גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
101 יחסים: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, מאיר מוריץ בק, מנואל יואל, מסורת (יהדות), משנה, משה שמואל צוקרמנדל, משה גסטר, מדרשי הלכה, מורה נבוכי הזמן, מיכאל זקש, אמוראי ארץ ישראל, אנטיגנוס איש סוכו, אפרים שמואלי, אקדמיה יבנאית חדשה, אברהם אפשטיין, אברהם כהן (רב בלמברג), אהרן חורין, אהרן ילינק, אהוד לוז, אוסטיודן, נאו-אורתודוקסיה (יהדות), נחמן קרוכמל, סטטוס קוו (ישראל), סימון דנקוביץ, עקביא בן מהללאל, פרנקל, פרשנות התלמוד הבבלי, פירוש המשנה לרמב"ם, צבי בנימין אוירבך, צבי גרץ, צבי הירש פאסל, ציונות, ר"ז פרנקל, רמב"ן, רש"ר הירש, רז"ף, רז"פ, רבן יוחנן בן זכאי, רבקה הורביץ, רבי אלעזר בן שמוע, רבי אליעזר בן יעקב, רבי אליעזר בן יעקב (השני), רבי שמעון בן אלעזר, רבי יאשיה, רבי יונתן, רבי יוסי בר זבידא, ריב ההיכל, שמעיה, שמואל הולדהיים, שמואל יוסף פין, ..., שניאור זלמן שכטר, שלמה זאב קליין, שלמה יהודה רפפורט, שבועת היהודים, תנאים, תלמוד ירושלמי, לאופולד לעף, לודוויג אוגוסט פרנקל, לוי גינצבורג, ליאו בק, זכריה פראנקל, חורבת טרבנת, ברלין, בית המדרש לרבנים בברסלאו, בית המדרש לרבנים בבודפשט, בית הכנסת הגדול של בודפשט, גדעון ברכר, דוב אריה ריטר, דוד צבי מילר, דוד קסל, המס היהודי, הקרע ביהדות הונגריה, הלל נשיאה, הלכה למשה מסיני, החלוץ (כתב עת), היסטוריה של עם ישראל, היינמן פוגלשטיין, ורוצלב, כרם חמד, כתב יד ארפורט, כתב יד ליידן, יעקב כ"ץ (היסטוריון), יעקב יצחק נימירובר, יצחק אייזיק הלוי, יצחק ניסנבוים, יצחק בר לווינזון, ירושלמי על סדר קדשים, ישראל לוי, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות נאולוגית, יהדות פרוסיה, יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהדות ברסלאו, יהדות גרמניה, יהדות דרזדן, יהודה תיאודור, יהודה בן תימא, יהודה בן טבאי, יוסי בן יועזר. להרחיב מדד (51 יותר) »
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums (גרמנית: "ירחון לתולדות ישראל ולחכמת ישראל" או "להיסטוריה היהודית ולמדעי היהדות"; בראשי תיבות: MGWJ; מכונה גם בסתמי: Monatsschrift, מוֹנַאטסשריפְט) היה כתב עת אקדמי מחקרי שהופיע, עם כמה הפסקות, במשך 83 שנים, מ-1851 עד 1939.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וMonatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · ראה עוד »
מאיר מוריץ בק
מאיר מוריץ בֶּק (רומנית: Meyr Moritz Beck; 25 בדצמבר 1845 – 27 בפברואר 1923) היה רב ודרשן קהילת בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט יותר מ-40 שנים, ממנהיגי יהדות רומניה בימיו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומאיר מוריץ בק · ראה עוד »
מנואל יואל
הרב זכריה מנחם יואל (בגרמנית: Manuel Joël; 19 באוקטובר 1826 – 3 בנובמבר 1890) היה חוקר חכמת ישראל והוגה יהודי גרמני נציג אסכולת הסמינר בברסלאו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומנואל יואל · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומשנה · ראה עוד »
משה שמואל צוקרמנדל
רבי משה שמואל צוקרמנדל (בגרמנית: Moses Samuel Zuckermandel, לעיתים Zuckermandl; 24 באפריל 1836/תקצ"ו – 27 בינואר 1917/ ד' בשבט תרע"ח) היה רב, תאולוג וחוקר תלמוד צ'כי-גרמני, שעסק בחקר התוספתא, והראשון שהוציא מהדורה מדעית שלה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומשה שמואל צוקרמנדל · ראה עוד »
משה גסטר
משה גסטר (Moses Gaster; 17 בספטמבר 1856 בבוקרשט, רומניה - 5 במרץ 1939 באבניגדון באנגליה) היה רב, חוקר לשון ופולקלור, היסטוריון, פובליציסט, איש ציבור יהודי יליד רומניה, חכם הקהילה הספרדית של לונדון, ממנהיגי הציונות הרומנית והבריטית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומשה גסטר · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומדרשי הלכה · ראה עוד »
מורה נבוכי הזמן
מורה נבוכי הזמן (מונה"ז) הוא ספר שחיבר נחמן קרוכמל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומורה נבוכי הזמן · ראה עוד »
מיכאל זקש
הרב יחיאל מיכאל זַקש (נכתב במקורות שונים גם מיכל; וכן זק"ש, זאקש, זקס, זאקס; בגרמנית: Michael Sachs; 3 בספטמבר 1808, גלוגאו – כ"ד בשבט תרכ"ד, 31 בינואר 1864, ברלין) היה רב ומטיף גרמני מגלוגאו, שלזיה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ומיכאל זקש · ראה עוד »
אמוראי ארץ ישראל
אמוראי ארץ ישראל הם חכמי ישראל האמוראים שפעלו בארץ ישראל בתקופת התלמוד, לאחר תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואמוראי ארץ ישראל · ראה עוד »
אנטיגנוס איש סוכו
אנטיגנוס איש סוכו היה תנא בפתח תקופת הזוגות המוזכר במשנה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואנטיגנוס איש סוכו · ראה עוד »
אפרים שמואלי
אפרים שמואלי (שמואלֶביץ) (28 בנובמבר 1908 – 9 ביוני 1988) היה מחנך, סופר, היסטוריון, מסאי ומתרגם ישראלי.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואפרים שמואלי · ראה עוד »
אקדמיה יבנאית חדשה
הרב ד"ר יעקב יצחק נימירובר אקדמיה יבנאית חדשה (או אקדמיית יבנה מודרנית; בגרמנית: Moderne Jabnehakademie, ברומנית: O Academie Iabneiană modernă) הייתה תוכנית להקמת אקדמיה בארץ ישראל, שתהווה מרכז רוחני של העם היהודי ויכהנו בה כל ענקי הרוח של העם היהודי, בלי קשר להשקפותיהם הדתיות, הלאומיות או החברתיות.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואקדמיה יבנאית חדשה · ראה עוד »
אברהם אפשטיין
אברהם אֶפּשטיין (ביידיש: עפשטיין; בגרמנית: Abraham Epstein; ו' בטבת ה'תר"ב, 19 בדצמבר 1841, קונסטנטין-ישן, האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה) – ה'תרע"ח, 1 באפריל 1918, באדן ליד וינה) היה חוקר המדרש ואיש חכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואברהם אפשטיין · ראה עוד »
אברהם כהן (רב בלמברג)
הרב אברהם כהן (בגרמנית: Abraham Kohn; כ"ז בסיון ה'תקס"ו, 13 ביוני 1806 – ט' באלול ה'תר"ח, 7 בספטמבר 1848) היה רב המחוז של למברג.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואברהם כהן (רב בלמברג) · ראה עוד »
אהרן חורין
הרב אהרן חורין (בכתיב מיושן: "חארין" וגם "חארינער"; כ"ח באב ה'תקכ"ו, 3 באוגוסט 1766 – ט' באלול ה'תר"ד, 24 באוגוסט 1844) היה רבה של אראד.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואהרן חורין · ראה עוד »
אהרן ילינק
אהרן ילינק ב-1860 הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek; 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893, כ' בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מוראבי, מראשי חכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואהרן ילינק · ראה עוד »
אהוד לוז
אהוד לוּז (2 בספטמבר 1936 – 19 בדצמבר 2023) היה פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ובסמינר אורנים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואהוד לוז · ראה עוד »
אוסטיודן
"בעיית האוסטיודן", ספר מ-1926 בו הציע הסוציולוג פאול נתן לתמוך בממשלת ברית המועצות כדי שתיישבם מחדש בפנים רוסיה. אוֹסטיוּדֶן (בגרמנית: Ostjuden, "יהודי המזרח") הוא מונח בשיח של יהדות גרמניה, שנועד לתאר את הריכוז הגדול של יהודים במזרח אירופה וסביבותיה שלא עברו תהליכי מודרניזציה של ממש.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ואוסטיודן · ראה עוד »
נאו-אורתודוקסיה (יהדות)
נאו-אורתודוקסיה, או תורה עם דרך ארץ, היא זרם אידאולוגי ביהדות האורתודוקסית שהתפתח בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה, אך גם בכמה ממדינות מערב אירופה ובחלקים של הונגריה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ונאו-אורתודוקסיה (יהדות) · ראה עוד »
נחמן קרוכמל
נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ונחמן קרוכמל · ראה עוד »
סטטוס קוו (ישראל)
הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וסטטוס קוו (ישראל) · ראה עוד »
סימון דנקוביץ
הרב ד"ר סימון (שמעון) דנקוביץ (בגרמנית: Simon Dankowitz, בפולנית: Simon Dankowicz; 28 בפברואר 1834, צ'נסטוחובה, פולין הקונגרסאית – 8 במאי 1910, וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית היה הרב הראשי לנסיכות בולגריה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וסימון דנקוביץ · ראה עוד »
עקביא בן מהללאל
עקביא בן מהללאל היה תנא שחי בימי הלל הזקן, בסוף תקופת הזוגות.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ועקביא בן מהללאל · ראה עוד »
פרנקל
קטגוריה:שמות משפחה אשכנזיים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ופרנקל · ראה עוד »
פרשנות התלמוד הבבלי
פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »
פירוש המשנה לרמב"ם
ספרייה הלאומית הפירוש למשנה של הרמב"ם הוא אחד הפירושים החשובים על המשנה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ופירוש המשנה לרמב"ם · ראה עוד »
צבי בנימין אוירבך
רבי צבי בנימין (הירש וולף) אוֹיֶרבַּך (בכתיב שנהג בזמנו: אויערבך; בראשי תיבות: הצב"א; Auerbach; כ"ז באייר תקס"ח, 22 ביוני 1808, נויוויד – ליל כ"ז באלול תרל"ב, 30 בספטמבר 1872, הלברשטאדט) היה רב גרמני, בן למשפחת הרבנים אוירבך, ממנהיגיה הבולטים של האורתודוקסיה ביהדות גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וצבי בנימין אוירבך · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וצבי גרץ · ראה עוד »
צבי הירש פאסל
הרב צבי הירש פאסל (בגרמנית: Hirsch Bär Fassel; כ"ג באב תקס"ג, בוסקוביץ, 21 באוגוסט 1802 – כ"ח בכסלו תרמ"ד, נג'קניז'ה, 27 בדצמבר 1883) היה אב"ד פרוסניץ ונג'קניז'ה, פעיל למודרניזציה ורפורמה חינוכית, קהילתית ודתית בקרב יהודי מוראביה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וצבי הירש פאסל · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וציונות · ראה עוד »
ר"ז פרנקל
#הפניה זכריה פרנקל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ור"ז פרנקל · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורמב"ן · ראה עוד »
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורש"ר הירש · ראה עוד »
רז"ף
#הפניה זכריה פרנקל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורז"ף · ראה עוד »
רז"פ
#הפניה זכריה פרנקל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורז"פ · ראה עוד »
רבן יוחנן בן זכאי
רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »
רבקה הורביץ
רבקה הורביץ (4 ביולי 1926 – 4 בינואר 2007) הייתה חוקרת יהדות ישראלית, פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורבקה הורביץ · ראה עוד »
רבי אלעזר בן שמוע
רבי אלעזר בן שמוע (מכונה לפעמים "רבי אלעזר", בדרך כלל במשנה ובברייתות) היה תנא בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירה, כהן, והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת התורה שבעל פה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורבי אלעזר בן שמוע · ראה עוד »
רבי אליעזר בן יעקב
ציון רבי יעקב כנראה אביו של רבי אליעזר רבי אליעזר בן יעקב הוא תנא שחי בשלהי ימי בית המקדש השני ובתקופה שלאחר חורבנו (המאה הראשונה לספירה).
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורבי אליעזר בן יעקב · ראה עוד »
רבי אליעזר בן יעקב (השני)
רבי אליעזר בן יעקב השני היה לפי ההשערה תנא מתלמידי רבי עקיבא, שפעל בארץ ישראל בדור הרביעי של התנאים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורבי אליעזר בן יעקב (השני) · ראה עוד »
רבי שמעון בן אלעזר
רבי שמעון בן אלעזר היה תנא מהדור החמישי, מתלמידיו של רבי מאיר.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורבי שמעון בן אלעזר · ראה עוד »
רבי יאשיה
רבי יֹאשיה (נכתב גם: יוֹשיה) היה תנא בבלי בדור הרביעי לתנאים שחי באמצע המאה ה-2.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורבי יאשיה · ראה עוד »
רבי יונתן
רבי יונתן היה תנא מהדור הרביעי של התנאים - אמצע המאה ה-2.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורבי יונתן · ראה עוד »
רבי יוסי בר זבידא
רבי יוסי בר זבידא היה אמורא בארץ ישראל בדור החמישי.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ורבי יוסי בר זבידא · ראה עוד »
ריב ההיכל
עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וריב ההיכל · ראה עוד »
שמעיה
שמעיה היה נשיא הסנהדרין בזוג הרביעי בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ושמעיה · ראה עוד »
שמואל הולדהיים
הרב שמואל הולדהיים (בתעתיק מיושן: האלדהיים, בגרמנית: Samuel Holdheim; 1806 – 22 באוגוסט 1860) היה מהוגיה הרדיקליים של היהדות הרפורמית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ושמואל הולדהיים · ראה עוד »
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ושמואל יוסף פין · ראה עוד »
שניאור זלמן שכטר
שניאור זלמן הכהן שכטר, שנודע גם בשם סולומון שכטר (Solomon Schechter; כ"ט בכסלו תרי"א /7 בדצמבר 1847, פוקשאן, נסיכות מולדובה – י"ב בכסלו תרע"ו / 19 בנובמבר 1915, ניו יורק), היה רב אמריקאי, יליד-מולדביה, חוקר חשוב במדעי היהדות ובמיוחד של גניזת קהיר, מייסד ונשיא איחוד בתי הכנסת של אמריקה (United Synagogue of America), מנהלו של בית המדרש לרבנים באמריקה (ה-JTS) בניו יורק ומורה דרכה של התנועה הקונסרבטיבית ביהדות.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ושניאור זלמן שכטר · ראה עוד »
שלמה זאב קליין
הרב שלמה זאב (סלומון וולף) קליין (רש"ז קליין; Salomon Wolf Klein; 14 באוקטובר 1814, ל' בתשרי ה'תקע"ה, בישהיים, אלזס – 10 בנובמבר 1867, י"ב בחשוון ה'תרכ"ח, קולמר, אלזס) היה אב בית הדין של קהילת יהדות קולמר וגליל הריין העליון בצרפת.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ושלמה זאב קליין · ראה עוד »
שלמה יהודה רפפורט
הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ושלמה יהודה רפפורט · ראה עוד »
שבועת היהודים
מאה ה-17 שבועת היהודים (בלטינית: juramentum more judaico) הייתה שבועה מיוחדת ומשפילה שיהודים אולצו להישבע בה בהתדיינויותיהם בבתי דין נוצריים או מוסלמיים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ושבועת היהודים · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ותנאים · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
לאופולד לעף
הרב יהודה לייב לעף, מאוית לעיתים גם לב או לף או לו (גרמנית: Leopold Löw, הונגרית: Lőw Lipót; 22 במאי 1811 – 13 באוקטובר 1875) היה רב הקהילה היהודית בסגד, תאולוג והיסטוריון הונגרי יליד מוראביה, מהבולטים במלומדי חכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ולאופולד לעף · ראה עוד »
לודוויג אוגוסט פרנקל
לודוויג אוגוסט פרנקל ד"ר לודוויג אַוּגוסט רִיטֶר פון פרנקל-הוכווארט (בגרמנית: Ludwig August Frankl von Hochwart, שמו העברי: אברהם אלעזר; 3 בפברואר 1810, חראסט, בוהמיה – 12 במרץ 1894, וינה) היה מורה, עיתונאי, סופר ומשורר יהודי-אוסטרי, רופא בהכשרתו, מייסד בית הספר למל בירושלים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ולודוויג אוגוסט פרנקל · ראה עוד »
לוי גינצבורג
הרב לואיס לוי בן יצחק גינצבורג או לואיס גינצברג (Louis Ginzberg; 28 בנובמבר 1873, קובנא, האימפריה הרוסית – 11 בנובמבר 1953, ניו יורק) היה חוקר תלמוד אמריקאי נודע, ממנהיגיה של היהדות הקונסרבטיבית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ולוי גינצבורג · ראה עוד »
ליאו בק
הרב ד"ר אריה ליפמן (ליאו) בק (בגרמנית: Leo Baeck; 23 במאי 1873 – 2 בנובמבר 1956) היה רב ומלומד יהודי־גרמני, מראשי הקהילות הליברליות (רפורמיות) ומנהיג יהודי בגרמניה בימי המשטר הנאצי והשואה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וליאו בק · ראה עוד »
זכריה פראנקל
#הפניה זכריה פרנקל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וזכריה פראנקל · ראה עוד »
חורבת טרבנת
חורבת טרבנת (בערבית: ח'רבת טרבנה) הוא אתר ארכאולוגי בעמק יזרעאל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וחורבת טרבנת · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וברלין · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברסלאו
בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בין 1854 ל–1938 בעיר ברסלאו שבפרוסיה (החל מ-1871 חלק מהרייך הגרמני).
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ובית המדרש לרבנים בברסלאו · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בבודפשט
פרופסור יצחק יהודה גולדציהר מראשוני המורים של הסמינר בית המדרש הארצי לרבנים – האוניברסיטה ללימודי יהדות (בהונגרית: Országos Rabbiképző – Zsidó Egyetem) הוא מוסד להכשרת רבנים ולמדעי היהדות הממוקם בבודפשט שבהונגריה, שנפתח ב-1877 והוא הסמינר הרבני הוותיק ביותר שעודו פועל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ובית המדרש לרבנים בבודפשט · ראה עוד »
בית הכנסת הגדול של בודפשט
בית הכנסת הנאולוגי שברחוב דוהאן (בהונגרית: Dohány utcai Zsinagóga/Nagy Zsinagóga) שבבודפשט, הונגריה, הוא בית הכנסת הגדול ביותר ביבשת אירופה, והחמישי בגודלו בעולם לאחר בתי המדרש של חסידויות גור ובעלז שבירושלים, בית הכנסת הגדול החדש של ויז'ניץ שבקריית ויז'ניץ בבני ברק, ובית הכנסת עמנו-אל שבניו יורק, ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ובית הכנסת הגדול של בודפשט · ראה עוד »
גדעון ברכר
גדעון ברכר (בגרמנית: Gideon Brecher, נודע בשם העט גדליה בן אליעזר; י"ד בטבת תקנ"ז, 12 בינואר 1797 – י"ז באייר תרל"ג, 14 במאי 1873) היה רופא, מלומד, מתרגם ומשורר יהודי-אוסטרי - צ'כי, בכיר המשכילים במוראביה בדורו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וגדעון ברכר · ראה עוד »
דוב אריה ריטר
הרב ד"ר דוב אריה (ברנהרד לבל) ריטר (ריטטער; Ritter; ה'תרט"ו – כ"ו בכסלו ה'תרצ"ו, דצמבר 1935) היה רבה של רוטרדם, חוקר תורני, ומנהיג יהודי-אורתודוקסי בהולנד.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ודוב אריה ריטר · ראה עוד »
דוד צבי מילר
דוד צבי מילר דוד צבי (היינריך) מילר (David Heinrich Müller; 6 ביולי 1846 – 21 בדצמבר 1912), היה מזרחן יהודי אוסטרי, פרופסור מן המניין לאפיגראפיה שמית באוניברסיטת וינה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ודוד צבי מילר · ראה עוד »
דוד קסל
דוד קסל (בגרמנית: David Cassel; 7 במרץ 1818 – 22 בינואר 1893) היה היסטוריון יהודי-גרמני ותאולוג יהודי.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ודוד קסל · ראה עוד »
המס היהודי
מטבע של נרווה עם הכיתוב "בוטלה אכזריות גביית המס היהודי" המס היהודי (לטינית: Fiscus Iudaicus) היה מס שגבתה האימפריה הרומית מנתיניה היהודים בכל רחבי האימפריה אחרי חורבן בית המקדש השני, כעונש קולקטיבי לאחר המרד הגדול (66–70 לספירה).
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והמס היהודי · ראה עוד »
הקרע ביהדות הונגריה
הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »
הלל נשיאה
הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והלל נשיאה · ראה עוד »
הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והלכה למשה מסיני · ראה עוד »
החלוץ (כתב עת)
"החלוץ", גיליון ה'תרי"ג (1853) החלוץ היה כתב עת עברי משכילי בעריכת יהושע השל שור (יה"ש), שיצא לאור בהפסקות בשנים 1852–1889.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והחלוץ (כתב עת) · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היינמן פוגלשטיין
הרב חיים פוגלשטיין (בגרמנית: Heinemann Vogelstein; כ"ב בשבט תר"א, 13 בפברואר 1841 - י"ז באב תרע"א, 4 באוגוסט 1911) היה מנהיג הזרם הרפורמי ביהדות גרמניה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל והיינמן פוגלשטיין · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וורוצלב · ראה עוד »
כרם חמד
"כרם חמד", כרך ה', פראג 1841 "כֶּרֶם חֶמֶד" היה כתב עת עברי של תנועת ההשכלה ואנשי חכמת ישראל, שיצא לאור בשנים תקצ"ג–תרט"ז (1833–1857).
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וכרם חמד · ראה עוד »
כתב יד ארפורט
מאימתי קורין את שמע...) כתב יד אֶרְפוּרְט (בכתיב ארכאי: ערפורט) הוא כתב היד הקדום ביותר הקיים כיום של נוסח התוספתא, והוא מתוארך למאה ה-12 לספירה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וכתב יד ארפורט · ראה עוד »
כתב יד ליידן
כתב יד לַיידֶן (מכונה סקליגר 3, זיהוי ספרני Or.4720) - הוא כתב יד משנת ה'מ"ט של התלמוד הירושלמי בשלמותו ללא סדר קדשים, ייחודו בכך שהוא היחיד שכולל את כל הירושלמי.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וכתב יד ליידן · ראה עוד »
יעקב כ"ץ (היסטוריון)
יעקב כ"ץ (15 בנובמבר 1904 - 20 במאי 1998) היה חוקר תולדות עם ישראל, היסטוריון, סוציולוג ומחנך ישראלי, חתן פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויעקב כ"ץ (היסטוריון) · ראה עוד »
יעקב יצחק נימירובר
הרב יעקב יצחק נימירובר (רומנית: Iacob Niemirower;, (1 במרץ 1872, א' באייר תרל"ב – 18 בנובמבר 1939) היה פילוסוף והיסטוריון יהודי-רומני יליד למברג, כיהן בין 1921 ל-1939 כרב הראשי הראשון של רומניה. היה חבר בסנאט הלאומי מ-1927 עד מותו. הרב ד"ר נימירובר היה לוחם ללא חת באנטישמיות, הנהיג את יהדות רומניה בדרך המודרניזציה של חיי הקהילה, דגל ביהדות כתרבות ובפתיחות לתרבות רומניה ושאר העמים, תמך בהתלהבות בציונות, הגן בקול אמיץ על זכויות המיעוט היהודי. נימירובר היה ציוני נלהב, שימש כחבר נשיאות הקונגרס הציוני השלישי ולאחר מותו של הרצל, הספיד אותו בבית הכנסת בנוכחות חברי הקונגרס.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויעקב יצחק נימירובר · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »
יצחק ניסנבוים
מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויצחק ניסנבוים · ראה עוד »
יצחק בר לווינזון
יצחק דב בר לווינזון (בכתיב יידי: יצחק בער לעווינזאהן; ריב"ל; כ"ט באלול ה'תקמ"ח, 1 באוקטובר 1788, קרמניץ, רוסיה – כ"ב בשבט ה'תר"ך, 15 בפברואר 1860, קרמניץ) היה חלוץ תנועת ההשכלה היהודית בתחומי האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויצחק בר לווינזון · ראה עוד »
ירושלמי על סדר קדשים
מסכת חולין מהתלמוד הירושלמי המזויף. נדפס בסעיני וואראהל (טרנסילבניה), בדפוס יעקב וידר בשנת תרס"ז הירושלמי על סדר קדשים הוא פירוש התלמוד הירושלמי על סדר קדשים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וירושלמי על סדר קדשים · ראה עוד »
ישראל לוי
הרב ד"ר ישראל לוי (ר"י לוי; Israel Lewy; 7 בינואר 1841, אִינוֹבְרוֹצְלַב, פרובינציית פּוֹזֶן, ממלכת פרוסיה – 8 בספטמבר 1917, ברסלאו, גרמניה) היה חוקר תלמוד יהודי-גרמני, פרופסור לתלמוד בבית המדרש לרבנים בברסלאו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל וישראל לוי · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויהדות · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות נאולוגית
נאולוגים (בהונגרית: neológ irányzat, "הפלג הנאולוגי") הוא הכינוי השגור לחברי אחד משני ארגוני הקהילות הגדולים ביהדות הונגריה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויהדות נאולוגית · ראה עוד »
יהדות פרוסיה
280x280 פיקסלים 250x250 פיקסלים היהודים הראשונים בפרוסיה התיישבו בדוכסות כמעט עם הקמתה וסביר להניח שישבו שם עוד קודם לכן.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויהדות פרוסיה · ראה עוד »
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יהדות ברסלאו
ה'שטיבל' בברסלאו, ששימש בעיקר את יהודי מזרח אירופה. בתמונה: מרדכי רוטנברג, שנמלט מהעיר כילד, יושב במקומו הקבוע של אביו, דויד רוטנברג, שהיה מבני הקהילה המזרח-אירופית של ברסלאו ארון הקודש ב'שטיבל' של קהילת יהודי מזרח אירופה בברסלאוהקהילה היהודית בבְּרֶסְלַאוּ (או "בְּרֶסְלוֹי", כיום ידועה בשם ורוצלב; אצל היהודים רווח הכתיב "ברעסלא" ו"ברעסלוי") הייתה מהקהילות היהודיות הוותיקות באירופה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויהדות ברסלאו · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהדות דרזדן
בית הכנסת הישן שנשרף בליל הבדולח בית הכנסת החדש קהילה יהודית מתקיימת בדרזדן מאז המאה ה-13 ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויהדות דרזדן · ראה עוד »
יהודה תיאודור
יהודה יוליוס תיאודור (בכתיב יידי: טהעאדאר, בגרמנית: Julius Theodor; י"ג בטבת ה'תר"י, 28 בדצמבר 1849 – כ"א באב ה'תרפ"ג, 3 באוגוסט 1923) היה רב וחוקר יהודי גרמני, שנודע בעיקר כחוקר המדרש.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויהודה תיאודור · ראה עוד »
יהודה בן תימא
טור, אורח חיים סימן א' יהודה בן תימא היה תנא שלא נודע זמנו.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויהודה בן תימא · ראה עוד »
יהודה בן טבאי
יהודה בן טבאי היה נשיא הסנהדרין, בן זוגו של שמעון בן שטח, ששימש לצידו כאב בית דין.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויהודה בן טבאי · ראה עוד »
יוסי בן יועזר
יוסי בן יועזר איש צרדה (או יוסף בן יועזר) היה כהן מהעיר צרדה שבשומרון, ונשיא הסנהדרין הראשון בתקופת הזוגות.
חָדָשׁ!!: זכריה פרנקל ויוסי בן יועזר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/זכריה_פרנקל
