תוכן עניינים
183 יחסים: ממשלת ישראל הראשונה, ממלכתיות, מסירת שטחים, מעמדה המשפטי והבין-לאומי של רמת הגולן, מעצר מנהלי, מפלגת העבודה הישראלית, מרצ, משאל עם, משפט חוקתי, משפט חוקתי בישראל, משפטים, משפטים - מונחים, משפטיזציה, משה כהן-אליה, מליאת הכנסת, מבקר המדינה, מגילת העצמאות, מועצת העיתונות בישראל, מישאל חשין, מידתיות, אמצעי התקשורת בישראל, אספה מכוננת, אקטיביזם שיפוטי, ארגון נוער, אריאל רוזן-צבי, אריאל בנדור, אליאב שוחטמן, אביעד בקשי, אביטל סומפולינסקי, אביגדור ליברמן, אדמונד לוי, אהרן ברק, אינטרס ציבורי, איילת שקד, נפתלי בנט, נציב הדורות הבאים, נחום ניר-רפאלקס, עקרונות יסוד (משפט), ערביי ישראל, עליונות המחוקק, עוולה חוקתית, עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל, פמיניזם סוציאליסטי, פסק דין פלונית נגד פלוני, פסק דין בנק המזרחי, פסק דין הנדלמן, פסק דין יהודה זינגר נגד חברת יהב חמיאס טכנולוגיות, פסקת התגברות, פקודות מטכ"ל, פגיעה באוטונומיה, ... להרחיב מדד (133 יותר) »
ממשלת ישראל הראשונה
ממשלת ישראל הראשונה פעלה מ-10 במרץ 1949 עד 30 באוקטובר 1950, כשדוד בן-גוריון הגיש את התפטרותו לנשיא, והממשלה הפכה לממשלה זמנית במשך 16 יום, עד לכינון הממשלה השנייה.
לִרְאוֹת חוק יסוד וממשלת ישראל הראשונה
ממלכתיות
ממלכתיות הייתה כינויה של גישת דוד בן-גוריון - בתמיכת מפא"י ומפלגות הימין והמרכז - שצידדה בהעברת מרכז הכובד של ההכרעות שעניינן אופייה והתנהלותה של המדינה, ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות מדינת ישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד וממלכתיות
מסירת שטחים
מסירת שטחים והחזרת שטחים הם כינויים מקובלים בישראל להעברת שטחים שבשליטת ישראל לשליטת מדינה ערבית (או הרשות הפלסטינית), כחלק מהסכם שלום (מדיניות שמכונה על ידי השמאל בישראל "שטחים תמורת שלום") או מסיבה מדינית אחרת.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומסירת שטחים
מעמדה המשפטי והבין-לאומי של רמת הגולן
שינויי הגבול ברמת הגולן החל בהסכם ניוקומב-פולה (1923), המשך בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, עבור בקו הפסקת האש 1967 וכלה בהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה (1974) יישוב אלוני הבשן.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומעמדה המשפטי והבין-לאומי של רמת הגולן
מעצר מנהלי
מעצר מִנהלי הוא השמת אדם בתנאי כלא ללא משפט, וללא אישום.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומעצר מנהלי
מפלגת העבודה הישראלית
מפלגת העבודה הישראלית היא מפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית ציונית ישראלית.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומפלגת העבודה הישראלית
מרצ
מֶרֶצ היא מפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית ציונית ישראלית.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומרצ
משאל עם
פתק הצבעה במשאל העם לשינוי חוקת איטליה (1946) משאל עם הוא העמדת שאלה בעניין חקיקתי, חוקתי או פוליטי, להצבעה של כל בעלי זכות הבחירה במדינה.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומשאל עם
משפט חוקתי
משפט חוקתי הוא הענף המשפטי העוסק בחוקים יסודיים השולטים בתחום הכוחות והסמכות של גופים שונים, ביחס לחקיקה וליישום של חוקים אחרים בידי הממשלה.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומשפט חוקתי
משפט חוקתי בישראל
משכן הכנסת ומשכן בית המשפט העליון משפט חוקתי הוא הענף המשפטי העוסק בחוקים יסודיים, השולטים בתחום הכוחות והסמכות של רשויות הממשל השונות, ביחס לחקיקה וליישום של חוקים אחרים בידי הממשלה.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומשפט חוקתי בישראל
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומשפטים
משפטים - מונחים
*עקרונות יסוד: המערכת המשפטית מוקפת בעקרונות יסוד בלתי כתובים.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומשפטים - מונחים
משפטיזציה
משפטיזציה (בעברית תקינה: מִשְׁפּוּט) היא תופעה שבה נורמות ודפוסי פעולה משפטיים מחלחלים לתחומי חיים אחרים.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומשפטיזציה
משה כהן-אליה
משה כהן-אליה (נולד ב-10 במאי 1967) הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי, אשר כיהן בין השנים 2015–2022 כנשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומשה כהן-אליה
מליאת הכנסת
אולם מליאת הכנסת מליאת הכנסת היא התכנסות מלאה של כלל חברי הכנסת לישיבת עבודה, להבדיל מן הישיבות והפעילות בוועדות הכנסת השונות.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומליאת הכנסת
מבקר המדינה
מבקר המדינה הוא המוסד המרכזי בישראל לביקורת המדינה.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומבקר המדינה
מגילת העצמאות
מגילת העצמאות היא המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומגילת העצמאות
מועצת העיתונות בישראל
מועצת העיתונות בישראל היא ארגון התנדבותי ציבורי, שהוקם בשנת 1963, במטרה לשמור על חופש העיתונות ועל כללי האתיקה העיתונאית בישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומועצת העיתונות בישראל
מישאל חשין
מִישָׁאֵל (מישה) חֶשִׁין (16 בפברואר 1936–19 בספטמבר 2015) היה משפטן ישראלי, אשר כיהן כשופט בבית המשפט העליון בשנים 1992–2006, ומתוכן בשנים 2005–2006 כיהן כמשנה לנשיא בית המשפט העליון.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומישאל חשין
מידתיות
מידתיות היא מושג מתחום המשפט, המתאר שמירה על יחס נאות בין המטרה של נקיטת צעד כלשהו לבין התוצאה וההשלכות (החיוביות והשליליות) של צעד זה.
לִרְאוֹת חוק יסוד ומידתיות
אמצעי התקשורת בישראל
עיתונים ישראלים, 3 במרץ 1949 המונח אמצעי התקשורת בישראל מתייחס לתקשורת ההמונים (דפוס, רשתות הרדיו והעיתונות המקוונת) אשר קיימים במדינת ישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד ואמצעי התקשורת בישראל
אספה מכוננת
אספה מכוננת או רשות מכוננת היא גוף שנועד לנסח חוקה למדינה.
לִרְאוֹת חוק יסוד ואספה מכוננת
אקטיביזם שיפוטי
אקטיביזם שיפוטי הוא גישה משפטית לפיה בית המשפט לוקח חלק יוצר ופעיל בקביעת הנורמות המשפטיות במדינה, ותפקידו אינו מצטמצם רק ל"פה למחוקק" במתן פרשנות לחוק.
לִרְאוֹת חוק יסוד ואקטיביזם שיפוטי
ארגון נוער
ארגון נוער הוא ארגון העוסק בחינוכם הבלתי פורמלי של ילדים ונוער.
לִרְאוֹת חוק יסוד וארגון נוער
אריאל רוזן-צבי
אריאל רוזן-צבי (1944 – 3 ביוני 1996) היה משפטן ישראלי, חוקר בולט בתחום דיני המשפחה, ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בשנים 1991–1996.
לִרְאוֹת חוק יסוד ואריאל רוזן-צבי
אריאל בנדור
אריאל בנדור (נולד ב-1 בנובמבר 1963) הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, חוקר בעיקר בתחומי המשפט החוקתי, הפלילי, המנהלי.
לִרְאוֹת חוק יסוד ואריאל בנדור
אליאב שוחטמן
אליאב שוחטמן (נולד בשנת 1941) הוא משפטן ישראלי, מומחה למשפט עברי וחוקר התחום.
לִרְאוֹת חוק יסוד ואליאב שוחטמן
אביעד בקשי
אביעד בקשי (נולד ב-15 בפברואר 1972, ל' בשבט ה'תשל"ב) הוא דוקטור למשפטים, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, מרצה למשפט ציבורי באוניברסיטת בר-אילן, משפט חוקתי בקריה האקדמית אונו וכן במכללה למדינאות.
לִרְאוֹת חוק יסוד ואביעד בקשי
אביטל סומפולינסקי
אביטל לאה סומפולינסקי (נולדה ב-21 ביולי 1978) היא עורכת דין ישראלית המשמשת כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי־חוקתי.
לִרְאוֹת חוק יסוד ואביטל סומפולינסקי
אביגדור ליברמן
אביגדור (איווט) ליברמן (ברוסית: Эве́т Льво́вич Ли́берман; נולד ב-5 ביולי 1958, י"ז בתמוז ה'תשי"ח) הוא חבר הכנסת ויושב ראש מפלגת ישראל ביתנו.
לִרְאוֹת חוק יסוד ואביגדור ליברמן
אדמונד לוי
אדמונד אליהו לוי (11 באוקטובר 1941 – 11 במרץ 2014) כיהן כשופט בבית המשפט העליון וכחבר הוועדה לבחירת שופטים, עד ליציאתו לגמלאות באוקטובר 2011.
לִרְאוֹת חוק יסוד ואדמונד לוי
אהרן ברק
אַהֲרֹן בָּרָק (נולד ב-16 בספטמבר 1936) הוא משפטן ישראלי.
לִרְאוֹת חוק יסוד ואהרן ברק
אינטרס ציבורי
אינטרס ציבורי כולל מגוון נושאים המבטאים צורות שונות של טובת הכלל, כגון: ביטחון המדינה, חינוך איכותי, בטיחות בדרכים, בריאות הציבור, איכות הסביבה, זכות הציבור לדעת, תחבורה יעילה ועוד.
לִרְאוֹת חוק יסוד ואינטרס ציבורי
איילת שקד
איילת שקד (נולדה ב־7 במאי 1976, ז' באייר ה'תשל"ו) היא פוליטיקאית ישראלית שכיהנה כשרת המשפטים וכשרת הפנים, וכחברת הכנסת מטעם מפלגות הבית היהודי וימינה.
לִרְאוֹת חוק יסוד ואיילת שקד
נפתלי בנט
כנס שדרות לחברה נַפְתָּלִי בֶּנֶט (נולד בי' בניסן ה'תשל"ב, 25 במרץ 1972) הוא פוליטיקאי ישראלי, אשר כיהן כראש ממשלת ישראל ה-13 במשך כשנה בין 2021–2022.
לִרְאוֹת חוק יסוד ונפתלי בנט
נציב הדורות הבאים
נציב הדורות הבאים היה יועץ מיוחד לכנסת, שתפקידו על פי חוק לפקח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים.
לִרְאוֹת חוק יסוד ונציב הדורות הבאים
נחום ניר-רפאלקס
נחום יעקב ניר (רָפַאלְקֶס; בכתיב יידי: ראַפאַלקעס; 17 במרץ 1884 – 10 ביולי 1968) היה פוליטיקאי ישראלי, מראשי הציונות הסוציאליסטית במזרח אירופה ובארץ ישראל, ויושב ראש הכנסת השני.
לִרְאוֹת חוק יסוד ונחום ניר-רפאלקס
עקרונות יסוד (משפט)
עקרונות יסוד הם האלמנטים היסודיים, האמנה העומדת בלִיבה של צורת חיים משותפת של אנשים (כגון: חברה, תאגיד עסקי, קיבוץ, מושב וכדומה), והן עומדות כאכסיומות המעצבות את הבסיס הערכי, החברתי, המשפטי, הכלכלי, והתרבותי של הקבוצה.
לִרְאוֹת חוק יסוד ועקרונות יסוד (משפט)
ערביי ישראל
מפת ריכוזי האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, 2000 ערביי ישראל (בערבית: عرب إسرائيل; במרחב הערבי: عرب 48, "ערביי 48'"; عرب الداخل, "ערביי הפְּנים", או فلسطينيون إسرائيليون, "פלסטינים ישראלים") הם ערבים אזרחי או תושבי מדינת ישראל, המגזר השני בגודלו בישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד וערביי ישראל
עליונות המחוקק
עליונות המחוקק (או עליונות הפרלמנט) הוא עיקרון חוקתי הנוהג בחלק מן הדמוקרטיות הפרלמנטריות.
לִרְאוֹת חוק יסוד ועליונות המחוקק
עוולה חוקתית
עוולה חוקתית היא עוולה שייחודה פגיעה בזכויות חוקתיות - זכויות יסוד חקוקות - או זכויות שקיבלו הכרה בפסיקות בתי המשפט ככאלו.
לִרְאוֹת חוק יסוד ועוולה חוקתית
עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל
פסק הדין דיון נוסף פלילי 2316/95 עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל ניתן על ידי בית המשפט העליון בשנת 1995.
לִרְאוֹת חוק יסוד ועימאד גנימאת נ' מדינת ישראל
פמיניזם סוציאליסטי
פמיניזם סוציאליסטי הוא זרם בפמיניזם המתמקד בקשרים שבין פטריארכיה וקפיטליזם.
לִרְאוֹת חוק יסוד ופמיניזם סוציאליסטי
פסק דין פלונית נגד פלוני
בע"מ 3151/14 פלונית נגד פלוני הוא פסק דין שניתן ב-2015 על ידי בית המשפט העליון, שקיבל את בקשת הערעור ואת הערעור על פסק דינו של המחוזי.
לִרְאוֹת חוק יסוד ופסק דין פלונית נגד פלוני
פסק דין בנק המזרחי
פסק הדין בעניין בנק המזרחי המאוחד בע"מ נגד מגדל כפר שיתופי, שניתן בנובמבר 1995, הוא פסק הדין הראשון של בית המשפט העליון הישראלי בעניין המהפכה החוקתית, לאחר כינון חוקי היסוד בדבר כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק.
לִרְאוֹת חוק יסוד ופסק דין בנק המזרחי
פסק דין הנדלמן
כתב האישום פסק דין הנדלמן ניתן בבית משפט השלום תל אביב-יפו, על ידי השופט דוד רוזן, ובו נקבע שפקודת מס הכנסה אינה אוסרת ייעוץ מס שאינו מלווה בייצוג בפני רשות המיסים, בידי מי שאינו רשום בפנקס יועצי המס.
לִרְאוֹת חוק יסוד ופסק דין הנדלמן
פסק דין יהודה זינגר נגד חברת יהב חמיאס טכנולוגיות
רע"א 2552/16 יהודה זינגר ואח' נ' חברת יהב חמיאס טכנולוגיות (1990) בע"מ ואח' הוא החלטה שניתנה ב-2016, בעקבות בקשת ערעור אזרחית ברשות לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים על ידי השופט נועם סולברג.
לִרְאוֹת חוק יסוד ופסק דין יהודה זינגר נגד חברת יהב חמיאס טכנולוגיות
פסקת התגברות
פסקת התגברות או פסקת החריגה (באנגלית: Notwithstanding clause) היא סעיף בחוק יסוד או בחוקה, המאפשר לתת תוקף לחקיקה הסותרת אותם.
לִרְאוֹת חוק יסוד ופסקת התגברות
פקודות מטכ"ל
פקודות מטכ"ל (ובראשי תיבות: פ"מ) הן פקודות כלליות שמוציא הרמטכ"ל, והקובעות פרטים בנושאים האמורים בהוראות הפיקוד העליון.
לִרְאוֹת חוק יסוד ופקודות מטכ"ל
פגיעה באוטונומיה
בהקשר של דיני הנזיקין, המונח "פגיעה באוטונומיה" מתייחס לראש הנזק הקובע פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לאדם בגלל ששללו ממנו את האפשרות לבחור.
לִרְאוֹת חוק יסוד ופגיעה באוטונומיה
פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה
פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה הוא קבוצה של כ־150 חברי סגל קבוע בפקולטות למשפטים במוסדות אקדמיים בישראל, הפועלת בהתנדבות כדי להגיב לתוכניות הקואליציה לשינויים במערכת המשפט, מתוך תפיסה כי הצעות אלה מהוות סיכון לדמוקרטיה בישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד ופורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה
פירוש לחוקי היסוד
עטיפת הספר "חוק יסוד: מקרקעי ישראל" פירוש לחוקי היסוד היא סדרת ספרי משפט בעריכת פרופ' יצחק זמיר ובהוצאת מכון הארי סאקר והוצאת נבו, העוסקים בפרשנות של חוקי היסוד של ישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד ופירוש לחוקי היסוד
צבי טל
צבי אלימלך טל (16 בינואר 1927 – 22 ביוני 2021) היה שופט בבית המשפט העליון בישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד וצבי טל
קלוד קליין
קלוד-רולנד קליין (נולד ב-16 בנובמבר 1939) הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית.
לִרְאוֹת חוק יסוד וקלוד קליין
רז נזרי
רז נזרי (נולד בכ"ב בתשרי ה'תשל"ג, 29 בספטמבר 1972) הוא משפטן ישראלי אשר שימש כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים, וכמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט פלילי ולענייני משפט ציבורי-חוקתי.
לִרְאוֹת חוק יסוד ורז נזרי
שריון (חקיקה)
שִׁרְיוּן של חוק או חוקה הוא קביעה של תנאים מיוחדים, כגון רוב מיוחס או משאל עם, לשם שינויים של החוק או החוקה (זאת לעומת לשינוי של חוק שאינו משוריין, המצריך רוב מקרב המשתתפים בהצבעה).
לִרְאוֹת חוק יסוד ושריון (חקיקה)
שולמית אלוני
שולמית אלוני בצעירותה שולמית אלוני עם אמה שולמית אלוני (27 בדצמבר 1927, ג' בטבת תרפ"ח – 24 בינואר 2014, כ"ג בשבט תשע"ד) הייתה פעילה חברתית, חברת הכנסת ושרה בממשלות ישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד ושולמית אלוני
שוויון
למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).
לִרְאוֹת חוק יסוד ושוויון
שימוש לרעה בסמכות המכוננת
במשפט הישראלי, שימוש לרעה בסמכות המכוננת היא עילה לפסילתו של חוק יסוד או תיקון לחוק יסוד.
לִרְאוֹת חוק יסוד ושימוש לרעה בסמכות המכוננת
שיטת הממשל בישראל
שיטת הממשל בישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית.
לִרְאוֹת חוק יסוד ושיטת הממשל בישראל
תקציב המדינה
תקציב המדינה קובע את הסכומים שיוקצבו למשרדי הממשלה לשנת פעילות, בכל אחד מסעיפי ההוצאה של כל משרד.
לִרְאוֹת חוק יסוד ותקציב המדינה
לאו כהן
לאו (יהודה פנחס) כהן (6 ביולי 1894 – 19 ביוני 1961) היה משפטן יהודי ומומחה למשפט חוקתי, שכיהן בין היתר כמזכיר המדיני של הסוכנות היהודית בשנים 1935–1948 וכמזכיר המדיני של משרד החוץ לאחר הקמת מדינת ישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד ולאו כהן
לאו"ר
סמל התנועה תנועת לאו"ר היא תנועה ציונית רעיונית אשר הוקמה בשנת 1979.
לִרְאוֹת חוק יסוד ולאו"ר
לימודי משפטים בישראל
בישראל מוסדר העיסוק בעריכת דין באמצעות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.
לִרְאוֹת חוק יסוד ולימודי משפטים בישראל
ליברליזם בישראל
הליברליזם מילא תפקיד חשוב מאוד בהיסטוריה הפוליטית של ישראל מאז הקמתה.
לִרְאוֹת חוק יסוד וליברליזם בישראל
טלי ניר
טלי ניר (נולדה ב-28 באפריל 1973) היא משפטנית ישראלית, עיתונאית ופעילה חברתית.
לִרְאוֹת חוק יסוד וטלי ניר
טובה שטרסברג-כהן
טובה שטרסברג-כהן (נולדה ב-12 במאי 1933) היא משפטנית ישראלית, כיהנה כשופטת בית המשפט העליון (1994–2003) ונציבת תלונות הציבור על שופטים (2003–2008).
לִרְאוֹת חוק יסוד וטובה שטרסברג-כהן
זכות הקניין
זכות הקניין היא זכותו של אדם להשתמש בנכס או למנוע מאנשים אחרים לעשות שימוש בנכס פיזי או רוחני או לפגוע בו.
לִרְאוֹת חוק יסוד וזכות הקניין
זכות הבחירה לכנסת
פתקי הצבעה בקלפי זכות הבחירה לכנסת עומדת בבסיסה של הדמוקרטיה בישראל ומעוגנת בחוק יסוד: הכנסת.
לִרְאוֹת חוק יסוד וזכות הבחירה לכנסת
זכויות האדם
בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות וסמלו של ארגון האומות המאוחדות. זכויות האדם הוא רעיון שפותח במסגרת ההגות הליברלית וההומניסטית, הקובע כי קיימות זכויות להן זכאי כל אדם מעצם היותו אדם.
לִרְאוֹת חוק יסוד וזכויות האדם
זכויות האדם בישראל
זכויות האדם בישראל הן חלק מעקרונות היסוד של ישראל כמדינה דמוקרטית.
לִרְאוֹת חוק יסוד וזכויות האדם בישראל
חקיקה פרסונלית
חוק מייצג נורמה כללית, הרלוונטית לציבור כולו או לחלק ניכר ממנו.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחקיקה פרסונלית
חזקת החפות מפשע
חזקת החפות מפשע היא נקודת המוצא בכל הליך משפטי פלילי.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחזקת החפות מפשע
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחבר הכנסת
חופש העיתונות
לא מסווג / אין נתונים חופש העיתונות או חופש התקשורת הוא ערך יסוד במדינה דמוקרטית לפיו יש לצמצם את התערבות השלטון בעיתונות ובתקשורת המונים (לרבות אמצעי תקשורת מודפסים ואלקטרוניים) ולהבטיח את אי־תלותה בשלטון.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחופש העיתונות
חופש הביטוי בישראל
במשפט הישראלי חופש הביטוי בישראל היא זכות יסוד.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחופש הביטוי בישראל
חופש ההפגנה
הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות בשנת 2014 חופש ההפגנה הוא זכות יסוד במסגרת זכויות האדם.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחופש ההפגנה
חוק
חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה) הוא הוראה רשמית מחייבת, המנוסחת בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייבת את כלל התושבים וניתנת לאכיפה.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק
חוק איסור לשון הרע
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 עוסק בהגנת כבודו של אדם ושמו הטוב באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק איסור לשון הרע
חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל)
חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999, שזכה לכינוי "חוק שריון רמת הגולן", אושר בכנסת ב-25 בינואר 1999, ונקבע בו שהחלטת ממשלה לפיה המשפט השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח מחייבת אישור של רוב חברי הכנסת ואישור במשאל עם.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל)
חוק עזר
חוק עזר עירוני הוא חוק שתקף בתחומה של רשות מקומית מסוימת במדינת ישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק עזר
חוק רמת הגולן
רמת הגולןמפת ישראל חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981 הוא חוק שחוקקה הכנסת ב-14 בדצמבר 1981 ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן".
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק רמת הגולן
חוק שיווי זכויות האישה
חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 נועד להבטיח שוויון זכויות לנשים.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק שיווי זכויות האישה
חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון
חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז–2017, המוכר בשם המקוצר חוק ההסדרה, הוא חוק שתוכנן להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות ביהודה והשומרון שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית, חלקית או מלאה, של פלסטינים, כאשר מדובר בבנייה בתום לב או בהסכמת הממשלה.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון
חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים
חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, תשמ"ד-1984 אושר בכנסת ב-2 ביולי 1984, ובא לצמצם את החשש של ציבור המשקיעים מפגיעה רטרואקטיבית בתנאים שניתנו להשקעות פיננסיות, באמצעות הגבלת כוחה של הממשלה לערוך שינויים כאלה.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים
חוק התקציב
עמוד לדוגמה מחוק התקציב לשנות הכספים 2017 ו-2018, התשע"ז-2017 חוק התקציב הוא חוק שבו מאשרת הכנסת את תקציב המדינה לתקופה של שנה או שנתיים.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק התקציב
חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה
חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה, התשס"ה-2005, (עד מרץ 2023 נקרא חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005; ידוע בכינוי חוק פינוי-פיצוי), נחקק בעקבות ההחלטה על תוכנית ההתנתקות שיזם ראש הממשלה אריאל שרון, ונועד לאפשר את ביצועה באופן חוקי.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה
חוק יסוד: מקרקעי ישראל
חוק יסוד: מקרקעי ישראל הוא חוק היסוד השני שהתקבל בכנסת.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק יסוד: מקרקעי ישראל
חוק יסוד: משאל עם
חוק-יסוד: משאל עם נחקק בכנסת התשע עשרה במטרה להסדיר בחוק יסוד עריכת משאל עם על כל הסכם מדיני במסגרתו תוותר מדינת ישראל על שטחים בריבונותה או כחלק מאישור של החלטה ממשלתית או הליך חקיקתי במסגרתו תבוצע נסיגה חד-צדדית משטחים שכאלה.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק יסוד: משאל עם
חוק יסוד: משק המדינה
חוק יסוד: משק המדינה הוא חוק יסוד הקובע את עקרונותיה של החקיקה התקציבית בישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק יסוד: משק המדינה
חוק יסוד: מבקר המדינה
חוק יסוד: מבקר המדינה נחקק בידי הכנסת האחת עשרה ב-15 בפברואר 1988 (כ"ז בשבט התשמ"ח), והוא מסדיר את כלל ההלכות הכלליות והסדרת מעמדו של מבקר המדינה.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק יסוד: מבקר המדינה
חוק יסוד: נשיא המדינה
חוק יסוד: נשיא המדינה הוא חוק היסוד המסדיר את מעמדו ואת סמכויותיו של נשיא מדינת ישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק יסוד: נשיא המדינה
חוק יסוד: חופש העיסוק
חוק יסוד: חופש העיסוק הוא חוק יסוד שנועד להגן על חופש העיסוק, כלומר על זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק יסוד: חופש העיסוק
חוק יסוד: הממשלה
חוק יסוד: הממשלה הוא חוק יסוד המגדיר את אופן הרכבתה של ממשלת ישראל, תפקידיה וסמכויותיה.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק יסוד: הממשלה
חוק יסוד: הצבא
חוק יסוד: הצבא הוא חוק יסוד הקובע את כפיפותם של צה"ל והרמטכ"ל לממשלה.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק יסוד: הצבא
חוק יסוד: השפיטה
חוק יסוד: השפיטה הוא חוק יסוד העוסק במערכת בתי המשפט בישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק יסוד: השפיטה
חוק יסוד: הכנסת
חוק יסוד: הכנסת נתקבל בכנסת בתאריך כ"ב בשבט התשי"ח, 12 בפברואר 1958, על ידי הכנסת השלישית, ברוב של 96 חברי כנסת וללא מתנגדים.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק יסוד: הכנסת
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הוא חוק יסוד, שנועד להגן על זכויות האדם העיקריות במדינת ישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל
חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (ידוע גם כחוק ירושלים), שנחקק בידי הכנסת התשיעית ב-30 ביולי 1980 (י"ז באב התש"ם), קובע כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל ומקום מושבם של הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל
חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (מכונה גם: חוק הלאום או חוק יסוד: הלאום), מעגן בחוק-יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ומוסיף סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
חוקת צרפת 1875
הקובץ המקורי של החוקים בדבר החוקה הצרפתית הנושא את האזכור "בשם העם הצרפתי" (Au nom du peuple français). חוקת צרפת של 1875 או בשמה המוכר יותר החוקים בדבר החוקה של 1875 (בצרפתית: Lois constitutionnelles de 1875), הם סדרת חוקים שנחקקו בידי האספה הלאומית של צרפת בתקופת הרפובליקה השלישית ולמעשה היוו את בסיס החוקה הצרפתית של המשטר הרפובליקאי.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוקת צרפת 1875
חוקת ישראל
#הפניה חוק יסוד.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוקת ישראל
חוקתיות
חוקתיות היא התאימות של חוקים וחקיקת משנה לחוקה.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוקתיות
חוקה
חוקת ארצות הברית, אחת מן החוקות המפורסמות ביותר בעולם, והבסיס לחוקות רבות אחרות ברחבי העולם. חוקה היא מכלול של עקרונות יסוד או תקדימים מבוססים המהווים בסיס משפטי ומנהלי של המשטר במדינה, ארגון או סוג אחר של ישות.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוקה
חוקה (ישראל)
למדינת ישראל אין חוקה אחידה, אך במהלך שנות קיומה נחקקו בה, בהתאם להחלטת הררי שהתקבלה באספה המכוננת, חוקי יסוד אחדים, העוסקים בסדרי השלטון ובזכויות האדם, כתחליף לחוקה אחידה.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוקה (ישראל)
חוקה לא פורמלית
חוקה לא פורמלית (Uncodified constitution) היא סוג של חוקה שבה כללי היסוד לובשים לעיתים קרובות צורה של מנהגים, נוהגים, תקדימים ומגוון חוקים וכללים משפטיים.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחוקה לא פורמלית
חיקוק
במדינת ישראל, חיקוק הוא דבר חקיקה שקבעה הרשות המחוקקת שהיא הכנסת, או חקיקת משנה שהיא חקיקה על ידי גורם בתחום מסוים לאחר שהוסמך לכך בחקיקה ראשית על-ידי הרשות המחוקקת, למשל התקנת תקנות על ידי שר בתחום שהוא מופקד עליו.
לִרְאוֹת חוק יסוד וחיקוק
בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין
בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין (נקראת גם "בחינת לשכת עורכי הדין" או "בחינת הלשכה") היא בחינה פנימית מטעם לשכת עורכי הדין בישראל שייעודה הוא לבחון את הידע של בוגרי לימודי משפטים לאחר ההתמחות שמבקשים להיות מוסמכים כעורכי דין, דבר שיאפשר להם לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין בישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד ובחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין
בג"ץ מנאע נגד רשות המסים
בג"ץ 6824/07 מנאע ואחרים נגד רשות המיסים ואחרים הוא פסק דין שניתן ביום 20 בדצמבר 2010 בבית המשפט הגבוה לצדק.
לִרְאוֹת חוק יסוד ובג"ץ מנאע נגד רשות המסים
בג"ץ אל טאיי נגד שר הפנים
בג"ץ 4702/94 סלאח אחמד קאדם אל טאיי ואח' נ' שר הפנים הוא פסק דין משנת 1995 שנכתב על ידי נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק.
לִרְאוֹת חוק יסוד ובג"ץ אל טאיי נגד שר הפנים
בג"ץ עיריית סלואד נגד הכנסת
בג"ץ 1308/17 עיריית סלואד ואחרים נ' הכנסת ואחרים הוא פסק דין בו קבע בג"ץ כי החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון (חוק ההסדרה) בטל.
לִרְאוֹת חוק יסוד ובג"ץ עיריית סלואד נגד הכנסת
בג"ץ רופאים לזכויות אדם נגד השר לביטחון פנים (מיטה לכל אסיר)
בג"ץ 4634/04 רופאים לזכויות אדם נגד השר לביטחון פנים הוא פסק דין משנת 2007, שניתן בעקבות עתירה שהוגשה בשנת 2004 על ידי עמותת רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח.
לִרְאוֹת חוק יסוד ובג"ץ רופאים לזכויות אדם נגד השר לביטחון פנים (מיטה לכל אסיר)
בג"ץ שיינפלד נגד הכנסת
בג"ץ 8948/22 אילן שיינפלד ואחרים נ' הכנסת ואחרים, המוכר בשם בג"ץ דרעי, הוא פסק דין של בג"ץ שניתן ב-18 בינואר 2023 ברוב של 10 שופטים נגד שופט אחד בדעת מיעוט/דעת יחיד, וקבע שמינויו של חבר הכנסת אריה דרעי לשר לוקה בחוסר סבירות קיצוני בשל עברו הפלילי ובשל המצג שהציג בפני בית משפט השלום שגזר את דינו בעבירות המס, וכי על כן על ראש הממשלה לפטרו ממשרת השר.
לִרְאוֹת חוק יסוד ובג"ץ שיינפלד נגד הכנסת
בג"ץ חסון נגד כנסת ישראל
בג"ץ 5555/18 ח"כ אכרם חסון ואחרים נגד כנסת ישראל ואחרים, הידוע בשם בג"ץ חוק הלאום, הוא פסק דין של בית המשפט הגבוה לצדק בעניין 15 עתירות שביקשו לפסול את חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.
לִרְאוֹת חוק יסוד ובג"ץ חסון נגד כנסת ישראל
בג"ץ בן מאיר נגד הכנסת
בג"ץ בן מאיר נגד הכנסת (בג"ץ 5744/16 עו"ד שחר בן מאיר נ' הכנסת) הוא פסק דין שעסק בשאלה משפטית חוקתית שנויה במחלוקת - תיקון חוקה שאינו חוקתי.
לִרְאוֹת חוק יסוד ובג"ץ בן מאיר נגד הכנסת
בג"ץ המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נגד שר האוצר
בג"ץ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ואח' נ' שר האוצר ואח' (מכונה בקיצור בג"ץ הפרטת בתי הסוהר) הוא פסק דין של בית המשפט העליון (בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק) שבו נפסל תיקון מס' 28 לפקודת בתי הסוהר, שאפשר הקמה של בית סוהר בניהול פרטי.
לִרְאוֹת חוק יסוד ובג"ץ המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נגד שר האוצר
בג"ץ התנועה למען איכות השלטון נגד הכנסת (עילת הסבירות)
בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד הכנסת הידוע בשם בג"ץ עילת הסבירות היא עתירה לבג"ץ נגד תיקון לחוק יסוד: השפיטה לפיו בית המשפט לא ידון בסבירות החלטותיהם של הממשלה, ראש הממשלה והשרים.
לִרְאוֹת חוק יסוד ובג"ץ התנועה למען איכות השלטון נגד הכנסת (עילת הסבירות)
בג"ץ יהודה דורון נגד משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה ואחרים
בג"ץ 1834/09 יהודה דורון נגד משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה ואחרים, הוא פסק דין שניתן בשנת 2012, הדן בנושא נוהל הודעה מוקדמת (לעובדי סיעוד).
לִרְאוֹת חוק יסוד ובג"ץ יהודה דורון נגד משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה ואחרים
בין דת ולאום: לקראת זהות לאומית ישראלית
בין דת ללאום: לקראת זהות לאומית ישראלית הוא ספר עיון מאת יוסף אגסי, שיצא בהוצאת פפירוס של אוניברסיטת תל אביב ב-1984.
לִרְאוֹת חוק יסוד ובין דת ולאום: לקראת זהות לאומית ישראלית
ביקורת שיפוטית
ביקורת שיפוטית או ביקורת חוקתית (אנגלית: Judical Review או Constitutional Review) היא ביקורת של פעולות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת בידי הרשות השופטת.
לִרְאוֹת חוק יסוד וביקורת שיפוטית
בית משפט לחוקה
בית משפט לחוקה הוא בית משפט גבוה, העוסק בעיקר במשפט חוקתי.
לִרְאוֹת חוק יסוד ובית משפט לחוקה
גבולות מדינת ישראל
גבולות מדינת ישראל מגדירים את השטח הנתון לריבונותה של מדינת ישראל, ושעליו חל המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה.
לִרְאוֹת חוק יסוד וגבולות מדינת ישראל
גיל לימון
גיל לימון (נולד ב-30 במרץ 1977) הוא עורך דין ישראלי ודוקטור למשפטים.
לִרְאוֹת חוק יסוד וגיל לימון
דן מרידור
דן מרידור (נולד ב-23 באפריל 1947) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי.
לִרְאוֹת חוק יסוד ודן מרידור
דמוקרטיה
מדד הדמוקרטיה לשנת 2022. דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית:, שלטון העם) היא שיטת משטר שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה.
לִרְאוֹת חוק יסוד ודמוקרטיה
דמוקרטיה ליברלית
דמוקרטיה ליברלית (באנגלית: Liberal democracy; מכונה גם דמוקרטיה מהותית, דמוקרטיה מלאה או דמוקרטיה מערבית) היא צורת ממשל המבוססת על דמוקרטיה ייצוגית הכוללת הגבלת כוחם הפוליטי של הנציגים הנבחרים בה על פי עקרון הכרעת הרוב, כמו גם באמצעות הכפפתו לשלטון החוק ולערכי יסוד, במטרה להגן על זכויות האזרח.
לִרְאוֹת חוק יסוד ודמוקרטיה ליברלית
דליה דורנר
250px דליה דוֹרְנֶר (נולדה ב-3 במרץ 1934) היא משפטנית ישראלית, לשעבר שופטת בית המשפט העליון.
לִרְאוֹת חוק יסוד ודליה דורנר
דוד מינץ
דוד מיכאל מִינְץ (נולד ב-8 במאי 1959) הוא שופט בבית המשפט העליון.
לִרְאוֹת חוק יסוד ודוד מינץ
דוד ליבאי
דוד ליבאי (22 באוקטובר 1934 – 24 בדצמבר 2023) היה משפטן ופוליטיקאי ישראלי.
לִרְאוֹת חוק יסוד ודוד ליבאי
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד ודוד בן-גוריון
המשפט בישראל
במדינת ישראל נהוגה הפרדת הרשויות, והיא בעלת שיטת משפט עצמאית, המושפעת מן המשפט המקובל, אך עם זאת בעלת מאפיינים ייחודיים משלה.
לִרְאוֹת חוק יסוד והמשפט בישראל
המשפט החוקתי של מדינת ישראל
המשפט החוקתי של מדינת ישראל, מהדורה שישית, כרך ב המשפט החוקתי של מדינת ישראל הוא ספר יסוד במשפט חוקתי בישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד והמשפט החוקתי של מדינת ישראל
המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)
הצבעה בבחירות לכנסת העשרים וחמש, שהיו הבחירות החמישיות בישראל בתוך שלוש שנים וחצי. המשבר הפוליטי בישראל היה מצב פוליטי אליו נקלעה מדינת ישראל החל מאמצע שנת 2019 ועד לסוף שנת 2022, ובמהלכו התקיימו חמש מערכות בחירות לכנסת בתוך פחות מ-4 שנים, זאת כתוצאה מאי יכולתו של אף אחד מן המנהיגים הפוליטיים להקים ולקיים ממשלה יציבה לאורך זמן.
לִרְאוֹת חוק יסוד והמשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)
המהפכה החוקתית
המהפכה החוקתית בישראל היא כינוי לתהליך של הרחבת הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת, שהחל עם חקיקתם, במרץ 1992, של שני חוקי יסוד – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק.
לִרְאוֹת חוק יסוד והמהפכה החוקתית
המהפכה החוקתית (ספר)
המהפכה החוקתית – עבר הווה ועתיד הוא ספר עיון מאת גדעון ספיר, העוסק במהפכה החוקתית במדינת ישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד והמהפכה החוקתית (ספר)
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הידוע יותר בשמו המקוצר: המוסד, הוא ארגון במערכת הביטחון הישראלית ואחד מהגופים החברים בקהילת המודיעין הישראלית.
לִרְאוֹת חוק יסוד והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים
המכון הישראלי לדמוקרטיה
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא עמותה המגדירה את עצמה כ"מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה".
לִרְאוֹת חוק יסוד והמכון הישראלי לדמוקרטיה
הסדר חובות המושבים
הסדר חובות המושבים היה מהלך שיזמה ממשלת ישראל במטרה להסדיר חובות עתק שצברו בעלי המשקים והאגודות השיתופיות במושבים.
לִרְאוֹת חוק יסוד והסדר חובות המושבים
הפרדת הרשויות
עקרון הפרדת הרשויות (באנגלית: Separation of powers) הוא מעקרונות היסוד של מערכות השלטון ברוב הדמוקרטיות הליברליות.
לִרְאוֹת חוק יסוד והפרדת הרשויות
הפרדת הדת מהמדינה
ג'ון לוק היה פילוסוף אנגלי שטען בעד המצפון הפרטי, החופשי משליטת המדינה, ולו מיוחסת ראשיתו של הרעיון הפרדת מוסדות הדת מהמדינה היא רעיון במחשבה המודרנית, לפיו ראוי למוסדות המדינה או הממשלה הלאומית להיות נפרדים מן המוסדות הדתיים.
לִרְאוֹת חוק יסוד והפרדת הדת מהמדינה
הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות
הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות, היא הצעת חוק יסוד שנוסחה על ידי האגודה לזכויות האזרח.
לִרְאוֹת חוק יסוד והצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות
הצעת חוק יסוד: החקיקה
הצעת חוק יסוד: החקיקה היא הצעה לחוקק חוק יסוד שיבהיר את סמכות הכנסת לחוקק חוקים, שיקבע את תהליכי החקיקה, שיגדיר את עליונות חוקי היסוד על פני חוקים רגילים, ויקבע את סמכות בית המשפט לבטל חוק הסותר הוראה בחוק יסוד.
לִרְאוֹת חוק יסוד והצעת חוק יסוד: החקיקה
הרפורמה המשפטית בישראל (2023)
הרפורמה המשפטית או המהפכה המשפטית היא יוזמת חקיקה שמקדמת ממשלת ישראל השלושים ושבע לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד והרפורמה המשפטית בישראל (2023)
הררי
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
לִרְאוֹת חוק יסוד והררי
הרשות הפלסטינית
השתלטות חמאס) הרשות הפלסטינית (בערבית פלסטינית: السلطة الوطنية الفلسطينية – תעתיק: א-סֻּלטה אל-וַטניּה אל-פלסטיניּה, הרשות הלאומית הפלסטינית; בראשי תיבות: הרש"פ) היא ישות אוטונומית למחצה, השולטת על 90% מהאוכלוסייה הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון מאז 1996.
לִרְאוֹת חוק יסוד והרשות הפלסטינית
התקהלות בלתי חוקית
התקהלות (וגם: התכנסות או התאספות) בלתי־חוקית היא עבירה פלילית שהגדרתה כעבירה נועדה למנוע הפרת הסדר הציבורי, לפגוע בחופש התנועה (של אנשים אחרים) או ביצוע משותף של עבירות אחרות, במיוחד הפעלת אלימות כלפי אנשים אחרים או פגיעה ברכוש.
לִרְאוֹת חוק יסוד והתקהלות בלתי חוקית
הזכות למזון
הזכות למזון היא אחת מזכויות האדם, אשר מעגנת את זכותו של כל אדם להיות חופשי מחרפת רעב, מחוסר ביטחון תזונתי ומתת-תזונה.
לִרְאוֹת חוק יסוד והזכות למזון
הזכות לרמת חיים נאותה
ארבע החירויות" של '''נורמן רוקוול''' הזכות לתנאי מחיה הולמים היא אחת מזכויות האדם, אשר מעגנת את ביטחונו הכלכלי של האדם ועל פיה כל אדם זכאי לביגוד, מזון, דיור, טיפול רפואי ושירותים סוציאליים מעל לרמת סף.
לִרְאוֹת חוק יסוד והזכות לרמת חיים נאותה
הזכות לשוויון
הזכות לשוויון משמעה שוויון בזכויות ובחובות בחברה, ללא הבחנה לפי קריטריונים לא רלוונטיים, שעשויים לכלול גזע, מין, גיל, שפה, לאום, דת, נטייה מינית, השקפה פוליטית ואידאולוגיה.
לִרְאוֹת חוק יסוד והזכות לשוויון
הזכות להליך הוגן
הזכות להליך הוגן (באנגלית: Due process) היא זכות טבעית, המוענקת לכל אדם באשר הוא אדם, מרגע היוולדו ועד יום מותו.
לִרְאוֹת חוק יסוד והזכות להליך הוגן
החקיקה בישראל
החיים במדינת ישראל מוסדרים במידה רבה באמצעות חוקים.
לִרְאוֹת חוק יסוד והחקיקה בישראל
החלטת הררי
החלטת הררי (ידועה גם כפשרת הררי) היא החלטה של הכנסת הראשונה אותה יזם חבר הכנסת יזהר הררי מן המפלגה הפרוגרסיבית.
לִרְאוֹת חוק יסוד והחלטת הררי
הבחירות לאספה המכוננת
גבול.
לִרְאוֹת חוק יסוד והבחירות לאספה המכוננת
הבחירות לכנסת השלוש עשרה
פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים - מפלגות הימין, בגוונים האפורים - המפלגות החרדיות, בגוונים האדומים - מפלגות השמאל, ובחום המפלגות הערביות.
לִרְאוֹת חוק יסוד והבחירות לכנסת השלוש עשרה
הבית היהודי
הבית היהודי הייתה מפלגה ציונית דתית-לאומית וסיעה בכנסת, המזוהה בעיקר עם הציונות הדתית והימין המדיני.
לִרְאוֹת חוק יסוד והבית היהודי
ההגנה על הפרטיות בנזיקין
ההגנה על הפרטיות בנזיקין - המערכת המשפטית המאפשרת לאדם שפגעו בפרטיותו ללא הסכמתו להגיש תביעה בנזיקין כנגד הצד הפוגע ולזכות בפיצוי כספי.
לִרְאוֹת חוק יסוד וההגנה על הפרטיות בנזיקין
הוראת אזרחות בישראל
נשיא המדינה ראובן ריבלין מעביר שיעור אזרחות מקוון לתלמידי ישראל יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2021 אזרחות הוא תחום לימוד הנלמד במערכת החינוך בישראל בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, ועוסק בחינוך פוליטי ואקטואלי לאזרחות טובה ומעורבות בחיים הציבוריים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
לִרְאוֹת חוק יסוד והוראת אזרחות בישראל
הוראת שעה
הוראת שעה היא חיקוק שתוקפו הוגבל בזמן מראש.
לִרְאוֹת חוק יסוד והוראת שעה
הכנסת
הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד והכנסת
הכנסת הארבע עשרה
כהונתה של הכנסת הארבע עשרה החלה ב-17 ביוני 1996, בעקבות הבחירות שנערכו ב-29 במאי אותה שנה.
לִרְאוֹת חוק יסוד והכנסת הארבע עשרה
הכנסת האחת עשרה
הכנסת האחת עשרה החלה בתאריך 13 באוגוסט 1984, בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת האחת עשרה מ-23 ביולי 1984, וכיהנה עד 21 בנובמבר 1988.
לִרְאוֹת חוק יסוד והכנסת האחת עשרה
הכנסת הרביעית
כהונתה של הכנסת הרביעית החלה ב-30 בנובמבר 1959, בעקבות הבחירות שנערכו ב-3 בנובמבר אותה שנה.
לִרְאוֹת חוק יסוד והכנסת הרביעית
הכנסת השמינית
שר ההסברה שמעון פרס חותם על הצהרת אמונים לממשלה, במליאת הכנסת בירושלים, מרץ 1974 גולדה מאיר מציגה את ממשלתה החדשה בכנסת, מרץ 1974 כהונתה של הכנסת השמינית החלה ב-21 בינואר 1974, בעקבות הבחירות שנערכו ב-31 בדצמבר 1973.
לִרְאוֹת חוק יסוד והכנסת השמינית
הכנסת השתים עשרה
הכנסת השתים עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת השתים עשרה, הושבעה ב-21 בנובמבר 1988 (י"ב בכסלו ה'תשמ"ט).
לִרְאוֹת חוק יסוד והכנסת השתים עשרה
הכנסת השלוש עשרה
כהונתה של הכנסת השלוש עשרה החלה ב-13 ביולי 1992, בעקבות הבחירות שנערכו ב-23 ביוני אותה שנה.
לִרְאוֹת חוק יסוד והכנסת השלוש עשרה
הכנסת השביעית
חברי הכנסת השביעית מאשרים את בחירתו של ראובן ברקת לתפקיד יו"ר הכנסת. כהונתה של הכנסת השביעית החלה ב-17 בנובמבר 1969, בעקבות הבחירות שנערכו ב-28 באוקטובר אותה שנה.
לִרְאוֹת חוק יסוד והכנסת השביעית
הכנסת השישית
פתיחת מושב הכנסת השישית בירושלים. מימין לשמאל, ח"כ אליהו מרידור, ברוך עוזיאל, מנחם ידיד, שמואל תמיר ויוסף שופמן כהונתה של הכנסת השישית החלה ב-22 בנובמבר 1965, בעקבות הבחירות שנערכו ב-2 בנובמבר אותה שנה.
לִרְאוֹת חוק יסוד והכנסת השישית
הכנסת התשע עשרה
יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת ה-19 הכנסת התשע עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-22 בינואר 2013, הושבעה ב-5 בפברואר באותה שנה.
לִרְאוֹת חוק יסוד והכנסת התשע עשרה
הכנסת התשיעית
כהונתה של הכנסת התשיעית החלה ב-13 ביוני 1977 בעקבות הבחירות שנערכו ב-17 במאי אותה שנה.
לִרְאוֹת חוק יסוד והכנסת התשיעית
ועדת החוקה, חוק ומשפט
ועדת החוקה, חוק ומשפט (או בקיצור ועדת חוקה) של הכנסת היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות.
לִרְאוֹת חוק יסוד וועדת החוקה, חוק ומשפט
כ"ז בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ז שבט היא פרשת משפטים.
לִרְאוֹת חוק יסוד וכ"ז בשבט
כללי ברירת הדין בנזיקין
כללי ברירת הדין הם הכללים האמורים להפנות את בית המשפט, באיתור הדין אותו יש להחיל, בין אם דין זר או דין מקומי, כאשר נוצרת סיטואציה בה מעורב יסוד זר.
לִרְאוֹת חוק יסוד וכללי ברירת הדין בנזיקין
כליאת שווא
כליאת שווא היא עוולה נזיקית, הנוגעת לשלילה של חופש התנועה ומעניקה לנכלא זכות תביעה בנזיקין נגד הגורם שפגע בזכות זו, כלומר אפשרות לקבל פיצוי.
לִרְאוֹת חוק יסוד וכליאת שווא
יצחק-הנס קלינגהופר
יצחק-הנס קלינגהופר (17 בפברואר 1905 – 31 בינואר 1990) היה פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית וחבר הכנסת.
לִרְאוֹת חוק יסוד ויצחק-הנס קלינגהופר
יריב לוין
יריב גדעון לוין (נולד ב-22 ביוני 1969, ז' בתמוז ה'תשכ"ט) הוא שר המשפטים, סגן ראש הממשלה וחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד.
לִרְאוֹת חוק יסוד ויריב לוין
יש עתיד
יש עתיד – בראשות יאיר לפיד היא מפלגת מרכז ישראלית בעלת עמדות ליברליות וציוניות.
לִרְאוֹת חוק יסוד ויש עתיד
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת חוק יסוד וישראל
יזהר הררי
יזהר הררי, נובמבר 1969 יזהר הררי (16 ביולי 1908 – 1 בפברואר 1978) היה חבר הכנסת מטעם המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הליברלית הישראלית והמערך.
לִרְאוֹת חוק יסוד ויזהר הררי
יהדות התורה
יהדות התורה והשבת היא רשימה וסיעה חרדית אשכנזית שמהווה איחוד של המפלגות "אגודת ישראל" החסידית ו"דגל התורה" הליטאית.
לִרְאוֹת חוק יסוד ויהדות התורה
יום העצמאות
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
לִרְאוֹת חוק יסוד ויום העצמאות
יוסף אלרון
יוסף אלרון (אלפריח, נולד ב-20 בספטמבר 1955).
לִרְאוֹת חוק יסוד ויוסף אלרון
12 בפברואר
12 בפברואר הוא היום ה-43 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת חוק יסוד ו12 בפברואר
1958 בישראל
1958 הייתה שנת העשור לקיומה של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת חוק יסוד ו1958 בישראל
אזכור
ידוע גם בשם חוקי יסוד.