יוֹצֵאנִכנָס

🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!

תוכן עניינים

1. 397 יחסים: ממשלת ישראל הארבע עשרה, ממשלת ישראל האחת עשרה, ממשלת ישראל העשירית, ממשלת ישראל הראשונה, ממשלת ישראל השנייה, ממשלת ישראל השתים עשרה, ממשלת ישראל השלוש עשרה, ממשלת ישראל החמש עשרה, מארק שאגאל, מאיר חובב (סופר), מאיר בניהו, מאיר בר-אילן, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם מנדל חן, מנחם בגין, מפא"י, מקס סולובייצ'יק, מקסים גילן, מרלן דיטריך, מרד הגנרלים (1967), מרדכי לבנון (שופט), מרדכי דובין, מרכז זלמן שזר, משפחת קוריאל, משרד החינוך, משלב, משה צבי סגל (לוחם מחתרת), משה גרון, משה יובל, משולם לנגרמן, משכן הנשיא, מתי (שיר), מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מגילת העצמאות, מוסבאח חלבי, מוסד ביאליק, מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, מובוטו ססה סקו, מימונה, מיכאל מילברגר, מיכאיל בודרוב, מייק הררי, מייקל מקדונל, א' בכסלו, אם צו הגורל..., אנצו סרני, אנציקלופדיה חינוכית, אנציקלופדיה יודאיקה, ... להרחיב מדד (347 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ממשלת ישראל הארבע עשרה

ממשלת ישראל הארבע עשרה, בראשותה של גולדה מאיר, שכונתה בשל כך "ממשלת גולדה הראשונה", פעלה מ-17 במרץ 1969 ועד 15 בדצמבר 1969, בתקופת כהונתה של הכנסת השישית, לאחר פטירתו של לוי אשכול ועד לבחירות לכנסת השביעית.

לִרְאוֹת זלמן שזר וממשלת ישראל הארבע עשרה

ממשלת ישראל האחת עשרה

ממשלת ישראל האחת עשרה, בראשותו של לוי אשכול, פעלה מ-26 ביוני 1963 עד 22 בדצמבר 1964, בתקופת כהונתה של הכנסת החמישית.

לִרְאוֹת זלמן שזר וממשלת ישראל האחת עשרה

ממשלת ישראל העשירית

ממשלת ישראל העשירית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-2 בנובמבר 1961 עד 26 ביוני 1963, והושבעה עם היבחרה של הכנסת החמישית.

לִרְאוֹת זלמן שזר וממשלת ישראל העשירית

ממשלת ישראל הראשונה

ממשלת ישראל הראשונה פעלה מ-10 במרץ 1949 עד 30 באוקטובר 1950, כשדוד בן-גוריון הגיש את התפטרותו לנשיא, והממשלה הפכה לממשלה זמנית במשך 16 יום, עד לכינון הממשלה השנייה.

לִרְאוֹת זלמן שזר וממשלת ישראל הראשונה

ממשלת ישראל השנייה

ממשלת ישראל השנייה בראשות דוד בן-גוריון הושבעה ב-1 בנובמבר 1950, בעת כהונתה של הכנסת הראשונה, וסיימה את כהונתה ב-8 באוקטובר 1951, לאחר הבחירות לכנסת השנייה.

לִרְאוֹת זלמן שזר וממשלת ישראל השנייה

ממשלת ישראל השתים עשרה

ממשלת ישראל השתים עשרה, בראשותו של לוי אשכול, פעלה מ-22 בדצמבר 1964 עד 12 בינואר 1966, בתקופת כהונתה של הכנסת החמישית.

לִרְאוֹת זלמן שזר וממשלת ישראל השתים עשרה

ממשלת ישראל השלוש עשרה

ממשלת ישראל השלוש עשרה, בראשותו של לוי אשכול, פעלה מ-12 בינואר 1966 עד 17 במרץ 1969, והושבעה לאחר כינונה של הכנסת השישית.

לִרְאוֹת זלמן שזר וממשלת ישראל השלוש עשרה

ממשלת ישראל החמש עשרה

ממשלת ישראל החמש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר, שכונתה בשל כך "ממשלת גולדה השנייה", הושבעה עם כינונה של הכנסת השביעית, ופעלה מ-15 בדצמבר 1969 עד ל-10 במרץ 1974.

לִרְאוֹת זלמן שזר וממשלת ישראל החמש עשרה

מארק שאגאל

מארק שאגאל, 1915, ציור של יהודה פן אחד מחלונות הוויטראז', הקרויים 'חלונות שאגאל' בבית החולים הדסה עין כרם פסל בדמותו של שאגאל המוצב בפולין מַארְק שַׁאגַאל (נולד משה סג"ל, בצרפתית: Marc Chagall, ברוסית: Марк Шага́л; 7 ביולי 1887 – 28 במרץ 1985) היה אמן סוריאליסטי צרפתי-בלארוסי-יהודי, מאסכולת פריס.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומארק שאגאל

מאיר חובב (סופר)

מאיר חובב (ו' בשבט ה'תרפ"ח, 28 בינואר 1928 - עשרה בטבת ה'תשע"א, 17 בדצמבר 2010) היה סופר ועורך, יקיר ירושלים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומאיר חובב (סופר)

מאיר בניהו

מאיר בניהו (28 בנובמבר 1926, כ"ב בכסלו תרפ"ז – 26 באפריל 2009, ב' באייר תשס"ט) היה חוקר ההיסטוריה של הקבלה והשבתאות, חוקר הפזורה הספרדית של חכמי וגאוני עדות המזרח, וחוקר הספרות הרבנית במזרח ובאיטליה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומאיר בניהו

מאיר בר-אילן

בר-אילן, אפריל 1914 לוויית הרב בירושלים. 1949, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 17 באפריל 1949) היה רב, מחבר ופעיל ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומאיר בר-אילן

מנחם מנדל שניאורסון

רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומנחם מנדל שניאורסון

מנחם מנדל חן

ממוזערהרב שלמה מנחם מנדל חן (ט"ז בתשרי ה'תרל"ט או ה'תר"מ, 1879 או 1880 - א' באלול ה'תרע"ט, 1919) מרבני משפחת חן, היה רב העיר ניז'ין באוקראינה וראש ישיבת תומכי תמימים בעיר, מחשובי רבני חב"ד בראשית המאה ה-20.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומנחם מנדל חן

מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב ה'תרע"ג – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' ה'תשנ"ב) היה פוליטיקאי, מדינאי ואיש צבא ישראלי, שכיהן כראש ממשלת ישראל השישי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומנחם בגין

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומפא"י

מקס סולובייצ'יק

מקס סולובייצ'יק (בלשון הקודש: מנחם מרדכי; בליטאית: Maksas Soloveičikas; בכתיב ארכאי: סולוביטשיק; לימים מנחם סוליאלי; 19 בנובמבר 1883,י"ד בתשרי תרמ"ד– 9 במרץ 1957, ו' באדר ב', תשי"ז) היה מנהיג ציוני, חוקר תנ"ך, חבר הסיימאס הליטאי, שר לענייני יהודים בממשלה ליטאית, ממייסדי ה"אנציקלופדיה יודאיקה" בברלין, חבר ההנהלה הציונית, מנהל מערכת השידורים ברדיו במדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומקס סולובייצ'יק

מקסים גילן

חבורת "לקראת" בקפה כסית, 1953 (מימין לשמאל) יצחק לבני, י' ליש, מקסים גילן, נתן זך ומשה דור מקסים גילן (במקור גולדנהירש; 24 במרץ 1931 – 2 באפריל 2005) היה משורר, עורך ופעיל שמאל רדיקלי ישראלי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומקסים גילן

מרלן דיטריך

מאריה מגדלנה ("מַרְלֵנֶה") דיטריך, הידועה יותר כמרלן דיטריך (Marlene Dietrich; 27 בדצמבר 1901 – 6 במאי 1992) הייתה שחקנית קולנוע וזמרת ילידת גרמניה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומרלן דיטריך

מרד הגנרלים (1967)

הרמטכ"ל ואלופי צה"ל בטקס חלוקת עיטור מלחמת ששת הימים במשרדו בירושלים. בין הנוכחים: יצחק רבין, חיים בר-לב, עזר ויצמן, עמוס חורב והרב שלמה גורן. מרד הגנרלים (1967) הוא כינוי שניתן לישיבה משותפת של ועדת השרים לביטחון בראשות ראש הממשלה אשכול עם אלופי המטכ"ל לקראת סוף תקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומרד הגנרלים (1967)

מרדכי לבנון (שופט)

טקס הנחת אבן הפינה לבית כנסת ישורון ירושלים. מרדכי לבנון (י"ח בשבט תרמ"ח, 2 במרץ 1888 – כ"ד בתשרי תשמ"ו, 10 באוקטובר 1985) היה השופט היהודי הראשון בזמן שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, משפטן, איש ציבור, יקיר ירושלים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומרדכי לבנון (שופט)

מרדכי דובין

מרדכי דובין (בלטבית: Mordehajs Dubins; 1889–1956), היה פוליטיקאי יהודי-לטבי, חבר הסאימה ברפובליקת לטביה מטעם אגודת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומרדכי דובין

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומרכז זלמן שזר

משפחת קוריאל

קוריאל היא משפחת אנוסים מכובדת וענפה מספרד מהכפר קוריאל curiel שליד העיר טולדו, שהוגלתה לפורטוגל ב-1492.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומשפחת קוריאל

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומשרד החינוך

משלב

בבלשנות, מִשְלָב (בנטייה: משלבּים) או משלב לשוני הוא אופן שימוש בשפה, התואם לנסיבות מסוימות.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומשלב

משה צבי סגל (לוחם מחתרת)

הרב משה צבי סגל (ו' בשבט תרס"ד, ינואר 1904 - י' בתשרי תשמ"ו, 25 בספטמבר 1985) היה פעיל בולט בתנועות וארגונים שונים, בהם "ברית הבריונים", ברית החשמונאים, אצ"ל, לח"י, ועוד.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומשה צבי סגל (לוחם מחתרת)

משה גרון

פרופ' משה גרון (ראשון מימין) ופרופ' מוריס לוי (שלישי משמאל) משה גרון (20 במרץ 1926 – 11 בדצמבר 2017) היה רופא וחוקר ישראלי לקרדיולוגיה, פרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מחלוצי ענף הקרדיולוגיה בארץ ובעולם.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומשה גרון

משה יובל

משה יובל, דובר משרד החוץ, 1966 משה חיים יוּבָל (צימבל) (24 בספטמבר 1913 - אפריל 1982) היה ממנהיגי עליית הנוער מלטביה, איש שירות החוץ וסגן מנהל "יד ושם".

לִרְאוֹת זלמן שזר ומשה יובל

משולם לנגרמן

משולם זישא לנגרמן (ג' בתשרי ה'תרע"א, 6 באוקטובר 1910 – כ"א בניסן ה'תשל"ג, 23 באפריל 1973) היה מהעוסקים בקליטת העלייה ההמונית במחנה העולים בפרדס חנה ובסביבתה, מראשי המושבה רעננה בשנותיה הראשונות, חבר המועצה המקומית, וסגן ראש המועצה, נשיאו השביעי של מועדון רוטרי - רעננה, יו"ר הוועדה הקרואה של עיריית הרצליה, מבכירי משרד הסעד, ומנהל השירות למפגר, מייסדו של מעון "שקמה", ומנהלו עד לפטירתו.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומשולם לנגרמן

משכן הנשיא

משכן הנשיא (הידוע גם בשם בית הנשיא או משכן נשיאי ישראל) הוא מעונם הרשמי ומשרדם של נשיאי מדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומשכן הנשיא

מתי (שיר)

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע "מֵתַי" הוא שיר מאת המשוררת רחל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומתי (שיר)

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומלחמת ששת הימים

מלחמת ההתשה

מלחמת ההתשה (בערבית: حرب الاستنزاف, חַרְבּ אֶל־אִסְתִנְזַאף) הייתה מלחמה בין ישראל לבין מצרים, שהחלה ב-11 ביוני 1967 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970, מועד שבו הסכימו הצדדים על הפסקת אש שנכנסה לתוקף למחרת.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומלחמת ההתשה

מגילת העצמאות

מגילת העצמאות היא המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומגילת העצמאות

מוסבאח חלבי

מוּסבָּאח חלבי (בערבית: مصباح حلبي, בתעתיק תקני: מֻצבאח חלבי; 1942 – 2018) היה סופר ועיתונאי דרוזי ישראלי, איש דלית אל-כרמל, מהראשונים שהביאו את דבר העדה הדרוזית לקהל העברי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומוסבאח חלבי

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומוסד ביאליק

מוזיאון ארץ ישראל

סמליל המוזיאון עד ראשית 2016 מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (קריית המוזיאונים) (בעבר נקרא: מוזיאון הארץ) הוא מוזיאון בתל אביב, המציג ממצאים ארכאולוגיים העוסקים בארץ ישראל מזמנים שונים ומתארים את רב התרבותיות שלה, בעבר ובהווה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומוזיאון ארץ ישראל

מוזיאון תל אביב לאמנות

הסמליל הישן של המוזיאון שעיצב דן ריזינגר מוזיאון תל אביב לאמנות הוא אחד ממוזיאוני האמנות החשובים בישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומוזיאון תל אביב לאמנות

מובוטו ססה סקו

מובוטו ססה סקו קוקו נגבנדו ווה זה בנגה (משמעות בעברית: הלוחם רב העוצמה שהודות לחוסנו ורצונו הבלתי מתפשר לנצח, צועד מניצחון לניצחון ומותיר אש בנתיבו) (בלועזית: Mobutu Sese Seko Kuku Ngbendu Wa Za Banga, הידוע כמובוטו ססה סקו, בלידה - ז'וזף דזירה מבוטו; 14 באוקטובר 1930 – 7 בספטמבר 1997) היה נשיא זאיר (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) במשך 31 שנים (24 בנובמבר 1965 – 16 במאי 1997).

לִרְאוֹת זלמן שזר ומובוטו ססה סקו

מימונה

טקסט.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומימונה

מיכאל מילברגר

מיכאל (מישל) מילבֶּרגר (בצרפתית: Michel Milberger; בפולנית: Michał Milberger; ברוסית: Михаил Мильбергер; 31 בדצמבר 1922, ורשה, פולין – 18 בדצמבר 1997, איברי-סיר-סן, צרפת) היה פסל יהודי פולני-סובייטי-צרפתי שהתמחה בפיסול ריאליסטי של דמויות אנושיות, ובעיקר דיוקנאות ופרוטומות.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומיכאל מילברגר

מיכאיל בודרוב

בודרוב מגיש את כתב האמנתו לנשיא יצחק בן-צבי בודרוב ודוד בן-גוריון, מרץ 1958 מיכאיל פדורוביץ' בודרוב (ברוסית: Михаил Федорович Бодров) (1903–1988) היה דיפלומט סובייטי בכיר ושימש כשגריר ברית המועצות בישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומיכאיל בודרוב

מייק הררי

קבלת פנים בבית נשיא המדינה, זלמן שזר, לפדויי שבי ממצרים, 1968. בתמונה, מימין לשמאל: מייק הררי, וולפגנג לוץ ורעייתו, זלמן שזר ומאיר עמית מיכאל (מייק) הררי (18 בפברואר 1927 – 21 בספטמבר 2014) היה איש "ההגנה", הפלמ"ח, השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ומייק הררי

מייקל מקדונל

מייקל פרנסיס ג'וזף מקדונל (באנגלית: Michael Francis Joseph McDonnell; 15 בינואר 1882 – 12 באפריל 1956) היה שופט בריטי שעמד בראש בית המשפט העליון בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי בתואר "Chief Justice" (התואר המקביל בעברית של אותה תקופה – "זקן השופטים").

לִרְאוֹת זלמן שזר ומייקל מקדונל

א' בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

לִרְאוֹת זלמן שזר וא' בכסלו

אם צו הגורל...

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע אִם צַו הַגּוֹרָל... הוא שיר מאת המשוררת רחל, אשר נכתב בתרפ"ח ופורסם בינואר 1928 בעיתון "דבר".

לִרְאוֹת זלמן שזר ואם צו הגורל...

אנצו סרני

מצבה מעל הקבר הריק לזכרו של אנצו סרני ביד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה בהר הרצל שלט הנצחה לאנצו סרני ברחוב על שמו בפתח תקווה בקיבוץ גשר אֶנְצוֹ חַיִּים סֶרֶנִי (באיטלקית: Enzo Sereni; 17 באפריל 1905, י"ב בניסן תרס"ה – 18 בנובמבר 1944) היה סופר, פעיל ציוני ובין צנחני היישוב - צנחנים יהודים שצנחו באירופה במלחמת העולם השנייה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואנצו סרני

אנציקלופדיה חינוכית

אנציקלופדיה חינוכית היא אנציקלופדיה מקצועית לתחום החינוך שיצאה לאור בשנים 1959–1969 על ידי משרד החינוך ומוסד ביאליק.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואנציקלופדיה חינוכית

אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואנציקלופדיה יודאיקה

אנרגיה גרעינית בישראל

בעוד שישראל מפעילה שני כורי מחקר גרעיניים (הקריה למחקר גרעיני – נגב והמרכז למחקר גרעיני שורק), אין לה תחנות כוח גרעיניות.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואנרגיה גרעינית בישראל

אנו – מוזיאון העם היהודי

סמליל המוזיאון עד לשנת 2021 אנו – מוזיאון העם היהודי (עד מרץ 2021 נקרא בית התפוצות) הוא מוזיאון העוסק בעמיות וזהות יהודית, ומקדם רב-תרבותיות ורב-גוניות בעם היהודי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואנו – מוזיאון העם היהודי

אסף שמחוני

אסף שמחוני (6 באוקטובר 1922 – 6 בנובמבר 1956) היה אלוף בצה"ל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואסף שמחוני

אסתר זמורה

אסתר (אֶמה) זְמוֹרָה לבית הורביץ (י"ד בניסן תר"ן, 4 באפריל 1890 – 20 בספטמבר 1951, כ' באלול תשי"א) הייתה אשת העלייה השלישית, עמדה בראש "הסתדרות נשים עבריות" מ-1928, ובראש "ויצו" מ-1933 עד 1941.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואסתר זמורה

אפרים קציר

פרופ' אפרים קציר (קצ'לסקי; 16 במאי 1916 – 30 במאי 2009) היה ביופיזיקאי ונשיאהּ הרביעי של מדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואפרים קציר

אפרים דוידי

אפרים דוידי (נולד ב-3 במרץ 1954) הוא עמית הוראה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, עיתונאי ופעיל שמאל ישראלי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואפרים דוידי

אפולו 11

אפולו 11 (באנגלית: Apollo 11) הייתה טיסת חלל שבמסגרתה נחתו לראשונה בני אדם על הירח.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואפולו 11

ארנון מוזס

ארנון (נוני) מוֹזֶס (נולד ב-1 באפריל 1953) הוא בעל השליטה ויו"ר מועצת המנהלים בקבוצת "ידיעות אחרונות" – המוציא לאור של העיתון היומי "ידיעות אחרונות" והמחזיקה באתר האינטרנט "ynet".

לִרְאוֹת זלמן שזר וארנון מוזס

ארטור דה קוסטה אה סילבה

אַרְטוּר דֶּה קוֹסְטָה אה סִילְבָה (בפורטוגזית: Artur da Costa e Silva; 3 באוקטובר 1899 – 17 בדצמבר 1969) היה איש צבא בדרגת מרשל ברזיל (מקביל לפילדמרשל) ופוליטיקאי ברזילאי.

לִרְאוֹת זלמן שזר וארטור דה קוסטה אה סילבה

ארזה

"הבית הלבן" מבנה המנהלה שנבנה ב-1930, בסגנון הבאוהאוס אַרְזָה או בשמו המלא ארזה - בית הבראה לחלוצים, הוא מתחם שבו פעל בית הבראה, המצוי ביישוב מוצא עילית על כביש שבע האחיות.

לִרְאוֹת זלמן שזר וארזה

אריה רפאלי (צנציפר)

בית הבראה "החלמה" ברמת גן, 11.8.39 אריה רפאלי (צנציפר) (ה'תר"ס, 15 במאי 1900 - כ"ט בטבת ה'תשל"ז, ינואר 1977) היה היסטוריון, סופר, מסאי, מתרגם, משורר, פובליציסט ופעיל ציבור בארגונים ציבוריים ציוניים שונים ברוסיה ובישראל, אסיר ציון.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואריה רפאלי (צנציפר)

אריה שפק

אריה שְׁפָּק (נכתב לעיתים שפאק; 20 באוגוסט 1919 – 10 באוגוסט 1978) היה לוחם הבריגדה היהודית, איש הנוקמים, מפקד פלוגת שועלי שמשון מגדוד 54 של חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות (בדרגת רב-סרן), מראשי "מכבי" בתל אביב, ראש מינהל יפו בעיריית תל אביב בשנים 1950–1961, מייסד סוכנות הביטוח "אריה שפק".

לִרְאוֹת זלמן שזר ואריה שפק

אלכסנדר ליכט

ד"ר אלכסנדר ליכט (בסרבו-קרואטית: Aleksandar Licht; 11 באפריל 1884, סוֹקוֹלוֹבָאץ, הרשות המקומית קופריבניצה, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 14 באוגוסט 1948, מונטרה, שווייץ) היה משפטן יהודי, ממייסדי התנועה הציונית באזור קרואטיה, חבר הוועד הפועל הציוני ויושב ראש התנועה הציונית בממלכת יוגוסלביה משנות ה-20 ועד לשואה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואלכסנדר ליכט

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 6 בספטמבר 1945, כ"ח באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

אליעזר קרסיק

מימין לשמאל: הרב גרשון חן, הרב חיים אליעזר קרסיק והרב שלמה יוסף זוין. הרב אליעזר קרסיק (טבת תרנ"ח, 1898 - ה' בניסן תש"כ, אפריל 1960) היה יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל, ארגון הגג של חב"ד בישראל, רב קהילת חב"ד בתל אביב ומנהל ישיבת אחי תמימים בתל אביב.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואליעזר קרסיק

אליהו סימפסון

הרב אליהו ייאכיל סימפסון (ביידיש: סימפסאן; בוברויסק, א' בתמוז תרמ"ט - ניו יורק, כ"ט בכסלו תשל"ז) היה רב חסיד חב"ד ותיק, ה'חוזר' (מי שחוזר ומעלה על הכתב את דברי התורה) של האדמו"ר הרש"ב ומי שמונה על ידו למשפיע קהילת חב"ד באודסה, הגבאי (מזכיר) של האדמו"ר הריי"ץ ושל ביתו ובית המדרש בחצרו.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואליהו סימפסון

אליהו בריסקר

אליהו בריסקר אליהו בריסקר (4 בנובמבר 1881 – 11 בספטמבר 1966) היה ממייסדי תל אביב ורמת גן.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואליהו בריסקר

אחד במאי

יום הפועלים הבין־לאומי, ובשמו הידוע יותר אחד במאי, מצוין ב־1 במאי כביטוי לסולידריות בין ארגוני עובדים וכביטוי למאבק למען תנאי עבודה טובים יותר.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואחד במאי

אבא קובנר

חברי המחתרת מגטו וילנה, ובהם אבא קובנר, עומד במרכז, וויטקה קמפנר (לימים אשתו של קובנר), ראשונה מימין הגנה ביד מרדכי, 1948 אבא קובנר - איור מאת חיים טופול פסל של אבא קובנר בבית וילנה בתל אביב על רקע תמונה מגטו וילנה מצבת קברו של אבא קובנר אַבָּא קוֹבְנֶר (ביידיש: קאָוונער; 14 במרץ 1918 – 25 בספטמבר 1987) היה משורר עברי, סופר, אמן, וחבר מחתרת ישראלי, מנהיג פרטיזנים ולוחמים מגטו וילנה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואבא קובנר

אבא לפין

אַבָּא (אֶיְבֶּל) לַפִּין (בליטאית: Abelis Lapinas; 15 באוקטובר 1863 – 21 ביולי 1940) היה פעיל ציוני, רופא, סופר ומנהיג קהילת יהודי קובנה שבליטא.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואבא לפין

אבא חושי

אבא חושי: דיוקן מאת מרדכי אבניאל אַבָּא חוּשִׁי (שְׁנֵלֶר; 23 במאי 1898 – 24 במרץ 1969) היה מנהיג ציוני, פעיל סוציאליסטי ופוליטיקאי, איש עבודה והתיישבות, מנהיג פועלים, איש השומר הצעיר, חבר הכנסת הראשונה וממקימי ההסתדרות.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואבא חושי

אברהם ארנון

אברהם ארנון (1887 - 23 במאי 1960) היה מבכירי אנשי החינוך המקצועיים בתקופת ייסודו של משרד החינוך ושימש כיו"ר הראשון של המזכירות הפדגוגית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואברהם ארנון

אברהם קצנלסון

אברהם קצנלסון (ניסָן) (29 באפריל 1888, י"ח באייר ה'תרמ"ח – 18 במאי 1956, ח' בסיוון ה'תשט"ז) היה רופא יהודי ופעיל ציוני.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואברהם קצנלסון

אברהם לביא

ד"ר אברהם לביא אברהם לביא (1916 – ספטמבר 1998) היה מרצה, חוקר, קריין, עורך-חדשות, עיתונאי, מתרגם ומורה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואברהם לביא

אברהם ליס

אברהם לִיס (31 במאי 1913, ביאליסטוק, פולין – 24 באוקטובר 1998, תל אביב) היה מבקר ספרות ומסאי יידי ישראלי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואברהם ליס

אברהם חן

הרב אברהם יהודה חן (חשון ה'תרל"ח; אוקטובר או נובמבר 1877 - י' בתשרי ה'תשי"ח, אוקטובר 1957) היה בנו של הרב דוד צבי חן, איש הגות, אנרכו-פציפיסט- פעלתן, עסקן, רב וסופר.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואברהם חן

אדמונד זילברנר

אדמונד זילברנר (באנגלית Edmund Silberner; בוריסלב, פולין, כיום אוקראינה, י"א בניסן ה'תר"ע 1910 – ירושלים, ח' בכסלו ה'תשמ"ו 1985) היה כלכלן ישראלי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואדמונד זילברנר

אהרן זאב

אהרן זאב (משמאל) לצד זאב יוסיפון בחגיגות פורים, 1962, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית אהרן זאב (28 באפריל 1900, כ"ט בניסן תר"ס – 10 באוקטובר 1968, י"ח בתשרי תשכ"ט) היה משורר וסופר עברי, סופר ומשורר ילדים, עורך, מחנך, קצין החינוך הראשי של צה"ל (בדרגת אלוף-משנה) ונשיא הוועד למען החייל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואהרן זאב

אהרון ולירו

אהרון ולירו (19 בפברואר 1913 – 18 בדצמבר 2000) היה רופא ומחנך, שתרם רבות לקידום תחום הרפואה ולהקמת בתי חולים ומרכזים רפואיים בישראל בסוף המאה ה-20.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואהרון ולירו

אהבה נכזבת

אהבה נכזבת (או: אהבה חד-צדדית) היא אהבה שאינה הדדית באופן גלוי, או אהבה שלא נתפסת באופן שווה אצל שני הצדדים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואהבה נכזבת

אומברטו קסטלו ברנקו

אוּמבּרְטוֹ דֶה אלנְקר קָסְטֶלוֹ בְּרָנְקוֹ (בפורטוגזית: Humberto de Alencar Castelo Branco; 20 בספטמבר 1897 – 18 ביולי 1967) מנהיג צבאי ופוליטיקאי ברזילאי; שימש כדיקטטור הצבאי הראשון במהלך תקופת הדיקטטורה הצבאית בברזיל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואומברטו קסטלו ברנקו

אורמיה

אוּרְמִיַה (מאזרית: اورمیه; - אוֹרוּמִיֵה; בארמנית: Ուրմիա; בכורדית: ورمێ; בסורית: ܐܘܪܡܝܐ) היא בירת פרובינציית מערב אזרבייג'ן בצפון-מערב איראן.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואורמיה

אורט ישראל

סמלילה הראשון של רשת אורט בישראל משנת 1949 סמלילה הקודם של רשת אורט, אשר היה בשימוש עד ראשית שנות האלפייםשגרסה של סמל זה עם הבדלים מינוריים מוטבעת בסמליל העדכני עשור השני של המאה ה-21 אוֹרט ישראל (ORT - ראשי תיבות ברוסית של Общество Ремесленного Труда; תעתיק: אוֹבְשצֶ'סְטְבוֹ רמֵסְלֶנוֹגוֹ טרוּדַה, ובתרגום לעברית, "האגודה למלאכה מקצועית") היא רשת החינוך הגדולה בישראל, הפועלת ללא זיקה פוליטית מאז 1949 כחברה לתועלת הציבור.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואורט ישראל

אוריאל הד

אוריאל הד (הייד; Uriel Heyd; 26 ביולי 1913 – 13 במאי 1968) היה מזרחן, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, נודע במחקריו על טורקיה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואוריאל הד

אויגן פרופר

אויגן פרופר אויגן פרופר (5 בספטמבר 1911 – 27 באפריל 1986) היה תעשיין ישראלי, ממייסדי חברת "אסם", מנכ"ל ויו"ר מועצת המנהלים שלה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואויגן פרופר

איתן רון

איתן (אוטו) רון (11 בספטמבר 1920, כ"ח באלול ה'תר"ף – 21 בדצמבר 2008, כ"ד בכסלו ה'תשס"ט) היה דיפלומט, ושגריר ישראל ביפן, הולנד, איטליה ובחוף השנהב.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואיתן רון

איבי הנחל

הנוף הנשקף מאבי הנחל לכיוון דרום מזרח. בתמונה נראים היישוב מעלה עמוס ומדבר יהודה אִבֵּי הנחל היא התנחלות בגוש עציון, השוכנת בתחום המתאר של היישוב מעלה עמוס, השייך למועצה אזורית גוש עציון, בגובה ממוצע של כ-800 מטר מעל פני הים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ואיבי הנחל

נאום הר הצופים

נאום הר הצופים הוא נאום שנשא יצחק רבין, רמטכ"ל מלחמת ששת הימים, ב-28 ביוני 1967 (עם סיום המלחמה) בטקס קבלת תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ונאום הר הצופים

נשיא מדינת ישראל

נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ונשיא מדינת ישראל

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ב' ה'תש"ל) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי, פובליציסט, מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת.

לִרְאוֹת זלמן שזר ונתן אלתרמן

נח מוזס

בית ידיעות אחרונות נח מוזס (10 בדצמבר 1912 - 7 באוקטובר 1985) היה המו"ל של "ידיעות אחרונות" והעורך האחראי הראשון שלו במשך 46 שנים, עיתונאי ואגרונום בהשכלתו.

לִרְאוֹת זלמן שזר ונח מוזס

נח פלר

פרופ' נח פלר נח פֶלֶר (1908, קובנה, ליטא הרוסית – 1986, פתח תקווה) היה רופא מנתח ישראלי, חוקר בדרגת פרופסור, פעיל ציוני ממייסדי בית החולים השרון בפתח תקווה ומנהלו במשך 27 שנה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ונח פלר

נחום ניר-רפאלקס

נחום יעקב ניר (רָפַאלְקֶס; בכתיב יידי: ראַפאַלקעס; 17 במרץ 1884 – 10 ביולי 1968) היה פוליטיקאי ישראלי, מראשי הציונות הסוציאליסטית במזרח אירופה ובארץ ישראל, ויושב ראש הכנסת השני.

לִרְאוֹת זלמן שזר ונחום ניר-רפאלקס

נווה עופר

המרכז הקהילתי נווה עופר נווה עופר (מוכרת גם בשמה הקודם תל כביר) היא שכונה בדרום תל אביב / יפו ב', הגובלת בשכונת קריית שלום, בשכונת תל גיבורים שבחולון וביפו.

לִרְאוֹת זלמן שזר ונווה עופר

ניסן כצנלסון

מימין לשמאל: ניסן כצנלסון, שאול כצנלסון, קלמן כצנלסון, ושמואל כצנלסון. 1911. ד"ר ניסן (הכהן) כצנלסון (1862–1923) היה מנהיג ציוני ברוסיה, מעוזריו הקרובים של בנימין זאב הרצל ונציגו האישי במשא ומתן עם שלטונות רוסיה.

לִרְאוֹת זלמן שזר וניסן כצנלסון

ססיל רות

ססיל (בצלאל) רות (Cecil Roth; אדר תרנ"ט, 5 במרץ 1899 – י"ז בסיוון תש"ל, 21 ביוני 1970) היה היסטוריון יהודי-בריטי אשר התמחה בתולדות היהודים בכלל ובתקופת הרנסאנס בפרט.

לִרְאוֹת זלמן שזר וססיל רות

סעדיה שושני

סעדיה שושני (י"ט באדר א' ה'תרמ"ט, 20 בפברואר 1889 – כ"ה בכסלו ה'תשל"ב, 13 בדצמבר 1971) היה איש ציבור מימי היישוב וראשית ימי מדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר וסעדיה שושני

ספריית גרשם שלום

חדר קריאה באוסף גרשם שלום (2011) ספריית גרשם שלום או אוסף גרשם שלום היא ספריית עיון בתחום הקבלה, החסידות והמיסטיקה היהודית.

לִרְאוֹת זלמן שזר וספריית גרשם שלום

ספונות

כריכת כתב העת ספונות תשי"ז ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח (או בשמו המקוצר ספונות), הוא כתב עת מדעי, שיצא לאור בשתי סדרות, ביוזמתו של מאיר בניהו, ומטעם מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית.

לִרְאוֹת זלמן שזר וספונות

סטודיבייקר לארק

7 ביולי 1960, מכונית הסטודיבייקר לארק הראשונה יוצאת מפס הייצור במפעל קייזר-אילין סטודיבייקר לארק 1961 סטודיבייקר לארק 1963 סטודיבייקר לארק 1964 סטודיבייקר לארק, מבט מבפנים סטודיבייקר לארק, קונבריטיבל (גג-נפתח) סטודיבייקר לארק סטיישין, Lark Wagon סטודיבייקר לארק סטודיבייקר לארק (באנגלית: Studebaker Lark) היא מכונית קומפקטית אמריקאית תוצרת יצרנית כלי הרכב סטודיבייקר, שהורכבה במדינת ישראל על ידי "קייזר-אילין תעשיות" משנת 1960 עד שנת 1967.

לִרְאוֹת זלמן שזר וסטודיבייקר לארק

סיטרואן DS

סיטרואן DS (בצרפתית: Citroën DS) הוא דגם מכונית סלון שיוצרה על ידי יצרנית הרכב הצרפתית סיטרואן, בין השנים 1955-1975.

לִרְאוֹת זלמן שזר וסיטרואן DS

עמי אילון

עמיחי (עמי) אילון (נולד ב-27 ביוני 1945) הוא איש ביטחון ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כמפקד חיל הים, כמפקד שייטת 13, כראש השב"כ העשירי, חבר הכנסת ושר מטעם מפלגת העבודה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ועמי אילון

עקרה (שיר)

רחל המשוררת שם.

לִרְאוֹת זלמן שזר ועקרה (שיר)

ערן נובק

ערן נובק (נולד ב-3 במרץ 1965) הוא סופר ועורך, חבר אגודת הסופרות והסופרים העבריים בישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר וערן נובק

עת הזמיר

עת הזמיר הוא רומן מאת חיים באר שיצא לאור בשנת 1987 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת "עם עובד".

לִרְאוֹת זלמן שזר ועת הזמיר

עלואן שמעון אבידני

חכם עלוואן שמעון אבידני (ה'תרמ"א 1881 - כ"ט בתמוז ה'תשמ"א יולי 1981) היה חזן, דרשן וחכם באשי באמדי שבכורדיסטן העיראקית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ועלואן שמעון אבידני

עלילות ארץ גושן

עלילות ארץ גושן היא סדרת דרמה קומית ישראלית, שמשודרת בערוץ מאיר לילדים החל מ-2014.

לִרְאוֹת זלמן שזר ועלילות ארץ גושן

עברות

001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ועברות

עדין אבן ישראל

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.

לִרְאוֹת זלמן שזר ועדין אבן ישראל

פנקס הקהילות

פנקס הקהילות: אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה היא אנציקלופדיה להנצחת הקהילות היהודיות שחרבו בשואה, אשר יוצאת לאור בהוצאת יד ושם בירושלים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופנקס הקהילות

פרנסיס בייקר

פרנסיס בייקר (באנגלית: Francis Horace Baker; (1887 - ?) היה שופט בריטי שכיהן בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. ישב בדין בבית המשפט העליון המנדטורי, כאחד מהרכב שלושת השופטים שדנו בערעורו של אברהם סטבסקי מנאשמי משפט רצח ארלוזורוב, על הרשעתו בבית המשפט לפשעים חמורים, שבגינה נגזר עליו עונש מוות.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופרנסיס בייקר

פרס אוסישקין

פרס אוסישקין הוא פרס ספרותי שניתן בעבר על ידי הקרן הקיימת לישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופרס אוסישקין

פרס שזר לחקר תולדות ישראל

נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג מעניק את הפרס ליעקב צ' מאיר (שלישי מימין) לשנת 2022 פרס שזר לחקר תולדות ישראל הוא פרס המוענק מדי שנה, מאז תשמ"ו (1985), במסגרת האזכרה השנתית לנשיא זלמן שזר.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופרס שזר לחקר תולדות ישראל

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופרס ביאליק

פרס הרצל (הסתדרות ציוני אמריקה)

פרס הרצל של הסתדרות ציוני אמריקה הוא מדליית זהב שהוענקה לראשונה ב-1959 לאישיות שהצטיינה במעשים למען הציונות.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופרס הרצל (הסתדרות ציוני אמריקה)

פרס יצחק בן-צבי

פרס יצחק בן-צבי הוא פרס להיסטוריה המוענק לזכרו של יצחק בן-צבי על ידי יד יצחק בן-צבי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופרס יצחק בן-צבי

פרס ירושלים

יריד הספרים הבינלאומי הרביעי בירושלים, תשכ"ט 1969 ראש עיריית ירושלים טדי קולק, 30 במרץ 1967 פרס ירושלים ניתן על ידי עיריית ירושלים בנושאים שונים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופרס ירושלים

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופרס ישראל

פרץ ברנשטיין

פּרץ ברנשטיין (12 ביוני 1890 – 21 במרץ 1971) היה ממנהיגי הציונות הכללית, מחותמי מגילת העצמאות, שר בממשלות ישראל וחבר הכנסת מטעם המפלגה הליברלית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופרץ ברנשטיין

פרשת יוסל'ה שוחמכר

יוסל'ה שוחמכר יוסל'ה שוחמכר עם הוריו ואחותו, 1962 יוסל'ה שוחמכר בבר-המצווה שלו, פברואר 1965 פרשת יוסל'ה שוחמכר היא פרשה ציבורית בולטת בראשית שנות ה-60 בישראל שנקראה על שמו של הילד יוסל'ה שוחמכר, יליד 1952.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופרשת יוסל'ה שוחמכר

פרופסור

ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופרופסור

פרוטומה

פְּרוֹטוֹמָה (ביוונית Προτομή – "החלק הקדמי או העליון של דבר-מה") הוא פסל המתאר את חלקו העליון של אדם או את חלקו הקדמי של בעל חיים, ובעיקר את צווארו וראשו (לעיתים עם חלק נכבד של כתפיו וחזהו).

לִרְאוֹת זלמן שזר ופרוטומה

פבל ירשוב

פבל ירשוב בטקס מסירת כתב האמנה ביום 17 באוגוסט 1948 הציר ירשוב ביחד עם ציר ארצות הברית ג'יימס מקדונלד ונשיא מדינת ישראל חיים ויצמן המקבל את פני הסגל הדיפלומטי, בקבלת פנים בשנת 1950 פבל איבנוביץ' ירשוב (ברוסית: Павел Иванович Ершов) (1914–1981), דיפלומט סובייטי בכיר.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופבל ירשוב

פגישה, חצי פגישה

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע "פגישה, חצי פגישה" הוא שירה של רחל המשוררת, אשר נכתב בתל אביב ב-13 באפריל 1925.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופגישה, חצי פגישה

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופועלי ציון

פועה שלו-תורן

פועה שלו תורן (מרץ 1930 - 4 בנובמבר 2017) הייתה משוררת, מתרגמת ומאיירת ישראלית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופועה שלו-תורן

פורום הספר הבינלאומי בירושלים

יריד הספרים ה-4 בבנייני האומה, 1969. מאוסף הספרייה הלאומית פורום הספר הבינלאומי בירושלים (בעבר נקרא יריד הספרים הבינלאומי בירושלים) הוא יריד ספרים המתקיים בירושלים אחת לשנתיים, החל משנת 1963.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופורום הספר הבינלאומי בירושלים

פי האתון

פי האתון הוא כתב עת המיועד לאוכלוסיית הסטודנטים בירושלים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופי האתון

פינחס פלאי

פינחס פֶּלִאי הכהן (באנגלית: Pinchas Hacohen Peli; ח' באייר ה'תר"צ, 6 במאי 1930 – כ"ח באדר ב' ה'תשמ"ט, 3 באפריל 1989) היה רב והוגה דעות ישראלי-אמריקאי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ופינחס פלאי

צפיה גורן

צפיה גורן (ד' באלול ה'תרפ"ה, 24 באוגוסט 1925 – כ"ה באייר ה'תשס"ח, 30 במאי 2008) הייתה אשת חינוך ונשיאת אמונה - תנועת האשה הדתית לאומית.

לִרְאוֹת זלמן שזר וצפיה גורן

צבי פרץ חיות

קברו של הרב צבי פרץ חיות חותמת שהוטבעה על ספריו לאחר פטירתו צבי פרץ חיוֹת (בגרמנית: Hirsch Perez Chajes; 1876 – 14 בדצמבר 1927), היה רב, היסטוריון וחוקר תנ"ך יהודי-אוסטרי, יליד גליציה.

לִרְאוֹת זלמן שזר וצבי פרץ חיות

צבי רותם

צבי רותם (4 באוקטובר 1903 – 7 במרץ 1980) היה עיתונאי, סופר ומנהיג ציוני.

לִרְאוֹת זלמן שזר וצבי רותם

צבי לוקר

צבי לוקר (בסרבו-קרואטית: Cvi Loker; 29 ביולי 1915, נובי סאד, האימפריה האוסטרו-הונגרית - 24 במאי 2014, ירושלים, ישראל) היה דיפלומט, היסטוריון ואיש ציבור ישראלי בן יהדות יוגוסלביה.

לִרְאוֹת זלמן שזר וצבי לוקר

קנג' מנסור

קנג' מנסור (1933 – יוני 2021) היה פעיל ציבור דרוזי ישראלי, שכיהן כראש מועצת עספיא.

לִרְאוֹת זלמן שזר וקנג' מנסור

קרן גרשון

קרן גרשון (באנגלית: Karen Gershon; 29 באוגוסט 1923 – 24 במרץ 1993) הייתה סופרת ומשוררת יהודיה-בריטית.

לִרְאוֹת זלמן שזר וקרן גרשון

קריית מנחם

270x270 פיקסלים קריית מנחם היא שכונה בדרום-מערב ירושלים.

לִרְאוֹת זלמן שזר וקריית מנחם

קריית אונו

שלט מייסדי קריית אונו ברחבת המייסדים גבעת העץ הבודד בפארק רייספלד. הפסלים הם של הפסלת עפרה צימבליסטה מגדל המים הישן בקריית אונו ספורטק קריית אונו, בשכונת פסגת אונו בצפון העיר, 2009 בריכה בקאנטרי קלאב בקריית אונועופרה צימבליסטה בפארק רייספלדקִרְיַת אוֹנוֹ היא עיר בבקעת אונו, מחוז תל אביב בישראל, הגובלת בגבעת שמואל מצפון, ברמת גן ממערב, סביון מדרום וממזרח, גני תקווה במזרח ובפתח תקווה מצפון מזרח.

לִרְאוֹת זלמן שזר וקריית אונו

קריית האמנים צפת

הכניסה לקריית האמנים של צפת, 1964 דלתות כיתות אמן, צפת, אמצע המאה העשרים דלתות כיתות אמן, צפת, אמצע המאה העשרים סמל קריית האמנים קריית האמנים צפת נוסדה עם שחרור צפת, במלחמת תש"ח.

לִרְאוֹת זלמן שזר וקריית האמנים צפת

קלרה הירשנזון

קלרה הירשנזון (מישר) (1878 – 1970) הייתה נציגת העיר יאסי שברומניה לקונגרס הציוני הראשון, צעירת המשתתפים בקונגרס, ולימים - השריד האחרון של משתתפי אותו קונגרס.

לִרְאוֹת זלמן שזר וקלרה הירשנזון

קבר רחל

250x250px קבר רחל הוא מבנה במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים, בין השכונות גילה והר חומה, הנמצא תחת שליטה ישראלית (דרך מסדרון צר מגודר).

לִרְאוֹת זלמן שזר וקבר רחל

קבורת נספי האונייה סלבדור בישראל

הר הרצל בירושלים קבורת נספי האונייה סלבדור בישראל נערכה ב-31 באוגוסט 1964.

לִרְאוֹת זלמן שזר וקבורת נספי האונייה סלבדור בישראל

קבורת זאב ז'בוטינסקי בישראל

זאב ז'בוטינסקי במדי הגדודים העבריים, מלחמת העולם הראשונה מודעת אבל של בית"ר על פטירתו של  זאב ז'בוטינסקי העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי שהיה מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם, פובליציסט ומכונן הציונות הרוויזיוניסטית, נערכה בכ"ט בתמוז ה'תשכ"ד - 9 ביולי 1964 בחלקת משפחת ז'בוטינסקי בהר הרצל בירושלים, בנוכחות קהל רב ואישי ציבור מכובדים.

לִרְאוֹת זלמן שזר וקבורת זאב ז'בוטינסקי בישראל

קדיש לוז

ביקור קדיש לוז בכפר חב"ד. קדיש לוּז (לוּזִ'ינְסקי) (10 בינואר 1895 – 4 בדצמבר 1972) היה מנהיג פועלים, שר החקלאות ויושב ראש הכנסת.

לִרְאוֹת זלמן שזר וקדיש לוז

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר וראשון לציון

ראובן אשכנזי

ראובן אשכנזי (9 בדצמבר 1927 - 1 ביוני 2021) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה.

לִרְאוֹת זלמן שזר וראובן אשכנזי

ראובן כצנלסון

ראובן כצנלסון, (1953-1890), היה ד"ר למדעי המדינה ואיש ציבור, ממניחי היסוד לעבודה הסוציאלית בארץ ישראל, מנהל בפועל של בית החולים הדסה (תל אביב), (1925) - (1926), הקים את קופת חולים עממית והיה שלישו של יוסף טרומפלדור.

לִרְאוֹת זלמן שזר וראובן כצנלסון

רענן לוריא

רענן ותמר לוריא, 2013 רענן לוריא (באנגלית: Ranan R. Lurie; 26 במאי 1932 – 8 ביוני 2022) היה קריקטוריסט ועיתונאי ישראלי, שהתגורר בארצות הברית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ורענן לוריא

רפאל מאהלר

רפאל מָאהלֶר (בכתיב יידי: מאַהלער; בלועזית: Raphael Mahler; 15 באוגוסט 1899 – 4 באוקטובר 1977) היה היסטוריון יהודי אמריקאי-ישראלי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ורפאל מאהלר

רצח פולה אליעז

רצח פולה אליעז, אשתו של המשורר והמתרגם רפאל אליעז בידי המאהבת שלו, עליזה פאנו, הסעיר את מדינת ישראל בשנת 1960.

לִרְאוֹת זלמן שזר ורצח פולה אליעז

רשת חינוך חב"ד

לוגו הרשת רשת חינוך חב"ד (השם הרשמי: רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש, או בקיצור: "הרשת") הוא גוף המאגד את בתי הספר והגנים של חסידות חב"ד בישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ורשת חינוך חב"ד

רשימת פועלי ישראל

רשימת פועלי ישראל (רפ"י) הייתה מפלגה ישראלית בראשותו של דוד בן-גוריון שפעלה בין השנים 1965 ל-1968 וצורפה לממשלתו של לוי אשכול בזמן מלחמת ששת הימים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ורשימת פועלי ישראל

רחל המשוררת

317x317 פיקסלים חדר ההנצחה לזכרה בקבוצת כנרת הבית בו התגוררה בשנת 1925 ברחוב הנביאים בירושלים שלט על רחל המשוררת בשכונת עין גנים בפתח תקווה קבר רחל המשוררת בבית הקברות כנרת לוחית זיכרון במקום מגוריה האחרון של המשוררת רחל ברחוב בוגרשוב 5 בתל אביב "גן רחל" ניטע בשנת 1933 מול בית הקברות כנרת 330x330 פיקסלים רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע (י"ט בתשרי ה'תרנ"א, 2 באוקטובר 1890 – כ"ט בניסן ה'תרצ"א, 16 באפריל 1931), המוכרת בשם העט "רחל" (בספרות העברית: רחל המשוררת), הייתה מהמשוררות הבולטות בשירה העברית הקלאסית המחודשת.

לִרְאוֹת זלמן שזר ורחל המשוררת

רחל כצנלסון-שזר

רחל כצנלסון-שז"ר (ט"ו בחשוון תרמ"ו, 24 באוקטובר 1885, בוברויסק, פלך מינסק, האימפריה הרוסית – 11 באוגוסט 1975, ד' באלול תשל"ה, ירושלים) הייתה אשת ציבור ישראלית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ורחל כצנלסון-שזר

רחביה

גן מעלה צ'ארלס קלור רחוב רמב"ן, אחד הרחובות הראשיים בשכונה רחביה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מבט מקרית שמואל. בחזית בית קדימה, ומשמאל למטה הפילבוקס בצומת עזה-טשרניחובסקי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ורחביה

רבקה אלפר

רבקה אַלפֶּר (אלפרוביץ') (חנוכה תרס"ג, דצמבר 1902 – 18 ביוני 1958) הייתה סופרת ועורכת ישראלית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ורבקה אלפר

רבקה אהרנסון

רבקה יושבת בצד שמאל בתמונת משפחת אהרנסון משנת 1914 רבקה אהרנסון (1892–1981) הייתה בתם הצעירה של מלכה ואפרים אהרנסון, ממייסדי זכרון יעקב, ואחותם של האגרונום אהרן אהרנסון, מייסד ומפקד ארגון הריגול ניל"י, ושל שרה, אלכסנדר, צבי ושמואל אהרנסון.

לִרְאוֹת זלמן שזר ורבקה אהרנסון

רבקה ש"ץ אופנהיימר

רבקה ש"ץ אופנהיימר (בלועזית: Rivka Schatz Uffenheimer; ט"ו באייר תרפ"ז, 17 במאי 1927, בפולין – י"ט באדר א' תשנ"ב, 22 בפברואר 1992, בירושלים) הייתה חוקרת קבלה, חסידות, משיחיות ושבתאות, מחברת הספר "החסידות כמיסטיקה" ומהדירת הספר "מגיד דבריו ליעקב", למגיד ממזריטש.

לִרְאוֹת זלמן שזר ורבקה ש"ץ אופנהיימר

רולף פאולס

רולף פרידמן פאולס (גרמנית: Rolf Friedemann Pauls; 26 באוגוסט 1915 - 4 במאי 2002) היה דיפלומט גרמני ששירת כשגריר הראשון של מערב גרמניה בישראל, בין השנים 1965–1968.

לִרְאוֹת זלמן שזר ורולף פאולס

רובעי אשדוד

אשדוד היא העיר המתוכננת הגדולה והוותיקה בישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ורובעי אשדוד

שמעון ראבידוביץ'

שמעון רָאבִידוֹבִיץ' (רבידוביץ; ביידיש: שמעון ראַווידאָוויטש; בפולנית: Simon Rawidowicz; ד' בחשוון תרנ"ז, 11 באוקטובר 1896, גְרַיֶיבוֹ, פלך סובאלק, האימפריה הרוסית – כ"ב תמוז תשי"ז, 23 ביולי 1957, וולת'ם, מסצ'וסטס) היה הוגה דעות, היסטוריון, סופר וחוקר עברי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושמעון ראבידוביץ'

שמעון הלקין

שמעון הַלְקין (י"ב בחשוון תרנ"ט, 28 באוקטובר 1898 – כ"ז בחשוון תשמ"ח, 19 בנובמבר 1987) היה סופר ומשורר עברי, מתרגם, עורך, מורה וחוקר ספרות.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושמעון הלקין

שמשון ענבל

שמשון ענבל (קלינגֶר) (30 בספטמבר 1929 – 1 בפברואר 2012) היה דיפלומט, עורך ומתרגם עברי פורה ומילונאי ישראלי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושמשון ענבל

שמחה חינקיס

שמחה חינקיס (11 ביולי 1907 - 5 במרץ 1988) היה שוטר במשטרת המנדט שהורשע במעשה נקמה באבו כביר במהלך מאורעות תרפ"ט.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושמחה חינקיס

שמואל פרימו

רבי יהודה שמואל פרימו (לעיתים: יאודה; בראשי תיבות: רש"ף או מהרש"ף; ה'שצ"ד, 1634 - ט"ז בניסן ה'תס"ח, 6 באפריל 1708) היה רב ומקובל טורקי ממוצא מצרי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושמואל פרימו

שמואל קלמן מירסקי

הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושמואל קלמן מירסקי

שמואל תמיר

בחירות לכנסת השביעית, 1969 שמואל משה תמיר (כצנלסון) (10 במרץ 1923 – 29 ביוני 1987) היה עורך דין, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושמואל תמיר

שמואל ז'יטומירסקי

שמואל זִ'יטוֹמִירְסקי (בפולנית: Szmuel Żytomirski; 16 בספטמבר 1900 – ? 1944) היה אישיות ידועה בקרב הציבור היהודי בלובלין בטרם ובמהלך מלחמת העולם השנייה, ואביו של הניו ז'יטומירסקי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושמואל ז'יטומירסקי

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושמואל יוסף עגנון

שמות ספרי עיון

לכל ספר ניתן שם, שמהווה מפגש ראשון לקורא עם הספר.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושמות ספרי עיון

שאול אביגור

שאול אֲביגוּר (מאירוֹב) (22 באוקטובר 1899 – 29 באוגוסט 1978) היה ממגיני תל חי, מראשי "ההגנה", מפקד המוסד לעלייה ב' ברוב שנות קיומו, סגן שר הביטחון במלחמת העצמאות וראש ארגון "נתיב" (העוסק בקשר עם קהילות יהודיות בברית המועצות) בשנות החמישים והשישים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושאול אביגור

שאילתה (ממשל)

שאילתה (בעבר רווח הכתיב שאילתא) היא שאלה שחבר פרלמנט מציג בפני שר בממשלה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושאילתה (ממשל)

שניאור זלמן צייטלין

שניאור זלמן צייטלין (באנגלית: Solomon Zeitlin, ברוסית: Шломо Цейтлин; כ"ג באייר תרמ"ו/ 28 במאי 1886 או 31 במאי 1892 צ'שניקי בלארוסיה – ז' בטבת תשל"ז/ 28 בדצמבר 1976, פילדלפיה, ארצות הברית) היה היסטוריון יהודי שעסק בעיקר בתקופת בית שני ובנצרות המוקדמת.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושניאור זלמן צייטלין

שניאור זלמן רובשוב

#הפניה זלמן שזר.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושניאור זלמן רובשוב

שקל חדש

שקל חדש או שקל ישראלי (בראשי תיבות: ש"ח, סמל: ₪, בערבית: شيكل جديد או شيكل إسرائيلي) הוא ההילך החוקי של מדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושקל חדש

שרה שמוקלר

250px שרה שמוקלר (1889 בוברויסק – 6 במאי 1919, קבוצת כנרת) הייתה אחות ורוקחת, מאנשי העלייה השנייה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושרה שמוקלר

שרה הסטרין-לרנר

שרה הסטרין-לרנר (1 במאי 1918 - 18 בנובמבר 2017) הייתה חוקרת ישראלית בתחום הפיזיולוגיה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושרה הסטרין-לרנר

שלמה קפלנסקי

שלמה קַפְּלַנְסקי (קאפלאנסקי; 5 במרץ 1884 – 7 בדצמבר 1950, כ"ח בכסלו תשי"א) היה ממנהיגיה של מפלגת "פועלי ציון" ומנהל הטכניון בחיפה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושלמה קפלנסקי

שלמה שנהוד

שלמה שֶנהוֹד (במקור שיינהוֹיט, נכתב גם שנהויט, שענהויט; לעיתים ש. שן; 10 באוקטובר 1912 - 28 בנובמבר 1984) היה משורר ומתרגם עברי ויידי, חתן פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש לשנת 1979.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושלמה שנהוד

שלמה זלמן נתנזון

שלמה זלמן נתנזון (11 במאי 1889 – 28 באוגוסט 1963) היה כלכלן בנקאי ופעיל ציבור, ממייסדי לשכת המסחר העברית בחיפה ונשיא לשכת המסחר בחיפה (1928 - 1953), מראשוני בנק לאומי לישראל (בנק אפ"ק) משנת 1904, מנהל בנק אנגלו-פלשתינה בחיפה (1928 - 1954), קונסול כבוד של שוודיה בצפון ארץ ישראל משנת 1937, בעל אות אבירות שוודי (1954).

לִרְאוֹת זלמן שזר ושלמה זלמן נתנזון

שלמה הסטרין

שלמה הֶסטרין (Hestrin; 1914 – 2 בפברואר 1962) היה פרופסור לביוכימיה ומראשוני החוקרים בתחום באוניברסיטה העברית בירושלים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושלמה הסטרין

שזר

קטגוריה:שמות משפחה יהודיים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושזר

שזר (תורת הקשרים)

בטופולוגיה, שֶׁזֶר הוא איחוד של כמה קשרים שאינם חותכים זה את זה, על אף שהם עשויים להיות משולבים יחד.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושזר (תורת הקשרים)

שבתאי לוי (קצין)

שבתאי לוי (נולד ב-1933, בחיפה) הוא ימאי, תת-אלוף בחיל הים הישראלי וראש מספן הים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושבתאי לוי (קצין)

שגרירות אוסטריה בישראל

שגרירות אוסטריה בתל אביב היא הנציגות הדיפלומטית של אוסטריה לישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושגרירות אוסטריה בישראל

שגרירות פולין בישראל

סניף בנק פ.ק.או. ברחוב אלנבי בתל אביב, בשנת 1935. הוא שימש גם כקונסוליה של פולין באותה עת ולאחר קום המדינה. החל מ-1963 מוקמה בסמוך לו שגרירות פולין. קונסול פולין בארץ ישראל, בזמן המנדט הבריטי, עומד בכניסה לבניין הקונסוליה בירושלים שגרירות פולין בישראל היא השגרירות, הנציגות הדיפלומטית ומקום משכן שגריר ממשלת פולין בישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושגרירות פולין בישראל

שגרירות גרמניה בישראל

שגרירות גרמניה בתל אביב היא הנציגות הדיפלומטית של גרמניה בישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושגרירות גרמניה בישראל

שגרירות ישראל בווינה

שגרירות ישראל בווינה היא הנציגות הדיפלומטית של מדינת ישראל באוסטריה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושגרירות ישראל בווינה

שושנה פרסיץ

שושנה פֶּרְסִיץ (16 בנובמבר 1893 – 22 במרץ 1969) הייתה חברת הכנסת הראשונה עד השלישית מטעם סיעת הציונים הכלליים, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מראשי הציונים הכלליים והאישה הבכירה במפלגה זו.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושושנה פרסיץ

שושנה בורוכוב

שושנה בורוכוב (9 בספטמבר 1912 – 18 בנובמבר 2004) הייתה בתו של דב בר בורוכוב, מאבות הציונות הסוציאליסטית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושושנה בורוכוב

שולמית כצנלסון

שולמית כצנלסון מקבלת את פרס ישראל 1986 שולמית כצנלסון (17 באוגוסט 1919 – 6 באוגוסט 1999) הייתה מחנכת ישראלית, מייסדת ומנהלת אולפן עקיבא, כלת פרס ישראל למפעל חיים בחינוך (1986) ומועמדת לפרס נובל לשלום.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושולמית כצנלסון

שירי מכות מצרים

שִׁירֵי מַכּוֹת מִצְרַיִם הוא ספר השירה השלישי של נתן אלתרמן, שראה אור בהוצאת צבי שעל יד הוצאת מחברות לספרות בפברואר 1944, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ושירי מכות מצרים

תמונת ממשלת ישראל בבית הנשיא

לפי מסורת שהתגבשה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, עם כינונה של ממשלה חדשה מתייצבים ראש הממשלה והשרים במשכן הנשיא לתצלום קבוצתי עם הנשיא.

לִרְאוֹת זלמן שזר ותמונת ממשלת ישראל בבית הנשיא

תלמוד תורה (מצווה)

חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ותלמוד תורה (מצווה)

תוחלת (יישוב)

תוחלת היה יישוב כפרי במרכז מישור החוף, כשני ק"מ דרומית-מזרחית לצומת בית דגן.

לִרְאוֹת זלמן שזר ותוחלת (יישוב)

לאה מירון-כצנלסון

250px לאה מירון כצנלסון (15 בינואר 1888 בוברויסק – 30 במרץ 1967 עין חרוד) הייתה פעילת מפלגת פועלי ציון ברוסיה, מאנשי העלייה השנייה שהתיישבו בחוות כנרת.

לִרְאוֹת זלמן שזר ולאה מירון-כצנלסון

לוי אשכול

לֵוִי אֶשְׁכּוֹל (שְׁקוֹלְניק; 25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל השלישי, החל משנת 1963 ועד מותו בשנת 1969.

לִרְאוֹת זלמן שזר ולוי אשכול

ליפמן היילפרין

רפאל יום טוב ליפמן (בן שלמה) היילפרין (10 בדצמבר 1902 – 26 בספטמבר 1968) היה רופא, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים "הדסה", מחבר שבועת הרופא העברי, חתן פרס ישראל למדעי הרפואה לשנת תשי"ג.

לִרְאוֹת זלמן שזר וליפמן היילפרין

לילי צדק

לילי צָדֶק (Lili Zadek; 29 בינואר 1893 – 3 ביוני 1969) הייתה אמנית, מעצבת גרפית, מורה ועובדת סוציאלית ישראלית, אשת תנועת העבודה הארץ-ישראלית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ולילי צדק

ט"ו בשבט (מועד)

עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח.

לִרְאוֹת זלמן שזר וט"ו בשבט (מועד)

טלביה

רחןב חובבי ציון וסביבתו בטלביה כיכר יהודה עמיחי בקצה שכונת טלביה מלון ענבל במתחם "עומריה" בטלביה טַלְבִּיֶה היא שכונה בלב ירושלים, בשולי מרכז העיר.

לִרְאוֹת זלמן שזר וטלביה

טבע עירוני בירושלים

צבי ארצישראלי בעמק הצבאים בירושלים טבע עירוני או אתרי טבע עירוני הוא מושג שנטבע במהלך השנים הראשונות של המאה ה-21 משהתברר כי תהליכים אורבאניים מואצים מציבים איום על שטחים פתוחים בתוך ערים או בשוליהם.

לִרְאוֹת זלמן שזר וטבע עירוני בירושלים

טוני הלה

טוֹני הָלֶה (Toni Halle; 1890 – 2 באוגוסט 1964) הייתה מורה ומחנכת ישראלית, שהקימה יחד עם אהרן ברמן את בית הספר "תיכון חדש" בתל אביב (1937) וניהלה אותו עד מותה.

לִרְאוֹת זלמן שזר וטוני הלה

ז' רובשוב

#הפניה זלמן שזר.

לִרְאוֹת זלמן שזר וז' רובשוב

ז' שזר

#הפניה זלמן שזר.

לִרְאוֹת זלמן שזר וז' שזר

ז'וזף קסא-וובו

קונגו, 1963. יושבים, מימין לשמאל: ראש ממשלת ישראל לוי אשכול, נשיא ישראל זלמן שזר, נשיא קונגו ז'וזף קסא-וובו ז'וזף קסא-וובו (בצרפתית: Joseph Kasa-Vubu; 1917 - 24 במרץ 1969) היה הנשיא הראשון של הרפובליקה של קונגו (כיום נקראת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו).

לִרְאוֹת זלמן שזר וז'וזף קסא-וובו

ז. רובשוב

#הפניה זלמן שזר.

לִרְאוֹת זלמן שזר וז. רובשוב

ז. שזר

#הפניה זלמן שזר.

לִרְאוֹת זלמן שזר וז. שזר

זאב ז'בוטינסקי

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

לִרְאוֹת זלמן שזר וזאב ז'בוטינסקי

זלמן ארן

זלמן (זיאמה) ארן (לשעבר אהרונוביץ') (1 במרץ 1899, י"ח באדר תרנ"ט, יוזובקה, פלך יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – 6 בספטמבר 1970, ה' באלול תש"ל) היה מנהיג ציוני סוציאל-דמוקרטי, פוליטיקאי ומחנך ישראלי יליד אוקראינה, חבר הכנסת מטעם מפא"י.

לִרְאוֹת זלמן שזר וזלמן ארן

זלמן רובשוב

#הפניה זלמן שזר.

לִרְאוֹת זלמן שזר וזלמן רובשוב

זלמן שניאור

זלמן שְׁנֵיאוּר (י"ז בשבט תרמ"ז, 11 בפברואר 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית.

לִרְאוֹת זלמן שזר וזלמן שניאור

זלמן שז"ר

#הפניה זלמן שזר.

לִרְאוֹת זלמן שזר וזלמן שז"ר

חפץ (מחזה)

חֵפֶץ הוא מחזה בן שתי מערכות מאת חנוך לוין משנת 1972.

לִרְאוֹת זלמן שזר וחפץ (מחזה)

חלקת משפחת ז'בוטינסקי

חלקת משפחת ז'בוטינסקי היא חלקת קבורה ממלכתית שיועדה במיוחד עבור זאב ז'בוטינסקי ובני משפחתו ליד חלקת גדולי האומה ובסמוך אל קברו של בנימין זאב הרצל.

לִרְאוֹת זלמן שזר וחלקת משפחת ז'בוטינסקי

חלקת גדולי האומה

חלקת גדולי האומה היא חלקת קבורה ממלכתית בהר הרצל שיועדה לקבורת גדולי המנהיגים של מדינת ישראל: נשיאי מדינת ישראל, ראשי הממשלה, יושבי ראש הכנסת ובני ובנות זוגם.

לִרְאוֹת זלמן שזר וחלקת גדולי האומה

חג הגאולה

חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, בתאריך י"ט בכסלו ולמחרתו בכ' בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות זו, רבי שניאור זלמן מלאדי, מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (27 בנובמבר 1798).

לִרְאוֹת זלמן שזר וחג הגאולה

חגי דיקן

דיקן חותם על ההסכם לשיתוף פעולה אטומי בין ישראל לאורוגוואי, 1966 חגי דיקן (מימין) עם הנשיא שזר (במרכז) בעת ביקורו במונטווידאו, אורוגוואי 1966 חגי דיקן (1 באוגוסט 1918, כ"ג באב ה'תרע"ח - 7 בינואר 2007, י"ז בטבת ה'תשס"ז) היה דיפלומט, פקיד בכיר במשרד החוץ של ישראל ושגריר ישראל בסינגפור, אורוגוואי ובמספר ארצות נוספות באפריקה ובדרום אמריקה.

לִרְאוֹת זלמן שזר וחגי דיקן

חגיגות שנת ה-20 למדינת ישראל

סמליל שנת העשרים לישראל חגיגות שנת העשרים למדינת ישראל היו שורת אירועים, חגיגות וטקסים שנערכו בישראל במהלך שנת תשכ"ח-1968/תשכ"ט-1969, שהוכרזה כ"שנת העשרים", במלאת עשרים שנים למדינה.

לִרְאוֹת זלמן שזר וחגיגות שנת ה-20 למדינת ישראל

חוק יסוד: נשיא המדינה

חוק יסוד: נשיא המדינה הוא חוק היסוד המסדיר את מעמדו ואת סמכויותיו של נשיא מדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר וחוק יסוד: נשיא המדינה

חווקה פולמן רבן

חווקה (חווה) פוֹלמן רַבָּן (בפולנית: Ewa (Chawka) Folman-Raban; 19 באפריל 1924, קיילצה – 9 בינואר 2014, קיבוץ לוחמי הגטאות) הייתה חברה בתנועת "דרור" בפולין ומחברי הארגון היהודי הלוחם בו שימשה כקשרית.

לִרְאוֹת זלמן שזר וחווקה פולמן רבן

חידון התנ"ך

ראש הממשלה, שמעון פרס, מעניק את הפרס לחתן התנ"ך העולמי לנוער, אוהד זכריה, ביום העצמאות תשמ"ה 1985 חידון התנ"ך הוא חידון לבקיאות בתנ"ך, שנערך בישראל והפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר וחידון התנ"ך

חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי

ראש הממשלה, שמעון פרס, מעניק את הפרס לחתן התנ"ך העולמי לנוער, אהד זכריה, ביום העצמאות תשמ"ה-1985חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי הוא חידון בקיאות בתנ"ך, המתקיים בישראל מדי שנה ביום העצמאות, בהשתתפות בני נוער מישראל ומהעולם ובנוכחות יושב ראש הסוכנות היהודית, שר החינוך וראש ממשלת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר וחידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי

חיים קוברסקי

נשיא המדינה זלמן שזר, איניאציו סילונה זוכה פרס ירושלים ולאה גולדברג. השני משמאלו יושב יעקב שמשון שפירא, מרץ 1969 ראשת ממשלת ישראל גולדה מאיר ביריד הספרים. לצידו (עם שפם) רפאל בן-נתן, מרץ 1969 קוברסקי עם טדי קולק וזלמן שזר ביריד הספרים, מרץ 1969 ש"י עגנון, מרץ 1969 רעייתו רחל כצנלסון-שזר מימין, מרץ 1969 חיים קוּבֵּרסקִי (מאי 1923 – 20 באפריל 1997) היה מנהל המחלקה לחינוך ותרבות בעיריית ירושלים, מנכ"ל משרד הפנים ויו"ר הדירקטוריון של בנק המזרחי המאוחד.

לִרְאוֹת זלמן שזר וחיים קוברסקי

חיים ליפשיץ

חוברת חוג הרא"יה בעריכתו של חיים ליפשיץ דוצנט חיים ליפשיץ (תרנ"ט, 28 ביוני 1899 – תשל"ח, 16 בפברואר 1978) היה אסיר ציון וחוקר משנתו של הראי"ה קוק, ראש מכון הראי"ה, מייסד חוג הראי"ה, תלמיד חבר של הנזיר ומחבר תורני.

לִרְאוֹת זלמן שזר וחיים ליפשיץ

חיים ליברמן

חיים ליברמן (מכונה בר"ת: הרח"ל; כ"ו בתמוז ה'תרנ"ב, יולי 1892 - כ"ז בסיוון ה'תשנ"א, יוני 1991) היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, מנהל ספריית חב"ד ומזכירו האישי של האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון מחב"ד.

לִרְאוֹת זלמן שזר וחיים ליברמן

חיים גבריהו

חיים משה יצחק (חמ"י) גבריהו (כ"ו בתשרי תרע"ד / 19 באוקטובר 1914, אוסטרו-הונגריה - 20 בדצמבר 1989, ירושלים) היה יו"ר החברה לחקר המקרא בישראל, יו"ר החברה היהודית העולמית לתנ"ך, מייסד הכינוסים הארציים לתנ"ך, מייסד החידונים העולמיים לתנ"ך וחבר מועצת העיר ירושלים מטעם הציונות הדתית.

לִרְאוֹת זלמן שזר וחיים גבריהו

חיים דב הורביץ

חיים דב הורביץ (נכתב גם: חיים דוב הורוויץ, ומוכר בראשי התיבות חיד"ה; ה'תרכ"ה, 1865 – ה'תרצ"ג, 1933) היה סופר, עיתונאי ועורך, ביידיש ובעברית, כלכלן ופעיל ציוני.

לִרְאוֹת זלמן שזר וחיים דב הורביץ

בן הזוג של נשיא מדינת ישראל

תפקיד ומעמד בן/בת הזוג של נשיא מדינת ישראל במדינת ישראל אינו מוסדר בחוק יסוד: נשיא המדינה, ולא בשום חוק אחר.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובן הזוג של נשיא מדינת ישראל

בני ישראל (הודו)

כריכת הספר "ההיסטוריה של בני-ישראל מהודו" מאת חיים שמואל קהימקר, יצא בתל אביב בשנת 1937 בני-ישראל מהודו שנת 1838 (כנראה ממשפחת קמודן מוכאדם דיווקר, נשיאי הקהילה) משפחת טלקר: הסבא דניאל, הבן משה והנכד דניאל (שנת 1870 לערך) בני ישראל (במראטהית-יהודית: बेने इस्राएल, תעתיק: "בֶּנֶה ישראל") הוא כינויה של קהילה יהודית שהתקיימה במערב הודו לצד קהילת יהודי בגדאד ויהודי קוצ'ין.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובני ישראל (הודו)

בנימין הכהן שקוביצקי

הרב בנימין הכהן שקוביצקי (אדר תרל"ב 1872 – ט"ז בכסלו תרצ"ט; 9 בדצמבר 1938) היה מגיד מישרים ומראשי הרבנים במינסק.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובנימין הכהן שקוביצקי

בצלאל אמיר

בצלאל אמיר (צדיקוב) (17 בנובמבר 1925 – 15 ביוני 1989) היה קצין חינוך ראשי בצה"ל בדרגת תת-אלוף.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובצלאל אמיר

ברל לוקר

מלכה, בשנות ה-50 בֶּרְל לוֹקֶר (בכתיב יידי: בערל לאָקער; 24 באפריל 1887 – 1 בפברואר 1972) היה מראשי התנועה הציונית העולמית, יושב ראש הסוכנות היהודית, יושב ראש הוועד הפועל הציוני וחבר הכנסת מטעם מפא"י.

לִרְאוֹת זלמן שזר וברל לוקר

ברוך בן-יהודה

בן יהודה, גימנסיה הרצליה.1913 ברוך בן-יהודה (לייבוביץ) (כ"ט באדר ה'תרנ"ד – כ"ז בתמוז ה'תש"ן; 6 באפריל 1894 – 20 ביולי 1990) היה איש חינוך שפעל בשדה החינוך העברי במשך עשרות שנים.

לִרְאוֹת זלמן שזר וברוך בן-יהודה

ברכה חבס

ברכה חַבָּס-הכהן (20 בינואר 1900, כ' בשבט תר"ס – 31 ביולי 1968, ו' באב תשכ"ט) הייתה עיתונאית, עורכת, סופרת ואשת חינוך ישראלית.

לִרְאוֹת זלמן שזר וברכה חבס

ברית עברית עולמית

שמעון ראבידוביץ', מייסד ברית עברית עולמית ברית עברית עולמית (בע"ע) היא ארגון מתנדבים ואנשי רוח, שקם למטרת קידום השפה העברית והפצתה, ולחיזוק הקהילה היהודית בגולה באמצעות פעולות תרבות.

לִרְאוֹת זלמן שזר וברית עברית עולמית

בת-שבע כצנלסון

בת-שבע כצנלסון (1897 - 30 באוגוסט 1988), פעילה ציונית וחברת הכנסת השנייה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובת-שבע כצנלסון

בתיה לישנסקי

בתיה לישַנְסקי (ח' בתשרי תר"ס, 12 בספטמבר 1899 – ט"ז בניסן תשנ"ב, 19 באפריל 1992) הייתה פסלת ישראלית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובתיה לישנסקי

בגני נטעתיך

כתב היד של השיר. בתחתיתו כתבה רחל: "השלום לך?" (יועד לזלמן שזר) בְּגַנִּי נְטַעְתִּיךָ הוא שיר אהבה מאת רחל המשוררת.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובגני נטעתיך

בול (כתב עת)

בול הוא שבועון שיצא לאור בישראל בשנים 1965 עד 1989.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובול (כתב עת)

ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל

האפיפיור משיב לדברי הברכה של הנשיא זלמן שזר בטקס שנערך בביקורו בתל מגידו שלט הנצחה לביקור בפטריארכיה הלטינית בירושלים. בשלט נאמר בלטינית: "האפיפיור פאולוס השישי, בעלותו לרגל למקומות הקדושים בארץ-הקודש, ביקר בכנסייה הקונקתדרלית הזו ביום השישי בינואר 1964".

לִרְאוֹת זלמן שזר וביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל

ביקורי אפיפיורים בישראל

מאז הקמתה של מדינת ישראל ביקרו במדינה ארבעה אפיפיורים (מתוך שבעה).

לִרְאוֹת זלמן שזר וביקורי אפיפיורים בישראל

בית מחניים

ממוזער הכניסה לבית: גמלון, שם הבית ושנת הקמתו בית מחניים הוא בניין מפואר בסגנון נאו-קלאסיציסטי ברחוב שבטי ישראל 34 פינת רחוב הנביאים בירושלים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובית מחניים

בית שמש

בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובית שמש

בית שלום עליכם

בית שלום עליכם הוא מרכז לתרבות היידיש שהוקם בתל אביב בשנת 1966, ונקרא על שמו של הסופר היידי הנודע שלום עליכם.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובית שלום עליכם

בית גרשם שלום

בית האחיות כהן הידוע גם כבית גרשם שלום, על שם הדייר הידוע שהתגורר בו, נמצא ב, בשכונת רחביה בירושלים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובית גרשם שלום

בית המדרש לרבנים של אמריקה הלטינית

בית המדרש לרבנים של אמריקה הלטינית (בספרדית: Seminario Rabinico Latinoamericano) נקרא גם בית המדרש על שם מרשל מאייר, הוא מוסד ללימודי יהדות ולהסמכת רבנים של היהדות הקונסרבטיבית בבואנוס איירס, ארגנטינה המוכר על ידי כנסת הרבנים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובית המדרש לרבנים של אמריקה הלטינית

בית הספר שלום עליכם

בית הספר שלום עליכם הוא רשת של בתי ספר יהודיים ציוניים באמריקה הדרומית, רובם בארגנטינה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובית הספר שלום עליכם

בית הקברות סמבוסקי

בית הקברות סמבוסקי הוא בית עלמין יהודי עתיק בירושלים, על מורדותיו הדרומיים והמזרחיים של הר ציון.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובית הקברות סמבוסקי

בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר

בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר היה בית כנסת עתיק ומפואר בכפר ג'וֹבָּר שליד דמשק (שלימים היה לפרוור של העיר), שכנראה חרב בפסח תשע"ג (2013) או באייר תשע"ד (מאי 2014), כוחות הצבא הסורי בעת מלחמת האזרחים בסוריה, לאור הבטחה של אנשי העסקים אמריקאים וממשל ארצות הברית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר

בית הכנסת אהל יצחק (מאה שערים)

ישיבת תורת אמת כששהתה בתוך אולם בית הכנסת, לפני קום המדינה בית הכנסת אוהל יצחק (ידוע בכינוי: בית הכנסת בעל התניא וביידיש: בַּעַל הַתַּנְיֶא שוּל על שם הרחוב בו שוכן) הוא בית כנסת וותיק של חסידות חב"ד הנמצא בסמוך לשוק של שכונת מאה שערים בירושלים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובית הכנסת אהל יצחק (מאה שערים)

בית הכנסת בית מנחם

בית הכנסת "בית מנחם" הוא בית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובית הכנסת בית מנחם

בית הכנסת ישורון

יְשׁוּרוּן (במקור: יְשֻׁרוּן) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות ה-20 של המאה ה-20.

לִרְאוֹת זלמן שזר ובית הכנסת ישורון

ג'ון דיפנבייקר

ג'ון ג'ורג' דיפנבייקר (באנגלית: John George Diefenbaker; 18 בספטמבר 1895 - 16 באוגוסט 1979) היה ראש ממשלת קנדה ה-13 וכיהן בין 21 ביוני 1957 עד 22 באפריל 1963.

לִרְאוֹת זלמן שזר וג'ון דיפנבייקר

ג'ורג' וייז

Robert Berks באוניברסיטת תל אביב ג'ורג' סניוויס וייז (באנגלית: George Schneiweis Wise; 1906, פינסק, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 2 ביולי 1987, מיאמי ביץ', פלורידה) היה תעשיין ויזם עסקי, פילנתרופ ומחנך יהודי-אמריקאי ונשיאהּ הראשון של אוניברסיטת תל אביב.

לִרְאוֹת זלמן שזר וג'ורג' וייז

גן נעול

גַּן נָעוּל הוא שיר עברי מאת רחל המשוררת אשר נכתב בתל אביב הקטנה באדר תרפ"ח 1928, והתפרסם בספר שיריה השני, "מנגד" (1930).

לִרְאוֹת זלמן שזר וגן נעול

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

לִרְאוֹת זלמן שזר וגצל קרסל

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

לִרְאוֹת זלמן שזר וגרשם שלום

גבריאל פרייל

גבריאל יהושע פּרייל (באנגלית: Gabriel Yehoshua Preil; 18 באוגוסט 1911 - 5 ביוני 1993) היה משורר עברי שחי בארצות הברית.

לִרְאוֹת זלמן שזר וגבריאל פרייל

גד פרומקין

גד פְרוּמְקִין (2 באוגוסט 1887 – 10 במרץ 1960) היה משפטן יהודי ישראלי ושופט בבית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר וגד פרומקין

גוסטה רכב

המשרד לעבודות ציבוריות 1924; מימין למעלה ובכיוון השעון: דב הוז, דוד סברדלוב, נתן חרובי, דוד רמז, גוסטה שטרומפף (רכב). גוסטה רֵכָב (2 במרץ 1891, כ"ב באדר א' תרנ"א – 31 בדצמבר 1982, ט"ו בטבת תשמ"ג) הייתה חלוצה בכנרת, חברת הנהלת המשרד לעבודות ציבוריות ולבנין, מקימת "בית החלוצות" הראשון בארץ בחיפה ומנהלתו, ומנהלת חברת הספנות נחשון מהקמתה ב-1937 ועד 1958.

לִרְאוֹת זלמן שזר וגוסטה רכב

גולדה מאיר

גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו ה'תשל"ט) הייתה פוליטיקאית ישראלית, אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות.

לִרְאוֹת זלמן שזר וגולדה מאיר

דן פתיר

פתיר (משמאל) לצד ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין ונשיא מצרים, אנואר סאדאת במסיבת עיתונאים בעת ביקורו של האחרון בעיר חיפה, 4 בנובמבר 1979 פתיר (שני משמאל) בפגישת כתבי חוץ עם ראש הממשלה, מנחם בגין, 1978 מוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון, 2014 דן פתיר (פחטר) (13 ביולי 1931 – 7 במאי 2021) היה עיתונאי ויועץ תקשורת ישראלי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודן פתיר

דן שומרון

מיצב לזכר דן שומרון בפארק עוצבות השריון בלטרון דן שומרון (כ"ח באב תרצ"ז, 5 באוגוסט 1937 – כ' באדר א' ה'תשס"ח, 26 בפברואר 2008) היה הרמטכ"ל ה-13 של צה"ל, בין השנים 1987–1991.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודן שומרון

דמיטרי צ'ובאחין

דמיטרי צ'ובאחין (ברוסית: Дмитрий Степанович Чувахин; 1903–1997) היה דיפלומט סובייטי בכיר.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודמיטרי צ'ובאחין

דב גורביץ

דב גורביץ (23 במרץ 1881 – 25 בינואר 1948) היה רופא ילדים ידוע בתל אביב בתקופה שלפני קום המדינה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודב גורביץ

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודבר (עיתון)

דבורה נצר

ח"כ דבורה נצר עם יו"ר הבונדסטאג הגרמני אויגן גרסטנמייר בנמל התעופה בלוד, 1966 דבורה נצר (נוסוביסצקי) (1 במאי 1897, האימפריה הרוסית – 4 בינואר 1989, תל אביב) הייתה חברת הכנסת מטעם סיעת מפא"י.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודבורה נצר

דורה שוורץ

דורה שוורץ (בכתיב המקורי: שורץ; 12 ביולי 1894 – 15 בינואר 1982) הייתה מחלוצי הצמחונות בארץ ישראל וחלוצת דיאטות ההרזיה הצמחוניות.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודורה שוורץ

דוד אסאו

הרב דוד אסֵאו (1914–2002) היה חכם באשי ורבה הראשי של טורקיה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודוד אסאו

דוד אולמר

דוד אולמר (18 במרץ 1932 – 22 ביולי 2012) היה מחשובי הצלמים שפעלו בישראל בשנות ה-50 וה-60.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודוד אולמר

דוד פולוס

אנדרטת אלכסנדר זייד ליד גבעת שערים דוד בן ישראל משה פּוֹלוּס (David Polus; 1893 – 5 בינואר 1975) היה פסל ישראלי, שנדד בין יישובים והתגורר בכל מקום שבו פיסל, תמורת דמי קיום.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודוד פולוס

דוד צבי חן

הרב חיים דוד צבי חן (מכונה הרד"ץ חן; ה'תר"ו, 1846 - כ"ה בכסלו ה'תרפ"ו, 11 בדצמבר 1925) היה רבה של העיר צ'רניהיב במשך כארבעים שנה, מחשובי רבני ופוסקי חסידות חב"ד.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודוד צבי חן

דוד רמז

דוד רמז (דְרַבְּקִין) (י"ח באייר תרמ"ו, 23 במאי 1886 – י"ג באייר תשי"א, 19 במאי 1951) היה ממנהיגי היישוב, יו"ר הוועד הלאומי, מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל הראשונות.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודוד רמז

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודוד בן-גוריון

דוד גינצבורג

שלט אצולה של ברון דוד גינצבורג, אקס ליבריס מספריית דוד גינצבורג הברון דוד גינצבורג (ברוסית: Барон Давид Горациевич Гинцбург; 5 ביולי 1857 קמניץ-פודולסקי – 22 בדצמבר 1910 סנקט פטרבורג) היה מזרחן, סופר ומנהיג ציבור יהודי ברוסיה, בנו של הוראצי גינצבורג ונכדו של יוסף גינצבורג.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודוד גינצבורג

דוד ורנר סנטור

דוד (ורנר) סנטור (לעיתים נכתב גם סינטור, בגרמנית: David Werner Senator; ברלין, 6 בספטמבר 1896 – אטלנטה, 2 בנובמבר 1953) היה סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית, חבר הנהלת הסוכנות היהודית המורחבת ופעיל בברית שלום.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודוד ורנר סנטור

דוד כהן (איש חינוך)

דוד (לייב) כהן (בין א' ל-י' בתשרי תרנ"ה, בין 1 ל-10 באוקטובר 1894, סלובודקה, האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) – כ"ב באב תשל"ו, 18 באוגוסט 1976, אלונים) היה פעיל ציוני, מאבות הנוער העובד.

לִרְאוֹת זלמן שזר ודוד כהן (איש חינוך)

המעילה בקרן היסוד בצרפת

המעילה בקרן היסוד בצרפת בוצעה על ידי עורך דין אפרים מרגלית שהיה מנהל קרן היסוד בצרפת, בשנים 1955–1961.

לִרְאוֹת זלמן שזר והמעילה בקרן היסוד בצרפת

המטה הכללי של צה"ל

המטה הכללי של צבא הגנה לישראל (או בקיצור: המטכ"ל) הוא מטה המפקדה הכללית של צה"ל.

לִרְאוֹת זלמן שזר והמטה הכללי של צה"ל

המזכיר הצבאי של נשיא המדינה

המזכיר הצבאי של נשיא המדינה הוא יועצו של נשיא מדינת ישראל לענייני צבא וביטחון.

לִרְאוֹת זלמן שזר והמזכיר הצבאי של נשיא המדינה

המכביה השמינית

בול המכביה השמינית אצטדיון רמת גן במהלך פתיחת המכבייה הכדורסלן אמנון אבידן מדליק את לפיד המכביה בטקס הפתיחה המכביה ה - 8 1969 המכביה השמינית הייתה אירוע ספורט המוני יהודי, שנערך בישראל, בסוף יולי תחילת אוגוסט 1969, כחלק מסדרת אירועי המכביה.

לִרְאוֹת זלמן שזר והמכביה השמינית

המכביה השביעית

המכביה השביעית הייתה אירוע ספורט המוני יהודי, שנערך בישראל, באוגוסט 1965, כחלק מסדרת אירועי המכביה.

לִרְאוֹת זלמן שזר והמכביה השביעית

הסוכנות היהודית

שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר והסוכנות היהודית

העסק הביש

העֵסֶק הַבִּיש הוא כינוי שניתן לאחר מעשה לפעולת טרור במסווה (דגל כוזב), שבוצעה במצרים על ידי ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20.

לִרְאוֹת זלמן שזר והעסק הביש

העבר

300px העבר היה רבעון להיסטוריה יהודית שיצא לאור ביוזמת ההיסטוריון בן-ציון כ"ץ.

לִרְאוֹת זלמן שזר והעבר

העולם כמרקחה

"העולם כמרקחה" הוא ביטוי בעברית.

לִרְאוֹת זלמן שזר והעולם כמרקחה

הקומונה במגדל

הקומונה במגדל הייתה מושבה שיתופית בארץ ישראל, אשר הוקמה בשנת 1912 על ידי יוסף טרומפלדור וששה מחבריו.

לִרְאוֹת זלמן שזר והקומונה במגדל

הקונגרס העולמי למדעי היהדות

קהל בקונגרס העולמי למדעי היהדות ה-16 הקונגרס העולמי למדעי היהדות הוא כנס בינלאומי במדעי היהדות, אשר מארגן האיגוד העולמי למדעי היהדות.

לִרְאוֹת זלמן שזר והקונגרס העולמי למדעי היהדות

הקונגרס הציוני העולמי ה-15

הקונגרס הציוני ה-ט"ו בבזל (1927) במהלך דיון במליאה, ברקע תמונותו של הרצל. תעודת ציר שחולקה לנבחרי הקונגרס הציוני העולמי ה-15. תעודתו של יצחק בן-צבי. בצדה השני נכתבו הוראות השימוש בשלוש שפות: עברית, אנגלית וגרמנית.

לִרְאוֹת זלמן שזר והקונגרס הציוני העולמי ה-15

הקונגרס הציוני העולמי ה-19

הקונגרס הציוני הי"ט בלוצרן (1935) במהלך דיון במליאה, ברקע תמונותו של הרצל ודגלי ישראל משני צדדיו. הקונגרס הציוני ה-19 התקיים ב-20 באוגוסט – 4 בספטמבר 1935 כ"א באב - ו' באלול, ה'תרצ"ה בעיר לוצרן שבשווייץ.

לִרְאוֹת זלמן שזר והקונגרס הציוני העולמי ה-19

הרצל ברגר

הרצל ברגר (31 ביולי 1904 – 28 באוגוסט 1962) היה חבר הכנסת, משפטן, עיתונאי ופרשן מדיני.

לִרְאוֹת זלמן שזר והרצל ברגר

השוק העירוני בבאר שבע

השוק העירוני בבאר שבע הוא שוק מזון, ביגוד וכלי בית בעיר באר שבע, המשמש כשוק מרכזי במטרופולין.

לִרְאוֹת זלמן שזר והשוק העירוני בבאר שבע

הלוויית שמעון פרס

המסך בטקס הלוויה הלוויית שמעון פרס, נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, שכיהן קודם לכן גם כראש הממשלה ובמשרות ציבוריות רבות נוספות, נערכה ביום שישי, 30 בספטמבר 2016, בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים, בנוכחות קהל רב ונציגים מעשרות מדינות.

לִרְאוֹת זלמן שזר והלוויית שמעון פרס

הלוויית לוי אשכול

חיילים נושאים את ארונו של אשכול בעת הלוויה, משה מרלין לוין, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית קהל בלוויה, משה מרלין לוין, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית מסדר צבאי בעת הלוויה, משה מרלין לוין, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הלוויית לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, נערכה ביום שישי, 28 בפברואר 1969, בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים, בנוכחות קהל רב.

לִרְאוֹת זלמן שזר והלוויית לוי אשכול

הלוויית וינסטון צ'רצ'יל

הלוויית וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, נערכה בלונדון ובאוקספורדשייר ב-30 בינואר 1965.

לִרְאוֹת זלמן שזר והלוויית וינסטון צ'רצ'יל

החברה לחקר המקרא בישראל

החברה לחקר המקרא בישראל היא חברה שנוסדה בשנת ה'תש"י (1950) על ידי פרופסור חיים גבריהו, וקיימה את כנס היסוד שלה בכינוס תנ"ך שהתקיים בתחילת אפריל 1952.

לִרְאוֹת זלמן שזר והחברה לחקר המקרא בישראל

החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה

החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה הוא חוג לימוד תנ"ך דו-שבועי שהתכנס בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון, ועבר לאחר מכן למשכן נשיאי ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר והחוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה

החינוך האחיד

החינוך האחיד הוא שם שניתן לשיטת החינוך שהונהגה במחנות העולים מסוף 1948 ועד ל-1950, עת בוטלה בעקבות ועדת פרומקין.

לִרְאוֹת זלמן שזר והחינוך האחיד

הבחירות לנשיאות ישראל (1963)

הבחירות השישיות לנשיאות ישראל נערכו בכנסת ב-21 במאי 1963, בעקבות פטירתו של הנשיא השני יצחק בן-צבי כחודש קודם לכן ב-23 באפריל.

לִרְאוֹת זלמן שזר והבחירות לנשיאות ישראל (1963)

הבחירות לנשיאות ישראל (1968)

הבחירות השביעיות לנשיאות ישראל נערכו בכנסת ב-26 במרץ 1968, בעקבות סיום תקופת כהונתו הראשונה בת חמש השנים של זלמן שזר.

לִרְאוֹת זלמן שזר והבחירות לנשיאות ישראל (1968)

הבחירות לנשיאות ישראל (1973)

הבחירות השמיניות לנשיאות ישראל נערכו בכנסת ב-10 באפריל 1973.

לִרְאוֹת זלמן שזר והבחירות לנשיאות ישראל (1973)

הבחירות לכנסת השישית

תוצאות הבחירות לכנסת השישית ניצגי המפלגות מתעדכנים בחדר המצב על נתוני ההצבעה ביום החירות לכנסת השישית,בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הבחירות לכנסת השישית התקיימו ב-2 בנובמבר 1965, ז' בחשוון ה'תשכ"ו, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת השישית.

לִרְאוֹת זלמן שזר והבחירות לכנסת השישית

הגן של פינצי קונטיני

הגן של פינצי קונטיני (באיטלקית: Il giardino dei Finzi-Contini) הוא סרט קולנוע איטלקי מ-1970 בבימויו של ויטוריו דה סיקה, המהווה עיבוד קולנועי לספרו האוטוביוגרפי של ג'ורג'ו באסאני מ-1962, "גן פינצי-קונטיני".

לִרְאוֹת זלמן שזר והגן של פינצי קונטיני

הדיקטטורה הצבאית בברזיל (1964–1985)

הדיקטטורה הצבאית בברזיל שהתקיימה בין השנים 1964-1985, הייתה תקופת שלטון כת צבאית בברזיל.

לִרְאוֹת זלמן שזר והדיקטטורה הצבאית בברזיל (1964–1985)

ההנהלה הציונית

ההנהלה הציונית היא הוועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית העולמית.

לִרְאוֹת זלמן שזר וההנהלה הציונית

ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".

לִרְאוֹת זלמן שזר וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל

הוועד הלאומי

הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".

לִרְאוֹת זלמן שזר והוועד הלאומי

הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה

הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה הוא ארגון על בסיס וולנטרי למען ביתא ישראל שפעל בין השנים 1960 ל-1982.

לִרְאוֹת זלמן שזר והוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה

הכנסת הראשונה

הכנסת הראשונה (נקראה בתחילה האספה המכוננת) הייתה הגוף הנבחר הראשון במדינת ישראל, שתפקידה היה לכונן את חוקת מדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר והכנסת הראשונה

הכנסת השמינית

שר ההסברה שמעון פרס חותם על הצהרת אמונים לממשלה, במליאת הכנסת בירושלים, מרץ 1974 גולדה מאיר מציגה את ממשלתה החדשה בכנסת, מרץ 1974 כהונתה של הכנסת השמינית החלה ב-21 בינואר 1974, בעקבות הבחירות שנערכו ב-31 בדצמבר 1973.

לִרְאוֹת זלמן שזר והכנסת השמינית

הכנסת השנייה

הכנסת השנייה הושבעה ב-20 באוגוסט 1951 (י"ח באב תשי"א).

לִרְאוֹת זלמן שזר והכנסת השנייה

הכנסת השלישית

כהונתה של הכנסת השלישית החלה ב-15 באוגוסט 1955.

לִרְאוֹת זלמן שזר והכנסת השלישית

הכנסת השביעית

חברי הכנסת השביעית מאשרים את בחירתו של ראובן ברקת לתפקיד יו"ר הכנסת. כהונתה של הכנסת השביעית החלה ב-17 בנובמבר 1969, בעקבות הבחירות שנערכו ב-28 באוקטובר אותה שנה.

לִרְאוֹת זלמן שזר והכנסת השביעית

הכנסת השישית

פתיחת מושב הכנסת השישית בירושלים. מימין לשמאל, ח"כ אליהו מרידור, ברוך עוזיאל, מנחם ידיד, שמואל תמיר ויוסף שופמן כהונתה של הכנסת השישית החלה ב-22 בנובמבר 1965, בעקבות הבחירות שנערכו ב-2 בנובמבר אותה שנה.

לִרְאוֹת זלמן שזר והכנסת השישית

הכרזת ירושלים כבירת ישראל

הכרזת ירושלים כבירת ישראל הייתה בנאום של ראש הממשלה דוד בן-גוריון בכנסת ב-13 בדצמבר 1949.

לִרְאוֹת זלמן שזר והכרזת ירושלים כבירת ישראל

היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל

ההיסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל החלה עוד בימים שקדמו להקמת מדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר והיסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל

הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים

ישיבת מאה שערים הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים (בקיצור: ישיבת מאה שערים) הוא מבנה היסטורי בלב מתחם שכונת מאה שערים בירושלים.

לִרְאוֹת זלמן שזר והישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים

ולטר צדק

ולטר צָדֶק (נכתב לעיתים צאדק) (Zadek; 26 במרץ 1900 – 20 בדצמבר 1992) היה צלם ישראלי יליד גרמניה.

לִרְאוֹת זלמן שזר וולטר צדק

וולפגנג לוץ

וולפגנג לוץ (בגרמנית: Wolfgang Lotz; 6 בינואר 1921 – 13 במאי 1993) ובשמו העברי זאב גור אריה היה מרגל ישראלי יליד גרמניה, שפעל בשנות ה-60 במצרים בשליחות המוסד, יחד עם אשתו ולטראוד.

לִרְאוֹת זלמן שזר ווולפגנג לוץ

וינסטון צ'רצ'יל

סר וינסטון לאונרד ספנסר-צ'רצ'יל (באנגלית: Sir Winston Leonard Spencer-Churchill; 30 בנובמבר 1874 – 24 בינואר 1965) היה פוליטיקאי ומדינאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשתי תקופות כהונה, בין השנים 1940–1945 ושוב בין השנים 1951–1955.

לִרְאוֹת זלמן שזר ווינסטון צ'רצ'יל

וילהלם פורטוונגלר

וילהלם פורטוונגלר (בגרמנית: Wilhelm Furtwängler; 25 בינואר 1886 – 30 בנובמבר 1954), היה מנצח ומלחין גרמני.

לִרְאוֹת זלמן שזר ווילהלם פורטוונגלר

כמאל מנצור

כמאל מנצור (בערבית: كمال منصور; נולד ב-1931) הוא יועץ לענייני ערבים לנשיאי מדינת ישראל ממוצא דרוזי; חתן פרס ישראל לשנת התש"ע על מפעל חייו.

לִרְאוֹת זלמן שזר וכמאל מנצור

כפר אז"ר

כפר אז"ר היה מושב עובדים להתיישבות חקלאית בבקעת אונו.

לִרְאוֹת זלמן שזר וכפר אז"ר

כפר חב"ד

חרות על ניצני הקמת כפר חב"ד, פברואר 1949 בניין 770 בכפר חב"ד זלמן שזר - נשיא מדינת ישראל נואם בהתוועדות כ"ג באייר תשכ"ג, 1963 בכפר חב"ד בישיבה גדולה שבכפר חב"ד, 1970 כְּפַר-חַבַּ"ד הוא יישוב במועצה האזורית שדות דן.

לִרְאוֹת זלמן שזר וכפר חב"ד

כפייה אנטי-דתית בישראל

כפייה אנטי-דתית היא הטלה כפויה של נורמה אנטי-דתית הנוגדת מצווה או נוהג דתי, על הציבור או על חלק ממנו, תוך פגיעה בחופש הדת או במצפון של אותם אנשים.

לִרְאוֹת זלמן שזר וכפייה אנטי-דתית בישראל

כביש 386

גשר רפאים שבו מסילת הרכבת יפו–ירושלים חולפת מתחת לכביש 386 במקום שבו נחל רפאים נשפך לנחל שורק טיהור השפכים (מט”ש) שורק בנחל שורק, לצד כביש 386, ולמרגלות הר איתן כביש 386 (מכונה גם כביש נס הרים, כביש גולדה ועוקף בית הכרם) הוא כביש אורך המחבר בין יישובי פרוזדור ירושלים לירושלים.

לִרְאוֹת זלמן שזר וכביש 386

יעקב אלבז (צלם)

יעקב אלבז יעקב אלבז (נולד ב-1945) הוא צלם עיתונות וצלם אמנותי, סוחר ויזם ישראלי בתחום האמנות.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויעקב אלבז (צלם)

יעקב אבידוב

יעקב אבידובתמונה להחלפה יעקב (יאני) אבידוב (אוסטרובסקי) (26 ביולי 1901 – 27 בפברואר 1970) היה פעיל עלייה שנשלח בתקופת מלחמת העולם השנייה על ידי המוסד לעלייה ב' לארצות ערב, לסייע בהעלאת יהודי מדינות ערב לארץ ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויעקב אבידוב

יעקב איסקולסקי

הרב יעקב איסקאלסקי (לעיתים אחרי פטירתו מופיע כ"איסקולסקי"; י"ז בתשרי ה'תרל"ו, 16 באוקטובר 1875 - ל' בשבט ה'תרצ"א, 17 בפברואר 1931) היה רב ליטאי-אמריקאי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויעקב איסקולסקי

יעקב צדקוני

יעקב צִדְקוֹני (רֶכטמַן) (21 בפברואר 1902, סוחצ'וב, מחוז ורשה, פולין – כ"ה בשבט תשל"ג, 28 בינואר 1973, ירושלים) היה אספן אתנוגרפיה ישראלית וחוקר פולקלור ישראלי, ממקימי חברת "ידע-עם" לפולקלור יהודי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויעקב צדקוני

יעקב שמשון שפירא

יעקב שמשון שפירא (4 בנובמבר 1902 – 14 בנובמבר 1993) היה היועץ המשפטי הראשון לממשלה, חבר הכנסת ושר המשפטים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויעקב שמשון שפירא

יעקב בן-יהודה

יעקב בן-יהודה, שנות השישים יעקב (ינק) בן-יהודה (14 באוקטובר 1917 - 13 בנובמבר 1973) היה מנכ"ל כימיקלים לישראל, יו"ר מועצת המנהלים של מפעלי הפיתוח בנגב ומפעלי ים המלח, ולפני כן פעיל ב, ראש מרחב צפון של שירות הביטחון ומנכ"ל מכרות נחושת תמנע.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויעקב בן-יהודה

יעל עוזאי

מזכירת הממשלה - יעל עוזאי יעל עוזאי (15 ביוני 1920 – 3 ביוני 2013) הייתה מזכירת הממשלה בין השנים 1962–1968 ובין 1958-1957 כמ"מ, והיא האישה היחידה שכיהנה בתפקיד זה בתולדות המדינה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויעל עוזאי

יפה קרינקין

יפה קרינקין (26 באוקטובר 1917 – ט"ז באדר תשמ"ז, 17 במרץ 1987) הייתה משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויפה קרינקין

יצחק מלאך

יצחק (איציק) מלאך (נולד בשנת 1948) הוא מנהל מערכות מידע, מפקד יחידת ממר"ם ומשנה למנכ"ל בנק לאומי לשעבר.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויצחק מלאך

יצחק אחדותי

יצחק אחדותי יצחק אַחְדוּתי (1895 – 1 במאי 1912) היה ממייסדי עיתון "האחדות".

לִרְאוֹת זלמן שזר ויצחק אחדותי

יצחק אבינרי

יצחק אבינרי (רבילְסְקִי; כ"ז בתמוז ה'תר"ס, 24 ביולי 1900 – ט"ז באלול תשל"ז, 30 באוגוסט 1977) היה בלשן, לשונאי, חוקר ומחדש הלשון העברית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויצחק אבינרי

יצחק אביחצירא

הרב יצחק אביחצירא (מכונה בשם ה"באבא חאקי"; כ"ג באלול ה'תרנ"ה - כ"ה באדר ב' ה'תש"ל, 12 בספטמבר 1895 - 2 באפריל 1970), היה הרב הראשי של הערים רמלה ולוד.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויצחק אביחצירא

יצחק נבון

יצחק רחמים נבון (א' בניסן ה'תרפ"א, 9 באפריל 1921 – כ"ד בחשוון ה'תשע"ו, 6 בנובמבר 2015) היה נשיאהּ החמישי של מדינת ישראל ושר החינוך והתרבות בשנים 1984–1990.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויצחק נבון

יצחק פרידמן (בוהוש)

רבי יצחק פרידמן (ה' בכסלו תקצ"ה, 1834 - י' באלול תרנ"ו, 1896) היה האדמו"ר הראשון מבוהוש, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויצחק פרידמן (בוהוש)

יצחק צורן

יצחק צורן (18 באפריל 1944 - 4 בדצמבר 2019) היה מנהל בכיר בתעשייה האלקטרונית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויצחק צורן

יצחק קנטריני

יִצְחָק חַיִּים קַנְטַרִינִי או יצחק חיים כהן מהחזנים (כונה יחכ"ם, ובאיטלקית: Isaac Chaim Cantarini, וגם Isaacus Viva) (2 בפברואר 1644 – 8 ביוני 1723), היה משורר, סופר, רופא, רב ודרשן יהודי איטלקי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויצחק קנטריני

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויצחק בן-צבי

יצחק דב ברקוביץ

יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויצחק דב ברקוביץ

יצחק וולפסון

ראש ממשלת ישראל לוי אשכול ואייזק וולפסון, לונדון 1965 סר יצחק אייזיק (הלוי) וולפסון (17 בספטמבר 1897 – 20 ביוני 1991) היה איש עסקים ופילנתרופ יהודי-בריטי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויצחק וולפסון

יצחק-משה עמנואל

יצחק-משה עמנואל (עמ"י; 6 במאי 1927–20 בנובמבר 2006) היה מחנך, סופר, היסטוריון, משורר ופעיל ציבור שעסק בצמצום הפערים בין העדות בישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויצחק-משה עמנואל

ישעיהו משורר

הרב ישעיהו משורר (שאער; ה' בסיוון ה'תרע"ח - י' בסיוון ה'תשנ"ח, 16 במאי 1918 - 4 ביוני 1998) היה דיין, אב"ד בבית הדין הרבני בפתח תקווה וחבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים.

לִרְאוֹת זלמן שזר וישעיהו משורר

ישראל קסטנר

ד"ר ישראל רודולף (רֶזֶ'ה) קַסְטְנֶר (בהונגרית: Kasztner Rezső; אפריל 1906 – 15 במרץ 1957) היה משפטן, עיתונאי ופעיל פוליטי.

לִרְאוֹת זלמן שזר וישראל קסטנר

ישראל קרגמן

קרגמן (ראשון מימין) בתקופת היותו יו"ר ועד העובדים במפעל אתא. ישראל קרגמן (23 בדצמבר 1906 – 17 בנובמבר 1987) היה אסיר ציון ואיש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י והמערך.

לִרְאוֹת זלמן שזר וישראל קרגמן

ישראל ריטוב

ישראל ריטוב, 1951 ישראל ריטוב נואם במועצה הארצית של מרכז הקואופרציה, 1950 ישראל ריטוב (ביידיש: ריטאָוו; 5 באפריל 1895, פוהוסט, רוסיה הלבנה – 19 ביוני 1976, תל אביב) היה איש המפלגה הציונית-סוציאליסטית ברוסיה ופולין, חבר מרכז החלוץ בפולין, מראשי ההסתדרות, יו"ר קרן היסוד, יו"ר מרכז הקואופרציה בין השנים 1934–1969.

לִרְאוֹת זלמן שזר וישראל ריטוב

ישראל במלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מ-5 ביוני עד ל-10 ביוני 1967, בין ישראל לבין כל המדינות הגובלות איתה: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.

לִרְאוֹת זלמן שזר וישראל במלחמת ששת הימים

ישראל דב אודסר

רבי ישראל דב בער אודסר (ה'תרמ"ו 1886 – י"ח בחשוון ה'תשנ"ה 23 באוקטובר 1994) היה מייסד זרם בחסידות ברסלב המבוסס על פתק שסיפר שמצא ובו בין היתר הכיתוב נ נח נחמ נחמן מאומן.

לִרְאוֹת זלמן שזר וישראל דב אודסר

יחסי אורוגוואי–ישראל

יחסי אורוגוואי–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי לבין מדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויחסי אורוגוואי–ישראל

יחסי איסלנד–ישראל

בין מדינת ישראל והרפובליקה של איסלנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים מאז 1949, אשר החלו עם הכרתה של איסלנד במדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויחסי איסלנד–ישראל

יחסי ברזיל–ישראל

נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, במהלך ביקורו בברזיל ב-2009 יום העצמאות ה-68 למדינת ישראל, מאי 2016 Aloysio Nunes, משכן הנשיא פברואר 2018 יחסי ברזיל–ישראל מתקיימים באופן רציף מאז הקמת מדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויחסי ברזיל–ישראל

יחסי בלגיה–ישראל

יחסי בלגיה–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים שבין בלגיה לישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויחסי בלגיה–ישראל

יחסי בוליביה–ישראל

יחסי בוליביה–ישראל הם יחסי החוץ בין המדינה הרב-לאומית של בוליביה לבין מדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויחסי בוליביה–ישראל

יחסי גרמניה–ישראל

יחסי גרמניה–ישראל הם מכלול היחסים הדיפלומטיים, כלכליים, פוליטיים ואחרים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין מדינת ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויחסי גרמניה–ישראל

יחסי הוותיקן–ישראל

האפיפיור פאולוס השישי צועד על השטיח האדום בלוויית נשיא מדינת ישראל זלמן שזר, בסיום קבלת הפנים שנערכה לו בתל מגידו, 1964. יחסי הוותיקן–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין מדינת ישראל לקריית הוותיקן.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויחסי הוותיקן–ישראל

יחסי ישראל–פנמה

יחסי ישראל–פנמה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין מדינת ישראל לבין רפובליקת פנמה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויחסי ישראל–פנמה

יחסי ישראל–פולין

בין מדינת ישראל ורפובליקת פולין מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, וכן קשרים כלכליים ותרבותיים ענפים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויחסי ישראל–פולין

יחסי ישראל–צ'ילה

יחסי ישראל–צ'ילה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה של צ'ילה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויחסי ישראל–צ'ילה

יחסי ישראל–קמרון

יחסי ישראל–קמרון הם היחסים הדיפלומטיים והבילטרליים המתקיימים בין מדינת ישראל והרפובליקה של קמרון.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויחסי ישראל–קמרון

יחזקאל סהר

יחזקאל סהר (עומד) משוחח עם גולדה מאיר ודוד רמז בשנת 1949 שר המשטרה בכור-שלום שטרית סוקר מסדר שוטרים בליווי מפכ"ל המשטרה יחזקאל סהר יחזקאל סהר (סחרוב) (10 בינואר 1907 – 28 בספטמבר 1998) היה המפכ"ל הראשון של משטרת ישראל, בין השנים 1948–1958.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויחזקאל סהר

יחיאל יעקב וינברג

הרב ד"ר יחיאל יעקב וינברג הנודע בכינויו השרידי אש (תרמ"ד-ה, 1884 – ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966) היה רב, פוסק והוגה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויחיאל יעקב וינברג

יחידה 707

לוחמי יחידה 707 ערוכים לקראת פעולה בחוף סיני. יחידה 707 הייתה יחידת צוללים בחיל הים הישראלי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויחידה 707

יגאל אלון

יגאל אלון (פַּיְיקוֹביץ') (10 באוקטובר 1918, ד' בחשוון, תרע"ט – 29 בפברואר 1980, י"ב באדר, תש"ם) היה איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, שהיה מפקד הפלמ"ח, מראשי צה"ל במלחמת העצמאות בדרגת אלוף, מראשי מפלגת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל (במשך 19 יום), חבר הכנסת, סגן ראש הממשלה ושר בממשלות ישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויגאל אלון

יגאל ידין

יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויגאל ידין

יד חיים ויצמן

בית הנשיא חיים ויצמן ברחובות קברם של חיים וורה ויצמן יד חיים ויצמן היא חברה לתועלת הציבור (חל"צ).

לִרְאוֹת זלמן שזר ויד חיים ויצמן

יהדות צ'ילה

יהדות צ'ילה היא אחת הקהילות היהודיות בדרום אמריקה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויהדות צ'ילה

יהושע מאיר גרינץ

יהושע מאיר גרינץ (ראדום, פולין, 1911 - תל אביב, 1976 א' באייר תשל"ו), חוקר מקרא ותקופת בית שני, מראשוני המרצים באוניברסיטת תל אביב.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויהושע מאיר גרינץ

יהושע בראנד

יהושע בראנד (בלועזית: Joshua or Yehoshua Brand; י"ז בסיון תרס"ח, 16 ביוני 1908 - י"ח באדר תשל"ה, 1 במרץ 1975) היה רב, פובליציסט, מורה, חוקר והיסטוריון של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויהושע בראנד

יהושע גוטמן

יהושע גוטמן (כ"ב בתשרי תרנ"א, 7 באוקטובר 1890, צ'אשניקי, פלך ויטבסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ד בכסלו תשכ"ד, 30 בנובמבר 1963, ירושלים) היה איש חינוך עברי, מורה בתיכון, מנהל הסמינר העברי למורים "תרבות" בווילנה ובית המדרש למורים העברי בבית הכרם, וחוקר תולדות עם ישראל בתקופה ההלניסטית והספרות היהודית-הלניסטית, עורך אנציקלופדיות במדעי היהדות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויהושע גוטמן

יהושע ישפן

יהושע ישפן (1903 - 3 באפריל 1981) היה אמן, פסל וצייר ישראלי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויהושע ישפן

יהודה לייב הלוי אשלג

הרב יהודה לייב הלוי אשלג (ה' בתשרי ה'תרמ"ה, 24 בספטמבר 1884 – י' בתשרי ה'תשט"ו, 7 באוקטובר 1954) היה אדמו"ר ומקובל שעסק בפירוש ובהפצה של תורת הקבלה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויהודה לייב הלוי אשלג

יהודה החסיד (ירושלים)

רבי יהודה חסיד (סג"ל; ה'ת"כ, 1660, דוּבְּנוֹ – ו' בחשוון ה'תס"א, 1700, ירושלים) היה דרשן בליטא.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויהודה החסיד (ירושלים)

יו טה יונג

יו טה יונג בנערותו, קוריאה (1954) יו טה יונג בצעירותו, דנמרק (1968) ד"ר יו טה יונג עם ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, ישראל (1994) יו טה-יונג (נולד ב-14 במאי 1936) הוא סוציולוג, אינטלקטואל דרום קוריאני, לשעבר מרצה מן המניין בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, וסגן נשיא אוניברסיטת קונגוק שבדרום קוריאה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויו טה יונג

יואש צידון

יואש צידון (צ'אטו) (28 בנובמבר 1926 – 8 ביולי 2015) היה מפעילי ההעפלה, מראשוני טייסי הקרב בחיל האוויר וחבר הכנסת ה-12.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויואש צידון

יואל סירקיש

בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויואל סירקיש

יום בשורה

"הרעב בשומרון" (גוסטב דורה, 1866) "יום בְּשׂוֹרָה" הוא שיר עברי מאת רחל המשוררת, שנכתב ב-1927 ונכלל בספר שיריה הראשון, "ספיח", שראה אור באותה שנה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויום בשורה

יוסף זלצמן

אליעזר סלוצקין אנשי העלייה השנייה, ערב עלייתם לארץ ישראל יוסף זלצמן (1 ביוני 1890 – 24 בנובמבר 1913; כ"ד בחשוון ה'תרע"ד) היה מחלוצי העלייה השנייה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויוסף זלצמן

יוסף דלה ריינה

רבי יוסף דלה-ריינה היה מקובל בן המאה ה-15 שחי בספרד או בצפון אפריקה, ועסק בקבלה מעשית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויוסף דלה ריינה

יוסף דוד מיטלפונקט

הסופר ועיתונאי היידיש יוסף דוד מיטלפונקט (צלום מתעודת חבר באגודת סופרי היידיש בישראל 1964-1966) יוסף דוד מיטלפונקט (פולין 1889- ישראל 1974) היה סופר יידיש, שכתב ופרסם ספרים וכתבות עיתונאיות בפולין ובישראל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויוסף דוד מיטלפונקט

יוסף כצנלסון

יוסף כצנלסון (1 באוגוסט 1896 - 2 בינואר 1940) היה ממנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית בשנות ה-30, מפקד בתנועת בית"ר ואחד ממנהיגיה, מראשוני אנשי "ברית הבריונים" וממקימי האצ"ל.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויוסף כצנלסון

יוסף כרמל (קצין)

יוסף ("יוסי") כרמל (קרמר) (1 באוגוסט 1924 - 24 בפברואר 2004) היה השליש הצבאי לנשיא המדינה יצחק בן-צבי ובראשית כהונתו של זלמן שזר.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויוסף כרמל (קצין)

יוסי שטרן (צייר)

יוסי שטרן מצייר, ינואר 1957 יוסי שטרן מלמד רישום בבצלאל, 1964 יוסי שטרן, 1980 קבוצת אמנים בקפה טעמון, שנות ה-40 של המאה ה-20; מימין לשמאל: מירון סימה, לודוויג יהודה וולפרט, איזידור אשהיים, יעקב פינס, יוסי שטרן ומרדכי ארדון יוסי שטרן (ספטמבר 1923 – 14 במרץ 1992) היה צייר ומאייר ישראלי.

לִרְאוֹת זלמן שזר ויוסי שטרן (צייר)

11 באוגוסט

11 באוגוסט הוא היום ה-223 בשנה (224 בשנה מעוברת) בשבוע ה־33 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת זלמן שזר ו11 באוגוסט

11 הנקודות

מיקום יישובי 11 הנקודות בנגב (באדום) ביחס ליישובי ימינו 11 הנקודות הן אחד-עשר יישובים אשר הוקמו במבצע התיישבות גדול בנגב הצפוני, במוצאי יום הכיפורים תש"ז י"א בתשרי, בלילה שבין 5 ל-6 באוקטובר 1946, ביוזמת הסוכנות היהודית.

לִרְאוֹת זלמן שזר ו11 הנקודות

1950 בישראל

שנת 1950 בישראל עמדה בסימן המשך התייצבות השלטון העצמאי, ובכלל זאת התקבעותם של פתרונות "זמניים" למחלוקות חברתיות-פוליטיות שהתעוררו במדינה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ו1950 בישראל

1963 בישראל

1963 בישראל ה'תשכ"ג-ה'תשכ"ד, הייתה השנה בה חגגה 15 שנה מיום היווסדה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ו1963 בישראל

1966 בישראל

ב-1966 חגגה ישראל 18 שנים מיום היווסדה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ו1966 בישראל

1968 בישראל

1968 בישראל הייתה השנה בה חגגה 20 שנה מיום היווסדה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ו1968 בישראל

1973 בישראל

1973 בישראל (ה'תשל"ג - ה'תשל"ד) הייתה השנה בה חגגה 25 שנה מיום היווסדה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ו1973 בישראל

1974 בישראל

1974 בישראל (ה'תשל"ד - ה'תשל"ה) הייתה השנה בה חגגה מדינת 26 שנה מיום היווסדה.

לִרְאוֹת זלמן שזר ו1974 בישראל

21 במאי

21 במאי הוא היום ה-141 בשנה (142 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת זלמן שזר ו21 במאי

24 בנובמבר

24 בנובמבר הוא היום ה-328 בשנה, (329 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.

לִרְאוֹת זלמן שזר ו24 בנובמבר

5 באוקטובר

5 באוקטובר הוא היום ה-278 בשנה בלוח הגריגוריאני (279 בשנה מעוברת).

לִרְאוֹת זלמן שזר ו5 באוקטובר

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/זלמן_שזר

ידוע גם בשם שניאור זלמן שז"ר, שניאור זלמן שזר, שז"ר.

, אנרגיה גרעינית בישראל, אנו – מוזיאון העם היהודי, אסף שמחוני, אסתר זמורה, אפרים קציר, אפרים דוידי, אפולו 11, ארנון מוזס, ארטור דה קוסטה אה סילבה, ארזה, אריה רפאלי (צנציפר), אריה שפק, אלכסנדר ליכט, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אליעזר קרסיק, אליהו סימפסון, אליהו בריסקר, אחד במאי, אבא קובנר, אבא לפין, אבא חושי, אברהם ארנון, אברהם קצנלסון, אברהם לביא, אברהם ליס, אברהם חן, אדמונד זילברנר, אהרן זאב, אהרון ולירו, אהבה נכזבת, אומברטו קסטלו ברנקו, אורמיה, אורט ישראל, אוריאל הד, אויגן פרופר, איתן רון, איבי הנחל, נאום הר הצופים, נשיא מדינת ישראל, נתן אלתרמן, נח מוזס, נח פלר, נחום ניר-רפאלקס, נווה עופר, ניסן כצנלסון, ססיל רות, סעדיה שושני, ספריית גרשם שלום, ספונות, סטודיבייקר לארק, סיטרואן DS, עמי אילון, עקרה (שיר), ערן נובק, עת הזמיר, עלואן שמעון אבידני, עלילות ארץ גושן, עברות, עדין אבן ישראל, פנקס הקהילות, פרנסיס בייקר, פרס אוסישקין, פרס שזר לחקר תולדות ישראל, פרס ביאליק, פרס הרצל (הסתדרות ציוני אמריקה), פרס יצחק בן-צבי, פרס ירושלים, פרס ישראל, פרץ ברנשטיין, פרשת יוסל'ה שוחמכר, פרופסור, פרוטומה, פבל ירשוב, פגישה, חצי פגישה, פועלי ציון, פועה שלו-תורן, פורום הספר הבינלאומי בירושלים, פי האתון, פינחס פלאי, צפיה גורן, צבי פרץ חיות, צבי רותם, צבי לוקר, קנג' מנסור, קרן גרשון, קריית מנחם, קריית אונו, קריית האמנים צפת, קלרה הירשנזון, קבר רחל, קבורת נספי האונייה סלבדור בישראל, קבורת זאב ז'בוטינסקי בישראל, קדיש לוז, ראשון לציון, ראובן אשכנזי, ראובן כצנלסון, רענן לוריא, רפאל מאהלר, רצח פולה אליעז, רשת חינוך חב"ד, רשימת פועלי ישראל, רחל המשוררת, רחל כצנלסון-שזר, רחביה, רבקה אלפר, רבקה אהרנסון, רבקה ש"ץ אופנהיימר, רולף פאולס, רובעי אשדוד, שמעון ראבידוביץ', שמעון הלקין, שמשון ענבל, שמחה חינקיס, שמואל פרימו, שמואל קלמן מירסקי, שמואל תמיר, שמואל ז'יטומירסקי, שמואל יוסף עגנון, שמות ספרי עיון, שאול אביגור, שאילתה (ממשל), שניאור זלמן צייטלין, שניאור זלמן רובשוב, שקל חדש, שרה שמוקלר, שרה הסטרין-לרנר, שלמה קפלנסקי, שלמה שנהוד, שלמה זלמן נתנזון, שלמה הסטרין, שזר, שזר (תורת הקשרים), שבתאי לוי (קצין), שגרירות אוסטריה בישראל, שגרירות פולין בישראל, שגרירות גרמניה בישראל, שגרירות ישראל בווינה, שושנה פרסיץ, שושנה בורוכוב, שולמית כצנלסון, שירי מכות מצרים, תמונת ממשלת ישראל בבית הנשיא, תלמוד תורה (מצווה), תוחלת (יישוב), לאה מירון-כצנלסון, לוי אשכול, ליפמן היילפרין, לילי צדק, ט"ו בשבט (מועד), טלביה, טבע עירוני בירושלים, טוני הלה, ז' רובשוב, ז' שזר, ז'וזף קסא-וובו, ז. רובשוב, ז. שזר, זאב ז'בוטינסקי, זלמן ארן, זלמן רובשוב, זלמן שניאור, זלמן שז"ר, חפץ (מחזה), חלקת משפחת ז'בוטינסקי, חלקת גדולי האומה, חג הגאולה, חגי דיקן, חגיגות שנת ה-20 למדינת ישראל, חוק יסוד: נשיא המדינה, חווקה פולמן רבן, חידון התנ"ך, חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, חיים קוברסקי, חיים ליפשיץ, חיים ליברמן, חיים גבריהו, חיים דב הורביץ, בן הזוג של נשיא מדינת ישראל, בני ישראל (הודו), בנימין הכהן שקוביצקי, בצלאל אמיר, ברל לוקר, ברוך בן-יהודה, ברכה חבס, ברית עברית עולמית, בת-שבע כצנלסון, בתיה לישנסקי, בגני נטעתיך, בול (כתב עת), ביקור האפיפיור פאולוס השישי בישראל, ביקורי אפיפיורים בישראל, בית מחניים, בית שמש, בית שלום עליכם, בית גרשם שלום, בית המדרש לרבנים של אמריקה הלטינית, בית הספר שלום עליכם, בית הקברות סמבוסקי, בית הכנסת אליהו הנביא בג'ובר, בית הכנסת אהל יצחק (מאה שערים), בית הכנסת בית מנחם, בית הכנסת ישורון, ג'ון דיפנבייקר, ג'ורג' וייז, גן נעול, גצל קרסל, גרשם שלום, גבריאל פרייל, גד פרומקין, גוסטה רכב, גולדה מאיר, דן פתיר, דן שומרון, דמיטרי צ'ובאחין, דב גורביץ, דבר (עיתון), דבורה נצר, דורה שוורץ, דוד אסאו, דוד אולמר, דוד פולוס, דוד צבי חן, דוד רמז, דוד בן-גוריון, דוד גינצבורג, דוד ורנר סנטור, דוד כהן (איש חינוך), המעילה בקרן היסוד בצרפת, המטה הכללי של צה"ל, המזכיר הצבאי של נשיא המדינה, המכביה השמינית, המכביה השביעית, הסוכנות היהודית, העסק הביש, העבר, העולם כמרקחה, הקומונה במגדל, הקונגרס העולמי למדעי היהדות, הקונגרס הציוני העולמי ה-15, הקונגרס הציוני העולמי ה-19, הרצל ברגר, השוק העירוני בבאר שבע, הלוויית שמעון פרס, הלוויית לוי אשכול, הלוויית וינסטון צ'רצ'יל, החברה לחקר המקרא בישראל, החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה, החינוך האחיד, הבחירות לנשיאות ישראל (1963), הבחירות לנשיאות ישראל (1968), הבחירות לנשיאות ישראל (1973), הבחירות לכנסת השישית, הגן של פינצי קונטיני, הדיקטטורה הצבאית בברזיל (1964–1985), ההנהלה הציונית, ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, הוועד הלאומי, הוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה, הכנסת הראשונה, הכנסת השמינית, הכנסת השנייה, הכנסת השלישית, הכנסת השביעית, הכנסת השישית, הכרזת ירושלים כבירת ישראל, היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל, הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים, ולטר צדק, וולפגנג לוץ, וינסטון צ'רצ'יל, וילהלם פורטוונגלר, כמאל מנצור, כפר אז"ר, כפר חב"ד, כפייה אנטי-דתית בישראל, כביש 386, יעקב אלבז (צלם), יעקב אבידוב, יעקב איסקולסקי, יעקב צדקוני, יעקב שמשון שפירא, יעקב בן-יהודה, יעל עוזאי, יפה קרינקין, יצחק מלאך, יצחק אחדותי, יצחק אבינרי, יצחק אביחצירא, יצחק נבון, יצחק פרידמן (בוהוש), יצחק צורן, יצחק קנטריני, יצחק בן-צבי, יצחק דב ברקוביץ, יצחק וולפסון, יצחק-משה עמנואל, ישעיהו משורר, ישראל קסטנר, ישראל קרגמן, ישראל ריטוב, ישראל במלחמת ששת הימים, ישראל דב אודסר, יחסי אורוגוואי–ישראל, יחסי איסלנד–ישראל, יחסי ברזיל–ישראל, יחסי בלגיה–ישראל, יחסי בוליביה–ישראל, יחסי גרמניה–ישראל, יחסי הוותיקן–ישראל, יחסי ישראל–פנמה, יחסי ישראל–פולין, יחסי ישראל–צ'ילה, יחסי ישראל–קמרון, יחזקאל סהר, יחיאל יעקב וינברג, יחידה 707, יגאל אלון, יגאל ידין, יד חיים ויצמן, יהדות צ'ילה, יהושע מאיר גרינץ, יהושע בראנד, יהושע גוטמן, יהושע ישפן, יהודה לייב הלוי אשלג, יהודה החסיד (ירושלים), יו טה יונג, יואש צידון, יואל סירקיש, יום בשורה, יוסף זלצמן, יוסף דלה ריינה, יוסף דוד מיטלפונקט, יוסף כצנלסון, יוסף כרמל (קצין), יוסי שטרן (צייר), 11 באוגוסט, 11 הנקודות, 1950 בישראל, 1963 בישראל, 1966 בישראל, 1968 בישראל, 1973 בישראל, 1974 בישראל, 21 במאי, 24 בנובמבר, 5 באוקטובר.

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

המידע מבוסס על ערכים מויקיפדיה ומיזמים אחרים של ויקימדיה, וזמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות