סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חוק יסוד

מַדָד חוק יסוד

חוק־יסוד הוא חוק ישראלי בעל מעמד חוקתי. [1]

184 יחסים: ממשלת ישראל הראשונה, ממלכתיות, מסירת שטחים, מעמדה המשפטי והבין-לאומי של רמת הגולן, מעצר מנהלי, מפלגת העבודה הישראלית, מרצ, משאל עם, משפט חוקתי, משפט חוקתי בישראל, משפטים, משפטים - מונחים, משפטיזציה, משה כהן-אליה, מליאת הכנסת, מבקר המדינה, מגילת העצמאות, מועצת העיתונות בישראל, מישאל חשין, מידתיות, אמצעי התקשורת בישראל, אספה מכוננת, אקטיביזם שיפוטי, ארגון נוער, אריאל רוזן-צבי, אריאל בנדור, אליאב שוחטמן, אביעד בקשי, אביטל סומפולינסקי, אביגדור ליברמן, אדמונד לוי, אהרן ברק, אינטרס ציבורי, איילת שקד, נפתלי בנט, נציב הדורות הבאים, נחום ניר-רפאלקס, עקרונות יסוד (משפט), ערביי ישראל, עליונות המחוקק, עוולה חוקתית, עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל, פמיניזם סוציאליסטי, פסק דין פלונית נגד פלוני, פסק דין בנק המזרחי, פסק דין הנדלמן, פסק דין יהודה זינגר נגד חברת יהב חמיאס טכנולוגיות, פסקת התגברות, פקודות מטכ"ל, פגיעה באוטונומיה, ..., פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, פירוש לחוקי היסוד, צבי טל, קלוד קליין, רז נזרי, שריון (חקיקה), שולמית אלוני, שוויון, שימוש לרעה בסמכות המכוננת, שיטת הממשל בישראל, תקציב המדינה, לאו כהן, לאו"ר, לימודי משפטים בישראל, ליברליזם בישראל, טלי ניר, טובה שטרסברג-כהן, זכות הקניין, זכות הבחירה לכנסת, זכויות האדם, זכויות האדם בישראל, חקיקה פרסונלית, חזקת החפות מפשע, חבר הכנסת, חופש העיתונות, חופש הביטוי בישראל, חופש ההפגנה, חוק, חוק איסור לשון הרע, חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), חוק עזר, חוק רמת הגולן, חוק שיווי זכויות האישה, חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, חוק התקציב, חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה, חוק יסוד: מקרקעי ישראל, חוק יסוד: משאל עם, חוק יסוד: משק המדינה, חוק יסוד: מבקר המדינה, חוק יסוד: נשיא המדינה, חוק יסוד: חופש העיסוק, חוק יסוד: הממשלה, חוק יסוד: הצבא, חוק יסוד: השפיטה, חוק יסוד: הכנסת, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, חוקת צרפת 1875, חוקת ישראל, חוקתיות, חוקה, חוקה (ישראל), חוקה לא פורמלית, חיקוק, בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין, בג"ץ מנאע נגד רשות המסים, בג"ץ אל טאיי נגד שר הפנים, בג"ץ עיריית סלואד נגד הכנסת, בג"ץ רופאים לזכויות אדם נגד השר לביטחון פנים (מיטה לכל אסיר), בג"ץ שיינפלד נגד הכנסת, בג"ץ חסון נגד כנסת ישראל, בג"ץ בן מאיר נגד הכנסת, בג"ץ המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נגד שר האוצר, בג"ץ התנועה למען איכות השלטון נגד הכנסת (עילת הסבירות), בג"ץ יהודה דורון נגד משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה ואחרים, בין דת ולאום: לקראת זהות לאומית ישראלית, ביקורת שיפוטית, בית משפט לחוקה, גבולות מדינת ישראל, גיל לימון, דן מרידור, דמוקרטיה, דמוקרטיה ליברלית, דליה דורנר, דוד מינץ, דוד ליבאי, דוד בן-גוריון, ה'תשמ"ח, המשפט בישראל, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022), המהפכה החוקתית, המהפכה החוקתית (ספר), המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, המכון הישראלי לדמוקרטיה, הסדר חובות המושבים, הפרדת הרשויות, הפרדת הדת מהמדינה, הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות, הצעת חוק יסוד: החקיקה, הרפורמה המשפטית בישראל (2023), הררי, הרשות הפלסטינית, התקהלות בלתי חוקית, הזכות למזון, הזכות לרמת חיים נאותה, הזכות לשוויון, הזכות להליך הוגן, החקיקה בישראל, החלטת הררי, הבחירות לאספה המכוננת, הבחירות לכנסת השלוש עשרה, הבית היהודי, ההגנה על הפרטיות בנזיקין, הוראת אזרחות בישראל, הוראת שעה, הכנסת, הכנסת הארבע עשרה, הכנסת האחת עשרה, הכנסת הרביעית, הכנסת השמינית, הכנסת השתים עשרה, הכנסת השלוש עשרה, הכנסת השביעית, הכנסת השישית, הכנסת התשע עשרה, הכנסת התשיעית, ועדת החוקה, חוק ומשפט, כ"ז בשבט, כללי ברירת הדין בנזיקין, כליאת שווא, יצחק-הנס קלינגהופר, יריב לוין, יש עתיד, ישראל, יזהר הררי, יהדות התורה, יום העצמאות, יוסף אלרון, 12 בפברואר, 1958 בישראל. להרחיב מדד (134 יותר) »

ממשלת ישראל הראשונה

ממשלת ישראל הראשונה פעלה מ-10 במרץ 1949 עד 30 באוקטובר 1950, כשדוד בן-גוריון הגיש את התפטרותו לנשיא, והממשלה הפכה לממשלה זמנית במשך 16 יום, עד לכינון הממשלה השנייה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וממשלת ישראל הראשונה · ראה עוד »

ממלכתיות

ממלכתיות הייתה כינויה של גישת דוד בן-גוריון - בתמיכת מפא"י ומפלגות הימין והמרכז - שצידדה בהעברת מרכז הכובד של ההכרעות שעניינן אופייה והתנהלותה של המדינה, ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וממלכתיות · ראה עוד »

מסירת שטחים

מסירת שטחים והחזרת שטחים הם כינויים מקובלים בישראל להעברת שטחים שבשליטת ישראל לשליטת מדינה ערבית (או הרשות הפלסטינית), כחלק מהסכם שלום (מדיניות שמכונה על ידי השמאל בישראל "שטחים תמורת שלום") או מסיבה מדינית אחרת.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומסירת שטחים · ראה עוד »

מעמדה המשפטי והבין-לאומי של רמת הגולן

שינויי הגבול ברמת הגולן החל בהסכם ניוקומב-פולה (1923), המשך בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, עבור בקו הפסקת האש 1967 וכלה בהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה (1974) יישוב אלוני הבשן. ברקע הר שיפון, והר יוסיפון רמת הגולן כאזור גאופוליטי היא השטח שנמצא בידי ישראל מתום הקרבות בחזית הסורית במלחמת ששת הימים ב-1967, והוחל עליו החוק הישראלי ב-1981 בחקיקת חוק רמת הגולן.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומעמדה המשפטי והבין-לאומי של רמת הגולן · ראה עוד »

מעצר מנהלי

מעצר מִנהלי הוא השמת אדם בתנאי כלא ללא משפט, וללא אישום.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומעצר מנהלי · ראה עוד »

מפלגת העבודה הישראלית

מפלגת העבודה הישראלית היא מפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית ציונית ישראלית.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומפלגת העבודה הישראלית · ראה עוד »

מרצ

מֶרֶצ היא מפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית ציונית ישראלית.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומרצ · ראה עוד »

משאל עם

פתק הצבעה במשאל העם לשינוי חוקת איטליה (1946) משאל עם הוא העמדת שאלה בעניין חקיקתי, חוקתי או פוליטי, להצבעה של כל בעלי זכות הבחירה במדינה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומשאל עם · ראה עוד »

משפט חוקתי

משפט חוקתי הוא הענף המשפטי העוסק בחוקים יסודיים השולטים בתחום הכוחות והסמכות של גופים שונים, ביחס לחקיקה וליישום של חוקים אחרים בידי הממשלה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומשפט חוקתי · ראה עוד »

משפט חוקתי בישראל

משכן הכנסת ומשכן בית המשפט העליון משפט חוקתי הוא הענף המשפטי העוסק בחוקים יסודיים, השולטים בתחום הכוחות והסמכות של רשויות הממשל השונות, ביחס לחקיקה וליישום של חוקים אחרים בידי הממשלה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומשפט חוקתי בישראל · ראה עוד »

משפטים

הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומשפטים · ראה עוד »

משפטים - מונחים

*עקרונות יסוד: המערכת המשפטית מוקפת בעקרונות יסוד בלתי כתובים.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומשפטים - מונחים · ראה עוד »

משפטיזציה

משפטיזציה (בעברית תקינה: מִשְׁפּוּט) היא תופעה שבה נורמות ודפוסי פעולה משפטיים מחלחלים לתחומי חיים אחרים.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומשפטיזציה · ראה עוד »

משה כהן-אליה

משה כהן-אליה (נולד ב-10 במאי 1967) הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי, אשר כיהן בין השנים 2015–2022 כנשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומשה כהן-אליה · ראה עוד »

מליאת הכנסת

אולם מליאת הכנסת מליאת הכנסת היא התכנסות מלאה של כלל חברי הכנסת לישיבת עבודה, להבדיל מן הישיבות והפעילות בוועדות הכנסת השונות.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומליאת הכנסת · ראה עוד »

מבקר המדינה

מבקר המדינה הוא המוסד המרכזי בישראל לביקורת המדינה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומבקר המדינה · ראה עוד »

מגילת העצמאות

מגילת העצמאות היא המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומגילת העצמאות · ראה עוד »

מועצת העיתונות בישראל

מועצת העיתונות בישראל היא ארגון התנדבותי ציבורי, שהוקם בשנת 1963, במטרה לשמור על חופש העיתונות ועל כללי האתיקה העיתונאית בישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומועצת העיתונות בישראל · ראה עוד »

מישאל חשין

מִישָׁאֵל (מישה) חֶשִׁין (16 בפברואר 1936–19 בספטמבר 2015) היה משפטן ישראלי, אשר כיהן כשופט בבית המשפט העליון בשנים 1992–2006, ומתוכן בשנים 2005–2006 כיהן כמשנה לנשיא בית המשפט העליון.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומישאל חשין · ראה עוד »

מידתיות

מידתיות היא מושג מתחום המשפט, המתאר שמירה על יחס נאות בין המטרה של נקיטת צעד כלשהו לבין התוצאה וההשלכות (החיוביות והשליליות) של צעד זה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ומידתיות · ראה עוד »

אמצעי התקשורת בישראל

עיתונים ישראלים, 3 במרץ 1949 המונח אמצעי התקשורת בישראל מתייחס לתקשורת ההמונים (דפוס, רשתות הרדיו והעיתונות המקוונת) אשר קיימים במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ואמצעי התקשורת בישראל · ראה עוד »

אספה מכוננת

אספה מכוננת או רשות מכוננת היא גוף שנועד לנסח חוקה למדינה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ואספה מכוננת · ראה עוד »

אקטיביזם שיפוטי

אקטיביזם שיפוטי הוא גישה משפטית לפיה בית המשפט לוקח חלק יוצר ופעיל בקביעת הנורמות המשפטיות במדינה, ותפקידו אינו מצטמצם רק ל"פה למחוקק" במתן פרשנות לחוק.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ואקטיביזם שיפוטי · ראה עוד »

ארגון נוער

ארגון נוער הוא ארגון העוסק בחינוכם הבלתי פורמלי של ילדים ונוער.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וארגון נוער · ראה עוד »

אריאל רוזן-צבי

אריאל רוזן-צבי (1944 – 3 ביוני 1996) היה משפטן ישראלי, חוקר בולט בתחום דיני המשפחה, ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב בשנים 1991–1996.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ואריאל רוזן-צבי · ראה עוד »

אריאל בנדור

אריאל בנדור (נולד ב-1 בנובמבר 1963) הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, חוקר בעיקר בתחומי המשפט החוקתי, הפלילי, המנהלי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ואריאל בנדור · ראה עוד »

אליאב שוחטמן

אליאב שוחטמן (נולד בשנת 1941) הוא משפטן ישראלי, מומחה למשפט עברי וחוקר התחום.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ואליאב שוחטמן · ראה עוד »

אביעד בקשי

אביעד בקשי (נולד ב-15 בפברואר 1972, ל' בשבט ה'תשל"ב) הוא דוקטור למשפטים, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, מרצה למשפט ציבורי באוניברסיטת בר-אילן, משפט חוקתי בקריה האקדמית אונו וכן במכללה למדינאות.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ואביעד בקשי · ראה עוד »

אביטל סומפולינסקי

אביטל לאה סומפולינסקי (נולדה ב-21 ביולי 1978) היא עורכת דין ישראלית המשמשת כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי־חוקתי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ואביטל סומפולינסקי · ראה עוד »

אביגדור ליברמן

אביגדור (איווט) ליברמן (ברוסית: Эве́т Льво́вич Ли́берман; נולד ב-5 ביולי 1958, י"ז בתמוז ה'תשי"ח) הוא חבר הכנסת ויושב ראש מפלגת ישראל ביתנו.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ואביגדור ליברמן · ראה עוד »

אדמונד לוי

אדמונד אליהו לוי (11 באוקטובר 1941 – 11 במרץ 2014) כיהן כשופט בבית המשפט העליון וכחבר הוועדה לבחירת שופטים, עד ליציאתו לגמלאות באוקטובר 2011.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ואדמונד לוי · ראה עוד »

אהרן ברק

אַהֲרֹן בָּרָק (נולד ב-16 בספטמבר 1936) הוא משפטן ישראלי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ואהרן ברק · ראה עוד »

אינטרס ציבורי

אינטרס ציבורי כולל מגוון נושאים המבטאים צורות שונות של טובת הכלל, כגון: ביטחון המדינה, חינוך איכותי, בטיחות בדרכים, בריאות הציבור, איכות הסביבה, זכות הציבור לדעת, תחבורה יעילה ועוד.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ואינטרס ציבורי · ראה עוד »

איילת שקד

איילת שקד (נולדה ב־7 במאי 1976, ז' באייר ה'תשל"ו) היא פוליטיקאית ישראלית שכיהנה כשרת המשפטים וכשרת הפנים, וכחברת הכנסת מטעם מפלגות הבית היהודי וימינה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ואיילת שקד · ראה עוד »

נפתלי בנט

כנס שדרות לחברה נַפְתָּלִי בֶּנֶט (נולד בי' בניסן ה'תשל"ב, 25 במרץ 1972) הוא פוליטיקאי ישראלי, אשר כיהן כראש ממשלת ישראל ה-13 במשך כשנה בין 2021–2022.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ונפתלי בנט · ראה עוד »

נציב הדורות הבאים

נציב הדורות הבאים היה יועץ מיוחד לכנסת, שתפקידו על פי חוק לפקח שהחקיקה בישראל לא תפגע בדורות הבאים.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ונציב הדורות הבאים · ראה עוד »

נחום ניר-רפאלקס

נחום יעקב ניר (רָפַאלְקֶס; בכתיב יידי: ראַפאַלקעס; 17 במרץ 1884 – 10 ביולי 1968) היה פוליטיקאי ישראלי, מראשי הציונות הסוציאליסטית במזרח אירופה ובארץ ישראל, ויושב ראש הכנסת השני.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ונחום ניר-רפאלקס · ראה עוד »

עקרונות יסוד (משפט)

עקרונות יסוד הם האלמנטים היסודיים, האמנה העומדת בלִיבה של צורת חיים משותפת של אנשים (כגון: חברה, תאגיד עסקי, קיבוץ, מושב וכדומה), והן עומדות כאכסיומות המעצבות את הבסיס הערכי, החברתי, המשפטי, הכלכלי, והתרבותי של הקבוצה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ועקרונות יסוד (משפט) · ראה עוד »

ערביי ישראל

מפת ריכוזי האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, 2000 ערביי ישראל (בערבית: عرب إسرائيل; במרחב הערבי: عرب 48, "ערביי 48'"; عرب الداخل, "ערביי הפְּנים", או فلسطينيون إسرائيليون, "פלסטינים ישראלים") הם ערבים אזרחי או תושבי מדינת ישראל, המגזר השני בגודלו בישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וערביי ישראל · ראה עוד »

עליונות המחוקק

עליונות המחוקק (או עליונות הפרלמנט) הוא עיקרון חוקתי הנוהג בחלק מן הדמוקרטיות הפרלמנטריות.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ועליונות המחוקק · ראה עוד »

עוולה חוקתית

עוולה חוקתית היא עוולה שייחודה פגיעה בזכויות חוקתיות - זכויות יסוד חקוקות - או זכויות שקיבלו הכרה בפסיקות בתי המשפט ככאלו.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ועוולה חוקתית · ראה עוד »

עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל

פסק הדין דיון נוסף פלילי 2316/95 עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל ניתן על ידי בית המשפט העליון בשנת 1995.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ועימאד גנימאת נ' מדינת ישראל · ראה עוד »

פמיניזם סוציאליסטי

פמיניזם סוציאליסטי הוא זרם בפמיניזם המתמקד בקשרים שבין פטריארכיה וקפיטליזם.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ופמיניזם סוציאליסטי · ראה עוד »

פסק דין פלונית נגד פלוני

בע"מ 3151/14 פלונית נגד פלוני הוא פסק דין שניתן ב-2015 על ידי בית המשפט העליון, שקיבל את בקשת הערעור ואת הערעור על פסק דינו של המחוזי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ופסק דין פלונית נגד פלוני · ראה עוד »

פסק דין בנק המזרחי

פסק הדין בעניין בנק המזרחי המאוחד בע"מ נגד מגדל כפר שיתופי, שניתן בנובמבר 1995, הוא פסק הדין הראשון של בית המשפט העליון הישראלי בעניין המהפכה החוקתית, לאחר כינון חוקי היסוד בדבר כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ופסק דין בנק המזרחי · ראה עוד »

פסק דין הנדלמן

כתב האישום פסק דין הנדלמן ניתן בבית משפט השלום תל אביב-יפו, על ידי השופט דוד רוזן, ובו נקבע שפקודת מס הכנסה אינה אוסרת ייעוץ מס שאינו מלווה בייצוג בפני רשות המיסים, בידי מי שאינו רשום בפנקס יועצי המס.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ופסק דין הנדלמן · ראה עוד »

פסק דין יהודה זינגר נגד חברת יהב חמיאס טכנולוגיות

רע"א 2552/16 יהודה זינגר ואח' נ' חברת יהב חמיאס טכנולוגיות (1990) בע"מ ואח' הוא החלטה שניתנה ב-2016, בעקבות בקשת ערעור אזרחית ברשות לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים על ידי השופט נועם סולברג.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ופסק דין יהודה זינגר נגד חברת יהב חמיאס טכנולוגיות · ראה עוד »

פסקת התגברות

פסקת התגברות או פסקת החריגה (באנגלית: Notwithstanding clause) היא סעיף בחוק יסוד או בחוקה, המאפשר לתת תוקף לחקיקה הסותרת אותם.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ופסקת התגברות · ראה עוד »

פקודות מטכ"ל

פקודות מטכ"ל (ובראשי תיבות: פ"מ) הן פקודות כלליות שמוציא הרמטכ"ל, והקובעות פרטים בנושאים האמורים בהוראות הפיקוד העליון.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ופקודות מטכ"ל · ראה עוד »

פגיעה באוטונומיה

בהקשר של דיני הנזיקין, המונח "פגיעה באוטונומיה" מתייחס לראש הנזק הקובע פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לאדם בגלל ששללו ממנו את האפשרות לבחור.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ופגיעה באוטונומיה · ראה עוד »

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה הוא קבוצה של כ־150 חברי סגל קבוע בפקולטות למשפטים במוסדות אקדמיים בישראל, הפועלת בהתנדבות כדי להגיב לתוכניות הקואליציה לשינויים במערכת המשפט, מתוך תפיסה כי הצעות אלה מהוות סיכון לדמוקרטיה בישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ופורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה · ראה עוד »

פירוש לחוקי היסוד

עטיפת הספר "חוק יסוד: מקרקעי ישראל" פירוש לחוקי היסוד היא סדרת ספרי משפט בעריכת פרופ' יצחק זמיר ובהוצאת מכון הארי סאקר והוצאת נבו, העוסקים בפרשנות של חוקי היסוד של ישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ופירוש לחוקי היסוד · ראה עוד »

צבי טל

צבי אלימלך טל (16 בינואר 1927 – 22 ביוני 2021) היה שופט בבית המשפט העליון בישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וצבי טל · ראה עוד »

קלוד קליין

קלוד-רולנד קליין (נולד ב-16 בנובמבר 1939) הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וקלוד קליין · ראה עוד »

רז נזרי

רז נזרי (נולד בכ"ב בתשרי ה'תשל"ג, 29 בספטמבר 1972) הוא משפטן ישראלי אשר שימש כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים, וכמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט פלילי ולענייני משפט ציבורי-חוקתי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ורז נזרי · ראה עוד »

שריון (חקיקה)

שִׁרְיוּן של חוק או חוקה הוא קביעה של תנאים מיוחדים, כגון רוב מיוחס או משאל עם, לשם שינויים של החוק או החוקה (זאת לעומת לשינוי של חוק שאינו משוריין, המצריך רוב מקרב המשתתפים בהצבעה).

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ושריון (חקיקה) · ראה עוד »

שולמית אלוני

שולמית אלוני בצעירותה שולמית אלוני עם אמה שולמית אלוני (27 בדצמבר 1927, ג' בטבת תרפ"ח – 24 בינואר 2014, כ"ג בשבט תשע"ד) הייתה פעילה חברתית, חברת הכנסת ושרה בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ושולמית אלוני · ראה עוד »

שוויון

למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ושוויון · ראה עוד »

שימוש לרעה בסמכות המכוננת

במשפט הישראלי, שימוש לרעה בסמכות המכוננת היא עילה לפסילתו של חוק יסוד או תיקון לחוק יסוד.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ושימוש לרעה בסמכות המכוננת · ראה עוד »

שיטת הממשל בישראל

שיטת הממשל בישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ושיטת הממשל בישראל · ראה עוד »

תקציב המדינה

תקציב המדינה קובע את הסכומים שיוקצבו למשרדי הממשלה לשנת פעילות, בכל אחד מסעיפי ההוצאה של כל משרד.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ותקציב המדינה · ראה עוד »

לאו כהן

לאו (יהודה פנחס) כהן (6 ביולי 1894 – 19 ביוני 1961) היה משפטן יהודי ומומחה למשפט חוקתי, שכיהן בין היתר כמזכיר המדיני של הסוכנות היהודית בשנים 1935–1948 וכמזכיר המדיני של משרד החוץ לאחר הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ולאו כהן · ראה עוד »

לאו"ר

סמל התנועה תנועת לאו"ר היא תנועה ציונית רעיונית אשר הוקמה בשנת 1979.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ולאו"ר · ראה עוד »

לימודי משפטים בישראל

בישראל מוסדר העיסוק בעריכת דין באמצעות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ולימודי משפטים בישראל · ראה עוד »

ליברליזם בישראל

הליברליזם מילא תפקיד חשוב מאוד בהיסטוריה הפוליטית של ישראל מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וליברליזם בישראל · ראה עוד »

טלי ניר

טלי ניר (נולדה ב-28 באפריל 1973) היא משפטנית ישראלית, עיתונאית ופעילה חברתית.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וטלי ניר · ראה עוד »

טובה שטרסברג-כהן

טובה שטרסברג-כהן (נולדה ב-12 במאי 1933) היא משפטנית ישראלית, כיהנה כשופטת בית המשפט העליון (1994–2003) ונציבת תלונות הציבור על שופטים (2003–2008).

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וטובה שטרסברג-כהן · ראה עוד »

זכות הקניין

זכות הקניין היא זכותו של אדם להשתמש בנכס או למנוע מאנשים אחרים לעשות שימוש בנכס פיזי או רוחני או לפגוע בו.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וזכות הקניין · ראה עוד »

זכות הבחירה לכנסת

פתקי הצבעה בקלפי זכות הבחירה לכנסת עומדת בבסיסה של הדמוקרטיה בישראל ומעוגנת בחוק יסוד: הכנסת.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וזכות הבחירה לכנסת · ראה עוד »

זכויות האדם

בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות וסמלו של ארגון האומות המאוחדות. זכויות האדם הוא רעיון שפותח במסגרת ההגות הליברלית וההומניסטית, הקובע כי קיימות זכויות להן זכאי כל אדם מעצם היותו אדם.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וזכויות האדם · ראה עוד »

זכויות האדם בישראל

זכויות האדם בישראל הן חלק מעקרונות היסוד של ישראל כמדינה דמוקרטית.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וזכויות האדם בישראל · ראה עוד »

חקיקה פרסונלית

חוק מייצג נורמה כללית, הרלוונטית לציבור כולו או לחלק ניכר ממנו.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחקיקה פרסונלית · ראה עוד »

חזקת החפות מפשע

חזקת החפות מפשע היא נקודת המוצא בכל הליך משפטי פלילי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחזקת החפות מפשע · ראה עוד »

חבר הכנסת

מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחבר הכנסת · ראה עוד »

חופש העיתונות

לא מסווג / אין נתונים חופש העיתונות או חופש התקשורת הוא ערך יסוד במדינה דמוקרטית לפיו יש לצמצם את התערבות השלטון בעיתונות ובתקשורת המונים (לרבות אמצעי תקשורת מודפסים ואלקטרוניים) ולהבטיח את אי־תלותה בשלטון.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחופש העיתונות · ראה עוד »

חופש הביטוי בישראל

במשפט הישראלי חופש הביטוי בישראל היא זכות יסוד.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחופש הביטוי בישראל · ראה עוד »

חופש ההפגנה

הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות בשנת 2014 חופש ההפגנה הוא זכות יסוד במסגרת זכויות האדם.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחופש ההפגנה · ראה עוד »

חוק

חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה) הוא הוראה רשמית מחייבת, המנוסחת בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייבת את כלל התושבים וניתנת לאכיפה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק · ראה עוד »

חוק איסור לשון הרע

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 עוסק בהגנת כבודו של אדם ושמו הטוב באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים העלולים להשפילו ולבזותו.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק איסור לשון הרע · ראה עוד »

חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל)

חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999, שזכה לכינוי "חוק שריון רמת הגולן", אושר בכנסת ב-25 בינואר 1999, ונקבע בו שהחלטת ממשלה לפיה המשפט השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח מחייבת אישור של רוב חברי הכנסת ואישור במשאל עם.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) · ראה עוד »

חוק עזר

חוק עזר עירוני הוא חוק שתקף בתחומה של רשות מקומית מסוימת במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק עזר · ראה עוד »

חוק רמת הגולן

רמת הגולןמפת ישראל חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981 הוא חוק שחוקקה הכנסת ב-14 בדצמבר 1981 ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן".

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק רמת הגולן · ראה עוד »

חוק שיווי זכויות האישה

חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 נועד להבטיח שוויון זכויות לנשים.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק שיווי זכויות האישה · ראה עוד »

חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון

חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז–2017, המוכר בשם המקוצר חוק ההסדרה, הוא חוק שתוכנן להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות ביהודה והשומרון שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית, חלקית או מלאה, של פלסטינים, כאשר מדובר בבנייה בתום לב או בהסכמת הממשלה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון · ראה עוד »

חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים

חוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים, תשמ"ד-1984 אושר בכנסת ב-2 ביולי 1984, ובא לצמצם את החשש של ציבור המשקיעים מפגיעה רטרואקטיבית בתנאים שניתנו להשקעות פיננסיות, באמצעות הגבלת כוחה של הממשלה לערוך שינויים כאלה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק להגנה על השקעות הציבור בישראל בנכסים פיננסיים · ראה עוד »

חוק התקציב

עמוד לדוגמה מחוק התקציב לשנות הכספים 2017 ו-2018, התשע"ז-2017 חוק התקציב הוא חוק שבו מאשרת הכנסת את תקציב המדינה לתקופה של שנה או שנתיים.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק התקציב · ראה עוד »

חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה

חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה, התשס"ה-2005, (עד מרץ 2023 נקרא חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005; ידוע בכינוי חוק פינוי-פיצוי), נחקק בעקבות ההחלטה על תוכנית ההתנתקות שיזם ראש הממשלה אריאל שרון, ונועד לאפשר את ביצועה באופן חוקי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה · ראה עוד »

חוק יסוד: מקרקעי ישראל

חוק יסוד: מקרקעי ישראל הוא חוק היסוד השני שהתקבל בכנסת.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק יסוד: מקרקעי ישראל · ראה עוד »

חוק יסוד: משאל עם

חוק-יסוד: משאל עם נחקק בכנסת התשע עשרה במטרה להסדיר בחוק יסוד עריכת משאל עם על כל הסכם מדיני במסגרתו תוותר מדינת ישראל על שטחים בריבונותה או כחלק מאישור של החלטה ממשלתית או הליך חקיקתי במסגרתו תבוצע נסיגה חד-צדדית משטחים שכאלה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק יסוד: משאל עם · ראה עוד »

חוק יסוד: משק המדינה

חוק יסוד: משק המדינה הוא חוק יסוד הקובע את עקרונותיה של החקיקה התקציבית בישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק יסוד: משק המדינה · ראה עוד »

חוק יסוד: מבקר המדינה

חוק יסוד: מבקר המדינה נחקק בידי הכנסת האחת עשרה ב-15 בפברואר 1988 (כ"ז בשבט התשמ"ח), והוא מסדיר את כלל ההלכות הכלליות והסדרת מעמדו של מבקר המדינה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק יסוד: מבקר המדינה · ראה עוד »

חוק יסוד: נשיא המדינה

חוק יסוד: נשיא המדינה הוא חוק היסוד המסדיר את מעמדו ואת סמכויותיו של נשיא מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק יסוד: נשיא המדינה · ראה עוד »

חוק יסוד: חופש העיסוק

חוק יסוד: חופש העיסוק הוא חוק יסוד שנועד להגן על חופש העיסוק, כלומר על זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק יסוד: חופש העיסוק · ראה עוד »

חוק יסוד: הממשלה

חוק יסוד: הממשלה הוא חוק יסוד המגדיר את אופן הרכבתה של ממשלת ישראל, תפקידיה וסמכויותיה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק יסוד: הממשלה · ראה עוד »

חוק יסוד: הצבא

חוק יסוד: הצבא הוא חוק יסוד הקובע את כפיפותם של צה"ל והרמטכ"ל לממשלה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק יסוד: הצבא · ראה עוד »

חוק יסוד: השפיטה

חוק יסוד: השפיטה הוא חוק יסוד העוסק במערכת בתי המשפט בישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק יסוד: השפיטה · ראה עוד »

חוק יסוד: הכנסת

חוק יסוד: הכנסת נתקבל בכנסת בתאריך כ"ב בשבט התשי"ח, 12 בפברואר 1958, על ידי הכנסת השלישית, ברוב של 96 חברי כנסת וללא מתנגדים.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק יסוד: הכנסת · ראה עוד »

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הוא חוק יסוד, שנועד להגן על זכויות האדם העיקריות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו · ראה עוד »

חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל

חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (ידוע גם כחוק ירושלים), שנחקק בידי הכנסת התשיעית ב-30 ביולי 1980 (י"ז באב התש"ם), קובע כי ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל ומקום מושבם של הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל · ראה עוד »

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (מכונה גם: חוק הלאום או חוק יסוד: הלאום), מעגן בחוק-יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ומוסיף סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי · ראה עוד »

חוקת צרפת 1875

הקובץ המקורי של החוקים בדבר החוקה הצרפתית הנושא את האזכור "בשם העם הצרפתי" (Au nom du peuple français). חוקת צרפת של 1875 או בשמה המוכר יותר החוקים בדבר החוקה של 1875 (בצרפתית: Lois constitutionnelles de 1875), הם סדרת חוקים שנחקקו בידי האספה הלאומית של צרפת בתקופת הרפובליקה השלישית ולמעשה היוו את בסיס החוקה הצרפתית של המשטר הרפובליקאי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוקת צרפת 1875 · ראה עוד »

חוקת ישראל

#הפניה חוק יסוד.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוקת ישראל · ראה עוד »

חוקתיות

חוקתיות היא התאימות של חוקים וחקיקת משנה לחוקה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוקתיות · ראה עוד »

חוקה

חוקת ארצות הברית, אחת מן החוקות המפורסמות ביותר בעולם, והבסיס לחוקות רבות אחרות ברחבי העולם. חוקה היא מכלול של עקרונות יסוד או תקדימים מבוססים המהווים בסיס משפטי ומנהלי של המשטר במדינה, ארגון או סוג אחר של ישות.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוקה · ראה עוד »

חוקה (ישראל)

למדינת ישראל אין חוקה אחידה, אך במהלך שנות קיומה נחקקו בה, בהתאם להחלטת הררי שהתקבלה באספה המכוננת, חוקי יסוד אחדים, העוסקים בסדרי השלטון ובזכויות האדם, כתחליף לחוקה אחידה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוקה (ישראל) · ראה עוד »

חוקה לא פורמלית

חוקה לא פורמלית (Uncodified constitution) היא סוג של חוקה שבה כללי היסוד לובשים לעיתים קרובות צורה של מנהגים, נוהגים, תקדימים ומגוון חוקים וכללים משפטיים.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחוקה לא פורמלית · ראה עוד »

חיקוק

במדינת ישראל, חיקוק הוא דבר חקיקה שקבעה הרשות המחוקקת שהיא הכנסת, או חקיקת משנה שהיא חקיקה על ידי גורם בתחום מסוים לאחר שהוסמך לכך בחקיקה ראשית על-ידי הרשות המחוקקת, למשל התקנת תקנות על ידי שר בתחום שהוא מופקד עליו.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וחיקוק · ראה עוד »

בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין

בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין (נקראת גם "בחינת לשכת עורכי הדין" או "בחינת הלשכה") היא בחינה פנימית מטעם לשכת עורכי הדין בישראל שייעודה הוא לבחון את הידע של בוגרי לימודי משפטים לאחר ההתמחות שמבקשים להיות מוסמכים כעורכי דין, דבר שיאפשר להם לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין בישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ובחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין · ראה עוד »

בג"ץ מנאע נגד רשות המסים

בג"ץ 6824/07 מנאע ואחרים נגד רשות המיסים ואחרים הוא פסק דין שניתן ביום 20 בדצמבר 2010 בבית המשפט הגבוה לצדק.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ובג"ץ מנאע נגד רשות המסים · ראה עוד »

בג"ץ אל טאיי נגד שר הפנים

בג"ץ 4702/94 סלאח אחמד קאדם אל טאיי ואח' נ' שר הפנים הוא פסק דין משנת 1995 שנכתב על ידי נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ובג"ץ אל טאיי נגד שר הפנים · ראה עוד »

בג"ץ עיריית סלואד נגד הכנסת

בג"ץ 1308/17 עיריית סלואד ואחרים נ' הכנסת ואחרים הוא פסק דין בו קבע בג"ץ כי החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון (חוק ההסדרה) בטל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ובג"ץ עיריית סלואד נגד הכנסת · ראה עוד »

בג"ץ רופאים לזכויות אדם נגד השר לביטחון פנים (מיטה לכל אסיר)

בג"ץ 4634/04 רופאים לזכויות אדם נגד השר לביטחון פנים הוא פסק דין משנת 2007, שניתן בעקבות עתירה שהוגשה בשנת 2004 על ידי עמותת רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ובג"ץ רופאים לזכויות אדם נגד השר לביטחון פנים (מיטה לכל אסיר) · ראה עוד »

בג"ץ שיינפלד נגד הכנסת

בג"ץ 8948/22 אילן שיינפלד ואחרים נ' הכנסת ואחרים, המוכר בשם בג"ץ דרעי, הוא פסק דין של בג"ץ שניתן ב-18 בינואר 2023 ברוב של 10 שופטים נגד שופט אחד בדעת מיעוט/דעת יחיד, וקבע שמינויו של חבר הכנסת אריה דרעי לשר לוקה בחוסר סבירות קיצוני בשל עברו הפלילי ובשל המצג שהציג בפני בית משפט השלום שגזר את דינו בעבירות המס, וכי על כן על ראש הממשלה לפטרו ממשרת השר.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ובג"ץ שיינפלד נגד הכנסת · ראה עוד »

בג"ץ חסון נגד כנסת ישראל

בג"ץ 5555/18 ח"כ אכרם חסון ואחרים נגד כנסת ישראל ואחרים, הידוע בשם בג"ץ חוק הלאום, הוא פסק דין של בית המשפט הגבוה לצדק בעניין 15 עתירות שביקשו לפסול את חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ובג"ץ חסון נגד כנסת ישראל · ראה עוד »

בג"ץ בן מאיר נגד הכנסת

בג"ץ בן מאיר נגד הכנסת (בג"ץ 5744/16 עו"ד שחר בן מאיר נ' הכנסת) הוא פסק דין שעסק בשאלה משפטית חוקתית שנויה במחלוקת - תיקון חוקה שאינו חוקתי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ובג"ץ בן מאיר נגד הכנסת · ראה עוד »

בג"ץ המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נגד שר האוצר

בג"ץ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ואח' נ' שר האוצר ואח' (מכונה בקיצור בג"ץ הפרטת בתי הסוהר) הוא פסק דין של בית המשפט העליון (בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק) שבו נפסל תיקון מס' 28 לפקודת בתי הסוהר, שאפשר הקמה של בית סוהר בניהול פרטי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ובג"ץ המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נגד שר האוצר · ראה עוד »

בג"ץ התנועה למען איכות השלטון נגד הכנסת (עילת הסבירות)

בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד הכנסת הידוע בשם בג"ץ עילת הסבירות היא עתירה לבג"ץ נגד תיקון לחוק יסוד: השפיטה לפיו בית המשפט לא ידון בסבירות החלטותיהם של הממשלה, ראש הממשלה והשרים.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ובג"ץ התנועה למען איכות השלטון נגד הכנסת (עילת הסבירות) · ראה עוד »

בג"ץ יהודה דורון נגד משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה ואחרים

בג"ץ 1834/09 יהודה דורון נגד משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה ואחרים, הוא פסק דין שניתן בשנת 2012, הדן בנושא נוהל הודעה מוקדמת (לעובדי סיעוד).

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ובג"ץ יהודה דורון נגד משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה ואחרים · ראה עוד »

בין דת ולאום: לקראת זהות לאומית ישראלית

בין דת ללאום: לקראת זהות לאומית ישראלית הוא ספר עיון מאת יוסף אגסי, שיצא בהוצאת פפירוס של אוניברסיטת תל אביב ב-1984.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ובין דת ולאום: לקראת זהות לאומית ישראלית · ראה עוד »

ביקורת שיפוטית

ביקורת שיפוטית או ביקורת חוקתית (אנגלית: Judical Review או Constitutional Review) היא ביקורת של פעולות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת בידי הרשות השופטת.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וביקורת שיפוטית · ראה עוד »

בית משפט לחוקה

בית משפט לחוקה הוא בית משפט גבוה, העוסק בעיקר במשפט חוקתי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ובית משפט לחוקה · ראה עוד »

גבולות מדינת ישראל

גבולות מדינת ישראל מגדירים את השטח הנתון לריבונותה של מדינת ישראל, ושעליו חל המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וגבולות מדינת ישראל · ראה עוד »

גיל לימון

גיל לימון (נולד ב-30 במרץ 1977) הוא עורך דין ישראלי ודוקטור למשפטים.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וגיל לימון · ראה עוד »

דן מרידור

דן מרידור (נולד ב-23 באפריל 1947) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ודן מרידור · ראה עוד »

דמוקרטיה

מדד הדמוקרטיה לשנת 2022. דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית:, שלטון העם) היא שיטת משטר שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ודמוקרטיה · ראה עוד »

דמוקרטיה ליברלית

דמוקרטיה ליברלית (באנגלית: Liberal democracy; מכונה גם דמוקרטיה מהותית, דמוקרטיה מלאה או דמוקרטיה מערבית) היא צורת ממשל המבוססת על דמוקרטיה ייצוגית הכוללת הגבלת כוחם הפוליטי של הנציגים הנבחרים בה על פי עקרון הכרעת הרוב, כמו גם באמצעות הכפפתו לשלטון החוק ולערכי יסוד, במטרה להגן על זכויות האזרח.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ודמוקרטיה ליברלית · ראה עוד »

דליה דורנר

250px דליה דוֹרְנֶר (נולדה ב-3 במרץ 1934) היא משפטנית ישראלית, לשעבר שופטת בית המשפט העליון.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ודליה דורנר · ראה עוד »

דוד מינץ

דוד מיכאל מִינְץ (נולד ב-8 במאי 1959) הוא שופט בבית המשפט העליון.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ודוד מינץ · ראה עוד »

דוד ליבאי

דוד ליבאי (22 באוקטובר 1934 – 24 בדצמבר 2023) היה משפטן ופוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ודוד ליבאי · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

ה'תשמ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וה'תשמ"ח · ראה עוד »

המשפט בישראל

במדינת ישראל נהוגה הפרדת הרשויות, והיא בעלת שיטת משפט עצמאית, המושפעת מן המשפט המקובל, אך עם זאת בעלת מאפיינים ייחודיים משלה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והמשפט בישראל · ראה עוד »

המשפט החוקתי של מדינת ישראל

המשפט החוקתי של מדינת ישראל, מהדורה שישית, כרך ב המשפט החוקתי של מדינת ישראל הוא ספר יסוד במשפט חוקתי בישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והמשפט החוקתי של מדינת ישראל · ראה עוד »

המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)

הצבעה בבחירות לכנסת העשרים וחמש, שהיו הבחירות החמישיות בישראל בתוך שלוש שנים וחצי. המשבר הפוליטי בישראל היה מצב פוליטי אליו נקלעה מדינת ישראל החל מאמצע שנת 2019 ועד לסוף שנת 2022, ובמהלכו התקיימו חמש מערכות בחירות לכנסת בתוך פחות מ-4 שנים, זאת כתוצאה מאי יכולתו של אף אחד מן המנהיגים הפוליטיים להקים ולקיים ממשלה יציבה לאורך זמן.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והמשבר הפוליטי בישראל (2019–2022) · ראה עוד »

המהפכה החוקתית

המהפכה החוקתית בישראל היא כינוי לתהליך של הרחבת הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת, שהחל עם חקיקתם, במרץ 1992, של שני חוקי יסוד – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והמהפכה החוקתית · ראה עוד »

המהפכה החוקתית (ספר)

המהפכה החוקתית – עבר הווה ועתיד הוא ספר עיון מאת גדעון ספיר, העוסק במהפכה החוקתית במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והמהפכה החוקתית (ספר) · ראה עוד »

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים

המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הידוע יותר בשמו המקוצר: המוסד, הוא ארגון במערכת הביטחון הישראלית ואחד מהגופים החברים בקהילת המודיעין הישראלית.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים · ראה עוד »

המכון הישראלי לדמוקרטיה

המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא עמותה המגדירה את עצמה כ"מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה".

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והמכון הישראלי לדמוקרטיה · ראה עוד »

הסדר חובות המושבים

הסדר חובות המושבים היה מהלך שיזמה ממשלת ישראל במטרה להסדיר חובות עתק שצברו בעלי המשקים והאגודות השיתופיות במושבים.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והסדר חובות המושבים · ראה עוד »

הפרדת הרשויות

עקרון הפרדת הרשויות (באנגלית: Separation of powers) הוא מעקרונות היסוד של מערכות השלטון ברוב הדמוקרטיות הליברליות.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והפרדת הרשויות · ראה עוד »

הפרדת הדת מהמדינה

ג'ון לוק היה פילוסוף אנגלי שטען בעד המצפון הפרטי, החופשי משליטת המדינה, ולו מיוחסת ראשיתו של הרעיון הפרדת מוסדות הדת מהמדינה היא רעיון במחשבה המודרנית, לפיו ראוי למוסדות המדינה או הממשלה הלאומית להיות נפרדים מן המוסדות הדתיים.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והפרדת הדת מהמדינה · ראה עוד »

הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות

הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות, היא הצעת חוק יסוד שנוסחה על ידי האגודה לזכויות האזרח.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות · ראה עוד »

הצעת חוק יסוד: החקיקה

הצעת חוק יסוד: החקיקה היא הצעה לחוקק חוק יסוד שיבהיר את סמכות הכנסת לחוקק חוקים, שיקבע את תהליכי החקיקה, שיגדיר את עליונות חוקי היסוד על פני חוקים רגילים, ויקבע את סמכות בית המשפט לבטל חוק הסותר הוראה בחוק יסוד.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והצעת חוק יסוד: החקיקה · ראה עוד »

הרפורמה המשפטית בישראל (2023)

הרפורמה המשפטית או המהפכה המשפטית היא יוזמת חקיקה שמקדמת ממשלת ישראל השלושים ושבע לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והרפורמה המשפטית בישראל (2023) · ראה עוד »

הררי

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והררי · ראה עוד »

הרשות הפלסטינית

השתלטות חמאס) הרשות הפלסטינית (בערבית פלסטינית: السلطة الوطنية الفلسطينية – תעתיק: א-סֻּלטה אל-וַטניּה אל-פלסטיניּה, הרשות הלאומית הפלסטינית; בראשי תיבות: הרש"פ) היא ישות אוטונומית למחצה, השולטת על 90% מהאוכלוסייה הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון מאז 1996.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והרשות הפלסטינית · ראה עוד »

התקהלות בלתי חוקית

התקהלות (וגם: התכנסות או התאספות) בלתי־חוקית היא עבירה פלילית שהגדרתה כעבירה נועדה למנוע הפרת הסדר הציבורי, לפגוע בחופש התנועה (של אנשים אחרים) או ביצוע משותף של עבירות אחרות, במיוחד הפעלת אלימות כלפי אנשים אחרים או פגיעה ברכוש.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והתקהלות בלתי חוקית · ראה עוד »

הזכות למזון

הזכות למזון היא אחת מזכויות האדם, אשר מעגנת את זכותו של כל אדם להיות חופשי מחרפת רעב, מחוסר ביטחון תזונתי ומתת-תזונה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והזכות למזון · ראה עוד »

הזכות לרמת חיים נאותה

ארבע החירויות" של '''נורמן רוקוול''' הזכות לתנאי מחיה הולמים היא אחת מזכויות האדם, אשר מעגנת את ביטחונו הכלכלי של האדם ועל פיה כל אדם זכאי לביגוד, מזון, דיור, טיפול רפואי ושירותים סוציאליים מעל לרמת סף.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והזכות לרמת חיים נאותה · ראה עוד »

הזכות לשוויון

הזכות לשוויון משמעה שוויון בזכויות ובחובות בחברה, ללא הבחנה לפי קריטריונים לא רלוונטיים, שעשויים לכלול גזע, מין, גיל, שפה, לאום, דת, נטייה מינית, השקפה פוליטית ואידאולוגיה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והזכות לשוויון · ראה עוד »

הזכות להליך הוגן

הזכות להליך הוגן (באנגלית: Due process) היא זכות טבעית, המוענקת לכל אדם באשר הוא אדם, מרגע היוולדו ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והזכות להליך הוגן · ראה עוד »

החקיקה בישראל

החיים במדינת ישראל מוסדרים במידה רבה באמצעות חוקים.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והחקיקה בישראל · ראה עוד »

החלטת הררי

החלטת הררי (ידועה גם כפשרת הררי) היא החלטה של הכנסת הראשונה אותה יזם חבר הכנסת יזהר הררי מן המפלגה הפרוגרסיבית.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והחלטת הררי · ראה עוד »

הבחירות לאספה המכוננת

גבול.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והבחירות לאספה המכוננת · ראה עוד »

הבחירות לכנסת השלוש עשרה

פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים - מפלגות הימין, בגוונים האפורים - המפלגות החרדיות, בגוונים האדומים - מפלגות השמאל, ובחום המפלגות הערביות. הבחירות לכנסת השלוש עשרה התקיימו ב-23 ביוני 1992, כ"ב בסיוון ה'תשנ"ב, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והבחירות לכנסת השלוש עשרה · ראה עוד »

הבית היהודי

הבית היהודי הייתה מפלגה ציונית דתית-לאומית וסיעה בכנסת, המזוהה בעיקר עם הציונות הדתית והימין המדיני.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והבית היהודי · ראה עוד »

ההגנה על הפרטיות בנזיקין

ההגנה על הפרטיות בנזיקין - המערכת המשפטית המאפשרת לאדם שפגעו בפרטיותו ללא הסכמתו להגיש תביעה בנזיקין כנגד הצד הפוגע ולזכות בפיצוי כספי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וההגנה על הפרטיות בנזיקין · ראה עוד »

הוראת אזרחות בישראל

נשיא המדינה ראובן ריבלין מעביר שיעור אזרחות מקוון לתלמידי ישראל יחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה, ינואר 2021 אזרחות הוא תחום לימוד הנלמד במערכת החינוך בישראל בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, ועוסק בחינוך פוליטי ואקטואלי לאזרחות טובה ומעורבות בחיים הציבוריים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והוראת אזרחות בישראל · ראה עוד »

הוראת שעה

הוראת שעה היא חיקוק שתוקפו הוגבל בזמן מראש.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והוראת שעה · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והכנסת · ראה עוד »

הכנסת הארבע עשרה

כהונתה של הכנסת הארבע עשרה החלה ב-17 ביוני 1996, בעקבות הבחירות שנערכו ב-29 במאי אותה שנה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והכנסת הארבע עשרה · ראה עוד »

הכנסת האחת עשרה

הכנסת האחת עשרה החלה בתאריך 13 באוגוסט 1984, בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת האחת עשרה מ-23 ביולי 1984, וכיהנה עד 21 בנובמבר 1988.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והכנסת האחת עשרה · ראה עוד »

הכנסת הרביעית

כהונתה של הכנסת הרביעית החלה ב-30 בנובמבר 1959, בעקבות הבחירות שנערכו ב-3 בנובמבר אותה שנה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והכנסת הרביעית · ראה עוד »

הכנסת השמינית

שר ההסברה שמעון פרס חותם על הצהרת אמונים לממשלה, במליאת הכנסת בירושלים, מרץ 1974 גולדה מאיר מציגה את ממשלתה החדשה בכנסת, מרץ 1974 כהונתה של הכנסת השמינית החלה ב-21 בינואר 1974, בעקבות הבחירות שנערכו ב-31 בדצמבר 1973.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והכנסת השמינית · ראה עוד »

הכנסת השתים עשרה

הכנסת השתים עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת השתים עשרה, הושבעה ב-21 בנובמבר 1988 (י"ב בכסלו ה'תשמ"ט).

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והכנסת השתים עשרה · ראה עוד »

הכנסת השלוש עשרה

כהונתה של הכנסת השלוש עשרה החלה ב-13 ביולי 1992, בעקבות הבחירות שנערכו ב-23 ביוני אותה שנה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והכנסת השלוש עשרה · ראה עוד »

הכנסת השביעית

חברי הכנסת השביעית מאשרים את בחירתו של ראובן ברקת לתפקיד יו"ר הכנסת. כהונתה של הכנסת השביעית החלה ב-17 בנובמבר 1969, בעקבות הבחירות שנערכו ב-28 באוקטובר אותה שנה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והכנסת השביעית · ראה עוד »

הכנסת השישית

פתיחת מושב הכנסת השישית בירושלים. מימין לשמאל, ח"כ אליהו מרידור, ברוך עוזיאל, מנחם ידיד, שמואל תמיר ויוסף שופמן כהונתה של הכנסת השישית החלה ב-22 בנובמבר 1965, בעקבות הבחירות שנערכו ב-2 בנובמבר אותה שנה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והכנסת השישית · ראה עוד »

הכנסת התשע עשרה

יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת ה-19 הכנסת התשע עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-22 בינואר 2013, הושבעה ב-5 בפברואר באותה שנה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והכנסת התשע עשרה · ראה עוד »

הכנסת התשיעית

כהונתה של הכנסת התשיעית החלה ב-13 ביוני 1977 בעקבות הבחירות שנערכו ב-17 במאי אותה שנה.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד והכנסת התשיעית · ראה עוד »

ועדת החוקה, חוק ומשפט

ועדת החוקה, חוק ומשפט (או בקיצור ועדת חוקה) של הכנסת היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וועדת החוקה, חוק ומשפט · ראה עוד »

כ"ז בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ז שבט היא פרשת משפטים.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וכ"ז בשבט · ראה עוד »

כללי ברירת הדין בנזיקין

כללי ברירת הדין הם הכללים האמורים להפנות את בית המשפט, באיתור הדין אותו יש להחיל, בין אם דין זר או דין מקומי, כאשר נוצרת סיטואציה בה מעורב יסוד זר.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וכללי ברירת הדין בנזיקין · ראה עוד »

כליאת שווא

כליאת שווא היא עוולה נזיקית, הנוגעת לשלילה של חופש התנועה ומעניקה לנכלא זכות תביעה בנזיקין נגד הגורם שפגע בזכות זו, כלומר אפשרות לקבל פיצוי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וכליאת שווא · ראה עוד »

יצחק-הנס קלינגהופר

יצחק-הנס קלינגהופר (17 בפברואר 1905 – 31 בינואר 1990) היה פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ויצחק-הנס קלינגהופר · ראה עוד »

יריב לוין

יריב גדעון לוין (נולד ב-22 ביוני 1969, ז' בתמוז ה'תשכ"ט) הוא שר המשפטים, סגן ראש הממשלה וחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ויריב לוין · ראה עוד »

יש עתיד

יש עתיד – בראשות יאיר לפיד היא מפלגת מרכז ישראלית בעלת עמדות ליברליות וציוניות.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ויש עתיד · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד וישראל · ראה עוד »

יזהר הררי

יזהר הררי, נובמבר 1969 יזהר הררי (16 ביולי 1908 – 1 בפברואר 1978) היה חבר הכנסת מטעם המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הליברלית הישראלית והמערך.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ויזהר הררי · ראה עוד »

יהדות התורה

יהדות התורה והשבת היא רשימה וסיעה חרדית אשכנזית שמהווה איחוד של המפלגות "אגודת ישראל" החסידית ו"דגל התורה" הליטאית.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ויהדות התורה · ראה עוד »

יום העצמאות

יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ויום העצמאות · ראה עוד »

יוסף אלרון

יוסף אלרון (אלפריח, נולד ב-20 בספטמבר 1955).

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ויוסף אלרון · ראה עוד »

12 בפברואר

12 בפברואר הוא היום ה-43 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ו12 בפברואר · ראה עוד »

1958 בישראל

1958 הייתה שנת העשור לקיומה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חוק יסוד ו1958 בישראל · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

חוקי יסוד.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חוק_יסוד

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »