שנוצרו בארץ ישראל החל משנת 1906, שנת ייסוד "בצלאל".
חָדָשׁ!!: ז ופיסול ישראלי · ראה עוד »
צ
צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.
צ'כית
צ'כית (מכונה לפעמים גם "בוהמית") היא שפה סלאבית מערבית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.
חָדָשׁ!!: ז וצ'כית · ראה עוד »
קוליות הגאים
קוליות הגאים (באנגלית: voicing) היא מאפיין פונטי של הגאים.
חָדָשׁ!!: ז וקוליות הגאים · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
רשימת עיצורים
להלן רשימה של מגוון העיצורים המוכרים על ידי האלפבית הפונטי הבינלאומי.
חָדָשׁ!!: ז ורשימת עיצורים · ראה עוד »
רומנית
רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: ז ורומנית · ראה עוד »
ש
ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.
שכיחות אותיות בעברית
כבכל שפה, גם בעברית שכיחות האותיות אינה אחידה - ישנן אותיות הנמצאות בשימוש נרחב בשפה, ויש שהשימוש בהן מועט.
חָדָשׁ!!: ז ושכיחות אותיות בעברית · ראה עוד »
שיקוף (מתמטיקה)
שיקוף מסביב לציר a (באדום): הנקודה P עוברת ל-P' כך שהמרחק שלהן מהישר, d, שווה. המשולש ABC עובר ל-'A'B'C כך שסדר הקודקודים משתנה. בגאומטריה וענפים אחרים של המתמטיקה, שיקוף של מישור ביחס לישר הוא העתקה שמעבירה כל נקודה לנקודה הנמצאת במרחק שווה מהישר, כך שהקו המחבר ביניהן מאונך לישר (כלומר הישר הוא אנך אמצעי שלו).
חָדָשׁ!!: ז ושיקוף (מתמטיקה) · ראה עוד »
שירים עד כאן
שירים עד כאן הוא קובץ שירים עבריים של המשורר הישראלי נתן יונתן, שראה אור בהוצאת ספרית פועלים בתל אביב בשנת תשל"ט 1979.
חָדָשׁ!!: ז ושירים עד כאן · ראה עוד »
שיכול עיצורים
בפונולוגיה, שׂיכּוּל עיצורים הוא תופעה לשונית שבה שני עיצורים סמוכים מתחלפים במקומותיהם.
חָדָשׁ!!: ז ושיכול עיצורים · ראה עוד »
תשבץ היגיון
תשבץ היגיון (באנגלית: Cryptic crossword, "תשבץ מוצפן") הוא תשבץ, שבו כל הגדרה היא מעין חידה לשונית בזעיר אנפין, אשר על פי רוב מכוונת את הפותר אל הפתרון בשתי דרכים שונות.
חָדָשׁ!!: ז ותשבץ היגיון · ראה עוד »
תל זית
תל זַית (בערבית: תֵל זֵיתַא) הוא תל קטן באזור השפלה, כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לקריית גת ומספר קילומטרים ממערב לקיבוץ גלאון בסמוך לכביש מס' 335.
חָדָשׁ!!: ז ותל זית · ראה עוד »
לשון נקייה
לשון נקייה או יופמיזם (גם איפמיזם; מלעז: Euphemism, במקור מיוונית: ευ, "טוב", ו-φήμη, "דיבור") היא מינוח חליפי למושג שאזכורו נחשב כמביך, פוגע, או מטריד באופן אחר (לדוגמה: מושגים שחל עליהם טאבו, ניבולי־פה, מושגים שמעוררים תגובה רגשית חריפה וכולי).
חָדָשׁ!!: ז ולשון נקייה · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: ז ולטינית · ראה עוד »
טורקית עות'מאנית
"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עוֹתְ'מָאנִית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.
חָדָשׁ!!: ז וטורקית עות'מאנית · ראה עוד »
זטא
זטא - באות גדולה: Ζ, ובאות קטנה - ζ היא האות השישית באלפבית היווני.
זד
אין תיאור.
זין
קטגוריה:שמות משפחה.
זין (סלנג)
זין היא מילת סלנג לתיאור הפין – איבר המין הזכרי.
חָדָשׁ!!: ז וזין (סלנג) · ראה עוד »
בניינים בעברית
הבניין הוא תבנית שנותנת משמעות שונה למילים מאותו שורש.
חָדָשׁ!!: ז ובניינים בעברית · ראה עוד »
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
גזרת חפי"צ
גזרת חפי"צ (חסרי פ' הפועל י' צ') היא גזרת פעלים השייכת לשפה העברית.
חָדָשׁ!!: ז וגזרת חפי"צ · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: ז וגימטריה · ראה עוד »
דחיסת נתונים
במדעי המחשב, דחיסת נתונים היא התחום העוסק בהקטנת נפחם של נתונים, כך שיתפסו פחות מקום מאשר בצורתם המקורית.
חָדָשׁ!!: ז ודחיסת נתונים · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ז ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
האותיות בבחירות לכנסת
פתקי הצבעה בישראל (הכנסת ה-18) בשיטת הבחירות לכנסת כל רשימה מיוצגת באמצעות כינוי הרשימה ואות אחת או עד שלוש אותיות שונות זו מזו באלפבית העברי (מכונה גם סימן הרשימה).
חָדָשׁ!!: ז והאותיות בבחירות לכנסת · ראה עוד »
הגיית העברית
הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: ז והגיית העברית · ראה עוד »
וייטנאמית
וייטנאמית (tiếng Việt), אשר הייתה ידועה גם תחת השם אנמזית בזמן השלטון הקולוניאלי הצרפתי, היא השפה הרשמית של וייטנאם.
חָדָשׁ!!: ז ווייטנאמית · ראה עוד »
כתב עברי רהוט
בעל שם טוב כתב רהוט עברי, כתב יד עברי או כתב עגול בספרות התורנית היהודית מכונה גם כתב מְשִיטָא הוא אלפבית עברי חלופי המשמש בעיקר לכתיבה מהירה, לצד הכתב המרובע (האלפבית התקני של העברית ושפות יהודיות אחרות), המשמש בעיקר לדפוס.
חָדָשׁ!!: ז וכתב עברי רהוט · ראה עוד »
כתב רש"י
כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.
חָדָשׁ!!: ז וכתב רש"י · ראה עוד »
כתב ברייל
אצבע ממששת קטע שנכתב בכתב ברייל לשם קריאתו כְּתַב בְּרָייל הוא כתב, שסימניו מורכבים מנקודות בולטות ממשטח הדף כלפי מעלה, המאפשר קריאה של טקסט באמצעות חוש המישוש.
חָדָשׁ!!: ז וכתב ברייל · ראה עוד »
כתב ברייל עברי
כתב ברייל עברי כתב ברייל עברי הוא אלפבית הברייל בעברית.
חָדָשׁ!!: ז וכתב ברייל עברי · ראה עוד »
כתב יד ששון 507
דף 5 מתנ"ך Ms. Heb. 24°5702 דף מתוך חומש כתר דמשק (שמות כה:כג-לה) כתב יד ששון 507 או חומש "כתר דמשק" (שמו הנוכחי: כתב יד ירושלים Heb. 24° 5702), הוא קודקס תנ"ך עברי מהמאה ה-10, המורכב מחמשת חומשי תורה כמעט בשלמותם.
חָדָשׁ!!: ז וכתב יד ששון 507 · ראה עוד »
יתירות
יתירות (באנגלית: Redundancy) היא ביטוי כללי המתאר מצב או תכונה של כפילות; עודפות; תוספת מעבר לנדרש או הנורמלי.
חָדָשׁ!!: ז ויתירות · ראה עוד »
יהודה אבן קריש
יהודה אבן קֻרַיְש (בכתיב מלא: קורייש; בערבית: قريش) היה מדקדק עברי שחי ופעל בצפון אפריקה במפנה המאה העשירית בקירוב, מחלוצי הבלשנות השמית.
חָדָשׁ!!: ז ויהודה אבן קריש · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ז ויידיש · ראה עוד »
ج
ג'ים (גם גים; בערבית: ﺟﻴﻢ) היא האות החמישית באלפבית הערבי.
ذ
דַ'אל/דַֿאל (בערבית: ذَال) היא האות התשיעית באלפבית הערבי.
ز
האות זאי (בערבית: زاي) היא האות ה-11 באלפבית הערבי.
ظ
האות טַ'א (בערבית: ظاء) היא האות השבע-עשרה באלפבית הערבי.
מפנה מחדש כאן:
זי"ן.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ז
