תוכן עניינים
10 יחסים: מאורע זנב, משפטי התכנסות מרטינגלים, אנדריי קולמוגורוב, חוק 0-1 של קולמוגורוב, חוק 1-0 של קולמוגורוב, חוק האפס אחד של קולמוגורוב, חוק האפס-אחד של יואיט-סאוואג', הרצאות פיינמן על פיזיקה, הלמה של בורל-קנטלי, היסטוריה של תורת ההסתברות.
מאורע זנב
#הפניה חוק האפס-אחד של קולמוגורוב.
לִרְאוֹת חוק האפס-אחד של קולמוגורוב ומאורע זנב
משפטי התכנסות מרטינגלים
בתורת ההסתברות, משפטי התכנסות מרטינגלים של ג'וזף דוּבּ הם אוסף תוצאות אודות התנהגות אסימפטוטית של סופר-מרטינגלים, ובפרט מרטינגלים.
לִרְאוֹת חוק האפס-אחד של קולמוגורוב ומשפטי התכנסות מרטינגלים
אנדריי קולמוגורוב
אנדריי ניקולייביץ' קולמוגורוב (25 באפריל 1903 - 20 באוקטובר 1987) היה מתמטיקאי רוסי שקידם רבות את תורת ההסתברות ואת ענף הטופולוגיה.
לִרְאוֹת חוק האפס-אחד של קולמוגורוב ואנדריי קולמוגורוב
חוק 0-1 של קולמוגורוב
#הפניה חוק האפס-אחד של קולמוגורוב.
לִרְאוֹת חוק האפס-אחד של קולמוגורוב וחוק 0-1 של קולמוגורוב
חוק 1-0 של קולמוגורוב
#הפניה חוק האפס-אחד של קולמוגורוב.
לִרְאוֹת חוק האפס-אחד של קולמוגורוב וחוק 1-0 של קולמוגורוב
חוק האפס אחד של קולמוגורוב
#הפניה חוק האפס-אחד של קולמוגורוב.
לִרְאוֹת חוק האפס-אחד של קולמוגורוב וחוק האפס אחד של קולמוגורוב
חוק האפס-אחד של יואיט-סאוואג'
חוק האפס-אחד של יואיט-סאוואג' הוא משפט בתורת ההסתברות שהוכיחו המתמטיקאים אדווין יואיט ולאונרד סאוואג'.
לִרְאוֹת חוק האפס-אחד של קולמוגורוב וחוק האפס-אחד של יואיט-סאוואג'
הרצאות פיינמן על פיזיקה
שלושת כרכי הספר במהדורה "הסופית והמורחבת", הדפסה שנייה, משנת 2005. המארז כולל גם את "הטיפים של פיינמן על פיזיקה". עטיפת חלקים 1 ו-2 מתוך הוצאת תקליטור השמע של ההרצאות המקוריות הרצאות פיינמן על פיזיקה (באנגלית: The Feynman Lectures on Physics) הן מבוא לפיזיקה מודרנית מאת ריצ'רד פיינמן, רוברט לייטון ומתיו סנדס.
לִרְאוֹת חוק האפס-אחד של קולמוגורוב והרצאות פיינמן על פיזיקה
הלמה של בורל-קנטלי
הלמה של בורל-קנטלי הוא שם כולל לשניים או שלושה משפטים יסודיים בתורת ההסתברות, שנוסחו והוכחו על ידי אמיל בורל ופרנצ'סקו פאולו קנטלי בראשית המאה ה-20.
לִרְאוֹת חוק האפס-אחד של קולמוגורוב והלמה של בורל-קנטלי
היסטוריה של תורת ההסתברות
שמאל ההיסטוריה של תורת ההסתברות היא השתלשלות התפתחותה של תורת ההסתברות כתורה מדעית נחקרת, החל משלביה המוקדמים במאות ה-16 וה-17, כשחישובי ההסתברות נעשו באופן נאיבי ואינטואיטיבי, ועד ביסוסה המתמטי במאות ה-19 וה-20, בהן היא הפכה לתורה מתמטית העומדת על בסיס אקסיומטי איתן.
לִרְאוֹת חוק האפס-אחד של קולמוגורוב והיסטוריה של תורת ההסתברות