גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
87 יחסים: מרי סלסט, משה יהושע ארלנגר, מבשרת ציון (עיתון), מילון בן-יהודה, מיכל לייב כץ, אמצעי התקשורת בישראל, אספקת המים לירושלים, אלתר לוין, אליעזר קלונסקי, אליעזר רפאל מלאכי, אליעזר בן-יהודה, אחוזת מודיאנו, אבנר כתבן, אברהם משה לונץ, אברהם אשכנזי, אברהם פרומקין, אברהם פריידנברג, אדר היקר, אהרן בכור אלחדיף, אופניים, נפתלי הרץ אימבר, נחמן שלמה גרינשפאן, סילואן, עליית אעלה בתמר, עיתונות עברית, עיתונות בישראל, עיתונות יהודית היסטורית, קרן השביעית, ראש עירייה, רעב בהודו, רכבת העמק, שמואל שלמה בוירסקי, שמות רחובות בירושלים, שרה הירש, שלמה צבי שטראסר, שוק הכתנים, שוקולד, תקשורת בישראל, תחיית ישראל, לא תקום פעמים צרה, לורנס אוליפנט, זלמן בן-טובים, חבצלת (פירושונים), חגית רכבי ניקוליבסקי, חיים אליעזר ביחובסקי, חיים פרס, חיים צבי שניאורסון, חיים יוסף פולק, ברוך מיטרני, בתי ורשה (ירושלים), ..., בית גד פרומקין, גצל קרסל, גשר הרכבת הטורקי על נחל הקישון, דואר היום, דייוויד ואט טוראנס, ה'תרע"ד, המאסף (כתב עת תורני), האמה התחתונה, הספרייה הלאומית, העליות בשנים 1700–1881, העלייה הראשונה, הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, הלבנון, החבצלת, הכנסייה הארצישראלית, היסטוריה של רכבת ישראל, היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל, היישוב הישן, וילה יוסף מודיאנו, כפר התימנים בשילוח, כתב רש"י, כלפון משה הכהן, י"ד באייר, יעקב מלכוב, יעקב אליעזר מיכלין, יעקב שמואל טרכטמן, יצחק אייזיק בן-טובים, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ישראל ב"ק, ישראל דוב פרומקין, יהדות רוסה, יהודה ליאון וורמסר, יונתן בנימין הלוי הורוויץ, יוסף נבון, יוסף ריבלין, יוסף באב"ד. להרחיב מדד (37 יותר) »
מרי סלסט
"מרי סלסט" (באנגלית: Mary Celeste) הייתה אוניית מפרשים מסחרית אמריקאית שהתגלתה ב-4 בדצמבר 1872 באוקיינוס האטלנטי, סמוך לאיים האזוריים, ללא צוותה.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ומרי סלסט · ראה עוד »
משה יהושע ארלנגר
משה יהושע ארלנגר (1883–1963) היה רופא העיניים היהודי הראשון בארץ ישראל (1908–1911), מנהלו הראשון של בית החולים למחלות עיניים בירושלים, מטעם הארגון הפרנקפורטאי "למען ציון".
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ומשה יהושע ארלנגר · ראה עוד »
מבשרת ציון (עיתון)
מבשרת ציון הוא העיתון הראשון שאליעזר בן-יהודה הוציא לאור.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ומבשרת ציון (עיתון) · ראה עוד »
מילון בן-יהודה
מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ומילון בן-יהודה · ראה עוד »
מיכל לייב כץ
מיכל לייב כץ מיכל לייב כץ (זאנגאר) (1846 – 5 באוקטובר 1922, יג' בתשרי תרפ"ג), היה מאנשי הישוב הישן, ממייסדי המושבה פתח תקווה, סייע למושבות שהקימו אנשי העלייה הראשונה והעלייה השנייה, יזם בניית שכונות מחוץ לחומות בירושלים, גאל אדמות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ומיכל לייב כץ · ראה עוד »
אמצעי התקשורת בישראל
עיתונים ישראלים, 3 במרץ 1949 המונח אמצעי התקשורת בישראל מתייחס לתקשורת ההמונים (דפוס, רשתות הרדיו והעיתונות המקוונת) אשר קיימים במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ואמצעי התקשורת בישראל · ראה עוד »
אספקת המים לירושלים
נקבת השילוח בשנת 1900 נקבת השילוח בשנת 2002 אספקת המים לירושלים היוותה אתגר מורכב מאז היווסדה של העיר.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ואספקת המים לירושלים · ראה עוד »
אלתר לוין
אלתר לוין בלבוש מערבי המילים 'אסף הלוי תרפ"ג' בפתח ביתו ברוממה ממוזער אלתר לוין (כ"ה בטבת תרמ"ג, 4 בינואר 1883 – י"ד בתשרי תרצ"ד, 4 באוקטובר 1933), שנודע גם בכינויו הספרותי אסף הלוי, היה איש עסקים בינלאומי, מרגל ומקימה של רשת ריגול חשובה, משורר ירושלמי ומחלוצי ענף הביטוח בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ואלתר לוין · ראה עוד »
אליעזר קלונסקי
לוי אליעזר קלונסקי (קלאנסקי) (ה'תרכ"ג, 1863 – א' באדר ה'תרע"ז, פברואר 1917) היה סוחר ב בשלהי התקופה העות'מאנית ואחד מאישי הציבור הבולטים בו.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ואליעזר קלונסקי · ראה עוד »
אליעזר רפאל מלאכי
אליעזר רפאל מלאכי (אנגלמן; ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 - ט"ז בניסן ה'תש"ם, 2 בפברואר 1980) היה ביבליוגרף של הספרות העברית, יהודי-אמריקאי יליד ירושלים.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ואליעזר רפאל מלאכי · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אחוזת מודיאנו
אחוזת מודיאנו (ביוונית: Έπαυλη Μοδιάνο) הוא מבנה מגורים מפואר שהיה אחד ממבני המגורים של בני משפחת מודיאנו היהודית-איטלקית, אחת ממשפחות ה'פראנקוס' העשירות והחשובות בסלוניקי, יוון.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ואחוזת מודיאנו · ראה עוד »
אבנר כתבן
אבנר אברהם כתבן (ברומנית: Avner Abraham Cassvan; 1831 – 1898) היה רב ברומניה, ציר בקונגרס פוקשאן מטעם יהודי רמניקו סראט, לוחם נגד שבועת היהודים ברומניה, פובליציסט, חבר בחברה ההיסטורית על-שם ד"ר יוליו באראש ומחברם של ספרים שונים.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ואבנר כתבן · ראה עוד »
אברהם משה לונץ
אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ואברהם משה לונץ · ראה עוד »
אברהם אשכנזי
הרב אברהם אשכנזי (תקע"א, 1811 - ט' בשבט תר"מ, 22 בינואר 1880), היה רב ראשי של כל יהודי ארץ ישראל בתקופת האימפריה העות'מאנית, הראשון לציון וחכם באשי.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ואברהם אשכנזי · ראה עוד »
אברהם פרומקין
אברהם פרומקין (1873–1940) היה אנרכיסט יהודי וידוע בתרומתו לעיתונות אנרכיסטית ביידיש.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ואברהם פרומקין · ראה עוד »
אברהם פריידנברג
אברהם יעקב פריידנברג (24 בינואר 1865 - נובמבר 1943) היה משפטן, מחנך, פעיל ציוני, עורך ספרותי, "רב מטעם" בקרמנצ'וג במשך 15 שנים וממנהיגי יהדות בריסל.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ואברהם פריידנברג · ראה עוד »
אדר היקר
אֶדֶר הַיְקָר הוא שם אחד מספריו המוקדמים של הרב קוק.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ואדר היקר · ראה עוד »
אהרן בכור אלחדיף
רבי אהרן בכור אלחדיף (מכונה "אב"א"; ה'תקצ"ה - ה'תרס"ט; 1835–1909) היה רב ושד"ר, שכיהן כרב הראשי והחכם באשי של טבריה וכרב הראשי לצפת.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ואהרן בכור אלחדיף · ראה עוד »
אופניים
חלקי האופניים פדל שמשמש להנעת אופניים אופַניים הם כלי תחבורה יבשתי בעל שני גלגלים (אופנִים), המונע בכוח שריריו של אדם, ובדגמים מסוימים בכוחו של מְנוע עזר.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ואופניים · ראה עוד »
נפתלי הרץ אימבר
הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908, נשמר באוספי הספרייה הלאומית נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר ההמנון העברי "תקוותנו", שגרסה מקוצרת שלו (בתוספת לשינויים קלים) היא "התקווה" – ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ונפתלי הרץ אימבר · ראה עוד »
נחמן שלמה גרינשפאן
הרב נחמן שלמה גרינשפאן (~ה'תר"ם, 1880 - אלול ה'תשכ"א, אוגוסט 1961) היה ראש ישיבת "עץ חיים" בלונדון, ומחבר תורני.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ונחמן שלמה גרינשפאן · ראה עוד »
סילואן
כפר סילואן בשלהי המאה ה-19 סילְוָאן (בערבית: سلوان) או כפר השילוח, היא שכונה ערבית עם מיעוט יהודי במזרח ירושלים, על שלוחה היורדת מהר הזיתים דרומה, ומשני צדי נחל קדרון בסמיכות לאזור שמכונה "האגן הקדוש".
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וסילואן · ראה עוד »
עליית אעלה בתמר
עליית אעלה בתמר הייתה עלייה של יהודים מתימן לארץ ישראל בשנים תרמ"א-תרמ"ב (1881) מעט לפני העלייה הראשונה.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ועליית אעלה בתמר · ראה עוד »
עיתונות עברית
דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ועיתונות עברית · ראה עוד »
עיתונות בישראל
עיתונים בישראל, 1949 הקיר החיצוני של בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב עיתונות בארץ ישראל החלה ב-1863, עוד בימי היישוב הישן, כשיצא לאור הלבנון, העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ועיתונות בישראל · ראה עוד »
עיתונות יהודית היסטורית
אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »
קרן השביעית
קרן השביעית או קרן השמיטה הוא כינוי לקרן סיוע שהוקמה במטרה לתמוך בחקלאים יהודים שבחרו לקיים את מצוות שנת השמיטה, בה נאסרת הפעילות החקלאית בארץ ישראל, בלא להסתמך על היתר המכירה, היתר הלכתי שנוי במחלוקת המאפשר את המשך הפעילות החקלאית גם בשנת השמיטה.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וקרן השביעית · ראה עוד »
ראש עירייה
במדינות רבות, ראש עירייה או ראש עיר, הוא הפקיד הבכיר ביותר בשלטון מוניציפלי כמו זה של עיר או עיירה.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וראש עירייה · ראה עוד »
רעב בהודו
משפחה במצוקת רעב בתקופת הרעב הגדול של 1876–1878 בהודו (צילום משנת 1877) תקופות של רעב המוני פקדו לאורך ההיסטוריה את תת-היבשת ההודית, בייחוד את האזורים הנמצאים כיום בהודו, פקיסטן ובנגלדש, ובעיקר בתקופת השלטון הבריטי.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ורעב בהודו · ראה עוד »
רכבת העמק
רכבת העמק הוא השם שרווח ביישוב היהודי בארץ ישראל לשלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית שקישרה בין חיפה לסמח' ומשם לדרעא, שם התחברה לקו הרכבת החיג'אזית מדמשק, בירת סוריה, לעיר אל-מדינה שבחג'אז.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ורכבת העמק · ראה עוד »
שמואל שלמה בוירסקי
הרב שמואל שלמה בוירסקי (בערך 1820 – לאחר 1894) היה למדן ליטאי שחי בירושלים.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ושמואל שלמה בוירסקי · ראה עוד »
שמות רחובות בירושלים
שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ושמות רחובות בירושלים · ראה עוד »
שרה הירש
רחל שרה הירש (בגרמנית: Sarah Rahel Hirsch; 11 באפריל 1834 – 1909) הייתה סופרת יהודייה-גרמנייה שפרסמה סיפורים בגרמנית, תחת שם עט פרידריך ראטט.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ושרה הירש · ראה עוד »
שלמה צבי שטראסר
הרב שלמה צבי הכהן שטראסר (ח' בתשרי ה'תרכ"ג, אוקטובר 1862 – כ"ג בתשרי ה'תשי"ג, אוקטובר 1952) היה רב וראש ישיבה הונגרי שכיהן כרב הקהילה האורתודקסית בדברצן.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ושלמה צבי שטראסר · ראה עוד »
שוק הכתנים
שוק הכתנים ובסופו השער להר הבית, ינואר 2008 הכוס, סמלו של תנכיז. על גבי הכניסה לח'אן בשוק הכתנים מפת הרובע המוסלמי שוק הכתנים, "שוק מוכרי הכותנה", "שוק עושי הכותנה", או "שוק מנפצי הכותנה" (ערבית: سوق القطانين סוק אל-קטאנין), כיום "רחוב החנויות", הוא שוק מקורה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, המוביל אל אחד משערי הר הבית הקרוי על שמו, שער מוכרי הכותנה.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ושוק הכתנים · ראה עוד »
שוקולד
חטיפי שוקולד של חברת "קיט קט" שוקולד הוא ממתק העשוי מזרעים מותססים, קלויים וטחונים של עץ הקקאו הטרופי (Theobroma cacao; "תאוברומה" ביוונית 'מזון האלים').
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ושוקולד · ראה עוד »
תקשורת בישראל
ומרכזית הטלפונים הר הכרמל 1953 מחלק עיתונים של ישראל היום התקשורת בישראל כוללת אמצעי תקשורת מגוונים ובין השאר עיתונות כתובה ותקשורת אלחוטית שכוללת פריסה טובה של כבלים קו-אקסיאלים, סיבים אופטיים וממסור רדיו מיקרוגל.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ותקשורת בישראל · ראה עוד »
תחיית ישראל
פתיח מגילת ספר הברית של תחיית ישראל "תחיית ישראל" הייתה חברה שנוסדה באייר תרמ"ב (1882) על ידי אליעזר בן-יהודה, נסים בכר והרב יחיאל מיכל פינס ומטרתה הייתה פיתוח הלשון העברית כשפה מדוברת, חינוך עברי-לאומי וגאולת אדמות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ותחיית ישראל · ראה עוד »
לא תקום פעמים צרה
לֹא תָּקוּם פַּעמַיִם צָרָה הוא ביטוי מקראי.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ולא תקום פעמים צרה · ראה עוד »
לורנס אוליפנט
לורנס אוליפנט (באנגלית: Laurence Oliphant; 1829 – 23 בדצמבר 1888) היה סופר, חבר הפרלמנט הבריטי, דיפלומט, עיתונאי, מיסטיקן וחובב ציונות בריטי.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ולורנס אוליפנט · ראה עוד »
זלמן בן-טובים
זלמן בן טוביםתמונה להחלפה זלמן בן-טובים (י"ח בשבט תרל"ו, 1876, ביאליסטוק – ג' באדר א' תשי"ז, 4 בפברואר 1957, ירושלים) היה עיתונאי, עסקן ציבור ומראשוני המורים העבריים בארץ ישראל, איש ירושלים.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וזלמן בן-טובים · ראה עוד »
חבצלת (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים לנשים.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וחבצלת (פירושונים) · ראה עוד »
חגית רכבי ניקוליבסקי
חגית רכבי ניקוליבסקי (נולדה ב-1 בינואר 1951) היא במאית, מחזאית, תסריטאית, דרמטורגית ומורה לתיאטרון ישראלית.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וחגית רכבי ניקוליבסקי · ראה עוד »
חיים אליעזר ביחובסקי
ספר דרך מצותיך שיצא לאור בעריכת הרב חיים אליעזר ביחובסקי הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי (ביידיש מאוית ביחאווסקי או ביכאווסקי; נפטר בי"ז באב תרפ"ד, 17 באוגוסט 1924) היה ראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק, מנהל כולל חב"ד, ומו"ל ספרי חב"ד.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וחיים אליעזר ביחובסקי · ראה עוד »
חיים פרס
חיים פְּרֵס (פרעסס; י"ב בחשוון תר"ד, 1843 - כ"ט באדר א' תרנ"ד, 1894) היה ממשכילי ירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19, ממחיי השפה העברית ועורך כתב העת "שערי ציון".
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וחיים פרס · ראה עוד »
חיים צבי שניאורסון
חיים צבי שניאורסון הרב חיים צבי שניאורסון, (1834, לובביץ' בלארוס - 1882, דרום אפריקה) היה ממבשרי הציונות, שד"ר, חסיד חב"ד, עיתונאי מאנשי היישוב הישן שפעל למען יסוד מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וחיים צבי שניאורסון · ראה עוד »
חיים יוסף פולק
מצבת קברו של רבי חיים יוסף פולק בבית הקברות היהודי בטשביץ' (טרייביטש) רבי חיים יוסף פולק (בכתיב מיושן: פאללאק; בלועזית: Joachim Pollak; ח' בטבת ה'תקנ"ט, 16 בדצמבר 1798 - ליל ב' בטבת ה'תר"ם, 16 בדצמבר 1879) היה רב במוראביה, מתלמידי החת"ם סופר ומהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וחיים יוסף פולק · ראה עוד »
ברוך מיטרני
הרב ברוך (בן יצחק) מיטרני (מכונה בני"ם; 11 באפריל 1847, כ"ה בניסן ה'תר"ז – 19 באוגוסט 1919, כ"ג באב ה'תרע"ט) היה איש ציבור, מחנך, משורר, מחזאי, סופר פורה, עיתונאי ורפורמיסט, ממבשרי הציונות ואחד מהשלושה שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וברוך מיטרני · ראה עוד »
בתי ורשה (ירושלים)
בור המים בבתי וורשא בתי וורשא מראה כללי של בתי וורשא בתי ורשה (נקראת גם נחלת יעקב) היא שכונה חרדית בשולי מאה שערים, סמוך לכיכר השבת.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ובתי ורשה (ירושלים) · ראה עוד »
בית גד פרומקין
בית גד פרומקין או בית חבצלת הוא בניין בשכונת רחביה בירושלים, ברחוב אבן עזרא 22 פינת רחוב רמב"ן 26.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ובית גד פרומקין · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וגצל קרסל · ראה עוד »
גשר הרכבת הטורקי על נחל הקישון
חנוכת גשר הרכבת הטורקי על נחל הקישון גשר הרכבת הטורקי על נחל הקישון (בתעתיק לעברית: גִ'סְר אַל-חָארִתִ'יֶּה) הוא גשר הממוקם 13 ק"מ דרומית מזרחית לחיפה.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וגשר הרכבת הטורקי על נחל הקישון · ראה עוד »
דואר היום
ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ודואר היום · ראה עוד »
דייוויד ואט טוראנס
דייוויד ואט טוראנס, 1908 אנדרטה המנציחה את דייוויד והרברט טוראנס בכיכר טוראנס בטבריה. דייוויד ואט טוראנס (באנגלית: David Watt Torrance; 6 בנובמבר 1862 – 26 באוגוסט 1923) היה רופא סקוטי שפעל בארץ ישראל, ממייסדי הרפואה הציבורית בטבריה.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ודייוויד ואט טוראנס · ראה עוד »
ה'תרע"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וה'תרע"ד · ראה עוד »
המאסף (כתב עת תורני)
המאסף היה כתב עת תורני שיצא לאור בירושלים בין השנים 1896–1914 (ה'תרנ"ו - ה'תרע"ד) ושימש כבמה מרכזית לפרסום חידושים ופסקים של מאות רבנים מרחבי העולם.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) והמאסף (כתב עת תורני) · ראה עוד »
האמה התחתונה
חתך מנהרת ארמון הנציב תוואי מנהרת ארמון הנציב תוואי האמה התחתונה ברכס ארמון הנציב תוואי צינור המים העות'מאני (אדום) ביחס לאמה התחתונה (כחול) האמה התחתונה (נקראת גם האמה החשמונאית) היא אמת מים מהתקופה החשמונאית, שהובילה מים ממעיינות הסמוכים לבית לחם ועד הר הבית שבירושלים לאורך 23 קילומטרים.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) והאמה התחתונה · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העליות בשנים 1700–1881
מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) והעלייה הראשונה · ראה עוד »
הרובע המוסלמי
מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) והרובע המוסלמי · ראה עוד »
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) והרובע היהודי · ראה עוד »
הלבנון
סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) והלבנון · ראה עוד »
החבצלת
#הפניה חבצלת (כתב עת).
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) והחבצלת · ראה עוד »
הכנסייה הארצישראלית
צירי הכנסייה הארצישראלית בתמונה קבוצתית הכנסייה הארצישראלית הייתה ניסיון לכנס גוף כעין-פרלמנטרי של ציוני ארץ ישראל, במקביל לקונגרס הציוני העולמי, אשר ייצג את ציוני ציון החיים בארץ ישראל הן בפני השלטון העות'מאני והן בפני מוסדות הקונגרס וגורמים אחרים בישראל ומחוצה לה.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) והכנסייה הארצישראלית · ראה עוד »
היסטוריה של רכבת ישראל
תחנת הרכבת יפו בשנת 1891, עוד בטרם נפתחה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת יפו–ירושלים תחנת ראש העין דרום תוואי מסילות בשימוש הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה גרמניים יושבים על "קרון אווירון" (שנת 1916) - בתקופת מלחמת העולם הראשונה חיילי הצבא הבריטי בתחנת הרכבת הטורקית (באר שבע) (שנת 1917) מפת מסילת הרכבת כפי שהייתה ב-1924 היישובים היהודים מודגשים באדום קטר קיטור מס' 10, אחרון הקטרים שקיימו את רכבת העמק, במוזיאון רכבת ישראל שבחיפה תחנת הרכבת ההיסטורית חיפה מזרח הכניסה למשרדי הנהלת רכבת ישראל בחיפה בשנת 1948 קטר קיטור מס' 60 P-Class, בשנת 1950, הכוח המניע העיקרי ברכבת ישראל עד בוא קטרי הדיזל קרונוע מתוצרת אסלינגן בתחנת ירושלים, בשנת 1956 קטר 112 מסוג G12 מוביל רכבת נוסעים סמוך לנתניה בשנת 1988 ההיסטוריה של רכבת ישראל ראשיתה בתקופת השלטון העות'מאני, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עבור ברכבת העמק של תחילת המאה ה-20, דרך מסילות הברזל והרכבות הצבאיות של מלחמת העולם הראשונה, המשך ברכבת המנדטורית את תשתיותיה ירשה חברת רכבת ישראל באפריל 1948 בתיווך המוסדות הלאומיים, ועד תנופת הפיתוח של רשת מסילות הברזל ו-53 תחנות נוסעים מודרניות של השנים האחרונות שמטרתם לסייע בהשתלבות ישובי ההיקף ותושביהם במרקם החיים הכלכלי, התרבותי והחינוכי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) והיסטוריה של רכבת ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל
הגיליון הישן ביותר הקיים כיום של העיתון היהודי הראשון עיתונים בישראל, 1949 היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל היא מונח המתאר את תקופת הזמן של הפעילות העיתונאית העברית בארץ ישראל, הן לפני הקמת מדינת ישראל והן אחריה; כמעט 200 שנה אחרי שהעיתונאות היהודית ואחריה גם העברית התבססו באירופה.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) והיסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) והיישוב הישן · ראה עוד »
וילה יוסף מודיאנו
וילה יוסף מודיאנו (ביוונית: Βίλα Γιοσέφ Μοδιάνο) הוא מבנה מגורים שהיה אחד ממבני המגורים של בני משפחת מודיאנו היהודית-איטלקית, אחת ממשפחות ה'פראנקוס' העשירות והחשובות בסלוניקי, יוון.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ווילה יוסף מודיאנו · ראה עוד »
כפר התימנים בשילוח
כפר התימנים, או בשם הנוסף כפר השילוח, היא שכונה יהודית בירושלים, בתוך שכונת בטן אלהווא אשר בסילואן, במקום אשר שימש את היהודים עולי תימן בירושלים בין סוף המאה ה-19 ועד למאורעות 1936–1939.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וכפר התימנים בשילוח · ראה עוד »
כתב רש"י
כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וכתב רש"י · ראה עוד »
כלפון משה הכהן
הרב כַלְפוֹן משה הכהן (הכמ"ה ובראשי תיבות: מוהרמ"ך; י"ב בשבט ה'תרל"ד, 30 בינואר 1874 – י"ח בטבת ה'תש"י, 7 בינואר 1950) היה רבה הראשי של ג'רבה ומגדולי רבני תוניסיה.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וכלפון משה הכהן · ראה עוד »
י"ד באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וי"ד באייר · ראה עוד »
יעקב מלכוב
יעקב ישראל מלכּוב (1875 בערך – 28 במרץ 1931) היה חסיד חב"ד, פובליציסט, בעל בית מלון ביפו, חבר ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ויעקב מלכוב · ראה עוד »
יעקב אליעזר מיכלין
יעקב אליעזר מיכלין (14 בנובמבר 1895 – 4 ביולי 1951) היה עיתונאי, שופט, ממייסדי הליגה להגנה על זכויות האדם וחבר הנהלת מגן דוד אדום.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ויעקב אליעזר מיכלין · ראה עוד »
יעקב שמואל טרכטמן
יעקב שמואל הלוי טרכטמן (בכתיב יידי: טראכטמאן; 2 ביוני 1831, אוברוץ', פלך ווהלין – 12 במרץ 1925, אקרמן, בסרביה, ממלכת רומניה) היה מורה, סופר, עיתונאי, פיליטוניסט עברי, ואחד מאחרוני תנועת ההשכלה העברית.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ויעקב שמואל טרכטמן · ראה עוד »
יצחק אייזיק בן-טובים
יצחק אייזיק בן-טובים (1852 – 9 במרץ 1926) היה מעסקני חובבי ציון באימפריה הרוסית וביפו.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ויצחק אייזיק בן-טובים · ראה עוד »
ירושלים בתקופה העות'מאנית
בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »
ישראל ב"ק
תנצבה ישראל בַּ"ק (1797, ברדיצ'ב – כ"ט בחשוון תרל"ה, נובמבר 1874, ירושלים) (נקרא גם בשם-המשפחה היידי דרוּקֶר, שפירושו "מדפיס") היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וישראל ב"ק · ראה עוד »
ישראל דוב פרומקין
ישראל דוב בער פְרוּמְקִין (כ"ג בחשוון ה'תרי"א, אוקטובר 1850 – י"ד באייר ה'תרע"ד, מאי 1914) היה מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל ומתרגם.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) וישראל דוב פרומקין · ראה עוד »
יהדות רוסה
יהדות רוסה היא קהילה יהודית הקיימת בעיר רוסה שבבולגריה משלהי המאה ה-18 ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ויהדות רוסה · ראה עוד »
יהודה ליאון וורמסר
יהודה ליאון וורמסר (ווארמזער) מונה על ידי הברון רוטשילד לנהל מטעמו את המושבה זכרון יעקב בשנים 1884–1888.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ויהודה ליאון וורמסר · ראה עוד »
יונתן בנימין הלוי הורוויץ
תמונה מתוך הדרכון הצ'כי של בנימין הלוי הורוויץ הרב יונתן בנימין הלוי הורוויץ (הורוביץ, לעיתים: איש הורוויץ; (ה'תרכ"ו, 1866 – י"ט בתמוז ה'ת"ש, 25 ביולי 1940) היה רב קהילות, ראש כולל הולנד ודויטשלנד (כולל הו"ד) ונציג ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (פקוא"מ) בירושלים, יו"ר אגודת ישראל בארץ ישראל וחבר הוועד הפועל של אגודת ישראל העולמית.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ויונתן בנימין הלוי הורוויץ · ראה עוד »
יוסף נבון
יוסף ביי נבון (תרי"ח, 1858, ירושלים – כ"ג בניסן תרצ"ד, אפריל 1934, פריז) היה בנקאי, איש עסקים ואיש ציבור בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית, יוזם ובונה מסילת הרכבת יפו–ירושלים.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ויוסף נבון · ראה עוד »
יוסף ריבלין
רחוב ריבלין בנחלת שבעה, שנות ה-50 רחוב ריבלין כיום החבצלת, כ"ח באלול תרנ"ו, 6 בספטמבר 1896 יוסף (יאשע) ריבלין (י' בטבת תקצ"ז, 18 בדצמבר 1836 – כ"ז באלול תרנ"ו, 5 בספטמבר 1896) היה מראשי הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19 ומבוני שכונות ירושלים.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ויוסף ריבלין · ראה עוד »
יוסף באב"ד
רבי יוסף באב"ד (לעיתים: באבאט; כ"ד באלול ה'תקס"א, 2 בספטמבר 1801 – כ"ד באלול תרל"ד, 6 בספטמבר 1874) היה רב ופוסק בגליציה.
חָדָשׁ!!: חבצלת (כתב עת) ויוסף באב"ד · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חבצלת_(כתב_עת)
